מהות השבת והשמחה בה - חלק י | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.12.2021, שעה: 19:36
נציב יום לעילוי נשמת מאיר בן סאלם ונעימה מנוחתו עדן אמן.
מהות השבת והשמחה בה חלק י' |
ליל שבת קודש הינו הזמן אשר שורה בו שמחה וחדווה מיוחדת מאוד במרום:
כמו שכתב ה'זוהר הקדוש' (יתרו פח): "שזמן ליל שבת הוא זמן שמחת הקב"ה עם השכינה הקדושה. לכן צריך האדם לשמוח בשעה זו בשמחה גדולה ולאכול את סעודת ליל שבת, שהיא סעודת השכינה הקדושה, בשמחה רבה, כי באותה שעה כל העולמות העליונים נמצאים בשמחה ובשלמות". עד כאן דבריו.
וכתב הארי זלה"ה (שער הכוונות עב) וזה לשונו: "ובכניסתך לביתך תאמר בקול רם ובשמחה יתרה: 'שבת שלום!' כי הוא כחתן המקבל את הכלה בשמחה גדולה ובסבר פנים יפות". וכן אמר הבעש"ט זכותו תגן עלינו אמן ש: "יש להרבות בשמחה וריקודים בסעודת ליל שבת לכבודה של השבת". ספרדים לא רוקדים, תימנים לא רוקדים, אבל מה שמתכוונים זה בלי הגבהת הרגלים. "מפני שהשמחה והריקודים בליל שבת גורמים שמחה גדולה ונחת רוח ושעשועים גדולים לשכינה הקדושה ולפמליא של מעלה! והם סגולה גדולה להמתקת הדינים ועל ידי זה יורדים השפעות טובות ורחמים וחסדים גדולים לכל עם ישראל".
לכן נהגו הבעש"ט ותלמידיו להרבות בליל שבת בשמחה וחדווה, בשירות ותשבחות להשי"ת, ולהרבות בריקודים בסעדות ליל שבת לכבודה של שבת המלכה". זה מתנועעים ככה, עושים תנועות כאלה של ריקודים.
השמחה בליל שבת מביאה שלום וברכה בכל השבוע כולו: ב'זוהר הקדוש' (בפרשת 'אחרי' פ): "כאשר אדם חוזר לביתו מבית הכנסת בליל שבת מלווים אותו שני מלאכים קדושים, מימינו ומשמאלו, והשכינה נמצאת מעליו. וכאשר המלאכים מלווים אותו והשכינה שורה עליו באים לביתו ורואים שהוא ואשתו שרויים בשמחה ששולחנם ערוך ונרם דולק מיד השכינה המלווה את האדם, מתפארת בו ואומרת עליו: "זה – שלי הוא!" ועליו נאמר "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט ג) ומברכת אותו בפסוק "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא יא) ושומרת ומגינה עליו מכל צרה ומכל דבר רע בכל השבוע כולו!
אבל, כאשר המלאכים המלווים אותו באים לביתו בליל שבת ורואים ששולחנם אינו ערוך, ונרם לא דולק, והוא ואשתו אינם שרויים בשמחה, מיד השכינה מסתלקת מביתו, וגם המלאכים מסתלקים עמה, ומיד מגיע יצר הרע וכל חילותיו לביתו: והיצר הרע אומר עליו: 'זה – שלי הוא! והוא מהחיילים שלי'. ויורדת האות יוד' מהאיש, והאות ה'א מהאישה ונשאר רק אש ואש. ושורה בביתו הסיטרא אחרא בכל השבת".
מוסיף ה'זוהר הקדוש' (בתיקוני זוהר חדש צד): "שעל אותה שעה נאמר הפסוק: "וַיֹּאמֶר ה' ... אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח) פסוק זה נאמר על היצר הרע. שאם זכה האדם הוא עוזר לו ואם לא זכה הוא כְּנֶגְדּוֹ. הפירוש: אם הוא זוכה לכבד את השבת בליל שבת ולקבל אותה בשמחה ובטוב לבב, היצר הטוב מברך אותו! והיצר הרע בעל כרחו עונה: "אמן!". ואם הוא לא זוכה לקבל את השבת בשמחה, היצר הרע הוא כְּנֶגְדּוֹ והוא מקלל אותו ואת כל אשר לו. והיצר הטוב בעל כרחו עונה: "אמן!". ומשם באות כל הקטטות והמריבות בביתו. כי כל המחלוקות הם מהשראת הטומאה בכוחות השטן המביאים קטטות ומריבות רחמנא ליצלן.
מהיכן באים 'החיצונים' בשבת המלכה? (כבר דיברנו ב'סדרה' הזו כבר קודם). השל"ה הקדוש (בסידורו 'ליל שבת') כתב בשם בעל 'התיקוני שבת', שהוא אחד מגורי האר"י זלה"ה:"לכאורה יש להקשות: מהיכן באו יצר הרע וחילותיו בליל שבת לביתו של אדם כאשר לא שרוי בשמחה? והרי כל המזיקים נכנסים מיד בכניסת השבת לנוקבא דתהומא רבה! לעומק התהום הגדול. כמו שכתב הזוהר (בבראשית מח.) וכיצד הם יכולים לבוא לביתו בליל שבת?
באר בעל 'התיקוני שבת': שכאשר אדם זה לא היה שמח בליל שבת, והוא ואשתו לא היו שרויים בשמחה בליל שבת, על ידי כך הוא בעצמו הוציא את היצר הרע וכל חילותיו מנוקבא דתהומא רבה, והשרה אותם עליו והביאם לביתו. ועל ידי כך שורים היצר הרע וחילותיו בביתו בכל השבת ובכל ימות השבוע כולו, ומזה כל הקטטות והמריבות שיש בבית רחמנא ליצלן.
הרמ"ק הקדוש מבאר: "על ידי שאדם נשמר בשבת מעצבות בליל שבת, אין רשות לסיטרא אחרא ולחיצונים להתקרב אליו בכל השבוע כולו. ולכן, על ידי כך הוא ינצל ממחלוקת בביתו כל השבוע כולו, כיוון שכל העצבות והמחלוקת הם מכוחות הס"מ ובת זוגו, שהם חפצים בכל כוחם: לעשות פירוד ומחלוקת בביתו של אדם ביום השבת. והם נהנים ושמחים מאוד מהקטטות ביום השבת. וכל רדיפתם אחרי האדם בשבת כדי לנסות לגרום קטטה ופירוד אצלו ביום השבת. מפני שמהותם של הסיטרא אחרא והקליפות, עצבות ומחלוקת, בשבת אין לסיטרא אחרא שליטה כלל.
אבל במקום שיש מריבה או עצבות בשבת, הם באים למקום זה ונדבקים שם – כי זו כל מהותם. לכן, כאשר האדם לא שמח בליל שבת, מגיעה הסיטרא אחרא וחילותיה לביתו של האדם, על ידי כך נעשות קטטות ומריבות בביתו בכל יום השבת ובכל השבוע כולו מפני שכל מהותה של הסיטרא אחרא – מחלוקת ומריבה. כל ענינם של החיצונים והקליפות – להכניס עצבות ויגון בשבת. וכך הם עושים ריב ומדון בכל מקום".
התורה מזהירה: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה ג) לא לבער אֵשׁ המחלוקת. לא יהיה כעס. שלא יהיה בערה. "לֹא תְבַעֲרוּ" כי על ידי זה הם יכולים לשרות, על ידי שהם באים לביתו יהיו שם כל השבת קטטות ומריבות.
שירת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" למלאכי השבת: לפני קידוש בליל שבת נהגו בכל תפוצות ישראל לפתוח בשירה למלאכי השרת בפזמון העתיק (בניגון!): "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת...". אומרים האשכנזים. אנחנו אומרים 'מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם'. ואפשר לבאר: שהטעם שאנחנו אומרים שירה זאת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בכניסת השבת, מפני שהמלאכים האלה נקראים "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" הם המלאכים הקשורים למצוות השבת והם באים לביתו של כל יהודי בליל שבת, ואנו שרים להם פזמון זה להראות להם את שמחתנו הגדולה בבואה של שבת המלכה, ובבואם של כל מלאכי השבת אלינו בשבת קודש.
לכן תיקנו הקדמונים לשיר פזמון זה מפני שיש לקבל את השבת בשמחה ובטוב לבב. כמו שכתב ה'זוהר הקדוש' (תיקוני זוהר תיקון כד דף סט) וזה לשונו: "וצריך לקבל בשמחה את האורחים הבאים בליל שבת שהם שני מלאכי השרת המלווים את האדם מבית הכנסת לביתו".
אנחנו הבית כנסת היחידי בעולם שמהיציאה מבית כנסת עד לבית שרים (בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת..."
ומגלה ה'זוהר הקדוש' (בתיקוני הזוהר דף סט): "ישנם שלושה סוגי מלאכים הבאים לביתו של כל אדם בליל שבת; אחד, סוג ראשון, המלאכים המלווים את הנשמה היתרה שיש לכל יהודי בשבת, ותפקידם לשמש את הנשמה היתרה הבאה לכל אחד מעם ישראל בשבת המלכה. וזאת מפני שמחמת הקדושה העצומה של הנשמה היתרה, פְּעַמים האדם אינו ראוי לקבל את הנשמה היתרה, ותפקידם של המלאכים: לסייע לכל יהודי בכל דרגה שהיא לזכות לקבל את הנשמה היתרה בשבת המלכה. זה מביא ה'שם משמואל' (סוכות תרע"ג).
ב, כמו כן ישנם מלאכים הבאים לכל אחד מעם ישראל ביחד עם השכינה הקדושה הבאה בליל שבת, לשרות בביתו של כל יהודי והם מלווים את השכינה הקדושה. וצריך האדם לקבל בשמחה גדולה את כל המלאכים האלו, שהם המלאכים המתלווים אל השבת, כדי להראות: שאנו שמחים בשמחה רבה בבוא אלינו יום השבת. ג, כמו כן ישנם עוד מלאכים הבאים לביתו של האדם בליל שבת, כמו שכתבו חז"ל (בשבת קיט): "תניא, רבי יוסי אומר: "שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו; אחד טוב ואחד רע.
וכשבא האדם בליל שבת לביתו ומוצא נר דלוק, ושולחן ערוך, ומיטה מוצעת המלאך הטוב מברכו ואומר לו: 'יהי רצון! שאף לשבת האחרת יהי כן' והמלאך הרע בעל כרחו עונה: 'אמן'". באר המהרש"א (בשבת קיט): "שהמלאכים המלווים את האדם בליל שבת הינם מלאכי השבת, כי לכל מצווה ישנם שני מלאכים הממונים עליה; אחד מימין שהוא הסנגור על האדם המקיים את המצווה כראוי, והמלאך השני הוא מצד שמאל הוא הקטיגור על האדם שאינו מקיים את המצווה כראוי. ושני המלאכים המלווים את האדם לביתו בליל שבת, הם המלאכים הממונים על מצוות השבת לראות אם האדם מקיים אותה כראוי.
כתב בעל ה'תפארת שלמה' זכותו תגן עלינו אמן! (בפרשת יתרו): "שישנם מלאכים אשר נבראים מכל המצוות ומעשים טובים שאדם עושה בכל ימות השבוע, והם נשלמים ועולים למקומם בשבת, ועל ידם באה לאדם שמחה, כי עיקר השמחה היא על ידי המצוות, ולכן מלאכים אלו מביאים שמחה גדולה לאדם, ואנו מקבלים אותם בשירה ובשמחה!". זאת אומרת אדם ירגיש בשבת שמחה גם מעצם עשיית כל המצוות שעשה במשך השבוע, וכל התורה שהוא למד, הכל בא ביחד בגמר של הסגירת מעגל ביום השבת. כל המלאכים האלה עולים ומתעלים ביום השבת למעלה.
ולכל המלאכים האלו המלווים אותנו בליל שבת אנו שרים את השירה (בניגון!): "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב"ה" אַה! שבת המלכה! איזה דבר נפלא. איזה מתנה "מתנה גנוזה לי בבית גנזי ושבת שמה רצוני ליתנה לישראל, לך והודיעם". ואנו מקבלים את המלאכים האלו שהם מלאכי השבת הממונים על מצוות השבת מתוך שמחה וחדווה רבה! ומשום כך אנו שרים בליל שבת את השירה הזאת, וזאת להראות שאנו שמחים לקראת השבת.
אשריו של מי שזוכה לקבל את השבת בשמחה כזאת כמו שתיארנו. מובטח לו: שכל השבוע יהיה לו שמחה ולא מחלוקת ולא ריב ולא מדון ולא צער ולא יגון! כדאי להתאמץ, נכון? ואם שרים מבית הכנסת (בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ..." ושמחים במלכותו של הקב"ה. אמרנו: שיום שבת זה 'חנוכת הבית' של הקב"ה שהוא חנך את העולם. שישה ימים הוא בנה ובשביעי הוא נח. והוא הזמין אותנו לחנוכת הבית. אז אנחנו צריכים לשמוח.
בליל שבת לפני הקידוש נהגו בתפוצות ישראל לשיר את פרק: "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" (משלי לא י). כתב הרב הקדוש רבי צדוק מלובלין זכותו תגן עלינו אמן! ב'פרי צדיק' (פרשת בלק): "שהפרק "אֵשֶׁת חַיִל" סובב והולך על מצוות שבת המלכה הנקראת ב'זוהר הקדוש': "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ". השבת נקראת "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ". שלמה המלך כתב בעיקר את זה "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" על אמא שלו, אבל הוא כמובן כיוון "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד" (משלי א א) וקהלת והכל זה הכל רמזים וסודות ועניינים רבים! אז זה גם אדם שר את זה לכבוד השבת עצמה! שהיא נקראת "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" וגם אשתו אם היא אֵשֶׁת חַיִל כזאת - ראויה שישירו לפניה גם שיר זה!
ומשום כך נהגו בתפוצות ישראל לשיר ולזמר בכל ליל שבת לפני הקידוש את הפרק: "אֵשֶׁת חַיִל" בניגון של שמחה (בניגון!): "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר..." תנהנהנהם טם טם יש כל מיני מנגינות, אני סומך עליכם... אז שרים את זה בניגון של שמחה וזאת בכדי לקבל את השבת מתוך שמחה וטוב לבב בכניסתה ולהראות שמחתנו הגדולה בבוא אלינו שבת המלכה וכך תלויה קבלת הקדושה העצומה.
עכשיו נבאר קצת את הפרק הזה: "אֵשֶׁת חַיִל" על השבח והרוממות הגדולה העצומה של מצוות שבת המלכה; "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" בא לרמז: שידע האדם שהאור העצום של השבת רחוק-רחוק ממנו על פי כל מעשיו. ועל ידי ההשתוקקות והכיסופין של האדם לאור הגדול של השבת – יזכה האדם לאור הגדול. וכן על ידי הבושה מהשבת יזכה האדם לאור הגדול של השבת כמו שכתב ה'שפת אמת', לכן "אֵשֶׁת חַיִל" זה השבת "מִי יִמְצָא" זה כל כך רחוק-רחוק על פי המעשים שלנו. אבל בהשתוקקות וכיסופין יכול לזכות.
"וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" מצוות השבת היא יקרה מכל המצוות כולן! כמו שכתבו חז"ל (שמות רבה כה יב): "שקולה שבת ככל התורה כולה!" וכמו כן בא לרמז: ששבת היא מקור כל השפע והברכה, לכן "וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" הקב"ה בָּטַח בָּהּ, בשבת קודש, כי על ידה יגאלו ישראל מהגלות. כמו שכתבו חז"ל (שבת קיח): "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלין" אז ה' בָּטַח בָּהּ שתביא את הגאולה.
"גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ" כלומר השבת היא מקור השפע והברכה, היא משפיע רק שפע ברכה וטובה לאדם, שמכבד ומענג אותה כראוי. ואף מי שלווה בשבילה "לוו עליי ואני פורע!" אם אין לאדם מה לאכול לכבוד שבת הקב"ה פורע לו. לכן אמרו צדיקים: שהמאכלים בשבת הם רפואה לאדם - ולעולם אינם מזיקים לו! לכן היא "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ".
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" לרמז שבשבת נמשכים הרחמים העליונים מִמֶּרְחָק רב מהעולמות הגבוהים ביותר ואפילו לאנשים הרחוקים והירודים ביותר בעם ישראל כדי לקרב אותם ולהשיב אותם להשי"ת.
"וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה" כלומר; מצוות השבת אפילו בגלות הארוכה שהיא נמשלת ללַיְלָה ולחושך נותנת אור וחיות לעם ישראל המענגים אותה בכל מיני עונג ושמחים בה כי אצלה כל השפע והברכה."וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" רמז: שהשבת משפיעה שפע אור וחיוּת לכל ישראל שהם בֵיתָהּ של השבת, ומרמז: שעל ידה נשפע שפע פרנסה לכל השבוע כולו! כי ממנה מתברכים כל השישה ימים, על פי 'זוהר' (יתרו פח) "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ".
"טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ" מרמז: שכל יהודי שטעם אפילו פעם אחת את טָעֲמָה הערב של מתיקות נועם השבת - לעולם לא ישכח זאת! ואפילו כאשר יהיה בעת חושך ואפלה יזכור זאת. וכן בא לרמז: שגם בתוקף הַלַּיְלָה שזה הגלות, מאירה השבת לעם ישראל את האור הגדול והעצום.
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר" בהיותה מקור כל השפע והברכה של כל ימות השבוע. "כִּישׁוֹר" זה מה שהנשים עושות באריגה ומכניסים אותו כשאורגים בשתי וערב.
"כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי" השבת פורשת כפיה ומכניסה אליה אפילו את הרחוק ביותר מהשי"ת! "אין לך עני אלא בדעת" ואורה הגדול מגיע אף לעני בדעת הרחוק מכל וכל, ואף אליו יורדת ומגיעה אור קדושתה הגדולה של השבת.
"לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג" כלומר; בזכות השבת אדם לא צריך לפחוד מקרירות בעבודת ה' כי השבת תמיד תבוא תחמם ותבעיר את האדם באש הגדולה! באור העצום ותשפיע על כל ימות השבוע כולם. כל שלושה ימים ראשונים של השבוע - יש הארה משבת שעברה, ושלושת הימים האחרונים, מיום רביעי והלאה, יש הארה מהשבת הבאה. ולכן אנחנו מיום רביעי כבר שרים (בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ..." בשביל לקבל שבת המלכה, האור כבר מאיר מיום רביעי.
וכן בא לרמז: שאפילו מי ששרוי בחושך ובקרירות בעבודת ה' בכל ימות השבוע, כשבאה השבת מתעורר ומתלהב ליבו להשי"ת! והוא שב לעבוד אותו בהתלהבות גדולה מהאור הגדול של השבת. - אַה! מי שחכם. אחרי הסעודה ודברי תורה ושירה, הולך לישון קצת, וקם אחרי חצות לילה כבר, יש לו כמה שעות רצופות כבר ללמוד תורה בשקט ובשלווה - איזה עונג! איזה שבת!
"כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" מרמז: על מצוות השבת כמו שדרשו חז"ל: "אל תקרא שָׁנִים אלא שְׁנִַים". "כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים –שנים". מה "שנים"? שבתות אנחנו עושים הכל כפול: לחם משנה – שנים, שני כיכרות, שתי חלות, שני נרות – שנים. שני הדסים – כנגד 'זכור', כנגד 'שמור'. אז "כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" - "אל תקרא שָׁנִים אלא 'שְנַיִם'".
"מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ" בא לרמז: מי ששומר ומכבד את השבת לא צריך לפחד מיום המיתה, כי השבת מלבישה אותו בלבושים נאים לעולם העליון! כמבואר ב'זוהר הקדוש'. אל תפחד מיום המיתה אם יש לך שבת שאתה עושה אותה כראוי בשמחה היא מלבישה אותך; "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ".
"נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ" הפירוש: על פי מה שכתבו חז"ל ב'זוהר הקדוש' (חלק א דף קכג): "השי"ת נוֹדָע לכל אחד ואחד כפי שהוא משער בליבו. כל אחד איך שהוא משער את ה' בליבו ככה ה' נוֹדָע לו. ואי אפשר לבאר לחברו את מה שמתנוצץ בליבו בגדולת השי"ת. אתה לא יכול להעביר את הרשמים שלך הפנימיים למישהו אחר. וכן אי אפשר לבאר את מעלתה הגדולה והעצומה של השבת, אלא כל אחד זה לפי מה שהוא משער ומרגיש בליבו את אור קדושתה העצומה. "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ".
הקב"ה נוֹדָע לכל אחד לפי מה שהוא. "בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ" זה לרמוז: שהדרך לזכות לאור השבת זה על ידי שהולך לזקנים ותלמידי חכמים, ולומד מהם: כיצד לכבד את השבת! על ידי שהוא מתקרב לצדיקים אמיתיים זוכה לאור קדושת השבת.
"סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי" לרמז: שהשבת נותנת בגד ולבוש אפילו לרחוק ביותר שהוא בבחינת כְּנַעֲנִי במעשיו בכל ימות השבוע. כְּנַעֲנִי זה לשון סוחר, אפילו שכל הזמן הוא במסחר. וכן כתב הרב הקדוש רבי שלמה דוד יהושע מסלונים בספר 'זכרון יתרון קדוש בשבת': "שהשבת נמשלה לאדם הטובע בנהר וזרקו לו חבל הצלה. אם יחזיק בכל כוחו - יזכה לצאת מהנהר. כך השבת; היא ה-חֲגוֹר, היא החבל, ההצלה, לכל מי שטובע ביוון מצולות היצר. ואם יחזיק במצוות השבת יזכה להתקרב אל השי"ת באמת.
היה פעם מישהו שלמד באוניברסיטה וכו' רצו שהוא ילמד וזה, אני לא הסכמתי (סיפרתי את זה בעבר, לא נזכיר את שמו, יכול להיות שהוא מתבייש בזה כבר) אבל הוא רצה ללמוד איתי.
אמרתי לו: "אני מוכן! בתנאי; שאתה תקבל על עצמך מצווה אחת לקיים, אם תקיים מצווה אחת קבוע ולא יורד ממנה" – הוא היה חילוני – "אז אני מוכן. אני לא אשקיע את הזמן שלי בבן אדם שלא מתכוון לעשות באופן מעשי".
- "מה, אתה סוחט אותי?"
אמרתי לו: "חביבי! החיים שלי יקרים, חבל על כל רגע, אם יש תכלית – אני מוכן. אין תכלית – אני לא מוכן".
- "מה אתה רוצה?"
אמרתי לו: "תשמור שבת".
- "מה, שבת? זה וזה שבת...". טוב. קיבל על עצמו.
היום הוא 'ראש כולל' כבר שנים! עשרות שנים. שבת המלכה. הייתי מזמין אותו שבתות אצלי במשך שנתיים בערך.
"עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". לרמז: שכל המכבדה והמענגה כראוי זוכה לשמוח ביום האחרון, וכן לעתיד לבוא והוא זוכה ללבושי כבוד וְהָדָר בעולם העליון כמבואר ב'זוהר הקדוש' (תיקוני זוהר תיקון ו דף כג עמוד ב). אז "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". אם אתה מכבד ומענג כראוי את השבת ביום האחרון שלך אתה זוכה לשמוח; אתה שוחק לְיוֹם אַחֲרוֹן. וכן גם לעתיד לבוא ליום האחרון בגאולה השלימה, שכפי שהאדם מקבל את השבת בכבוד ושמחה - ככה מקבלים את נשמתו לאחר הפטירה בבואה לעולם העליון בכבוד ובשמחה רבה!
"פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" לרמז: שבשבת נשפעים לאדם חוכמה ודעת לחדש בתורה הקדושה! ולהבין בקלות רבה, וזאת על ידי החסדים הגדולים הנמשכים ביום השבת לעם ישראל, כי השבת היא מהחסדים הגדולים של הקב"ה שנתן לעמו ישראל את יום השבת במתנה! בתורת חסד. "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל" (שבת י').
"צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ" רמז: שהשבת צופה ומסתכלת על כל המכבדים והמענגים אותה כראוי, כדי לשלם את שכרם ולהמליץ עליהם טוב בשמים בשמי מרומים.
"וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל" לרמז: שיש לאדם להזדרז בהכנות לשבת המלכה, ולעשות בזריזות ובשמחה רבה. יום רביעי - עושים קניות, יום חמישי - כבר 'שולחן ערוך', יום שישי - שעתיים לפני כבר מוכנים! מלובשים לכבוד שבת, ושמחים לקראתה וכו'. וכן בשבת עצמה צריך אדם להזדרז מאוד בעבודת ה' ולא לבזבז יום כה גדול בדברים של מה בכך "כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ" (נחמיה ח י) ויש להזדרז בו מאוד ולנצל אותו כראוי כי בו אפשר להתקרב להשי"ת באמת! לשים לב; לא לדבר שיחות חולין. רק קודש. קודש; תורה, שירה. לא חולין.
ואפשר להתקרב להשי"ת באמת מפני שבו הקב"ה נמצא עִם ישראל כמו שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים כמבואר ב'זוהר הקדוש'.
"קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ" 'בָנֶיהָ' מי אלה? זה עם ישראל השמחים מאוד ביום השבת ומרבים בו בשירות ותשבחות לכבוד השבת. בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ - זה הקב"ה. הוא נקרא בַּעְלָהּ של השבת. והוא מהלל ומשבח מאוד את גודל יקרת מצוותה של השבת בתורה הקדושה.
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" לרמז: שבכל ימות השבוע אפשר לעבוד את השי"ת, אבל יום השבת עולה על כולם בהיותו מבחר הזמנין בחיי האדם! לכן "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" זה ימי החול "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" יום השבת. כמו כן בא לרמז: שמצוות השבת עולה על כל המצוות כולן! ורוב עוצם מעלתה העצומה שהיא 'שקולה כנגד כל התורה כולה!' כמו שכתבו חז"ל. הבן איש חי (פרשת שמות, שנה שניה) אומר: 'שכל העסק שבשבת עושה האדם - זה פי אלף מימות החול!'.
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" זו השכינה הקדושה שהיא באה ביום השבת לשכון בתוך ישראל.
"תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" בא לרמז: שצריך שיהיה שבחה של השבת ניכר מתוך פעולותיה בעצמה, וצריך לענג את השבת מזיו אורה שיש בו בעצמו, ומזיו אורו שיש בו בעצמו, ולקדש בתורה, בתפילה, מתוך שמחה וטוב לבב. לכן צריך האדם להללו ברוב עם ועדה, ובַשְּׁעָרִים המפורסמים בכל מקום כדי שידעו כל ישראל: את גודל יקרת מעלתה העצומה של שבת המלכה!
(בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתֵךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי - שְׁבִיעִי שַׁבָּת"...
עכשיו רצים להדליק נרות של חנוכה ואחר כך נרות שבת.
שבת שלום.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות