איך נתקנו המלאכים בחלום יעקב? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 22.11.2018, שעה: 13:45
בס"ד 22/11/2018 ספר בראשית - פרשת ויצא : איך נתקנו המלאכים בחלום יעקב?
נציב יום: אופירה בת סמירה תזכה בסייעתא דשמיא להמשיך בזיכוי הרבים, השם ישפיע עליה טובה וברכה, כל מילי דמיטב, תזכה להשלים את התיקון שלה בעולם הזה, והשם יזכה אותה לנקות כל חטאי הנעורים לפני התשובה, אמן.
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".
על הפסוק הזה אומרים חכמים זכרונם לברכה: אותם מלאכי אלוקים שראה יעקב בחלומו היו המלאכים שבאו לבקר את אברהם אבינו לאחר שמל את עצמו. ולאחר מכן הלכו להפוך את סדום ועמורה.
אולם בגלל שאותם המלאכים אמרו ללוט: "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה", במקום להגיד שהשם יתברך שלח אותם להשחית, ותלו את זה בעצמם, נענשו על דבריהם ונדחו ממחיצתו של הקב"ה קל"ח שנים, 138 שנים נדחו ממחיצתו של הקב"ה ולא הורשו לעלות חזרה.
מתי הם חזרו?
בחלום יעקב, מאז עברו 138 שנה, וזכו המלאכים תיקון על חטאם זה שכשלו בלשונם. כישלון בלשון - 138 שנה דחיה ממחיצתו של הקב"ה, תלו את ההשחתה של סדום ועמורה בעצמם, "כי משחיתים אנחנו", אפילו שאחר כך יש לשון מתקנת, בכל אופן יצא מפיהם כך, משלמים.
שואלים החכמים: מי היו אותם המלאכים שכשלו בלשונם? ומדוע זכו בתיקון דוקא בחלום יעקב?. על הכתוב בפרשת "וירא": "והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, {הכוונה על אברהם}.
שואלים חכמים בבבא מציעא פו': מי הם השלושה?
מיכאל גבריאל ורפאל;
מיכאל - בא לבשר על הולדת יצחק,
רפאל - בא לרפא את אברהם, {היה ביום השלישי למילתו}.
גבריאל - בא להפוך את סדום.
ומקשה הגמרא: כתוב בהמשך הפרשה "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב", מכאן שלא רק המלאך גבריאל הלך להפוך את סדום, אלא מלאך נוסף, ומי הוא?
המלאך מיכאל הצטרף לגבריאל כדי להציל משם את לוט.
מבואר אם כן ששני המלאכים האלה מיכאל וגבריאל, הלכו לסדום והם חטאו בלשונם, והם אמרו: "כי משחיתים אנחנו",
ויש לתמוה: איך יתכן מלאכים כל כך קדושים, מיכאל שר החסד, גבריאל שר האש, ייכשלו בכישלון כל כך קשה? לתלות את הגדולה בעצמם שהם בכוחם להשחית? הרי אין להם יצר הרע! אם כן איך אמרו דבר כזה שנשמע כאילו גאווה? "כי משחיתים אנחנו" כאילו? איך?
אלא נבאר זאת על פי המשנה באבות ג' ב': "שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה "מושב לצים".
והבעל שם טוב הקדוש מדקדק: מדוע שנים האלה שיושבים ואין ביניהם דברי תורה זה מושב לצים? הרי יכול להיות שהם יושבים שם ולא מדברים ליצנות, מדוע מכנה המשנה את מקום ישיבתם "מושב לצים"? ולא קורא להם לצים, אלא מדברת על המושב איפה שהם יושבים, שזה "מושב לצים"?.
אומר הבעל שם טוב: מקום שאדם נמצא - משפיע עליו, אם לטוב ואם לרע. אם המקום הוא מקום שיישבו בו קודם רשעים, אז המקום עצמו המקום משפיע לרעה על מי שנמצא באותו מקום, שכן אותו המקום סופג טומאתם של אותם רשעים. אם המקום, מקום שישבו בו צדיקים אז משפיע המקום לטובה על האדם שנמצא שם. זאת אומרת: המקום משפיע על היושבים.
וזה הפרוש של המשנה: "שנים שיושבים", אז יושבים באיזה שהוא מקום, והם לא מדברים דברי תורה, אם הם לא מדברים דברי תורה - אז זאת אומרת שיצר הרע לא נותן להם לדבר דברי תורה, מה קורה הוא לא נותן להם? למה יושבים סתם בטלים ולא מדברים דברי תורה? למה מה קרה? כי המושב "מושב לצים"! המקום הזה הוא מקום של לצים שישבו שם ולכן זה השפיע עליהם, עד שהם לא לומדים תורה.
זה אמר דוד המלך עליו השלום בפתיחתו לתהילים: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב"
למה?
כי אפילו הליכה, עמידה וישיבה במקומם של רשעים - משפיע לרעה. וזאת למרות שאדם לא משתתף במעשיהם הרעים, למרות זאת המקום משפיע עליו.
אנחנו רואים גם שמשה רבינו כל פעם שהיה צריך להתפלל אל השם היה יוצא חוץ לעיר כי המקום של העבודה זרה במצרים משפיע, אז היה צריך לצאת לחוץ להתפלל להשם, לא התפלל במקום שיש בו גילולים,
וגם ביקש מיתרו שיהיה להם "לעיניים" בהליכתם במדבר,
למה?
שאם יראה מקומות שיש בהם עבודה זרה - יזהיר אותם שלא להתקרב למקומות האלה. כי מקום משפיע, אז לכן הוא ביקש ממנו: "והיית לנו לעיניים".
ולמה דוקא הוא?
אומר הרבי מסאטמר רבנו יואל זכרונו לחיי העולם הבא, הוא אומר: למה? מכיוון שיתרו כבר ביסר בעבודה זרה בעט בה ביזה אותה, ידע שאין בה ממש, הוא כבר לא יושפע מזה, אז ממילא אם הוא יראה את המקום עליו - זה לא ישפיע.
אבל אם יראו אחרים יכולים, לכן התורה זהירה מאוד מאוד מאוד עשרות פעמים, זהירות ממקומות שיש עבודה זרה, לא לעבור לידה, אסור לעבור לידה, לכן אסור להיכנס למנזרים שלוקחים בטיולים את כל ילדים, ילדי ישראל, אסור, המקום משפיע. מקום של קדושה - משפיע קדושה, מקום של טומאה - משפיע טומאה.
אז עכשיו יתבאר לנו: איך נכשלו המלאכים בסדום?
פשוט, כיוון שנכנסו לסדום עיר של רשעים מושחתים רעים וחטאים, במעשים ובהתנהגות, המקום השפיע עליהם לרעה! אפילו על מלאכים קדושים כמו מיכאל וגבריאל. לכן כשלו בלשונם ואמרו: "משחיתים אנחנו את המקום הזה". ועל כך נענשו ונדחו ממחיצתו של הקב"ה עד חלום יעקב אבינו, עד החלום ושם זכו לתיקון. תכף נבאר למה זה.
הרב יעקב יוסף זכר צדיק לברכה: היה במשך שנה חבר כנסת, מטעם שס, בסוף הוא פרש.
מה הוא אמר?
הוא לא יכול להיות במקום של טומאה כזה,
שאלו אותו: אם "כנסת" חייבת במזוזה?
אז הוא אמר: "לא, בית שימוש לא חייב במזוזה".
זאת אומרת: הוא הרגיש ירידה, ירידה עצומה עצם היותו שמה מסתופף בחברתם במקום הזה.
אז למה זכו המלאכים לתיקון? למה הם זכו?
על כך אמרו חכמים זכרונם לברכה: יעקב שישן במקום שעליו עתיד להיבנות בית במקדש, זכה לגילויים גדולים מאין כמוהם, וזכה "הנה השם ניצב עליו",
למרות זאת יעקב אבינו החזיק מעצמו כאין וכאפס, לאחר שלא ראוי לכל הגילויים שראו עיניו, כי אחרי כל מה שהוא ראה בחלום, כתוב: "ויקץ יעקב משנתו ויאמר: אכן יש השם במקום הזה", זכיתי לגילויים גדולים! אולם "ואנוכי לא ידעתי", אני לא יודע באיזה זכות זכיתי לקבל כל זאת, לראות כאלה גילויים עצומים?
הוא קפץ ותלה את זה בעצמו, הי אני ואני ואני ואני, הוא לא מבין "ואנוכי לא ידעתי", מה אני מה חיי? איך אני זוכה לדברים כאלה? על ידי כך גרם יעקב לתיקון אותם מלאכים, שנדחו ממחיצתו של הקב"ה.
למה?
הם תלו את הגדולה בעצמם, כשאמרו "כי משחיתים אנחנו את המקום", ואילו הוא לא תלה את הגדולה בעצמו, כי הוא חשב שהוא לא ראוי לכל מה שראה, על ידי הענוה והשפלות שאמר "ואנוכי לא ידעתי", אז זה גרם להם לתיקון,
איך?
התיקון הסופי קיבלו המלאכים כשהם ליוו את יעקב אבינו לחרן, וזה היה מקום מושבם של רשעים גמורים, משכן לבן הארמי, ובתואל, וכוח הטומאה שם היה עצום, ולמרות שזה "מושב לצים" בדרגה הגבוהה ביותר!, מקום של רשעים - נשמר יעקב אבינו ולא עבר שום עבירה בעולם, "עם לבן גרתי - ותרי"ג מצוות שמרתי", הוא לא הצליח להזיז אותי, לא הוא ולא המקום כהוא זה במשך 20 שנה, 20 שנה היה שמה ולא עבר עבירה אחת.
אז רואים שהצדיק הזה יעקב אבינו, רגל במרכבה, זאת אומרת: יעקב אבינו בחיר שבאבות, לא חוטא אפילו שהמקום משפיע, מקום של רשעים שמשפיע, שראו המלאכים במו עיניהם את גודל קדושתו של יעקב, איך בשר ודם! שיש לו יצר הרע! ולא מלאך! נשאר בקדושתו, והמקום של הרשעים הגמורים לא משפיע כלל לרעה - הגיעו לתיקונם השלם על שכשלו בלשונם.
אז "מלאכי אלוקים עולים", הם זכו לעלות שוב למחיצתם, אחרי מאה שלושים ושמונה שנה בזכות יעקב אבינו, קדושתו, ענוותו, ענוותנותו, וראו שאדם גם במקום של רשעים, לא מתוך בחירה הוא הלך לשם! בלית ברירה, אסור להתחבר לרשעים, אסור, אבל בלית ברירה צריך לקחת אשה משם, אז היה חייב בצווי הוריו ללכת, ואז הוא עמד בניסיון ולא נתן למקום להשפיע.
לכן! הוא הכין את עצמו ארבע עשרה שנה לקראת הירידה הזאת, ארבע עשרה שנה הכנה! "תורת שם ועבר", כדי לעמוד בניסיון במקומם של רשעים והרשעים עצמם. וזה כוחה של התורה, הגם שאתה נמצא בין הרשעים, במקום של רשעים, כמו שכתוב: "ארץ מצרים ערוות הארץ" טומאה גדולה שמה והכל! - ובכל אופן בזכות קדושתו של יוסף ששמר עצמו מן הערווה, נשמרו כל ישראל מן הערווה.
זאת אומרת: יש כוחות באדם אם הוא מכין את עצמו, כי גם הוא יוסף הוכן, ולמד ארבע עשרה שנה על ידי יעקב, לימד אותו מגיל שלוש, לכן בגיל שבע עשרה הוא עמד לפניו ושלח אותו, אז הוא ידע שהוא הולך למצרים, והכין אותו גם כן, וזה הועיל לו, שבע עשרה הכנה שהוא יוכל לעמוד בכל הפיתויים של מצרים, הניסיונות הגדולים, וזכה למלוך על המקום הזה שמונים שנה. על כל העולם הוא מלך, יוסף הצדיק ולא נכשל.
זאת אומרת: התורה מכשירה את האדם להילחם גם ברשעים וגם במקומם ולא להיות מושפע, אבל זה כשנישט ברירה, כשאין ברירה, אבל לכתחילה, אין להתקרב אליהם, אין להתחבר איתם ואין להיות במקומם. מקום שיש רשעים או מעשה רשעים, או מקום שרגילים שמה ברשעות - אין לבוא בקהלם או במקומם.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".