גופו של אדם הראשון | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

וייצר אדוני אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים

ויהי האדם לנפש חיה

איתא במדרש רבה פרק יד ויפח באפיו

מלמד

שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה

עד כאן לשון המדרש

שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה

אין לפרש מאמר זה כפישוטו

כי אם היה האדם גולם גדול

אשר תפס מקום כזה

מן הארץ עד הרקיע

כיצד טעו מלאכי השרת וביקשו לומר לפניו שירה

עד שהפיל עליו הקדוש ברוך הוא תרדמה להראות להם את פחיתותו

גם אנחנו קטני השכל אילו ראינו ברייה משונה ומגושמת כזו

אשר גולמה מן הארץ עד השמיים

ורחבה מסוף העולם עד סופו

כדברי החכמים זכרונם לברכה

הרי לא היה עולה על דעתנו כלל

לתת לו איזה חשיבות רוחנית

ומכל שכן

לומר לפניו שירה

אלא שהיינו מזדעזעים מרוב ההגשמה הנוראה

ונרתעים לאחורינו מה זה הגשם הזה?

כשאנחנו רואים פיל אנחנו רואים איזה מגושם

ואם היינו רואים סדר גודל כזה מהארץ עד השמיים וכל רוחב הארץ

סבירייה בסוג כזה מה היינו אומרים

אז קל וחומר למלאכי השרת הבאים בסוד השם בשכליהם הנבדלים

אשר אין להם גוף גשמי כלל

ויודעים מהם את השכל הטהור

איך נועלו לטעות באדם הראשון הגולם הגדול הזה ורצו לתת לו כבוד אלוהים

ולומר לפניו שירה

אין זאת

כי פשטן של הדברים אחר הוא לגמרי

ורק אנחנו בהגשמתנו רחוקים כל כך מן האמץ

אנחנו מבינים את זה בגלל שאנחנו מגושמים

עד אשר טעינו לפרש את מעשה בראשית

על פי המושגים שנמסרו לנו מאז היותנו תינוקות של בית רבן

ולא נתנו לנו לב לשוב ללמוד את התורה לעמיתה בימי הגדלות

להבין את ברור הדברים

כמו שאומר רבנו בחיה

בחובת הלבבות

שכל מה שאדם למד

צריך להתחיל מחדש ללמוד לאור ההשכלה שהוא קנה עד הגיל שהוא קנה עכשיו

נגיד אתה בן שלושים

אז מה שלמדת עד עכשיו זה עם ציורים של הילדים

אתה צריך למחוק את זה עכשיו עכשיו אתה צריך ללמוד

כאילו מחדש

עם הציורים האמיתיים של ההבנות שכבר קנית ורכשת אבל בלי הציורים הקודמים

אכן זה הדבר

עכשיו אנחנו שומעים את ההסבר אכן זה הדבר

אדוני בחוכמה יסד ארץ

שימו לב מה כתוב

כל הבריאה כולה

אינה אלא ספר גדול ומפואר

של פרקי חוכמה מחוכמתו יתברך

כל הבריאה

ספר גדול ומפואר של פרקי חוכמה מחוכמתו יתברך

הארץ

בתחילת בריאתה לא הייתה זו שאנחנו רואים כיום

עתה היא כבר טובעת הארץ

בימי קללותיה

הרי נתקללה האדמה בעשר קללות

והאדם נתקלל וחבה נתקללה ונחש נתקלל ארבעים קללות

עכשיו שאנחנו מכירים את הארץ

זה אחרי הקללות

ואחרי הקלקול שנעשה במשך כל הדורים

האדמה קודם החטא

הייתה בריאה רוחנית

הכוללת בה כמה סעיפים

של חוכמה עליונה

סעיפי החוכמה הללו נקראו בשמות

בעלי חיים,

אילנות,

עשבים,

פירות,

אנחנו מה אנחנו מסתכלים בעל חיים, מה אנחנו אומרים? תראה איזה כלב,

מה? חתול.

זה, זה.

תראה איזה כלנית יפה, תראה איזה זה. לא.

זה פרקי חוכמה עליונה.

אל תסתכל עכשיו על הכלב ככלב, במושג כלב שאנחנו מכירים.

תסתכל את החוכמה שיש

בבריאה הזאת, רק

רק תנתח את החוכמה שיש בבריאה הזאת.

עם כל המידות והמעלות של כלב, היכולות,

וכולי וכולי וכולי, והמנגנון, איך הוא עובד, ואיך מה, ואיך הוא יודע זה, ואיך הוא מוצא מה,

וכולי וכולי וכולי וכולי. אל תסתכל עליו ככלב, תסתכל עכשיו על חוכמה.

תסתכל על פרח כחוכמה.

אל תסתכל עכשיו על פרח, קוראים לו נרקיס.

תסתכל עכשיו על החוכמה.

תסתכל על האדמה.

כמה חוכמה טמונה בגרגרי החול שדיברנו עליהם הרבה פעמים.

כמה טמון בהם.

תסתכל על הדברים מופשט מן החומר, כאילו אין חומר.

אבל יש פה מנגנון חכם.

האדם,

שיא החוכמה העולמית.

כמה מנגנונים של חוכמה יש בו.

אל תסתכל על הגוף עכשיו, בלי להסתכל על הגוף.

תחשוב שיש פה דבר רוחני שלא רואים גוף כרגע.

אבל כולו מלא חוכמה, חוכמה, חוכמה על כל פרט ופרט שבו. כל פרט ופרט שבו זה חוכמה.

האדמה,

קודם החטא הייתה בריאה רוחנית הכוללת בה כמה סעיפים של חוכמה עליונה.

וסעיפי החוכמה הללו

נקראו בשמות

בעלי חיים,

אילנות,

עשבים,

פירות.

אחרי כל בריאת החוכמות האלו בששת ימי המעשה,

ברא הקדוש ברוך הוא לאחרונה את מבחר היצורים.

זהו פרק החוכמה הכי נכבד בכל בריאת שמיים וארץ.

את הפרק העיקרי אשר כל מחמדי החוכמה הקודמים לו,

של כל הבריאה על כל צורותיה אינם אלא כמשמשים לו ומכינים את דבר בואו של האדם.

כל החוכמות הקיימות בעולם בכל פרט ופרט ופרט ופרט ופרט ופרט

זה הכול לשימושו של מבחר היצורים האדם.

ורואים היום קצת,

קצת,

מה האדם מסוגל לייצר, להמציא, כמו שאומרים, מן המצוי כמובן, להמציא מן המצוי, לא להמציא אש מהעין,

להמציא מן המצוי,

מהחוכמה הטמונה בכל דבר הקיים בבריאה,

את מה שאנחנו רואים היום, את הקדמה, מה שאנחנו קוראים.

זה רואים שהאדם, מהמצוי,

מהיכולות הטמונות

בכל חומרי הגלם,

בכל דבר ודבר שנמצא בבריאה,

מה אפשר להקפיץ את הברואים במדרגות לאין שיעור לעומת דור קודם.

לאין שיעור.

לאין שיעור.

לאין שיעור. וכל זה היה מצוי.

כל זה היה מצוי.

רק כיוון שקרובים לסוף,

והקדוש ברוך הוא רוצה שנספיק, אז מקצרים לנו את התהליכים.

ואז אפשר להשתמש בכל מה שממציאים בעצם,

להריץ את התורה במהירות,

במהירות

לכל העולם כולו,

לכשיגיע משיח צדקנו, והאמת תתברר לכל.

אז לכן,

בייצר אדוני אלוהים את האדם עפר מן האדמה,

גם יצירה זו של הגוף

הייתה רוחנית.

רוחנית שכלית

עפר מן האדמה זה היה יצירה

רוחנית שכלית

למה?

כי הלא מן האדמה הוא בא

מה זה אדמה?

אדוני בחוכמה יסד ארץ כל האדמה זה חוכמה

והאדמה לא הייתה כמו שהיא היום

והוא נוצר מהאדמה שהיא כולה חוכמה

אז גם היצירה של הגוף הייתה רוחנית שכלית

ולא עוד

אלא שיצירה זו הייתה מן החוכמה היותר עליונה אשר בארץ

כי הלא האדם מבחר היצורים

והוא העיקר להם

זהו גופו של אדם הראשון

זה הגוף רק עכשיו דיברנו רק על הגוף

אז גופו של אדם הראשון היה יצירה רוחנית שכלית

מה שאצלנו קרוי היום נשמה

ואצלנו נשמה היום זה בדרגה יותר נמוכה

ממה שהיה אז

אז אצלו זה היה הבחינה של גוף

זה היה גופו של אדם הראשון ואחרי כן

ויפח באפיו

נשמת חיים

ומה זה נשמת חיים?

ומאן דנפח

מדידי נפח

פשיח נשמת חיים זה חלק כלא כממעל

זה חלק נצחי

נצחי

שהאדם יחיה לנצח זהו מרגע הזה הוא חי לנצח

חי לנצח חלק כלא כממעל

כי מאן דנפח מדילי נפח מי שנופח ויפח באפיו מי שנופח

מתוכו נופח מה פירוש הנה

מאיפה אני נופח מתוכי כביכול כן

אז נזרקה בו נשמה אלוקית לא מן הארץ

לא מן הארץ

אלא נשמה שמובאה מן השכל העליון

אשר כל חוכמת הארץ ומלואה

היא כגשמית לנגדה

כל החוכמה של כל הבריאה והברואים וכל מה שיש והכל והכל והכל והכל דגים ועפרותבל וכל כל כל כל כל כל כל מה שיש עם כל הסגולות שבהם ועם כל הזה

זה הכל קיינה וחבר'ה זה כמו גשמי

כמו גשמי ביחס לזה

אנחנו אומרים על אדם

המוני

אומרים על השכל שלו

זה מגושם

הבן אדם הזה מגושם מה אנחנו רוצים להגיד?

כאילו אין לו שכל כמעט זה מגושם זה רק גשם זה כאילו חתיכת עפר כזה זה חתיכת בשר כזה שמתהלך

זה כאילו אין בו שכל זה על האדם ההמוני

והאם זה באמת כך?

האם אפשר למשש שכל של אדם בידיים של לומר עליו שהוא מגושם?

אלא כשאנחנו אומרים זאת,

כיוון שאנו מרגישים

כלעומת השכל הגבוה שנדרש יהיה לאדם,

אז השכל של האיש ההמוני הזה הוא גס וכהה,

והרי זה כמו בחינה של גשמיות

ביחס לשכל הרצוי.

אז אומרים זה מגושם, או שאומרים זה בהמה.

מה רוצים להגיד? כולו גשם,

אין פה שכל, לא רואים פה

את הצלם אלוקים של הבן אדם,

שהצלם אלוקים זה השכל העליון

שנברא בצלמו של אדם.

כן גם גופו של האדם

שהיה באמת סניף

גדול מן החוכמה האמיתית,

גופו של אדם

היה סניף גדול מן החוכמה האמיתית,

לעומת הנשמה האלוקית

שנופחה בו אחר כך.

אז הרי הוא הגוף של האדם, למרות שהוא סניף גדול מן החוכמה האמיתית, הרי הוא נחשב כגולם וכגשם לעומת הנשמה האלוקית שנופחה בו.

זה היה בתחילה.

אולם,

כשירד כבוד השם של הנשמה,

כבוד השם של הנשמה, חלק אלוק המעל,

לשכון בגוף,

נתמזגה החוכמה התחתונה שהייתה בגוף של האדם

עם העליונה שהושפעה אליו

ויהיו לאחד,

ויהיה אדם לנפש חיה.

כשם שאש קטנה,

כשמחברים אותה אל אבוקה גדולה,

הרי היא מתדבקת בה ונבלעת לתוכה,

עד שאין להכיר אותה בקטנותה שהייתה מקדם,

כן הוא בכל ענייני הרוח והשכל ובכל דבר איכותי.

במקום שהשכל הגדול עומד,

אין השכל הקטן יכול לעמוד ברשות עצמו.

הוא נבלע שמה,

כי השכל הקטן

אינו אלא חלק שנאצל מן הגדול ממנו,

וכשהם באים לנקודה אחת,

אי אפשר שלא יתלכדו ויהיו לבריאה אחת ממש.

אז זאת אומרת,

המיזוג

של גופו של האדם הראשון,

שגופו זה היה חוכמה אלוקית רוחנית,

כשזה התמזג עם השכל העליון שירד, הנשמה הרוחנית חלק לא קמים מעל,

אז זה כמו אש קטנה,

כאילו חוכמה קטנה ביחס לחוכמה אדירה,

והם התחברו ביחד והם הפכו להיות מקשה אחת.

ואז קיבלנו את האדם בשיא גודלו ודמותו,

ממילא כל הגוף הזה הוא בליעה שנבלעה ולא נקרע כלל

בתוך כל הנשמה הגדולה הזאת,

אז ממילא אין פה ציור של גשם בכלל במושג של גשם שאנחנו מכירים היום.

כי אם אש קטנה נבלעת בגדולה, אז היא לא ניכרת בכלל בפני עצמה.

ובהיות האדם במעלה גדולה, רמה ונישאה כזו,

בהיותו כולו בגופו ובנשמתו חטיבת חוכמה גדולה

מחלק אלוקה ממעל,

שיש בה פרקים רבים,

בחוכמה הזאת יש פרקים רבים

שהם נקראים איברים,

ובכל איבר ואיבר

שימש אותו השכל העליון הנעלה על כל המלאכים.

בכל איבריו של אדם הראשון, מה שאנחנו קוראים היום יד,

עין,

אוזן,

בכל האיברים האלה

שימש השכל העליון,

שהוא היה השכל העליון, נעלה יותר מכל המלאכים.

כמובן שכל הגוף הזה לא ניכר בו גוף בצורה גשמית.

ואני אתן לכם דוגמה, אנשים לא מבינים.

מי שבאמת ממוזג נשמתו וגופו יחדיו,

אז זה שכל כולו, אפילו שנראה גוף,

אם היינו רואים לדוגמה את יעקב אבינו, היינו רואים כאילו אדם,

כאילו רואים אדם.

אבל זה היה שכל!

כל גופו היה שכל!

כל גופו היה שכל.

השכל. זאת אומרת, גם הגוף היה שכל.

כתוב

שהוא סיכל ידיו.

סיכל מלשון שכל.

סיכל ידיו.

לידיים שלו היה שכל!

כשהוא בירך את הקטן

לפני הגדול

ידעתי בני ידעתי

מה אתה מגלה לי מי גדול ומי קטן אני יודע אני יודע גם יותר מזה אני יודע גם מי יהיה מה ומה יהיה איתו אחר כך

סיכל ידיו לידיים של יעקב הנה היה שכל

לא ראה מה שכל פה ליד לעשות פעולה

ליד עצמה היה שכל היא הייתה חלק בלתי נפרד

כשדוד המלך אומר שהרגליים שלו לוקחות אותו לבית המדרש מה הכוונה

לא מצד רגילות

יש שכל ברגליים כמו שיש שכל בראש לאן הולכים לאן צריך ללכת

לבית המדרש

אז לרגליים יש שכל לבד לקחת אותו לבית המדרש

מישהו שלם

אז כל כולו שכל

מזה אפשר להבין והיו עיניך רואות את מוריך

שכל תנועה וכל זיז

זה שכל

כל תנועה וכל זיז אין דבר שזז סתם

כשעושים ככה או כשעושים ככה או כשעושים ככה או ככה זה הכול שכל הכול

לכל תנועה מבטאת הרבה יותר ממה שאפשר להגיד בפה

כשאדם עושה ככה באי שביעות רצון

הזאת הרבה שכל יש בה מה משך הזמן שהוא עשה כמה הוא עשה למי הוא עשה באיזה זווית הוא עשה איך זה איפה עיניו היו בשעה שהוא עשה איך זה פה שם

אתה מבין הכל זה שכל שכל הכל זה שכל

למי שיש שכל אבל יש כאלה עושים את זה בלי שכל

זאת אומרת הם יודעים שככה עושים

אבל בהיות האדם במעלה הגדולה רמה ונישאה כזו,

בהיותו כולו בגופו ובנשמתו לחטיבת חוכמה גדולה

מחלק אלוה הממעל

בעלת פרקים רבים אשר קורא להם איברים

ובכל איבר ואיבר

שימש אותו השכל העליון הנעלה על כל המלאכים.

אז טעו בו מלאכי השרת וביקשו לו מה לפניו שירה כי שכל רם כזה נשגב היה מהשגתם

וראו בו אותות אלוהות

ובחטאו הראשון

בהחהותו את אור נשמתו וגופו העליון

היכה עימו גם כל הבריאה כולה

ותרד פלאים

בחטא הזה היחיד

כבר הוא היכה את אור נשמתו וגופו העליון

ואת כל הבריאה וירדה פלאים

והשכל הלקוי הזה כבר

לא היה יכול להישאר כן בקלון ערוותם

אה, עכשיו ידעו כי עירומים הם

כבר נהיה קלון

מעצם זה שהיו עירומים

זאת אומרת הוא כבר ירד, ירד פלאות

שכבר איברי התשמיש נראו אצלו באופן אחר לגמרי לגמרי לגמרי

מה כתוב?

ויעש אדוני אלוהים

קטנות עור וילבי שם

מה אנחנו רגילים? חושבים לקח להם חלוק, שם להם מעור, איזה חתיכת עור ככה, לכסות אותם, נכון?

ויעש אדוני אלוהים קטנות עור וילבי שם

אלו הם הבשר והדם

הגידים והעורקים

שהעלה הקדוש ברוך הוא על הגוף הרוחני של האדם על הגוף הרוחני של האדם

מה הוא העלה עליו עכשיו? עכשיו מה הוא העלה עליו?

עכשיו הוא העלה עליו בשר ודם וגידים ועורקים

ומאז והלאה

החוכמה הצפונה מתגלה מבעד הלבוש העוטה עליו.

עכשיו זה כבר ניכר,

רואים את זה,

רואים כבר, רואים, רואים, בשר, עצמות, גידים, ורידים,

רואים את זה.

הנשמיים הוסיפו את זה חמדם, לא, לא, כן.

רגע, רגע.

ומאז והלאה

החוכמה הצפונה מתגלה מבעד הלבוש העוטה עליו.

כל פרק של חוכמה מבצבץ ועולה מבעד הלבוש המיוחד לו.

חוכמת היד מבעד היד.

חוכמת העין

בעד העין.

וכן כל היוצא בהם. מה שהיום הרפואה מגלה את כל החוכמה האדירה שנמצא בכל עבר ועבר ועבר ועבר.

וכן כל כיוצא בהם.

אלה הם הקוטנות העור.

ובתורתו של רבי מאיר כתוב קוטנות עור.

לא עור.

לא הודיעך.

כי גם הגוף הרוחני

שקודם החטא

שנתלבש אחר כך בלבושים חיצוניים,

גם הקוטנות הללו של אור של רוחניות נעלה היו.

אלא שלגבי הגוף האמיתי הרוחני שהיה בתחילה,

כבר גשמיים הם.

ביחס.

אבל עדיין זה היה אור.

ולא אור.

כמו שהגוף הרוחני גשמי לגבי הנשמה.

גוף רוחני.

הוא גשמי, נקרא, לגבי הנשמה.

אלא שעתה, בזמננו,

אחרי רוב העוונות והקלקולים של בני אדם,

הלך הגוף והתגשם

עד אשר היה לבשר ודם פשוטים כאשר לנו.

אבל לא זהו הגוף הראשון

מתחילת בריאתו.

עכשיו אפשר להבין

איך טעו המלאכים

בגוף שחשבנו שזה גוף, גוף כזה, גוף

פלטה כזאת על כל העולם.

לא.

זה היה רוחניות כמו שהמלאכים הם שכלים נבדלים

ואין להם גוף.

אבל יש להם איזה משהו של ממשות דקות שבדקות,

כמו שמתארים את זה, החכמים,

שזה כמו בבואה אבל אין לזה מקום, לא תופס מקום.

זה לכאורה היה הבחינה של גופו של אדם הראשון

בגודלו הראשון עד שנתמעט

ומאט אותו הקדוש ברוך הוא

בטשת עליו כפיך אבל זה היה הבחינה היא. ורבי מאיר אומר שגם אחרי החטא

עדיין כשהתגשם גופו עדיין הוא היה אור.

גופו עדיין אור.

הרי אמרו חכמים שעקב רגלו של אדם הראשון היה מחאה גלגל חמה.

זאת אומרת האור שלו שהיה בעקבו שזה כאילו סוף האדם וזה המקום הנמוך ביותר

היה מחאה זה רק בדרך משל.

אבל זה אומר מה היה אורו של אדם הראשון.

זאת אומרת אור כשאנחנו מדברים זה דבר שהוא מופשט לגמרי לגמרי

לגמרי לגמרי מחומר.

והרי כל הבריאה שהתגשמה פה שאנחנו רואים אותה

זה הכל מאורו של הקדוש ברוך הוא.

זה האור העליון שירד ירד ירד והתגשם.

אבל בתחילה כשירד האור הזה ירדו האורות ונברא העולם

העולם בחומרו בחומרו הוא היה בחינת אורות גם אז.

ואם העפר האדמה נוצר האדם וכשהוא נוצר עדיין הוא היה רוחני בגופו אז צריך להבין כמה נתקללה האדמה שנתגשמה באופן הזה שאנחנו

רואים אותה וכולי.

עד כאן דבריו

של הגאון

רבי רבי נתן צבי

רבי חננניהו בן עגשיו אומר הרב נתן צבי פינקל באור הצפון עשה במסלובות ככה

רבי חננניהו בן עגשיו אומר

רבי חננניהו בן עגשיו לו סמנה ירדלתי לאוריה דיר.