תל אביב - המלבין פני חברו... רוצח

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ויכול ויכול ושפיכו ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכ

ויאקויו ביחור ויאקויו שם ביחור ויאקויו עמדים ויאקויו תשכר שלך ויאקויו ביחור.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

ההרצאה הוקדושה לזיכוי הרבים.

השם יזכה את המזכה.

בפרשת השבוע האחרון, פרשת קורח,

כתוב ויעלום מעל משכן קורח דתן ואבירם מסביב. דתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אהוליהם ונשיהם ובניהם לטפם.

בואו ונראה,

כמה קשה המחלוקת.

קורח ועדתו חלקו על משה ועל אהרן,

מחלוקת ידועה.

אמרו כי כל העדה כולם קדושים,

ומדוע תתנשאו על קהל השם?

הם רצו להיות גם כן כהנים,

כהן גדול, לא פחות.

מה פתאום, שאהרן יהיה אחיו?

טענות מטענות כאלה ואחרות,

שבעצם המחלוקת שלהם הם חולקים על משה ועל מנהיגותו, ויוצא שזה גם כלפי השמים, כלפי השם.

מה קשה במחלוקת?

שבבית-דין של מעלה אין עונשין עד גיל 13 שנה,

ובית-דין של מעלה

עד גיל 20 אינם עונשין.

ופה, במחלוקת הזאת,

מתו גם תינוקות,

עוללים בעריסות,

נספו באסון ובלעה אותם האדמה,

כמו המבוגרים.

למה זה?

מה אשמים תינוקות, ילדים קטנים,

שימותו במחלוקת?

מה חמור כל כך במחלוקת שיכול לגרום לדבר כזה,

לאסון כזה נורא.

אבל יש לדעת

שהרעל של המחלוקת שפיזרו,

קורח וכל עדתו,

והפיצו באוויר כפירה,

זה פגע גם בינקי

המוטלים בעריסה.

אבק הכפירה וההשחתה נספג אפילו בקטנים.

הם נשמו אותו בלי דעתם.

וכשיגדלו,

יתעורר ההרס הזה והרעל הזה שנדבק בהם,

וכל הפגמים האלה יתגלו בנפשותם.

כיוון שבעל המסילת ישרים אומר שיצר הרע הוא כוח חזק באדם,

שמבלי דעתו של האדם הולך ומתגבר בו ושולט עליו,

לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חוליו,

אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו.

אדם לא מרגיש

איך יצר הרע נמסך בתוך דמו,

והוא חלק ממנו,

ובעצם ברוב המקרים הוא הדובר,

והוא האומר והוא המחליט,

והאדם לא מבין זאת.

והוא

לא מרגיש שמתגבר החולי הזה של היצר הרע בעצמו,

ורק כשהוא ימות בחטאו,

בטובת נשמתו,

אז הוא יראה את החרפה והבושה שדבוקה בו מעצם ההתחברות של היצר אליו,

מבלי יכולת להבחין בכך כלל.

זאת אומרת,

מי שנמצא בסביבה כזאת של כפירה,

של מחלוקת,

של רעל, של השפעה עוינת,

גם אם הוא תינוק בעריסה וכל שכן אם הוא גדול,

שהרי קורח הצליח להביא אתו 250 ראשי סנהדראות,

שזה האנשים הכי חשובים בישראל,

לפתות אותם בלילה אחד בליצנות,

כשהוא לוצץ

כל מיני לצנויות על משה רבנו והצליח לגרור אותם.

אז אם אפשר את הגדולים הגדולים להביא אותם בקלות כך,

על הקטנים, שהם לא יכולים להתנגד, זה נספג.

ידוע שאם אמא לוקחת את הילד שלה בהיותו קטן

ושמה אותו במקום של תורה,

בבית המדרש, הוא שומע קולות

של תורה, הוא יגדל ויהיה תלמיד חכם.

כמו אמו של רבי יהושע, שאומר את המשנה, אשרי יולדתו,

שהיתה מקפידה לקחת אותו כשהוא עוד קטן

לבית המדרש

כדי שישמע את התורה, והוא כך גדל וצמח

להיות גדול בישראל.

הקטנים, אנחנו חושבים שהם לא מושפחים, אבל גם היום

המומחים אומרים שהילד הקטן בין גיל אפס לגיל חמש מעצב את אישיותו,

בשעה שאנחנו חושבים שהוא לא קולט הרבה דברים ולא מבין, הוא קולט יותר ממה שאנחנו קולטים מגיל חמש

עד הסוף.

זאת אומרת, הכול נקלט.

מכיוון שהילדים האלה, חס ושלום,

עתידים לגדול עם הרעל הזה, כמו שנאמר ברמז בתורה, ובני קורח לא מתו,

נשארו בעלי מחלוקת עדיין,

אז גם כאן דמותיו שימותו הילדים הקטנים האלה זכאים ולא חייבים, חס ושלום.

ובשערי תשובה הוא אומר שזה דומה למי שנשך אותו עקרב והוא בז לנשיכה ודוחק את רגלו על הארץ להעביר את ההרס.

הוא לא מבין שההרס מפעפע בתוך דמו ועולה עד למוחו וימית אותו.

הוא חושב שההרס נמצא למטה בעקב.

לא, זה עולה.

ככה המחלוקת.

היא מתפשטת. חושבים ששומעים באוזן משהו וזה נעצר. לא נעצר.

זה מתפשט בכל הגוף, בכל האיברים,

והאדם הופך להיות בעל מחלוקת.

מכל מקום,

אפילו שלמה המלך, עליו השלום,

שאמרו עליו חכמים זיכרונם לברכה, כל האומר ששלמה המלך חטא אינו לטועה,

אמרו שלעת זיקנתו הטו נשב

את לבבו, מה שלא היה ניכר בימי נערותו.

זאת אומרת, אם אתם לא יודעים,

שלמה המלך קיבל את המלכות בגיל 12. הוא מלך 40 שנה ונפטר בגיל 52.

אז מצעירותו,

כידוע, הוא נשא 1,000 נשים,

700 שרות מתוכן,

והוא היה חכם גדול מאוד, ויחכם מכל בני קדם,

והוא חשב לתקן את העולם בדרך הזאת,

כיוון שהוא לקח בנות מלכים,

ועל-ידי שהוא ישפיע עליהן מחוכמתו, הן ישפיעו על אבותיהם המלכים, והמלכים אבותיהם ישפיעו על העם,

ממילא הוא יעשה את הסמינר הכי גדול בעולם וישכנע את כולם שהשם הוא אלוקים.

אבל, התורה אמרה, לא ירבה לו אנשים.

אז הוא חשב, אני ארבה ולא אחטא.

אבל אם התורה אומרת, לא,

זה לא.

לא תוסיף ולא תגרע.

והוא עשה כן, ובסוף מעידה עליו התורה שנשב יטו את לבבו,

כי הוא לא השתלט על כולם, והם בנו במות

מהן צידוניות, מואביות ואחרות,

בנו במות לאלוהיהן,

והוא כבר לא מחה בהן,

ועל זה נחשב שהוא כאילו העמיד את הבמות.

וכתוב עליו פסוק זה, נשב יטו את לבבו.

אם היה יודע אומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

שייכתב עליו פסוק זה,

היה מעדיף שלמה המלך להיות גורף ביבין ולא להיות מלך על ישראל,

כל ימי חייו,

לא לעבוד בעירייה.

זה תפקיד מכובד,

גורף ביבין,

ולא ייכתב עליו פסוק זה לנצח.

אבל זה השתרש מנערותו. כמו שאמרנו,

ההרס של היצר מפעפע ומתפשט.

ורבנו בחייה שואל, למה משה רבנו ביקש,

היבדלו,

היבדלו מתוך העדה הזאת?

למה צריך להיבדל אם הקב' ברוך הוא רוצה ל...

לעשות דין בחוטאים לא צריך להבדיל בין החוטאים לבין שאינם חוטאים. הקדוש ברוך הוא

יכול לקחת אחד מתוך אלפים ורבבות,

להשאיר אותו חי, והשאר ימותו.

הקדוש ברוך הוא אין לו בעיה.

אז למה צריך ייבדלו?

אלא, ייבדלו מיועד בשביל שלא יידבק בהם הרעש של המחלוקת.

לא לעניין הענשה,

אלא שאם הם יהיו קרובים לבעלי המחלוקת הם יידבקו,

ואז ממילא הם יהיו חוטאים כמותם ודינם יהיה שווה להם. לכן, ייבדלו.

כל מקום שיש מחלוקת, תברחו.

יש בית-כנסת עם מחלוקת, אל תהיו שם.

להתרחק.

היא הורגת טובים ורעים,

ואפילו קטנים.

להתרחק ממחלוקת.

מחלוקת לא טובה.

רעל.

נשאלת השאלה על-ידי אלשיך הקדוש.

ואיפה הרחמנות של משה רבנו, העומד בפרץ תמיד,

להשיב חמא?

אתה לא די שלא ביקש רחמים, כי אם נהפך לאויב,

מה קרה?

לרבנו בחייה גם כן מקשה.

אבל הכפירה של קורח בנבואת משה רבנו

ובתורה מן השמים,

שנזרקה בקורח ועדתו,

התפשטה בישראל,

ודווקא ב-250 ראשי סנהדרות ששאלו ציצית שכולה תכלת,

האם היא חייבת בתכלת, בית שמונה ספרים, האם הוא חייב במזוזה,

כל מיני דברי ליצנות.

והיה הולך ומפתה ומקהיל את כל העדה נגד משה רבנו,

ואם חלילה וחס היה מתפשט בעם ישראל המחלוקת,

היו חייבים כולם קליה,

ואז העולם היה חוזר לתוהו ובוהו.

ואם קורח היה נשאר בחיים על-ידי זה שמשה היה מתפלל עליהם שיישארו בחיים,

היה מתפשט נגע הצרעת של המחלוקת הזאת בכל עם ישראל,

והיו חייבים קליה.

לכן היה חייב משה רבנו להתפלל שהקדוש-ברוך-הוא

ימחק אותם מן העולם,

עד כדי כך שמשה ביקש

שאם יש בריאה, כבר קיימת, של עונש,

שיראו שה' שלח אותו,

ואם לא, שה' יברא בריאה חדשה,

יראה לכולם שה' שלח אותו והוא לא אומר מדעתו.

ואכן,

פתחה האדמה את פיה,

זה לא רעידת אדמה,

זה בור ענק

כמו קונוס,

שכולם התגלגלו עם בתיהם, עם כל רכושם, הכול, לתוך

הגיהינום ישר לבפנים, ישר.

יש עכשיו מודל קטן בדרך לים-המלח,

מדי פעם נפערת האדמה גם בכביש,

פיות כאלה קטנים, לא גדולים.

יכול לקחת מכונית אחת, שתיים, ככה או משהו.

אבל אלה רק דוגמאות להראות לנו איך ייתכן דבר כזה שנפער עד למטה.

מכל מקום,

קורח הספיק כבר להשחית את האווירה

בעד שחדרה השחתה גם לגופם ולנשמתם של העוללים,

והעתיד שלהם היה ברור, הרעל כבר הספיק להיכנס,

ואז אין שום ברירה אלא שיאכלו התינוקות עם המבוגרים.

זה היה רעל המחלוקת של קורח.

במסכת תמיד מסופר

על אלכסנדר מוקדון

שהיה מטייל במדינות העולם.

אלכסנדר מוקדון הלך לכבוש את כל העולם. הוא הגיע לאפריקה

ובאחד המקומות הוא הגיע לאיזה מלך שבא לפניו משפט.

הוא היה אורח שלו.

הוא היה הולך לראות את העולם, את המדינות, איך מתנהגים.

הוא ראה שניים באים לפני המלך ודנים דין.

אחד טוען

על השני.

הוא אומר, אני קניתי ממנו חורבה,

וגרפתי אותה,

ומצאתי בתוך החורבה אוצר,

מטמון של כסף.

ואני קניתי חורבה,

ואוצר

לא קניתי.

לכן אני רוצה להחזיר לו את האוצר.

ומה אתה אומר?

אומר השני,

אני מכרתי לו חורבה עם כל מה שיש בה,

ואם הוא מצא אוצר, זה שלו, אני לא מוכן לקחת את זה.

שמעתם פעם משפט כזה?

כמו שאתם צוחקים, אלכסנדר מוקדון התעלף מצחוק.

זו הייתה פעם ראשונה שהוא התעלף מצחוק.

המלך שומע את שניהם, אף אחד לא רוצה את האוצר.

מה אתם הייתם אומרים?

תביא, כמו אלכסנדר מוקדון, כן.

מה אמר המלך הזה מאפריקה?

אמר,

יש לך בן?

אמר לו, כן.

יש לך בת?

אמר לו, כן.

תחתנו אותם, והאוצר יהיה לשניהם.

יפה או לא יפה?

זה רק באפריקה יש.

אלכסנדר מוקדון צחק,

אומר לו, מה יש?

לא דנתי טוב?

לא דנתי טוב?

אמר לו, טוב.

אם זה היה אצלי, בארצי,

אם יש לי שניים כאלה,

אני מוריד לשניהם את הראש והוא לוקח את האוצר.

אתה שואל אם זה טוב?

מה קרה לך?

אתה לא רואה שני אנשים טמבלים, כל אחד רוצה להחזיר?

איפה שמעת דבר כזה?

מה אמר לו המלך הזה של אפריקה?

אמר לו,

תגיד לי,

השמש זורח בארציכם?

אז ארכסנדר מוקדון אומר לו, בטח שזורח.

אמר לו, יפה.

תגיד, יש לכם מטר?

מטר יורד?

אמר לו, בטח, יורד הרבה גשם.

אמר לו, יש לכם בהמות בארציכם?

אמר לו, כן, יש לנו.

אמר לו, טיפח רוחכם.

אמר, בזכות הבהמות אתם חיים.

בזכות הבהמות אתם חיים.

כשנאמר, אדם ובהמה תושיע השם. בזכות בהמה אדם נושר.

אין לכם זכות לחיות אם אתה דן ככה.

הורג את השיניים ולוקח את הכסף?

אם יורד אצלכם גשם ויהיה שמש,

זה רק בזכות הבהמות.

בלי זה הייתם צריכים למות.

נשאלת השאלה,

למה הוא לא אמר, תינוקות יש לכם?

בזכות התינוקות אתם חיים.

אתם יודעים למה?

כי אם התינוקות היו, הם היו נדבקים באותו רעל, נכון?

ואז ממילא הם חייבים מיטה, לפי מה שלמדנו,

כמו הגדולים.

אז הוא אמר, אבל בזכות הבהמות אתם חיים,

לא בזכות התינוקות.

התינוקות לכאורה חפים מפשע, נכון? אז יש להם מספיק זכות בשביל להקים את כולם.

הוא אומר, לא, בזכות הבהמות.

מה שמצדיק את מה שאמרנו.

ומשה רבנו, שלא התפלל ולא ביקש עליהם מחילה,

שזה ההפך מנהגתו לבקש נחמים,

הבין שצפויה סכנה לקיומו של כל עם ישראל מכל העניין הזה של המחלוקת,

ובפרט

בגלל שהם באו בטענת קדושה.

הם לא באו סתם עם טענות קשקושים.

זה לא כמו אבי דיכטר אומר לאולמרט באמצע הפיגוע היום,

תתפטר.

לא.

זה

באים בטענת קדושה, כי כל העדה כולם קדושים.

אז אם באים עם זה, זה חמור ביותר.

ותשמעו דין.

רבנו יונה מסביר מדוע מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא,

ורוצח יש לו חלק לעולם הבא.

רוצח,

זה הרג את הבן-אדם, חלאס, לא חי יותר, נגמר. מלבין פני חברו ברבים, טוב, נעלם, נהיה לבן,

ברח לו אדם מהפנים, אבל הוא עוד חי.

אומרים לנו, מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא?

לרוצח יש לו חלק לעולם הבא. מי יותר חמור?

רוצח, לא?

אז איך חכמים אומרים שמלבין פני חברו יותר חמור,

שאין לו חלק לעולם הבא?

מה התירוץ? נראה מה תירוץ.

אם ישאלו אותך מה יותר טוב בשבילך, לחיות עם הבושה ולחיות או למות?

עדיף למות.

אף פעם לא ביישו אותך?

ולמה לא טבעת?

אסור לדבר. אז מה זה מועיל שאתה אומר עדיף?

אבל רגע, אבל אתה חייכת אחרי זה, הנה אתה מחייך אפילו לא עכשיו.

אז שכחת את הבושה. אם הייתה הבושה נשארת, לא יכולת לחיות.

אבל חכמים קבעו שהמלבין אינו חלק לעולם הבא.

למה?

תשמעו דבר.

תשמעו דבר.

כיוון שהמלבין פני חברו אינו מכיר את גודל חטאו

ואין נפשו מראה עליו,

על עוונו,

כמו הרוצח.

על כן הוא רחוק מן התשובה.

מלבין פני חברו, מה עושה?

מפדח את הבן-אדם.

אחר כך הוא אומר, מה עשיתי? סתם צחוק, מה אמרתי? כלום, שום דבר, כלום. ההוא ברח לו אדם,

נהיה חבר, כמעט קיבל שבץ,

ואתה אומר, אפילו עדיף שהיה מקבל.

ולמרות כל זאת, מה אומר זה שהלבין אותו? כלום.

אבל אחד שרצה,

כשהוא מתבונן, לאחר שרתיחת הדם שלו שקטה,

והוא מתבונן, מה הוא עשה?

ומה אשתו מסכנה אלמנה, והילדים שלו יתומים, בוכים וצורחים שאין להם אבא?

והאבא שלו, והאימא שלו, והסבא, והסבתא, והקרובים, והמשפחה, והעובדים, ואני לא יודע מה.

ופתאום הוא קרוב יותר לתשובה, הרוצח,

ממה שהמלבין.

אז כיוון שהמלבין רחוק מזה,

אז כמובן הוא יכול להלבין עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, והוא רחוק מן התשובה.

הוא לא יחזור על זה בתשובה,

אין לו חלק לעולם הבא.

אבל רוצח קרוב יותר לתשובה.

אז עכשיו, אם בן-אדם יודע שמלבין זה אסור, ובכל אופן הוא מלבין,

אם אחד עושה עבירה שהוא חושב שהיא מצווה,

אז ודאי שהוא יותר רחוק מהתשובה, נכון?

כי הוא עושה עבירה שהוא חושב שהיא מצווה.

ואם אחד חושב בכלל שהוא עושה רק מצווה,

כמו קורח,

שאמר, אני לא דואג לכבודי, אני דואג לכבודכם כולכם.

כל העדה כולם קדושים,

ובתוכם השם.

גם אני שמעתי, גם אתם שמעתם שתי דיברות ראשונות מהקדוש ברוך הוא, אנוכי השם אלוקיך ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

אז לכאורה הוא בא בתוענת קדושה, אני תובע קדושה, כולם קדושים.

עכשיו, לך תוריד טיעון כזה, מה הוא ביקש?

תפקיד?

קדושה. בן-אדם רוצה עוד יותר קדושה, ומונעים ממנו.

זה דבר שיכול להתפשט במהירות.

הוא צודק, כולנו קדושים. גם אנחנו קדושים, בטח.

לכן הסכנה היתה גדולה פה, שמשה לא יכול היה לוותר, כי הטענות היו קשות.

זה לא בא בן-אדם רשע והתחיל להגיד נגד, נגד, נגד, סתם.

זה בא אדם שהיה לו רוח הקודש,

פיקח, עשיר כמו קורח. אתם יודעים מה זה?

שליש מטמוניות במצרים הוא מצא.

הכול יש לו,

גדול בשבטו,

והוא רוצה עוד טיפה קדושה. מה יש, יגידו העולם? מה יש?

מה יש?

קדושה, למה לא?

עד כדי כך שאמרו חכמים,

שמשה רבנו אמר

רב לכם בני לוי.

רב לכם.

רב לכם בני לוי.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה אמרת להם רב,

אני גם אומר לך רב.

רב לך.

אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה.

אתה רוצה להיכנס לארץ, נכון?

ואתחנן אל השם בעת הי לאמור.

אתה רוצה להיכנס?

אתה אמרת להם רב, רב לכם.

אני גם אומר לך, רב לך, אל תוסף דבר.

שמעתם דבר כזה?

זאת אומרת, הטענה שלהם הייתה צודקת שהם רצו יותר קדושה.

אבל כיוון שזה היה מעורב עם גאווה,

עם חשבונות לא לשם שמים,

זה נהיה מחלוקת של רעל.

למה אהרן כהן גדול? אם לא היה, למה אהרן כהן גדול?

והיו רוצים רק להיות כמו אהרן הכהן,

להיות כהנים ולהיות משרתי השם יותר, זה היה מצויד. זה היה כמו מחלוקת שמאי והילל.

אבל כיוון שהתערבב בזה

טעם לפגם של אנוכיות, של חשבון אישי,

כן? בטענה, אבל כאילו אני דואג לכולם,

זה היה הרע, זו היתה הכפירה.

והקושי של הטענה היה בגלל קדושה.

לכן, משה לא היה יכול להתפלל עליהם

כלל וכלל.

ובפרט אם בן-אדם בא, יש אדם, נגיד, עושה טעות.

אפשר לצלוח לו אם הוא עשה טעות, מבינים שזו טעות.

המצלמה הזאת מטושטשת כל הזמן, אין פוקוס,

תקפידו על זה.

דבר נוסף.

זאת אומרת,

אם מישהו עושה טעות אפשר למחול לו,

אבל אם מישהו עושה טעות והולך עם זה בשיטה,

כאילו זו השיטה, הטעות הזאת, זו השיטה, ככה צריך.

זה אי-אפשר לוותר לו.

נגיד, אם יש תלמיד בישיבה והוא עשה איזו טעות, מה שנקרא ביידיש פלטה,

אפשר לוותר.

אבל אם הוא בא בשיטה ואומר, זה לא נכון, ככה צריך וככה יזרקו אותו.

שיטות, לא פה.

יש שיטת התורה, אל תמציא שיטות.

זאת אומרת,

תלוי

מה הטעות?

האם היא מקובעת או לא?

איפה אנחנו רואים את זה? איום ונורא, איום ונורא, אצל חזקיה המלך.

בא אצלו ישעיה הנביא ואמר לו, כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

אתם יודעים מה זה לשמוע מנביא ישעיה בשם השם,

כי מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא. די, חלאס, אז אין, נגמר.

נגמר.

פחד, פחדים.

למה?

בגלל שלא נשאת אישה

ולא הבאת ילדים לעולם.

מי זה חזקיה המלך? צדיק יסוד העולם, היה ראוי להיות נשיח.

370 מיליון מינימום

חיילי צבאות סנחירים מתו בגלל הביטחון שלו בשם.

הקיפו את ירושלים,

והוא לא עשה כלום. אמר לקדוש-ברוך-הוא, אני עושה סדר פסח, אתה תחלע אותם, אני עם ארבע כוסות, פנן, מהסיבה?

תסדר את הכול, בסדר?

הקדוש-ברוך-הוא סידר לו הכול.

נשארו רק חמישה אנשים שנמלטו, ואחר כך שני בניו רצחו אותו,

את סנחיריב.

חזקיה היה צדיק גדול, תוך שלוש שנים הפך את כל עם ישראל ללומדי תורה, כולם ידעו תורה, אפילו הקטנים שבהם.

שלוש שנים.

האם הוא מודיעים להודעה כזאת, כי מת אתה ולא תחיה?

למה?

בגלל שהוא לא נשא אישה ולא הוליד ילדים. מה הוא עונה?

אומר לישעיה הנביא,

אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא מהוגנים.

אז מה, אני אביא ילדים שימרדו בקדוש-ברוך-הוא?

אז החלטתי לא להתחתן.

שמעתם? טיעון או לא טיעון?

טיעון.

ובאמת מי יצא ממנו? מנשה, שהיה מלך רשע גדול מאוד.

רשע יותר מרבעם בן לבט.

מה ענה לו ישעיה הנביא?

בעדי כבשי דרחמנה למלאך. מה אתה מתערב בחשבונות של הקדוש-ברוך-הוא?

מה שהקדוש-ברוך-הוא ציווה אותך, אתה צריך לעשות.

אל תיכנס

לחשבונות

של הקדוש-ברוך-הוא.

מה שאתה מצווה לעשות, תעשה.

חשבונות תשאיר לשם.

נשאלת השאלה, מה,

מי שלא נושא אישה ולא מוליד בנים חייב מיתה בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא שמודיע לו ישעיה הנביא על זה?

לא שמענו בשום מקום בעולם שמי שלא התחתן או מי שלא הביא ילדים לעולם,

אין לו חלק לעולם הבא והוא ראוי למות.

נכון, זה עוון חמור לא להוליד.

זה נכון שאם אדם לא מתחתן זה עוון חמור ופלילי. זה נכון שאם הוא מתחתן והוא לא רוצה להביא ילדים זה עוון פלילי.

אבל

עד כדי כך שמתים מייד ואין חלק לעולם הבא?

זה איפה שמענו.

אז איך זה יכול להיות שהוא אומר לא כך?

אתם יודעים למה?

אחד מהתירוצים הוא פשוט.

כיוון שחזקיה המלך בא עם שיטה.

הוא לא טעה.

הוא החזיק בזה שיטה.

אני ראיתי ברוח הקודש,

וככה פסקתי.

אבל התורה אמרה פרו ורבו.

מה אתה בא עם שיטה מול התורה?

הייתה עוד סיבה, כי ממנו צריך לצאת זרע בית דוד, ואם הוא לא מביא ילדים, אין המשך.

אבל אחת מן הסיבות והטעמים זה הטעם הזה שאמרנו, כשמישהו כבר מאמץ לעצמו שיטה,

והוא בא עוד מכוח הקדושה,

ואומר, אני לא רוצה להביא ילדים לא מהוגנים,

הטענה מתקבלת לכאורה, נכון? אבל אם היא סותרת את הקיום של התורה והמצוות,

אז זה בעיה.

אז, לכן, צריך להבין שזה לא פשוט כשאדם מאמץ לו דבר.

יש על זה משל נאה,

מובא במדרש חכמים, זיכרונם לברכה,

בסוף הפרשה, פרשת קורח.

מעשה באחד שהיה הולך מארץ-ישראל לבבל,

וכשהיה אוכל לחם ראה שתי ציפורים

מתנצים זה עם זה.

ציפור אחת הרכה את חברתה,

וזאת שהרגה עפה הלכה להביא עלה,

הניחה לגבי הציפור המתה,

וחייתה.

הבין האיש שהעשב הזה מחיה מתים.

לקח את העשב הזה, שמר אותו אצלו.

הלך בדרך, כשהגיע לסולמה של צור,

מצא

אריה מושלך בדרך, מת.

הניח את העשב על פיו,

ואריה, חי.

ראה אותו, בלע אותו.

ועשב מחיה מתים, וממית את החיים.

כמו פרשת פרה אדומה.

מה העניין בזה?

למה מביא המדרשתא למשל?

כיוון שקורח היה לו בעצם את העשב הזה לחיות מתים.

היה לו רוח הקודש.

עם רוח הקודש אתה יכול לחיות מתים.

אנשים שמתים מבחינה רוחנית,

אם תשפיע עליהם, עם רוח הקודש שלך,

אם תראה להם את היכולויות, את הכוחות העליונים שטמונים בך,

תוכל לחיותם,

להביאם לחיי העולם הבא,

להחזיר אותם בתשובה.

אתה יכול לעשות דברים אדירים, רוח הקודש.

ומה הוא השתמש עם זה?

בשביל לחיות את המידה הפחותה, הגאווה שהיתה לו,

והיא בלעה אותו עם אותו כוח,

שהוא השתמש בכוח הקדושה שלו, בכוח רוח הקודש,

שהוא ראה שעתיד לצאת ממנו שושלת של שמואל הנביא.

זה הביא אותו לגאווה,

שבטוח,

אם צריכים להקריב מחטות ולראות

למי ישמע השם, בטוח זה הוא.

כי ברוח הקודש מה הוא ראה?

שיצא ממנו שמואל הנביא.

ופה הוא טעה.

העשב כביכול,

רוח הקודש שלו התעטה טו.

ומה קרה? בסוף הוא מת, ובכל עדתו.

מה הלימוד מוסר שיש לנו מכל זה?

היום המצב של העולם.

המצב של העולם.

איי, איי, איי, איי.

כל ההמצאות שהמציאו בעולם,

כל החוכמות שהמציאו בעולם,

זה בשביל להחיות את הארי,

שבסוף הארי יאכל אותנו.

מה המציאו?

אטום.

איך אומר אחמדי?

זה אטום לצורכי,

מה?

מה?

פיתוח מחקר לצרכים ציבוריים, לצרכים כאלה.

אבל איך זה הולך עם זה שהוא מכריז מהבוקר עד הערב להשמיד את מדינת ישראל? להשמיד, להשמיד. עם מה?

עם פצצת אטום.

זאת אומרת,

איינשטיין עשה טובה.

היהודי הזה המציא אטום,

ואחמדי מאיים עלינו עם אטום.

יפה.

אז אנחנו מחיים את הארי, והארי קם ובולע.

כל אדם יש לו עשר שמחיה מתים.

כל אדם יש לו כישרונות, יש לו מעלות.

תשתמש בהם לטובה.

תחיה מתים, אין בעיה, זה טוב.

אבל אל תגרום שהמעלות שלך יהפכו לרועץ נגדך, בגלל שאתה רוצה יותר ממה שאתה מגיע לך,

ותדחק, והמידה תדחק אותך, עד שתביא אותך למצב שיתהפך עליך הכול ויצאו נגדך.

זה האדם הפרטי.

והעולם,

והמדינות צריכות להתבונן

שלא יחיו את הארי, ובסוף הוא יעלה עליהם.

אבל אני יכול להרגיע אתכם,

שאכן בקרוב מאוד אנחנו קרובים לזה שהארי יקום ויטרוף שני-שלישים מהעולם.

עוד מעט מלחמת גוג ומגוג תתחיל,

והארייה, הארייה יקום,

והוא יטרוף שני-שלישים מהעולם.

אתם שמעתם את השיר החדש, לא?

המכה של הג'יהאד. המכה של הג'יהאד, שמעתם?

כן. כן. לא שמעתם.

למה? למה? כי אתם לא דתיים, אתם.

אתה מוכן שם עם ה...

אני לא אחראי למה שתשמעו,

אבל

תנסו לשים לב גם למילים, לא רק למוזיקה.

בבקשה.

יפה מאוד, זה משהו חדש, עוד לא שמעתי.

יש לנו היסטוריה מונצחת,

בצנאח היא כבר מונעת, השתמשו באבותינו במצוות, הוא מטושטש.

והם יצפו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאונה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום פה יבוא,

בקרי החרדות ומאגוד.

דילים רבים ופצצת אצום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה?

לא להיפגע, מקורב הרעים ומשלם הרע.

נרבה צורה ומיעוט חסדים כהבטחת הצורן הנביא.

התשובה של כל אחד היא

היא מכה לכל מצ'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל מצ'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

קבוצה מילון חוזרים בתשובה, כל אחד תחזיר אחד להשנה,

וסימן קדושתו לשם שוויון תביא חאולה מאל עניון.

סוף דבר הכל נשמע,

עולם העומר כולו יימא, מול הצועקים,

שמר ישראל,

השם אחד.

התשובה של כל אחד היא מנכה בכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם,

התשובה של כל נחב היא מכה בכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמר ישראל, השם אלוקינו,

שמר ישראל, השם אלוקינו, תי-שם אלוקינו, תי-שם אלה.

שמר ישראל, ה' אלוקינו, תי-שם אלה.

שמע ישראל, אשר אלוקינו,

בא השם אחד.

שמע ישראל, אשר אלוקינו, בא השם אחד.

כן, אם שמתם לב, אז השיר אומר מה הבעיות וגם מה הפתרון.

מה הבעיות?

מה הבעיות?

החמאס. החמאס?

שים להם את הפתיחה, הם לא הבינו.

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונעת, השתמשו בה אבותינו והם יצפו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל תשיעה.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל תשיעה.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

יופי. הבנתם מה הבעיה?

ומה הפתרון?

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד. איך עושים את זה?

בשביל שאנחנו ננצח במלחמה הקרובה, שהיא המלחמה האחרונה,

אנחנו צריכים להביא מיליון בעלי תשובה בשנה.

קטן עלינו.

מישהי אמרה, אהה, כאילו זה עליה הכול.

אנחנו נחלק את העבודה בצורה כזאת שיהיה קל ויהיה מהר.

אם כל אחד מכם יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה בלבד במשך שנה,

זה מסובך?

לא מסובך. יש היום איזה בית שאין לו מישהו מהמשפחה שחזר בתשובה?

אין כזה.

זאת אומרת, זה קל. רק מה? צריך להחליט לקחת את זה כפרויקט.

לתת לו דיסקים, DVD, להפנות אותו לאתר

שופר.net,

וידאו,

הרצאות,

סמינרים. לא חסרות דרכים בשביל לקרב יהודים היום בלי שום בעיה. יש חומרים, יש בתי-כנסת, בתי-מדרש, יש כוללים,

יש אברכים, יש חברותות, הכול יש.

יש טלקלל, אתה מצלצל, שומע שידור חי מההרצאה הזאת,

שומע הרצאות ישנות, מה שאתה רוצה, הכול יש.

עוד מעט אנחנו מוציאים רצועות עם דיסק-און-קי,

4 ג'יגה, 8 ג'יגה,

אתה מחזיק בפנים עשרות סרטים, עשרות זה,

אתה נכנס לאוטו, טוז,

מכניס, מתניע, שומע,

רצועה על היד.

מדהים.

אבל מה צריך להחליט?

אני מקבל על עצמי להחזיר יהודי

או אני מקבל על עצמי להחזיר יהודייה,

אחד או אחת בשנה.

מסובך

וככה מיליון בעלי תשובה, כל אחד מביא אחד, עוד שנה אנחנו במיליון,

הקדוש-ברוך-הוא גואל אותנו על בטוח.

שווה המאמץ או לא שווה?

או חס ושלום, יותר טוב שכל פעם יהיו טרקטורים שיעלו על אנשים ופיגועים ופיצוצים וטילים וקסאמים,

ובלאגנים. מה אתם חושבים, יותר טוב?

וזה כלום.

זה אפס אפסים לעומת מה שמכין לנו ה'מודי'.

אפס.

אולמרט ביקר בכור בדימונה,

שהעולם ידע שמתכוננים.

100 מטוסים שלנו חגים מעל יוון, עושים חזרות גנרליות לקראת הפצצה,

רומזים עם הכנפיים,

יא אהמאדי, אה, אהמאדי, שים לב.

באו מקדם את השייב 3, שם אותם בעמדות ישר על הכור בדימונה.

מתח, מתח בזירה.

מי שעושה טעות קטנה, פאבום, יא ווי ווי, תשמעו את השירות עוד פעם, עם האטום,

תבינו.

השלום בוא יבוא,

אני מבטיח לכם,

אבל לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה?

לא להיפגע מכל מרעין בישין ורע.

נרבה תורה לגמילות חסדים,

כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

יא חלעו להו.

חשבתם פעם שאחד חוזר בתשובה אז ג'יהאדי אחד נופט?

לא חשבתם על זה.

עכשיו, אני

אדם מאוד מעשי.

אני לא רק מדבר, אני גם עושה.

אז בשביל שאתם תצליחו לעזור להילחם לנו,

שעם ישראל באמת יוכל להתארגן מול מה שהולך להיות,

כי הפעם, אתם יודעים,

צה״ל והעורף

לא חילקו לנו מסכות,

כי עברנו את בורים,

וגם אין טעם לחנק עם מסכות.

אפשר למות עם אוויר, למה למות בלי אוויר?

וסלוטפ, יש אולי איזה משהו חדש, סלוטפ מיוחד,

שנדבק

ועף עם הזכוכית.

זה אולי פיתוח חדש,

אבל זה לא עוזר.

מול טילים זה לא עוזר.

אז מה יעצור?

מה יעצור את כל מה שיבוא? מה יעצור?

התשובה. התשובה.

יכולה לעצור שאנחנו לא ניפגע.

מה נעשה לא להיפגע?

זה שזה יהיה, זה יהיה.

אבל מה נעשה שלא להיפגע?

כמו שכתוב בפסוק, יפול מצדך אלף,

ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש.

אתה תהיה בתוך 11 אלף,

הם ייפגעו, ואם השם מחליט שאתה לא תיפגע, אתה מתוך 11 אלף יוצא חי.

מה נעשה לא להיפגע?

מאות מיליונים מוסלמים שונאים אותנו.

מה נעשה?

רק התשובה.

הוא אומר, נעשה צבא, הוא צודק,

רק הטילים עוברים מעל הצבא.

אז אני הבאתי לכם כלי נשק הערב,

למרות שאסור לטלטל בלי רישיון,

אבל אני הבאתי לכם ארגזים מלאים תחמושת. אתם רואים לידכם ארגזים?

רק תגידו לי, לפני הארגזים,

מי מכאן מכם

להחזיר יהודי אחד בשנה שירים את היד? נראה מה הסיכוי שלנו במלחמה

להרים גבוה-גבוה.

מצלמים אתכם בשמים, בשמים מצלמים.

בשמים מצלמים. גם פה יש כמה מצלמות.

תרימו. אתה לא מרים? אתה לא רוצה להציל? כן, תרים.

אני, אבל תרים קודם.

יופי.

יופי, יופי, יופי.

עכשיו תשימו לב, רבותי,

בתוך הארגזים יש אלפים של קלטות וידאו.

בכפר-שלם הבנתי שעוד נשארו כמה מכשירים.

אז,

בצפון תל-אביב לא הייתי מביא.

אבל,

קחו את הקרטונים, פתחו,

תחלקו ביניכם עכשיו, זה מחר,

כלי נשק בשכונה, לפזר לחבר'ה, לפה, בעבודה, בכל מקום,

משפחה וכו'.

בינתיים אנחנו נשמע,

התשובה של כל אחד,

בכפר-שלם.

יש לנו היסטוריה מנצחת,

סנחי כבר מול נעמד השתמשו בה אמותינו וביצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה נכונה.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה נכונה עוד.

השלום ימו יבוא רק לאחר גוד ומאגוד,

דילים רבים ופצצת עצום ינחתו עלינו מכל מקום.

רק נעשה,

לא ייפגע מקורב ערים ומשין מעבר,

נער בצורה ובלילות חסרים כהבטחת הטובה מהנביא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה נכונה עוד העם,

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה נכונה עוד העם.

נמצא מיון חוזרים לתשובה,

כל אחד נחזיר אחד השנה.

משימה קדושה זו לשם שוויון תביא יאולה מאל היום.

סוף דבר הכל נשמע,

עולם העומר הוא לא ילבן מול הצועקים,

שמע ישראל השם אחד, התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם,

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד, התשובה של כל העם היא גאולה לכל העם עוד העם.

סוף דבר הכל נשמע את עצמו.

ה' אלוקינו,

ה' אלוקינו.

שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אלוקינו.

כן, נשבת, אנחנו ממשיכים.

הערב הזה הוא לעילוי נשמת רענן דוד בן תקווה ולעילוי נשמת רחמים בן אסתר ולרפואת דינה בת ג'וליה ויורם רפאל בן ורדה ורפאל פנחס בן נשרייה,

ולהצלחה מארגן הכנס נסים בן שושנה וכל משפחתו,

זיווג לכל הילדים בהצלחה בלימודים ורפואה שלמה.

אמרתי,

הערב לעילוי נשמת רענן דוד בן תקווה ולרחמים בן אסתר ונוחתם עדן.

כן, אנחנו עוברים לחלק של השאלות והתשובות.

והחלק הראשון

זה רק שאלות.

רק שאלות,

לא ברכות, שאלות.

אז מי שרוצה לשאול, שירים את היד.

פה יש שאלה בשורה שנייה, כאן, כאן.

תעמוד, בבקשה.

אפשר?

אפשר, כן.

דיברנו בשיעור, אמרת שהתורה מחייבת כאילו פרו ורבו.

ומצד שני, אני לא זוכר את השם שאמרת,

חזקיה. חזקיה, שהוא לא רצה להביא ילדים,

אז זה היה כאילו חרור חטא.

מצד שני, אומרים שבן-אדם מביא ילדים, ואם הם לא הולכים בדרכי התורה,

אז ההורים כאילו משלמים את הדין, לא?

אם הילדים חינכו את הילדים על-פי דרך התורה והילדים יצאו לתרבות רעה,

אז ההורים לא מתחייבים על זה.

אם ההורים לא חינכו כראוי, זלזלו או לא הוכיחו את הילדים,

אז הילדים זה פרי מעלליהם.

אז לכן צריך לדאוג לקיים מצוות חינוך ילדים,

מצוות חינוך,

וזו החובה שמוטלת על ההורים לחנך את ילדיהם שיגדלו בדרך התורה.

אבל אם הילד התעקם לבד,

למרות כל התוכחת של ההורים,

ועשה כל אשר לאל ידו,

אין לו עוון על זה.

מה שנכון זה שאחרי 120 שנה יכולים גם להצטער הורים מזה שהילדים שלהם פה הם לא שומרי תורה ומצוות בעולם העליון.

אז לכן כל אחד ישאף,

עד כמה שאפשר לעשות,

שילדיו ילכו בדרך התורה והמצוות.

על זה אמר שלמה המלך, החכם מכל אדם,

יסר בנך ויניחק וייתן מעדנים לנפשך.

אם תייסר אותו בדרכי המוסר בעולם הזה, בחיים חיותך,

אז הוא ייתן לך מעדנים שתהיה בגן-העדן והנפש שלך תשכון בגן-העדן.

תהיה בריא.

רני, היינו צריכים לסיים אתו, רני.

היינו צריכים לסיים עם השואל.

כן, שאלה שנייה, יש פה מישהי שרוצה לשאול? בבקשה.

פותחים בשואל, מסיימים בשואל רני, כן?

מתי שילד גוג או מגוג?

כאילו, למה אנשים צריכים למות? כי ממילא כולם יחיו.

את מדברת אחרי גוג ומגוג, לא?

בגוג ומגוג שני-שלישים מהעולם ימותו.

מה שאת אומרת, שבלאו הכי כולם צריכים לחיות, זה אין כזה דבר ממילא כולם צריכים לחיות.

את מתכוונת שאחרי גוג ומגוג יהיו חיים ארוכים,

חיים שיחיו לאורך של אלף שנה, ותהיה תחיית המתים 40 שנה לאחר

בואו של משיח,

ובעזרת השם יתברך, אז יהיו החיים שאת מדברת עליהם.

אבל עד שזה יהיה,

שני-שלישים יצטרכו למות.

הבנת?

צריך לסיים, רני, עם השואלת, טוב?

שואל?

וסיום שואל.

Thank you.

כן.

שאלה?

בסוף למעלה.

בסוף למעלה, בסוף למעלה.

אם אפשר לעמוד, תודה.

אתה אמרת שאתה יכול להחזיר יהודי בתשובה,

נכון? כל בן-אדם צריך להחזיר את החבר שלו בתשובה.

אחד לפחות. אחד לפחות. אז הנה, אני מקבל עלי, אתה תחזיר אותי בתשובה. אני אבא לילד נכה.

נסים וישורות. הנה, כל האולם הזה יושב פה.

יש מישהו אחד שיכול להקים את הילד שילך עם כל הנסים והישורות ועם כל התורה וכל ההוראה והכול הכול הכול.

מה הזבל?

ילד שיש לו 100% נכות.

יש משהו שיכול להקים אותו. תזכה פה את כל הסיפור.

את כל הסיפור תזכה. אם באמת הילד יכול לקום, אשריך, אשריך, אשריך.

יפה מאוד. עכשיו תגיד לי משהו.

הילד הוא נכה מלידה?

כן. מלידה. מלידה. אז קודם כול אתה צריך להבין שהילד לא אשם על עכשיו, זה ברור,

אבל הוא ודאי גלגול נשמה שצריך לבוא לתקן את עצמו.

זה לא הוא רק, כל מי שנולד נכה,

זה לשעבר, זה לא על עכשיו,

כי עכשיו הוא לא חייב במצוות בכלל והוא גם לא חוטא.

אבל אם הביאו ילד כזה לעולם, זה לטובתו.

לטובתו של מי? של האבא או של הילד? אני אסביר. קודם כול, לטובתו של הילד בשביל לתקן אותו, כי יש אפשרויות יותר גרועות.

יש אפשרויות שהוא יהיה בגיהינום,

ויש אפשרויות שהוא יהיה בכף הקלע, ויש כל מיני אפשרויות.

אבל בשמים החליטו שהוא יבוא לפה ולתקן את זה בצורה כזאת שהוא ייוולד כמו שהוא.

מה הוא עשה קודם אנחנו לא יודעים, אבל ברור שאבא שלו בשמים יותר רחמן ממך,

והוא דואג לנשמה הזאת יותר ממך.

אבל השאלה שלך לגביך,

למה נפל לך ילד כזה כאילו שנולד אליך דווקא כזה,

אז יש חשבון לקדוש-ברוך-הוא גם למה

באים ילדים כאלה להורים מסוימים דווקא.

כי החשבון הוא חשבון כללי,

לא רק כלפי אחד ופוגעים בשני,

אלא כולם חייבים.

לכן כתוב, משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, ביחד.

הקדוש-ברוך-הוא עצור תמים פעולו ככל דרכיו משפט

אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא.

זאת אומרת, הוא לא עושה עוול.

הוא קודם כול מסתכל, שאף אחד לא ייפגע שלא מגיע לו,

ורק אחר כך הוא עושה ומוציא את דינו.

עכשיו, מה אתה עושה, אני לא יודע,

אבל מה שברור לי זה שאתה לא שומר תורה ומצוות בדיוק,

נכון?

אז עכשיו,

יש לקדוש-ברוך-הוא מספיק סיבות למה

יכול לבוא ילד כזה אליך. יכול להיות גם משהו אחר, יכול להיות ילד לא נכה.

יכול להיות שיהיה ילד בריא ושלם בנפשו, הכול טוב ויפה, ויום אחד הוא ייקלע לזה שהוא יהיה נרקומן.

אתה חושב שהסבל של הורים שיש להם ילד נרקומן הוא פחות?

שהוא גונב אותם וגוזל אותם ומבייש אותם,

וכל הזמן הם בתחנות משטרה וכו'? לא.

אחד שיש לו ילד והוא לא נכה מהאחוז,

אלא חס ושלום נקטעה לו יד או רגל או נפצע במלחמה,

או מה שקרה היום, נגיד, עם הטרקטור.

מה, אנחנו יודעים מה ולמה על כל אחד? לא יודעים.

אז אנחנו לא שוקלים בשיקול של הקדוש-ברוך-הוא, הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ולמה.

זה שאתה מבקש שנתפלל עליו, בשמחה רבה אנחנו נתפלל עליו.

השאלה היא אם אתה מוכן

גם לעשות משהו בשביל הילד.

לדוגמה,

לחזור בתשובה שלמה,

שיהיה לו סיכוי.

כי אם אתה תהיה כזה צדיק

ותחזור בתשובה שלמה לגמרי,

אז לפחות לך לא יהיה מגיע הצער, נכון? נכון. אז יכול להיות שאם אתה תהיה כזה,

באמת יכולים להתחשב כבר בשמים ולומר,

יש פה בעיה עכשיו.

כי אם הילד במצב כזה והאבא ככה,

אז צריך עכשיו לעשות איזה משהו שלא יהיה ככה. אולי.

אולי זה יהיה חשבון

שאפשר לעשות אותו.

ואני אומר לך שאני

לא אגיד שהייתי סקפטי לגבי טיעון כמו שאתה טענת עכשיו,

אבל היה לי בן-אדם באנגליה כשהייתי בהרצאה,

והוא בא על כיסא גלגלי, והוא גם נכה מלידה,

והיה לו חיידק הפוליו,

והוא נולד משותק, והרגליים שלו לא התפתחו,

והן היו קטנות מאוד.

והוא שאל אם הוא יוכל פעם אחת לקפוץ מתוך כיסא הגלגלים ולעמוד על רגליו.

אז מה אני יכול להגיד לו? מה, אני אלוקים שאני יכול לענות לו ולהגיד לו כן, אני יכול?

להגיד לו שאני יכול, אני לא יכול.

להגיד לו שאני לא יכול, אני גם לא יכול.

למה אם ה' רוצה להושיע אותו?

אז מה אני אגיד לו שאני לא יכול?

אמרתי לו, תשמע, הקדוש ברוך הוא עשה הרבה נסים, אולי הוא יעשה לך גם נס,

אבל מה שברור, בשביל שייעשה לך נס אתה צריך להיות צדיק גמור.

אם אתה תהיה מוכן להיות צדיק גמור,

יש סיכון.

מה אתה אומר, הצעה שנתתי לא טובה או לא טובה?

הצעה טובה שלך היא טובה לגבי האבא.

שאבא יחזק, זה כן, זה נכון,

יחזק, אני בשם, הכול טוב ויפה,

אבל הילד ימשיך להיות איך שהוא יהיה.

זה לא שני.

אני לא יודע, יכול להיות שהוא יהיה רפא. יכול להיות, אני לא יודע.

אני לא יכול לשלול את זה ואני לא יכול לחייב את זה.

אבל אם אתה רוצה, אני אראה לך את הסרט עם אותו בחור.

מכיר אותו?

אז אתה מכיר. אז אני לא אשם, ראית?

אני אמרתי לו,

ואצלו זה עזר,

היהודי לא רק קם על רגליו, אלא התערכו לו הרגליים בעשר סנטים.

זאת אומרת, זה לא טבעי, זה ודאי לא טבעי.

אבל הוא החליט שהוא הולך על כל הקופה.

אתה יודע מה הפטנט בזה? הוא פשוט שינה את הזהות שלו.

בתחנת המשטרה, אם אדם מגיע,

יש כנגדו תלונה,

מסתכלים שזה הבן-אדם,

התיק מתאים לתעודה,

אז מושיבים אותו.

אבל אם יתברר שזה לא האיש, כי התעודה לא נכונה,

זה לא הוא, משחררים אותו הביתה.

אם אתה משנה את הזהות שלך ואתה הופך להיות אדם אחר,

זה נקרא ששינית את הזהות והמקטרג לא יכול לתפוס אותך.

לכן, אם אתה תהיה צדיק ב-100%,

אז אני מאמין שלפי מה שאני מסביר לא מגיע לך עונש. מי שבירך חובותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרן. את נסים התותח בטח גם ראית, לא?

והוא גם כן, בן-אדם שהיה חולה סרטן, נשאר לו שבוע, אמרו לו שבוע ימים לחיות.

והבן-אדם היה מר ישראל 110 קילו והמחלה עשתה אותו 47 קילו.

והבן-אדם הצטמק ונשאר לו שבוע.

והרופאים אמרו, זהו, אין מה לעשות.

והוא בא אלי, ודיברתי איתו, ואמרתי לו, צדיק גמור פלוס.

גם אם אפשר להחמיר ולהתרחק מכל מיני דברים, אתה צריך מחייב אתה ואשתך.

הם עשו מה שאמרתי, והיום הוא כבר חי שמונה שנים אחרי זה,

אברך כולל.

אז אני לא עושה ניסים ומופתים, הקדוש ברוך הוא עושה, אבל כשהוא מביא מישהו לפינה,

הוא מתכוון שיצעק אליו,

יעשה מה שהוא רוצה,

והקדוש ברוך הוא יסיר מעליו

את הגזירה.

אתה מבין? זו אפשרות.

אם אתה רוצה לנסות אותה,

אני אשמח מאוד לעזור לך.

אתה מוכן? כן, ברצון.

תחזור בתשובה.

זאת אומרת שאתה מוכן לקבל על עצמך לשוב בתשובה שלמה, להיות צדיק, שכולם בשכונה הזאת יכירו אותך ויגידו,

זה פלוני הצדיק. עכשיו, זה לא פלוני ההוא, זה פלוני הצדיק.

אני לא צריך שיגידו, פלוני הצדיק. אני צריך לראות את ההרגשה שלי. מספיק שהרגשה שלי, שאני מרגיש שאני מתקרב לדת, אני לא צריך שאנשים יגידו, הנה הצדיק. לא, לא בגלל שיגידו לך. אם הם לא ייזהו אותך כבר

ויגידו, זה לא ההוא,

הרמב״ם אומר שמי שישב בתשובה צריך לשנות את שמו,

לא מיוסף לחיים,

אלא שכשהסתכלו עליו ויגידו, זה לא הוא.

זה לא הוא, זה לא מי שהכרנו.

עכשיו, אני ראיתי אותך, שאתה מלא תרעומת,

התקדמת לקדמת הבמה בכעס גדול מאוד מאוד מאוד.

אם אתה תגיע למצב של תשובה,

שתגיע למצב שתרגיש שאתה מאופק ורגוע וסבלני ומקבל מאת השם,

כל מה שהוא עושה באהבה,

הסיכויים של הבן שלך יותר גדולים.

כשהקדוש ברוך הוא

רואה בן אדם שמתריס כלפיו,

כאילו הוא צודק, כאילו הוא מבין, כאילו הוא, כאילו,

אז מידת דתים מקטרגת עליך עוד יותר.

הייתה אמא אחת מספרת הגמרא שמת לה בן,

והיא לא רצתה להתנחם.

ובאו החכמים ופעיסו אותה ונחמו אותה והסבירו לה,

והיא לא רצתה להתנחם. אמרו לה, אסור, אסור. אל תראי שכאילו הרחמים שלך יותר משל הקדוש ברוך הוא. אסור.

לא שמעה.

קברה עוד בן.

באו אצלה חכמים.

עוד פעם, ביקשו ממנה, הפצירו בה, אל תתריסי כלפי שמים, אל תבקיא יותר מדי, אל תריש רחמייך כאילו גדולים של השם.

לא שמעה.

קברה עוד בן.

שבעה בנים קברה עד שמתה היא בעצמה.

לא קיבלה.

למה? אדם מקטרג. הפוך. אדם שמקבל,

אהרן הכהן, מתו לו שני בנים קדושים ביום אחד,

ביום שמחת לבו.

כתוב, וידום אהרן.

היה לו את כל הסיבות בעולם לא לדום.

לומר,

אני קדוש עליון,

אני החושן על הלב שלי.

אני ראיתי את אהרן אחי מקבל את התפקיד הנכסף, מנהיג על עם ישראל,

ואני לא כאב לי. שמחתי שהוא קיבל.

אני שלם.

למה שני ילדים מתים לי ככה בבת אחת

לעיני כל ישראל? למה?

למה מוציאים אותם מהמשכן מתים?

וידום, כמו אבן דומם שלא נעשה בה שום שינוי. אם תיתן מכה בסלע עם פטיש, לא עושה איי, לא זז, לא כלום.

וידום, ולא עוד,

אלא ששמח.

שמח, לכן זכה באותו רגע לפרשת שטויי יין,

כי אין נבואה שורה אלא מתוך שמחה.

אנחנו לא בדרגות כאלה, צריך לעבוד על זה. אבל מה שברור,

אם אדם מתרעם על הקדוש ברוך הוא גורם עוד יותר גרוע.

אבל זה כל כך קורה שאתה לא יכול להשביר את זה.

נכון.

נכון. את צודקת.

את צודקת.

אבל אין אפשר להתגבר על זה. אני אסביר לך.

כולם מדברים על אלמנה, על ילדים שלהם, כולם מדברים על זה. אני אסביר, אסביר, אסביר.

היה אחד מגדולי ישראל, קראו לו האדמו״ר מקלויזנבורג,

זכר צדיק וקדוש ברכה,

שבשואה הוא עבר נוראות גדולות ביותר.

יום אחד באו והודיעו לו שהבן שלו נפטר.

הודיעו לו שהבן שלו נפטר, אז הוא היה כמו הלום רעם.

ואחרי רגע הוא המשיך רגיל.

כל השבעה ראו אותו רגיל.

אחרי השבעה העזו החסידים, התלמידים, לשאול אותו, רבנו,

למה בפעם הראשונה אתה היית ככה, קיבלת את הגזירה הקשה,

ואחר כך אתה התנהגת רגיל?

הוא אמר להם, למשל, למה הדבר דומה?

אדם הולך ברחוב,

פתאום הוא מרגיש מכה ככה על הגב, פח!

הוא מסתובב בזעם אחורה,

מי זה?

פתאום הוא אומר, אה, אבא, אבא, אבא.

אם אדם מקבל מכה והוא אומר שאבא נתן את המכה,

אז הוא נרגע.

הוא אומר, בפעם הראשונה שהודיעו לי שהבן נפטר,

קיבלתי את המכה חזק,

אבל כשהתבוננתי,

מי נתן את המכה?

אבא שבשמיים, נרגעתי, האבא.

לאן לקח אותו האבא? אליו.

איזה אבא יותר טוב, זה של מטה או זה של מעלה?

זה של מעלה.

למי יש אמצעים יותר לתת טוב?

זה של מטה או זה של מעלה? זה של מעלה.

וזה של מטה, מה שיש לו, מכוח מי יש לו?

מכוח זה של מעלה.

אז מה קרה?

לקח אותו אליו, מה אתה רוצה? אבל אנחנו אומרים, אומרים שהאיסורים יום-יום, רגע, רגע, שנייה, שנייה.

נכון, נכון, נכון, אבל צריכים לך לתאר את זה. נכון, אבל אני אשאל אותך שאלה.

אם עמידר נתנה לך דירה למשך שנתיים,

דירה יפה מאוד,

דירה יפה מאוד,

ואחרי שנתיים

נתנו לך עוד חצי שנה הארכה,

אבל אחרי חצי שנה אמרו, תחזירי את הדירה,

את כועסת עליהם?

אם השם נותן לנו פיקדון, ילדים,

אנחנו קובעים לו מתי הוא רוצה את הפיקדון, מה השרה?

אבל אני שואל שאלה, אם הוא נתן לנו פיקדון,

יום אחד הוא רוצה לקחת אותו.

אבל הוא יותר טוב מאתנו.

את יודעת מה זה ילדים? שתבינו, אתם לא התבוננתם אף פעם במצב מה זה ילדים.

ילדים חושבים שזה שלי, הילד שלי, הבן שלי, הבת שלי, הכול שלי.

הכול שלי.

הקדוש ברוך הוא נותן לנו כלים לעבודת השם.

נתן לנו ילדים,

מצווה עלינו לחנכם, לגדלם, לתורה, ליראת שמיים, מה שאנחנו יכולים,

ולהכשיר אותם לחיים הלאה.

שלום. אם עשינו את מה שמוטל עלינו,

זה מה שנדרשנו.

אבל מה עשינו? שייכנו אותם אלינו.

אנחנו נהיינו רכושתנים ואנחנו רוצים שהם יהיו ככה וככה וככה וככה. לא את, את לא. אני לא אמרתי, אנחנו.

אבל אם בן-אדם יבין שזה כמו פקודים שיש לנו, נגיד שאת מפקדת בצבא ועכשיו הביאו לך חיילות,

והן אצלך נמצאות.

נו,

אז מה, יום אחד נגמר השירות שלהן, הן הולכות הביתה.

מה את אומרת, החיילת שלי? בואי, אל תלכי הביתה.

קיבלת אותם רק לזמן.

נכון, היית צריכה להכשיר אותם, הכול טוב ויפה,

זהו. אני מדבר כמובן בצבא הבריטי, לא הישראלי,

כי אסור בצבא הישראלי, כן.

אבל

ככה זה. אם נסתכל על זה שהילדים שבאים אלינו,

פשוט מאוד סמכו עלינו, נתנו לנו ביד פיקדון נשמות,

אמרו, טפלו בהם

על-פי חוקי התורה, גדלו אותם כמו שצריך,

ואתם 100%. מה הבעיה?

רבי יוחנן, היו לו עשרה ילדים שמתו, והוא קבר את כל העשרה בימי חייו. את שומעת?

מהאחרון הוא לקח

עצם קטנה. מהאחרון.

יש אומרים שהייתה זו שן.

לקח אותה,

ומה עשה עם השן? היה הולך לנחם מתים, אבלים על מתים שלהם.

היה הולך לנחם אבלים,

והיה רואה שבוכים, בוכים, בוכים, וקשה להם.

היה מוציא את השן,

והוא אומר, תראו, מה נשאר לי מעשרה ילדים?

שן.

קיבלתי תנחומים,

קבלו תנחומים.

הבנת?

אבל זה רק מי שחי בהתבוננות.

מי שלא חי בהתבוננות, נכון, זו מכה קשה.

אבל אם בן-אדם ידע להכין את עצמו, הרי גם אנחנו יום אחד נלך. זה גם מכה, לא?

אבל אם בן-אדם לא מכין את עצמו לזה, אז הוא לא מוכן.

אז יתפסו אותו לא מוכן, הוא יסתלק מן העולם, ריק וריק כאן,

ויקבל עונש.

אבל אם הוא הבין למה הוא בא והכין צידה לדרך ועשה כל מה שצריך,

עליו נאמר,

ותשחק ליום אחרון.

עזבי את השאלות. אדם הולך בצורה טרגית או לא טרגית?

תגיד, זה לא משנה, אני אסביר לך למה.

על פי התורה יש ארבע מיתות בדין, חנק והרג, שרפה ושקלה, בסדר? זה טרגי מאוד.

אבל כתוב מיתתו כפרתו.

אם המיתה היא כפרה,

אז השם יודע למה מיתה כזאת ולא אחרת.

אבל המיתה זה מיתה, כולם מתים. יש אחד מת בייסורים של שנים ממחלה,

ויש אחד מת כהרף עין בצורה קשה,

אבל הוא מת כהרף עין.

אני לא מודד עכשיו מי קל, מי לא קל,

אבל אני אומר, למות מתים. למה מתים ככה? השם יודע כל אחד לפי חשבונו במה הוא צריך לתקן במיתה,

והבושה כמובן מצטרפת לניקיון שלו וכו' וכו'. יש חשבונות.

אבל צריך להבין דבר אחד, מי שהכין את הילד הזה לחיי העולם הבא והילד יצא, מוכן,

אשריו ואשרי חלקו,

אז הבן שלו הלך לגרעדן יותר מוקדם.

מה הבעיה אם הוא הלך לגן-עדן?

אם הבן לא הלך לגן-עדן,

אז גם לפעמים צריך לשמוח. את יודעת למה?

שהוא לא נשאר יותר זמן, שיתחייב יותר ויקבל עונש יותר.

אז מה אפשר לעשות אם הוא הלך בכל אופן ולא לגן-עדן?

אפשר לעשות לעילוי נשמתו.

הנה, כמו ההרצאה הזאת,

שעושים אותה לעילוי נשמת,

כל הזכויות שיש פה, כל הקלטות שחולקו, כל הזכויות, כל החזרה בתשובה, כל דברי התורה,

כל השידור חוזר שיהיה,

כל אלה שרואים אותנו עכשיו באינטרנט בכל העולם,

כל זה זכויות לנפטר. אז אפשר לעשות לנפטר הרבה,

יותר ממה שאפשר לעזור לו בחיים.

אז למה להתייאש? למה לראות את זה קשה?

למות מתים, תדעו.

סוף אדם למיתה, מה לעשות?

וצריך להכין צידה לדרך. ומי שלא הצטייד, מספיק.

השם נתן אפשרות להעביר לחשבונו זכויות.

אז אם את דואגת באמת לנפטר,

תדאגי לו לזכויות, כי מה שהוא צריך זה זכויות.

היא מתרחבת בזה שהוא יחזור הרבה מצוינים. מצוין, אז מה את דואגת?

אז הוא בגר עדן אצל האבא.

מה זה משנה עכשיו איך הוא נפטר, מתי הוא נפטר? אם הוא כזה,

אשראי שזכית לגדל בן כזה,

שיחזיר יהודים בתשובה.

את יודעת מה אמר רבי עקיבא על הבן שלו? שהוא קבר אותו גם.

אמר, מובטח אני שבני זה בן העולם הבא.

למה?

שזיכה את הרבים.

כי אם הוא זיכה את הרבים,

מגלגלים זכות על ידי זכאי. אם מן השמים גלגלו לאדם

את הזכות לזכות את הרבים, זה סימן שהוא זכאי בשמים.

ואם הוא זכאי בשמים,

אז הוא בן העולם הבא. אז מה רע?

למה רבי שמעון ביום פטירתו,

מה שאומרים לפי המסורת זה יום פטירתו,

למרות שיש שאומרים שזה לא בדיוק.

אבל למה רבי שמעון בר יוחאי זה יום ההילולה שלו?

איזה יום ההילולה? צריך להיות יום אבל, לא?

הפוך.

יום השנה של הצדיקים, היורצייט שלהם, זה יום התעלות הנשמה במדרגות עוד יותר בעולם העליון.

זה יום ההילולה.

זאת אומרת, צריכים להבין שהמיטה זה לא עונש.

המיטה, פעמים זה כפרה,

ודאי שזה מעבר,

והסוג של המיטה יכול להיות בשביל הכפרה מה שנצרך על מנת שיצא נקי יותר.

הבנת?

אז אם אדם, דוגמה, מת

בתאונת דרכים, חס ושלום,

אז יכול להיות שהוא עבר על איסור כלשהו של סקאלה,

ועל-ידי זה שהוא נסכל בתאונה,

אז מיטתו כפרתו.

ואם אדם מת בחנק,

יכול להיות שהעבירה שהוא עבר

היתה של חנק, ולכן הוא זה. זה לא יכול להיות, זה ברור שאם לא, הוא לא היה מת במיטה כזאת.

אבל אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד מה הוא עבר. גם דרכי האדם נסתרות, לא כולם מכירים במעשיהם של האנשים.

טוב, לענייננו, אם היהודי היקר שם,

אז איפה הוא נמצא עוד? בוא,

בוא, מתוק, קבל עליך ציצית ועול מלכות שמים,

ונצא לדרך.

מה השם של הילד? אביב לוי.

מי שבירך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד שלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את הילד הנעים, אביב לוי בן תמר.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, בזכות התשובה של אביו ואמו מהרה. אמן.

הנה, יש כבר אישה שמוכנה,

יש אישה שמוכנה כבר להתפלל ערבית לרפואת הילד.

יפה מאוד.

עזב וברוך.

אבל אני מבקש כרגע לא ברכות, תעשו לי טובה, אני רוצה שאלות בשביל

שנתקדם קצת, בסדר?

שאלות אני רוצה, שאלות. תן לבחור פה באמצע, כי אני נהיה ליד ה...

ערב טוב, כבוד הרב, ערב טוב.

הגעתי אליך אחרי איזה סיפור, אני במשבר. אתה יכול לעמוד, מוטי?

כן.

הגעתי אליך אחרי, אני במשבר.

האמונה שלי היתה בשמים,

בוא נגיד ככה,

ולאט-לאט היא הולכת ויורדת.

למה?

אני, שלוש שנים נשוי עוד מעט.

ככל שאני יותר מתחזק אני מקבל יותר בום.

עשיתי,

לפני החגים אני הולך וקונה ציצית.

אני הולך עם ציצית,

מתפלל שלוש תפילות, משתדל במניין.

תקרב את המיקרופון לפה. תודה. מתפלל שלוש תפילות במניין, משתדל, הולך עם ציצית, כיפה, שבת,

מנסה להיעדר במצוות במה שאני יכול,

שאם זה ללכת לקנות תפילין חדשות,

אף-על-פי שאין לי כל כך מהאמצעים הכספיים, הלכתי, קניתי את הטוב שבתפילין,

ציצית הכי מודרת שאני יכול, טלית לחג,

הכול. וככל שאני מנסה להתחזק והכול,

לא הולך שום דבר.

למה?

מה אתה רוצה שיילך?

מה אני רוצה שיילך? שאני אצליח,

במה? במה להצליח? בעבודה,

והכול, פרנסה, עבודה, ילדים שאין לי כבר, נשוי עוד מעט שלוש שנים. אתה עובד? אתה עובד. אני עובד, כן, ברוך השם. אתה מרוויח?

אם אני מרוויח?

מה זה מרוויח?

מה אתה קורא לאיזה מרוויח? מצליח להתקיים בקושי.

יפה מאוד, יש כאלה לא כל כך.

בסדר.

אבל,

עם השעות שאני עובד אני צריך לקבל הרבה יותר, אבל ננסה ולא מצליח. בקיצור, בוא נגיד ככה, מה השאיפות שלך?

מה השאיפות שלי?

להצליח להקים בית, שיהיו לי ילדים, לקנות בית. מה פירוש להקים? הקמת את הנושא. הקמתי? לא, אין לי בית בשבילי. אני גר בשכירות,

ואני חנוק.

גם הכסף שהולך לי לשכירות, גם כן, אני רוצה ללכת לקנות בית עכשיו,

לא הולך לי.

שום דבר.

הכול בשמים.

אין לאן להתקדם.

בוא, בוא, תקשיב. בוא נתחיל דבר-דבר.

קודם כול, זה שאתה לא קונה בית כרגע, יכול להיות שזה טוב, כי הדולר יורד, אז יהיה לך יותר זול עוד מעט.

דבר נוסף,

גם אם אתה קונה בית, מי אמר, מה, אתה לוקח את הבית אתך? אתה לא לוקח את הבית אתך. אני גם רוצה לקחת אותו. אז מה אכפת לך אם אתה גר בשכירות?

אני שאלתי שאלה. תעמוד, למה ישבת? כי יותר נוח לי לשבת.

אבל אני יותר טוב לי לראות אותך עומד.

אתה נראה שחור, ואני רואה אותך במסך שם, חשוך.

או, עכשיו אני רואה אותך.

אני, זו לא הכוונה שלי. הכוונה שלי היא כזאת,

ככל שבן-אדם יותר מתחזק ומתקרב לדעת,

הוא מקבל יותר מכות. למה?

מה המכה שקיבלת? מה המכה שקיבלתי?

אני איש מכירות.

כן.

אני חי על בסיסי, על עמלות כמו כולם. יש לי את הבסיס והעמלות.

בחודשים האחרונים, ככל שיותר התחזקתי, הרמת המכירות שלי,

לא הגעתי ל-target שלי בכלל.

אני אסביר.

למה?

תראה, תראה, כמו שאני רואה אותך כרגע,

לא ניכר על גופך שהעמלות ירדו.

תאמין לי שירדו.

מה, היית יותר נפוח?

לא. אתה רואה את הרב מוביל לזה לצחוק? ואני רואה שבלי עין הרעת. אני מדבר ברצינות, אתה מוביל לצחוק. לא, לא, לא צחוק, לא צחוק. אתה יודע למה באתי לפה? למה הייתי אצלכם, יש הרב אלון,

אמר לי, תקשיב, יש הרצאה בתל-אביב, תבוא, תאמין לי, תשאל את הרב, תראה, הוא ייתן לך תשובות.

אבל אתה נותן לי תשובות בצחוק, אני לא מקבל תשובות, באמת. עוד לא נתתי תשובה, חכה, אני רק בינתיים עוד. אתה רק צוחק. אני רק מודד, מודד, מודד, האם כל מה שאתה... לא, אמרתי לך, אני גדול. חכה, רגע, חכה.

שמעת?

אתה חושב שאני נקרא מצליח?

אתה חושב שאני נקרא מצליח? אני חושב, אם הבאת ככה כמות כזאת של אנשים פה,

אני חושב שאתה מצליח, לא? אז בוא אני אגיד לך איך השתמשת.

השתמשת במלה שאני בחודשים האחרונים עובד, עובד, עובד, ואפילו ל-target שלי לא הגעתי, כן? נכון.

target is מטרה, yes, מטרה.

אז אני אומר לך שגם אני, כמה שאני נראה מצליחן,

אני ל-target שלי עוד לא הגעתי.

אני רוצה להחזיר את כל היהודים בתשובה, ואני עוד רחוק מזה. בסדר, כל אחד מהיעדים שלו. אני ממש מרגיש שלא הגעתי לטרגף.

אבל איך אתה מסביר את זה שכן הגעתי ליעדים, כן הייתי מגיע ליעדים, וכשהתחזקתי ירדתי, יאללה? רגע, רגע, חכה, עוד לא סיימתי, חכה.

עכשיו, אני התחזקתי יותר ממך, הלו? הלו?

אני התחזקתי יותר ממך,

אני כל יום מתחזק יותר, כל הכבוד.

ועדיין לא הגעתי לטארגט, חכה. עכשיו, תראה כמה אתה צריך להתעודד.

אתה, בשביל להגיע לטארגט שלך, זה עוד 2,000 שקל.

אני, בשביל להגיע לטארגט שלי, ה-2,000 שקל האלה אולי באמת יעזור לי לקנות בית. כן, זה 2,000 שקל. חכה, חכה, חכה. אולי בשבילך גם לי הרבה. אתה, עם 2,000 שקל נוספים, אולי תקנה בית.

אולי, בטוח. אבל להשיג 2,000 יותר קל מלהשיג 2 מיליון בעלי תשובה.

אז תבין שאני הייתי צריך להיות,

מה זה בצער? הייתי צריך לחפש אותך בשביל להתעודד.

ואתה, בהפוך, מחפש אותי ואומר לי שאתה בדיכאון, שחקן, 4,000 שקל. אני מסר, אני אומר לך את האמת. כן, אני בדיכאון. אז חכה מאוד. אני אומר לך את האמת. וואללה, אני אומר לך, היה לי מחשבה להוריד את הכיפה, ללכת בלי ציצה. ואז בטוח, היה לך 4,000 שקל. האמת להגיד לך? כן. ככל שירדתי במצוות יותר טוב לי. אני מרגיש יותר טוב. הבנתי.

אני אומר לך את האמת.

אז אני מבין עכשיו שיצר הרע מבין שאתה הולך להרוויח כל כך הרבה מזה שתתחזק רוחנית. תקשיב, תקשיב, עם עובדות אי-אפשר להתווכח, זה עובדות. אני יודע, אבל אני מספר לך, זה עובדות, אני רואה את המספרים בסוף הכול. אבל אני אומר לך מי גורם למספרים, תקשיב.

מי שגורם למספרים זה יצר הרע שלך. נו. אני אסביר לך. הוא גורם להם לעלות?

לא, אפילו. אה, מה לא? זו עובדות. חכה, חכה.

מי ששולט בכסף אצלך זה יצר הרע.

תקשיב.

עכשיו, אם אתה תתקדם בתורה,

הוא רוצה להראות לו, נכון אומרים, עשר בשביל שתתעשר?

נכון. נכון. יפה. אני כל פעם בבית-כנסת גם נותן צדקה.

נותן, יש לי קופה בבית, אני שם. נותן מעבר למזקקים. זה מוכיח שאתה לא נותן מעשר.

מה? זה מוכיח. אני נותן הרבה יותר. כמה זה המעשר שלך? כמה המעשר? אני לא סופר.

מה, אתה לא סופר? אז איך אתה מספר משהו? אני בטוח שזה הרבה יותר.

אם אני כל שבוע כשאני הולך להתפלל, אז לכן כתוב. תשמע, אם זה כל תפילה,

כשאני שם את כמה שקלים בתפילת שחרית, עוד כמה שקלים במנחה בערבית,

אם זה 50 או 100 שקל כל שישי בבית-הכנסת, נותן לנזקקים שיקנו לאנשים שצריכים עופות לשבת,

אני חושב שכבר הגעתי יותר ממה שאני מבטיח. אז למה? כמה שערך בחודש? אם זה פה בקופת צדקה מלאומית, כמה בחודש? כמה בחודש אתה נותן?

בערך 600-700.

600-700. כן, וזה יותר מהמאסר. רק רגע, חכה, חכה, חכה, חכו. מה חכה? אם אתה נותן 600-700. בסוף אני נשאר, הם ימחרו בכיס. יפה, יפה. חכה, חכה.

קודם כול, תקשיב טוב.

אתה לא מחפש עכשיו להתעשר, נכון?

לא רוצה להתעשר. רק 2,000 שקל.

2,000 שקל, אתה רואה? רק 2,000 שקל, רק 2,000 שקל.

לך זה קצת, אבל לאחרים זה הרבה. לא, אבל עוד 2,000 שקל זה בסדר, נכון?

נכון? ברור.

600 תשאיר בכיס, נשאר 1,400. לא.

נכון?

לא. אשתך עובדת?

כרגע לא.

אז אני אתן לה ברכה,

לא. שהיא תמצא עבודה.

תקשיב טוב, תקשיב טוב.

אתה תקבל עליך את מה שאני אגיד,

ואני אברך גם אותך.

רגע.

ומה שתרוויחו מעכשיו יותר מ-2,000 שקל,

אתם מעבירים אלי.

מה זה לך, לארגון שופר?

כן. חתמנו. סגרנו? סגרנו. יאללה, עכשיו, קדימה. מה זאת אומרת יותר מ-2,000 שקל?

תוספת 2,000 שקל ממה שהיום אנחנו מרוויחים. כן, מה שאתה מרוויח היום פלוס 2,000, היתרה לשופר.

אה, זאת אומרת שעכשיו,

אתה אומר שהיא צריכה להרוויח יותר מ-2,000? כבר הגענו יותר מ-2,000.

בוודאי, מה אתה חושב? אני מברך סתם. הוא צדק, אוקיי, אוקיי. אל תצדק. רגע, אבל אל, חכה, תקשיב, תקשיב,

תקשיב.

אתה תלמד כל יום,

כל יום תלמד שעתיים תורה בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף.

תקשיב טוב.

אני מברך אותך. אתה נותן לי משהו שאני לא אוכל לעמוד בו, ואני יודע את זה. לא, אתה תאכל.

אני לא אוכל לעמוד בו. אתה תאכל.

כמה שעות אתה עובד?

כמה שעות אני עובד?

אני יוצא מהבית בסביבות 07 בבוקר וחוזר בסביבות 08 בערב?

אתה בחור עובד.

די, אמרתי לך.

וגם אחרי שאני בבית, גם יש טלפונים של עבודה. מה אתה עובד? אמרתי, אני איש מכירות.

מה אתה מוכר? ציות של חשמאס.

שנייה, שנייה.

בוא, בוא תגלה לי כמה אתה מרוויח.

מרוויח.

כמה? לא משנה.

תגיד חצי, אל תגיד הכול.

אולי יש לי הצעת עבודה בשבילך.

טוב לי איפה שאני עובד כרגע.

אתה רואה, מה שאני עושה אתך, אתה מתחמק ממני.

אני רוצה לשפר את מצבך. תגיד לי כמה.

אתה לא הבנתי. אני לא חותר לזה שתעלה לי את המשכורת.

אני שאלתי שאלה פשוטה. למה ככל שבן-אדם יותר מתקרב לדת, הוא מקבל יותר מכות? תענה לי על זה. הסברתי.

זהו.

רגע, כמה אנשים פה התקרבו לדת? לא נכון. אצלנו, אני מכיר בן-אדם, הוא קיבל מכות.

רגע, מה שמך? מה שמך? יעוז.

יעוז. לי עוז. לי עוז.

ואחרי כל זה אתה עוד בוכה.

אני לא בוכה, אני אומר משהו שמפריע לי. הבנתי. ראית אותי בוכה? לא, אמרת לי עוז ואתה ממשיך לבכות. לא בוכה, לא בוכה. אתה אומר משהו שמפריע ומציג לי. בוא, בוא תקשיב.

מי כאן התחזק בתשובה,

ואחרי שהוא התחזק בתשובה לא קיבל מכות? שירים את היד.

לא קיבל מכות. להרים את היד.

תסתכל.

עשרות שלא, ואת אלה שתשאל, כל מי שתשאל שלא קיבל מכות הוא לא פה. עכשיו אני אשאל, לא. כי אם הוא היה מקבל מכות, רגע, מי חזר בתשובה וקיבל מכות, כמו שהוא אומר, שירים את היד?

ברוך השם, אתה נמצא באכסניה טובה.

תראה כמה, אתה לא מבין, אתה מוביל את זה לטחור.

חכה, חכה, חכה. תבין מה מדברים, תבין.

עכשיו, תבין,

יש אנשים שחוזרים בתשובה, רני, אתה מראה את כל העיניים שלי, רני.

יש אנשים שחוזרים בתשובה,

עכשיו תבין, יש אנשים שחוזרים בתשובה,

והקדוש-ברוך-הוא נותן להם סיוע בשביל שילכו בכוחות עצמם, והוא מלווה אותם ונותן להם הארת פנים,

ואחרי זה הוא עוזב אותם,

והם צריכים ללכת לבד, כמו תינוק שמלמדים אותו ללכת, ואחרי זה מניחים אותו ללכת לבד.

יש אנשים שחוזרים בתשובה,

וישר כשהם חוזרים בתשובה, מתחילים לקבל מכות, כמו שאתה אומר.

אבל אני לא חזרתי בשביל זה. אני אסביר, חכה.

התחזקת, לא משנה. בסדר, אבל זו תקופה של שבע שנים. תקשיב רגע, תקשיב.

מה עושה הקדוש-ברוך-הוא?

מתחיל לפרוע את החובות שלהם, יש להם חובות מהעבר.

אז הוא מתחיל לנקות את החובות.

יש קיזוזים.

אתה בא לבנק, אתה באובר גדול,

ואתה אומר, די, מהיום, הנה, אני הבאתי עכשיו כסף,

אני מפקיד עכשיו סכום רציני,

ואני אומר לכם עכשיו שאני מעכשיו אתחיל להפקיד כל חודש סכום מסוים. אומרים לך, כן, כן,

אבל מה עם החובות שיש לך?

מה אתן?

אנחנו חייבים לקזז אותן מאיזשהו מקום.

אז אתה אומר, היית?

באתי לבנק, שמתי סכום, אמרתי שאני רוצה להיות בן-אדם?

התחילו לנקות לי.

נו, בטח, את החובות מתכוונים לקחת לך בכל מקרה,

אם תביא או לא תביא.

עכשיו, כשאתה התחלת להתחזק, יש מאיפה לקחת.

הבנת?

זה פי מה שאתה אומר, הייתי רשע גמור.

לא.

אם אתה בעצמי, אם אתה בעצמי, מה, אני כל פעם, אם אתה בעצמי, אתה לא מבין. אני אומר כזה דבר, כן?

איך בן-אדם, שאני פחות משקיע במצוות ובתפילות והכול,

יותר טוב לי, ואני קם עם חיוך והולך כל היום עם חיוך. אני אסביר.

כשאני מתחזק, החיוך יורד לי. למה? אני אסביר לך.

טוב, זה תלוי באישה. האם יורד לך? יש לי אחלה אישה, תאמין לי. אם זה אחלה, למה ירד החיוך?

למה?

כי אני מקבל מכות בגלל זה.

כי לא הולך לנו כלום. אז מה זה קשור לנישואים?

אמרתי שזה קשור לנישואים? אמרת, כן, מאז שהתחתנת.

תנית זה בזה? לא, אני לא תניתי את זה בזה. תניתי את זה גם לי.

אבל מאז שהתחתנתי, כשאני רואה אנשים שהתחתנו אחריי וכן מסתדרים, זה כן הכול, זה לא תלוי בנושאים. אז תשכח מזה, אל תזכיר את האישה.

אני לא מזכיר את האישה בכלל. עכשיו בוא תקשיב.

אם אתה אומר בעצמך שאני התחזקתי,

האמת, בזכות האישה עדיין לא הורדתי את עקיבא.

ברוך השם, ברוך השם, אז אתה יכול לחייך הערב. היא זאת שמחזק, דודי. ברוך השם.

אבל מכל מקום, אתה צריך להבין דבר אחד.

זה שאתה אומר שהיית צריך להתחזק, פירושו של דבר שלפני כן היית פחות חזק.

ואני אומר לך שאתה עדיין צריך להתחזק. אתה יודע למה?

כי אני יודע שגם אני עוד צריך להתחזק.

אז פירושו להתחזקות יש מעלות ודרגות. איפה היית, אני לא יודע.

אבל אם היית צריך להתחזק, זה שאתה מבין,

אז מה אתה טוען בעצם? היית חלש קודם,

אבל על החולשות האלה, איך ציינת קודם?

אני היום מתפלל שלוש תפילות, אני היום עושה זה.

משמע שקודם לא היית מקפיד על זה. אני לא מקפיד גם אתה, אבל העם יסביר. אז למה אמרת היום? היום במניין.

היום במניין. היום במניין. או, יופי.

אז התחזקת, פירושו של דבר, היית מחפף בתפילה.

עכשיו אתה בסדר, מקפיד יותר.

הכול טוב ויפה, אבל תשמע, חובות היו לך אצל הקדוש-ברוך-הוא, ברור.

על חובות צריך לקזז.

אז מה הבעיה?

יום אחד ייגמרו הקיזוזים,

ואתה לא תהיה חייב יותר.

ככל שתתחזק,

ככה אתה יותר, תשפר את מצבך.

אבל בינתיים מקזזים.

אתה יודע מה אמר החפץ חיים?

בא אליו אחד

ואמר לו, כבוד הרב,

אני חוזר שנתיים בתשובה ואני לא מרגיש שום שינוי ממה שהייתי קודם.

אני ציפיתי, אני חוזר בתשובה,

הארת פנים.

אני רואה, אני באותו מצב.

אמר לו, תשמע מה טוב,

אדם נכנס לביצה.

נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס, נכנס.

יום אחד החליט לצאת.

אז אם הוא החליט לצאת, הוא כבר בחוץ? לא.

צריך לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, לצאת, עד שהוא יהיה בחוץ.

אתה נכנסת עם כל החובות שלך,

של התפילות, חפיף, דליל וכו', לימוד, לא למדת כל כך, זה עשית, זה חיפפת, זה פה, שם. נכנסת לביצה,

נכנסת, נכנסת, נכנסת, נכנסת, נכנסת, נכנסת, נכנסת, נכנסת, נכנסת.

עכשיו החלטת להתחזק, מה זה לצאת?

לצאת, לצאת, לצאת, לצאת.

יכול להיות שאתה עוד מעט כבר בחוץ, יכול להיות שעוד קצת ייקח.

אבל מה שברור, שאתה בדרך החוצה, וזה טוב.

למה אתה מפסיק?

אם תשליך את הכיפה עכשיו,

אתה תישאר בתוך הבוץ להרבה זמן אחר כך.

אז בשביל מה?

יותר טוב בבוץ?

יותר טוב בבוץ? איחולי הלוויים.

איך אתה מעז להגיד כזה דבר שיותר טוב שם?

כנראה, זה מה שאני רואה אצל אחרים.

אצל אחרים, אני מרגיש את זה על עצמי.

אני לא מבין מאיפה אתה מביא את זה. יהודי יקר, אתה צריך להתבונן מה אתה מדבר. אתה בריא?

מה על זה אתה משלם לקדוש-ברוך-הוא?

לא משלם.

לא משלם, אה?

הוא אומר לו תודה כל כך. תודה רבה לך.

ואם הוא יתחיל להראות לך את נחת זרועו, מה זה נקרא, מכות,

לא כמו שאתה חושב, שפחות מ-2,000 שקל זה מכה.

מה תעשה אז?

אז תרוץ אליו בזחילה.

בזחילה אחר כך. אם לא אליו אז לקופת-חולים,

ואם לא, אחר כך למקומות אחרים. בשביל מה?

על מה שהוא נותן לך אתה בכלל כאילו חייב לך ומגיע לך ופשיטא,

וגם אם אני אזרוק את הכיפה אז בן-אדם לא ייתן לי בריאות.

ככה אתה חי.

אז תדע לך שזה לא ככה.

זה שאתה מדבר היום ככה מול הקדוש-ברוך-הוא,

והוא נותן לך לדבר,

זה עוד דברים שאתה הכנסת את עצמך לבוץ.

עוד.

אם זה היה בן-אדם שהיה מתחצף אליך,

והיה מדבר אליך כמו שאתה מדבר כלפי הקדוש-ברוך-הוא,

ולך היה יכולת ואתה נותן לו את מחייתו,

אתה באותו רגע היית שולל את מחייתו.

אם היית מעביד ופועל היה מתחצף אליך כמו שאתה מתחצף,

תדע לך, אם אתה לא זה, אז אני זורק לך את הזה ואני עושה לך את הזה,

היית אומר לך חפיף מייד על המקום.

היה הקדוש-ברוך-הוא יכול לעשות לך דבר, אבל הוא יגיד לך חפיף עם המכות?

ביי.

מה היית עושה?

והוא לא עשה לך את זה, ואתה עוד מאיים עליו, אה?

בעמידה.

עומד, הוא אומר לו, תשמע, אתה אמרת לי לעמוד, רציתי לשבת. הבנתי, זהו.

אני זורק לך את הכיפה, אה? עושה החזרה, מחזיר ציוד, הוא ייקח אותך, יגיד לך, בוא, מותק, בוא, אם אתה מחזיר ציוד, בוא.

בוא.

מה אתה עושה?

תהיה חוכום, כדאי לך להישאר רגוע, רילאקס,

רילאקס,

בשביל שתקבל 2,000 שקל ואת העודף תחביר אלי. הבנת?

שעתיים לימוד תורה בתוכנית דיבור,

שלושה חודשים רצוף, אף-על-פי שאתה עובד קשה,

עדיין נותרו לך כ-12 שעות פנויות.

תשקיע אותן בקרבה לקדוש-ברוך-הוא.

איך 12 אם אני עובד מ-7 עד 8 עוד שעתיים?

חשבון פשוט. לא בטוח זה.

מתוך ה-11 שנותרו, תן עוד שעתיים, תשען 8. אתה צריך 8. אני מכיר את הציוד, אני לא אוכל לעמוד בזה.

אין, אין ברירה.

אין ברירה.

תראה, אם אתה משקיע בטלפונים ובריצות לאנשים 11 שעות ולא מגיע ל-2,000 החסרות,

נותן לך פטנט יותר חסכוני. יושבים בבית,

לומדים שעתיים ומביאים אותה בגדול.

למה לא טוב?

למה לא טוב? כי זה משהו קשה, שאני לא אוכל לעמוד בזה. אם היו אומרים לך בשביל שתתקבל עוד 2,000 שקל, תעבור קורס שלושה חודשים, שעתיים ללמוד כל יום,

היית עובר קורס?

לא.

איזה מחריד אתה. הוא אומר לך את האמת, לא כל יום. איזה מחריד. לא כל יום. משפרים לך את הדרגה, מביאים לך עוד 2,000 ישר, בלי מאמצים.

מי לא יוצא לקורס של שעתיים? אני. אתה?

אתה יודע מה? לא מגיע לך 2,000. בסדר?

לא מגיע לך.

אוקיי.

אז תישאר ככה. טוב. עכשיו אתה יכול לשבת.

בסדר.

כן.

תן לה שמה.

תן לה.

אני מוכנה לעשות, מה? אני לא שומע. אני מוכנה לעשות כל עסקה אתך,

כי אני חושבת שהעסקאות שלך מאוד שוות.

אני לא מבין למה את מדברת. עברית את מדברת?

אני אנגליה, אבל אני משתדלת לדבר עברית. את באנגליה, באנגליה.

אז תדברי אנגלית, קל לי יותר.

קל לך יותר?

אוקיי, so my part, לא הבנתי אף מילה. תעברי לעברית.

לא, לא, לא. זה בסדר. זה בסדר. את יכולה לדבר באיזו שפה שאת רוצה. גם צרפתית אני לא מבין. אין בעיה.

אבא שלי הוא בן-אדם שומר תורה, שומר מצוות,

הולך לבית-כנסת, מתפלש שלוש פעמים ביום.

הוא עכשיו קיבל סרטן,

הסרטן נכנס לו בתוך העצמות שלו. כן. בקיצור,

אני מוכנה לקחת,

או אם אתה יכול להדריך אותי, מה אני יכולה לעשות בשביל לעזור לו,

בשביל שהוא יקבל,

אולי אם אתה יכול לברך אותו, שיקבל רפואה שלמה.

ומה שאני יכולה לקחת, גם אני מוכנה בעסקות שאתה מכין עם אלוהים, אני מוכנה לקחת גם,

תגידי לי רק משהו.

כן. את שומרת תורה או מצוון?

אני שומרת כשרות,

אני עושה תהילים כל יום.

שבת את שומרת?

אני משתדלת, אבל לא מצליחה, אבל אני אצליח אם תברך אותי.

תגידי לי רק רגע משהו, אני רוצה להבין. את נשואה? לא נשואה.

לא נשואה.

את גרה בישראל או באנגליה? עכשיו בישראל.

עכשיו בישראל.

ההורים שלך אתך גרים פה, בישראל? הם באנגליה.

איפה? באנגליה. באנגליה.

הבנתי.

תראי,

תקבלי על עצמך לשמור שבת,

ללכת בצניעות גמורה,

להתפלל שלוש תפילות,

שלוש,

שחרית, מנחה ערבית.

אני אומר, אני לא יודעת את התפילות, ואני קוראת את התהילים באנגלית, כי אני לא יכולה לקרוא. טוב, תקראי, יש תפילה גם באנגלית.

יש סידור באנגלית.

אז אני אקנה, בסדר. ותתפללי שלוש תפילות,

ובעזרת השם אני מברך את אבא. אבא שומר תורה ומצוות? שומר.

שומר הכול.

כן. הבנתי.

הוא בהכרה?

כן, כן. הוא עכשיו צריך לעבור ציילך. הוא רק עכשיו קיבל את ה...

בשורה. כן.

תגידי לי,

הוא יוכל ללמוד שעתיים, את חושבת, בתענית דיבור, מה שאמרתי לו, או שלושה חודשים נוספים? אני לא יודעת מה זה תענית דיבור, אבל אבא שלי לא ללמוד. זה לא לדבר.

ללמוד ולא לדבר בפה עם אף אחד.

אפשר לדבר מה שלומדים,

אבל לא לדבר עם אחרים כלום.

שעתיים? נטו?

אני אגיד לו, הוא יעשה כל מה, הוא לומד במדרש, אני אגיד לו, מאה אחוז. שעתיים תגידי לו בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף, אוקיי? אוקיי. מה השם שלו?

שלום בן-שמש.

שלום בן-שמש, השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

אני מבקש שאלות אבל, רבותי. יש לך שאלה?

שאלה, תן לה למעלה שאלה.

למעלה.

למעלה, תסתכלו, הצלמים לא רואים, רני.

כן, לעמוד בבקשה.

אני מתבייש? אני מתבייש? אני לא יכול להגיד.

כן?

כן, מה השאלה?

מה השאלה?

נו.

יש שאלה או אין שאלה?

רני, איפה את שואלת?

נגמרה השאלה. זו השאלה הכי קצרה שהיתה לי.

כן.

רק רגע.

את רוצה לשאול שאלה? בטוח?

תן לה שאלה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

אתה לא זוכר אותי,

אז אני קצת ארערער לך את הזיכרון ב-11 בינואר שהיית בבית-דני.

מה ה-11 בינואר?

אה, 11 בינואר.

לא, לא, לא. חשבתי ב-11 בספטמבר, כן. כן, כן, 11 בספטמבר, אני חושבת. ספטמבר?

כן, שהיית בבית-דני, בית-דני. אה, בית-דני.

לא, לא תאומי.

כן.

אז אתה זוכר אותי עם החציות מהוואי?

לא זוכר את הוואי.

בסדר, אחר כך תסתכל, תראה.

לא משנה. בקיצור, אז מאותו יום אני לקחתי על עצמי כיסוי בשבת.

באותה שבת או שבת אחרי זה

השארתי את הכיסוי.

עכשיו, יותר זה היה לרצות את הזאת. אני לא יודעת אם אתה זוכר שאני סיפרתי לך שהילדים שלי חזרו בתשובה, וכולם חזרו בתשובה,

ואני נשארתי החילונית היחידה בבית.

זה היה פה, בבית-דני? לא, בבית-דני.

פה זה בית-ברבור.

אה, בית-דני. בית-דני, כן, שכונת עתיקה. נכון. פעם אחרונה שהיית פה, באזור הזה. הבנתי.

וזהו, וחזרתי, כאילו, נגיד בכותרת חזרתי בתשובה.

אני קצת הזדהיתי עם הבחור הקודם, לא ממש הזדהיתי אתו, אבל בקטע הזה אני לא אומרת, כאילו,

שחזרתי בתשובה ורק יש לי מכות. אין לי מכות,

אני לא חזרתי בתשובה.

אני רק עם כיסוי וחצאית.

אני אותו דבר.

אין לי שום מוטיבציה, אין לי שום התלהבות.

אני לא יודעת, אני רואה את הילדים שלי,

איך הם מחכים לשבת,

איך הם נהנים מהשבת,

את בעלי.

אה, ובתוך השנה הזאת התחתמתי גם עם גר צדק.

הוא ממש, הוא לומד בכולל, והוא מאוד חזק, התחזק.

אני דורכת במקום, אני בנוטרל, אבל אי-אפשר לתאר את זה, כאילו.

אני עם כיסוי וחצאית והולכת אחורה, אחורה, אחורה, אחורה.

אני לא יודעת, אני אומרת, פעם שעברה דיברתי, לקחתי על עצמי כיסוי ראש,

לא ביקשתי ממך ברכה, לא ביקשתי ממך משהו, אמרתי, הייתי צריכה לנצל את זה אולי, לא יודעת.

כאילו, אז באמת, כאילו, מה, כולם קמים ומדברים אתך ולוקחים לך ברכה, ואני רואה דברים. אני ראיתי את כל התוכניות שלך.

ואני לא ניצלתי את זה, אז אני לא יודעת, אולי עכשיו אני גם רוצה לנצל את זה, ממש. טוב, אבל רק רגע, אני רוצה להבין דבר אחד. אני רוצה לדעת למה אין לי התלהבות, למה,

ואתה יודע למה אני עם כיסוי? אני מפחדת, הכניסו לי פחדים.

אני ירדתי כמה פעמים למטה בלי הכיסוי, ומהר רצתי אחורה, הבית,

כמו שאתה אומר עכשיו, ה'קסאמים' וה'גוגו מגוג', מהדברים האלה פחדתי,

לא פחדתי מכלום.

כאילו, לא יודעת מה, אמרתי, יאללה, אולי מפני שהורדת כיסוי היום היא היתה גוגו מגוג הזה.

אבל באמת, כאילו, כל יום, כל יום, אתה יודע מה, היום אני אמרתי,

אני הבטחתי לעצמי היום שאני אדבר ואני לא אעשה צחוק, כאילו, שאנשים לא יצחקו, לא בא לי שיצחקו,

כי בסוף אני בלילה בוכה, הם צוחקים, אני בלילה בוכה.

כאילו, אני אומרת לך, כל יום, כל יום שאלוהים ברא אותו,

אני עומדת ליד הראי שעה, שעה, כן עושים את הכיסוי, לא עושים את הכיסוי. אין לי בעיה עם חצאית.

כל יום, כל יום, אני ממש אומרת לך, ואתה יודע מה,

אני קצת לא רוצה ממש להיות כנה. יש לי כנות אמיתית, אבל אני לא רוצה ממש להיות כנה.

הייתי אומרת דברים יותר גרועים ממה שקורה אתי. אני לא רוצה להגיד ממה שקורה אתי. כאילו, אני לא יודעת, אני רוצה,

אני ממש, היום אני באתי, ואני אמרתי, אני רוצה שתעזור לי, אני רוצה שתעזור לי.

אני כאילו לקחתי את הכיסוי וחצאית, אבל זה לא זה, זה ממש לא זה.

עכשיו, אתה יודע מה הכי מצחיק, כבוד הרב? אני חייבת להגיד את זה.

יש פה מישהו מסמינר ערכים,

הוא ראה אותי עם כיסוי וחצאית, אני מתחננת אליו, בוכה לו, קח עוד איזה סמינר.

הוא אומר לי, את עם כיסוי הדתייה, אני אומרת לו, אבל אני לא דתייה, תעזוב אותי, כי אני לא רוצה לתת כיסוי.

הוא פה, יאללה, הלווה שעכשיו הוא ישמע, אני אצא החוצה ואני אגיד לו, אתה רואה? קח אותי.

הוא לא רוצה לקחת לי לסמינר, הוא לא רוצה.

הוא חושב, אני רוצה נופש.

אני אומרת לו, יש לי הרגשה בתוך תוכי שזה מה שיחזק אותי. רק לסמינר,

הוא לא רוצה לקחת אותי. אני אקח אותך. קח אותי, הלוואי.

תשמעי.

יש לנו מחר סוף שבוע, אני באה, אני באה, אני באה. באמת, אני באה. אני מביאה את בעלי, יש לי תאומים בני ארבע וחצי,

הילד שלי עם פאות, עם כיפה, עם ציצית. יש פה הרב נסים, שאני מבקשת ממי אני אישית שתברך אותו. אתה לא יודע איך אני אוהבת את הבן-אדם הזה, זה בן-אדם שאי-אפשר לתאר.

הוא עוסק לי הכי הרבה.

מחר אנחנו יוצאים לכנר, חמישי-שישי-שבת. אני באה. אני חולה?

בטח. לא, אני עכשיו לא אומרת לבעלי, רק שיסכים. את תהיה לך לתאם מחר בבוקר ישר עם ארגון שופר 03. תרשמו, תרשמו. מי ירשום לי?

יש שידור חוזר. יש שידור חוזר. לא, אבל יענו לי, כאילו. אני עכשיו אוהבת מפלדה היום, כאילו. תשמעי, 03. לא צריך לכתוב, זוכרים? מי ז'קורן?

אין לי אינטרנט, לקחו לי הכול, טלוויזיה, אינטרנט, הכול, ואני כמו חילונית, כאילו, מה? תשמעי רגע, תשמעי.

אלו, אלו, תשמעי. מה? 03. יפה.

03. תקשיבי, איך תזכרי. אה.

לא, היא רושמת בטלפון. 03.6. שיש.

כן.

חמש פעמים שבע.

כן. תשע.

בסדר, אני כל כך מתרגשת, אני לא אזכור, היא תרשום.

היא תרשום. אתה לא יודע איך אני מתרגשת.

רגע, אתה רק עופף. ברח אותי.

שיברך אותי. אני אומר לכם, זה בית ברבור.

כמה ברברה יש פה?

זה הערב שהיו לי השאלות הכי ארוכות והשאלה הכי קצרה.

לא, אני לא שאלה ארוכה. לא, בוודאי. בעיה. אני בעיה. לא, זה.

זה עוד רק ההתחלה. היינו יחידים לי.

עכשיו תקשיבי. כן.

תברך אותך, אני אברך, אין שום בעיה.

כן.

אבל בשביל להתחזק את צריכה ללמוד קצת. אם לא תלמדי אז באמת את עובדת על פריילוף. אני לא יודעת כלום. אז לכן אני אומר, אם לא לומדים, לא מבינים. אם לא מבינים אז אדם נשאר במצב של תמיהה, מה אני עושה בעצם? אני לא יודע מה אני עושה בכלל.

את חייבת ללמוד קצת, קצת.

יש שיעורים לנשים.

אה, אני הולכת, הולכת.

וזה ממלא אותך קצת? אז לאותו רגע, לאותו רגע. אני יוצאת משם.

טוב מאוד. הראש שלי במספרה, שאולי מחר אני אעשה.

אני לא יודעת, כאילו, אני לא יודעת, ואני, זה בסדר, את נורמלית. את נורמלית. לא יודעת. ככה הנשים, אם יוצאות מפה ולכות למספרה. זה בסדר. אבל לא לכת, זו הבעיה. זה בסדר, זה בסדר.

אבל קודם כול אני שמח בשבילך שיש לך קסדה על הראש. כן, אה. אז אל תחשישי מגוג ומגוג. למה יש לך כיסוי?

כן. זה הגנה על הכיפאק.

עכשיו,

תלמדי, את מקשיבה? כן. תלמדי,

עכשיו, את לא מצאת לך חברות?

יש לי, יש לי חברות.

מה? לא, דתיות גם? דתיות? הנה, הוא פה, משה.

דתיות? יש לך דתיות.

כן, יש לי חברה אחת דתייה, כן, יש לי, אני גם במדרשייה של הרב נסים, כל השיעורים שלהם באים, אבל שם יותר צעירות, ילדות קטנות.

נו. אני ואי עכשיו הכי זקנות, אני וחברה.

כאילו כולנו ילדות. תרגישי צעירה, אל תפחדי, תרגישי. אני הולכת, אני הולכת, יש שם באמת רבנית וכולם, כאילו.

אני לא יודעת איך להסביר את זה, זה נשמע כאילו שעכשיו, כאילו,

אני איזה לא יודעת ולא זה. אני, יש לי בעל שלומד בכולל.

הבנתי. יש לי ילד שלומד בכולל, יש לי ילדה שבעלה שלומד בכולל.

כולם באמת חזקים והכול.

אני מדברת על זה שאין לי את ההתלהבות.

יכול להיות שאני עכשיו מרצה אותם, זה ככה לי נדמה, ככה נראה לי. שמה? מרצה אותם, שאני עם הכיסוי ועם החצאית,

תגידי לי, מוזיקה, מוזיקה את אוהבת?

מאוד.

מה זה, כאילו, בסדר. זה יכול לשמח אותך? כן.

אז קודם כול תקני לך כמה דיסקים של מוזיקה חסידית,

תורנית וכזאת, שיתנגן, קודם כול, בסדר?

כן. אחרי שזה נכנס,

אז בעזרת השם נכנס שמחה גם, עם מוזיקה נכנסת שמחה.

ואם יש לך משהו לזה את מפזמת קצת,

וככה מעבירים את זה לאט-לאט.

ברקע את יכולה לשמוע קלטות של חיזוק,

ללכת לשיעורים מדי פעם,

לשוחח עם הילדים על דברים,

יא, הנה אני.

מה?

לא, שפעם שעברה.

מה?

טוב, לא, תעביר עכשיו.

מה רואים? אני לא רואה. זה אני.

הלאה.

הנה משה, תראי את משה.

טוב, מכל מקום,

זה ההצעות הקצרות שיש לי בשבילך. ברכה אני אתן לך.

בתיה בת עליזה.

מה? בתיה בת עליזה. חכו רגע. אה.

אני אתן לך אחרי הברכה גם לשמוע שיר חדש, בשביל שתהיה לך שמחה. בסדר? טוב.

מה השם ושם האימא?

בתיה בת עליזה.

בתיה בת עליזה, השם יזכה אותך לשמחת חיים בעבודת הבורא תמיד. אמן, אמן, אמן. משה.

רק רגע, שיר אחד להפוגה, היה פה שאלות ארוכות.

חייבים להירגע.

שיהיה בלנס, בלנס.

רק רגע.

משה.

משה,

נעים ליוחמת ולא אמרם לשבוע הבא.

אברון דמיינו אחים, לאדם אבי ומבי.

ואל תצטמאו עמו בטבע.

יש לך מורות מקומה אירה.

ומקזרת פעם הממשל על ימי בתור מלטייה.

משה.

משה נעמה, הכילה נועד המים.

נפילת בית המן, אותו ה' לא חבן.

משה נעמה, הכילה נועד המים.

נפילת בית המן, אותו ה' לא חבן.

משה נעמה, הכילה נועדה.

ויראה את העם בשבילו דם,

ויצא כל יום לקראתם,

ועוד אדם כולו מבורם,

ולהיות נוזם עמם מחמישת ריב,

אבל בואו,

ולפיצות אמר בקול אל מבנת מיקר כזה,

ולבעלה עוגר.

שבע פיצו

אין עמוקים,

גם לך על המוחזר והכל הזמן.

בסדר.

להושיע ממצרים יש ישראל,

ולפיצות ארגת הארץ,

וכוחנת ארגת הארץ,

ולפיצות ארגת הארץ.

משה נמנע לקבל אשיבות,

ונגרום להעיל פתיחות,

אשר אשר שכנעו,

ורחם וצמח ונגרום.

משה נמנע לקבל ארגת הארץ, ולפיצות ארגת הארץ, ולפיצות ארגת הארץ, ולפיצות ארגת הארץ,

אוצר השכר לא חלק.

ברוח עם הצדיקים,

ימי רעות נועזים ונדים.

שלפני ויעבדוני לכרסת נותיהו אודי.

תחי חדש בעקום הקפה על עונה להושיע את העמים מצרים לקבל עליהם עוד מאוחר שמאיים.

משה נכמה נאמן, הכילה לנו את המן,

וכפילה עצרה את המן,

אותו אשר לו המן.

משה נכמה נאמן, הכילה לנו את אומה,

וכפילה עצרה את המן,

אותו אשר לו המן.

מי מכונן לכל סבבות העולם שהשם אוהב.

אושר בים לידיים העיר עצה את העם בחלמים.

ניקרתם לעם בכל מיניים ושניהם חזקוי בחילנים.

רושם ארוע נאמרים הכילנו את המלואה.

ניקרתם לעם בכל מיניים ועקבלה.

ניקרתם לעם בכל מיניים ועקבלה.

משה ארוע נאמרים הכילנו את המלואה ופילם הצפה יפה.

אותו השם יפה יפה.

משה ברור אז נאמן אל הכילנו את המם ותפילת צבאיך חנן אותו אשר לא חנן.

תודה, תודה, תודה. רק רגע, יש התפתחות. יש התפתחות.

זה שמרוויח 6,000 שקל החליט ללמוד שעה,

אבל זה אומר שהוא ירוויח רק 1,000, לא 2,000. אם אתה לומד שעתיים,

מינימום 2,000. אם אתה לומד שעה,

1,000. עכשיו,

תחליט.

מה שתחליט,

לזרע חי וקיים?

זה תגיד

תודה שאני נותן לך רק

שעתיים ללמוד.

צריך יותר, אבל אתה יודע מה?

נישאר בשעתיים.

שעתיים בשביל שיהיה לך בייבי ויעלה לך עוד כסף?

שעתיים. תקבל הכול.

שעתיים בתוכנית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

סגרנו?

כבוד.

להקלטה, בהקלטה.

מה השם בשם האמא?

ליעוז בן מיכל.

ליעוז בן? מיכל.

מיכל.

השם יזכה אותך.

לזרע חי וקיים, לעבודתו יתברך, פרנסה טובה, ויתרה לשופט.

תהיה בריא.

אתה עקשן? אבל גם אני, וניצחתי.

אהלן, אהלן.

רק רגע, יש פה מאחוריו, כבר עם האצבע כל הזמן שם, תן לה רגע.

כן, תן לה.

תן לה לידה, כן.

כן, מה שאלתך?

יש לי חברה שלא נמצאת פה,

ואבא שלה יש לו את המחלה.

אמרנו שזה יהיה בסוף, שתהיו בריאים.

אז בסוף, טוב?

אני אזכור את זה.

תקדמי את זה בשורה, להתחלה פה, בשורה בהתחלה.

כן?

נו?

בזריזות, שאלי.

כבוד הרב, רציתי לשים כיסוי ראש.

יש לי בעיה עם זה שהתחתנתי,

התגרשתי, עברתי שני ניתוחים,

ועדיין אני לא יוצאת מזה.

אז אני מוכנה לשים כיסוי ראש,

בתנאי שאתה תברך אותי

לרפואה שלמה.

בסדר גמור. בשמחה רבה. הנה, אני כבר נותן לך.

תברכי שהחיינו, על הכלי.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מה שמך ושם האימא?

גלית-בת ברטה, תזכי לבנות בית נאמן בישראל. בהצלחה ותתחזקי בתורה. אמן. בהצלחה.

כן,

אתה רוצה לשאול שאלה או ברכה?

שאלה מלאכמה בתורה. אז אחר כך.

שאלה מלאכמה.

יש פה ילד, מה הוא רוצה, שאלה?

שאלה? תן נאי אליי.

כבוד הרב,

אם

אתה אומר שבן-אדם חוזר בתשובה ב-100% הוא מחליף זהות,

אז איך הוא מקבל מכות?

אם הוא מחליף זהות, איך הוא מקבל מכות?

מי אמר שהוא מחליף זהות?

כי אתה אומר שאם הוא חוזר בתשובה ב-100% הוא מחליף זהות.

נכון.

אז העבירות נהפכות לזכויות, אז איך הוא מקבל מכות?

אמרנו, אם נשארו לו חובות

והתשובה לא מחקה הכול,

צריך לנקות אותו.

אז איך עושים את זה וחוזרים ב-100%?

או, שאלה יפה.

איך עושים את זה וחוזרים ב-100%?

אז ככה,

יש ארבעה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל.

אם אדם עבר עבירות

עשה וחזר עליהן בתשובה, נמחל לו מייד.

אם הוא עבר על לא תעשה, שהן יותר חמורות,

אז התשובה תולה,

ויום הכיפורים מכפר, צריך להמתין עד יום הכיפורים שתהיה כפרה שלמה.

אם אדם עבר עבירות שיש עליהן עונש מיתת בית-דין או כרת,

אז התשובה עדיין תולה,

יום הכיפורים עובר ואפילו קמה, ועדיין תולה,

ורק עד שיבואו ייסורים ויכפרו לו.

אם בן-אדם עבר עבירות שיש בהן מיתות בית-דין וכרת, ויש בהן גם חילול השם,

אז לא יעזור לו כלום, גם תשובה, גם כיפורים, גם ייסורים,

עד שהמיתה תכפר.

זה ארבעה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל.

ורבנו יונה מסביר,

אם אדם רוצה להימלט מכל החילוקים האלה,

ושהוא יחזור בתשובה ושיתכפר לו על הכול לגמרי,

ולא יצטרך לעבור את המסלול הארוך הזה,

אם הוא יחזור בתשובה ויעשה את תשובת המשקל כנגד החילול,

הוא יעשה קידוש השם,

והוא יעמיד את האמת בכל מקום

ויצהיר עליה בגלוי,

וישפיל את השקר בכל מקום,

ויילחם באלה שמחזיקים בה,

ויצדיק את אלה שהולכים בדרך התורה,

ויעשה את זה תמיד,

לא יצטרך לארבעה חילוקים אלה, הוא יהיה צדיק גמור ולא יצטרך את המסלול הזה.

הבנתי אותך?

תודה רבה, מותיק.

איפה אתה לומד?

תן לו רגע, תן לו.

בבית-ספר בן-ישחק של הרב אלי. אה, פה, יפה מאוד, ברחוב ההגנה.

לא.

ברמת-גן,

של הרב יוסף ניסן. אה, הבנתי.

יש גם פה, נכון?

בשכונת-התקווה, רחוב ההגנה. גם כן בין-ישחק.

לא, אבל יש לו עוד שם, לא?

היו קוראים לו פעם אולי?

רשבי. רשבי, נכון, רשבי. נו, זה מה שאמרתי, לא? רשבי בהגנה.

לא?

החליפו?

טוב.

רק רגע, הנה פה באמצע,

תן לו שם. תן לו, תן לו.

מה שאמרת על הבחור הצעיר פה באמת נוגע לי מאוד, ויכול להיות שעוד הייתי מסתפק בשאלה, אבל, בתשובה אתה מתכוון. בתשובה, סליחה, אבל עשיתי קצת יותר מסובך.

יש, בוא נגיד, את החיוב של הקרפים והמיטות והסקילות והכול.

עכשיו, אני יודע שיש איזה חטא מסוים שאתה חייב עליו פ' ד' העניות.

אתה כבר יודע מה.

לפי החשבון שלי,

זה דפים על דפים, אבל עזוב.

אני, לפני שהתחלתי לשמור שבת, לפני ארבעה חודשים,

בדיוק כשהתחלתי לשמור זה היה איך שעזבתי עבודה,

שהעבודה הזאת

גמרה אותי מבחינת טומאה.

זה היה, די, די, הבנתי. עכשיו בוא אני אענה לך.

אני חייב. אני חייב, הבנתי.

עכשיו תקשיב.

תענית דיבור, אם אדם עושה שקולה לאלפים של תעניות צום.

תענית דיבור. אם אתה עושה תענית דיבור לגמרי, יום שלם,

זה נחשב לאלפים של תעניות צום.

אז אם תקבל על עצמך לסתום את הפה, כמו שאומרים,

לתקופה ככה, כמו שצריך,

רק בדברי תורה מותר לך לדבר בברכות ותפילות.

אם אתה עושה כן, זו כפרה גדולה.

הבנת?

כפרה גדולה זה אומר מוחק.

אם אתה אומר שפה דלת עניות זה מכפר,

אז זה האלפים, לא פה דלת.

אז כמה ימים אני צריך לשתות?

כמה שאתה יודע, שאתה עשית פה דלתים כאלה שאתה חייב.

לפי זה אני צריך לחתוך לעצמי את הלשון.

לא, לא.

תשמע. לא, באמת, אני רוצה משהו פרקטי, מאוד פרקטי. פרקטי. קבל על עצמך כל שבת להיות בתוכנית דיבור.

למשך כמה זמן?

אתה יכול לשיר,

אתה יכול לברך, אתה יכול להתפלל,

אתה יכול ללמוד תורה בקול ובנחימה.

אתה לא מדבר דברי חול. סתם ככה אסור לדבר דברי חול בשבת,

אז בכלל זה קל.

אבל בשבת כל מה שעושים זה פי אלף.

הבנת? לא לדבר שטויות בשבת בכלל? לא לדבר בכלל כלום. גם אחרי שסוטים?

אפילו לא, מה נשמע?

כלום. זה קשה.

נכון. תקופה מסוימת או כל הזמן?

בואו נתחיל שנה ראשונה.

זה לא קשה, זה לא קשה.

עשיתי את זה כמה שנים וזה כמעט היה לי קשה לדבר אחר כך.

אני אומר לך.

אני עוד בילד מנסה להקל איך אני מתחיל את זה, אבל בסדר. יש לי חתן שעושה את זה כבר כמה שבתות,

וזה עובד.

בעזרת השם.

אבל אני לא פראייר, אני לא יוצא פה בלי ברכה.

זה הבנתי.

זה הבנתי. מה השם שלך בשם האמא?

אלירן אליהו סימן-טוב בן אביב.

וואי וואי וואי, זה כמה אנשים, אלירן אליהו, סימן טוב בן? אביבה. אביבה.

השם יזכה אותך? לחזור בתשובה שלמה, בעזרת השם. לחזור בתשובה שלמה ולעמוד בתעניות דיבור שיהיו כפרה על כל הדברים הרעים שעשית.

כן.

כן.

שמה תן לה פה.

ראיתי אותך. אתה חושב, אם אתה מנפנף הרבה, אני לא רואה.

כן.

יש לי שתי שאלות.

שאלה אחת, אמרת שבמלחמת גאו-אומגוד ימותו שני-שלישים מישראל. אז רציתי לדעת, לא מישראל, מהעולם. מהעולם, סליחה.

רציתי לדעת מי השליש שיישאר.

והשאלה השנייה היא, מי מבטיח בכלל שהאפשרות היחידה לגאולה זה מלחמת גאוג ומגוג? אין אפשרות אחרת?

ספר זכריה, יג', יד', אומר את זה במפורש,

וזה יהיה על אדמת ישראל.

להצביע לך מי השליש שיישאר, אני לא יכול,

אבל כתוב שגם השלישים יישארו,

הם יעברו צירוף אחר צירוף וזיכוך אחר זיכוך, וצרפתים

כצרוף את הכסף ובחנתים כמחון את הזהב.

כמובן, מי שיחזיק בתורה ובמצוות, כמו שאמרנו בשיר,

השלום בוא יבוא,

מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים יינצל במלחמת גאוג ומגוג.

תורה וגמילות חסדים מציל יותר מכל דבר אחר.

הבנת?

אז כל העניין שאומרים, שאם ישראל ישמעו שבת אחת, או כל הדברים האלה,

שתי שבתות, מייד הם נגאלים,

אבל גוג ומגוג צריכים לבוא על אומות העולם בכל מקרה,

כדי שהקדוש-ברוך-הוא ייפרע מהם על מה שעשו לישראל אלפיים שנה.

טוב, תודה.

גם לך, שם למעלה, עומד באמצע, עם היד למעלה, לא ברכה, שאלה, כן?

לא, לא, לא, אז תמתין. אז תמתין, תן לה, תן לה.

רגע, ברכה או שאלה?

לא להעביר. רק שאלה. לא, לא.

שאלה. בוא, בוא, בוא, בוא.

שאלה.

שאלה.

הרב,

אתה כבר בירכת את שלושת בני שיחזרו בתשובה, ובאמת שניים כבר חזרו בתשובה.

אחד כבר נכנס לישיבה, מתלהב

ומדקדק,

ואחרי שבועיים הוא יצא וכאילו הוא לא נכנס לישיבה, וכאילו הוא לא חזר בתשובה, כאילו

זה לא מדבר עליו פתאום. מה קרה לו בדיוק בנפש, אני לא יודעת.

מה עושים, כבוד הרב?

וזה אחרי ארבע שנים שאני מתפללת עליהם. ומה עם השניים?

השניים, הם מתנדנדים. השני, השני.

אמרת שניים חזרו.

מה קרה עם השני? כן.

הוא נשאר, הוא חזר בתשובה,

הוא חוזר בתשובה, וגם כן הוא מתנדנד,

אבל הוא לא כמו האח הראשון שנכנס לישיבה. זאת אומרת, אתם, אם תהיה רעידת אדמה, לא תרגישו בכלל,

כי כולם מתנדנדים שם.

זה נורא ואיום. אתה יודע מה זה? זה נורא ואיום. באיזה ישיבה הוא היה?

בברכי יוסף. אני מכיר, אני מכיר. כבוד הרב, אני שאלתי את המשרד שלכם,

והמשרד שלכם, שלחו את הבן שלי לאהבת אהרון ולא קיבלו אותו.

ובברכי יוסף, אחרי שבועיים שלושים, הוא יצא.

פתאום יצא, וכאילו אין לו שייכות לכל ההתלהבות.

מה ההסבר שלו? אני לא יודעת. לא יודעת. הוא נמצא פה. איפה הוא? שיקום.

שיקום. אלקנה יצחקי.

אני רואה שיש הרבה אלקנה יצחקי.

כולם קמו.

איך אמרת? הוא פתאום יצא?

כן. זה מה שקרה גם הערב.

טוב, עד שתמצאו אותו אני אדבר אתו. בסדר?

הרב, הרב.

כן?

אמא שלי בת 89. הבנתי שיש לך ברכה. לא, לא, לא. עוד מעט. היא שומעת אותך כל יום, את הדיסקים שלך,

והיום במיוחד אמרה,

למה אתה לא מראה פתוח, רני? רני, פתוח. אפילו שעכשיו, בשעה מאוחרת, היא ייגררה את עצמה לפה לראות אותך ולשאול אותך גם שאלה. שאלה רבה.

אני,

אני נפלתי לפני שלוש שבועות

ופתאום, ופתאום כועס לי לגבי מאוד מאוד מאוד מאוד. אז עכשיו, כשאני באתי הערב,

הכרזתי את עצמי,

אבל עכשיו היא בפויני פעם, ואני יצאה.

מה השם שלך ושם האמא?

מרים.

רוזה בת מרים.

רוזה בת מרים, השם ירפא אותך ברפואה שלמה.

מהרה.

ידעתי שתעבדו עלי בסוף.

אין, אין, זה ישראלים.

הוא, אתה.

אתה, אתה.

אתה.

תן לי אותו, תן לי את התימני הזה. תן לי, תן לי, תן לי.

תן לי.

יאללה, אתה פרויקט שלי הערב. לא, הוא קחץ. כן, כן, הוא הביא אותך במיוחד.

לא, לא, אתה, אתה, אתה.

אתה, דבר אתי. אני, אין לי שאלה. אני, יש לי שאלה.

אה? אני, יש לי שאלה. פוקוס, חבר'ה, פוקוס. כן. למה אתה, לא הסתבכתי.

פוקוס.

למה אתה לא חוזר בתשובה?

זו שאלה טובה. אני יודע.

לא חשבתי על זה, אבל אני,

תראה, אני חודש ימים עובד עם הבחור הזה, למה אין פוקוס?

חודש ימים אני עובד עם הבחור הזה, כל יום שטיפת מוח.

כל יום ה... כל יום מה? שטיפות מוח.

כן. כל יום, חבל. אתה עושה לו או הוא לך? לא, הוא לי. כן. עד כדי שאני יוצא את המשרד,

וכל היום הוא מקרין באינטרנט את הקלטות.

כן, סרטים, שידורים חוזרים. בסוף הוא עוד יצליח, כן. בסוף הוא עוד יצליח להשפיע עלי.

אתה כבר מושפע. אתה מושפע. לא, לא, בינתיים אני מחזיק מעמד.

אתה לא מחזיק.

אתה מחזיק, מחזיק, זה עניין.

לא, זה שאני פה הערב זה לא אומר, זה ברור שהוא לא אומר כלום. בטח.

זה רע. עכשיו, אם כבר שאלה, עכשיו אני יכול? כן, כן. שאלה. אמרת בתחילת ההרצאה שלך, שאלה רצינית.

אמרת בתחילת ההרצאה שהמלבין יותר גרוע מרוצח. נכון. אוקיי. עכשיו, רוצח זה חלק מעשרת היסודות, מעשרת הדיברות, לא תרצח, לא תרצח. כן.

רק בגלל שהמלבין מחזיק

בשיטתיות שלו,

אז הוא יותר גרוע מאחד מעשרת הדיברות,

או שזה היה צריך להיות חמור לפחות כמו אחד מעשרת הדיברות.

בוא תקשיב. עשרת הדיברות זה,

תחזיק, אני אתך עוד. תחזיק.

עשרת הדיברות זה השורשים של כל תרי״ג המצוות.

זאת אומרת,

כל התרי״ג יוצאים

מהעשר.

עכשיו,

מהמצווה הזאת שנקראת לא תרצח יש אביזריהו של שפיכות דמים, כאילו האביזרים היוצאים מזה,

שזה הלבנת פנים.

אז לכן זה היוצא מזה, זה כאילו האב וזה הבן,

או זה האם וזו הבת שיוצא.

עכשיו,

הבעיה היא

האם אדם חוזר בתשובה או לא חוזר בתשובה.

אם הוא חוזר בתשובה, אפילו אם הוא עשה את העבירות הכי קשות שבתורה וחזר בתשובה,

הרי הוא מזדכך ונהיה נקי.

אבל אם בן-אדם עשה הרבה מצוות ולא חזר מכמה עבירות בתשובה, הוא יצטרך לעבור ייסורים כדי לנקות.

עכשיו, כיוון שהאדם הזה

הוא בן-אדם

שלא קרוב לתשובה, כיוון שהוא לא מרגיש שמה שהוא עושה זה דבר איום ונורא,

זה רציחה ממש,

זה רציחה של בן-אדם.

רציחה לרגע זה גם רציחה.

שפיכות דמים לרגע זה גם שפיכות דמים.

הוא לא חש בזה, הוא רחוק מן התשובה. וכתוב,

שובו וחיו.

התשובה היא הרפאות לנשמה של האדם. אם אדם לא חוזר בתשובה,

הוא מת בחוליו,

הוא מת עם כל העבירות שרשומות בו,

ויצטרכו לנקות אותו, אתה מבין?

אז זה בעיה.

לכן מצבך כרגע, אפילו שלא רצחת,

ואפילו שלא הבנת פנים,

ואפילו המצב שלך גרוע,

כי אתה בינתיים לא בתשובה.

עכשיו, מה שהוא משקיע בך זה בגלל שהוא רוצה אותך בגן-עדן לידו. לא, הוא רוצה לזכות את עצמו.

זה נכון. הוא לא חושב עלי. עכשיו, אני אגלה לך. הוא לא חושב עלי. הוא בהרצאות הקודמות שהוא היה,

אז אמרת שכל אחד יחזר אחד, הוא חושב רק על עצמו.

נכון. קודם כול אני שמח שהוא עושה את זה, ואני אגלה לך עוד דבר, שפעם אחת אמר לי מישהו בהרצאה,

תשמע,

אתה יודע למה אני לא חוזר בתשובה?

בגללך.

ככה אמר לי.

אמרתי לו, מה יש? מה עשיתי לך?

אמר לי, אני יודע, אתה רוצה לחזיר אותי בתשובה שיהיה לך גן-עדן על חשבוני?

אני לא אתן לך את התענוג הזה.

ככה אמר לי.

אמרתי לו, אז בוא, אני אגלה לך סוד. לא רציתי, אבל אני אגלה לך.

הארי הקדוש אמר שאם אדם מחזיר יהודי בתשובה והוא לא רוצה לחזור בתשובה,

הוא את שלא קיבל.

לא רק שהוא מקבל את גן-עדן של זה שלא רצה,

הוא גם מעביר לו את הגיהינום שלו.

הבנת? תתחיל להתרחק ממני. אז הוא מסודר.

כדאי לך לחזור,

שלפחות הגיהינום שלו לא יעבור אליך.

בעזרת השם. ואני אסביר לך גם למה זה. אני אסביר לך את ההיגיון שבזה.

כשהוא בא ואומר לך, תחזור בתשובה,

מה הוא אומר?

כתוב, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. כל ישראל, גם אתה מישראל, יש לך חלק לעולם הבא.

אבל אם אתה אומר,

אני לא רוצה לזכות בחלק שלי, לא רוצה. לא רוצה להיות דתי, לא רוצה לעשות מצוות, לא רוצה.

אז מה הפירוש? ויתרת על החלק. אם ויתרת, מי זכאי לקבל את חלקך?

מי שרצה לתת לך אותו, אתה לא רוצה לתת, הוא לוקח.

עכשיו, כיוון שאתה לא מפחד בכלל מגיהנום,

כי אתה מייצר עבירות, אתה לא עוזר בתשובה.

אז אומרים שאתה לא מפחד, קח גם את שלו, כי הוא מפחד.

אז קח את שלו ושלו יהיה אצלך.

אז לכן אני אעצה לך שקודם כול שיישאר הוא עם הבעיות שלו.

אתה תיקח את הזכויות שלך,

ומה אכפת לך אם הוא ירוויח על חשבונך?

אני אסביר לך את התרגיל, מה אתה עושה עכשיו.

אפילו אם הוא חשב, כמו שאתה אומר, שהוא יחזיר אותך בתשובה והוא ירוויח אותך בחשבון שלו,

אתה יכול גם להרוויח אותו בחשבון שלך. איך?

אם אתה חוזר עכשיו בתשובה,

מי גרם שהוא ירוויח את זה שיש לו בחשבון אותך?

אתה.

אתה גרמת לו.

זאת אומרת, כיוון שאתה גרמת לו שהוא הרוויח אותך,

אתה מרוויח גם כן אותו שהוא הרוויח אותך,

כי אתה גרמת לו להרוויח אותך.

מי הגורם? אתה, ומי שגורם, מרוויח.

אז כיוון שאתה גרמת לו, אתה מרוויח שגרמת לו.

אז לכן אתה והוא זוכים.

הוא עוד לא כל כך הבנתי את זה, אבל הבנתי שצריך לחזור בתשובה.

או, אז תערב, אני אגיד לך ציצית, ותקבל שיר.

חבלות!

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו

וקיימנו, ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,

עכשיו תקשיב טוב מה קרה פה.

יש פה בלגן.

אני מתאר לעצמי. אתה לא יודע כמה, רגע, מותק, רגע, רגע, רד, רד.

רד עכשיו, רגע.

יופי.

עכשיו תקשיב.

אתה יכול להוציא אותי מזה? לא, לא. תשמע, תשמע, תשמע איך אתה יוצא מזה.

אתה זכית היום כל כך הרבה, אין לך מושג.

בוא תראה איך מרוויחים ביהדות.

עכשיו אתה חזרת בתשובה, בזכותו.

הוא, למה הוא החזיר אותך ועבד עליך? בגלל שאני אמרתי שכל אחד יעשה, אחד ככה אומר.

אז נגיד שזה ככה.

אם זה לא ככה, זה גם ככה.

אז אתה עכשיו החזרת אותו,

אז גם אני יש לי קשר לזה, נכון? כן, בטח. אז אני כבר זוכה שזיכיתי אותך ואותו? שניים. שניים.

עכשיו, זה שארגן את הערב,

זוכה גם כן.

ניסים,

הוא ארגן את הערב, אז הוא גם זוכה.

הוא גם זוכה, כיוון שהוא ארגן את הערב.

חכה רגע, חכה, חכה, לא נגמר, לא נגמר.

עכשיו,

זה שאתה הסכמת,

אנחנו הרווחנו שלושתנו, נכון?

מי גרם לנו להרוויח? אתה.

אז מה מגיע לך אתה?

מה שגרמת לשלושתנו, שהרווחנו אותך.

אז עכשיו אתה כאילו גרמת ששלושה אנשים ירוויחו אותך.

אז אתה לא חזרת לבד בתשובה,

אלא יש לך זכות ששלושה אנשים זכו בתשובה שלך.

אבל זה לא רק זה.

זה לא רק זה.

באינטרנט רואים אותנו אלפים עכשיו,

חכה, ונהיה קידוש השם מזה.

בעצם זה שנהיה קידוש השם, למי זה שייך?

לך. לא, שהביא אותך, ואתה, שהסכמת לי,

ואנחנו, שזכינו בך.

אז כל זה שייך לנו.

וזה רק התחלה.

מגיע לך.

קיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

עזר וברוך.

אמן.

אהה. יאכל יעקול,

כל בור פה.

מלאו.

לך.

אם יאכל יעקול, יוכל יעקול, גזמת כספור.

יוכל יעקול, גזמת כספור.

אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהל

ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

נוכחים לידו נצמא

יפה עם דיכם, יוביל יפה מהישראלים, יוגל יפה מהישראלים.

הליכם, הליכם, הליכם, הליכם.

הכול חוץ מתהילים.

שעתיים רצוף איזה שאתה רוצה, מהבוקר עד שאתה הולך לישון.

לא, זה יום, רצוף, לא, לא, לא, לא, אבל רצוף, כן, כן, לשבת, לא לשעיין, אמן, לשבת,

לשבת, לשבת, רגע, רגע, יש פה ברכה, מישהו תרם פה הוראת קבע, רק שנייה,

שרה בת חנה,

תזכה לאכול תיאור בריאות, פרנסה ושלום בית, רחל, לאה, בת שרה, פיגיאלקה, בת שרה, רבקה פסיה,

בת שרה, חיים, דוד בן ברטה, סלם, בן גדריה,

תפואה שלמה והצלחה בכול.

מי שרוצה למלא הוראת קבע, 50 שקל בחודש,

בעזרת השם, יכתוב שם ושם האמא, יקבל ברכה.

50 שקל לחודש.

מי שרוצה, עם מלא ברכה, יקבל.

לשבת, אנחנו עוברים אליו. כן, תן לו לשאול.

רפואה שלמה, מהרה.

שלום, כבוד הרב.

תפואה שלמה ובריאות.

אביבה בת שרה, זיווג הגוון.

אמן.

לשבת.

כן.

כן, דבר. כבוד הרב, יש לי דודה בת 38 שיש לה שתי בנות מאוד קטנות,

והיא חולה במחלה כבר מעל לשנתיים, וכרגע היא שוכבת בתחולים תל-השומר.

שומרת תורה ומצוות או לא? שומרת תורה ומצוות, ואני רוצה לדעת מה עלי לעשות בשביל שהבנות שלה לא יהיו לטומות.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף?

מוכן. במשך כמה זמן? שלושה חודשים רצוף. מה שמה?

סיגלית בת רבקה. סיגלית בת רבקה, אשר נשלח לה רפואה שלמה מהרה. תן לו, תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. זה בהשגחה פרטית שהגעתי אליך הערב,

ואני מודה לך על כל הערב הזה, ואנחנו מאוד אוהבים אותך.

אני רוצה לשאול אותך אם אתה תוכל לעזור לי.

יש לי אחות

שקיבלה טרשת נפוצה בגיל 22, היא כבר איזה 20 שנה יושבת על כיסא גלגלים. היא היתה בחורה מאוד רגילה,

נולדה רגיל או בריאה ושלמה.

אני כבר הרבה שנים מנסה להגיד,

מעת שראיתי את התקלטות של הרב אמרת לשים כיסוי ראש כבר איזה כמה שנים שאני מנסה לשדל אותה,

והיא בשום פנים ואופן לא מעוניינת לשים כיסוי ראש.

רציתי לשאול את הרב אם הוא יכול ליצור איזה קשר עם הבחורה הזאת,

עם האחות שלי, ואולי יהיה לה סייעא דשמיא. אני מרגיש אצלך שזה סייעא דשמיא.

בוא נאמר, בעלה לומד קצת שעתיים ביום תורה,

היא שומרת בשר וחלב,

אבל היא מתעקשת על נטפחת ראש. בשום פנים ואופן היא לא מעוניינת אפילו לשמוע על זה.

מה שאני מנסה לעשות לא עוזר לי.

אם הרב יוכל ליצור איזשהו קשר עם הבחורה הזאת, יש הרצאה, תגיד לה שהיא תראה שידור חוזר של הרצאה שלי. אתם זוכרים, חבר'ה, איפה זה היה?

שהייתה אחת שהתעקשה שהיא לא רוצה בשביל הילדה שלה?

בפתח-תקווה.

בפתח-תקווה היתה אישה שבאה, כן, יש לי.

יש לי את זה. אני מחלק את ה... ילדה שלה, בת שנתיים וחצי, חולה בלוקמיה.

כן.

אז אני אראה לה את זה? כן. את אולי עכשיו בינתיים הרב יברך אותה? תקשיב רגע. כן.

היא התעקשה לא לשים כיסוי ראש, אפילו שהילדה במצב כזה שהיא הולכת חלילה לגמור.

כן.

ולא ויתרתי לה עוד שהיא תשים כיסוי ראש. היא יצאה כבר מהערב.

כן. רצפו אחריה, היא חזרה,

הסכימה, קיבלה ברכה.

אחרי כמה שבועות קיבלנו בשורות טובות, כשהילדה,

התשובות היו טובות מאוד.

אז מה עלי לעשות עכשיו? כאילו, אני, שהיא תראה את זה במו-עיניה,

כן.

אבל, הרב, בהצעה בפתח-תקווה, כן. ואז תגיד לה אם היא תתקבל על עצמה, אני אברך אותה בעזרת השם בטלפון. אז אפשר, הרב יכול לעשות משהו עכשיו, לקשר משהו, להגיד, אם היא תהיה מוכנה לקבל על עצמה,

תגיד לה בטלפון.

כן, אבל נרים על הטלפון עכשיו.

תרים.

אם היא תסכים, אבל אני אברך.

אם היא לא תסכים, לא. אבל עוד דבר, שתראה את הסרט.

ועוד דבר אחד, אם הרב, גם עוד שאלה אחת. מורן כהן,

בת לילי, תזכה לאכולתו בריאות והצלחה.

כן.

איפה הילד הזה שחזר לישיבה? עוד שאלה, הרב, אפשר עוד? לא גמרתי. אני באתי ערב. עוד שאלה אחת, אפשר? כן.

נו, קצר.

אני מאמין שהקדוש-ברוך-הוא ינחית על הרב

רוח הקודש, וכל עם ישראל יבוא לירושלים יחד עם הרב.

אמן. אמן.

עכשיו, מה שאני מבקש מהרב, שיברך אותי להמשיך להצליח בתורה,

וכל המתחים שיש לי בגוף, שיעברו ממני.

אמן.

אמן. תן לי את הבחור שבא מהישיבה, בוא.

תן לו.

בוא נשכור.

יש לך קול.

כן.

השם ישלח לך רפואה שלמה מהרה. אמן. עודד בת-שגיא, רפואה שלמה מהרה.

אמן. אמן.

כן. נו, איפה הבחור?

כן.

אתה היית בפרקי יוסף?

כן.

ומה קרה שאחרי שבועיים אתה,

פרשת?

מה, לא טוב? התורה לא טובה?

הקדוש-ברוך-הוא לא בסדר?

גן-עדן לא מתאים לך?

אמן.

מה הבעיה?

מה לא טוב בלשמור תורה ומצוות ולזכות בעולם הזה ולעולם הבא,

כשבישיבה יש הרבה בחורים שם שגם הגיעו מרקע דומה לשלך.

מה התשובה?

כבוד הרב.

כן. זה אחיו. כן.

אני אח שלו.

עכשיו, תראה,

הוא באמת התחזק,

אבל הוא בא לצפת והידרדר.

זה מה שקרה.

מה, הוא הלך? לצפת?

לצפת, לחברים וזה.

אתה לא יודע שהחברה מקלקלת, זה ברור. אני אמרתי לו לא ללכת. בסוף הוא הלך, מה אני אעשה? טוב, הלך. עכשיו שיחזור לחברים בישיבה, מה הבעיה?

אבל זה אני לא יודע. זה אני רוצה שהוא,

ומה אתך?

אני בעזרת השם רוצה אתך.

נו, אז אולי תלכו שניכם ביחד.

אולי.

אתה רוצה שאני אברך אתכם ותלכו מחר? זה קרוב אלי, ברכי יוסף.

טוב.

מוכן?

מוכן. מה השם שלך? יהושע בן רחל.

יהושע בן רחל ואחיך?

אלקנה.

אלקנה בן רחל, השם יזכה אתכם לשם מועלה של תורה,

ושהחברים שלכם יהיו צדיקים,

ושביחד תבנו בתים נאמנים בישראל בהצלחה מרובה. אמן, אמן. ישיבה מתאימה.

מה? ישיבה מתאימה.

מתאימה, ברכי יוסף זה מתאימה.

מתאימה, מתאימה.

אמרתי, שמעתי, כן. מתאימה, אמרתי, מתאימה.

אה, ישיבה מדהימה.

אה, מדהימה, כן.

כן, נו, הנה פה, עם אדום, פה. האישה על הקו, היא מוכנה? לא, היא מוכנה.

דבר אתה, כן.

תן לו בינתיים.

כבוד הרב,

אני מוכן לקבל על עצמי, פוקוס, פוקוס.

כן.

כבוד הרב, אני מוכן לקבל על עצמי כל שבת תענית דיבור ומה,

תענית דיבור אני מוכן לקבל על עצמי כל שבת.

אשריך, והשם יזכה אותך. אבל מה, אבל מה, תברך אותי שאני אתחתן בקרוב. השם יזכה אותך להתחתן בקרוב. אמן. תודה.

כן.

תן לו, תן לו עכשיו. כן, תן לו. כבוד הרב, תבורך, כבוד הרב.

אני רוצה לבקש ממך שתברך את אחי.

הוא נמצא בבית-חולים, הוא מבוסס ממש,

ואני באתי לפה גם לראות אותך. אני כבר ראיתי אותך כמה פעמים, גם בבת-ים היית,

ואני שומע את הדיסקים שלך,

והוא עובר מצב מאוד קשה.

אם ניתן לקחת על עצמי משהו, שבת אתה שומר? אני שבת לא שומר.

יאללה.

אני רוצה לקחת שבת עלי, אני מרגיש את זה, אני מתקרב.

ואני רוצה שתברך אותו. בזכות השבת שאתה לוקח על עצמך, אני אברך אותו. מה שמו?

יוסף יעקב בן מרים. יוסף יעקב בן מרים, השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, בזכות השבת הקדושה.

אמן. תודה רבה, כבודו.

כן, תן לו שמה. איפה היא? היא מסכימה?

היא מסכימה או לא?

לא מתחיל שכנועים.

רגע, זה פתוח?

רגע.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש פה יהודי שדואג לך מאוד מאוד מאוד שתרפאי.

כן, זה אחי.

נו, אשראי שיש לך אח כזה בא עד לפה בשביל לבקש שתיבלו.

אז אני הבנתי שעד היום היה קשה לך עם כיסוי ראש,

ומהיום את מקבלת על עצמך לרפואה לשים כיסוי ראש.

אה.

זה חתיכת לא היה, זה, זה לא חתיכה, זה חתיכת בד.

כן, אבל אני לא יכולה להתחייב על זה, כי זה לא מרגישה שזה כאילו מבפנים, אתה מבין? זה באמת לא בפנים, זה בחוץ.

לא, כי התחולצה שלי הפנימית, אז זה כאילו לא נותן לי לעשות את זה.

תראי, כרגע את נמצאת בתחושה של אישה בלי כיסוי ראש.

מה? ועכשיו את תשימי כיסוי ראש, תהיה לך תחושה של אישה עם כיסוי ראש ועם סיכוי לרפואה מיטרשת חמורה.

מה עדיף?

כן.

מה עדיף?

עדיף לא לבריאה בטח.

נו, אז בואי נשים כיסוי ראש,

שזכות המצווה הקדושה הזאת תגן עלייך בכל האיברים בגידים.

את יכולה לשים כיסוי ראש יפה, לא צריך לשים משהו לא יפה.

כן, אני צריכה לחשוב על זה, זה יהיה לי קשה. לא חשבתי על זה, זה לא,

מה זה לא חשבתי?

לא חשבתי לעשות, לשים כיסוי. אני שואל אותך, אם רופא היה אומר לך שהיית צריכה לעבור טיפולים כאלה ואחרים, היית אומרת לו, לא חשבתי על זה?

הייתי אומרת טיפולים, בטח. אז אני נותן לך טיפול עכשיו,

חד-פעמי,

שאחריו בעזרת השם אנחנו נתפלל כולנו שתהיה לך רפואה.

כן. טיפול פשוט.

תחסכי גם בשמפו.

תודה.

וכל העניין הזה, זה מרגיש אותי מאוד.

מה?

מרגיש אותי מאוד, אז מה אני אגיד לך? יושבים פה מאות אנשים ואלפים באינטרנט, מחכים לשמוע תשובה חכמה ממך,

שאת מוכנה להירפא?

אני מוכנה, כן, אבל אני לא יודעת אם אני אהיה מפלגת.

מסוגלת לסחוב על עצמך בד במשקל 20 גרם? זו השאלה?

אם היית חלילה נפצעת בראש ושמים לך תחבושת, היית אומרת, אני צריכה לחשוב על זה?

לא, זה לא תחבושת, זה כתר.

כן.

מה הבעיה לשים כתר ולזכות גם ברפואה?

כן. את רוצה לשמוע מה הציבור אומר?

לא.

מה אתם חושבים, היא צריכה לשים כיסוי ראש או לא? כן.

שמעת?

כן.

נו, מה את אומרת?

כן.

זה יעיל, זה יעיל, זה יעיל, זה יעיל קטע מאוד קפה אמוריה. לא נורא, זה פחות קשה מטרשת.

אוקיי, נכון.

אז יאללה, נעשה דיל.

בוא אני אגיד לך, אני אכתוב על זה. אל תגידי לי כלום, רק כן, זה הכול.

לא, אני אמרתי לך שאני אכתוב על זה פשוט. מה תחשבי? מה זה יעזור אם תחשבי? אם לא תשימי, זה לא מועיל מה שאת חושבת.

כן, אני צודקת.

הנה, יש פה יהודי שאומר, עם ישראל קיבלו את התורה, אמרו, נעשה ונשמע.

נכון. את שייכת לעם ישראל, תגידי, נעשה ונשמע, וזהו.

מתקבלי ברכה.

אה...

אני אומר לך, אני אכתוב על זה.

טוב, אני נותן לך חצי דקה לעכשיו, ואני ממתין.

וואו.

חצי דקה. הנה, יש מוזיקה אפילו בשבילך. חצי דקה.

יש מי שתורמת לך גם מטפחת אפילו.

יפה מאוד, יפה מאוד, כולה טובות.

תראה, אני אגיד לך, לי זה באמת באמת קשה.

לא רק לך, גם לי זה קשה, ואני שם שני כובעים.

טוב, תשמע, אתה חי את זה. גם את תחי את זה. גם את תחי את זה, ובלי טרשת זה טוב מאוד.

אתה מבטיח לי? אני עכשיו אומר לך שאני מברך ברכה חזקה.

יש פה הרבה אנשים שיצעקו אמן שלא שמעת בימי חייך לרפואתך.

אם תבקשי משני דוקטורים שיברכו אותך, לא יברכו,

ואם תגידו להם שיצעקו, לא יצעקו,

ואם תגידו להם שיגידו לך אמן, לא יאמינו.

ופה יושבים אנשים שמוכנים לרפואתך,

לצעוק אמן ולקרוע את הגזירה של הטרשת.

אין לך הזדמנות יותר טובה מזאת.

אז תאמר, אני אלך על הרגליים וכיסא גלגלים וזה. בעזרת השם, על זה אני מברך.

אני לא אצרף על כיסא גלגלים וכל מיני. בעזרת השם, על זה אני מברך. ותראי באינטרנט את הסרט,

העסקה, שעשיתי עם מישהו שהיה על כיסא גלגלים וקם.

באמת?

כן, באמת.

ואת אומרת.

נו, אז מה את אומרת?

בסדר, אני אנצל, אני אגיד לך. יופי!

כן, מה השם בשם האמא?

ברכה, סמי, ליברמן חנה,

בת?

אני מגישה לי. ברכה.

חנה, בת ברכה,

השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל. אמן. ויעתיק את המחלה ממך לאחמדינג'אד.

אמן. ושלא יהיה לו אפילו כיסא גלגלים. אמן.

שיהיו לך בשורות טובות,

יש פה אישה שתרמה את המטפחת, הנה, היא מוסרת אותה לאחיך.

בבקשה.

כן, בעזרת השם. יופי. בהצלחה.

תודה. תודה רבה. כל טוב.

כן, מה קרה? קיבלת 2,000 שקל כבר, או עוד לא?

מה השם שלה?

לירז באת-אל-אדם. לירז?

מיכל.

אתה, איך קוראים לך? ליה עוז, והיא לירז.

לירז, בת?

איילה, תזכה בעזרת השם יתברך לבעל צדיק.

זה הוא כבר קיבל.

מה, גם יתקבל?

יהיה בעיה?

כן.

תן לה.

אמן.

אמן.

אה, צריך שני?

עזרא בן.

מזל. רפואה שלמה באריכות ימים.

תן לה.

חדר ולבקר. רפואה שלמה, כן. כבוד הרב, אה... כן.

רגע, יש פה כמה הוראות קבע של כמה חכמים.

זיווג והצלחה לאורן פתאי.

זיווג במהרה ופוריות עם ירא שמים אמיתי ללימור אפרים.

ורפאל בן בלע, סיווג הגון ומהרה.

והנה עוד אחד חכם.

דניאל בן-דבורה יחזור בתשובה שלמה עם כל משפחתו ויביא נחת לכולם.

מנחם משה בן-דבורה, רפואה שלמה, פרנסה טובה ושלום בית.

דבורה, בת מיכל.

תזכה. לכל טוב בריאות והצלחה עם כל הילדים והנכדים ורפואה שלמה.

כן, דברי. ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

אני באתי מהדרום אחרי, מה, מה?

סליחה אם אני אגמגם, זה מתרגשות. רני, אני לא רואה. מי שואלת?

מה?

כן.

סליחה אם אני אגמגם, זה מתרגשות,

כי הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה.

באתי מהדרום, ניסינו לתפוס אותך בהרצאה בבאר-שבע, בהרצאה בקריית-מלאכי, לא הלך לנו.

באתי עד לפה בשביל לבקש ברכה לשני יהודים יקרים,

במיוחד זה אבא של חברה שלי, שיש לו גידול סרטני במוח.

הוא חסר הכרה.

הרופאים קבעו שאין לו מוצא, אין לו תרופה,

והוא בקומה כרגע, והוא רק לא מזמן פתח את העיניים, ולא יודעים אם הוא בכלל רואה, הוא בכלל מרגיש משהו, הוא צמח.

הבן-אדם השני, יותר נכון, בת-אדם,

זה גם אמא של חברה שלי, חרת,

שאמא שלה גם קיבלה את המחלה בגרון, אבל,

והוציא אולי חלק מהמחלה, אבל נשאר שם כמה מהמחלה עצמה, והיא לוקחת תרופות שמחלישות אותה, וזה מסכן אותה מאוד.

אז אם הרב יכול לברך, וגם הקהל שיקבר לעצמו אפילו,

לא, זאת אומרת, משהו קטן, שיעשה משהו קטן. המשפחות האלה הן דתיות, שומרות תורה ומצוות?

המשפחות האלה, מה שאני יודעת, שהן מסורתיות,

פחות או יותר. יש כאלה, כאילו,

נגיד במשפחה של האבא יש כאלה שיותר, ו... טוב, בקיצור, את צריכה להגיד להם שהם יקבלו על עצמם לשוב בתשובה אמיתית. כן, אבל יש בעיה עם זה, כי בזמן האחרון,

הם ממש התייאשו מרבנים, הם פשוט,

האמונה שלהם בקנטי,

כי אני לא יודעת איך לשכנע אותם. אז מה אני יכול לעזור אם הם מיואשים?

בינינו מקבלות על עצמנו כל מיני דברים. החברות שמקבלות בין עצמנו דברים, אולי הרב יכול לדבר אתם, לשכנע אותם, להגיד להם משהו, לא יודעת מתי. מה אני אשם אם הם מיואשים? אם הם מיואשים זה לא עוזר. אם אדם מתייאש מהרפואה, אז מה אני יכול לעזור לו?

הם חייבים לעשות את הניסיונות

בשביל להציל את אלה החולים,

וצריכים לקבל על עצמם.

אני מצדי מוכן לברך אותם ושהם יקבלו על עצמם, ואני מקווה שביחד נוכל לעזור.

מה השמות?

אברהם יהושע בן מוריסט,

ויעל בת מרים.

יעל בת מרים, השם יזכה אותם.

בעזרת השם יתברך לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל בזכות התשובה,

ויברך את כל הקהל הקדוש הזה בכל מיני דמיטב,

וימלא משאלות לימכם לטובה, אמן, ותזכו לברכה, אמן, וסיווגים הגונים, והתחזקות ויראת שמים לכל טוב סלע, אמן. אמן, הרב. וכל זה בזכות שהחבר שלך הביא אותך, ואתה זכית בו ואני בך,

וכולנו זכינו עם כולם ביבה. הרב, יש פה בנות שרוצות לקבל קבלה, כבוד הרב. שלוש בנות קבלה לצניעות. נו. בבקשה, מי אלה הצדיקות?

הנה.

לא, לא.

בבקשה.

הבנות שמקבלות על עצמן צניעות יזכו בעזרת השם לעלות בתורה בריאת שמים לזיווגים הגונים.

תפילת ערבית, תפילת ערבית, לא ללכת. תפילת ערבית.

רבי חנניה בן-הקשר אומר.