תל אביב - תל אביב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו לרפואת יוסף בן זוהר, רפואה שלמה מהרם,

לעילוי נשמת הורי היקרים.

והרב חיים יעקב בן חממה, מנוחתם עדן.

וזרע של קיימא מהרה לאליהו בן אורה ומרליז בת ברוריה.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

אמר הקדוש ברוך הוא,

אמרו לפני מלכויות בראש השנה,

כדי שתמליכוני עליכם.

בנוסח התפילה שמתפללים בסידורים במחזורים יש עשרה פסוקים של מלכויות שהשם מוזכר כמלך

ויש עשרה פסוקים של זיכרונות

ששם נזכר שהשם זוכר

ויש עשרה פסוקים שבהם נזכר שופר.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, אמרו לפני מלכויות את עשרת הפסוקים האלה

כדי שתמליכוני עליכם.

בשעה שאתם אומרים את הפסוקים האלה אתם נזכרים

מעניין מלכותי,

ואתם ממליכים אותי עליכם. פירושו שאנחנו מבינים שהקדוש ברוך הוא מלכו של עולם.

אנחנו עומדים היום בדין

והמלך דן אותנו.

ואנחנו צריכים להיות כעבדים לפני מלכם, מקבלים עול מלכותו.

אם אדם לא חזר בתשובה ולא קיבל מלכותו,

אז הוא נמצא באמצע המשפט כמורד בקדוש ברוך הוא,

מורד במלכו של עולם,

ואז כמובן שעונשו ייקצב.

אז השם אומר עצה,

תמליכוני עליכם,

על ידי זה שאתם אומרים את הפסוקים של מלכויות.

וגם תאמרו את הזיכרונות,

פסוקים של זיכרונות, שחלק מהם נציין כאן.

כדי שיעלה זיכרונכם לפניי,

כשתראו כמה אני זוכר אתכם וכמה אתם זכורים לפניי,

על ידי שתמליכו אותי עליכם, יעלה זיכרונכם לפניי,

אתם ראויים לזכירה,

ובמה? על ידי השופר.

כשתוקעים בשופר ואומרים את הפסוקים של שופרות,

ככה אנחנו יכולים לצאת בדין זכאים.

אז כדאי להתאמץ בזה, לא?

יש להבין.

מהי הסגולה באמירת זיכרונות,

שהשם אומר, מפני זה יעלה זיכרוננו לטובה לפניו.

כתב רבנו יונה,

זיכרונו לברכה, בשוערי תשובה,

על מה שאמר הנביא ישעיהו,

כי לא לעולם אריב

ולא לנצח אקצוף,

כי רוח מלפניי יעטוף

ונשמות אני עשיתי.

הפירוש,

אני לא מחפש לריב איתכם לעולם.

אין לי מריבות איתכם לעולם, אני לא לעולם אריב.

ולא לנצח אקצוף,

ואני לא קוצף עליכם לנצח,

כי רוח מלפניי יעטוף

ונשמות אני עשיתי.

אני עשיתי לכם את הנשמות מאצלי.

מכיסא הכבוד הורדתי למטה,

כי יחמול המלך על שרה ורואים פני המלך

היושבים ראשונה במלכות.

מלך תמיד חומל

על שרים נאמנים שיושבים לפניו במלכות,

והם מרואי פני המלך,

הוא חומל עליהם יותר מאשר עבדיו

הנמצאים בכפרים.

כך יחמול השם יתברך

על הנפש

שהיא מצטערת מרוב יגונה יותר ממה שהוא יחמול על הגוף המצטער

מחוליו וייסוריו.

הגוף זה כנגד העבדים שהם בכפרים,

והנשמה היא מן השרים רואה פני המלך, כי היא באה מתחת כיסא הכבוד.

הגוף נוצר פה בארץ, הוא רחוק מאוד מאת השם.

ואמרנו שהמלך חומל על מי?

מי שקרוב אליו

חומל עליו יותר ממי שרחוק מהכפריים.

יוצא שהקדוש ברוך הוא חומל על נשמתנו

ונפשנו

יותר מגופנו.

אז גם אם יסבול הגוף

ייסורים וצער גדול,

זיכרונו לא יעלה לפני השם כמו זיכרון הנשמה או הנפש,

אם היא תצטער ולו מעט.

כיוון שהנפש היא מן העליונים

והיא קרובה אליו,

אז השם יחמול עליה ביותר

מאשר חומל על האדם בייסורי הגוף.

ומצינו יסוד לזה בעניין מלחמת הרשות.

עכשיו אנחנו הולכים לשמוע דבר מדהים,

מדהים מדהים,

שלא יעלה אף פעם על דעת אדם

חשבון כזה.

כשעם ישראל יוצאים למלחמת הרשות,

כתוב בפסוקים

מי האיש אשר ארס אישה ולא לקחה

ילך וישוב לביתו

פן ימות ואיש אחר יכחה נא.

ופירש רש״י זיכרונו לברכה

בדבר של עוגמת נפש הוא.

למה האיש הזה שהרס אישה ולא הספיק לקחת אותה,

לשאת אותה, להתחתן איתה,

למה ילך וישוב לביתו פן ימות?

מלחמה זה לא דבר בטוח והוא עלול למות.

ואז מה יקרה?

איש אחר יכחה נא.

מה אכפת לך אם איש אחר יכחה נא?

לא, אומר רש״י,

זה דבר של עוגמת נפש הוא.

אדם הולך למות,

אבל מהחשש שהוא הולך למות ומישהו אחר ייקח את מי שהוא הרס ולא לקח עדיין?

יהיה לו עוגמת נפש!

אז כדי שלא יהיה לו עוגמת נפש,

השה אומר שיחזור בחזרה ולא ישתתף במלחמה.

למה עוגמת נפש?

אבל על המיטה לא דואגים לו כל כך כמו שדואגים לו לעוגמת נפש.

שלא ימות עם עוגמת נפש.

שמעתם?

אז מפני עוגמת הנפש ילך וישוב לביתו.

מי שנתח כרם בלא חללו,

לא הספיק,

לא עברו שלוש שנים

עורלה ואחר כך

הוא לוקח את הפירות ומחלל אותם

ואוכל בדמים שלהם בירושלים.

לא הספיק ליהנות מן הפירות.

לא הספיק.

תהיה לו עוגמת נפש.

למה מישהו אחר יבוא ויקח את הכרם שלו?

כמה זה כרם?

חמש גפנים.

בשביל זה יחזור מהמלחמה וילך ויישוב לביתו.

שמעתם?

בגלל עוגמת נפש.

עוגמת נפש.

הנפש שלו תהיה עגומה.

אז הוא פטור.

וזה פלא פלאות.

פלא פלאות.

איש,

יש לו אישה

שהוא כבר לקח אותה,

עשרה ילדים.

צריכים את אביהם שיפרנס ויחנך,

ואם הוא ימות במלחמה,

יחרבו השדות והכרמים וכל העסקים הגדולים ייהרסו.

ואז תישאר אשתו אלמנה בוכה ומייללת,

ובניו יהיו יתומים,

סובלים רעב,

סובלים רעב וכל מיני מחסור.

לאיש כזה

לא ניתן רשות לחזור ממערכי המלחמה.

הוא לא.

הוא יכול למות, חופשי.

אבל זה שהרס ולא לקח,

זה חוזר.

איי, איי, איי, מי יכול להבין כזה דבר, רגישות כזאת?

כתב הרב רבנו יונה

בשערי תשובה,

מפני שזה דרך כל הארץ,

ומנהג העולם,

שימות מי במלחמה ותישאר אשתו אלמנה ובניו יתומים,

ואין מי שינוד לו.

והם הייסורים הטבעיים ומצויים,

ואין מי שישים את ליבו לזה.

גם התורה לא שמה את ליבה לזה.

אבל המקרה המעציב הזה שהרס איש אישה,

ואיש אחר ייקחנה,

או בנה בית,

ואיש אחר יחנכנו,

אם אומנם

אין מזה נזק והפסד,

ואין מי שיסבול מזה,

אבל זה דברים של צער נפש,

והתורה מקפידה שלא יהיה לו צער נפש.

זה לכאורה תמוה, נכון?

מאוד מאוד.

היינו צריכים לשחרר את האנשים,

שהם יהיו אחר כך מסע על הציבור, יתומים,

אישה אלמנה,

לטפל, לחנך, וכו' וכו'.

ואילו זה עדיין רק ערס, כבר התורה חומלת עליו.

אבל תראו, הנה הייתה מלחמה עכשיו, צוצי קטן,

ובמלחמה הזאת נהרגו לפחות שני חיילים

שהיו מאורסים ונותרו להם שבועיים לחתונה,

ודיברו על זה בכל הרשתות,

בעיתונים, ורעיונות, באיזו אומללה,

הקלה שהייתה צריכה להתחתן,

וסיקרו את הכול ותיארו את כל מה שהיה לפני, ופפפם,

ואילו אלה שנהרגו מה-64, או כבר נוספו יותר,

כל מי שנהרגו משם לא ניפחו את הסיפור של כל אחד.

אלא אם כן יהיה החייל לבד, בודד, עשו מזה סיפור, שלחו אנשים ללכת ללוויה, וכו' וכו',

אבל סתם בן אדם נשוי וכל זה, כתבו שהוא נפטר, תמצית היה בקצרה ושלום,

אבל זה חביבי במוספים,

בזה אתה יודע מה זה שבועיים לפני שהיה צריך להיכנס לחופה הוא נהרג, וכו'.

אה?

אה?

אה? העיתונאים כיוונו לדעת תורה!

אה?

איך זה יכול להיות?

אז רואים שתורה יודעת בדיוק איך הרגש שלנו עובד,

שאנחנו חומלים יותר על מי שכמעט,

כמעט,

זכה להשלים איזה דבר, אם זה הבית, או הכרם, או האישה,

ולא הספיק.

איי, איי, איי.

יש כאלה עושים מספדים לפעמים לאדם שנפטר, אז מה אומרים עליו? הוא לא היה שומר תורה ומצומם מסכן.

התחיל שיפוצים בהכול, ולא הספיק לראות את הקומה השנייה הגמורה,

כמה הוא השקיע בזה, אוי, אוי, אוי.

ואנשים ממש, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

ככה זה, מה לעשות?

אז זאת אומרת שהתורה מבינה בדיוק את נפש האדם,

אומרת, טוב, זה כבר נשוי, לפחות הביא ילדים, השאיר משהו, יש לו עוללות,

יש לו...

זה בסדר, נו, דרך העולם, מה, הולכים למלחמה, חלק מתים, מה לעשות?

אבל אדם שעוד מעט כמעט היה זוכה ל... ל... ל...

זה אוי, בא.

אז התורה מסבירה למה זה.

רש״י אומר, בגלל שיש בזה עוגמת נפש,

זה שהולך למות,

לא אכפת לו כל כך שהוא מת.

אכפת לו עוגמת נפש, שאיש אחר ייכחנה.

שיבוא מישהו שלא טרח בכרם שלו והוא ייהנה ממנו.

שהוא בנה בית, ומישהו אחר יחנוך אותו, יעשה חנוכת הבית.

זה העוגמת נפש. למות ככה עם צער כזה?

אה, זה קשה.

לך הביתה.

לך הביתה שלא תצטער.

שמעתם פעם דבר כזה?

לא שמעתם.

אז תראו איך הקדוש ברוך הוא מקפיד,

מקפיד שלא יהיה לנו צער נפש.

בורא עולם מקפיד מאוד שלא יהיה לנו צער בנפש.

הנה מצאנו,

וראינו עכשיו יסוד,

וראיה ניצחת מהתורה לדברי רבנו יונה, זיכרונו לברכה,

שייסורי הגוף אפילו היותר גדולים אינם נחשבים לעומת ייסורי הנפש,

הכי מעטים.

כשאדם יכול למות אפילו בכלל,

התורה לא מקפידה על זה כל כך כמו על הצער של הנפש שייגרם לו,

ואפילו במקצת.

כל זה למה?

מפני מעלת נפשו של אדם,

כי נפשו של אדם היא מן העליונים,

שהיא מן הקרובים אל השם יתברך, היא מתחת כיסא כבודו.

מזה יש לנו הערה גדולה מאוד לנו.

כמה אנחנו צריכים להישמר מחטא,

מעוון,

שהם משחיתים את הנפש המשכלת?

בכעס הגדול והנורא אשר למעלה על איש שמשחית את נפשו בדברים מכוערים.

אם השם דואג כל כך שאנחנו לא נצטער ולא תהיה לנו עוגמת נפש,

לא אכפת לו כל כך אם נתייסר בגוף וכו'.

זה מירוק עוונות, זה כדאי,

בשביל שהנפש תתוקן,

כדאי שהגוף יסבול.

אבל שהנפש תתוקן, שתהיה זכה,

צחה.

אבל אם אדם מטמא את נפשו המשכלת

על ידי חטא או עוון,

כמה צער הוא עושה למעלה.

השם שומר על הנפש שלך שלא תצטער מאומה,

ואתה במו ידיך עושה צער שאין כדוגמתו לנפשך,

לנשמתך אומללה,

וכמה אתה מצער למעלה בשמיים

בה כעס גדול.

אם התורה הקדושה עשתה

את כל הכבוד הזה לנשמה ולנפש,

מפני צער של הבל, צער של הבל,

שהצער הוא בעצם גשמי,

אז אתה לא נכנס לבית, אז מה יש אם לא נכנסת לבית?

נכנסת לבית אחר, לקבר.

זה עוד בית.

קרבם בתמו, אל תקרא קרבם בתמו, קברם בתמו.

זה הבית הקבוע, מותיק.

זה מה שיש לך פה, זה זמני.

אז מה זה משנה מתי אתה עוזב אותו?

עשרים שנה לפני, אחרי, מה זה משנה?

איפה הבית הקבוע?

איפה יהיה כתוב פה נטמן או פה נטמנה?

פה!

ובשביל הדבר ההבליא הזה,

בכל אופן התורה לא רוצה שאדם יצטער ולא יהיה נזק רוחני.

כמה התורה שמה...

על צער גדול שלא תצטער הנפש והנזק הרוחני שמגיע לה לנפש מפאת החטאים והמעשים הרעים שאדם משחית את נפשו הקדושה והיקרה

אז כמה יש להיזהר מלצער את נפשנו בצער האמיתי והנצחי אויביי

מי שלא יספיק בעולם הזה לטהר את נפשו ולנקותה

והיא תצא מן העולם הזה מטומאה ומסואבת.

אתם יודעים איזה צער מחכה לה לנקות אותה בגיהנום?

עד שאומר הרמב״ן

שאם יראה אדם עונש בעולם האמת על לאו אחד מן התורה

היה מעדיף לקבל בעולם הזה 70 שנה ייסורי איוב רצוף

שאיוב מתו לו עשרה ילדים ביום אחד

הוא היה עשיר אדיר ונהיה עני מרוד

ללא פרוטה לפורטה

וכל גופו הוכה בשחין רע

שצריך לגרד אותו עם חרס כדי להשקיט את הגירודים והכאבים

70 שנה אדם קונה את זה ככה, תביא, תביא

כאילו מצא אתרוג נהדר

תביא

במקום לאו זה 70 כאלה, יאללה

אתם יודעים מה אומר הארי הקדוש שאם בן אדם דיבר לשון הרע אחת

אחד

צריך לטענות 61 טעניות

לא לאכול 61 יום רק בלילה

שמעתם?

זה על לשון הרע אחד

וזה בזיל הזול! זה בזיל הזול!

למה?

מרים הנביאה

דיברה על אחיה משה

פעם אחת

על אחיה הקטן משה

בשביל שלום בית שלו עם ציפורה

שהוא פרש ממנה בגלל היותו נביא השם שכל רגע היה צריך להיות מוכן לנבואה

והיא דיברה במשפחה

רק היא ואהרון אחיה

שני האחים הגדולים דיברו על האח הקטן משה

ומה היא נענשה? בצרעת!

שבוע ימים הייתה מצורעת מחוץ למחנה

וכל ישראל המתינו לה שבוע ימים

עד שהיא תרפה

על לשון הרע אחת לטובתו של אחיה הקטן

שמעתם?

צרעת?

השם ירחם?

זה על לשון הרע. אז 61 טעניות זה בזיל לזול

לא פשוט, אבל אפשר לעשות תשובה, אבל אפשר לעשות תשובה

בלי צער, בלי איסורים, בלי גיהינום, אפשר לעשות תשובה, לנקות הכל, הכל עכשיו, עכשיו, עכשיו

לפני ראשון שנה, לפני שהיה חתימה וגזר דין

עכשיו אפשר לנקות הכל. באתי בזמן

באתי בזמן

לפני

לא תגידו שהקדוש ברוך הוא לא אוהב אתכם.

שלח אותי להגיד לכם את זה לפני!

מכל מה שראינו עד עכשיו

יוצא לנו דבר מדהים

תפילה

מי שזוכה להתפלל

מי שלא זוכה אומלל

יש לו פגישה כל יום שלוש פעמים עם הקדוש ברוך הוא תבקש מה שאתה רוצה

והוא טמבלול הוא לא מנצל את זה

יכול לבוא לקדוש ברוך הוא להגיד לו, תשמע אני יודע שאתה חונן דעת זה רק אתה נותן שכל אתה חונן דעת

חונן הוא מאיתך

בקש חוכמה בינה ודעת אני יודע שהרפואה זה רק ממך

רפאנו

ונרפא

הושיענו ונבשל זה רק אתה

יש בעיות

אומר ברכנו רק אתה יכול לברך ברכנו

ברך את השנה

ברך את העולם כולו איזה פה אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אה?

אפילו אתה יכול לבקש שהוא יבנה את בית המקדש

ותחזינה עינינו משובך לציון יבא ביי

והבן אדם לא מנצל את זה אפילו

יש לו פגישה עם הקדוש ברוך הוא לא בא

לא בא

מי מפספס פגישה עם ראש העיר?

שהוא רוצה להגיד לו אני רוצה לעשות מרפסת ככה להרחיב קצת

תן אישור

מי מהאחר?

שלוש פעמים ביום

שלוש פעמים ביום אתה יכול להיכנס לכל בית כנסת, כל בית מדרש

לעמוד לפני השם, דבר איתו מה שאתה רוצה. אתה רוצה להוסיף עוד דברים? תוסיף

תוסיף

בשמע קולנו תוסיף מה שאתה רוצה

אתה רוצה אתרוג מעודר? תבקש

לאולם מעודר? תבקש

מה אתה רוצה? זיווג? תבקש

הכל תבקש

אין שכל, אנשים לא מנצלים את מה שנתן להם הקדוש ברוך הוא,

כזאת קרבה לבורא?

אבל בני אדם מזלזלים בתפילות

אם נשאל בן אדם

תגיד

אתה חפץ בחיים טובים? תגיד את האמת. אתה רוצה חיים טובים?

כן.

אתה רוצה להיות בריא? בטח.

להתפרנס ברווח?

מאוד.

אתה רוצה להיות מכובד בעיני בני אדם? בטח. לי מגיע עודך.

אתה רוצה להצליח בכל מעשיך ולהיות שבע רצון מכל יוצאי חלציך?

הלוואי, הלוואי, בטח.

מי בעולם לא יחפוץ בדברים כאלה?

הרי כל אחד ואחד עמל להשיגם.

אבל אחרי שהבן אדם הזה אמר כן, כן, ודאי, ודאי, ודאי,

כמה הוא ישתומם אם אנחנו נעיז את פנינו ונאמר לו שקרן.

אתה דובר שקרים, אתה לא מתכוון לזה בכלל.

סתם אתה אומר, כן, בטח, ב...

סתם.

והוא יתפלא, איך אנחנו אומרים כזה דבר? מה זה?

מה, אנחנו לא מבינים שכל בן אדם חפץ בזה?

אבל האמת היא,

קשה למצוא איש כזה שנפשו דורשת את זה מעומק הלב.

כולם רוצים את זה ברצון טבעי, בטח. למה לא? למה לא? כן, נדלק לו העיניים. כן, כן, כן.

מה, לפי הכן הזה?

הוא אפילו לא חשב על זה.

כן, כן. מה, אפשר? כן.

זה רצון טבעי, פשוט כמו של בהמה.

זה לא כוונה פנימית אמיתית מעומק הלב,

שאתה חותר לדברים האלה.

זה נמצא גם אצל בעלי חיים, שהם רוצים את ההנאות ואת הטוב,

בלי שום בעיה.

אבל מחשבון של הנפש, כמה חשוב שנהיה בריאים,

שנוכל לעבוד את הבורא, שהילדים שלנו יהיו מחונכים, שלא יציקו לנו,

שלא נקבל הערות וגערות מהשכנים ומהמורים וכל הזמן נתרוצץ בבתי משפט בעניינים.

בטח!

אתה באמת משתוקק?

מה אתה השקעת בשביל זה?

אתה רוצה להתעשר ולהיות בריאות? אתה התפללת? עשית בשביל זה? למדת תורה?

מגיע לך בכלל?

מה אתה? העיקר שיש, שיהיה, כן, כן.

מעומק הלב,

מהבנת השכל, יש לך את זה?

אלא מה, אנשים, אין להם יתרון על הבהמה בזה.

כן, כולם מחפשים שיהיה נוח וטוב, למה לא?

למה לא?

אבל הם לא מאמינים שזה גם יהיה. אני אחזור עוד פעם.

אתה רוצה חיים טובים?

אתה רוצה להיות בריא?

אתה רוצה להתפרנס ברווחה?

אתה רוצה להיות מכובד בעיני כל הבריות?

אתה רוצה להצליח בכל מעשיך?

אתה רוצה להיות שבע רצון מכל יוצאי החלציך?

שיא הדרישות.

מי יגיד לא?

אבל מי מתכוון וחושב שכלית? איך הוא משיג את זה?

איך הוא מגיע לזה?

אפשר להגיע לזה, זה הכל תלוי בך.

הכל תלוי בך.

אתה יכול להשיג הכל, הכל אתה יכול.

יש לך תפילה, תעמוד לפני הבורא,

תשכנע אותו שאתה אמיתי ואתה צריך את זה בשביל לעבוד אותו בנקל,

בלי שום צרות, בלי שום בעיות, בבריאות שלמה ואיתנה ולעשות את רצון הבורא. למה שהוא לא ייתן לך?

אתה רוצה לעבוד אותו שהוא לא ייתן לך?

למה לא?

אתה

אומר לבעל הבית, שמע, מחר לא יודע אם אני מגיע.

למה? יש לי סחרחורת היום, נראה לי שאני לא ארגיש אותו מחר. לא!

אתה תהיה בריא! אתה תהיה בריא מחר, אני אתפלל עליך.

הוא מוכן, כי הוא רוצה שיעבוד אצלו מחר.

אז אם בעל הבית פשוט

מוכן להתפלל על העובד שיבוא בשביל שלא יתקע אותו מחר בעבודה,

בורא עולם שמעוניין בעבודה שלך בשביל לתת לך גן עדן, לא בשבילו.

בגלל שאתה הבן שלו והוא רוצה בטובתך,

הוא לא ייתן לך בריאות וכל מה שאתה צריך?

מדי שהוא ייתן לך.

אבל אתה מבקש את זה בכלל?

לא, אתה מבסוט שיש לך סחרחורת, מחר אני חולה.

לא נראה לי שאני בא.

למה לא תתפלל שתהיה בריא?

למה לא תעשה את זה פעולות שתהיה בריא? הוא מעדיף להיות חולה.

מדי פעם שהיא סחרעורת.

אם הרצון של האדם

הוא רק רצון יצרי וטבעי לבד,

זה לא תופס מקום למעלה שהתפילה שלו תבקע את הרקיעים ותבוא לפני השם יתברך. זה זורקים אותם הצידה.

את התפילות האלה,

שאנשים אומרים הוא רוצה להיות בריא, הוא רוצה להיות זה, זה, זה, זה. ככה לא רציני, כאילו.

זה לא נכנס אצל הקדוש ברוך הוא. לא נכנס.

זה הסוד שאמרו חכמים עכשיו. תשמעו את הסוד של המחזור של ראש השנה.

אמרו לפניי זיכרונות

כדי שיעלה זיכרונכם לפניי לטובה.

אם אתם תגידו את הפסוקים של זיכרונות,

ותראו עד כמה אני זוכר אתכם.

ותבינו כמה חשוב שגם אתם תזכרו את עצמכם

ואת חשבונכם

ואת מעשיכם.

אז יעלה לפניי זיכרונכם לטובה.

מהם הדברים שמוזכרים בפסוקים של הזיכרונות?

דברים שמעוררים את האדם להכיר את מעלת הנפש שלו

והחשיבות של החיים שלו בעולם הזה.

כתוב פסוק אחד שם בזיכרונות.

ויזכור אלוהים את נוח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה.

ויעבר אלוהים רוח על הארץ וישקו המים.

מזה אנחנו מתעוררים להבין כמה חשיבות

יש לחיי אדם.

ולא רק חיי אדם,

גם חיי חיה ובהמה חשובים ואינם דברים בטלים.

מזה נתעורר

ונעורר

את הרגשות של הלב שלנו

לחוס על עצמנו,

לבקש רחמים.

שלא נאבד מן העולם טרם מילאנו את תעודתנו בעולם.

שלא נמות בקוצר ימים בגלל עוונותינו שלא תיקנו.

שהרי השם זוכר את נוח ואת החיה ואת הבהמה אשר איתו בתיבה.

אתם שומעים את מי זוכר השם?

איך אנחנו לא זוכרים את עצמנו?

וקודם אמרנו כן, בטח, ודאי, רוצים הכל.

אז איך אתה עושה הפוך?

ואתה גורם שתסולק מן העולם

בחצי ימיך.

כתוב עוד פסוק

וישמע אלוהים את נאקתם

ויזכור אלוהים את בריתו

את אברהם, את יצחק ואת יעקב

אחרי שמת פרעה ויאנחו בני ישראל ותע על שבחתם אל האלוהים

מה כתוב?

וישמע אלוהים את נאקתם ויזכור אלוהים את בריתו

את אברהם, את יצחק ואת יעקב

וזכרתי את בריתי יעקב

ואף את בריתי יצחק

ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור.

רואים מזה את המעלה

מעלה של האדם

שאנשים שהיו ראויים

אנשים יחידים, אברהם, יצחק ויעקב

היו כל כך ראויים שהשם כרת איתם ברית עולם

ולזרעם עד עולם. תראו כמה אכפת לקדוש ברוך הוא שהכניס את עצמו בברית והתחייבות

שזרעם לא יכלה לעולם

למרות שהוא יודע שאנחנו לא נהיה ראויים והגונים לאורך כל האלפי שנים

כמה השם דואג לנו

כדי שיהיה זיכרוננו לפניו

וכורת ברית כשלא יוכל לחזור בו

מי תוקע את עצמו ככה?

מזה תגדל נפשנו בעינינו

לבקש רחמים על חיינו הטובים והמאושרים בעולם הזה?

טרף נתן נראיו

יזכור לעולם בריתו

מספק לנו אספקה של אוכל וכל הצרכים

כל זה בגלל שהוא זוכר את בריתו

ויזכור להם בריתו

וינחם כרוב חסדיו

והקדוש ברוך הוא מרחם עלינו ברוב החסדים שלו למרות שאנחנו לא רואים רק שנעשה את מינימום ההשתדלות שהם מבקשו נתחרט לפחות

על המעשים הלא טובים

נגיד שאנחנו לא נעשה יותר כאלה

זה כל בר דעת ממין

אחד מגיע לשימוע אצל קצין

אומר לו אתמול נסעת 152

אני צריך לשלול לך את הרישיון במקום

יש לך משהו להגיד להגנתך?

לא תראה אני זה יש לי ילדים אני עובד עם זה אם לא היה לי את זה אז אני לא אוכל לא היה לי אוכל לא היה בלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלב אתה תעשה את זה עוד פעם

לא לא אני מבטיח לך תכתוב בתיק אני מבטיח לא יתפסו אותי עוד פעם אתה תראה אני נוסע עדיין גמרנו 80

בעיר 40

ברור שבן אדם יגיד

יש מישהו שיגיד לקצין

152 תפסת אותי על נמוך

אם אתה מחזיר לי את הרישיון

אני נוסע 180 לא פחות

שמעתם אחד כזה חצוף?

ובן אדם בא ביום הדין לפני הקדוש ברוך הוא

לא חוזר בתשובה ויש לו כבר כרטיסים למועדון

במוצאי ראש השנה

הוא רק מ-2 בלילה מתחיל להתהולל

יש לו תוכניות

סגר כרטיסים לכדורגל בשבת

סידר הכול

הוא מתכוון על 180 לרוץ

נו

הקדוש ברוך הוא יכול לרחם על אנשים כאלה?

על זה פנים כאלה? חצופים כאלה?

הכתובים שהזכרנו עכשיו יש בכוחם לעורר את האדם

שתהיה הנפש שלו יקרה בעיניו שיבקש על עצמו על נפשו של לא רחמים שהוא יבקש

כמה למעלה מתעניינים בטובתו

כמה דואגים לצרכיו

כמה רוצים שחייו יהיו מאושרים

לא נותנים לו למות במלחמה שלא יהיה לו עוגמת נפש לפני המיתה

אם יהיה לו עוגמת נפש והוא ימות? לא אם הוא ימות בלי עוגמת נפש? כן

כי אם הוא לא הרס

ולא נטע

ולא בני הבית

אז הוא יכול למות הוא נשאר במלחמה הוא לא יכול למות

הוא חוזר הביתה.

אבל אם יהיה לו עוגמת נפש לפני שהוא ימות, לא, אתה הולך הביתה.

פי, איזה דבר זה.

כמה השם דואג שלא יהיה לנו עוגמת נפש.

כתוב, כה אמר השם,

זכרתי לך חסד נעורייך,

לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה.

קדוש ברוך הוא זוכר לנו, תראו, זיכרונות.

תראו מה הוא זוכר.

תראו מה הוא זוכר.

הוא זוכר שאנחנו יצאנו למדבר ממצרים,

יצאנו ממצרים והלכנו אחריו

בלי לשאול שאלות מה נאכל, מאיפה נאכל.

יוצאים למדבר, לארץ לא זרועה, אין מה למצוא.

מדבר צחיח,

מדבר צייה, שממה.

והולכים מיליונים עם ילדים, עם תינוקות,

ולא שואלים שאלות, מאיפה נאכל.

אומר השם, אני זוכר לך את זה, כנסת ישראל.

זכרתי לך חסד נעורייך, לכתך אחריי במדבר.

ואני תמה,

הקדוש ברוך הוא זוכר לנו את זה?

אני צריך לזכור את השם.

אתה, שהוצאת אותי מבית עבדים, שקרעו לנו את הגופות, שרצחו לנו את הילדים,

ששקעו אותם בטיט,

אתה, שהצלת אותנו,

להישאר שם, והוצאת אותנו, בני חורין, לצבאותם,

החוצה.

ואתה, יש לך את היכולת, הכית את מצרים, עשר מכות, דם, צפרדע, כנים, ארוך,

טח, טח, טח, טח,

הרסת אותם, ואנחנו שמחנו, ולנו לא קרה כלום.

אנחנו צריכים לזכור אותך איך הוצאת אותנו. אז יהיה לנו עוד שאלות, איפה האוכל?

אני מבריח אותך ממצרים,

מוציא אותך, גואל אותך.

אתה תשאל עוד אוכל? הוא אומר, לא, לא, לא, לא, לא.

אל תצטנע, אל תהיה ענב.

אני זוכר את זה שיצאתם בלי שאלות.

אתם שומעים דבר כזה?

אתם שומעים דבר כזה?

אדם שיוצא לחירות שואל, איפה האוכל עכשיו?

זה מה שחשוב.

אחד ישב ארבעים שנה בצוהר,

באים לשחרר אותו.

הוא אומר, איפה האוכל?

אני לא יוצא מותק, אם לא תראה לי שקית אוכל, אני לא הולך.

אני רגיל פה, אוכל דגים פה, בבית סוהר, זה פה, שם. אני לא רואה שאתה באת עם אוכל, אני לא הולך איתך.

שמעתם כזה דבר?

ישראל היו 210 שנה שם.

הם ישאלו על אוכל?

מה יש לשאול על האוכל?

תצא!

מה השם אומר לו?

זכרתי לך חסד, חסד. את עשית איתי חסד,

ששמעת לי ויצאת אחריי, לכתך אחריי במדבר,

בלי לשאול שאלות, בארץ לא זרועה. שמעתם דבר כזה?

ועוד אומר הקדוש ברוך הוא,

הבן יכיר לי אפרים עם ילד שעשועים,

כי מדדא בריבו זכור אזכרנו עוד.

איזה אהבה, איזה אהבה מפליאה.

כמה השם אוהב אותנו, הבן יכיר לי אפרים.

שמעתם לשונות כאלה שהאבא אומר על הבן שלו?

כן?

ואם שמעתם, זה בגלל שודת הפסוק הזה.

אם ילד שעשועים מדדא בריבו זכור אזכרנו עוד.

המום מעי לו רחמא רחמנו נאום אדוני.

וזכרתי את בריתי אותך בימי נעוריך,

והקימותי לך ברית עולם. נו, אם אדם שומע כאלה פסוקים בראש השנה,

כמה השם זוכר אותנו.

אז אם הוא זוכר אותנו כל כך לטובתנו,

איך אנחנו טיפשים לא זוכרים את עצמנו לטובתנו?

אז אם נאמר זיכרונות לפניו,

אנחנו ניזכר לפניו לטובה.

אם נזכור את עצמנו בזיכרונות האלה,

כמה הוא אוהב אותנו, שנאהב את עצמנו.

הנה, מהדברים האלה נראה כמה יקרה וחשובה הנפש שלנו בעיני המקום,

וכמה השם אוהב אותנו,

וכמה דורש את טובתנו, וכמה מרחם עלינו שלא נובד בעוונותינו.

מפני שהוא יתברך יודע יותר מאיתנו את המעלה של הנפש ואת הטוב האמיתי שהוא הכין לנו.

הוא לא רוצה שנפסיד את כל הטובות.

איך אנשים אין להם שכל.

אתם יודעים, פנו אליי לפני כמה ימים,

מישהו פנה אליי, אמר, אני רוצה לתת לך סכומי כסף שתחלק אותם בבית המדרש לאנשים שאתה חושב שהם ראויים.

אמרתי, בסדר.

ביקשתי משניים, אמרתי להם, מה אתה עושה היום, מה אתה עושה היום?

ואז אמרתי, טוב, אתם יכולים לשבת ללמוד ארבע שעות?

אז אחד אמר, כן, אין בעיה.

תצלצל לשני, תגיד לו אם הוא יכול לשבת ארבע שעות וללמוד חום. כן, הוא יבוא בתשע וחצי. אמרתי, בסדר, בבקשה.

שואל אותם אחרי זה, נו, מה איתך אתה למד? לא, אני באתי מאוחר. אבל אמרת בתשע וחצי, לא, באתי מאוחר.

ואתה ישבת, לא,

זה בקושי שעה ככה. למה לא זה? לא, אני אשלים אחר כך.

בסדר.

שני אלה הפסידו כבר, לא יקבלו.

ציפסתי אחרים.

צלצלנו לאחד, אמרתי לו, תקום בנץ, תבוא בנץ,

תתפלל וזה ופה ושם.

תבוא בנץ.

הבן אדם לא בא בנץ,

לא כלום, מצלצלים אליו כל היום, לא עונה.

לא עונה, גם הוא הפסיד.

אחת,

צלצלנו אליה הביתה,

שאלנו, איפה בעליכם? אמרה, יבוא בערב.

יבוא בערב, אמרנו לה, טוב, תשמעי,

כיוון שאנחנו צריכים להגיש רשימת מצרכים ודברים וכל מיני דברים, לתת זה פה ושם סיוע,

אז אם את יכולה להגיד לנו מהרשימה, מה אתם צריכים וכולי וכולי.

אני לא יכולה להגיד רק אם בעלי, אבל חבל, אתם תפסידו. רק אם בעלי יבוא, הפסידו.

רק אם בעלי יבוא, היא תאכל אותו, הוא יאכל אותה, יהיה בסדר.

אנשים לא מבינים מה הם מפסידים.

הם לא יודעים בכלל.

לא יודעים.

הם חושבים שהם הרוויחו.

הם אמרו את שלהם, הם קבעו את המצב שלהם, הם החליטו ככה ולא ככה,

וככה השם עושה לנו.

הוא רוצה לתת,

פספסת יום,

איבדת, אתה לא יודע מה.

עוד יום, איבדת עוד, אתה לא יודע מה.

עוד יום, רצה לתת לך כך וכך. לא קיבלת. העביר למישהו אחר.

ככה זה.

כל יום צפון בתוכו

כמויות של שפע שהוא רוצה לתת לך.

מה, בן אדם טיפש.

פה הוא מתמהמה,

פה הוא אומר ככה,

יש לי סידורים,

אני צריך ללכת לפה, ומה יהיה עם עבודה,

ואני לא מזלזלתם,

בקיצור, אתה לא רוצה שהקדוש ברוך הוא ייתן לך.

אתה רוצה להסתדר לבד. או, יופי, אם אתה מסתדר לבד, שלום. טריק, סוגרים את הטלפון,

אין יותר פניות ואין יותר לתת שלום.

עכשיו תסתדר לבד.

ביי ביי, ירדת מהרשימה.

ירדת מהרשימה.

היית ברשימה של אלה שצריכים לקבל.

לא תקבל.

מי גרם לך להפסיד?

אתה. חשבת שאתה חוכמולוג, נכון?

זהו.

הבנתם איך זה עובד?

ככה זה עובד.

עכשיו,

הקדוש ברוך הוא חושב מהחשבות שלא יידח ממנו נידח.

הקדוש ברוך הוא לא רוצה שאף אחד

יהיה נדחה ממנו ומרוחק ממנו.

הוא רוצה את כל הבנים קרובים אליו. בוא, בוא, תתקרב, תתקרב. גם אתה, גם אתה, גם אתה. בוא, בוא, תתקרבו, תתקרבו.

הוא רוצה את כולם לידו.

קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר לקרוא בו באמת. בואו, בואו, בואו בניי חביביי.

רוצה הקדוש ברוך הוא לתת ולהעניק,

ואנחנו מחפשים לברוח ממנו.

אבא, תכף אני בא, אני חוזר תכף, תכף. ביי, ביי, ביי. אה, נעלם, לא חזר, לא כלום זה.

בינתיים אבא חילק את הירושה ואתה לא קיבלת. אמרת לו ביי, ביי ביי.

ככה זה עובד.

השם לא רוצה שידחמנו נידח.

הוא לא רוצה שתאבד לו נפש יקרה לעד.

לכן מחפש הקדוש ברוך הוא מבקש עצות ותחבולות להציל את הנפש היקרה של אדם

מלרדת שחת וממוות נצחי.

והוא שלח את עבדיו הנביאים

היום זה הדרשן.

כדי שיעוררו את העם.

מה זה נביא?

נביא זה ניב שפתיים,

שבפה שלהם היו משכנעים את העם שיחזרו בתשובה.

לא מבינים על ידי נביאים,

לא על ידי דרשנים, שולח ייסורים

לעורר את הבן אדם שיקרא לו.

לא מבין בייסורים, שולח מחלות ונגעים בתוך גופו של האדם.

וכל זה בשביל להציל את הנפש, שהגוף יתייסר,

שהגוף יעונה,

אבל שהנשמה תינצל.

החשוב לקדוש ברוך הוא זה לא הגוף, כי הגוף הוא נגוף.

הוא דואג לנשמה, לבת שלו,

לנשמה שהוא שיגר לעולם הזה, שתחזור אליו ותהיה בקרבתו שוב.

לא דחויה בגיהנום,

אצלו ולידו.

זה מה שהוא רוצה.

אז כשלא הבנת, כשהוא קרב אותך, אמר בוא מותק, בוא חבוב, בוא תשב לידי בוא בבית מדרשי,

בוא תלמד את תורתי, בוא, בוא.

לא רצית, ברחת ממנו. ברחת, ברחת, ברחת.

יביא לך איסורים, יביא לך צרות, יביא לך חובות, יביא לך משכנתאות,

יביא לך בנקים,

יביא לך,

לא ייתן לך מנוחה שתבין שלא משתלם להסתובב בשוק החיים.

לא הבנת? יביא לך מחלה, ירתק אותך באיזשהו מקום או בבית או בבית חולים,

ועכשיו תחפש אותו.

עכשיו תקרא לדרשנים, עכשיו תקרא לרבנים, עכשיו תקרא לצדיקים, עכשיו תחפש.

הרופאים אמרו, אין מה לעשות, שלום.

מה עכשיו?

והקדוש ברוך הוא ייתן לו עינויים

בשביל שיכיר את איכות הנשמה שהיא החשובה ולא הגוף הנגוף

שהוא רץ כל הזמן לרחוב לפנק אותו.

הנשמה זה העיקר, לא הגוף.

שוב, הקדוש ברוך הוא עושה הכל להציל את נפשנו.

והוא שש ושמח לראות את אפרים מתנודד מעפר שפלותו ושב לאהוב את השם.

על זה אמר יתברך ה' בן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בוא זכור אזכרנו עוד.

הנה, מכל הדברים האלה בוודאי יתעורר כל אדם בר דעת

להכיר את מעלת הנפש המשכלת שלו

וישתוקק לחיות את החיים הטובים והמאושרים,

למצוא חן וחסד בעיני ה' יתברך,

להיות הבן היקיר והילד שעשועים לאביו שבשמיים,

ועל ידי זה ימלא את ליבו ותתנשא רוחו לבקש רחמים על עצמו שה' ירבה לו במחילה ובסליחה

כדי שיוכל לשוב מכל חטאיו ומדרכיו הרעים המפרידים בינו לבין אלוהיו כדי שיהיה אור באור החיים.

ככתוב כי עמך סליחה למען תברא.

זה סוד האמירה של הזיכרונות.

זו פעם ראשונה שלמדתם בחיים שלכם מה זה פסוקי הזיכרונות

ומה הם אמורים לעורר בנו ואיך יצילו אותנו ביום הדין.

מהם אנחנו רואים את הרעש הגדול שנעשה למעלה

אודות חיינו הטובים,

אושרנו,

הצלחתנו,

כדי שיתעוררו בקרבנו רגשי רחמים על עצמנו,

ולא יהיה עוד חפצנו לחיות ברצון טבעי ויצרי לבד,

כי אם רצון נפשי ושכלי מתוך הכרה שחייבים בריאות,

חייבים ילדים טובים,

חייבים פרנסה ברווחה, חייבים את כל זה בשביל שנוכל לעבוד את הבורא ולהיות קרובים אליו.

אבל זה מבקשים ממנו,

לא משיגים לבד.

מי שרץ להשיג לבד,

ישיגוהו ייסורים ותמרורים.

אי אפשר בלי הקדוש ברוך הוא להשיג אפילו פרוטה אחת לפורטה אם הוא לא גזר שתשיגנה.

הרי הקדוש ברוך הוא מפיל ארנק מפלוני כדי שימצא אותו אלמוני בלי שום עמל והגיעה.

הקדוש ברוך הוא ממציא לנו את כל צרכינו,

אבל לפי זכויותינו.

לכן צריך לבקש רחמים מעומק הלב.

מפאת ידיעתנו והכרתנו הגדולה,

מה יקרה נפשנו וכמה חשובים חיינו בעולם הזה ומהו הטוב הנצחי הממתין לנו בעולם הבא.

על ידי זה יעלה זיכרוננו לטובה,

כמשפט המלך לרחם על השרים הקרובים אליו,

רועי פני המלך,

אלה הנשמות

שרוצות להידבק בקדוש ברוך הוא,

כיוון שהן שייכות אליו.

אז על ידי הזיכרונות שנאמר אותם

ונתבונן בהם היטב כמו שלמדנו,

תהיה תפילתנו

על ידי רוחנו ונשמתנו,

לא על ידי השפתיים בלבד.

ואז התקיים בנו הפסוק שהתחלנו,

שאמר הנביא

לא לעולם אריב.

רוחנו ונשמתנו הם השרים הקרובים אליך יתברך.

כמו שאתה אמרת

ולא לנצח אקצוף

כי רוח מלפניי

ונשמות אני עשיתי

ובעת שתהיה התפילה שלנו על פי שכלנו והכרתנו ביקרת חיינו

ומתוך רגש

של ליבנו ונפשנו,

תפילתנו תהא נשמעת

ויעלה זיכרוננו לברכה ולטובה בראש השנה הבא עלינו לטובה.

אמן.

אמן.

ג'מבורי.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שלום עליך רבי ומורי.

רציתי לשאול מה ההבדל בין גוי ליהודי.

אתה מתכוון חוץ מהעורלה.

חוץ מזה. כן. כי אמרו שליהודי יש נשמה ולגוי אין נשמה.

והוא דומה לבהמה.

יותר גרוע לפעמים.

ראית דעש?

נו.

כן.

מכל מקום

ההבדל הוא ככה.

נשמות של ישראל באות ממקום גבוה מהעולמות העליונים.

נשמות הגויים באות מהעולם הנמוך. זה נקרא עולם העשייה.

יש ארבעה עולמות. אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

הם באים מהעולם הנמוך ביותר. משם נוצרו נשמותיהם.

ממילא הם לא יכולים לעלות יותר.

ונשמת ישראל היא נשמה גבוהה מאוד מאוד מאוד.

רגע, אמרת שיש להם נשמה.

נכון, מעולם העשייה.

אתן לך את הדוגמה.

מה ההבדל בין מי שגר בפלורנטין למי שגר ברמת אביב ג'?

בדירות יש הבדל.

אלה יותר תכונים.

בסדר, תקרא להם תכונים, אבל כמה עולה דירה שם וכמה בפלורנטין, כמה סודנים יש פה וכמה יש שם,

איזה גינות יש להם שם, ופה תחפש גינה אחת,

אתה מבין איזה כבישים רחבים שם ופה עוד עגלות עם סוסים,

וכן הלאה.

זאת אומרת, יש הבדל מאיפה אתה בא.

אז מתייחסים אליך גם בהתאם. לא שהם אנשים יותר חשובים חלילה,

אני מדבר על עכשיו המיקום, המיקום.

אז המיקום של העולמות העליונים הוא לאין ערוך, לאין ערוך,

אתה מבין? מעולם העשייה.

אז אנחנו מובדלים במקומות שלנו? לא רק מובדלים, אלא שהכוזרי אומר כך,

יש

חמש דרגות בבריאה,

דומם,

צומח. אתה יודע מה ההפרש בין דומם לצומח?

זה דומם וזה צומח.

יש בו נפש הצומחת.

אחרי צומח יש חי. חי זה בעלי חיים.

תאמין שיש הבדל בין בעל חי לצומח.

בין עץ לבין אריה, נכון?

אחרי חי יש מדבר. מה זה מדבר? זה בני האדם. בני האדם. תאמין שיש יתרון לאדם

על האריה,

בוודאי שיותר על הצומח, בוודאי שיותר על האבן, נכון?

והוא אומר שיש דרגה חמישית, זה ישראל.

שזה למעלה מה מדבר.

דרגה אחרת לגמרי.

כמו ההבדל בין

אדם לבעל חי.

הבנת?

זהו.

עם זה אני מסכים. תודה. על הכיפאק.

שאלה, אתה בפרטי. בפרטי.

שאלה נוספת.

שאלה.

אתה רוצה לשאול?

תן.

שלום, כבוד הרב. בברכה.

יש לי שאלה שהרבה זמן אני חושב עליה,

וניסיתי למצוא ככה עם עצמי איזה תשובות ולא בדיוק מצאת. לא מצאת ברב גוגל? לא.

גוגל.

אני רואה אנשים שאתה דיברת מקודם על לדבר עם השם ולבקש ואם תיתן אז הוא יחזיר לך. כאילו אם אתה נותן אהבה אתה תקבל חזרה.

ואיך יש אנשים שהם לא עושים כלום, לא מצוות, פשוט בכלל, כאילו. הם מקבלים. לא עושים שום דבר ומקבלים את כל הדברים הטובים. מקבלים אישה, שמעתי. להתחתן, בריאות, כסף. שמעתי, כן. איך זה דבר כזה?

הם מקבלים עונש.

למעלה?

לא פה.

עונש בשבילך, אבל... לא בשבילי, בשבילהם. אני לא, אני, אין לי בעיה.

אם אנשים יסתכלו עליהם, הם לא יחשבו שקיבלו עונש כשיש לו יאכטה והם בריאים. איך יכול להיות שבן אדם שעובר על מצוות השם מקבל הכל? איך?

איך?

כמו פרה.

פרה. למה מפטמים אותה הרבה?

בשביל השחיטה.

שיהיה יותר בשר.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נותן להם

כל מה שמגיע להם על קצת קצת זכויות שלהם. קצת קצת קצת קצת. הם לא רוצים עולם הבא. הם לא מאמינים בזה. אין להם זמן בשביל העולם הבא.

הם חיים פה.

אז הם רוצים מכונית טובה ויפה? יקבלו. מה הם רוצים? אישה טובה? בבקשה. אתם רוצים ילדים? תקבלו. אתם רוצים דירת פאר? מה שאתם רוצים.

סגרנו את החשבון? קיבלתם? יופי.

אני לא חייב!

קדימה. תגיע אליי עכשיו.

יא חביבי. העניין שהם גם מקבלים לא רק דברים חונכיים. הכל הכל. יותר. הם לא מקבלים רכי ויחצות ומלונות. מה שאתה רוצה. הם מקבלים בריאות ודברים שאנשים שמתפללים וכל החיים לומדים תורה לא מקבלים כלום. אם ייתן להם. מקבלים מחלות. אם ייתן להם יכטה ולא יהיו בריאים, איך יצאו ביחטה?

הוא חייב להשאיר אותם בריאים שיהנו. איך הם ייהנו אם לא יהיו בריאים?

אבל כל זה בגלל שאיש בער לא ידע. עוכסין לא יבין את זאת. איך זה בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אהביהם?

להישמדם עדי עד.

מחכה להם החבילה של החובות

לאחר מכן.

הם לא אכפת להם. אפילו אתה אמרת. אכפת להם לעולם הזה.

ומה אכפת לי אם אכפת להם?

הם לא אכפת להם. בעיקר יש להם את כל הטוב שבעולם. מצוין. ולמעלה, מה שיהיה יהיה. מצוין. מה שיהיה יהיה, וזה מה שיהיה. בסדר, אבל הם לא חושבים על זה. מה בסדר? הם לא חושבים על זה. טוב מאוד שהם לא חושבים. הם חושבים על איך אני נהנה פה. מצוין.

ואחרי זה מה? אחרי זה, מה שיהיה יהיה. מה יהיה? אתה יודע מה יהיה?

אפשר אני אגיד לך מה יהיה.

נצח של ייסורים

שאדם לא יכול לסבול.

צריך להמית אותו, לחיות אותו, להמית אותו, לחיות אותו, להמית אותו, לחיות אותו,

כדי שיוכל לסבול, כי כל פעם הוא מת מחדש,

צריך לחיות אותו מחדש בשביל שתסבול מחדש.

ותיקח את העונשים הכי, הכי, הכי, הכי קלים, קלים, קלים,

לאורך זמן, לאורך זמן.

אתה מתאר לך אחד שנוסע במרצדס ככה, עם עגיל באוזן, וזה ככה,

פיפיפ, עושה ככה, טה-טה-טה, ונוסע בכל מקום, וזה, עושה סיבובים, שיראו,

שירו, שירו.

תאר לך שבא בן אדם עכשיו,

וכשהוא עוצר ככה באמצע,

סוגר לו,

מדומם לו את המנוע, שולף את המפתחות,

לא נותן לו לצאת,

ומושך לו באף ככה לפני כולם, מוציא לו את הראש החוצה ככה,

ונותן לו לטמותח, תיך, תך, לעיני כולם, הוא במרצדס ומקבל כאפות.

וכולם, יואו איזה קטע, איזה קטע, וכולם באים, מסתכלים עליו והוא ככה, והוא נהיה אדום, והעיניים שלו יוצאות ככה וככה וככה.

משחרר אותו, אומר, תבקש סליחה, תגיד ככה, מה, מה עשיתי לך, מה עשית לך?

אתה אומר, מה עשית לי? תשמע, מושך לו עוד פעם, תכתך, תכתך.

אתה יודע איזה פדיחה זאת?

אתה יודע איזה פדיחה זאת?

עכשיו, אם נותנים לו רק לצאת מהזה ולברוח,

הוא עוזב את המרצדס, עוזב את הכול,

לא עוזר לאזור,

לא מחפש את המכונית, לא כלום, רק שלא יראו אותו.

עכשיו תאר לך, בן אדם כזה מגיע לעולם האמת עם כל השופוני שהיה לו,

ושולחים אותו, אתה מבין, לגנו, מאיפה ששם, אתה יודע, זה דברים שאני לא רוצה לתאר,

אבל שמים אותו עם אחד לפלף כזה,

שכל התפקיד שלו

זה רק ככה ללטף לו את הפנים עם הזיעה על הפנים ככה,

כל הזמן למעלה ולמטה, ככה,

רק ככה, כל הזמן עושה לו.

הוא אומר לו, תוריד את היד, והוא ממשיך ככה בלי לענות לו.

הוא, תוריד את היד, ועוד לא נותן לו ככה, ככה. ואי אפשר להוריד לו את היד, וכל הזמן עושה לו ככה, והוא לא יכול להסתכל,

לא יכול לראות, לא יכול לנשום, והוא רק מריח את הזיעה,

מכניס לו אותה באף, וככה וככה,

והוא צריך להישאר איתו ככה דבוק ותקוע לנצח.

זהו.

זה העונש.

אבל מי ש... רגע, אז איך זה מתאים? אחרי המרצדס והכל זה מתאים?

זה אמרתי לך עכשיו דבר הכי מצחיק, הכי קל שאפשר להגיד בתור עונש.

אתה מתאר לך מה יכול להיות שם?

כן, אבל מי שפה לא מאמין ולא שומע, לא צריך להאמין. אז הוא גם לא מאמין שהוא יגיע למעלה ויבוא לו לאפלף. תגיד מי שנסע מאה שמונים האמין שעכשיו מצלמים אותו ותכף וואה וואה וואה וואה וואה,

יגיד לו עצור בצד. הוא גם לא האמין.

יש בווייז, התראות.

אתה חושב,

זה שתפסו אותו ושחטו אותו עכשיו, העיתונאי,

אתה חושב שהוא חשב שהוא יהיה הקורבן של דאעש?

הוא חזר לשם, לסוריה, כבר השתחרר, תפסו אותו,

השתחרר וחזר מרצון. הוא חלם שיעשו ממנו סרט איך שוחטים אותו?

הוא לא חשב.

עכשיו, הרבה אנשים מסתובבים, הם לא חושבים כלום.

אבל זה יבוא.

לנו אין בעיה, מי שחושב מה שהוא רוצה, שיחשוב. זה לא על חשבוננו.

זה שהוא נוסע על מרצדס,

או שהוא חי שמה, או שיש לו כסף בלי סוף,

או שיש לו בריאות, או שהוא שרירן,

מה זה נוגע אלינו? זה על חשבוננו?

לא על חשבוננו.

זה על חשבונו.

הוא אוכל את בשרו.

הוא,

את כל הזכויות שלו, גומר כאן. וה' משלם.

הוא לא משאיר חוב.

לא בטוב ולא ברע.

הוא לא ותרן.

רק פה בעולם הזה, אם אתה חוזר בתשובה,

הוא מוכן למחול ולסלוח.

אם אתה לא עושה תשובה, אין ויתור גרם.

גרם.

למה זה גרם?

אם על עוגמת נפש אתה רואה הוא משחרר בן אדם שלא ימות,

כמה הוא רוצה בטובתו של אדם.

ואם אדם מצפצף על זה,

והוא בז לכל מה שהקדוש ברוך הוא נותן לו, והוא חושב זה לא הוא, זה אני,

זה כוחי ועוצם ידי, אתה יודע מה מחכה לו?

אבל מה? מותר לו לזכות

לחיות באשליות שאין כלום. הכי טוב.

תגיד, אין כלום, אין כלום.

אתה יכול לנסוע חביבי בהייווי,

ולשיר גם, ולשים מוזיקה,

ואתה לא שומע סירנות בכלל.

עד שמסוק יגיע מעליך וינחית אותך.

אין שום בעיה.

אבל זה יגיע, אם לא היום, מחר, אם לא מחר.

אין אחד שמסתובב פה בארץ בלי גיליון הרשעות, חוץ מאלה שנוסעים על שמונים כל הזמן.

אבל זה המצב חביבי.

מותר לאדם לחיות באשליות, אבל משלמים על זה. עוד משהו קטן. כן.

אם אלוקים כאילו יודע שאם הוא ייתן למישהו כל כך הרבה שפע,

והוא יודע שהוא... הרי הוא יודע הכל.

אז הוא יודע שהוא ישתמש כאילו בכל הדברים האלה.

הוא לא מי שיש לו מיליארדר וזה.

כן. הוא מן הסתם לא יישב וילמד תורה, יש לו כל כך הרבה דברים. נכון. אז למה הוא נותן את זה? הוא רוצה לבחון את הבן אדם? נכון. נכון. למה? נכון. אז אל תיתן.

איזה חול?

תיכף... תיכף...

פילק את הכסף שלו לכל הישיבות, לכל הבתי כנסת, וכולם היו שווים. נכון.

אז מה, הכל יכול, לא? נכון. ניסיתי להשיג את עזריאלי ואת שלמה סיקס, לא תפסתי אותם.

הם היו מאוד עסוקים בכסף, בהרמת המגדלים ובפיזור המכוניות.

אבל הם נפטרו באותו שבוע כמדומני,

והם השאירו את הכל.

עכשיו מתחיל החשבון.

כמה מיליארדים הוצאת?

למה?

שופוני?

שיגידו מגדלי עזריאלי?

רצית לשים את הפסל שלך למטה?

מה דאגת? רק לעצמך?

דאגת לי שנתתי לך את הכל?

פרסמת את שמי בעולם?

הכרת לי טובה?

כתבת באיזשהו מקום בעזרת השם בסייעתא דשמיא?

מה עשית?

הכל לקחת לך? אני נתתי לך בשביל שתחלק לבניי?

ומה אתה עשית עם כל הכסף?

מה, אני נתתי לך את כל הכסף הזה בשביל שניצלים?

אז למה הוא נתן לו?

אז הוא סידר בלי שירצה, הוא לא התכוון לזה.

הוא סידר בזה עבודה לאנשים, לא, הוא לא התכוון לפרנס אותם.

הוא התכוון לפרנס אותו, שיהיה לו יותר מזה תשואה,

שהוא ירוויח יותר.

אבל בינתיים השם ישתמש בו שהוא יסדר מקומות עבודה, הוא יסדר פה, הוא יסדר ככה, הוא יעשה ככה, וייתן עבודה לאלה ולאלה.

וכל מיני דברים שהתגלגלו על ידו שלא ברצונו ולא לטובתו.

כמו שעתידים הגויים לבוא.

ולומר לקדוש ברוך הוא, אה,

ריבונו של עולם, היום אנחנו מבינים שכל מה שבנינו וכל מה שעשינו היה בשביל ישראל,

תן לנו שכר.

הוא יגיד, כן,

כל זה התכוונתם לטובתכם.

אם הייתם מתכוונים במה שעשיתם, בניתם גשרים ובניתם שווקים, עשיתם הכל בשביל ישראל,

הייתי משלם לכם שכר מלא.

לא התכוונתם בשביל זה, התכוונתם לעצמכם,

לא תקבלו מאומה.

אז השם משתמש גם ברשעים לכל מיני דרכים וטובות כאלה ואחרות שהוא רוצה שיעשו.

הם לא מתכוונים והם מפסידים, זה הכל.

כן.

זהו,

תודה רבה. תהיה בריא. אני רואה שאתה תקוע, אבל הם הרשעים טוב, אתה...

למה?

לא יודע, אתה ככה מסתכל עליהם בקצת קנאה, כאילו. למה הם מסתדרים ואנחנו לא... לא, לא. ברוך השם. הכל טוב. לא, יש בריאות, יש זה, הכל טוב.

מה עושים איתה? זו השאלה. יש גם עגילים, אני רואה. אבל מה עושים?

זה זהב אמיתי. אל תגידי לא עובד את זה עכשיו. זהב אמיתי, יא חביבי.

אז למה אתה לא הולך עם הארנק פתוח גם?

כי יצא משם מעטלפים, אין שם כלום. אין שם כלום. זה זהב, רק משם. זה אמיתי. שופרוני.

הבנתי. לא, אז יהיה לי, אבל... בסדר גמור.

יהיה בסדר.

כן, שאלה נוספת.

מגרש אימך אלחנו.

אוהד בן אורטל, רפואה שלמה מהרה.

כן, שאלה נוספת שם?

איפה יש?

אתה רוצה לשאול?

כן, שאלה. שלום הרב. וברכה.

יש לי את ההמשך שלו, את השאלה שלו.

המשך.

אז נכון, גוי יש לו נשמה נמוכה?

כן.

נו. אז עכשיו...

אה, אתה רואה אותם אישה?

כן.

אז אם הוא מתגייר עכשיו...

מתגייר, כן. כן. אז איך פתאום מתחלף לו הנשמה? כאילו, גוי, יש לו נשמה נמוכה?

לא.

נשמות של גרים הן נשמות גבוהות, אדרבה.

ויש אומרים,

על פי המקובלים,

שזה היו נשמות ישראל בעבר.

והיו צריכים לבוא בגוף של גוי,

לסיבות הידועות לפני השם, ואחר כך הם חוזרים לצור מחצבתם.

זה דבר אחד.

דבר שני, גרים שעתידים להתגייר עמדו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה.

נשמות גרים שצריכים ועתידים להתגייר,

גם היו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה.

עכשיו, מסבירים למה?

כי בין כל האומות, כשבאו הנביאים, או כשהקדוש ברוך הוא גילה את אוזנם של אותם עמים, אם הם רוצים לקבל את התורה והם אמרו לא,

אז היו ביניהם כמה שרצו כן.

אבל בגלל שהרוב אמרו לא,

אז הם נשארו עם הרוב.

כמו עכשיו סקוטלנד רצתה עצמאות,

אבל לרוב אמר לא, נשארו הסקוטים איתם ביחד עכשיו,

אז היו שם כאלה שרצו.

אותן נשמות זוכות לחזור ולהיות יהודיות,

דהיינו להתגייר.

אבל מאיזה עולם הם? מהאצילות או ה...? לא, הם שייכים גם כן מהעולמות הגבוהים.

לכן הם קדמתי בהתחלה. למה לא מההתחלה, כאילו?

הקדוש ברוך הוא יסודות,

למה צריכים לעבור תהליך כזה ואחר?

לדוגמה, למה אברהם אבינו צריך לבוא דווקא מטרח, אדם שעובד עבודה זרה כזה ורחוק כל כך?

ולמה היה צריך שאימא שלו הייתה במצב מסוים, שאני לא רוצה להגדיר אותו?

ולמה כל מיני דברים כאלה מאוד מוזרים, שאתה אומר, זה לא ייתכן, הרי כזאת נשמה גבוהה צריכה לבוא ממקום קדוש?

ולא ממקום כזה. יש חשבונות למה השם מסתיר

נשמות דווקא בגופים כאלה.

רק לידיעתך,

שמגדולי ישראל היו גרי צדק, כגון רבי מאיר,

בעל הנס,

כגון שמעיה ואבטליון,

שהם היו הרבנים

של הלל ושמאי,

וכן הלאה.

היו גדולי גם, רבי עקיבא היה בן של גרים,

זאת אומרת, נשמות גדולות מיוחדות

מסווים אותם לסיבות הידועות לפני השם,

אבל הם באים מעולמות עליונים.

תודה רבה. תהיה בריא.

תן לו מאחור.

יש לי שאלה כבר הרבה זמן.

ללכת לקברות צדיקים

זה לא עבודה זרה, במקום להתפלל ישר לקדוש ברוך הוא?

כתוב בשולחן ערוך שבערב ראש השנה נוהגים ללכת לקברות צדיקים,

וזה עניין.

יש עניין ללכת בגלל שהצדיקים הם מאוד רוצים לעזור,

ויש להם זכות גדולה, לא מבקשים מהם,

מבקשים בזכותם.

עומדים ליד הציון ומבקשים שזכות הצדיקת הזה, והם לא רוצים הרי שחלילה לא תישמע התפילה,

כן, שהם מבקשים מהם,

אז הם ודאי שרוצים לגמול ביכולתם

חסד עם המבקשים,

ולכן יש עניין ללכת, לדוגמה, בערב ראש השנה,

כדי שהתפילה תיענה, כמובן, כשאדם בא עם התשובה והכול, לא בא רשע,

הוא אומר, צדיק תעביר אותי.

זה לא מתפלחים לקולנוע.

אז לכן צריך לדעת,

זה נקודה.

עכשיו, קברות צדיקים סתם בכלל,

אז יש עניין פעם בי ללכת,

וזה דבר שמועיל.

למה מועיל?

בגלל שהצדיקים גדולים במיטתם יותר מבחייהם.

ואם אתה עושה להם נחת רוח,

אז הם לא יישארו כפויי טובה.

לדוגמה, אם אתה תורם מטבע או נר נשמה לטובת נשמת פלוני אלמוני הנפטר הצדיק,

אז הוא ודאי רוצה להחזיר לך טובה כנגד,

והנה אתה זוכה, הוא מתפרנס מזה, והרבה אנשים נושעים מן הדבר הזה.

יש לי עוד שאלה.

בבקשה.

לגבי הרבנים של היום, היום זה דור קשה מאוד.

מאוד מאוד.

עכשיו,

במי נדע במי להאמין?

אלה שאז, שגידפו אותך בבחירות.

זה גרם לי כעס מאוד, כאילו, כעס מאוד גדול. אז אני אומר, מה, אלה לא רבנים, לדעתי. נכון. שהם גדפים, והיו כאלה הרבה.

נכון.

אז היה לי ויכוח גם עם אבא שלי, כאילו, עדיף כבר ללכת לפי שולחן ערוך,

וזהו,

כאילו, אתה יודע, ספר חוקים.

תמיד אמרתי שהשולחן ערוך קובע, ולא אף אחד אחר. גם הרבנים האלה, לכאורה,

היו צריכים ללכת לפי השולחן ערוך, אבל הם

עברו על דברי השולחן ערוך בכמה לאווים קשים ביותר, שאין עליהם מחילה אפילו.

אז ממילא ככה,

רבנים שלא מקיימים מה שכתוב בשולחן ערוך, אין להאמין בהם ונתקרב אליהם.

שקרנים, אסור לשמוע אותם בכלל.

מזלזלים במצוות, כבר פסק הרב עובדיה יוסף בעצמו, שאפילו אם הרבנים האלה הם פוסקים,

ואפילו פוסקים יחידים בדור,

אין ללמוד מהם מפיהם ומכתבם כלל.

זה במזלזל במצווה.

עובר עבירה על אחת כמה וכמה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן,

שאלה, הנה לבחור פה השורה הראשונה.

בבקשה בינתיים.

שלום הרב.

וברכה.

אני פעם שמעתי שאלוקים מוריד נשמה לעולם,

אז כאילו יש לך בחירה לבחור אם אתה תלך בדרך התורה או בדרך של לא תורה.

אז ולמעלה כאילו אלוקים כבר יודע אם במה תבחר.

אז איך זה הגיוני?

הגיוני מאוד.

היות וצריכים לרדת לעולם אנשים, ואנשים יהיו חלקם צדיקים וחלקם רשעים,

לפחות בגלגולים הראשונים,

אז כל אחד ניתנת לו אפשרות לבחור האם הוא מסכים, לא מסכים, מה הוא יעשה, לא יעשה, השם מתרה,

אומר לו, תשמע, תהיה צדיק ואל תהיה רשע,

ראה שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

הקדוש ברוך הוא משביע את הנשמה לפני שהיא יורטת,

ובסוף האדם יורד ויש לו בחירה, השם יודע בדיוק מה הוא יעשה בסופו של דבר,

אבל הוא לא מונע ממנו, כיוון שהוא נתן לו את רשות הבחירה.

אבל בסופו של תהליך השם חפץ שלא יידח ממנו נידח, כמו שאמרנו,

והוא יגרום שהאדם הזה יתגלגל שוב ושוב,

אם לא תיקן, יתגלגל בדומם, בצומח או בבעל חי, עד שיתקן

כדי שיוכל לשוב לצור מחצבתו, עד כמה שאפשר ברמה היותר מתבקשת.

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה בשורה ראשונה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב. יש לי שאלה שמאוד מפריעה לי הרבה מאוד זמן. כולכם באתם רק מלפני הרבה זמן.

השאלה היא בעצם המשיח.

אומרים שהמשיח הוא בעצם נזר הבריאה.

כן. שבורא עולם צריך להביא את המשיח ולתקן את כל העולם, וזה בעצם יהיה הכי טוב. נכון.

אם אנחנו נראה טוב-טוב בכל המדרשים, בכל התנ״ך, אנחנו רואים בעצם שהמשיח בא בצורה הכי לא כשרה והכי לא נקייה שיש. אתה מסכים איתי? מה שאמרתי קודם. כן. מה אמרת קודם?

שמביאים את הצדיקים המיוחדים בדרך שהיא לא מקובלת,

כגון אברהם, מטרח, כגון דוד,

מרות, כמו מעשה בועז ורות, ותמר ויהודה, כל הסיפורים. מה בורא עולם צריך להביא את כל התהליך הזה? להסתיר אותו מיצר הרע. למה להסתיר אותו? כי אם יצר הרע ידעו שזאת הנשמה שהיא תגרום שישחטו אותו כמו דעש. הוא כזה מתורכם, דווקא את זה הוא לא יודע?

אה, הוא, תשמע, הוא לא כל כך...

הוא תופס אותך בפינות, עניינים,

זה דווקא הוא לא יודע. תראה, בראש השנה אנחנו תוקעים יומיים ופעמיים,

וזה מבלבל אותו.

הוא מקבל פחד, אולי הגיע היום שופרו של משיח, והולכים לשחוט אותו, ולכן הוא לא מקטרג, הוא מתבלבל.

אתה רואה איך אפשר לבלבל אותו?

ולא רק זה,

גם נותנים לו שוחד, נותנים לו את השעיר לעזאזל,

והוא נרגע.

הוא אסף את כל העוונות של כולנו,

ובא לקטרג,

ונותנים לו שעיר לעזאזל, מבסו אותו, הולך אחרי השעיר, טיק, שוכח הקטרג,

בינתיים עברנו את הדין.

הבנת? יש תכסיסים לעבוד עליו.

עוד שאלה. בתפילין שלך יוצא חוטים, נכון? ככה למעלה, כאלה. מה זה? זנב של פרה.

למה?

כשהוא רואה, אה, אלה עוד עם העגל.

אה,

אז הוא אומר, זה בסדר.

תבין, הוא נרגע, זה לא מצווה, זה עם העגל הולך. הבנת?

עובדים עליו.

עכשיו לגבי זכות הבחירה שלנו.

מה? זכות בחירה. נו.

איפה אנחנו היום, כאילו,

השאלה איפה אני, יש לי זכות בחירה.

אם אני יודע שיקרה, כאילו,

אם בורא עולם, הבנתי, הבנתי. איפה זכות הבחירה שלי? הנה עכשיו, כל מה שתרצה. אתה רוצה עכשיו לעזור בתשובה. אבל הוא יודע מה הולך להיות איתי. מה אכפת לך? מה אכפת לך? מה אכפת לך? הוא כן יודע. מה אכפת לך אם הוא יודע?

מה אכפת לך אם הוא יודע? אכפת לי. מה אכפת לך אם הוא יודע?

אז לאיפה הזכות בחירה? מה אכפת לך משהו? הוא יודע אם הוא הולך לבחירה. אבל הוא לא קובע, הוא יודע, אז מה אם הוא יודע?

אז מה, זה משחק. זה לא משחק. למה לא? למה? תסביר לי בבקשה. לא הבנתי.

אני עכשיו רואה שיש משחק כדורגל. אני יודע מראש שיהיה 90 דקות, אולי יהיה הארכה. אבל זה לא מעניין כבר.

אם אתה יודע שזה הולך עוד 0-0 או 1-1.

לא הבנתי, אבל אני שואל אותך שאלה.

זה שמישהו יודע מראש וצפה,

זה אומר ששחקנים התנהגו לפי ידיעתו.

מה הוא צריך אותנו בעולם הזה? בכלל אם הוא צריך לה... שאלה אחרת. אל תקפוץ משאלה לשאלה.

קודם כל הידיעה של מישהו על השני אינה קובעת כלום.

נגיד שאני עוקב אחריך ואני רואה שאתה הולך להיכנס לאוטו.

אז אני הכרחתי אותך להיכנס לאוטו או שאתה בבחירתך? זה כתוב למעלה. עוד פעם.

מצלמה מצלמת אותך בכל רגע נתון.

ונגיד שיש מצלמה שיודעת גם לפענח את המחשבות שלך.

אוקיי. אתה יודע שהם עושים ניסויים, מחברים אלקטרודות לאנשים

ורוצים לנתח את המוח, להגיד מה הוא יחשוב, מה הוא יפעל,

מה הוא יעשה, איך הוא יגיב.

עכשיו אני אשאל אותך, נגיד שיש כבר את המכונה הזאת שיכולה לצפות מה האדם יעשה,

בסדר?

נגיד שהיינו יכולים להמציא מזון שאנחנו יודעים שבעקבות

האכילה בגרמים מסוימים של כל דבר זה יפעיל את האדם לעשות כך וכך.

נגיד שאנחנו יודעים.

והבן אדם לקח את האוכל ואנחנו יודעים איך הוא יפעל.

אנחנו אמרנו, תקח את האוכל הזה? אנחנו שמנו לו את זה? אנחנו זה לא? אנחנו רק מסתכלים ויודעים.

ידיעתנו לא קובעת את בחירתו של האדם.

עכשיו, זה שהקדוש ברוך הוא יודע,

אז מה אם הוא יודע? מה הוא קורס עלי בעצם? אני אסביר.

כי אתה בחרת מרצונך?

לעשות מה שהוא לא מסכים. לא בחרתי. עוד פעם. לא בחרתי להיוולד ולא בחרתי לבוא לפה. פשוט זה נגבן למעלה. אז מה, קודם כל בחרת.

להיוולד? כן, כן.

בר כוחך אתה בא, בר כוחך אתה נפטר. נכון, אבל, נכון. אבל אתה לא בוחר את זה. אני אגיד?

אתה לא בחרת, נכון, להיוולד.

אתה לא בחרת את זה,

אבל שאלו אותך למעלה.

אתה רוצה להיות ככה, ככה, ככה. למה אני לא זוכר את זה?

אם היית זוכר לא הייתה לך בחירה כבר.

היית יודע בדיוק מטה התחייבת.

וכיוון שהיית יודע גם לפני מי התחייבת והייתה לך את היראה שהייתה לך קודם

אתה לא יכול תהליך הטוב, אתה היית מיובש, לא יכול לזוז, לא יכול לעשות שום דבר

אם אתה נמצא ליד דאעש אתה לא, אתה אפילו אומר טקסטים שהכינו לך מראש

ואני מציע לחבר'ה לא ללכת יותר עם חולצות כתומות

כי אם יהיה דאעש ברחוב הוא יוכל לחשוב שאתה פרויקט

מכל מקום הנקודה היא ככה

למה אתה לא מראה אותו? מה אתה צוחק? תראה אותו

מה זה רואים אותו? מה אתה מראה לי חצי חולצה?

אז עכשיו הבחירה של האדם היא בידו, הידיעה של השם לא מחליטה לאדם, יודעת

ודאי שיודעת במאה אחוז

אין פקשוש אבל

אחרי שאתה תבחר

הוא יודע לפני כן

אחרי שתבחר הוא יודע לפני כן כי אצלו אין מושג של זמן

זהו

אז אין לך בעיה תבחר מה שאתה רוצה

רוצה לחזור בתשובה לא רוצה, רוצה ככה, רוצה אחרת מה שאתה רוצה אתה עושה בכל רגע נתון אין מי שיעכב על ידך

חוץ מהשם אם הוא ירצה למנוע ממך משהו או ירצה לתת לך אפילו מה שאתה לא רוצה

הוא קובע מה הוא יכול לעשות ומה לא אבל לא בבחירה

הוא לא בוחר בשבילך

אחרת

המשחק מכור

עכשיו למה הוא ברא אותך?

הוא ברא אותך בשביל להיטיב לך, הוא רוצה להיטיב

מה יצא לו מכל זה בעצם? שום דבר, הוא לא צריך שייצא לו כלום, לפני שהוא יצר אותנו הוא היה לבדו והוא לא היה צריך אותנו בשביל זה כי הוא נצחי

אז בפרק זמן של אחורה כמו שנגיד חמשת אלפים כמה שנה

הוא היה נצח

והוא יהיה נצח

אז אין לו מגבלה של זמן

אבל בפרק זמן מסוים לגבינו

הקדוש ברוך הוא החליט להיטיב מה זה להיטיב?

זה לא אומר אנחנו לא יודעים מה הוא עושה עוד במקומות אחרים עולמות אחרים אנחנו מתייחסים

רק למה שקשור אלינו מה שנודע לנו מתורתו וכולי וכולי וכולי או מנביאיו או מכל זה

אז עכשיו הקדוש ברוך הוא החליט להיטיב ולכן הוא נותן לך בחירה למה בחירה?

כי עם בחירה אתה דומה לו

אתה הכי קרוב אליו

לבהמה אין בחירה

לצומח אין בחירה,

לדומם אין, לבן אדם יש,

הוא היחידי, למלאכים אין בחירה.

זאת אומרת, אדם

נברא בצלם אלוקים,

ואתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך. כמו שהוא עשה מה שהוא רוצה,

הוא נתן לך לעשות מה שאתה רוצה.

אבל הוא אומר, תהיה חכם.

תתקרב להיות אחי דומה לי,

הביא דומה לו.

למה?

כי אז אתה תהיה בצלם האלוקים הכי נכון, הכי טהור, הכי קרוב,

כמו שיצאת מאצלו לכאן.

אתה תיקח את כל החומר וכל הגשמיות ותפנה את זה ותעלה את זה למעלה למעלה למדרגת הרוחניות.

תשתמש בכל הכלים לרוחניות. אתה לוקח פרה, עושה תפילין.

לוקח פרה, עושה ספר תורה.

אתה לוקח גשמיות והופך את זה למצוות.

אתה לוקח כבש, עושה צמר, צמר, עושה טלית.

אתה לוקח את החומר והופך אותו למצוות.

אתה לוקח פסולת של גורן ויקב ועושה מזה סכך לסוכה.

אתה לוקח סתם חיצות של עץ, עושה דפנות לסוכה.

אתה לוקח אתרוג ואתה לוקח לולב וזה ואתה עושה מצוות.

אתה לוקח את החומר ומעלה.

תעלה אותו למדרגה רוחנית.

אתה לוקח אוכל, מברך עליו, והופך אותו לגוף האדם שמשמש את הנשמה הטהורה כדי שיתבצע את רצון האלוקים.

אז אתה לוקח גזר,

והופך ממנו את המין לדבר קדוש.

זה הרצון האלוקים, הוא נתן לך בחירה. אם לא היה נותן בחירה היית רובוט, ואם היית רובוט לא היה מגיע לך כלום. אם היית מקבל, היית מקבל, כמו עני.

איש לא מגיע לו שום דבר, והוא מבקש ככה,

ויהיה לו בושה.

אז הוא נותן לך שאתה תבוא בזכות מעשיך,

כי אתה בחרת בהם, אני החלטתי,

וכן על זה הדרך.

ראית?

היה איזה חייל, קצין,

שרץ במנהרה,

אותו אחד שם שנפגע,

וכולם משבחים אותו,

זה היה נגד ההוראות, זה היה נגד ככה,

והוא נכנס ומסר את נפשו ורץ מעוד מטרים בתוך המנהרה, בלי חשש,

בעלו למות, ופה פה פה.

למה הוא עשה את זה? בחירה.

מישהו חייב אותו? לא. זה היה נגד ההוראות.

והוא עשה והוא יקבל צלש.

למה יקבל צלש?

כי הוא בחר לבד.

הוא החליט.

ההחלטה הייתה טובה, ההחלטה הייתה לטובה, למטרה נעלה,

מגיע לך על זה צלש.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן לך אפשרות, הנה אני שם בפניך צלחת מלאה כל תוהו,

אני נותן לך מצד שני תפילין ומזוזות וזה וזה וזה.

איזה צלח אתה רוצה?

הטיפשים הולכים למה שהוא אמר,

אתה יודע,

רמת אביב ג'

ואחרים הולכים לפלורנטין.

אוקיי, תהיה בריא. תודה רבה.

כן, שאלה נוספת.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה, יש נושא שמאוד מבלבל אותי

וראיתי תוכנית טלוויזיה על נטורי קרתא

הם גרים בירושלים במאה שערים ורציתי לדעת, הם עוכרי ישראל או שהם רק נגד המדינה הציונית? כאילו אני קצת מבולבלת לגביהם.

הם, זאת אומרת זה הזרם החרדי הכשר או שזה לא?

זה לא.

זה רודפי ישראל,

זה מוסרי ישראל,

זה אנשים מאוסים בעיני השם,

שהם מצדדים בהריגתם של יהודים.

אפילו יהודי שהוא לא שומר תורה ומצוות,

אסור להפקיר דמו.

כל שכן שומר תורה ומצוות, והם רודפים את כולם.

אז כך חשבתי בהתחלה, אבל כשראיתי את התוכנית,

אבא של המשפחה הסביר את זה בצורה אחרת. זאת אומרת,

הם כן אוהבים יהודים, והם כן מאמינים בכל מה שאנחנו מאמינים. הם אוהבים ביהודים כמוהם, נכון?

אז אני לא יודעת מה בדיוק הסיפור שלהם. תשמעי, יש דין של מוסר.

מה זה מוסר?

מוסר דינו מיתה.

הורגים אותו.

מה זה מוסר?

אחד שמוסר את ממונו של ישראל לגויים.

רק מסר ממון של ישראל לגויים, לא את הגופות, לא את האנשים,

לא הסגיר אותם,

לא מלשין שיכניסו אותם לבית סוהר ויוציאו אותם להורג. רק מוסר ממונם של ישראל.

זה יש לו דין של מויסר, מה שקוראים לזה, כן?

מוסר, זה דבר חמור. רודף.

זה מי שרודף להרוג אנשים.

מה הפירוש? אתה בכל מקום בא במיוחד

בשביל כך וכך וכך.

דיברתי על זה כשהייתי בלוס אנג'לס, הם היו שם, היה לי עימות איתם,

איתם אישית.

ונתתי להם בראש מה שמגיע להם.

אז הם לא יהודים?

הם יהודים ועוד איך. לצערנו הרב הם יהודים שרודפים יהודים. אז הם כמו אספסוף?

זאת אומרת הם אספסוף?

לא צריך להגיע לאספסוף.

הם יהודים שרודפים יהודים.

הם לא... למה? מה הסיבה?

מה הסיבה? למה הם רודפים יהודים? האמונה שלהם שאסור להתגרות באומות,

וצריכים לשים עלינו ראש ממשלה פלסטיני,

וצריכים לשים עלינו אנשים מהגויים,

כמעט שיבוא המשיח ויגאל אותנו.

אז למה יש קהילה כזאת גדולה בירושלים?

לא, זה לא הם. יש מיעוט קבוצה קטנה מתוך נטורי קרתא. נטורי קרתא לא מסכימים איתם בכלל.

זה רק מיעוט צעקני שכנראה הוא גם מקבל כסף בשביל הפוזות האלה.

כמו שהשמאלנים מקבלים כסף

מקרן הידידות החדשה ומהאירופאים

כדי לחשוף את פשעי ישראל ופשעי הצבא וכל הדברים. מקבלים כסף, כמו בצלם.

מקבלים כסף. לא, אין להם שום מטרה אמיתית. כסף.

מזה הם מתפרנסים.

מה אכפת להם?

ואין להם אהבת ישראל יתרה.

ממילא השמאלנים והם בדיוק אותו דבר.

זה יהודים. זה יהודים.

אז השמאלנים הם

אספסוף?

לא, הם גם יהודים, שונאי יהודים. כי הייתה לי שיחה על זה בעבר והבנתי שהשמאלנים הם לא ממש יהודים, זאת אומרת הם לא יהודים, לא נחשבים יהודים בתורה. אנחנו באמת יכולים ורשאים לפקפק ביהדותם, ואם יבדקו ייתכן שימצאו שם חרב רב.

אבל עד עכשיו למה לנו להגיד משהו? הם אומרים שהם יהודים. נגיד שהם יהודים ששונאים יהודים זה הכול.

רוצים שהיהודים יהיו מסורים תחת שלטון זר,

ואדרבא, ימסרו אותם לגויים, שיכניסו אותם בהאג לבית סוהר ויוציאו אותם להורג גם מצדם והכול. זה הכול.

כי איך הם הורגים איזה ילד פלסטיני חף מפשע? אבל אם יהרגו כמה יהודים שהם חפים מפשע, אין להם בעיה, יהודים עומדים להריגה.

פלסטינים לא.

שמעת אותם פעם מצלמים את הפלסטינים

להראות מה הם הורגים או מה הם מנסים להרוג? לא.

אז איזה מין דבר זה?

אתה בצלם?

אתה צלם?

ואתה עבודה זרה!

תודה.

תהיי בריאה.

כן?

תן לו שאלה שם עם האצבע ככה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה בקשר למלחמה שעברנו.

כן.

אתה דיברת לפני כמה שנים על האירוע שהיה צריך להיות עם המחבלים שיזרקו פה טילים על תל אביב ועל דברים כאלה שהיה צריך לקרות.

האם מה שקרה ברצועת עזה וזרקו טילים על תל אביב זה אירוע שאתה התכוונת שיועפו פה עשרים אלף טילים או שיש עוד איזה משהו בדרך?

בטח שיש. זה רק המקדמה.

אני חילקתי 200 אלף

דיסקים על המלחמה על תל אביב,

שתהיה וצדקתי לא האמינו שיהיה צחקו עליי

אבל צוחק מי צוחק אחרון זה רק מקדמה ומפרעה.

ומתי יהיה הדבר הזה? עכשיו חיזבאללה מתכונן הכין את הכל יש תאריך או שזה עוד שנה שלוש? לא, בתאריכים אני לא חזק אני לפעמים מפספס בערך זה בקרוב מאוד השנה הבאה תהיה קריטית מה זה שנה הבאה עכשיו תשענה?

אתה מתכוון? בדרך כלל אם השנה זה השנה אז

שנה הבאה זה שנה הבאה הבנתי אז זאת אומרת שבעזרת השם יתברך אני מקווה שנצליח לצלוח אותה

אבל היא תהיה קריטית מבחינת המלחמות הסובבות אותנו

ונצטרך להתמודד הרבה יותר קשה אין גם כיפת ברזל לא תעזור הפעם כי אין מספיק כיפות לא הכינו כיפות מספיק לא הכינו אנחנו בהרצאות הבאנו יותר כיפות ממה שיש לצה״ל

כן אז מה שהיה האירוע האחרון זה לא היה זה מטילים על תל אביב לא זה תמיד אמרתי יתקדם יהיה יותר ויותר אבל אנשים חושבים שזה זה וזה לא זה אין שום בעיה שיחשבו מותר כמו אלה שחושבים שהם נוסעים במרצדס והכל טוב מה הבעיה? תודה רבה שיהיה שנה טובה יהיה בריא שנה טובה איזה זאת או הבאה?

עוד שאלה אחרונה רבותיי בבקשה

כבוד הרב אומרים שכל ישראל שלהם יהיה חלק לעולם הבא נכון אבל יש יהודים שהתאבדו

זה שם על הדעת

אז אם יש להם חלק לעולם הבא מה התיקון שלהם?

קודם כל מי שיתאבד אין לו חלק לעולם הבא וכתוב באותה משנה שאתה מצטט בסנהדרין פרק

11 פרק חלק זה נקרא כתוב

שכל ישראל הם חלק לעולם הבא ואלה שאין להם חלק לעולם הבא אחרי זה כתוב גם את אלה

שאין להם הכופר בתחיית המתים ההוגה את השם באותיותיו וכו'

אז בקיצורו של דבר יש כאלה ויש כאלה עכשיו גם אלה שיש להם חלק לעולם הבא

צריכים לזכות בחלק שלהם אם הם לא יעשו משהו בשביל לזכות בחלק הם גם לא יקבלו את החלק

זה כמו אחד שיש לו ירושה

והוא לא בא להוכיח שמגיעה לו את הירושה

כתוב שהתורה מורשה קהילת יעקב יש ירושה

בוא תראה לי עכשיו שהתורה נמצאת אצלך שתקבל את הירושה

אבל אם אתה לא יכול להביא מסמכים שאתה שייך לירושה לא תקבל

אז כל ישראל יש להם חלק

והם צריכים לזכות בו

ואלה שאין להם חלק

אנחנו מאוד מצטערים בשבילם,

אבל הם הפסידו מרצון.

אבל יהיה להם תיקון או ש...

אם מישהו יטרח פה בעולם הזה לתקן אותם,

אז אפשר שיהיה להם תיקון.

אם לא יהיה מי שיטרח בעבורם ממש,

לא יהיה להם תיקון.

אפשר לעזור להם לתקן.

כבר אמרתי שאנשים שיתאבדו,

אם יעשו בשבילהם הרצאה,

בשביל שיחזרו יהודים בתשובה, זכות האנשים שיחזרו בתשובה יכולה להביא אותם למצב שהם יצאו ממצבם הגרוע ביותר, לאחר

משך הזמן שיצטרכו לעבור את התיקון,

ואז יוכלו לצאת בסופו של דבר.

כי אור החיים הקדוש מגלה לנו שבלעם בסופו של דבר גם כן יצא ממצבו.

אז אם הוא יצא,

כל אחד יוכל לצאת בתנאי

שיהיו כאלה שידאגו לו גם.

אני מודה לכם. כתיבה וחתימה טובה,

ובעזרת השם מי שרוצה ציצית לפני יום הדין יוכל לקבל כיסוי ראש לנשים.

יש אחד?

וכיפות.

בבקשה.

רבי חנניה בן עקשיה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך,

הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.