אפילו חי לגן עדן | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
בכבוד.
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמיימה,
והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.
אמר רבי ברכיה,
מלמד שראה הקדוש ברוך הוא ליעקב,
שרו של בבל,
עולה ויורד.
אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב,
אף אתה עולה.
באותה שעה נתיירא יעקב אבינו,
ואמר שמא חס ושלום,
כשם שלאין לו ירידה,
אף לי כן.
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
ואתה אל תירא.
אם אתה עולה,
אין לך ירידה עולמית.
לא האמין ולא עלה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
אילו האמנת ועלית,
עוד לא ירדת.
ועכשיו שלא האמנת ולא עלית,
עתידין בניך שיהיו משתעבדים בארבע המלכויות
בעולם הזה במסים ובארנונות.
זה לשון המדרש, ויקרא רבה כט.
מה אומר רבי ברכיה?
כשהקדוש ברוך הוא הראה לו, מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.
מה אלו המלאכים? זה השרים
של הממלכות.
שר של בבל ראה אותו עולה ויורד,
של יוון עולה ויורד,
של אדום הנוכחי
עולה ויורד.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, אף אתה עולה. לא אמר לו ויורד.
אף אתה עולה.
באותה שעה, באותה שעה,
הדיוק הוא על באותה שעה, נתיירא יעקב אבינו.
מה הוא נתיירא?
אמר שמא חס ושלום,
כשם שלאין לו ירידה, אף לי כן.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, ואתה אל תירא.
אם אתה עולה, אין לך ירידה עולמית.
אז השם הסביר לו שאם הוא עולה,
אין לו ירידה עולמית.
באותה שעה.
לא האמין ולא עלה.
אפשר להגיד על יעקב אבינו הוא לא האמין ולא עלה. מה הוא לא האמין לקדוש ברוך הוא, מה שאומר? מה זה לא האמין ולא עלה?
נבהר בהמשך.
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
אילו האמנת ועלית,
עוד לא ירדת.
עכשיו שלא האמנת ולא עלית,
עתידין בניך שיהיו משתעבדין בארבע מלכויות בעולם הזה,
במיסים ובארנונות.
זה משלים לדרשה של אתמול בערב.
וממך אני מתחיל.
נבהר את דברי החכמים הסתומים לכאורה.
שימו לב רבו יסאי, זה נוגע לכולנו,
וזה הבחינה שהייתה ביעקב, וזה ההפסד הגדול שהיה מזה.
כאשר אדם מציב מטרה לעצמו להגיע לדרגה מסוימת,
אדם צריך להציב מטרות בחיים. אם הוא לא יוציא מטרות לחיים, יצר הרעי, ייקח אותו לאן שהוא רוצה.
כל זמן שאתה פנוי, שורקים לך, אתה הולך.
אבל אם אתה,
יש לך מטרה,
אז אי אפשר לטלטל אותך ממקום למקום.
לומד עד שתיים רצוף מהנץ, אז אי אפשר לטלטל אותך.
כאשר אדם מציב מטרה לעצמו להגיע לדרגה מסוימת,
או לקנות מעלה ממעלות הנפש,
הוא החליט לעבוד על אחת המעלות,
אף שיודע שקשה הדבר,
בהרבה עמל וגיעה נצטרכים לכך,
נגיד הוא רוצה יותר לא לכעוס.
זה מעלה.
לעבוד על ענווה זה כולל את הכול. אתה מתפטר מהגאווה, מהקנאה, מהטבה, מהכל.
הוא מחליט שהוא קונה מעלה ממעלות הנפש.
אף שיודע שקשה הדבר,
והרבה עמל וגיעה נצטרכים לכך,
אם הוא יחזק את עצמו ויאמר,
אחר ההגיעה והעמל הראויים,
בוודאי שאגיע ואשיג את אותה דרגה באותה מעלה.
הרי שביטחון זה,
כשהוא אומר את הדברים האלה,
כשהוא מחזק את עצמו ואומר,
שאחר ההגיעה והעמל הראויים, בוודאי הוא יגיע וישיג את הדרגה
ואת אותה מעלה,
הרי שהביטחון הזה כשלעצמו מוכיח שיש לו כבר עכשיו
שייכות מה לאותה מעלה אליה הוא חותר.
ומשום כך,
רב ביטחונו שהוא ישיג אותה. זה יקח זמן,
זה יהיה עמל,
זה יהיה גאה,
אבל אני אשיג את זה בסוף.
אבל אם הוא סובר
שאין לו יכולת להשיג את המעלה,
איפה, איפה, ואיפה.
והוא נרתע
מלעבוד ומלעמוד להשיגה,
אין זה, אלא שרחוק הוא מאותה מעלה,
ומשום כך נראה לו שאין ביכולתו להשיגה.
ואז הוא שולח לאשתו אס.אם.אס, והוא מספר לה את מה שאומרים עכשיו, תוך כדי השעות.
זהו ביאור המדרש.
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
אם אתה עולה,
אין לך ירידה עולמית.
מפרש המהר״ל מפראג,
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
שיתעלה לדרגה רוחנית עליונה,
שעל ידיי יתקן את כל הקלקולים שעלולים להביא לידי גזירת גלות על ישראל.
הרי כל מעשה אבות סימן לבנים.
כל מה שתיקנו האבות בעצמם תוקן בישראל.
כל מה שהם לא השלימו בעצמם עדיין,
אז זה נשאר לבנים לתקן.
פה השם ביקש מיעקב אבינו,
תעלה למדרגה העליונה שאני מבקש,
לא תהיה לך ירידה עולמית.
והמהר״ל אומר,
שאמר לו הקדוש ברוך הוא, תתעלה לדרגה הרוחנית העליונה.
על ידי זה אתה תגיע לתיקון כזה,
שכל הקלקולים שעלולים להביא
לגזירת גלות על ישראל,
כולם יתוקנו,
והם לא יצטרכו לגלויות.
כי אם היה יעקב אבינו מתעלה
אל שלמות המדרגה שציווה לו הקדוש ברוך הוא באותה העת
לעלות אליה,
היו גם תולדותיו עד סוף כל הדורות עומדים ברום המעלה,
שלא תיתכן בה שליטת גויים עליהם ולא גלות בין העמים.
לא היו שולטים בנו אומות העולם, לא היו פוגרומים,
לא היה שום דבר מאינתיפאדות,
ולא היה גלות בכלל בכל אלפיים שנה.
אך יעקב אבינו לא עלה.
כתוב לו, האמין,
ולא עלה.
ומשום מה לא עשה כציווי הקדוש ברוך הוא,
מבאר שוב המהר״ל מפראג.
משום שבאותה שעה
עדיין היה חסר משהו
למדרגת הדבקות השלמה.
באותה העת
עדיין הוא לא היה שלם.
בשלמות גמורה היה חסר משהו למדרגת הדבקות השלמה
שאם היה מגיע אליה רק לאחריה לא ייתכנו שום פירוד ושום נפילה כלל
אם היה מגיע לזה
זו כוונת המדרש
לא האמין
ולא עלה
כלומר
לא הסתייעה מילתא לתקן בפנימיות נשמתו
את סיבת הגלויות
להשפיע ולקבוע שלמות יציבה לדורי דורות
עד
שלא יצטרכו לעולם לצאת לגלות
זאת אומרת לא האמין ולא עלה פירושו
לא יכול היה עדיין
להגיע לשלמות המדרגה הזאת לתקן בפנימיות נשמתו את הסיבה של הגלויות
ואז היה משפיע
וקובע שלמות
כזאת יציבה לדורי דורות
שעם ישראל לעולם לא היה צריך לצאת לגלות
רק לאחר מכן
לאחר שחזר יעקב מחרן
כתוב במפורש בפסוק
בה יבוא יעקב שלם
שאז הוא הגיע לשלמות הגדולה שביקש ממנו הקדוש ברוך הוא
וזה היה אחרי שהוא השתחווה כבר לעשו
אחרי שהוא עבר את בחינת השעבוד והגלות לאדום מה שאנחנו עוברים עכשיו
בגלל שלא עלה אבינו יעקב
לשלמות המדרגה שביקש השם
אז הוא הגיע לשלמות אבל אחרי שהוא השתחווה לעשו
מה שגרם לנו
שנהיה אנחנו תחת עשו שזו הגלות האחרונה הזאת
חוץ משלוש הגלויות הקודמות
וחוץ מגלות מצרים
אז זאת אומרת אבל רק אז
ביבוא יעקב שלם
אחרי שעבר את בחינת השעבוד והגלות לאדום
וכך הכין כבר את הדרך של הגלות לבניו כידוע
לכן כיוון שהשתחווה יעקב אבינו לעשו
אז גם אנחנו צריכים להיות משועבדים
עיין ברמב״ן פרשת וישלח
על מה מדובר פה?
מדובר פה, דברים אלה נאמרו על הדרגות העליונות ביותר של יעקב אבינו
אז זה הסיפור רואים כשאדם לא מנצל את הרגע באותה עת באותה שעה
שאומרים לו שיש הארה מלמעלה, הברקה כמו שאמרנו אתמול והוא לא מנצל
מה אומר לו השם? לא האמנת בעליתה, לא האמנת שאתה מסוגל, חשבת שאתה לא... מי אני? מה חיי? איזה כוח? מאיפה?
איך אתה אומר לי שאני יכול ללמוד כל היום? מה? אני לא...
אני לא השבתי בבית ספר, אני לא גמרתי כיתה ב' אתה רוצה שאני אשב?
לא האמנת ולא עלית? וואי וואי וואי, מה מחכה לך? איזה גלויות, איזה ייסורים, איזה בעיות, איזה צרות
אם היית עולה, וואי וואי וואי, כל המקבל עליו עול תורה
מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ? הכל מעבירים
אין דאגות, לא פרנסה, לא צבא,
לא שלטונות, לא בטיח, לא שום דבר.
אבל כל המעביר ממנו
עול תורה, מביאים עליו, וואי וואי וואי,
עול מלכות ועול דרך ארץ.
אם האמנת,
עלית.
לא האמנת, לא עלית, אבל בגלל שלא עלית,
יהיו בניך משועבדין בארבע גלויות במסים וארנוניות.
הדברים האלה נאמרו אמנם על הדרגות העליונות של יעקב אבינו, אבל לענייננו,
פה בבית מדרשנו,
גם בדרגותינו השפלות
חייבים ללמוד
בשביל עבודתנו,
ממש גילו לנו חכמים, זיכרונם לברכה.
אם אין אנו רואים פירות בעבודתנו,
ואין החיזוק, לא עבודתנו כסנדלר, כן?
בעבודת השם.
אם אין אנו רואים פירות בעבודתנו,
ואין החיזוקים שלנו מחזיקים מעמד,
אדם החליט איזה החלטות אמיצות, אבל
לא מחזיק לאורך זמן.
עוד פעם נפילה, עוד פעם ירידה.
מפתיע לבוא בנץ, בסוף לא בא.
סיפורים,
שעון, אשתי,
אתמול,
ישנתי,
מאוחר,
כל מיני קשקושים.
כל מיני דברים שאדם מקבל על עצמו ולא עומד בהם.
אם אנחנו רואים כך,
שאין פירות בעבודתנו,
ואין החיזוקים, החיזוקים שלנו מחזיקים מעמד,
וגם להתעוררות שלנו אין תוצאות נאותות בפועל. יש לנו התעוררויות, כמו עיסא ממש,
התעוררויות.
אל ישלה אותנו יצר הרע,
כאילו החסרון הוא ביכולת שלנו, זה שקר גמור.
אין לנו שום מגבלה, אין גבול ליכולת.
אין גבול ליכולת.
שקר וכזב, אם הוא יגיד שאנחנו לא יכולים.
נדע שלא זו הסיבה.
כי השואף אל הטוב בכל כוחו,
סובר שיש בידו היכולת להגיע,
וממילא הוא יתחזק ויתאמץ ובסופו של דבר יתקן את עצמו
ויעלה במעלות התורה והיראה.
זה מי?
השואף אל הטוב בכל כוחו.
הקדוש ברוך הוא לא מבקש מאיתנו יותר ממה שיש לנו. יש לך כוח?
רק בזה תשתמש. יותר מזה לא ביקשתי. אין לך.
מעבר לזה אני עושה.
אני נותן את הסיעת הזאת. אבל אני רוצה לראות שאתה תאמץ עד גבול היכולת שלך.
אתה תעשה אלף. שימן אתן לך כוח?
שתנוח.
שתעבוד.
תעבוד עד איפה שאתה יכול. משם אני ממשיך. מה אתה דואג?
אז מי ששואף אל הטוב בכל כוחו,
הוא כבר סובר בעצמו
שיש בידו את היכולת להגיע
אז ממילא אדם שסובר ככה הוא ימשיך להתחזק ולהתאמץ כי הוא יודע שהוא יגיע.
ובסופו של דבר
הוא יתקן את עצמו ויעלה במעלות התורה והיראה.
מאידך גיסא
המרגיש כאילו אין בידו את היכולת.
עליו לדעת
שלא אין לו יכולת.
מי שמרגיש, תשמע אני מרגיש, מה אתה בא לספר לי? אני מרגיש.
אין לי את היכולת. לך יש, אני יודע. אני אין לי. אני מרגיש שקרן.
אין דבר כזה.
עליו לדעת שחסר לו באמיתת שאיפתו.
אין לו שאיפה אמיתית
להגיע להיות בעל מדרגה.
הוא רוצה להיות פרווה בלי להתאמץ הרבה.
למה אני צריך חיים של לחץ
וכל הזמן לשאוף ולשאוף? מספיק לי איך שאני סבבה, מתפלל, לומד מתי שאפשר.
הולך, מטייל, חתונות, טיונים, קשקושים, זה אוכל טוב, שותה, חבר'ה, יושב, מספר, סיפורים.
אין שאיפות.
אין שאיפות.
אין שאיפות. אין שאיפות. אין שאיפות. אין שאיפות. אין בידו היכולת.
עליו לדעת שהוא חסר בעמיתת שאיפתו,
ומחובתו לחזק את שאיפתו ודבקותו אל המעלה. איך?
איך?
בלימוד המוסר,
ללמוד הרבה מוסר על הנקודות שצריך להגיע אליהן
ובתפילה
ולהתפלל להשם שייתן לו עזר, עזר אלוקי סייעתא דשמיא שהוא יצליח להגיע למטרה שהוא מציב לעצמו או למעלה שהוא רוצה להשיג
שתתהפך השאיפה הטובה
לקניין אמיתי בנפשו שבאמת זה מה שמטריד אותו וזה מה שהוא רוצה וזה מה שהוא עובד וזה מה שהוא מבקש כל הזמן
כמו שיש אנשים שכל הזמן מבקשים כסף כסף כסף שיהיה פרנסה שיהיה עבודה שיהיה בריאות שיהיה זה כל הזמן מבקשים
כל הזמן
אם הוא יבקש את המעלה האמיתית או את ההשגה של השלמות
אם זה יהפוך להיות השאיפה הטובה קניין האמיתי בנפשו
אז הוא ירגיש כי גם היכולת בידו ועלו יעלה ויצליח
להוציא את שאיפתו הטהורה לפועל בעזרת השם ידברם.
תראו את כל הספורטאים.
מה זה? זה אנשים פשוטים.
שאחד יש לו כוח קצת ברגליים
או שלא היה לו כוח ברגליים והוא פיתח את הרגליים ושהוא יכול לרוץ כמו איילה,
כמו צבי,
כמו הדואר.
אבל מה קרה?
הוא מתאמן ומתאמן ומתאמן ומתאמן ומתאמן בשביל שהוא יגיע לאולימפיאדה וישיג אולי
מדליית זהב.
אתם יודעים כמה אנשים עושים את זה?
מאות אלפים של אנשים
בכל מקצוע לפחות
מאות אלפים
שהם רציניים ועובדים ועובדים ורק אחד משיג.
והם רצים ורצים ואם לא השנה שנה הבאה ואם לא אז שנה הבאה ורצים ורצים ורצים ורצים
לא ישנים לא אוכלים טוב לא כלום שום דבר
בשביל זה כן אוכלים
אבל לא אוכלים טוב, כי הם צריכים לשמור על הגוף.
אז הם צריכים להיות ככה, וככה, וככה. בקיצור, מגבילים את עצמם
מהרבה דברים כדי שיוכלו לבצע את המשימה.
רוכבי אופניים, מטפסי הרים, כל מיני קשקושים, שטויות ואבנים.
אז עלית על ארבע רגל, נו, אז מה יש?
כתוב מי יעלה בהר השם, לא באברסט.
בהר השם נראה אותך עולה. מה אתה עולה לי על הרים?
אתם יודעים כמה מתו? מאות מתו.
בניסיון לעלות ולכבוש את ההר.
בוא, אצלנו לא מתים מזה.
אבל משיגים את המדרגה העליונה.
מי יעלה בהר השם?
ומי יקום במקום קודשו, ישים שם את הדגן,
ויגיד, אני הגעתי לשלמות.
רואים שיעקב אבינו באותה שעה לא האמין.
עוד לא הגיע למדרגה השלמה,
הוא הגיע אחר כך.
הוא הסכים עם השם שצריך להגיע לאן שהשם מבקש.
אבל באותה שעה
הוא לא האמין.
זאת אומרת לא הסתייעה מלתה להשלים את הנקודה החסרה.
אבל מה זה גרם לנו?
כל הגלויות,
אלפי שנים,
כל הרציחות, כל הטביחות, כל הפוגרומים, כל הצרות,
הכול.
אחר כך הוא הגיע, ויבוא יעקב שלם.
אבל אחרי שהשתחווה לעשו,
ואנחנו אכלנו אותה, כמו שאומרים.
אז אם זה אצל אבות האומה, בדרגות שלהם,
נכון שאנחנו לא שייכים שם,
אבל כל בן אדם,
יש לו גם כן מטרה שהוא צריך להציב.
הוא גם צריך להגיע לשלמות לפי הכלים שניתנו לו.
אם הוא יגיע, הוא מדלג על כל האיסורים,
על כל הצרות,
על כל המחלות.
הוא כבר קובע לדורות הבאים שלו את העתיד שלהם.
בדיוק אותו דבר.
אם הוא לא מגיע,
אז עד שהוא יגיע, לכשיגיע, בינתיים הוא יסבול ויסבלו כולם.
אז לכן כל אחד מאיתנו צריך ללמוד מזה
מוסר השכל גדול.
בידינו להגיע לרום המעלות והמדרגות.
והמסילת ישרים מסדר לכולנו את המסלול איך מתחילים מההתחלה ואיך מגיעים עד הסוף.
אם לוקחים את המסילת ישרים ברצינות ומחליטים
שהולכים על הדרך הזאת, וזאת העבודה שיש לנו בעולם,
אדם יגיע לרוח הקודש, לתחיית המתים, לקדושה,
לכל המעלות האדירות
שאדם יכול להגיע בחייו.
אפילו מלאך,
ואולי גם לעלות חי לגן עדן.
רבי חנניהו ברגשוי אומר,