מדוע נבראו כל הגלקסיות? | הרב אמנון יצחק
הרב: נציב יום, לעילוי נשמת שלמה בן ג'ורג'יה, אהובה בת מסעודה, תקווה בת אהובה, לגל בן תקווה וכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהם קדיש. השם יניחם בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל, אמן.
קהל: אמן.
הרב: חשיבותו של כל כלי נמדדת לפי תכליתו ולא לפי גודלו, אם יעשה אדם כלי גדול מאד בכמות, לצורך תכלית פעוטה וזעומה, אין זה אלא מגוחך. פעם היו רדיו'ס, רדיו, גדולים ככה, פעם אבא שלי היה משדר ביום ששי ברדיו, ברשת ב', היה אומר פרשת השבוע והפטרה בניגון תימני,
כשהייתי קטן אני זוכר שאלתי את אמא שלי: "איפה הוא נכנס שמה?"
הלכתי לחפש אותו, כזה גדול, בטח הוא בפנים. אחר כך זה ירד לטרנזיסטורים, היום זה אההיה איזה מיקרו קטן. אז זאת אומרת אם יעשה אדם כלי גדול מאד בכמות אבל לצורך תכלית פעוטה וזעומה, אין זה אלא מגוחך, מלכי מצרים למשל בנו פירמידות, אבניהן ענקיות, משא כל אחת, מאות אנשים, מיליונים עבדים עונו בעבודת פרך, בשביל לבנות את הפירמידות, הרבה מהם נספו במשך העבודה לבסוף הושלם הבניין ועומד אלפי שנים. "וואו!" איך כל העולם מתפעלים! ומה התכלית של כל הפירדמידות, מקום קבר למושל עריץ שלא ישכחו את זכרו ומשבחים נפלאות את הבניין, ודרך אגב מזכירים שיש שם איזה מומיה, שקוראים לה באיזה שם, 'פרעוני', זהו. לא המצרים לבד היו טיפשים, אלא כל בני האדם כך, מה ערכם של כל הבניינים המפוארים שמקימים בדורותינו, מגדלים בדובאי, מגדלים במנהטן וכו', כל זה נבנה למטרות נמבזות של חיי שעה, שיפתחו שמה בפורטי סבן סטריט חנויות ליהלומים, חריט בריט. ומהו בכלל ערך הכבוד שמכבדים את רודף הכבוד, מה ערך הכבוד שמכבדים את רודף הכבוד, לעומת העבודה הקשה יומם ולילה ובזבוז הכוח והכסף שמשקיע למען הכבוד שהוא רודף אחריו, שיתנו לו קצת כבוד,
בסוף אומרים: "אה... חנות כזאת אה... יש שמה תראה איזה חנות איזה זה... כל מה שהוא עבד עשרות שנים, יש בניינים בונים וזה..."
הוא אומר: "לא, זה לא כל כך, זה קצת עומד ככה נראה לי לא יודע מה.. הארכיטקט הזה אני לא מבין אותו..."
השם יתברך ברא את האדם, מיליארדים בכל דור ודורת למאות משפחות ואומות, ערים ומדינות בכל קצבי הארץ, מיליונים בני בעלי חיים, מיני בעלי חיים שמספרם טריליונים רבים, צמחים אין מספר, הארץ מלאה מינרלים, אלפי מינים וכוחותיהם עושי פלאים, וכל שכן על ידי אופני החיבור וההפרדה אין ספורות למו. זוהי הארץ ואשר בה, בקצרה מה היא מכילה. מכל מקום היא בטלה באלפים, בטלה באלפים לעומת גל השמש והשמש עם כל משמשיה בטלים במיליוני מיליונים בעולם הכוכבים, שגם בטלסקופים הגדולים של האהבלים, אהבל, הבל, אין לסופרם מרוב, וכמה מיליונים של שמשות וכל אחד מהם. ומהי התכלית של כל אלה, נקודת קידוש השם בליבו של אדם אחד וצדיק שמו שנאמר (משלי י, כה): "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם".
"כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד), בְּחָכְמָה פירוש: הכול מכוון בדיוק נפלא לתכלית האמתית. זאת אומרת כל העולמות כולם בטלים, בתוך נקודה רוחנית זו בלב אדם אחד. כמות רבה לאין ערך ולמעלה מתפיסת המוח בטלה בנקודה אחת של איכות, מה זה האיכות, יש פה כמויות, כמויות של בריאה, כל זה בשביל שבריר של הכרה באלוקים שזה האיכות. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ השם כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" זהו, מבט אחד פעם אחת בחיים, היה שווה לברוא את כל העולמות. שיהיה אחד בעולם מכולם, אחד אפילו, צדיק שיגיד את זה, אֶשָּׂא עֵינַי (תהלים קכא, א) איי איי איי.. וזה מפורש בתורה (בראשית א, טז): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" אז הקב"ה אומר: "וְאֵת הַכּוֹכָבִים ... לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, יז) כל אותם העולמות הענקיים של כוכבים רבים, שגודלם נמדד במיליוני קילומטרים ושנות אור, אותם הכוכבים הענקיים בכמות, בכוחות, במהלך, רחוקים רחוקים רחוקים לאין שיעור, למה נבראו? מה תכלית הוויתם, סיבוביהם, גודל כוחותיהם, בשביל שנראה מהם נקודת אורה. ואם גם לחולשותינו, לא יספיק לנו להשתמש לאורם המגיע אלינו, אבל ישמחונו ויניחו קצת את דעתנו בתוך חשכת הלילה. בלילה הם לא מאירים כל כך שאתה כבר רואה כמו אור יום, אבל בכל אופן הם מניחים לנו את הדעת בתוך החשכה שמשהו אנחנו רואים, אז זה משמח, אתה לא הולך באפלה לגמרי. וגם יאירו לליבנו ויעוררו אותנו קצת להתבונן בגדלות הקב"ה, "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה" (תהלים ח, ד). אך האם זוהי התכלית המתאימה ביחס לגודל ולכמות הכלים, מה, כל כך הרבה כוכבים וכל כך רחוקים וכל כך זה, בשביל להאיר לנו קצת, קצת בחשכה, זה כל התכלית? יכול להיות? כאילו שיבנו אוטובוס,
אני אומר: "כן, אוטובוס שכל המטרה שלו שיהיה לו אור של פנס!",
זאת אומרת הפנס יהיה בגודל אוטובוס. מישהו יגיד שזה התכלית, שכל האוטובוס נברא בשביל להאיר על פנס? אם זה מטוס, שמאיר כמו פנס, ואם זה יהיה כל כדור הארץ בשביל להאיר כמו פנס, כל הכוכבים והמערכות ומיליונים וגלקסיות, בשביל להאיר לנו כמו פנס, האם זה התכלית? אלא זה בא ללמד אותנו, שאפילו למען נקודת אור שתאיר לאדם, כדאי לברוא את כל הכמויות האלה. אתם שומעים מה הקב"ה מוכן לברוא רק בשביל שהאדם יראה איזה אורה,
ויוכל לשבח ולומר: "כִּי אֶרְאֶה! כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ השם כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", מספיק זהו, בשביל זה שווה לברוא את הכל, בכל, מכל, שמעתם דבר כזה, כמה חשיבות שיש בן אדם שיודע להתפעל, לראות את מעשה הבריאה, כמה השם השקיע בשביל להוציא ממך את הוואו..
"מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ואווו!.. איזה פרח וואו!.. תראה איזה סלע וואוו.. איזה קרחון וואוווו.. איזה יבשת וואוו.. איזה אגם וואווו!"...
כל דבר, להוציא ממך. אני הולך לשוויץ, אני מברך על כל ההרים שאני רואה ישר, מה? "עושה מעשה בראשית". ככה השם - פאחח! הטביע את כל ההרים ואף אחד לא הזיז אותם, ממש אתה רואה מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ, בום איך הוא תקע אותם, איזה יופי, איזה דבר, איזה.. צריך לברך. "הרואה את הים הגדול אחת לשלושים יום - צריך לברך". הקב"ה רוצה שאנחנו נראה בבריאה את מעשה ידיו, בשביל זה הוא ברא את הבריאה בכל מיני ווריאציות, בכל מיני אפשרויות, לאין ספור! לאין ספור, אתם רואים כמה אתם חשובים, בשביל לסחוט ממכם "וואו!" אחד עם איזה ברכה, היה שווה להקב"ה להשקיע את הכול, אתם שומעים, אתם שומעים, אתם שומעים. יא חביבי.. אפילו לשים לב לפרטים, אתם הולכים בדרך יש עצים, תביטו עליהם, תראו איך הם משתחווים בענפים, תראו חלק איך הם רוצים להגיע להקב"ה, תראו איך הם מדברים בינם לבין עצמם, תשמעו את הציפורים שמלוות אותם בדרך שיהיה לכם מוזיקה מותרת ולא אסורה, תשמעו, תשימו לב מה קורה פה. אתה מבין, אל תסתכלו על אלה עם המסכות, אלה אהבלים, אלה לא יודעים מה הם עושים, הם לא מבינים את מעשי השם, הם מבינים את מעשי האדם, האדם הרע.
עכשיו בפלורידה יש שמה מושל, המושל ביטל את כל התקנות, כל התקנות שהיו של הקורונה, ואסר קנסות על אי עטית מסכה, וביטל את הקנסות שכבר נתנו לאנשים. זה מדינה שנדבקו בה שבע מאות אלף (700,000) בקורונה ומתו שמה כארבע עשרה אלף איש (14,000), והוא ביטל הכול, ביטל, חוזרים לחיים נורמליים, נגמר הסיפור, שלום, זהו. שקורונה. מושל פלורידה, זהו הכול נפתח, העסקים, שתים וחצי מיליון (2,500,000) מובטלים היו, שתים וחצי מיליון,
אמר: "אין! זה הורג את האנשים, הבדידות הורגת את האנשים, אנשים בלי כסף, בלי כלום, אין להם ביטחון עצמי, שיגעון!".
האנשים שמבינים בפוסט טראומה אומרים: "שמי שיש לו ארבע עשרה (14) יום מה שגורמים פה בידוד, בן אדם יכול להיכנס לפוסט טראומה, בן אדם יכול לאבד את השכל לגמרי, זה דופק לו את המוח!", זה לא יאומן. תשמעו בחדשות הבאות. אבל, צריך להתבונן, תרימו את הראש קצת מהקעקע, תביטו למעלה, הביטו וראו ואז תכירו את האלוקים ולשם מה נבראתם ותראו כמה השקיע בכם, בשביל שתוכלו לשבח ולהודות.
"רבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".