להודות לה' - עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

חנוכה: על הנסים;

'וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם' (על הנסים) 

מה זה אומר? הקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קלו כה) זן ומפרנס את כל העולם כולו ואפילו רשעים גמורים! אוכלים נבלות אוכלים טריפות אוכלים מה שרוצים זן ומפרנס את העולם ואפילו רשעים גמורים, לזה מספיקים הרחמים התמידים כי העולם נברא גם במידת הרחמים, זאת אומרת יש רחמים שהם תמידים מה הסיבה? כיון שהעולם נברא גם במידת הרחמים, אף לאלה שאינם הולכים בדרכי ה' והקב"ה ברחמיו מספק להם כדי מחיתם כמו שאמרו חז"ל: 'אני ה' קודם שיחטא ואני ה' לאחר שיחטא' זאת אומרת ב'שלוש עשרה מידות של רחמים' שאנחנו אומרים: "ה' | ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן" (שמות לד ו) למה פעמים ה'? ה' הראשון - זה אני ה' קודם שיחטא, ואני ה' - לאחר שיחטא, זאת אומרת אני ה' בכל מקרה.

וכשבאו היוונים לבטל את התורה והמצוות ולפגוע ברוחניות של עם ישראל אז כבר לא הספיקו הרחמים התמידים והקבועים והיה צורך ברחמים מרובים יוצאים מן הכלל! כמו שאנחנו אומרים 'וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם' 'וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים צריך רחמים מרובים! זאת אומרת כשבאו היוונים לבטל את התורה והמצוות ולפגוע ברוחניות של עם ישראל, לא היה מספיק רחמים תמידים קבועים, ולולי רחמיך הָרַבִּים - היו היוונים מבטלים את התורה והמצוות! 

וזה תימה! מזה רואים: את היסוד המוסרי הגדול של: "אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ" (איוב לה ז) כי הקב"ה אינו זקוק לצדקתנו כי 'מָה אָֽנוּ? מֶה חַיֵּֽינוּ מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ?... כי הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ! וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ!' (קרבנות של שחרית) והוא אֲדוֹן העולם 'אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא' (אדון עולם). זאת אומרת אנחנו רואים יסוד מוסרי גדול אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ. הרמב"ן אומר: שאם אדם יהיה צדיק ויקיים את כל תרי"ג מצוות זה נקרא שהוא 'צדיק' הוא מקיים את כל תרי"ג מצוות אבל אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ?! אז אתה עשית את המינימום המחויב ואתה תזכה בזה לקבל מה שתקבל, אבל מַה תִּתֶּן לוֹ?! מה אתה נותן לקב"ה? מה אתה עושה מעצמך! 

אז המסקנא שאומר רבנו בחיי (שם ב'שער הבטחון') זה: שלמעשה אם אדם משיב נפשות של אנשים בתשובה - אז זה נקרא שהוא נותן לו לקב"ה! כי אם הוא נדרש לעשות מאה אחוז (100%) הוא עושה יותר ממאה אחוז! כי הוא גורם שעוד אנשים יעשו זה נקרא שהוא נותן לו לקב"ה. 

אבל אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ כי הקב"ה אינו זקוק לצדקתנו כי 'מָה אָֽנוּ? מֶה חַיֵּֽינוּ מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ?... כי הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ! וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ!' – איייי...! 

וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם – מסיבת חנוכה לפרסום שם האדם...

היום כל האנשים לצערנו הרב! חלשי האופי וחסרי הבטחון נדבקים לגיבורים וְאַנְשֵׁי שם כולם כמו 'דבק שבע שניות' רק רואים איזה בעל שם או שרואים איזה גיבור או אדם חזק כולם נדבקים אליו... 

יש עכשיו בן אדם שקוראים לו 'גידמאק' זה בן אדם שמחלק כסף בשביל להרבות כבוד שמו בעולם! 'שמו' שלו והוא עושה את זה בחכמה מרובה הוא יודע איך לנצל את המדיה את הפרסום, עכשיו הוא עשה אתמול עשה 'מסיבת חנוכה' והזמין את כל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הגיבורים והיחצ"נים האנשים המפורסמים והתקשורת והמדיה והכל ובין כל האנשים היו גם כמה בעלי זקן שבושה וחרפה! מהם חברי כנסת (ח"כ) מהם רבנים מהם אנשים כאלה בתערובת אנשים ונשים חשופות וחצופות!! משהו מפחיד. אבל מה? 'מֶה חַיֵּֽינוּ מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ?... כי הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ! וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ!' ואלה אנשי הַשֵּׁם - היו יהיו... רק נדבקים, 

מגיע גידמק לישיבה מסוימת מפורסמת - ורוקדים אתו ושרים: 'גידמק גידמק...!' בניגון של: 'משיח משיח משיח...!' זה בושה וחרפה לאן מגיעים? בן אדם אינטרסנט עושה את מה שעושה בגלל אינטרסים כאלה ואחרים, ואנשים אתה מבין כאילו מה מצאו עכשיו, פשוט אדם שיודע לנצל את כספו למטרות שלו...! 

אייי והוא אֲדוֹן העולם 'אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא' הקב"ה מָלַךְ, בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא הוא לא תלוי, ומלכותו אינה תלויה באם יבחרו בו או לא יבחרו בו, מלך בדרך כלל בוחרים בו, הקב"ה הוא מלך בעצמותו מבלי שיהיה יְצִיר אפילו נִבְרָא, מלך בלי חיילות ושרי צבא. זאת אומרת אין לו חילות ואין לו שרי צבאות והוא לא צריך את זה, הוא מָלַךְ עוד בְּטֶֽרֶם היה יְצוּר על פני האדמה. 

קצת להבין את זה, כתוב: שיוסף זכה למלוכה במצרים לא סתם 'מלוכה' הוא היה מלך על עצמו לכן הוא זכה למלוכה הוא שלט בכל אבריו הוא לא נתפתה לזליכה אשת פוטיפר, ובכל האברים שלו הוא שלט בעצמו לכן שמו לו טבעת המלך ואת רביד הזהב והרכיבו אותו - כל האברים האלה שבהם הוא לא נכשל והיה גיבור מלך על אבריו! אז הוא זכה למלוכה אמיתית!! מלוכה אמיתית כי הוא היה מלך במהותו, מלך במהותו הוא היה. זה לא מלך שממליכים ומחר מורידים והוא צריך את 'דעת הקהל' ואז הוא עושה מה שמתאים להם בשביל שהוא ישאר עוד קדנציה... 

הקב"ה הוא מלך בעצמותו הוא לא צריך ברואים הוא לא צריך שום דבר, מלך עוד לפני הבריאה טרם היה יצור על כל פני האדמה וכל התורה והמצווה שנתן לנו הם רק לאושרנו ולטובתנו! כמו שנאמר בפסוק: "וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ" (דברים ה טו) וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ הם החיים שלנו, 'חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ' (קריאת שמע של ערבית). 

גזרת היונים ועלית שטראוס;

לכן בנס חנוכה היינו צריכים לעורר רחמים רבים! ובלי זה לא היינו מנצחים!! זאת אומרת בנס חנוכה צריך היה לעורר רחמים רבים כי בלי זה לא היינו מנצחים וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ הם החיים שלנו 'חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ' זה התורה והמצוות וכשבאים כנגד התורה והמצוות לבטל: חודש, מילה ושבת 

- כמו ש'עלית שטראוס' עושה - אז צריך בשביל זה רחמים רבים! 

וזה שהדגישו בתפילת 'על הניסים' עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם; מתי בא הקב"ה לעזרתם של ישראל? כשהרגישו: שביטול התורה והמצוות הוא צָרָתָם! זהו האסון הגדול ביותר שבא על האומה, כיון שרפו ידיהם מן העבודה קמו החשמונאים והבינו: שגוזרים עליהם כבר שמד!! ונלחמו במסירות נפש על דעת למות. כשהם הרגישו: שזה הצרה שלהם! אז ה' עמד לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, כשהם הרגישו: שזה צָרָתָם אז עמד הקב"ה להושיעם. כשהם הרגישו: שביטול תורה והמצוות שהיוונים רוצים לבטל הוא רִיבָם ודינם אז נתגשמו הדברים: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. אבל אם זה לא היה מצד ישראל שהם הרגישו שזה צָרָתָם, רִיבָם ודינם - לא היה מושיע אותם ה'. אז היה צריך 'אתערותא דלתתא' שתהיה התעוררות מלמטה שיבינו: שזה בעיה! 

זאת אומרת אם אנחנו יושבים ורואים: חילולי שבת! ורואים חילול השם!! ואנחנו יושבים בשקט מעלימים כי טעים לנו הנס קפה של 'עלית' - אז זה בעיה! זה בעיה יש חילול השם וצריך למחות על חילול השם. חברה שלוקחת את הממון שמרוויחה מהחרדים ומשקיעה בפתיחת או במימון או בחסות של 'גן החיות התנכ"י' בשבת!! עם פרסומת ככה בעיתונות הרחבה - זה חילול השם שאין כדוגמתו, שהיא פותחת בראש השנה ובכל השבתות את מרכז המבקרים שלה ב'יד מרדכי' של הדבש שלה - זה חילול חילול השם שאין כדוגמתו! כשהחברה הזו מנהלת 'מצעדי תועבה' בתל אביב במאתים ועשרים אלף (220,000) איש שהולכים בצורה חצופה ביותר - זה חילול השם שאין כדוגמתו! 

וזה בדיוק מה שעשו היוונים! מה הם עשו? הם רצו: לבטל לנו שבת, הם רצו לבטל לנו חודש ורצו לבטל לנו את המילה; 

מצעדי התועבה - זה כנגד המילה, וחודש זה המועדים - זה כנגד ראש השנה ו'יד מרדכי' בדבש, ושבת זה כמו 'גן חיות התנכ"י' ואלה מהמפורסמות...! ויש מה שאנחנו לא יודעים, אבל על זה הצרנו ופנינו וזה... ולא עזר אז לכן קראנו לכולם: 'להימנע מלקנות את המוצרים!' 

ופגשתי יהודי עכשיו ביום שישי שהוא סוכן שלהם פה בבני ברק, אמר: 'שהמכירות ירדו בשלושים אחוז (30%) כבר במשך שלושה (3) ימים!' כל האזור הזה קונים מהמכולות פחות משלושים אחוז, זאת אומרת אם אנחנו נעמוד על שלנו ונבין: שזה צָרָתָם, רִיבָם ודינם - אז הקב"ה יעזור לנו שהחברה הזאת סוף-סוף תתכופף ולא תצפצף עלינו כבר למעלה משנתים!!! מאז שאמרנו עד שהם התנצלו אנחנו נחזור 'ימים כקדם' במידה ויתנצלו ויתחייבו, אבל הם בעלי גאווה! הם לא מתנצלים!! הם אפילו לא מתייחסים, אז זהו צריך להחליט: אנחנו רוצים לקדש את שמו יתברך! או לחלל את שמו יתברך?! 

פסק הרב קניבסקי;

כשהרב קנייבסקי אמר: 'שמצווה להחזיר את הכרטיסים של 'אל על'!' 

פרושו של דבר: שיש פה הפסדים של מאות דולרים לפעמים יותר!! וככה נדרשו כולם משום חילול השם כיון ש'אל על' טסה בשבת לעיני כל בכל העולם...! אז לזרוק איזה קופסא או חפיסה או משהו איזה שוקולד של 'עלית' זה הרבה פחות יקר מאשר זה בשביל למנוע חילול השם של חברה כזו. 

מסירות נפש של משה לקבלת התורה!

כשמשה רבנו עליו השלום עלה למרום לקבל את התורה כתוב: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי" (תהלים סח יט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי זאת אומרת משה רבנו עשה מלחמה לקבל את התורה! כי בלי מלחמה והאבקות כמו שאדם לוחם ומתאבק על הצלחתו - לא היה מקבל את התורה!! בעניני הגשמיות כולם יודעים להתאבק, להלחם ולעמוד מול כל אלה שמנסים לסכל את תכניותם על מנת להצליח בעסקים, ועושים כל מיני תכסיסים איך להצליח ואיך להרבות ולהפרות את העסק. אבל גם בתורה צריך לדעת: תורה - צריך להלחם! לקבל את התורה צריך להלחם בלי להיאבק ולהלחם אדם לא יוכל להשיג תורה. 

בזה אפשר להבין מה שנשמע בשם הגאון הצדיק רבי שמחה זיסל זצ"ל שהקשה: כתוב: שמשה רבינו התפלל נגד קרח: "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז טו) מה פרוש: אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם? וכי יש ספק ולו הקל ביותר שה' ישמע את מנחתו של קרח?! שהוא חולק על השכינה! חולק על משה רבנו חולק-חולק חולק מה, איך? הוא יוצא נגד ה'! והקשה: למה היה צריך להתפלל על כך? איך אפשר שהקב"ה יסכים לבטל את התורה ויתן לקרח את שאיפתו? איך יכול להיות? הרי כל נתינת התורה תלויה במשה רבנו באמינותו! ואם מערערים על אמונתו - אז מבטלים בעצם את כל התורה כולה! 

אבל לפי דברינו יכול להיות: שאילו לא היה משה רבנו עליו השלום מתפלל כאחד שמתפלל על אסונו וצרתו הפרטית! אסונו וצרתו הפרטית!! היה קרח מצליח לבטל את התורה. 

ועל דרך זה אפשר להבין עוד דבר: מה שאמרו חז"ל: "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ" (ירמיה ט יא) – 'שלא ברכו בתורה תחילה!' לא ברכו בתורה תחילה כי כל הענין של 'ברכת המצוות' הוא: 'ברכת הנהנין' שאדם מודה לקב"ה: על שזיכה אותו במתנה טובה וחשובה! והוא מתענג ומתעדן מהמצווה לאין שיעור!! כמו שכתוב: 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא!' (אבות ד יז) ואם לא ברכו בתורה תחילה, הרי שלא נהנו ממנה, ולכן אע"פ שלמדו וקיימו אותה אָבְדָה הָאָרֶץ. 

זאת אומרת אדם צריך להרגיש הנאה בשעה שהוא לומד, וברכת המצוות היא ברכת הנהנין, ואדם מודה על זה שזיכו אותו במתנה גדולה וחשובה והוא מתענג על המצווה לאין שיעור! כמו שכתוב: 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא!' 

'יָפָה שָׁעָה אַחַת...';

'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא!' - כולנו עובדים יומם ולילה בשביל לזכות לעולם הבא, 

ואומרים לנו: 'מה אתה מחפש? לזכות לעולם הבא? שָׁעָה אַחַת פה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים - 'יָפָה שָׁעָה זו יותר מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא!' 

מה זה? איך זה? 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא?!' אז מי צריך עולם הבא כאילו, בוא נשאר פה... כן, אבל יש בעיה: אי אפשר להישאר פה! אבל לנצל!! לנצל מהחיים האלה שָׁעָה אַחַת! שָׁעָה אַחַת ויש הרבה שעות יש עשרים וארבע (24) שעות כל יממה עשרים וארבע שעות - שָׁעָה אַחַת לנצל בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים - או אם אדם זוכה לא רק לתשובה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אלא הוא עושה תשובה לאחרים ועושה להם מעשים טוֹבִים – ואי ואי ואי כמה שווה שעה כזאת!! יותר מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא בכפלי כפלים. 

בעולם הבא הולכים לקבל שכר, אבל שמה - כבר אין מה לעשות! שמה אי אפשר לקדש את השם שמה אי אפשר לפעול למען השם, אבל מי שיודע את גודל הזכות שנתנה לנו בשביל לעשות את רצונו יתברך, כמו שמשה רבנו לא רצה לצאת מן העולם הזה! למה הוא לא רצה לצאת מן העולם הזה? הרי מיד הוא הולך לימינו של הקב"ה! מה יש לו פה בעולם הזה? 'ישראל קנטרנים סרבנים טרחנים...!' מה, מה יש לו להישאר פה? גמרנו, עשית את התפקיד "מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (דברים לד ז) תמימות! יאללה' 

- לא! 

אבל שמה הוא לא יכול לעבוד את ה'!! שמה הוא לא יכול לקדש את שמו, שמה הוא לא יכול לרוץ לפניו, שמה הוא לא יכול, החפץ הזה: לעשות למען ה'! להכיר טובה, לעשות רצונו יתברך – שווה! שווה יותר מההנאה לשבת ולקצור את הפירות, אבל זה רק לעובדי ה' שמבינים את זה ויודעים כמה...! כמה הנאה יש מעצם זה, 'שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה' (אבות ד ב) אומרים חכמים: שכר מִצְוָה זה עצם המצווה! זה שאתה עושה את המצווה אין שכר יותר גדול מזה שאתה יכול להתעסק במצווה!! איזה אושר זה שאתה עושה מצווה, אבל זה תלוי כל אחד במדרגתו עד כמה הוא מבין את הדברים. 

ו: 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא!' אז לכן אם לא 'מברכים בתורה בתחילה' כששאלו: עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ? אז כתוב: 'שלא ברכו בתורה בתחילה' לומדים תורה ולא מברכים בתחילה סימן שהם לא נהנו מזה חייבים ללמוד תורה אז למדו תורה אין בעיה, למדו תורה אבל לברך? להרגיש שזה הנאה עד כדי ברכה שמברכים על זה?! זה הם לא עשו ולכן אע"פ שלמדו וקיימו את התורה אָבְדָה הָאָרֶץ. 

מלחמת גוג ומגוג;

אותו חיזיון אנחנו רואים בתקופתנו: שאומות העולם מהרסים את החיים הרוחניים והגשמיים! מבטלים את עם ישראל מתורת ה' הרסו והחריבו: "אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב" (איכה ב ב) בתי כנסת ובתי מדרשות חדרים וישיבות 

וכל אחד מקשה: הלא התורה היא של הקב"ה! ולמה נותן להם לבטל את התורה?! למה נותן להם לבטל את התורה? 

תשמעו מה כתוב פה! 

אומות העולם מהרסים את חיינו הרוחניים והגשמיים, מבטלים את עם ישראל מתורת ה', הרסו והחריבו את כל היקר לנו! 

אתם יודעים, כל המלחמה להבדיל, של המוסלמים היום במערב ובישראל, שישראל מזוהה כמערבית, זה בגלל אותו טעם שכתוב פה: שהרסו להם את החיים הרוחניים שלהם! לפי דת האיסלם, והם יוצאים על זה שהם מקלקלים אותם בתרבות שלהם. 

ואתמול ראיתי, ששרפו בכמה מקומות שמה בעזה כל מיני חנויות חילוניות של תקליטים ודיסקים ובתי קפה אינטרנט...! וכל מיני דברים כאלה - כי אצלהם השכ'ים וכל אלה הם רוצים: שילכו לפי הדת, ושמה החילוניות פשתה לא מחמת התרבות שלהם אלא מחמת המערב שנכנס והכניס להם את כל זה, והם נלחמים! והורגים ומוכנים לההרג רק בגלל הדברים האלה. 

זאת אומרת המלחמה העולמית שעומדת לפרוץ 'גוג ומגוג' זה על רקע דתי וזו המלחמה הכי קשה! ופה כתוב: ואותו חיזיון אנו רואים בתקופתנו שאומות העולם מהרסים את חיינו הרוחניים והגשמיים. כשהיו אבותינו שעלו פה לארץ מן התפוצות כל אחד שמר את היהדות בצורה ובמסורת שנשתמרו אלפי שנים אפילו שהיו בגלות!! הגענו לפה רצו לעשות מאיתנו 'מיקס' לעשות 'צבר ישראלי חדש אירופאי - לפי תרבות המערב!' וכך הם התחילו להחטיא את כולם ולהעביר אותם על דתם בשיטות משיטות שונות, רובן רוסיות...! והגענו לאן שהגענו... אבל ב"ה! ה' חנן אותנו שיש עולם של תשובה גדול! והתעוררו יהודים והתחילו לעורר את העם לשוב בתשובה. 

אבל ההרס והחורבן הזה... הרי זה מה שהיה בחנוכה! מה היה בחנוכה? היוונים באו ורצו להשתית את התרבות שלהם על היהודים, והיהודים לא הסכימו! אמנם היו מתיוונים הרוב אולי כאלה קלי דעת שבלאו הכי לא האמינו בתורה שבעל פה 'הצדוקים והבייתוסים' הם היו אלה שלא האמינו בתורה שבע"פ, הם התיוונו וגם היו מוסרים את ישראל ליוונים. 'הפרושים' שמרו על התורה ומהם היו החשמונאים והם יצאו למלחמה! כיון שהבינו: שזו צָרָתָם וזה רִיבָם ודינם והם חייבים לעמוד על זה!! והם הלכו במסירות נפש של 'מעטים מול רבים' וה' נתן להם את הניצחון ביד, כיון שהם התעוררו מעצמם! וככה הם נצחו. 

אז נשאלת השאלה: כשאנחנו רואים בתקופתנו שאומות העולם מהרסים את החיים הרוחניים והגשמיים, מבטלים את עם ישראל מתורת ה', הרסו והחריבו אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב - בתי כנסת בתי מדרשות חדרים וישיבות! 

וכל אחד מקשה: 'הלא התורה היא של הקב"ה! ולמה הוא נותן להם לבטל את התורה?' 

אבל לפי דברינו, הדבר תלוי בנו! אם אנו מרפים את עצמינו בדברי תורה וחושבים ח"ו: 'לחיות בלעדיה' הרי זה מוכיח שאיננו מוצאים אושר וחיים בתורה, וממילא אם האומות מהרסים את התורה - זה לא צרה כל כך גדולה בשבילנו, ונימוק זה נותן כח בידי הסטרא אחרא לבטל את התורה! 

זאת אומרת אי אפשר להתפשר על תורה; יש אנשים שנהנים אם מתבטל שיעור, אם מאחרים את התפילה, אם יש כל מיני דברים אנשים מבסוטים קצת לפעמים... אם מסיימים מהר, אם החזן מקצר, אם כל מיני דברים כאלה, למה? 

- 'כי כמה שאפשר לגמור יותר מהר - יותר טוב! יש לנו חיים לעשות... לא?' 

אבל אם אדם נמצא בתורה - מה יש לו למהר בכלל? לאן הוא ממהר? 

אמנם הרב עובדיה יוסף אוהב שהתפילה תהיה יותר קצרה! למה? כי מכל הסלסולים של החזנים והכל... הוא מפסיד זמן שהוא יכול ללמוד תורה! הוא רוצה: ללמוד תורה. 

אבל יש אנשים נננננננ... לא גומרים, ומי שחשוב לו החיים רוצה: לשבת ללמוד תורה, להתפלל - מתפלל מה שצריך, 'וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן' (תפילת עמידה) ואחרי זה להתפנות לעבודת השי"ת.

אבל הנימוק הזה נותן כח ביד הסטרא אחרא לבטל את התורה! כי אנשים לא רצים אחרי התורה באמת. 

להתפשר על תפילין של יד?!

פעם בקשו מאחד מגדולי ישראל: 'שהוא ילך לדבר ברוסיה!' כי היתה גזירה: 'שכל מחנך ומורה ילמדו ארבע (4) שנות 'גימנסיה' והיהודים היתה לה בעיה! ללכת לגימנסיה ללמוד 'ספרים חיצוניים'? זה בעיה! 'כל הלומד בספרים חיצוניים - אין לו חלק לעולם הבא!' אז ביקשו ממנו: שישתדל מאוד, אחד האדמו"רים, שילך וישתדל שמה אצל הממשלה הרוסית'. אבל כשנודע לו שהם מתכוונים שהוא ילך ויתפשר שבמקום ארבע שנים יהיה שנתים (2) - הוא לא הסכים ללכת בכלל! 

ונימוקו עמו, הוא אומר: אם היו גוזרים ממשלת רוסיה: 'שלא יניחו תפילין!' לא יניחו תפילין, יהודי חייב להניח תפילין!! והם גזרו לא להניח תפילין, נו, אז אפשר לשלוח אותו בשביל שיתפשר על 'תפילין אחת; ישימו של ראש ולא של יד או של יד ולא של ראש?! שייך דבר כזה?! אז הוא לא הלך. כי אי אפשר להתפשר בתורה, תורה - זה תורה! אם התורה אמרה משהו - צריך למסור את הנפש בשביל לקיים את התורה, ככה עשו אבותינו במשך כל הדורות וככה הצליחו, עד שתפסו החשמונאים וכולם עד כמה זה היה בעקבות שרפו ידיהם מן העבודה, רק אז כשהם הבינו שזה גרם עליהם את השמד שיבואו היוונים וירצו לשמד אותם: אז הם יצאו במסירות נפש! וזה הספיק. זקן וחמשה (5) בנים; מתתיהו ובניו יוצאים למלחמה נגד ממלכה שלמה! ומצליחים לנצח את היוונים ולגרש אותם מן הארץ ולשלוט ולמלוך יותר ממאתים (200) שנה בעם ישראל! 

לכן צריכים להתאמץ ולחזק את עצמינו: לאהוב את התורה! ולמצוא בה את האושר והחיים, ואם אומות העולם מבטלים אותנו מן התורה... איך? עם האופנה והתרבות שלהם וכל המסרים וכל החומרים שהם משגרים בכל העולם כולו, ושמגיעים היום בפלאפון אפילו לכל מקום... ואם אומות העולם מבטלים אותנו מהתורה - הרי זה צרה גדולה ליעקב! אבל אם אנחנו נתעורר מעצמינו לדחות את כל הפיתויים האלה, אז הקב"ה יעמוד לנו בעת צרתנו, ויתעוררו רחמיו המרובים ואז יקוים בנו: 'וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם... בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה' - אמן!