http://live.shofar-tv.com/videos/3372
1-12-13
"אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל ונתן עול ברזל על צווארך עד השמידו אותך". נשאלת השאלה, למה מגיע פסק דין גדול עבור חסרון שמחה? אם אדם לא עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, העונש שלו שהוא יעבוד את האויבים שלו שה' ישלח אותם אליו, איך הוא יעבוד אותם? ברעב, בצמא, בעירום, בחוסר כל, כנגד הרוב כל שהיה לו, חוסר כל. ולא עוד, אלא נתן עול ברזל על צווארך עד השמידו אותך, מה זה? אפילו בעובד עבודה זרה לא מצינו כזה דבר, שיהיה כזה סדרה של מכות כאלה קשות, כל זה בגלל שהוא לא עובד את ה' בשמחה, "עבדו עבדו עבדו עבדו את ה' בשמחה", צריך לעבוד את ה' בשמחה. אז למה מגיע פסק דין גדול כזה?
הענין כי אמרו חכמים ז"ל, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, מה זה אומר? שהקב"ה אומר אני בראתי יצר ה-רע, כשאני אומר הרע אין יותר רע ממנו, אם תחפש יותר רע אין. זה ה-רע בה' הידיעה, ואני בראתי אותו, אני יודע מה בראתי, נו לך תתפטר עכשיו מדבר כזה, איך מתפטרים מדבר כזה? אז הוא אומר בראתי תורה תבלין לו, צריך את יצר הרע, לא צריך להרחיק אותו לגמרי, אלא צריך להשתמש בו אבל לתבל אותו. אדם לא יכול לאכול סלק חי, אבל אם שמים תבלינים אפשר לעשות אותו סלק מתוק, סלק חמוץ, כמה טעמים, זה נקרא תבלין - מתבלים אותו ומקבלים את מה שצריך. אז אומר בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לו, איזה תורה? דווקא שהתורה היא שלו, אם התורה היא שלך אז אתה יכול להשתמש איתה כתבלין לתבל אותו, אם התורה היא לא שלך אז זה לא יועיל לך כלום.
מה זה תורה שלך ולא שלך? אם נגיד שיש לאדם הרבה מעות, מאה מיליון שקל, והוא לא נהנה מהם, זה כמו שהם אינם שלו, רק הם מונחים אצלו, והוא שומר עליהם כמו קופאי בבנק ותו לא, עד שיבוא מי שראוי ויקח אותם. אז כל ימיו הוא אוסף וכונס לטוב ממנו, אז זה לא שלו המעות, אם הוא לא נהנה מהם, לא יכול להשתמש בהם, קופאי בבנק מקבל הרבה כסף כל יום, כל אחד בא להפקיד להפקיד להפקיד להפקיד, הוא שמח? הוא לא שמח, למה הוא לא שמח? כי זה לא שלו. אדם שכל יום היה מתרבה לו כסף, כל יום מתרבה בטח שהיה שמח, כל הזמן היה שמח, אבל אם זה לא שלו על מה ישמח? זה רק טרחה בשבילו. אז תורה שלו זה כשהיא שלו. מה נקרא "ובתורתו יהגה יומם ולילה"? כשהוא מקיים מה שלומד, ז"א הוא נהנה מן הלימוד, אחרי שהוא למד הוא מקיים, הוא נהנה מעצם הלימוד שהוא יכול לקיים את מה שלמד. אבל אם אינו מקיים אז התורה לא שלו, היא רק מונחת אצלו בראש, זה הכל. הוא בגדר חמור נושא ספרים, אפילו חכם הוא לא יקרא, חמור נושא ספרים.
הקופאי נחזור אליו, אתה שואל אותו כמה יש לי בחשבון? הוא אומר לך, כמה הפקדתי אתמול? הוא יודע, כמה השני הפקיד - יודע, כמה הוא צריך להכניס - יודע, הכל הוא יודע, יש בן אדם יודע את כל הגמרות, הכל הוא יודע, אבל לא משתמש בזה, הוא לא מקיים, אם הוא לא מקיים זה לא שלו.
והנה כשאינם שלו הוא לא שמח במעות, אז כמו כן בתורה, בעבודה, בתפילה, אם זה עושה רושם בו הרי אלו שלו והוא שמח בהן. אחד הלך ברחוב פתאום הוא רואה איזה חבילה של מאות דולרים זרוקה על המדרכה ואין אף אחד בסביבה, הוא שמח או לא שמח? הלב שלו מתמלא, פששש איך הוא משתטח על הרצפה ואוסף. אחרי כמה מטרים הוא הולך רואה עוד פעם חבילה, הוא שמח או לא שמח? עשר פעמים ככה, אתם מאמינים שאחרי כמה פעמים הוא יגיד אוף, נמאס לי כבר לאסוף? ובן אדם שאוסף כסף לאיזה מטרה הוא אוסף? להשתמש, לא? לעשות ערימות אצלו שיתפוס לו את חלל הבית ולא יהיה לו מקום לישון? בשביל מה? אדם לומד, אתה צריך להשתטח על הרצפה, יש לפניך תורה, אתה יכול לזכות לחיי העולם הבא, לא בחמשת אלפים דולר, בחיי עולם הבא, צריך להשתטח על הרצפה, לשמוח שמחה גדולה כמוצא שלל רב. אבל אם אתה לא בקושי בא ככה לשיעור, בקושי גורר את עצמך, הכל בקושי, נרדם ככה, מי שבאמצע איסוף כסף ירדם? ישר מתחילים דברי תורה הוא צולל, אוווווו, יש כאלה נוחרים גם, תמיד יש אנשים מסוימים, אני יכול להגיד לך מראש זה וזה וזה אלה ירדמו, תראו איך אני מתחיל הם מתחילים לישון, כאילו אני נומי נומי, מה זה הדבר הזה?
פעם אחד מהתלמידים הבכירים של הארי הקדוש, תמיד שהארי היה מדבר בעניני הסוד וכו' וכו', הוא היה נרדם, אז הוא שאל את הארי הקדוש למה זה קורה לו? למה דוקא כשהוא מתחיל לדבר הוא נרדם? הוא אמר לו כיון שהחלק הזה שאני מדבר בתורה לא שייך לנשמה שלך, אז הוא נרדם. אני לא יכול להגיד את זה על אלה שנרדמים פה, אבל אחד אמר לי הצליל של הקול שלך מאד מרגיע ומרדים.
בכל אופן, אם בן אדם לא שמח במעות אז הם לא שלו, ואם הוא לא שמח בתורה בעבודה ובתפילה, אם זה לא עושה עליו רושם אז הרי אלו לא שלו כיון שהוא לא שמח בהם, אבל אם אדם לומד וזה עושה בו רושם, הוא שמח ומשמח וקם מיד לעשות. נתנו לך עצה, אתה הולך מיד לעשות, אם אני אגיד לכם עצה איך מרויחים כסף עכשיו, כולם ירוצו מיד אחרי זה לעשות את זה, בפרט אם זה דבר שהוא מיידי ונגיש, מי לא ילך לעשות את זה?
אם כן אדם שהוא לא שמח בתורה אין לו תבלין ליצר הרע, כי התורה לא שלו, וממילא נשאר לו היצר הרע, כי הוא לא הצליח לתבל אותו במעשיו, ועכשיו ברור הפסק הגדול על חסרון שמחה, כי זה מורה שהתורה והעבודה אינן שלו ואין לו רפואה ליצר הרע, ממילא יצר הרע רוצה רק רעות להביא על האדם, ואז מתחילה סדרת חינוך של יצר הרע. היה לך את הכלים לתבל אותו, להשתמש בו לתועלתך, ואתה מניח אותו כמות שהוא, ודאי שהוא ישאף לחסל אותך. אז ז"א היה לך רוב כל.
יש אנשים, אני חוזר עוד פעם, שהולכים לעבוד בשמחה, ואתה שומע את הזריזות וההשתוקקות ללכת ליום עבודה, ואתה אומר לו תשב עוד קצת, לא, אני חייב להתחיל לעבוד, מה פירוש, אני חייב להתחיל לעבוד, אני לא יכול לאחר, אני לא יכול לאחר, לשיעור לא נורא אבל לעבודה הוא לא יכול לאחר, כמה אתה מרויח לשעה מה שאתה לא יכול לאחר? 25 שקל לשעה. בן אדם נורמלי בגיר מוכר שעה מהחיים שלו בשביל עשרים וחמישה שקלים. שמעת דבר כזה, שאפשר לקנות חיים של בן אדם ב-25 שקלים לשעה? אם הוא יושב ולומד, כל מילה שהוא מוציא מהפה - תרי"ג מצוות, עוד מילה - תרי"ג מצוות, עוד מילה - תרי"ג מצוות, הוא יכול לגמור שעה במיליונים מצוות, שעל מצוה אחת אם יתנו לו את כל חללו של עולם לא שילמו לו עדיין מה שמגיע לו, כי תורה היא נצחית והשכר נצחי, אז איך אפשר להמיר את זה אפילו בכל העולם לשבעים שמונים שנה? זה לא הוגן, זה לא זה לא התשלום. אז יש לך אפשרות לקבל שכר ללא סוף, ללא גבול, ויש לך שכר לא 250 דולר לשעה, 25 שקלים. והוא מסכים ושמח, והוא לא מאחר לעבודה, אחרי עשרים שנה הוא יקבל אולי תעודת מצטיין, ששווי התעודה - חמישים שקלים.ואיך הוא יהיה מאושר כשיעלו אותו על הבמה ויגידו לו כל הכבוד, אתה העובד המצטיין של המפעל, פשששש ויתלה את זה אצלו בסלון, חמישים שקלים קיבל, אמרו לו שהוא עובד מצטיין, נו, זה לא עובד מצטיין? עשרים שנה עובד ב-25 שקלים, עובד מצטיין מאד. היה יכול להיות בעל הבית כבר עשרים פעם, ונשאר עובד מצטיין. נישט שייכל.
גם בחנוכה, מי שהנס שלו מרגיש שהנס של חנוכה שלו הוא שמח, בחנוכה הוא שמח, הנס שלו. מי שנעשה לו נס לא שמח? שמח מאד. אז אם הנס של חנוכה זה שלך אתה צריך להיות שמח. מי שהנס אינו שלו הוא לא שמח. כך בכל הניסים, אותה בחינה, מה זה נקרא חנוכה שלו? הענין כי ה' יתברך יהיב חכמתא לחכימין, הקב"ה נותן חכמה לחכמים, לא לטיפשים כי הם יבזבזו אותה, הוא נותן לחכמים שידעו מה להשתמש איתה, מי שאוהב חכמה הקב"ה אוהב לישא וליתן עמו, אה אתה אוהב חכמה, בא, אז הקב"ה שמח לישא וליתן עמו. וזה מי שרוצה לדעת את ה', את גדלותו, את רוממותו יתברך, הקב"ה מראה לו ניסים למעלה מן הטבע, למען ידע אותו יותר, אה, אתה משתוקק לדעת אותי את גדולתי ורוממותי, בטח שאני אראה לך, וגם זכות הוא לו, שיתפרסם גדלותו יתברך בעולם ע"י זה שהוא רוצה לראות, והוא יהיה הגורם להרבות דעת בישראל, שכולם מהניסים שנגרמו על ידו יתרבו בדעתם, יכירו את האלקים, למה? כי הוא חכם, הוא רוצה להכיר את הבורא יותר והוא רוצה גם להכיר אותו לאחרים, הוא רוצה לפרסם את הנס, הוא לא רק שמח בנס לבדו, הוא רוצה גם לפרסם את הנס.
לכן מי שרוצה לדעת את ה' יתברך כשיבוא יום הנס אז הוא יתבונן, איך חמישה אנשים ניצחו עם רב וחזק עצום מאד, ממלכת יוון שלא בנוהג שבעולם, איך יכול להיות דבר כזה? זה לא שמחה גדולה שיהודי יודע שגם אם הוא יהיה לבד הוא יכול לפרק מעצמה, כמו אברהם אבינו שנלחם נגד המלכים וניצח אותם בהשליכו עליהם חול, והקב"ה הפך את זה לבליסטראות וכידונים, נו, לא צריך להיות שמח כשמגיע הזמן והעת? ויבין כי בורא עולם הוא המושל בכל ומשגיח בכל ורואה אותו במעשיו ומשלם שכר ליראיו, גם בעולם הזה, גם לעולם הבא, איך אתה לא שמח? אם אתה יודע שיש לך אבא כזה שנותן לך הכל. זה נקרא חנוכה שלו, אבל מי שאינו תאב לדעת אותו ולא חסר לו ידיעת ה' יתברך, הרי זה כמו איש ששמו לפניו לחם לאכול בעת שאינו רעב, אז הלחם אינו שלו כי הוא אינו אוכל.
אם היינו פוגשים את הארי הקדוש, זכר צדיק וקדוש לברכה, מה אתם חושבים שהייתם שואלים או מבקשים ממנו? סידרו לכם פגישה עם הארי הקדוש, או אם ראיתם אותו בחלום והוא אומר מה אתה רוצה בני, מה הייתם אומרים, מבקשים שואלים?
ש. מה התיקון?
הרב: מה התיקון, כן, מה עוד? זהו, נגמר החלום. הארי חזר למקומו ולא ביקשתם כלום ולא שאלתם כלום, פלא פלאות. השאלה שצריך לשאול את הארי הקדוש זה איך אני אהיה כמוך? מה הוא היה עונה לכם? הרבה למדו, הרבה למדו, שאלו אותו איך זכית לכל מה שזכית, הוא אמר הייתי עושה כל מצוה בשמחה. אם אתה מקבל מתנה ממישהו, או תודה תודה, יש לו חשק עוד לתת לך? אחרי שהוא טרח ויגע והכל, או תודה תודה, אבל אם אתה אומר אויויו, אשריך, אשריך, כמה טרחת, כמה זה, ופפפפפ, וזה יודע להעריך, אה, פעם הבאה שאני בא אני נותן לו מתנה יותר גדולה. הקב"ה נותן לנו מצוות, זה מתנות, כשאתה מקבל את המתנה בשמחה הקב"ה רוצה לתת לך עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד, את מי הוא שלח לו הקב"ה אתם יודעים את מי הוא שלח לו? כשהוא ראה שהוא רוצה ללמוד בשמחה, הוא היה מתבודד ביער שבע שנים, הולך מיום ראשון עד יום שישי, בא הביתה ואח"כ חוזר חלילה, אליהו הנביא, שבע שנים למד איתו. שבע שנים חברותא אליהו הנביא. נו, היה רואה בן אדם יודע את כל הגלגולים שלו, כל מה שעשה בימי חייו, כל התיקונים שצריך לעבור, מה היו גלגולים קודמים שלו, הכל הוא היה יודע, לא שמענו דברים כאלה מעולם. מבהיל על הרעיון, רוצה לדעת משהו אצל התנא רבי עקיבא, הולך לקבר שלו, משתטח על הקבר שלו, עושים יחודים מסוימים ורבי עקיבא מדבר איתו ואומר לו את כל הקושיות שהוא רוצה לדעת וזהו, קשר ישיר. דברים מדהימים. אבל כל הזמן הוא היה בשמחה, עובד את ה' בשמחה, בשמחה בשמחה, כמוצא שלל רב. אז אם נותנים לבן אדם כאלה זכויות, הכל מונח לפניו, קח, תחטוף, חטוף ואכול, חטוף ואכול, קח, איה עלמא דמי לבי הילולא, העולם הזה זה כמו בית חתנות, אתה נכנס לחתונה, אם אכלת במזנון בשלש זה נתנו לך את המנות אכלת - הרווחת, לא אכלת, נגמר סגרו את האולם שלום, אין כלום. העולם הזה כמו חתונה, הכל יש ערוך הכל תראה, יש מזנון פה, יש פה שם זה אפשר לקבל תוספות הכל, מצויין, תיהנה, תאכל, למה לא? לבריאות, רק תשאל איזה השגחה, כן, לא בגלל שהם כולם אוכלים גם אתה אוכל.
קיצורו של דבר, שמחה, אין שמחה - עונש, איזה עונש, יבבי. יבבי. האויבים ישולחו אליך ותעבוד אותם בעירום, בחוסר כל, ב-25 שקלים לשעה, יבבי, יבבי, לא גומר את החודש, יבבי, ההוצאות למעלה מההכנסות, אבל אם הוא עובד את ה' בשמחה הקב"ה מעטיר עליו, משפיע עליו, נותן לו בלי סוף, הוא יכול להיות הארי הקדוש. עכשיו תחליטו מה אתם רוצים להיות, שמחים בעבודת ה' או עצובים ומדוכדכים. כמה אנשים אתם מכירים שמחים בעבודת ה'?
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....