טוען...

אוהב כסף לא ישבע כסף

הורדת MP4 Email Telegram Twitter Facebook Whatsapp

 בית כנסת קהילות פז, בני ברק
 תאריך פרסום: 24.09.2013, שעה: 18:13


http://live.shofar-tv.com/videos/3186 
24-9-13
"אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לו תבואה גם זה הבל" קהלת ה' ט'. 
רבינו בחיי על התורה פרשת בראשית כותב, ועל דרך השכל קין והבל יש בשמם התעוררות ורמז לענין הויה והפסד, כי הם אחים סמוכים זה לזה, קין רמז לקנין העולם הזה, הבל רמז למי שדעתו שפלה ומהביל אותו הקנין. קנין מחשיב את הקנין הבל מהביל את הקנין. וכן היתה מנחתו של הבל הצאן שהיא שפלה מכל בעלי חיים, ועל כן דבק בו רצון ה' יתברך, הוא שכתוב "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו". ומנחתו של קין היתה מפרי האדמה, כי הוא אוהב קניני העולם הזה ועבודת הגוף שאין בו קיימא, ונמשך אחר התאוות הגופניות, על כן לא חל עליו רצון ה' יתברך. הוא שכתוב "ואל קין ואל מנחתו לא שעה". 
המהביל הזה נהרג, הבל נהרג, כי אינו חושש לעסקי העולם ואינו עושה מן העולם הזה עיקר, אז אין לו בעיה גם למות מכאן, ואוהב קניני עולם הזה נתקלל, ואמר לו נע ונד תהיה בארץ, כי כן אוהב כסף לא ישבע כסף והולך ומיטלטל ממקום למקום בימים ובמדבריות, במקום גדודי חיות וליסטים, ואין לו מנוחה אפילו שעה אחת, אבל כל ימיו מכאובים. 
הענין הזה רמז שלמה המלך ע"ה בספר קהלת ואמר, תרתי בליבי למשוך ביין את בשרי, ואמר, הגדלתי מעשי, בניתי לי בתים, קניתי עבדים ושפחות, כנסתי לי גם כסף וזהב, וזה כולל כל קניני עולם הזה של חמדת הממון, כי לעמים אחרים חסרים המעלה והכח הנסתר והעילאי ההוא של הנפש היפה ומעלת הנשמה. ולכן אנו מתפללים לה' יתברך שנזכה להשתמש בכח העליון הזה רק לתורה ולעבודה. לזה אנחנו אומרים "ותן חלקנו בתורתך" ולא לנצל את האהבה העליונה שיורדת מן ההיכלות לדברים פעוטים, ומכל שכן שלא ניתן להעבירם לחמדת הממון. בקיצור, אדם שהולך ורודף אחרי העולם הזה, ומתרגש מכל דבר שבעולם הזה ונדבק לעולם הזה ומרחיב גבולו בעולם הזה, האדם הזה הוא כמו קין, נע ונד יהיה בארץ לא יהיה לו מנוחה כל ימיו. אמר רבינו בחיי, ה' יצילנו מפיזור הנפש. אבל מי שהוא מהביל את כל עניני העולם הזה ובאמת מתכוון להשתמש בכל הכוחות הרוחניים שה נתן לו להשיג ארחות חיים לחיי העולם הבא, אשריו ואשרי חלקו שהוא לא הופך את כל האורות העליונים שיורדים מלמעלה לדברים פעוטים. 
אם נראה אדם מבוגר, נגיד נשיא המדינה וראש הממשלה יושבים בסוכה, והנשיא אומר בא נשחק מונופול, זה קצת מצחיק, לא? מכירים את המשחק מונופול עם שטרות וזה, מנייר, משחק של הילדים. זה בדיוק מה שעושים המבוגרים, משחקים מונופול, בשטרות אמיתיים, אבל גם הם מזוייפים, לא קונים איתם שום דבר לעולם הבא, אלא אם כן השקיעו את זה בדברים שהם רוחניים, אבל כל מה שאוספים וכונסים הכל הבל. אומר שלמה מלך, תרתי בליבי למשוך ביין בשרי, ואמרתי הגדלתי מעשי, בניתי לי בתים קניתי עבדים ושפחות כנסתי לי כסף וזהב, הכל הבל, הבל הבלים הכל הבל. אני אומר לך, אומר שלמה המלך, אני היה לי את כל האמצעים לכל העולם הזה, סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם, כל השאר זה קשקוש בגרוש שחבל להשקיע עליו זמן. לא תגיד שלא היה לי, היה. 
אמרו חכמים ז"ל, צדיק כתמר יפרח, מה תמרה זו יש לה תאוה אף צדיקים יש להם תאוה. ומה התאוה של הצדיקים? "נפשי איויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך" הנפש שלהם מתאווה לקב"ה כבר בלילה, קמים מוקדם ואשחרך - כבר בשחר נמצאים בבית הכנסת, לומדים ומתפללים, מתאוים לקב"ה. לא יכולים לישון, איך אפשר לישון? הולכים לישון בשביל לקום, אז מרגע שעלית לישון אתה יכול כבר לקום. 
אמר רבי תנחומא, מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן - שם מקום, ולא היתה עושה פירות, והיו מרכיבים אותה ולא עשתה פירות. אמר להם דקלי - מומחה בדקלים, תמרה זו היא רואה מיריחו עוד תמרה, והיא מתאווה לה בליבה, והביאו ממנה והרכיבו אותה - מיד עשתה פירות. כך כל תאוותן וציפויין של צדיקים - הקב"ה, מתאוים לקב"ה. התאוה והתשוקה הם כוחות מופשטים, הם חומר היולי ויכולים להשתמש בהם לכל דבר שבעל בחירה יטה אותם ויכוונם. אם יטה אותם לצד התאוה לכסוף לדברים רעים של חמדת הכסף, חמדת הכבוד והשררה, תאוות של יצרים גופניים, אהבת עצמו, שנאת הבריות, אז יביא הרס לעולם, ואם ישקיע את אותו הכח לאהבת ה', לאהבת התורה, לאהבת הבריות, כל העולם ייבנה ממנו. תלוי לאן אתה לוקח את הכח הזה, תאוה ותשוקה ואהבה וכל אלה זה כוחות מופשטים, אתה יכול להשתמש בהם מה שאתה רוצה.
וראה מה שכתב בראשית חכמה בשער האהבה, כתב הרב רבי יצחק דמן עכו ז"ל, כדאי לקרוא פעם בספר סדר הדורות, ובספר מעשה הגדולים, מי זה היה רבי יצחק דמן עכו. דברים מפליאים. כתב הרב רבי יצחק דמן עכו ז"ל, כי יום אחד מן הימים יצאה בת המלך מן המרחץ, וירא אותה איש מיושבי קרנות, ויאנח אנחה גדולה, ויאמר מי יתן אותה ברשותי לעשות בה כטוב בעיני. ותען בת המלך ותאמר לו, בבית הקברות יהיה זה, ולא הנה. כשמעו דברים אלה שמח, כי חשב שאמרה לו ללכת לבית הקברות ולהמתין לה שם, והיא תבוא אצלו ויעשה בה כטוב בעיניו, והיא לא התכוונה לזה, אבל רצתה לומר לו כי שם בבית הקברות השוו הקטן והגדול הנער והזקן, הנכבד והנקלה, קטן וגדול שם הוא. שמה כולם יהיו שווים, כי בת המלך לא יתכן שיקרב אליה אחד מן ההמון. ויקום האיש ההוא וילך אל בית הקברות, וישב לו שם, ויקשור מחשבת שכלו בה ותמיד יחשוב בצורתה, ומרוב חשקו בה הפשיט את מחשבתו מכל מורגש ושם אותה כולה בצורת האישה ההיא וביפיה, יום ולילה, תמיד ישב בבית הקברות, ושם יאכל וישתה ושם יישן, כי אמר אם לא תבוא היום למחר תבוא. כן עשה ימים רבים, ומרוב פרישותו מכל מורגש לקשירת מחשבת שכלו בדבר אחד תמיד, והתבודדותו וחשק הגמור, נתפשטה נפשו מהמורגשות ושבה להדבק במושכלות, עד שמכל מורגש נתפשטה ואפילו מהאישה ודבקה בה' יתברך. 
לימים מועטים, פשטה מכל מורגש וחשקה במושכל האלהי, ושב להיות עובד שלם איש האלהים עד שתפילתו נשמעת, וברכתו פועלת לכל עוברי דרכים אשר יעברו דרך שם, סוחרים ופרשים אשר יעברו דרך שם יטו אליו ויקבלו ברכתו עד שהלך שמו למרחוק. זה מעשה שמביא רבי יצחק דמן עכו ז"ל. 
ז"א הכח של אדם, אם הוא דבק במושכלות ורוצה באמת להדבק בה' יתברך, הוא יכול להגיע למדרגות שאין כדוגמתן. לפני מספר ימים דיברנו פה שרבינו בחיי אומר בחשבון הנפש העשירי, שאדם שישווה את ה' לנגד עיניו תמיד, אדם כזה יכול להגיע לדרגה כזאת שיוכל לראות מבלי עיניים, לשמוע מבלי אזניים, לדבר מבלי שפתיים ולדעת כל מה שמתרחש בעולם, אם רק הוא יזכה לשוות את ה' לנגד עיניו. ולמדנו שיש עצה, אפשר לשוות את ה' לנגד עינינו מאה פעמים ביום, שאדם חייב מאה ברכות בכל יום, וכשהוא אומר "ברוך אתה" הוא צריך לדמות שה' לנכחו. ואז יכוון, ברוך אתה ה' - אדון הכל היה הווה ויהיה, שהיה ראשון לבדו בעולם, אלקינו - תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם שהוא משגיח עלינו בכל עת והוא אלקינו בפרט, מלך העולם - זה שהוא ימלוך לעולם ועד, זה סוד היחוד, ואז הוא ימשיך, שהכל נהיה בדברו, בורא פרי העץ, המוציא לחם מן הארץ וכו'. אז מאה פעמים ביום לפחות יכול אדם לשוות את ה' לנגד עיניו. "ברוך אתה". ואדם ירגיל את עצמו בזה כתוב, מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דברכות - אם אתה רוצה להיות חסיד גדול, אז תקיים את הברכות ראוי, ולא להיות כעוף המצפצף ואינו יודע מה מצפצף. 
אז שלמה המלך אומר, אוהב כסף לא ישבע כסף. והמדרש אומר שגם אוהב מצוות לא ישבע מצוות. לכן מי היה החכם הגדול? משה רבינו, שעליו נאמר "חכם לב יקח מצוות", בשעה שכל ישראל לקחו תשעים חמורים והעמיסו עליהם כסף וזהב, הוא לקח את עצמות יוסף, "ויקח את עצמות יוסף" הוא היה יכול להעמיס יותר מכולם, הוא גילה לכולם שצריכים להעמיס, והוא דואג לקיים מצוה. זה חכם לב יקח מצוות. "לוקח נפשות חכם" יש אנשים חושבים שיקחו מפה את הבתים את הקרקעות את הכל, ככה הם חושבים, לא יודע למי הם אוגרים, הרי לא יתכן שבן אדם כל החיים שלו חוסך מעצמו, שומר כסף ומאמין שהוא יקח את זה, אלא מה, הזוהר כבר אומר שהוא מאמין שהוא יחיה לאלפי דורין, בכלל לא מתכוון לצאת, לכן הוא אוסף ואוסף, אבל זה עונש הכי גדול, שאתה עובד שמונים תשעים שנה ואוסף אוסף אוסף לאחרים שיבואו ויקחו לך מוכן, מה אתה נורמלי? ומה איתך? ריש לקיש שנשאר לו קבא דמוריקא, חבילה פטרוזיליה, אמר "ועזבו לאחרים חילם", אתם שומעים? הוא לא השאיר כלום בעולם, רק קבא דמוריקא. נו, ומזה הוא אומר "ועזבו לאחרים חילם". אז מה אתם חושבים שהוא הצטער על החמישה גרוש? לא, על הזמן שהוא בזבז בשביל להשיג את הקבא דמוריקא שבאותו זמן היה יכול לעשות עוד מצוות. חבל להשקיע את האנרגיות במקום שיכולים לעשות לנצח. חבל להשקיע במקום שעושים לעכשיו. 
אז לכן אדם צריך להבין, תראו, אנשים מאד מאד רוצים שיהיה להם בית דירה בעולם הזה, וההורים מאחלים לילדים שיהיה להם בעזרת ה' ישוב טוב ודירה ודואגים וטורחים שיהיה להם דירה, ולוקחים הלוואות ומשכנתא לשלשים שנה, שיהיה להם דירה. נו, ומה יש בדירה הזאת? אם זה יהיה בשכירות או שזה דירה שלהם, יש בזה שוני? אתה יודע כמה תחיה? אבל הוא לוקח התחייבות שלשים שנה, שלשים שנה בלי פחד. במי מדובר? בצעירים שאין להם כלום, מיליון, מיליון וחצי שקל, פשששש איזה אומץ. במחיר הזה אפשר לבנות בית כנסת כזה, וזה דירה לעולמים, וכל יום היא מכ0ניסה הכנסות בלי סוף, תפילות, דברי תורה, מצוות, פשששש בלי סוף. נו, מה אתם אומרים, מה יותר משתלם? כן, אבל מי עושה את זה? מי אומר אני במקום דירה הולך לעשות בית כנסת? 
היה בן אדם שתרם את הדירה שלו לבית כנסת, קוראים לזה איצקוביץ, עשרות אלפים מתפללים כל יום שם. נו, היה משתלם או לא? 
תראה, כל אחד חייב לכתוב ספר תורה, אפילו אם הוריש לו אביו חייב לכתוב ספר תורה, וספר תורה אתה יודע, היום הוא לא עולה זול, מאה אלף, 120, 150, תלוי איזה רמה. נו, למה אני חייב לכתוב ספר תורה? ככה התורה רוצה, מצוה תרי"ג "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ללמדה את בני ישראל" אדם צריך שיהיה לו ספר תורה לו וילמד בו, נו, מה אתה אומר? אדם צריך לדעת להיות חכם, בלי פלפולים, כל אחד יכתוב לא יהיה מנין, נו, ויותר טוב להשאיר את הדירה לאחרים אח"כ, ואת כל הנכסים והכל, והוא עצמו תפרן, הלך מפה חסך חסך חסך חסך, ממי חסך? חסך מעצמו, במקום שישקיע וישקיע וישקיע כל פרוטה שהוא רק יכול בדבר שיישאר לו לנצח וגם יניב לו פירות פה, כי אם אתה נותן לה' הוא מחזיר לך, ואם אתה נותן לה' עוד הוא מחזיר לך, ואם אתה נאמן שלו הוא נותן לך עוד, בחמישה חדשים אפשר להקים בית כנסת, ובהתנדבות, ורק יהודים, מה זה, כל אחד יכול לעשות, אבל מי מעלה בדעתו לעשות דברים כאלה? הוא חושב להרחיב את הדירה עוד שתי מטר, לפרוץ החוצה עם סוכה, לעשות איזה רעיון, אולי משהו ככה, זה הכל, זה הוא מסתכל בארבע אמות שלו. הכל תלוי איפה אתה מונח, זה אותו ראש יש לכולם, אותה קופסא, השאלה לאיזה כיוון, אוהב כסף לא ישבע כסף, כל הזמן הוא רוצה להגדיל נכסים עוד עוד עוד עוד עוד עוד, אוהב מצוות לא ישבע מצוות, עוד עוד עוד עוד עוד עוד, שניהם משתמשים באותו כח, שניהם עם אותו שכל, אותה תבונה, הכל, אבל זה לוקח את זה לכיוון של אפס, לכיוון של קין, וזה לוקח לכיוון של הבל. זה רק קונה קונה קנינים וזה מהביל אותם. 
אז שלמה החכם יותר מכולם אומר שהכל זה הבל הבלים, נו, אי אפשר לסמוך על שלמה המלך? אז מה אומרים הטיפשים - תןלי להיות כמו שלמה המלך ואח"כ אני גם כן אגיד כמו שלמה, זה כמו אחד אומר לך אל תכניס את היד לשקע למה אתה תתחשמל, אומר לו אה יחכם, תן לי להכניס גם כן אח"כ אני אגיד לך אם זה נכון, כשהוא יהיה פחם אז הוא יגיד לך זה נכון. אין שכל. אין שכל. אנשים מסתובבים, קיבלו מתנה שכל ומשתמשים עם זה לשטויות, משחקים מונופול בסוכה, נשיא המדינה וראש הממשלה משחקים מונופול. ופרס מחלק ברכות, באים אליו אנשים וזה הוא מחלק ברכות, ממש כולן מתקיימות, מחלק ברכות. עלמא דשקרא. עלמא דשקרא. 
אבל שלמה המלך אומר לנו, חביבי, אין חכם כבעל נסיון, היה לי גינות, פרדסים, שרים ושרות ונוגנים ומה שאתה רוצה הכל, כסף היה מצוי ברחובות כאבנים, ואנשים לא לומדים, אתה יכול לדבר לדבר לדבר, כולם אומרים הבל הבלים, הבל הבלים, רק נגמר השיעור רצים להבלים. משהו תפוס, משהו תפוס, אי אפשר לשחרר את זה. 
אתמול היה פה יהודי שאמר לי, אני רוצה להגיד פה לפני כולם שאני מודה לך מאד מאד מאד מאד, שאני תפסתי והבנתי סוף סוף מה שאתה אומר, לא להשקיע בעולם הזה אלא להשקיע הכל לעולם הבא, ומאז אני משקיע לעולם הבא, לכן קניתי פה מטר מרובע, ולכן אני רוצה לקנות את הכסא הזה אבל לכל החיים, אמרתי לו זה יעלה לך הרבה כסף, זה כסא כזה זה אלף דולר לשנה, אני רוצה לכל החיים, אמרתי לו אני לא יכול להבטיח לך, תקח את זה עכשיו וניתן לך אופציה, אבל אני לא יכול להגיד לך מעכשיו מה זה לכל החיים, אין דבר כזה, בא נחיה קודם, תתחיל, לא, הוא רוצה לכל החיים. לא משנה, הנקודה היא, זה שהוא מבין היום שכל מה שהוא עושה זה רק על מנת לקנות נכסים לחיי העולם הבא. יש שכל או אין שכל? זה לפחות שלו, ואי אפשר לקחת לו את זה, ומי שעושה כן מה הקב"ה מקפח אותו? לא מקפח אותו, נותן לו עוד ועוד ועוד. כשאני החלטתי להקים בית מקדש מעט, ידעתי שזה כרוך במיליונים, מאיפה יש לי? אין לי, אבל מה אכפת לי אם יש לי או אין לי, מה זה בעיה שלי אם יש או אין? אני יוצא לדרך והקב"ה תמיד רוצה לעזור למי שרוצה לעשות למען שמו, והנה, כל כך מהר, מי היה מאמין? מי שהיה פה יום לפני ראש השנה היה אומר רק בחנוכה, רק בחנוכה ואולי, ויום אחרי פתאום מנורות, לא היה כלום, מנורות חשמל הכל זה סגור מזגנים מה מו מי איך? כשהקב"ה מחליט שככה יהיה אז ככה יהיה. כל אחד יכול לעשות כך. אבל צריך אמביציה, במקום לחומר - לרוח, וככה אפשר להעמיד את התורה לאין שיעור, לאין שיעור, וקנאת סופרים תרבה חכמה. ובראש העין בעזרת ה' הולכים להקים בדומה לזה עכשיו, קהילות פז שתיים, ומצפים שבעוד מקומות בכל רחבי הארץ והעולם יקימו עוד קהילות עוד קהילות, וככה תתרבה האמת והתורה והחבורה הקדושה של אנשים שרוצים להסתופף במקום של אנשים שבאמת רוצים להדבק באמת. חשוב מאד. 
אז צריך האדם לדעת במה להשקיע, החיים זה מתנה חד פעמית, וכל רגע שעובר מתים. למדנו באחד השיעורים בבוקר שאחד היה בהלויה, אחד בן תשעים והבנים והנכדים והנינים ממררים בבכי, אז הוא התפלא מה אתם בוכים? למה אתם בוכים? מת בן אדם בן תשעים, למה לא בכיתם לפני יומיים ושלשה? לפני יומיים ושלשה הוא מת בן תשעים פחות יומיים, מה מת עכשיו? רק יום אחרון, כל יום הוא מת, כל יום מתים, למה לא בוכים על יום שעובר? צריך לבכות על יום שעובר, מה שעבר - מת, לא חוזר. זה שמתים בגיל כך וכך זה רק היום האחרון שנשאר, זה הכל, זה כמו היום שהיה קודם, בדיוק אותו דבר. אבל מי מסתכל על זה כך? חושבים שיש עוד זמן, ולא מבינים שמפספסים את החיים. אז אפשר לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, אבל צריך להחליט, אם שלמה אומר שלא כדאי להתעסק בעניני עולם הזה כי זה הבל הבלים, וסוף דבר הכל נשמע, כדאי לשמוע לו, כי הבזיון יהיה גדול אחרי זה, יתברר שאין לו כלום לבן אדם, הוא יגיע למעלה עם שטרות מזוייפים, אין לך שום דבר חביבי, חלומות באספמיא, חשבת שעשית דברים טובים, שיש לך זה ופה ושם, כשיבדקו לך את זה לאור הנר, מה שנקרא, אין שום דבר. והכל היה בלי תוכן, רק עשייה בסטנדרטים קבועים, מלומדה, מלומדה, לצאת ידי חובה. חבל, כדאי להשקיע ברצינות, החיים מאד שווים את זה. אוהב כסף לא ישבע כסף. אייי. 
שלמה המלך, בעל נסיון, ואולי הפעם נשמע לו? מצוה לקרוא קהלת בחג הסוכות, כשאוספים את התבואה, חג האסיף, צריך לזכור שלא זה מה שמעמיד את האדם, שהרי ה' ציוה אותנו בתקופה הזאת דוקא כשמכניסים את כל הכסף, אמר הקב"ה תצאו החוצה, עכשיו תעשו לי סוכה מכל מיני גלפש, מכל מיני קרשים ועצים, ותקחו פסולת של יקב וגורן ותעשו לי סכך, ושמה אני אהיה איתכם, בבית לא, פה בחוץ. במקום עראי, שאתם מהבילים את העולם הזה, שמה אני אהיה איתכם, מקום שאתם מחשיבים את הקנין - אתם תהיו כמו קין - נע ונד, לא יהיה לכם מנוחה כל החיים, כל החיים דאגות. אבל אם תהבילו את העולם הזה - אני איתכם, כדאי או לא כדאי? תחליטו.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".






יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578