ירושלים - שער האהבה לשם
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
כל זמן שאדם בריא הוא משתולל,
נופל למשכב, את מי הוא מבקש? את הרופא.
ברגע שאדם מרגיש שכל התאוות הרסו לו את החיים והוא נמשך אחרי הבל ואין לו כלום,
הוא יבקש רופא,
רופא הנפשות,
מישהו שיעורר אותו,
שיקרב אותו בחזרה לבורא,
ואז כשתתרפא הנפש מתחלואיה יהיה לה אור בעצמה וכוח בנפשה להתהלך מכוח עצמה.
אדם צריך לאהוב את השם אהבה גדולה ויתרה רבה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת השם יתברך.
מה ביקש דוד המלך שהיה מלך?
בכל העולם כולו, מה הוא ביקש?
קרבת אלוקים לטוב.
דבר אחד הוא רוצה, לדבק בשם.
זו השאיפה שאנחנו צריכים לשאוף.
למה?
כי בסוף אנחנו נרצה להיות קרובים לשם. מי שיהיה רחוק ממנו יהיה בגיהינום.
אתם אפילו לא יודעים מה הערך שלכם, הערך.
אתם הבנים של הקדוש ברוך הוא, אתם זוכרים את זה בכלל?
מישהו הולך ברחוב וחושב שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא?
אף אחד לא חושב את זה.
הבן של הקדוש ברוך הוא, צריך לעשות לו כבוד? הבן צריך לעשות כבוד לאבא שלו?
איזה כבוד אנחנו עושים לאבא שלנו?
הבן של הקדוש ברוך הוא לא יאומן כי יסופק.
אין לנו זמן בשבילו ואין לנו סבלנות. זה פלא שנשארתם עד עכשיו.
זה ממש פלא, אתם אנשים חכמים.
חלק הלכו,
כן, אין להם סבלנות. לקדוש ברוך הוא, לשמוע את דבריו, מה השם אומר, אין להם סבלנות.
אז הפליאה היא על הקדוש ברוך הוא, איך הוא מחשיב אותנו בכלל?
אבל אנחנו,
איך אנחנו לא מחשיבים?
הרי אם אנחנו רואים אדם חכם, אנחנו מעריכים.
אם רואים אדם גבוה, מתפעלים.
אם רואים אדם יפה, מקנאים.
אם רואים,
כל דבר אנחנו יודעים להעריך את ערכו.
אז למה את הבורא אנחנו לא מעריכים?
איך זה יכול להיות?
צריך לאהוב את הבורא ולפחד לא לעבור על מצוותיו, שלא נפסיד את האהבה שהוא אוהב אותנו.
על זה נאמר, עבדו את השם ביראם.
אה, איזה יראה זאת?
ביראת האהבה שלא נפסיד את האהבה שהוא אוהב אותנו.
וגילו ברעדה,
מרוב פחד הבורא אנחנו נגיל ונשמח לעשות את חפצו.
זה נקרא יראת האהבה.
עליה נאמר, יראת אדוני היא אוצרו.
ואין אהבה זו מתקיימת,
אלא במי שנותן דעתו לקיים את כל המצוות כהלכה.
כי מי שלא למד ואינו יודע את כל המצוות,
לא יכול להיות אוהב.
לא יכול להיות אוהב.
לכן צריך לאהב את כל מה שיביא אותנו לאהבת הבורא יתברך.
ומי שיעשה כן את הדברים שאמרנו כאן,
הוא יסכם טוב מאוד בעולם הזה ועוד יותר טוב בעולם הבא.
אמן באמן.
מחיאות כפיים
ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח.
והשם עלינו ברחמם ירוויח.
הערב יהיה לחזרה בתשובה אמיתית ושלמה לכל עם ישראל, בפרט לקהל הקדוש הזה, וכן לצופים ולמאזינים בארץ ובעולם.
הערב גם יהיה לאוריאל בן חווה רחל, יזכה לחזרה בתשובה שלמה.
הצלחה, בריאות איתנה וזיווג הגויים בשור נשימתו.
והערב לעילו נשמת הוריי,
מנוחתם עדן.
וייקח קורח בן יצהר.
חכמים זיכרונם לברכה אומרים,
קורח שפיכה החיה, מה רע לשטות זו?
עינו התעתו.
ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו שמואל,
ששקול כנגד משה ואהרון,
וחשב שבשביל זה הוא ראוי לגדולה.
אז שאלה ראשונה שקופצת,
אדם פיקח,
איך עושה שטות גדולה כזו?
הוא השתמש ברוח הקודש
וטעה. ברוח הקודש הוא ראה שיוצאת ממנו שלשלת גדולה,
שממנה יוצא שמואל הנביא.
ושמואל הנביא שקול כנגד משה ואהרון,
ולכן הוא חשב
שהוא זה שראוי לגדולה.
אף לתפתח נגד איתן נגרן. ולכאורה,
כיוון שהיה כל כך גדול,
עד שהיה לו גם כן רוח הקודש
וראה מה עתיד לצאת ממנו.
אם כן, אדרבה, הקושייה עוד יותר גדולה.
מה ראה לשטות כזו?
אלא אומר הסבא מנובהר דוק,
יש הטעם נולד מהאמת,
ויש שהאמת נולדת מהטעם.
אצל קורח היה כך
קודם כול הוא הרגיש טעם של שררה,
כמו שכתוב בתורה שעיקר התביעה שלו הייתה מדוע תתנשאו על קהל אדוני.
אם כן, היה לו טעם בהתנשאות.
והטעם הזה יצר לו את האמת
שעשה לו את החשבון
שהוא ראוי, ורק הוא ראוי,
כיוון שהוא מיוחד כל כך
עד שיוצא ממנו שמואל הנביא.
אז לומדים פה דבר חדש.
יש אדם שהטעם קודם אצלו לאמת,
ויש אדם שהאמת קודמת לטעם.
אצל קורח זה היה כך.
קודם היה לו טעם.
מה היה לו הטעם? הטעם של השררה.
הוא בא בטענה, מדוע תתנשאו על קהל אדוני?
מה זה שמשה רבנו מחלק תפקידים
בנוגד נשיאות לאליצפן?
אז היה לו טעם
של התנשאות,
וזה יצר אצלו אחר כך את האמת שהוא התבונן ברוח
הקודש וראה שהוא ראוי להיות בעל שררה,
כיוון שיוצא ממנו שמואל הנביא.
אבל לולא שהיה טעם קודם,
לא הייתה נולדת לו גם האמת מזה,
כי אדרבה,
יען שיוצא ממנו שמואל הנביא,
אז הוא לא צריך עתה לשררה,
כי אין לו שררה לעתיד.
אבל מה לעשות שהוא הקדים את הטעם לפני האמת שהתבררה לו?
ועוד, כיוון שהתורה הקדושה מבטלת
את כל עניין השררה,
שכל העניין הזה הוא הבל ושווא וצריך לברוח מן הכבוד
ולא להיות רודף אחריו,
אלא כיוון שהוא הרגיש טעם של כבוד,
הטעם הזה נתן לו את האמת,
להיות לו נעזר,
ולכן באה לו השטות הזו.
אז טעם הכבוד הפיל אותו.
ההפך מזה מצאנו אצל אהרן.
אהרן הכהן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
אילו ידע אהרן שהקדוש ברוך הוא כותב עליו
הנה הוא יוצא לקראתך ברעך ושמח בליבו,
היה יוצא לקראת אחיו בתופים ובמחולות.
והמאמר הזה שחכמים אומרים אינו מובן.
וכי התורה באה להקטין את מעלת אהרן הכהן,
שאם היודע שהתורה תפרסם את פעולתו,
היה עושה פעולה ביתר שלמות,
לא היה מסתפק רק בס...
ברעך ושמח בליבו אלא היה מביא גם תזמורת יוצא לקראתו בתופים ובמחולות
אבל אם מתבוננים בדבר רואים ההפך
כוונת חכמים לגלות
כמה אהרון הכהן היה שלם במידות
הגם שהוא שמח
על גדולתו של משה רבנו עליו השלום שהוא אחיו הקטן
עם כל זה
שאצלו זה היה גדר טבע
מצד השלמות שלו בתיקון המידות
הוא לא הרגיש בזה שום יתרון בכלל
זה שהוא שמח שאחיו זוכה לגדולה להיות המנהיג של עם ישראל במקומו
במקומו
זה בכלל לא היה צד של קפדה
הוא לא ידע בכלל שיש מקום להקפיד במצב כזה אדרבא אם אחיו זוכה
הוא שמח זה דבר טבעי
הוא היה כל כך במדרגה רמה שהטבע שלו נתהפך כל כך
עד שהוא הרגיש שמחה בליבו שאחיו עולה לגדולה
שאילו היה יודע שהתורה משבחת על דבר כזה
אז היה מבין שהיה לו מקום להקפיד
ואז לא היה מאמין בעצמו ולא סומך על מידותיו המתוקנות
אלא היה חושש שמא לא ישמח
בעת שיפגוש אותו ואולי הקנאה או ההקפדה תפעל עליו
ואולי משה רבנו יכיר באיזו הקפדה מצידו
וזה יקשה עליו לסבול את גדולתו
לכן אם היה יודע שהתורה כל כך משבחת
ורעך ושמח בליבו שזה דבר גדול שהשם מעיד למשה רבנו שהוא במדרגת השלמות
אז היה יוצא לקראתו בתופים ובמחולות כדי להיות בטוח שהשמחה שלו היא שמחה אמיתית
האמת שהיא הייתה שמחה אמיתית
והוא לא חשב שצריך לפרסם את זה בתורה ולהגיד שהוא שמח כי זה דבר טבעי
אם אחי מקבל גדולה איך אני לא אשמח
אבל אם התורה כל כך מפרסמת את זה לשבח משמע שהיה פה מקום להקפיד
ואם היה מקום להקפיד
אז אולי באמת
יש מקום שאני לא אהיה בטוח בתיקון השלם של המידה הזאת
ולכן כדי להיות בטוח אז הוא יהיה יוצא בתופים ובחולות
ומפני שהדרך שלו הייתה
שהוא בא אל הטעם מן האמת
זאת אומרת האמת זה שצריך לשמוח והוא שמח
אבל הוא הגיע לטעם שהיה מקום להקפיד
בבני אדם רגילים הם מקפידים אפילו זח קטן הרי על ירושות אנשים הורגים אחד את השני
אף אחד לא שמח עכשיו שאני מקבל
כולם כמעט בבחינת קין והבל
ואצל אהרן הכהן זה דבר כל כך פשוט
שהוא לא מבין מה התורה בכלל שיבחה אותו
אז לכן אצלו הטעם בא אחרי האמת
ולא הרגיש שום מקום להקפדה
ואם היה יודע את זה
אם לא היה יודע את זה
לא הייתה הידיעה הזאת פועלת אצלו כמו אדם אצלנו רגיל
שמייד מרגיש מקום להקפדה מה קורה פה.
משה רבנו נחדר ארבעים שנה, אני מנהל את עם ישראל במצרים,
פתאום אני שומע שהוא מקבל את התפקיד במקומי?
אתם רואים איך ביבי דיקי קשה לו לעזוב את התפקיד?
מאוד קשה לו.
וזה לא אחרי ארבעים שנה,
אחרי 12 שנה.
הוא לא יכול להאמין, הוא יעשה מלחמה עכשיו עם הפלסטינים עוד פעם עם מצעד הדגלים,
העיקר שכל הבחירות יידחו עוד פעם
ואז יהיה לו עוד פעם צ'אנס כמו שעשה בסיבוב הקודם.
אז זאת אומרת זה לא פשוט שאדם ירגיש אפילו אח,
אפילו אח טוב,
שירגיש שמחה אמיתית בלי שום הקפדה.
אצל אהרון העידה התורה שהוא לא ידע בכלל שהתורה תשבח אותו על זה,
והיה דן מזה להבין כי יש כאן מקום הקפדה והייתה זאת סיבה אצלו לא לסמוך על תיקון מידותיו,
לפגוש אותו בלב שמח בלבד.
ולכן היה יודע,
אם היה יודע שהתורה תגיד כך,
היה יוצא עם תופים ומחולות,
עם פעולות משמחות,
להיות בטוח במאה אחוז שהוא שמח במלוא ליבו.
התורה אבל העידה עליו שהוא לא היה צריך שום תיקון,
כי הלב שלו היה מלא שמחה, ולכן השם מעיד
ברעך ושמח בליבו.
אז הייתה דרכו של אהרון הכהן ההפך מקורח.
וגם במחלוקת של קורח,
הרי קורח
חלק על הכהונה,
ואהרון המדובר,
ואהרון במשך כל המחלוקת שתק, לא אמר אף מילה.
אף מילה לא אמר.
כאילו זה לא נוגע אליו.
אם רוצים לקחת את הכהונה, ייקחו את הכהונה, לא מעניין אותו בכלל, הוא לא נכנס בכלל לנושא.
אבל קורח, בגלל שהיה לו
טעם של שררה, של כבוד,
לפני שהוא התבונן ברוח הקודש וגילה ששמואל יוצא ממנו,
לכן הוא נפל.
כי אצלו הטעם משך אותו, טעם השררה משך אותו.
אצל אהרון הטעם של השררה בא אחר כך,
ואז התברר שהוא שלם באמת במידותיו.
ואם שלשניהם היה טעם באמת,
אצל משה במקרה שלו בא הטעם אצל אהרון אחרי האמת,
והוא היה שמח בליבו, בגדולת אחים,
אבל אצל קורח באה האמת
אחר הטעם,
ולכן חלק על משה
מדוע תתנשאו על קהל השם,
ואני ראוי יותר ממך,
ככה אומר קורח.
משני המקרים האלה אנחנו לומדים
שצריך להקדים את האמת לפני הטעם,
שבשעה שלפני האמת
יש כבר טעם,
הטעם הזה לא יניח לאדם להכיר את האמת כמו שהיא,
והוא מוכרח לצאת במלחמת תנופה קשה,
להגביר האמת על הטעם שלו עד שיתהפך אליו הטעם לפי האמת.
זאת אומרת,
רוב בני האדם
לא מבררים את האמת,
אלא קודם כול
יש להם טעם,
והטעם זה שהם רוצים משהו,
וכשהם רוצים משהו מסדרים את האמת לפי המשהו, לפי הטעם,
וזה עקום.
צריך לברר קודם כול מהי האמת,
ואם יש מקום לטעם.
לאור זאת, החלטתי להעביר את השיעור הפעם
על נושא האהבה.
האהבה כוללת מעשים רבים יותר מכל המידות.
בעת שאדם ישים את אהבתו לרעה,
אין מידה רעה בכל המידות כמוה.
זאת אומרת,
אהבת הרע,
כשישים אדם אהבתו לטובה,
אז היא למעלה מכל המידות.
ככתוב, ואהבת את אדוני אלוהיך,
ואין מעלה בעבודת הבורא יותר ממי שעובד את השם באהבה.
עכשיו, יש סוגים שונים של אהבה.
עכשיו נשמע איך אהבה מקלקלת את המעשים,
בעת שמגבירים את האהבה על החוכמה.
יש כמה אהבות שונות
זו מזו.
אהבה אחת,
זה אדם אוהב את בניו.
זה טוב או לא טוב?
כולם יגידו שזה טוב מאוד לאהוב את הבנים, אהבה טבעית.
אבל מתי ירעב?
מרוב אהבה אינו מייסר את בניו
ואינו מדריכם לדרך טובה ומניח אותם ללכת בשרירות ליבם הרע,
ומזה יבוא נזק גדול.
תמיד הוא מכסה עליהם.
הם עוד ילדים, הוא יגדל, הוא יבין, וככה וככה. בינתיים הם עושים את זה קוד,
בינתיים הם מתרגלים בהרגלים רעים.
אין מי שמוכיח אותם, מרוב אהבה, כמובן.
אז האהבה הזאת, אהבת הבנים,
יכולה להיות רעה
וגרועה.
עד כדי כך ש...
אמרו
על אברהם אבינו
על שלא ייסר את ישמעאל יצא לתרבות רעה.
למה?
כתוב ויאהב את ישמעאל.
אותו דבר כתוב על יעקב אבינו
על שלא ייסר את עשיו,
על שלא רידהו יצא לתרבות רעה,
שנאמר ויאהב את עשיו.
אז רואים שמאהבה יכולים לגרום
שהילדים יצאו לתרבות רעה?
אהבה שנייה
זו אהבת ממון.
מרוב תשוקה לממון
אדם לא ייסע וייתן באמונה והוא יחמוד והוא יעשוק
והוא יגזול
והוא יונה.
כל זה כדי להרבות ממון, כי מי שאוהב ממון לא עומד בפיתוי
והוא ייכשל בייסורים רבים,
כי אהבת הממון
מעבירה אותו על דעת יוצרו.
ומרוב חמדת ממון
הוא גם יהיה קמצן ויקפוץ את ידו מן הצדקה
ויהיה צר עין על אחרים ויהיה קנאי ויהיה חמדן
כל זה בגלל אהבת הממון.
אהבה שלישית,
אהבת נשים.
ואם תהיה לו אישה רעה
בעלת גאווה,
היא יכולה להסיר מליבו את כל המצוות
ותמשוך אותו אחריה.
ומרוב האהבה הוא לא מעיז פניו נגדה
והוא שומע לה עצתה
והיא תביא אותו למעללים רעים.
ועל זה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
כל ההולך אחר עצת אשתו נופל בגיהנום.
אז את אומרת, אבל הוא אוהב את אשתו.
אין בעיה, אתה יכול לאהוב את האישה,
אבל אתה לא יכול לשמוע בקולה נגד מצוות התורה.
ולכן האהבה הזאת היא גרועה.
וגם,
מרוב אהבתו לאשתו הוא יסתכל גם בנשים אחרות
ויכול לבוא לידי ניאוף.
אהבה רביעית
זה אהבת קרוביו.
אוהב את אבא ואת אימא ואת האחים והאחיות,
אוהב את הקרובים,
את החברים.
ומרוב אהבה הוא מסייע להם בדבר מחלוקת.
והוא לא מדקדק אפילו לבדוק אם הם פשעו או לא פשעו, צודקים או לא צודקים.
לעולם הוא יעזור ויגן ויכסה עליהם,
ואפילו אם הם פרצו פרצות רבות,
הוא מגן עליהם.
לא רק זאת, מרוב אהבתו אותם הוא שומע לעצתם
אפילו שהעצה איננה טובה.
הוא לא סר מדבריהם.
וגם הוא רוצה להעלות אותם למעלות שלא ראויות להם,
כגון
לשים אותם מושנים בפרנסי הדור ורודים בעם.
ואפילו אם הם רשעים לא יחוש בזה.
זאת אומרת, נותן להם תפקידים.
מסדר ג'ובים
לכל בני המשפחה,
אפילו שהם לא ראויים לדבר.
ויש דוגמאות רבות למכביר על ימין ועל שמאל, איפה שתסתובבו.
האהבה הזאת גם מעוורת את עיניו,
מחרישה את אוזניו,
ויש בזה קלקול גדול,
כי הם יטעו את העולם להם להם.
יש כאלה שמסדרים להם רב שכונה והוא לא יודע שום דבר,
אבל יש אפשרות לסדר.
הם מסדרים לו ג'וב,
יש מסדרים לו להיות משגיח כשרות
והוא לא יודע את הדינים,
העיקר שתהיה לו משכורת.
עוזרים לו, עוזרים לו.
זו אהבה שהיא גרועה,
משום שהיא מבולע, מובילה להרס וחורבן בתחומים רבים.
האהבה החמישית
זה שאדם אוהב אורך ימים, מי לא רוצה לחיות הרבה זמן,
ומרוב שהוא אוהב את החיים הוא לא עומד בניסיונות.
הוא אוהב חיים, לעשות חיים.
אז יש הרבה ניסיונות בחיים,
והוא לא עומד כי הוא אוהב את החיים,
הוא לא אוהב את המצוות,
הוא לא אוהב עול תורה,
הוא אוהב את החיים.
מי שאוהב את החיים,
יש הרבה ניסיונות שנכשלים בהם.
האהבה השישית,
אהבת הכבוד.
מי שאוהב את הכבוד
לא יהיו מעשיו לשם שמיים כי בכל המצוות שהוא יעשה אף אם ייתן צדקה או יעסוק בתורה או בשאר מצוות
תהיה המחשבה בכוונה אחר שבח וכבוד
והוא חפץ שייתנו לו כבוד וגדולה
ואוי ואבוי אם לא ייתנו לו
כי אז הוא יעזיר בכפלי כפליים בוז וביזיון
וזה ההפסד הגדול במעשי העבודה ואפילו מי שיש בו תורה ומעשים טובים הכבוד מוציא אותו מן העולם.
כל שכן מי שאין בו תורה ומעשים טובים
והוא רודף אחרי כבוד
הרי שכל מעשיו מגונים.
אתם רואים בנט
עשה הרבה סלטות ימינה ושמאלה העיקר להתברק לאיזה רוטציה
שהוא יהיה סוף סוף ראש ממשלה. במידה והוא יהיה הוא יהיה גרוע ביותר.
גרוע ביותר האיש הזה.
גרוע ביותר.
אבל כולם גרועים בעצם.
אין במי לבחור כי כל הממשלות הן ממשלות זדון.
אף אחת לא דאגה מעולם לאזרחים.
רק לקחת ולקחת מהם ולנצל אותם כמו טמבלים.
עומדים בתור לבחור בשביל לסדר עבודה למאה עשרים טיפשים.
יש עוד אהבה שביעית.
האהבה השביעית, שהיא רעה על כל האהבות,
זה מי שאוהב תענוגים ותפנוקים,
אכילה ושתייה ושאר הנאות
וטיולים.
ואין צורך להאריך בזה העניין.
כי מי שאוהב יין ומשתכר ואוכל תמיד מעדנים והולך לבית המשתה,
הוא שוכח את הבורא.
כמו שאומרים בקריאת שמע,
ואכלת ושבעת,
הישמרו לכם,
פן יפתה לבבכם ואז ושרתם ועבדתם, אלוהים אחרים השתחוויתם להם. עד כדי כך.
וכתוב, וישמן ישורון ויבעט.
זאת אומרת,
אהבת התענוגים תביא אותה בסוף לכפור בתורה ובמצוות.
מהן דרכי האהבה הנכונות?
עד עכשיו שמענו אהבות
שפשוט שיש לנו אותן,
אבל הן רעות.
עכשיו מהן הטובות והנכונות?
מי שרוצה להימלט מפח יכוש של האהבות האלה צריך חוכמה גדולה ואומץ רב להימלט,
שלא יילקד בשחיתותם,
כי כל האהבות האלה שמנינו מקיפות את לב האדם,
ואם ידחה אהבה אחת או שתיים מקרבו,
עדיין
האהבות הנשארות ירדפוהו מהאור אל החושך.
לכן,
כדי ללמוד להיות זהיר וזריז,
להשתמש בכל האהבות האלה,
לדעת בהן דרכי השם ברוך הוא,
כמו שנאמר,
בכל דרכיך דעהו,
אז עכשיו נלמד את הצד החיובי באהבות.
אמרנו אהבה ראשונה, אהבת בניו.
אז איך צריך לאהוב את בניו?
בדרך הזאת
להדריך את הבנים
בדרכי המשפט,
ללמד אותם מעשה של עבודת השם ברוך הוא ולצוות אחריו לעבוד את השם ברוך הוא.
כמו שאומר ישעיה הנביא,
אב לבנים יודיע אל עמיתיך.
והתורה אומרת, בהודעתם לבניך ולבני בניך.
וכמו שכתוב באברהם,
כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם.
אז זאת אומרת,
כל מה שיש לך אהבה בבנים
זה שאתה תעניק להם את העולם הבא,
את ההדרכה איך משיגים את העולם הבא.
מקטנות, ברגע שהילד יודע לדבר,
ללמד אותו פסוקים מן התורה,
ואחר כך ללמד אותו כל הזמן משניות אצלנו בקהילות קפז, הילדים הקטנים.
נבחנים כל שבוע על שני פרקים,
משניות בעל פה ובהבנה, שני מבחנים,
כל שבוע,
ומקבלים פרסים.
אצלנו כל ילד שמקבל 100 מקבל 100 שקלים.
אצלנו דוחפים אותם לדעת, לדעת, לדעת.
וברוך השם, יש לנו ילדים מצטיינים.
לא יאומן כי יסופר.
מומלץ לכם לעשות כך אם אתם רוצים ילדים טובים,
מחונכים,
רודפים אחרי מצוות,
מחוברים לתורה,
גדלים ביראת שמיים,
ובסופו של דבר יכולים להיות גדולי ישראל.
אבל אם נותנים להם מחשבים,
משחקים, טאבלטים, קשקושים,
איבדתם את הילדים בידיים,
קשה יהיה להחזיר אותם לתורה.
אז צריך להיות חכם. אתה אוהב את הילדים?
תנצל את האהבה שלך להעניק להם את מה שהשם ציווה אותך,
בהודעתם לבניך ולבני בניך.
למי שיש אהבת הממון,
אז שהיא תהיה על דרך זה.
יאהב את הממון כדי שלא יחמוד ממון אחרים,
ולא יצטרך לגנוב ולא לגזול,
ולא יצטרך לקבל צדקה,
אלא יתפרנס משלו ויפרנס אחרים.
ילביש עניים,
יאכיל,
יחזיק בממונו לומדי תורה, יראה השם.
יש אצלנו בתלמודי תורה כאלה שהורים, יש להם ארבעה-חמישה ילדים,
וצריכים לשלם
ארבעה מאות שקל, זה לא הרבה, אבל לכל ילד בשביל לשלמד זה פרטי.
יש כאלה שאין להם.
אז יש אנשים שתורמים אחזקת ילדים כאלה.
אדם שאין לו זרע חי וקיים,
אם הוא מחזיק ילדים שלומדים תלמוד תורה, או שהוא תורם ספרים לילדים שלומדים תורה,
זוכה לבנים.
אז יש כל מיני עצות.
אז אם אדם כבר אוהב ממון ויש לו,
תשתמש בממון
לדברים שאתה יכול להעניק לאחרים.
ומה שאתה מוציא בשביל בניו של הקדוש ברוך הוא,
הקדוש ברוך הוא מחזיר בכפליים.
כי מי,
מי מקבל ממך?
בניו של הקדוש ברוך הוא.
גם מחמת העושר
אדם יכול לפנות את עצמו מעסקי העולם ולקבוע עדים לתורה.
ולקיים מצוות,
הואיל ויש לו ממון.
אבל לא יבטח ברוב חילו להתגאות,
אלא יקנה בממון הכלה והנפסד עולם הבא.
כל זמן שיש בידך ממון,
תקנה בכל רגע איתו עולם הבא.
כל כסף שנשאר בידך הוא לא שלך.
כל כסף שהשתמשת בו כבר
לחיי העולם הבא הפך להיות שלך.
זאת אומרת, מה שבידך נשאר לאחרים.
מה שעשית בו מצוות
שייך לך בלבד ואין לאחרים איתך.
אם לא, ועזבו לאחרים חילם.
ככה צריך לאהוב ממון.
הממון צריך להיות נאהב לצורך המצוות, כמו שפירטנו.
אדם שיש לו אהבת נשים,
על איזה דרך תהיה זאת?
הוא אהב את אשתו שהיא מצילה אותו מן החטא,
מרחיקה אותו מן הניאוף,
שהוא זוכה לקיים מצוות פרייה ורבייה,
שהיא מגדלת את בניו.
היא עובדת לו כל ימיה, מכינה לו מאכלים וצורכי הבית,
וככה הוא פנוי ללמוד תורה,
עוסק במצוות, והיא עוזרת לו לעבוד את הבורא יתברך.
על זה צריך לאהוב את האישם.
לאהוב את האבא והאימא, איך, איך, על איזה דרך אוהבים אותם.
צריך לאהוב אותם על שגידלו אותו,
שטרחו בו,
שלימדו אותו דרכי השם,
שהורו וחינכו לתורה ומצוות,
ובהם הוא מקיים מצוות הבורא, כבד את אביך ואת אמך.
בא אחד לפני הרב שטיינמן ואמר לו
שבימים עברו
הוא היה תומך בכל הילדים, שילם לכולם שילמדו בכולל,
עזר להם בכול. היום הוא זקן והוא נתמך על ידם,
והוא לא יודע מה לעשות.
הוא מרגיש לא טוב עם זה שהוא נתמך על ידי הילדים
והם צריכים לסעד אותו.
מה עושים? הוא שואל את הרב.
אז הרב אמר לו, אתה טועה,
אני בדיוק הפוך ממך חושב.
קודם אתה לא עזרת לילדים.
קודם היית צינור שהעביר להם כסף שהשם נתן לך.
השם היה נותן להם גם בלעדיך, כי המזונות קצובים.
אתה היית צינור.
אבל היום אתה עוזר להם באמת.
זה שהם עוזרים לך ותומכים בך ומסעדים אותך,
בזה הם קיימים עכשיו כיבוד אב ואם,
שמאריך את ימיהם ואת חייהם.
אז עכשיו אתה תומך בהם.
קודם אתה רק העברת להם מה שהשם נתן.
להם.
אז
אנשים לא מבינים את המציאות בעצם.
ועוד דבר אמר הרב שטיינמן.
אמר
שמה שרואים שבדורות האחרונים אנשים מאריכים ימים והממוצע 80-90,
מה קרה פה? הרי לפני עשרות שנים זה היה הרבה פחות,
ולפני מאה, מאתיים, זה היה 60, היו גומרים את החיים ועופים מפה.
מה קרה?
הוא אומר, היות שהמצווה שמחזיקה את מלכות אדום
זה הכיבוד אב ואם של עשו,
שהיה מכבד,
והזכות שלו עומדת עד עכשיו,
עד עכשיו מלכות אדום אלפיים שנה.
אז הוא אומר,
ייתכן שהקדוש ברוך הוא מאריך ימים בשביל שאנחנו נתעסק בכיבוד ההורים המבוגרים.
זאת אומרת,
ילדים בני 70 מטפלים בהורים בני 90. אז הוא אומר, כל זה בשביל להיות משקל נגד לכיבוד אב ואם של עשו, כדי לסיים את התהליך
לביאת גואל צדק.
אז זאת אומרת,
הקדוש ברוך הוא מסדר את הדברים כמו שהוא מבין בשביל שאנחנו נוכל סוף סוף להגיע לגאולה.
מי שאוהב את אחיו ואחיותיו ושאר קרוביו, איך לאהוב?
על דרך זו
שהם עוסקים בו להביאו למעלות טובות
והם מסייעים אותו לעבודת הבורא, אז צריך לאהוב אותם,
אבל צריך גם ללמד אותם ולהוכיח אותם,
ולא לשאת להם פנים.
בזה יש לו שכר,
כי זו מידה גדולה, אומר דוד המלך, וחרפה לא נשא על קרובו.
הוא לא רוצה שלקרובים שלו יהיה חרפה,
אז הוא דואג להוכיח אותם ללכת בדרך השם באמת.
והרבה תועלת יש לאדם בקרוביו,
כמו שמצינו בלוט,
שהציל אותו קרובו אברהם ונלחם עבורו,
וגם בסדום הוא ניצל בזכות אברהם.
אז טוב שיש קרובים,
שיש משפחה,
אבל צריך לדעת איך לאהוב.
לאהוב זה לא לכסות על העבירות שלהם,
זה לא להמליץ עליהם במקום שהם לא ראויים,
אלא הפוך, לקבל מהם דברים טובים,
הדרכות,
ומצד שני גם אם צריך להוכיח אותם,
זה נקרא שאוהבים.
ואהבת לרעך כמוך.
צריך לאהוב את כל ישראל אהבה שלמה לקיים,
ואהבת לרעך כמוך.
והכלל הגדול, דעלך שני לחברך לא תעוון.
ויותר גדול מזה,
כי בצלם אלוקים עשה את האדם.
ויש תועלת גדולה
למי שנוהג בחיבה ורעות עם בני אדם,
ויש לו שתי תועלות,
תועלת אחת בעולם הזה ותועלת שנייה לעולם הבא.
מה התועלת שאדם אוהב את הבריות
בעולם הזה?
כל מי שמתנהג באהבה עם כל בני האדם,
כולם יעזרוהו.
אם ייפול,
ירבו עוזריו וסומכיו.
אם יעמוד אדם נגדו לריב עמו,
רבים יעמדו לצידו להצילו.
אם ידברו עליו רעה,
רבים ישתיקו את המדברים
ולא ייתנו להם להחלים אותו.
ואם תבוא עליו צרה,
כולם מצטערים עליו ונותנים לו יד.
ואם יבוא לידי דוחק ועוני,
רבים ירחמו וייתנו לו מתנות.
זה במי? במי שהוא אוהב את כולם.
אז כולם אוהבים אותו.
אז יש לו תועלת
מזה שהוא אוהב את הבריות.
שכולם לעם יעמדו לימינו,
זו תועלת בעולם הזה.
התועלת שתצמח לו לעולם הבא,
מחמת שהוא נאהב לכול,
אז דבריו נשמעים,
ואז תהיה לו יכולת להוכיח בני אדם כדי שייטיבו את מעשיהם.
וגם מתוך האהבה הוא עומד בשלום עם כולם,
ומתוך כך הוא שקט ושלו,
ופנוי ללמוד תורה ולעשות מעשים טובים,
במקום להיות כל היום בקטטות, במחלוקות, בריבים וכו'.
וגם מתוך אהבה יעזרוהו ויעשו מלאכתו ויגנו בעדו,
וימצא רווחה יתרה לעבוד הבורא עבודה שלמה.
מחמת האהבה הוא נושא חן בעיני כל רועיו,
ומעשיו הטובים יהיו מקובלים לכול,
וכל אחד יחמוד לעשות כמעשהו.
כל זה יעניק לו עולם הבא,
כי הוא יהיה מזכאי הרבים,
ישמעו בקולו,
הוא יהיה שלו בעבודת השם,
ויישא חן בעיני כולם, וילמדו ממנו.
אז זה יעניק לו עולם הבא גדול.
מי גרם?
זה שהוא אוהב את הבריות.
אבל באיזה דרך אדם יכול להגיע לאהבת כל אדם? הרי זה לא קל,
כן? לכל אחד יש
כל מיני מבטים על כל מיני אנשים.
אז כדי להשכיל, נדע.
הדרך
זה שתעזור לאנשים בנפשך ובממונך לכל אדם כפי יכולתך.
לעזור בנפשך זה לשרת
כל אדם,
הן עני והן עשיר ויתרח עבורם.
לא להיות אדיש לראות אנשים במצוקה,
צריכים עזרה, צריכים סיוע, להתעלם.
הפוך,
תכניס את עצמך בעולם אחרים ותשרת אפילו עני,
עשיר,
ותתרח עבורם.
ואיך תעזור בממון?
אפילו להלוות לעשיר בעת שהוא צריך למעות,
ולעני בשעה שהוא דחוק,
ואם צריך לתת מתנה, ייתן כפי כוחו,
ומדי פעם ישלח מתנות, דורונות,
ואפילו לעשירים.
ויהיה ותרן, ותרן בשלו.
ואם יהיה לו עסק עם בני אדם,
כל המשא ומתן שלו יהיה באמונה,
ואף פעם לא יקפיד על דבר מועט
על חברו.
ותמיד תשתדל שאחרים ייהנו ממך,
ותשתדל לא ליהנות מאחרים.
וגם תשתדל שדבריך יהיו בנחת עם בני אדם.
ואם ביישו אותך,
אל תבייש בחזרה.
ואם יטעו אותך,
אל תטעה בחזרה.
וכדאי לסבול בעול הצוואר את עול העולם,
ואל תכביד על אחרים.
ואין להתקוטט עם שום אדם,
ולקבל כל אדם בשמחה ובסבר פנים יפות,
כי מי שמקבל את האחרים בסבר פנים יפות,
מחזק את האהבה,
ויישא וייתן עם חברו, בטובתו תמיד,
ויינחם גם כל אדם מעצב ומדאגה.
ואם מישהו גילה לך סוד,
אפילו אם הוא יכעיס אותך,
אל תגלה את הסוד.
ולא ידבר על שום אדם רע,
וגם לא ירצה לשמוע שמדברים רעות על אדם.
לעולם ישתדל למצוא זכות על בני אדם
במקום שאפשר להיות.
ויותר ייזהר בזה,
ואז יהיה אהוב לכול.
יכבה את כל אדם במעשיו ובדבריו.
לא יתגאה על שום אדם,
אך ייכנע תחתם
ובכל מעשיו יכוון לשם שמים.
אבל צריך להיזהר
מחברת בני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא ילמד ממעשיהם
ויתרחק ממושב לצים.
אמר החכם לבנו, שמע בני,
כי יעלה בלבבך להתחבר עם בני אדם
יתחבר רק עם חכם,
ככתוב במשלי הולכת חכמים יחכם,
ועוד כתוב תרנה חכם יחכם עוד.
כי אם אתה תחכם בחברת החכם
הוא יפאר אותך
והוא לא יחלוק על חוכמתך,
ואז תדע שתוכל לסמוך על חוכמתך כי חכם
מפאר אותך.
אם תכבדהו הוא יכבד אותך,
אם תהדר אותו הוא יהדר אותך,
אם תצטרך עזרה הוא יעזור לך,
ומה שתאמר הוא יצדיק אותך,
אפילו אם תכעס הוא יסבול אותך.
בככה תלמד ממעשיו הטובים.
תתחבר עם כל אדם שתלמד ממנו דברים שיביאו אותך לעבודת הבורא יתברך.
בשער הקנאה באורחות הצדיקים הוא אומר שאפילו מאדם רע,
אם יש בו דבר טוב, תלמד ממנו.
את הטוב אפשר ללמוד מכולם.
איזה הוא חכם הלומד מכל אדם.
אמרו חכמים, כשתרצה לחבור עם איזה אדם,
אתה רוצה לבדוק אם זה חבר שכדאי להיות חבר שלו?
תשמעו עכשיו איזה ניסיון מעמידים אדם.
אם תרצה לחבור עם איזה אדם, תכעיס אותו.
אם יודה לך על האמת בשעת כעסו, תתחבר אליו.
ואם לאו, עזוב אותו.
אם אדם משוגע מרוב כעס, לא מעניין אותו לא האמת ולא כלום,
תתרחק מאדם כזה.
אבל אם גם בשעת כעס אומרים לו דבר אמת והוא מקבל,
תתחבר אליו.
ואל תתחבר
אלא למי שיכיר את ערך עצמו.
מי שאינו מכיר את ערך עצמו, אין טוב בחברתו.
אם אדם מזלזל בעצמו,
עושה דברים לא הגונים, לא ראויים,
לא מכיר את ערך עצמו, תתרחק.
קנה לך חבר שיוכיח אותך שאתה עושה לא כהוגן,
שמלמד אותך לעשות טוב,
ואל תקוץ בתוכחתו.
ומי שעוזר אותך בנפשו ובממונו,
עוזר כזה, תקנה,
ואל תמכור, וזה יהיה חברך הנאמן.
אבל חבר שמחניף לך,
ומי שמיישר לך את כל הטעויות והשגגות,
מלמד עליך זכות על כל הטעויות שאתה עושה,
ומנחם אותך על המעשים הרעים,
תסתלק ממנו ומנע רגלך מנתיבתו.
וכן, חבר
שייקח ממך את צורכו,
ביקש משהו ונתת, ויזיק אותך היזק גדול עבור הנאה מועטת.
מהר תסור מעליו.
פעם אחת יהיה לך ניסיון איתו כזה,
תרחק מעליו.
שנאמר בישעיה הנביא,
לא תמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה כאשר.
זאת אומרת, זה קשר רשעים,
אסור להתחבר איתם.
אסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם.
כמו שכתוב אצל יהושפט,
בהתחברך עם אחזיהו,
שהיה מלך רשע, פרץ השם את מעשיך ונאבדו להם אוניות בים.
אפילו שהוא לא התחבר ממש,
רק עשו שותפות בעניין האוניות.
השם
פרץ את מעשיו,
ואפילו לדבר מצווה אסור להתחבר לרשע.
ועל זה נאמר, אל תקנא באיש חמאס
ואל תבחר בכל דרכיו.
בחכמים בעבוד רבי נתן אומרים,
תתרחק משכן רע
ואל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצווה.
ורבו דרכי המוות הנמצאים בחברת הרשעים.
אם ידקדק אדם על עצמו ויהיו דבריו בנחת עם הבריות,
ודעתו מעורבת עימהם,
אם הוא יהיה נעלב ולא עולב,
אם יכבד אפילו את אלה שמקלים בו,
אם הוא יישא וייתן באמונה,
לא ירבה בארוחה של עמי הארץ וישיבתם,
ולא ייראה תמיד ונראה,
אלא עוסק בתורה ועושה כל מעשיו לפנים משורת הדין,
לא לגמרי יתרחק מהאנשים ולא יהיה משתומם,
עד שימצאו הכול מקלסים אותו,
אוהבים אותו,
מתאווים למעשיו.
אדם זה קידש את השם,
עליו אומר הכתוב,
ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפר.
אז חזרנו על כל האהבות שבתחילה ראינו שהן רעות,
והפכנו אותן לטובות.
עכשיו יש אהבות נוספות אחרות.
אהבת אורך ימים, אדם אוהב לחיות, רוצה להאריך ימים.
אוהב ימים לראות טוב, כתוב בפסוק.
מה, איך הדרך, איך הדרך להשתמש באהבה זו?
צריך לאהוב את ימי חייו
לא עבור שיאכל וישתה ויהנה כל ימי הבלו,
אלא יחשוב כך,
מלאכת התורה והמצוות מרובה,
ואם יחיה כפליים וכפלי כפליים,
לא אוכל להשלים את חוק התורה ולהשיג מעלות
התורה כדי להתרצות עבד אל אדוניו.
על דרך זה יהב ימי חייו,
שיקנה בהם עבודת הבורא,
יראת השם, אהבתו,
ולקנות הרבה הרבה צידה לדרך.
עולם הבא זה עולם של נצח,
צריך הרבה הרבה לקנות.
כל זמן שאתה פה בעולם ויש לך את הכלים לקנות,
תוכל לקנות תענוג שלא ייפסק לעולם ולעולמי עולמי.
יהודים יקרים מצוות
מצויות
רק להתכופף אל ההרים, כמו שאומרים.
אין סוף מצוות
שאפשר לעשות.
יש כמה בנות בכפז שהחליטו להתרים בשביל בגדים צנועים לנשים.
אלפים של נשים מצלצלות, בהן חילוניות,
שמוכנות לקבל על עצמן ללכת בבגדים צנועים.
יש חברת
ביגוד שהסכימה לתת ב-30% בלבד
את כל השמלות והביגוד,
ואפילו לעשות
מתכונת קבועה של בגדים
שתואמים את גדרי הצניעות.
זאת אומרת,
עם ישראל מחכה רק שמישהו יפנה אליו.
יש אנשים שאם לא תפנה אליו, לעולם לא יגיע ליהדות. יכול להיות שפנייה קטנה שלך יכולה לעורר אותו.
הוא לא יבוא וידפוק בבית של חרדים ויגיד לו,
סליחה, אני חילוני, תדריך אותי.
אבל אם פנית אליו, יכול להיות שאתה תפתח לו פתח ותוכל להציל אותו.
אפשר להציל הרבה הרבה יהודים, זה לא יאומן כי יסופר.
הנה עכשיו המטומטמת זנדברג
החליטה שהיא רוצה לעשות מאסר למי שיחזיר בתשובה כמה שנים בכלא.
יש מיסיון,
יש חוק המיסיון.
חוק המיסיון אומר שאם הם משלמים כסף לפתות נערים להמיר את הדת, זה מאסר של כמה שנים.
מעולם לא עקפו
את החוק הזה וכבר עקרו מן היהדות מאות אלפים של יהודים פה בארץ
במיסיון
והיא רוצה לעשות זאת.
מה קרה? לא תאמינו.
בכל הארץ התגייסו חילונים,
פתחו בודקאסט
והתחילו להניח תפילין ולשלוח את התמונות בכל מקום שיראו נגד זנדברג, החילונים.
אז זאת אומרת
שעם ישראל,
יש להם,
צריך רק לעורר את הלהבה.
אז אדם לא יבזבז את החיים בשביל אכילה ושתייה,
אלא יחשוב על מלאכת התורה והמצוות
וידע שיש דרך ארוכה לפניו וצריך הרבה צידה לשם,
לתענוג האמיתי.
עכשיו,
תמיד צריך לזכור שאנחנו חסרים מאוד.
אתם יודעים שהחפץ חיים היה עומד מול הספרייה והיה נותן מוסר לעצמו ואומר ישראל מאיר,
ישראל מאיר, והיה בוכה.
מה אתה חושב את עצמך?
אתה יודע את כל הספרים האלה כבר ישראל מאיר.
יש איזה ספר אחד שאנחנו יודעים מאלף ועד תיו?
חופץ חיים היה גאון.
בכל מקום שאתה היית שואל הוא יודע.
והוא מסתכל על הספרים ואומר, אני לא יודע את כל הספרים.
הרב שטיינמן חתם פעם בהסכמה לספר
שתי מילים.
איני מבין,
זה מה שהוא כתב, איני מבין.
שאלו אותו איזה הסכמה זאת?
הוא אומר, איך אני יכול לתת הסכמה?
התורה רחבה מניעה.
אני יודע את כל התורה שאני יכול לחתום ולהגיד, אני לא מבין.
איני מבין, איך אני יכול לחתום?
אז הוא לא חתם.
ואנחנו מבינים מה זה מבינים.
הכל אנחנו מבינים.
רק דבר אחד לא מבינים,
שכל רגע שעובר ולא ניצלנו,
זה מוות טוטאלי לא חוזר.
כל רגע זה או מת או חי, או מת או חי.
רגע שניצלת, הוא חי לנצח.
רגע שהפסדת, הוא מת לנצח.
בסוף מקבצים רק מה שהיית חי,
וזה הסך שיהיה לך.
אדם שלומד, לדוגמה, שעה ביום,
אז מתוך 24 שעות זה 1 חלקי 24. ואם הוא חי 72 שנים,
כשהוא יגיע למעלה,
אז יגידו לו שהוא רק בן שלוש,
כי זה 1 חלקי 24. אני נפטרתי בגיל 72, הוא יגיד. אומר לו, כן, אבל מה ניצלת?
כי הם חייך ואורך ימיך.
מה הזמן שאתה עסקת בתורה?
כמה יש לך? שעה ביום. נכון, אנחנו ראינו.
ראינו.
וכמה זה מתוך 72?
זה רק שלוש שנים.
זרקת לפח 69 שנה.
הרי תחשבו, אנשים ישנים שמונה שעות, לא יאומן.
שמונה שעות זה אומר שאתה 24 שנה זרקת לפח.
אצלנו בקושי ישנים שעתיים-שלוש.
בקושי.
לא כל יום.
כל הזמן, non-stop,
תורה וגמילות חסדים בלי הפסקה. בלי הפסקה. אין מושג הפסקה. אין הפסקות.
אין הפסקות.
כל הזמן.
חיים פעם אחת.
אז תאסוף.
בשביל מה שלחו אותך לפה? מרחק גדול משם עד פה. בשביל מה?
לנגב חומוס?
לשמוע נייס?
לריב עם הפוליטיקאים? מה יוצא לך מזה?
אתה צריך לאחוז ספר ולהתקדם הלאה, הלאה, הלאה, הלאה, הלאה,
ולתרגם את הלימודים למעשים.
זה מה שאתה צריך לעשות.
אתה לא עושה...
אתה נחות מבהמה.
אם הבהמה הייתה יודעת מה גודל השכר
של אדם,
היא הייתה מוכנה להחליף את המין.
אבל היא לא יודעת.
אבל בן אדם שיש לו שכל והוא רוצה לחיות חיי בהמה, רק לאכול ולשתות ולענות ולהעביר את הזמן,
אז הוא יותר גרוע מבהמה, כי עם שכל
הוא מפסיד את הכול.
חיים שאין בהם יראת שמיים זה לא חיים.
ואדם צריך לקוץ ולמאוס בחיים שהם נגד השם יתברך.
כמו שאמרה רבקה אמנו,
ותאמר רבקה ליצחק קצתי וחיי מפני בנות חטא.
אם לוקח יעקב אישה מבנות חטא, כאלה מבנות הארץ,
למה לי חיים?
אתם שומעים?
זאת אומרת,
אם לבית שלי נכנסות כאלה נשים והבן שלי מפסיד את הכול, הולך בכיוון הלא נכון,
למה לי חיים?
היא צדקת, היא הכול בסדר,
אבל חיים כאלה שהם
בלי יראת שמיים זה בלתי נסבל.
הורידו לאברהם אבינו חמש שנים שלא יראה ברעת עשיו.
חמש שנים, אתם יודעים מה זה חמש שנים של אברהם אבינו?
אתם יודעים מה זה דקה של אברהם אבינו?
קונה שמיים וארץ?
והשם מוריד לו חמש שנים בשביל שלא יראה שעשיו יוצא לתרבות רעה.
קשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.
אז זאת אומרת, בן אדם צריך להבין, אם לא מחנכים מקטנות הילדים ליראת שמיים,
ואם הם לא רואים את ההורים יראי שמיים
חרדים על דבר השם,
אז התוצאות יגיעו בהתאם.
אל תתפלא.
זה לא צמח במקום זר.
בבית. שותא דיאנוקא או דאבוהו או דאמה.
ולכן כל מקום שיש חילול השם
לא יחוש על חייו,
ותמיד יהיה נכון למסור עצמו על קידוש השם בכל המצוות, הן בקלות
והן בחמורות.
ועכשיו צריך לדעת שאהבת הכבוד היא רעה מאוד,
לכן צריך להתרחק בכל יכולתו.
ואם אדם מתרחק משני דברים,
באחד זה הכבוד, והשני זה ליהנות מאחרים,
אדם שבורח מכבוד, מהנאה מאחרים, הוא קרוב לכל המעלות הטובות,
כי כבוד מקלקל את כל המעשים,
כי כל מעשיו זה בשביל להתכבד.
ואפילו אם לא יחוש על הכבוד, הוא רק רודף כל הזמן ליהנות מאחרים,
המצפה לשולחנם של אחרים, אין חייו חיים,
אז כל מעשיו מקולקלים,
כי תמיד נוטה ליבו אל הבצע, לכסף,
להתענג על חשבון אחרים.
לכן צריך לתת אל הלב להתרחק מן הכבוד,
ולא ליהנות מאחרים.
ואמרתי בזמנו,
אם אדם רוצה להינצל מכל הטרוניות,
שיגיד תמיד לעצמו,
אף אחד לא חייב לי כלום,
ולא מגיע לי שום דבר.
אם תזכרו את זה, שלא מגיע לכם שום דבר,
כי כל מה שאנחנו מקבלים זה מתנת השם.
השם לא חייב לנו כלום.
לא מגיע לי שום דבר.
ואף אחד גם לא חייב לי שום דבר.
אז תוכל לחיות טוב מאוד.
לא תצפה לשולחן אחרים,
ותדע שכל מה שאתה מקבל זה בדיוק מה שמגיע לך,
ולא יותר.
גם לא קיבלת פחות.
לכן השמח מחלקו הוא העשיר הגדול.
אין לו ציפיות לכלום, כל מה שמגיע.
יש אגדה של הרב שטיינמן, עברתי על כולה.
זה לא ייאמן כמה אפשר ללמוד שם מהנהגות של יהודים.
הוא היה פעם ראש ישיבה בכפר סבא,
ולא היה כסף לישיבה לשלם לו את משכורתו,
אז לא שילמו לו.
כמה זמן?
שמונה שנים
ללא משכורת.
מה הוא היה אוכל בשבת?
אשתו הייתה קונה חציל אחד,
פורסת אותו פרוסות,
בליל שבת הוא היה אוכל לחם
עם שתי פרוסות חציל,
זה היה דגים של ערב שבת,
בבוקר
הוא היה אוכל פרוסה עם שתי פרוסות חציל,
זה היה עוף של שבת,
ובסעודה שלישית עוד שתי פרוסות חציל,
זה בטח היה בשר של שבת.
שמונה שנים,
והוא לא התלונן.
הביאו בן אדם אחר מנהל לישיבה שהתחיל לגייס כספים ויום אחד הוא בא ונתן
סך מכובד לרבנית
על מה שחייבים וכולי וכולי.
אז היא הפתיעה את הרב וקנתה עוף ובשר לשבת.
הגישה לו את העוף
לא שאל שאלות.
כשהגישה את הבשר שאלה מאיפה יש לך כסף?
אז היא סיפרה לו שהמנהל של הישיבה נתן עכשיו
סכום מכובד והיא קנתה.
אז הוא חשב ושאל אותה שאלה,
תגידי היה לנו גרוע כשאכלנו רק חצילים?
היא אמרה לו לא.
אז הוא אמר לה נמשיך ככה.
והם המשיכו ככה.
מה הוא היה אוכל בכלל?
חמישים גרם פירורי לחם, אתם יודעים?
תה הוא לא שתה שבעים שנה.
אדם פרוש לגמרי.
העולם הזה לא החזיק ממנו כלום.
פעם אחת הגיע יהודי משוויץ,
אדם זקן,
דפק בדלת אחרי שעות הקבלה בלילה מאוחר.
אז פתחו, אמרו לו, אין עכשיו זמן קבלה. הרב עכשיו
כבר לא מקבל.
אמר, אני לא רוצה להטריד אותו, אני רק רוצה לראות את פניו.
שאלו אותו, מה העניין לראות את פניו?
אמר להם, אני אספר לכם סיפור.
לפני שנים רבות,
בזמן מלחמת העולם השנייה,
הרב היה בציריך,
ואני עברתי ליד בית כנסת וראיתי שמבצבץ אור בשעה שבעצם אין אף אחד.
בטור יקה נכנסתי לבית כנסת כדי לכבות את החשמל, חבל על החשמל.
ופתאום אני שומע ניגון
עדין
של מישהו שלומד.
אני ניגש ואני רואה ליד הסטנדר עומד בחור רזה,
צנום,
ומנגן בלימוד.
שאלתי אותו,
מה אתה רוצה כשתהיה גדול?
אז חשבתי שהוא יגיד, ראש אישי ומשגיע.
הופתעתי מהתשובה.
הוא אמר לי, אני רוצה להיות מרכבה לשכינה.
אז למה אני דופק בשעה כזאת?
כי שמעתי שהוא באמת נהיה גדול.
ואני היום בארץ ישראל נמצא,
והחלטתי לראות איך נראה אדם שהוא מרכבה לשכינה.
הבנתם מה זה שאיפות?
יום אחד
הרב שטיינמן הגיע ללכווד
אצל הרב מלכיאל קוטלר,
הנכד של רב אהרון קוטלר.
והוא נכנס שמה ובמזנון הוא נדהם,
ראה בין כלי הכסף
נעליים מיושנות ומרופטות
ליד כלי הכסף.
אז הוא שאל אותו, מה זה?
אז הוא אמר לו, אני אספר לך מה זה.
הוא אומר, בזמן המלחמה,
מלחמת העולם הראשונה,
רבי איסר זלבן מלצר, הייתה לו ישיבה,
ובגלל המלחמה הוא לא רצה לקחת אחריות על הבחורים.
הוא שלח אותם הביתה.
וכשהוא שלח אותם הביתה
כל אחד חזר לביתו.
בחור אחד הגיע הביתה,
ואמא שלו שואלת אותו, מה אתה עושה פה?
אז הוא אמר לה, הרב שלח אותנו כולנו הביתה מחשש של המלחמה.
אז היא אמרה לו, מה, פה יותר בטוח מאשר בישיבה?
הלא התורה מגינה ומצילה,
תחזור מייד לישיבה.
הוא אמר לה, אימא, אין לי כסף לנסיעות.
אמרה לו, תלך ברגל.
אז הוא הלך ברגל.
אבל זה היה מרחק של כמה ימים,
והוא הלך ברגל בחזרה לישיבה כמה ימים תמימים.
הוא הגיע לישיבה, פנה לרב איסר זלבן מלצר,
ואמר לו, כבוד הרב, אימא שלחה אותי ללמוד שוב.
הרב כל כך התפעל מהמסירות נפש של האימא ששולחת את הבן גם במלחמה,
ועוד יותר מהילד שהלך כמה ימים, רגלי,
אמר לו, אני קונה ממך את הנעליים
כדי שיהיו לי זיכרון מה זה מסירות נפש של אימא לתלמוד תורה של הבן,
ולבן כזה שמוכן ללכת בכל אימו
ימים רבים בשביל להגיע לישיבה בחזרה בלי שאלות, בלי תהיות.
וזה הנעליים שאתה רואה.
אמר לו, אתה יודע מי זה היה אותו בעל נעליים?
זה היה הרב שך.
ככה גודלים.
לא הדעות ושטויות ונסיעות ולהשכיר חווים וטיולים וקשקושים.
ככה גודלים.
משקיעים את כל הזמן בעבודת השם יתברך.
אם עושים ככה,
רואים פירות ופירה פירות ודורות ישרים.
הכל תלוי בהשקעה.
אתם המודל והדוגמה.
מכם ילמדו וכן יעשו.
לפעמים יש מצווה ברדיפת כבוד.
מתי שהאדם הוא צדיק באמת וחכם,
והעולם מזלזלים בו וצוחקים עליו
עבור מעשיו הטובים,
ומתוך כך דבריו בזויים ואינם נשמעים.
אם היה בו כוח לחוף בני אדם,
שיכבדו אותו וישמעו אותו כוחותיו ודבריו,
בזה יש לו לרדוף אחרי הכבוד
כדי להוכיח בני אדם.
כי אנשים לא מקבלים מרות ממי שאין לו כבוד.
חוכמת המסכן בזויה,
אז לכן במקום כזה שזה יעמיד את התורה הוא צריך לעמוד.
לכן כתוב כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונותר כאן נחש
אינו תלמיד חכם.
ואמרו חכמים אם יש לך תלמיד חכם
חוגרהו על מותניך.
אל תזוז מתלמיד חכם תצמד אליו
כי תלמד מאורחותיו.
ואם ביזו אותו ברבים אין לו למחול עד שיפייסוהו.
אבל ברוב הפעמים יסתלק מן הכבוד ויברח ממנו.
שהרי אמרו חכמים הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.
לא ילמד ולא יעשה שום מעשה טוב כדי להתכבד.
הוא יפסיד את הכול.
יעשה מעשה טוב רק לשם יתברך וסוף הכבוד לבוא.
עכשיו יש עוד תאווה ואהבה שנקראת אהבת התענוגים אכילה שתייה בשינה.
אדם צריך לכוון את כל מעשיו כולם כדי לדעת את השם
ובשבטו וקומו ודיבורו הכל יהיה בשביל זה.
כשיישא וייתן הוא יעשה מעשה ומלאכה,
לא יהיה בליבו זיכרון ממון לבד,
אלא יעשה דברים כדי שימצא דברים שהגוף צריך להם,
יאכל וישתה וישיבת בית ונשיאת אישה.
כל זה ייעשה לא כדי להיענות
אלא כדי שיהיה בריא
ויעשה את הכול כדי לעבוד את הבורא בזה.
כל אכילת תהיה להברות את גופו ואיבריו.
לכן לא יאכל רק מה שהחיך מתאווה ככלב החמור,
אלא יאכל דברים מועילים לגוף אפילו אם הם מרים או מתוקים.
כל מה שמבריא את הגוף
תאכל
ולא יאכל דברים רעים לגוף
אפילו אם הם מתוקים לחיך.
אם ינהיג עצמו במנהג זה וישימה ליבו שיהיה שלם וחזק
כדי שנפשו תהיה ישרה,
לדעת את השם יתברך,
כי אי אפשר להתחכם בתורה ומצוות אם הוא חולה או כואב באבריו.
לפיכך
לא טוב להתענות תמיד,
פן יחלש כוחו ויתמחץ שכלו,
וצריך לתקן כל ענייניו
לעבודת הבורא.
אם ימלא קריסו,
יכבד בגופו.
אם ימעט במזונו,
ייחלש גופו.
אז מה טוב לך להמעיט
בכל מיני אלפתנים ותאכל רק מה שראוי לך?
תתכוון להגיע ללחם
ולא להתענג
ולהרגיל את הנפש
לאכול כראוי
כדי לעמוד על בוריו.
ואם יוכל לעזוב את כל הלפתנים שבשבילם הוא יגע וטורח יותר ולשים את האכילה קלה מהאכילה בלילה,
ויתנהג לאכול פעמיים ביום
כדי שהתנועה של האיברים תהיה קלה ביום,
כך יהיה לו קל גם ללמוד תורה.
התנהג לשתות מים
רק אם כוונתו בשתיית יין תהיה לתועלת הגוף או להעביר דאגה.
מי יזהר מאוד להרבות ממנו כי הוא משקר ומרחיק מן התורה.
הכלל,
לא ימלא אדם תאוותו מאכילה ושתייה אלא יאכל וישתה להעמיד גופו על בוריו וימשוך ידיו מן המותר.
ואל יאהב אדם את העולם כדי שיאכל וישתה וייהנה ממנו.
אמר אחד מן החכמים
אני אוכל
למען אחיה.
אמר הכסיל
אני חי בשביל לאכול.
זאת אומרת
יש הבדל בין החכם
ובין הכסיל.
ולכן נאמר צדיק אוכל לשובע על נפשו ובטן רשעים תחסר.
מה זה בטן? חסר לו עוד בטן.
אם היה לו עוד אחת הוא ימלא אותה גם כן.
גם מי שנושא אישה יחשוב לשם שמיים לקיום פרייה ורבייה. עכשיו תהיה בעיה.
בזריקות האלה שנתנו, בחיסולים האלה,
יש עיקור, עיקור. הם דאגו לעקר אנשים שלא יוכלו ללדת.
את התוצאות תראו בהמשך.
אלפי נשים מתו עכשיו בעולם
בהריונן בגלל הזריקות
ועשרות אלפי ילדים מתו תינוקות עוברים בגלל הזריקות.
50 אלף עוברים בגלל הזריקות.
הזריקות האלה הן זריקות מוות.
היות ויש תכנון לדלל אוכלוסין בכל העולם ולהפחית את העולם במיליארדים,
וזו הסיבה שהמציאו את השקורונה,
שזו השפעת העונתית הרגילה,
בליווי פחד גדול שגורם לתמותה יתרה.
למה? כשאדם מפחד,
אז מערכת החיסון שלו יורדת
ואז הוא לא יכול להתגונן.
החיסול הזה שהכניסו לאנשים
הורס את כל
מערכת החיסון הטבעית של הבן אדם.
מי שקיבל חיסון, אין לו כבר מערכת חיסון טבעית.
ברגע שהוא יתוקף בהמשך, בחורף הבא,
באיזשהו וירוס,
הסיכויים שלו לשרוד נמוכים מאוד.
הבאנו אפשרות איך להינצל מהחיסון הזה אחרי שעשו יסורמין,
שזה מקלות של אורן,
כאלה ואחרים. תסתכלו בווירוס טבעי,
תוכלו לראות
מה ניתן לעשות.
אבל כל זה נעשה במכוון,
וזה פשע בינלאומי.
יש משפט עכשיו בהאג,
אלף אלף
עורכי דין תובעים
את ארצות הברית,
את ה-CDC,
את ה-FDA,
את פאוצ'י,
את כל הרשעים שעשו את החיסול הזה,
ועשרת אלפים רופאים ומדענים עומדים במשפט כנגדם.
זאת אומרת,
איתם, עם העורכי דין,
נגד ארצות הברית,
שחייבה לעשות את זה ה-CDC וה-FDA.
נראה מה יצא במשפט.
אבל ברור שזה היה וירוס מהונדס.
המטרה הייתה לדלל אוכלוסין ולהכניס גם לאנשים צ'יפים לתוככם,
כדי שישלטו בכם לאחר מכן דרך ה-5G דור 5,
שזה הפלאפונים החדשים שייצאו,
ואז אתם תהיו בדרך להיות רובוטים וסייבורגים למי שמבין.
אז מי שהיה פתי, וכמה לא האמנתי,
כתוב בתורה שרק עם חכם ונבון העם הזה,
וראיתי עם אהבל כזה שבשביל צ'ונט,
צ'ונט,
עמדו אלפים בבני ברק לקבל חיסון בשביל צ'ונט.
אלעל,
אלעל נותנת היום כרטיסי חינם לילדים עד גיל 12, הם עושים חיסון.
אתם מאמינים?
איפה דאגו לבריאות
ככה שנותנים טיסות חינם,
נותנים אוכל,
נותנים מלוניות,
נותנים הכול בחינם כדי שתעשה חיסון?
מישהו נתן בשביל סרטן חיסון?
מישהו נתן בשביל סוכרת חיסון?
מישהו חייב,
השקיע כסף בחינם לתת לאנשים חיסון, חיסון, חיסון?
מה קרה?
וירוס רגיל ש-99.97% עוברים אותו.
אז על מה חיסון?
ילדים בכלל לא מתים מקורונה.
הרב, אז איך מתו מהקורונה, חברה שלך? חברה שלך גם. חברה שלו גם מתה.
מתים כל שנה למעלה משלושת אלפים איש משפעת.
איך מתים כל שנה משפעת?
כי יש דלקת ריאות,
ואם יש דלקת ריאות יש אנשים שמתים.
לא, הרב, עכשיו תציין. מה, אני צוחק?
היא לא מתה מהקורונה.
אנשים שהחליקו מהאופנוע כתבו שהם מתו מקורונה.
כל מי שמת אמרו שהוא קורונה.
שתיים עשרים אלף שקל מקבלים על כל אחד.
תודה רבה, אני מסכימה. תודה, תודה, תודה.
מי שהולך בדרך זו
שמנינו פה כל ימי חייו הוא נקרא עובד השם,
ובכל מצב
אפילו אם הוא נושא ונותן, אפילו אם הוא אוכל ושותה,
אם כל מה שהוא עושה זה לכבוד השם ולמטרתו,
אפילו הוא ישן,
הוא מקבל שכר כעובד השם,
וגם אם הוא חולה,
הוא מקבל שכר כעובד השם.
ועל זה נאמר, כל מעשיך יהיו לשם שמיים.
אפילו שהמעשים הם מעשיך,
דברים שנוגעים לך,
לא ישירות לתורה.
אומר שלמה המלך, בכל דרכיך דעהו,
והוא יישר אורחותיך.
גם הדרכים שאתה הולך, דרכיך,
משא ומתן, אכילה, שתייה, שינה וכו',
בכל דרכיך,
אם אתה יודע את השם ומטרתך לעבוד אותו ולעברות את גופך,
הקדוש ברוך הוא יישר את אורחותיך.
ודבר נוסף,
יש עוד אהבה שצריך לאהוב,
זו אהבת השם.
היי, כמה חבל שאנחנו לא אוהבים את השם.
זה לא יאומן.
לא יאומן איך אנחנו לא אוהבים את השם.
מי חושב על השם?
מי יש לו זמן לאהוב את השם?
קיבלנו ממנו ראייה.
אם היה אדם סומא,
ויש רופא שעשה לו ניתוח והזיל לו את מאור עיניו,
הוא לא היה אוהב אותו כל החיים?
לא היה מזכיר אותו לשבח כל הזמן?
כל נוף שהיה רואה לא היה אומר זה בזכות הרופא הזה?
אם היה חירש,
לא היה מודה לרופא השני?
הולך ברגליו בלי פרוטזות, בלי ברזלים,
הלב פועם,
בלי מצבירים,
בלי כלום.
כל זה קיבלנו חיניה חינם.
אנחנו אוהבים את השם על זה?
אנחנו מחזירים לו משהו על זה?
אפילו ברכות השחר,
שצריך להודות על כל פרט ופרט?
אומרים את זה ככה במהירות, במהירות, במהירות.
אין לנו זמן בשבילו.
אנחנו כל כך עסוקים בהנאותינו, ברצונותינו,
אין לנו זמן לחשוב עליו.
אהבת השם,
צריך לעזוב את כל האהבות ולהידבק באהבת הבורא.
אומרים פעמיים ביום, ואהבת את השם אלוקיך.
איך?
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך.
זה התכלית של כל התכונות, וזה הסוף של כל המעלות
של האנשים שעובדים את השם.
כל המידות זה רק סולם למעלת האהבה,
בזה שאדם
נודב את נפשו,
אדם שהוא חסיד,
אמיתי,
נביא,
פרוש,
סוף כל המעלות זה אהבת השם.
לפעמים הספר מקדים את יראת השם לאהבתו,
כמו שכתוב,
ועתה ישראל,
מה אדוני אלוהיך שואל מעמך?
כי אם ליראה את אדוני אלוהיך ואחר כך ולאהבה אותו.
אז זאת אומרת,
מפני שהאהבה היא התכלית של הפרישות בסופה.
והיא הקרובה במדרגות
לאהבת האלוקים.
אי אפשר לאדם להגיע אליה רק אחרי שתקדם לו היראה והפחד מאלוקים.
לכן קודמת היראה לאהבה.
עכשיו, מה זה אהבה?
זה אהבת הנפש ונטותה מעצמה אל הבורא יתברך,
כדי שיידבק באור העליון.
הנפש הזאת היא מקור הדעת
והנפש היא טהורה וזכה,
והבורא קשר לנו אותה בגוף,
שהחשק של הגוף הוא רב מאוד.
אז למה הוא קשר לנו את הנשמה הזאת בתוך הגוף?
לנסות אותנו אם נבחר ללכת בדרכי השם
או בדרכי הטעמות.
מפני שהאדם מלובש בגוף,
שהגוף הוא ברוח של הבהמות,
אז אין כוח בנשמה שנבראה מהאלוקים לחשוב אחרי הבורא בגלל שהיא מעורבת בתאוות של הגוף.
והגוף כל הזמן מושך אותנו לענייניו.
כל ימי הקטנות של הילד
הוא לא מבקש ולא שואל רק תאוות ותענוגים,
כי מרוב תאוות הגוף,
אכילה ושתייה וחידוני העולם הזה, שהוא עולם של שווא ושקר,
הוא חושב גם לאסוף הון רב.
אין כוח בנשמה לחשוב אחר הבורא יתברך,
כי כל הזמן היא מלובשת באבלי השווא.
אבל אחרי שתרגיש הנפש
במה שיש לה תועלת לעצמה בלי שיתוף הגוף,
מייד היא תתאווה לבקש מנוחה
ממידות הגוף
כמו שמתאווה חולה לרופא.
כל זמן שאדם בריא הוא משתולל,
נופל למשכב, את מי הוא מבקש? את הרופא.
ברגע שאדם מרגיש שכל התאוות הרסו לו את החיים והוא נמשך אחרי הבל ואין לו כלום,
הוא יבקש רופא,
רופא הנפשות,
מישהו שיעורר אותו,
שיקרב אותו בחזרה לבורא,
ואז כשתתרפא הנפש מתחלואיה יהיה לה אור בעצמה וכוח בנפשה להתהלך מכוח עצמה.
כיצד היא אהבה?
אדם צריך לאהוב את השם אהבה גדולה ויתרה רבה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת השם יתברך.
מה ביקש דוד המלך שהיה מלך?
בכל העולם כולו, מה הוא ביקש?
קרבת אלוקים לי טוב.
דבר אחד הוא רוצה, להידבק בשם.
אחת שאלתי מאת השם, אותה אבקש.
שבתי בבית השם כל ימי חיי.
זו השאיפה שאנחנו צריכים לשאוף.
למה?
כי בסוף אנחנו נרצה להיות קרובים לשם. מי שיהיה רחוק ממנו יהיה בגיהינום.
אפילו חיבוט הקבר,
שרוצים כבר לנתק את הנשמה מן הגוף,
אלה שהיו מחוברים לתאוות העולם ייקח להם הרבה ימים עד שינתקו להם את הנשמה,
כי הנשמה לא רוצה לעצוב את הגוף, היא התרגלה לכל השטויות של הבלי העולם הזה.
הצדיקים, הנשמה יוצאת כהרף עין,
בלי שום קושי.
לא צריך לחבות
את הנשמה.
חיבוט הקבר זה קשה מאוד מאוד.
זה עם מקלות אש.
שלושה מלאכים חובטים את האדם.
יש כאלה ימים.
אז זה לא ייאמן.
זה בגלל החיבור של הנשמה לגוף.
עד שאמרו חכמים, רצונך שלא תמות,
מות
עד שלא תמות.
אם רצונך שלא תמות, אתה רוצה לא להרגיש את המוות?
ברגע שיוצאת הנשמה זה קשה.
אתה רוצה לא להרגיש?
אומרים לנו, מות.
תמית את התאוות שלך עכשיו בחייך עד שלא תמות.
אתה תהיה כעובר מחדר לחדר בלי שום קושי.
ותשחק ליום אחרון.
אבל אם אתה מחובר לחומר פה בעולם הזה, אתה תהיה בבעיה.
לא תוכל להתנתק.
אז מה האהבה?
האהבה מתי?
שיאהב את השם אהבה גדולה ויתרה רבה מאוד.
עד שתהיה נפשו קשורה באהבת השם יתברך.
הנפש מלאה אהבה,
והאהבה קשורה בשמחה.
ואותה שמחה מבריחה מעל הלב
את כל הנעימות של הגוף ותענוג העולם.
איך נהיה הארי הקדוש?
לא שמענו אצל התנאים הקדושים
מה ששמענו אצל הארי הקדוש.
בסך הכול הוא נפטר בגיל 38. הוא הספיק כל כך הרבה את כל התורה עם כל סודותיה,
והוא היה ניצוץ מנשמת רבי שמעון בר יוחאי,
שהיה ניצוץ נשמת משה רבנו.
זה הארי הקדוש.
היה מסתכל על אדם, יודע את כל הגלגולים שהיו לו בימי חייו,
בכל הגלגולים, במה עבר ומה עשיו, מה התיקונים שלו.
היה מוריד מלאכים,
היה מדבר עם תנאים בקברותיהם.
מדרגות לא יאומנו. איך אדם הגיע לזה?
שאלו אותו במה זכית. אתם יודעים מה הוא אמר?
לא תאמינו.
מה?
כל המצוות הוא אומר עשיתי בשמחה
השמחה
כתוב תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה
ובטוב לב מרוב כל ועבדת את אויביך בעירום ובחוסר כל
השם אומר למה אתה לא שמח? אני נותן לך יהלומים להרים
אני נותן לך עולם הבא
למה אתה לא שמח כמוצא שלל רב?
למה אתה לא שמח?
מה אתה שמח? מפיצה?
ממה אתה שמח?
אני נותן לך חיי נצח הרי עוד מעט תגיע אליי
ואז נצח מה תעשה?
אם אדם רוצה להידבק בשם
אז זה כמו מגנט
הקדוש ברוך הוא יביא אותו עד אליו
אבל אם בן אדם מתרחק מהשם
עזב אותו והלך לתאוות הגשמיות
אוי ואבוי לו הוא יצטרך להזדכך בגיהינום שנים רבות במקרה הקטן
והמתפשר
כי צריך לנקות את כל חלאת התאוות
אבל יש עוד בעיה אם הוא בא עם מידות גרועות
הוא נשאר איתם
הוא נשאר איתם כמו שהוא
אז אם הוא היה בעל טייבה
הוא יחפש שם את אותה טייבה ואין וזה צער גדול
אין אין מה שאתה מחפש אין
אם הוא לא יתקן את זה פה את המידות
אמר הגאון מווילנה למה לא חיים
אם לא תיקנת את המידות למה לך חיים?
בא תלמיד חכם גדול
אצל הרב שטיינמן ואמר לו
יש לי בן עילוי
ואני רוצה לברר איזה מהישיבות כדאי לשלוח
אלה שמעיינים יותר, אלה שככה, אלה שככה, אלה שככה
עצר אותו הרב ואמר לו תחפש ישיבה איפה שמתקנים את המידות
שם תשים אותו
להיות לומדס ותהיה מעיין בכל הקשקושים ולא תהיה בן אדם
ואין לך מידות של בן אדם על פי התורה?
אין לך שום דבר, שום דבר אין לך.
הרי כתוב כל תלמיד חכם
שאין בו דעת נבלה טובה הימנו.
מה זה אין בו דעת?
אין לו דרך ארץ.
אם אין לו דרך ארץ, אם משה רבנו היה נכנס בלי שיקרא לו השם לאוהל מועד
היה נאמר עליו שנבלה טובה הימנו. שמעתם דבר כזה?
דרך ארץ פעם אחת
עם כל המעלות של משה רבנו, אם פעם אחת
פעם אחת היה נכנס בלי רשות
היה נאמר עליו שנבלה טובה הימנו.
נו,
כמה בחורי ישיבה יכולים להגיד שיש להם מידות טובות?
רובה, דרובה ליצנים.
ואני פוגש כל כך הרבה בחורי ישיבות שבאים אצלנו שם, פה ושם,
הכל ליצנות.
עזות פנים,
צחוק והיתול,
לא יאומן. אז מה למדתם?
איפה כל התורה? למה היא לא משתקפת על הפנים שלכם?
גורנישט מת גורנישט.
העיקר ללמוד, ללמוד, ללמוד. מצוין.
הלוואי, אבל איפה לקיים?
איפה רואים את זה עליך?
אז הוא אמר לו,
שים אותו בישיבה ששם יכולים לתקן את המידות.
זהו.
אבל הוא עילוי.
אז מה אם הוא עילוי? צריך להיות בן אדם.
בן אדם, אם אין בן אדם.
אתם קרויים אדם.
באומות העולם לא קרויים אדם. אז איפה האדם? איפה האדם?
מי אוהב את השם?
אז הנה, תראו.
צריך
שתהיה אהבת השם גדולה ויתרה עד שתהיה נפשו קשורה באהבת השם יתברך.
וזה צריך להביא לשמחה.
והשמחה היא מתגברת
והוא מעל כל הנאות העולם,
בתוקף השמחה שלו בשם יתברך.
זה גורם לו לאהוב את השם, ושום דבר לא מסיח את דעתו.
אתה יכול לשבת וללמוד על האצבעות והן יזובו דם
ואתה לא תרגיש מרוב אהבת השם.
הרב שך, זכר צדיק וברכה, הולך ברחוב
ועסוק בלימודו ונתקע בעמוד ואומר סליחה.
הוא לא מרגיש בכלל שהוא דפק את הראש בעמוד
מרוב שהוא שקוע בלימוד כשהוא הולך.
איפה יש אהבת תורה?
הרב
פיינשטיין זכר צדיק וברכה
פעם אחת יצא מבית הכנסת וליוו אותו רבים
ואחד שאל אותו בדינים דברים מסובכים.
הוא ענה לו על אתר.
והיה שם מישהו, תלמיד חכם, שחרה לו
וברוב חוצפתו ניגש לרב ואמר לו כבוד הרב
דינים וחושן משפט לא עונים תוך כדי הליכה ברחוב,
צריך להתיישב ולדוק היטב.
אז הוא ענה לו מייד
אם היית לומד את כל השולחן ערוך 700 פעם בעיון אתה יכול גם בהליכה לענות לאנשים.
700 פעם?
יש מישהו שיכול לקרוא, לא להבין.
700 פעם הוא רק חושב על זה ומתעייף.
700 פעם ללמוד בעיון את השולחן הערוך זה רק השולחן הערוך. מה עם הגמרות?
מה עם הכול?
זה אנשים שאהבו את השם.
מי אוהב את השם?
בכל הרהור שלנו אנחנו צריכים לחשוב איך אני עושה את רצון הבורא,
איך אני אזכה את הרבים,
איך אני אקדש שם שמיים,
איך אני אמסור את נפשי בשביל השם.
כמו פנחס,
כמו אברהם.
הרימות ידי אל אדוני אל עליון קונה שמים וארץ עם מחוט ועד צרוך נעל.
איזה קידוש השם.
כל הרכוש שייך לאברהם
והוא לא רוצה כלום.
זה הקידוש השם.
אלישע לא רוצה מנעמן שריפא אותו שום דבר.
זה הקידוש השם.
ולא יבטל תורה בשביל שעשועים של הילדים וחיבת ראיית נשים בדיבור, בטיולים,
מיינעים בזמירות,
אלא ישמח באהבת השם.
השם אוהב אותנו.
הבוחר בעמו ישראל באהבה,
הוא כל כך אוהב אותנו.
אנחנו לא ראויים לזה.
ממש לא ראויים לזה.
הוא בחר בנו באהבה.
איך אנחנו לא מחזירים לו אהבה?
למה לא להחזיר לו אהבה?
ובכן,
הרמב״ם אומר, העובד מאהבה עוסק בתורה, במצוות,
הולך בנתיבות החוכמה,
שמראים איך יעשה כל המצוות מאהבה,
ואיך לאהוב את השם יתברך אהבה גדולה.
לא מפני דבר שבעולם,
לא מפני יראת רעה ולא כדי לקבל טובה,
אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת
בסוף הטובה לבוא.
והמעלה הזו היא מעלה גדולה עד מאוד,
ואין כל אדם זוכה לה.
והיא מעלת אברהם אבינו,
שקרא לו הקדוש ברוך הוא אוהבי לפי שלא עבד, אלא מאהבה.
והוא שציווה הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו,
עליו השלום,
ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבביך ובכל נפשך ובכל מועדיך.
ובזמן שאדם אוהב את השם יתברך אהבה ראויה,
מיד הוא עושה את כל המצוות מאהבה.
ודבר ברור וידוע שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם
עד שישגה בה תמיד כראוי.
מה זה ישגה?
יחשוב.
שיגיונות זה מחשבות.
עד שישגה בה תמיד כראוי.
ויעזוב כל שבעולם.
מה שבעולם חוץ ממנה לא מעניין אותו.
מעניין אותו בכל לבבך ובכל נפשך.
ונמצא השוגה בה תמיד,
כאילו חולה,
חול היא אהבה,
שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה.
והוא שוגה בה תמיד,
בין בשבטו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יותר מזה תהיה אהבת השם בלב אוהביו.
כמו שאדם אוהב את אשתו אהבה אהבה כזאת שהוא לא מפסיק לחשוב עליה אהבת השם תהיה יותר מזה בלב אוהביו.
אלה שאוהבים אותו.
כי חולת אהבה אני.
כל שיר השירים זה משל לעניין הזה.
לפיכך צריך אדם להבין ולהשכיל בחוכמה ובתבונה שמודיעות לו את הקדוש ברוך הוא.
וכפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג את האל הנכבד והנורא,
מצווה לאהוב אותו וליראה ממנו.
ואהבת את אדוני אלוהיך ואת אדוני אלוהיך תירא.
מה הדרך להשיג את הבורא?
כדי להשיג את אהבת הבורא, תקשיבו טוב.
אומר הרמב״ם, בשעה שהתבונן אדם במעשיו
ובברואיו הנפלאים הגדולים,
ויראה מהם חוכמתו שאין לה ערך ולא קץ,
מיד הוא אוהב את המקום ברוך הוא,
ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה
לדעת השם הגדול.
כמו שאמר דוד המלך,
צמאה נפשי לאלוהים לאלחי.
עוד פעם,
מה אמר הרמב״ם?
אם נתבונן בכל המעשים שהשם ברא בעולם
ובכל הברואים הנפלאים הגדולים,
ירח וכוכבים וכל מה שברא בבריאה,
אם אדם מתבונן,
חוכמה שאין לה ערך ולא קץ, תסתכלו רק על סוגי הפרחים והצבעים והריחות שהשם נתן.
אי אפשר לסבוע.
יש סרטונים שרואים את נפלאות הבורא בכל מיני צמחים,
שזה לא יאומן כי יסופר.
יש צמחים
שהם לוכדים חרקים.
בא חרק, טראק, הוא נסגר עליו.
יש צמח שקוראים לו, אל תיגע בי.
אם אתה נוגע בו, הופ, הוא עושה ככה.
ככה ממש, הוא עושה ככה.
כל מיני דברים נפלאים,
דברים מוזרים,
שאתם לא מאמינים.
ובמה מדובר? במיליארדים של סוגים.
כל זה בשביל להנות אותנו.
אז איך לא נאהב את הקדוש ברוך הוא?
אישה באה, מקבלת
מהבעל שלה זר פרחים. אוי, שתהיה בריא. תודה, איך חשבת עלייך? אני, ממש עשית לי את השבת.
אחרי רגע דופקים בדלת?
עוד זר פרחים.
וואו, בא זה.
לא, הוא לא הספיק השלח להביא את זה ביחד, אז הוא הביא את זה בשתי נגלות.
עוד רגע, דופקים עוד פעם.
עוד סידור פרחים.
יא באביי, הבית כבר כולו פרחים וזה.
ופתאום מגיע עוד ועוד, נהייה משתלה בבית.
זה מראה?
זה מראה שהוא אוהב את אשתו או לא מראה?
מראה, לא?
אז כמה פרחים הקדוש ברוך הוא שלח?
מיליארדים.
מיליארדים פרחים הוא הכין לנו בכל הבריאה.
איפה שאתה לא הולך יש פרחים.
כמה ציפורים הוא ברא?
מיליארדים.
אתה עובר מעל הראש שלך, אתה אפילו לא שם לב.
ציוצים, מקהלה,
מי שמתפלל בנץ וחוזר הביתה בבוקר,
מלווים אותו ציפורים מצייצות, יש לה עצים.
תזמורת, תזמורת.
סידר לך מכל מיני צבעים והכול.
כמה אוהב אותך. לא השאיר את העולם משמם, משעמם.
אין כלום.
רק חול ושמיים. לא.
כמה סוגי דגים? מיליארדים.
כל זה למי?
כמה כוכבים? מיליארדים.
למי?
שיהיה לך כמו פה, אתם רואים? הנה, יש פה תאורה.
זה מאיר. מה זה? כמה שמו פה?
יש פה אולי חמישים מנורות.
כמה יש בשמיים כוכבים?
מיליארדים.
כל זה לכבודך.
הוא אוהב אותנו? לא אוהב.
מה אתה מחזיר לו?
כלום.
לא מסתכל, לא מתפעל, לא שום דבר.
רק על החמצן שאנחנו נושמים.
אם עובר אוטובוס ונתן לכם מנה של פיח ככה באף,
אתם מרגישים מה ההבדל בין חמצן נקי
לבין זה.
אם אתם הולכים לשוויץ,
אתם בכלל מריחים.
שם צריך לשלם 5.6 אירו ליום בגלל החמצן שאתה נושם.
הלכתי שם באחד השבילים בתוך החורשות,
והיה איתי מישהו,
אמרתי לו,
מה אתה רואה פה?
הכל דשא. כל שוויץ זה דשא. אין מקום שחום. אין חום.
הכל דשא.
ומפלים, ואגמים, הכל דשא. מדינה שלמה דשא.
אמרתי לו, מה אתה רואה פה?
הוא אומר לי, דשא.
זהו מה שאתה רואה?
אמרתי לו, אתה יודע מה אני רואה פה?
מלאכים.
איפה אתה רואה מלאכים?
אמרתי לו, כתוב,
על כל
עשב ועשר שברא הקדוש ברוך הוא יש מלאך,
שאומר לו, גדל.
כמספר העשבים שיש פה, שאנחנו הולכים לידם,
מספר המלאכים.
אתם שומעים דבר כזה? הבורא ברא.
כמה יש דשא בעולם? אין ספור. אין ספור.
ועל כל עשב יש מלאך.
אז תארו לכם כמה מלאכים נבראו בשביל להצמיח לנו את העשב שנהנה מהצבע הירוק.
הוא אוהב או לא אוהב?
מה אנחנו מחזירים לו?
כלום.
אין לנו ראש לחשוב על זה.
אנחנו טרודים באבלי העולם.
תהיה תביעה גדולה עלינו.
איפה החזרת אהבה?
בעל שנותן כל הזמן פרחים,
קונה תכשיטים,
מביא כסף,
דואג לכל.
מה, לא מגיעה לו חביתה?
מה אנחנו מחזירים?
שום דבר.
שום דבר. רק טובעים. רק טובעים ומגשים.
ריבונו של עולם, אני רוצה ככה. תעזור לי בזה. תסייע לי בזה. תתן לי לזה. תסתום להו את הפה. תפתח להו את הזה. תעשה לזה.
כל הזמן רק דרישות, דרישות, דרישות. ומה אתה עושה?
אומר דוד המלך,
איזה תיאור, צמאה נפשי לאלוקים. כמו אדם הולך במדבר.
אין מים, יובש.
עכשיו לקבל איזה ככה קנקן של מים קרים עם קרח.
גול גול גול גול גול גול גול גול. איי איי איי איי איי איי.
הוא אומר, ככה צמאה נפשי לאלוקים.
לא חד פעמי.
כל הזמן.
אומר דוד המלך,
כשהוא מחשב בכל הדברים האלה שברא הבורא,
מיד הוא נרתע לאחוריו ירא ומפחד.
כמה הוא בריאה קטנה, שפלה ואפלה,
עומדת בדעת קלה מחוטה לפני תמים דעים.
לפני תמים דעים.
אתם מתארים לכם?
אנחנו, אין לנו מושגים. זה לא יאומן.
אדם שהולך במלהטן ורואה גורדי שחקים, כן?
זה כל הבונים החופשיים בונים מגדלים כל הזמן.
אתה עומד למטה ואתה מסתכל למעלה, אתה רואה כמה אתה גמד.
כמה אתה לא נחשב.
עכשיו, מה זה מגדל?
מאות.
ברוסיה בונים עכשיו מגדל שני בגובה בעולם 801 מטר.
יש בזה סודות בטח.
801 מטר.
נו,
עכשיו איפה השמיים?
ואיפה שמי השמיים?
ומי יודע, הרי אומרים שיש מיליארדים שנות אור מרחק בחלל.
אז מה גודלו של הקדוש ברוך הוא?
ומי אתה? מי אתה? מטר שבעים.
מי אתה? צוציק זעתון.
מי אתה?
ומה יש לך פה בכלל? מה יש לך, תבן? מה יש לך פה?
במה אתה מתגאה? מה אתה חשוב?
ומה אתה מחזיר למי שנתן לך הכול?
אתם אפילו לא יודעים מה הערך שלכם. הערך.
אתם הבנים של הקדוש ברוך הוא. אתם זוכרים את זה בכלל?
מישהו הולך ברחוב וחושב שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא?
אף אחד לא חושב את זה.
הבן של הקדוש ברוך הוא, צריך לעשות לו כבוד? הבן צריך לעשות כבוד לאבא שלו?
איזה כבוד אנחנו עושים לאבא שלנו?
הבן של הקדוש ברוך הוא, לא יאומן כי יסופר.
אנחנו מתבכיינים כל הזמן, נכון? אין לי ואין לי ואין לי ואין לי ואין לי.
אתם, אתם איזה עשרים? פה יושבים באולם הזה
מיליארדרים.
מיליארדרים.
כמה כסף יש לך בבנק?
נו, כמה?
אבל כמה יש לך כסף בבנק? בבנק.
אבל ממה?
שואל.
יותר ממאה אלף?
אמן.
אז אני רוצה להגיד, בואי אני אסביר לך.
נכנסו אצלי אבא ובן, בן 17,
לפני שנים,
ואבא אומר, אני מבקש ברכה, אנחנו הולכים לניתוח בגרמניה.
מה הניתוח?
אז הוא אומר לבן שיוציא את הידיים,
ואני רואה את הבן עם שתי אצבעות בכל יד.
השלוש המרכזיות אין לו, הוא נולד בלי שלוש באמצע,
יש לו רק את הזר.
ואת הבוהן, שלוש אין לו, והוא הגיע עד גיל 17 וכולם מושיטים יד ללחוץ לו שלום, שלום,
הוא לא יכול להוציא את היד מהבושה, מה הוא ימסור להם? אצבע וחצי?
מה הוא יעשה?
אז הם הולכים להשתלת אצבעות,
השתלת אצבעות בגרמניה.
שאלתי אותו כמה עולה הניתוח,
הוא אמר לי חצי מיליון דולר,
חצי מיליון דולר.
אמרתי לו, מאיפה יש לך כסף? הוא אומר, אנחנו מוכרים את הדירה
בשביל שיהיה לו.
פתאום תפסתי
כמה אנחנו עשירים.
יש לך את האצבעות?
יש לך?
אז יש לך ביד חצי מיליון דולר.
חצי מיליון דולר.
זה על שלוש.
על חמש כמה?
וגם הוא אחרי ניתוח, אני לא יודע אם הוא יוכל לעשות כמוני מהר ככה.
כי זה הולך עם כל מיני ברגים וכל מיני דברים, אז זה לא כמו שאני.
חצי מיליון דולר, גברת.
כמה הלב שלך שווה בניתוח?
חצי מיליון דולר.
כמה כבד שווה?
300,000 דולר.
כמה ריאות שוות? בין 50 ל-100,000 דולר.
בואנה, את מיליונרית.
מי צריך לשים בבנק?
הכול נמצא אצלך עלייך.
כל הכסף עלייך.
אבל אף אחד לא מעריך מה שיש לו.
אמרו חכמים עשיר, עיניים, שיניים,
רגליים,
רגליים, ידיים, כן.
שיניים, את יודעת כמה עולה לסדר את השיניים? 100,000-200,000 שקל.
שיניים, רק בשביל חייך.
כל חיוך 200,000. מישהו מעריך? אף אחד לא מעריך. עוד לא דיברתי על העיניים, על האוזניים ועוד ועוד ועוד.
מיליארדרים לא יודעים להעריך. לא אוהבים את מי שנתן את הכול.
אין לנו זמן בשבילו ואין לנו סבלנות. זה פלא שנשארתם עד עכשיו.
זה ממש פלא. אתם אנשים חכמים.
חלק הלכו.
כן, אין להם סבלנות.
לקדוש ברוך הוא, לשמוע את דבריו, מה השם אומר.
אין להם סבלנות.
אומר דוד המלך, כי יראה שמיך,
מעשה אצבעותיך, ירח מכוכבים אשר כוננת.
מה אנוש?
כי תזכרנו.
איך אתה כזה גדול ועצום,
וזוכר אותנו אנחנו כאלה קטנטנים.
מה אנוש? כי תזכרנו.
ובן אדם כי תפקדנו.
מי אנחנו בכלל?
אז הפליאה היא על הקדוש ברוך הוא, איך הוא מחשיב אותנו בכלל.
אבל אנחנו,
איך אנחנו לא מחשיבים?
הרי אם אנחנו רואים אדם חכם,
אנחנו מעריכים.
אם רואים אדם גבוה, מתפעלים.
אם רואים אדם יפה, מקנאים.
כל דבר אנחנו יודעים להעריך את ערכו.
אז למה את הבורא אנחנו לא מעריכים?
איך זה יכול להיות?
תראו כמה כוח יש לייצר הרע להשכיח אותנו מהאמת הפשוטה והמחויבת.
אז אנחנו יכולים להכיר את הקדוש ברוך הוא, את גדולתו ממלאכים וגלגלים ובכל היצורים ובכל הברואים,
ומזה נוסיף אהבה לקדוש ברוך הוא.
האדם יכול להגיע לצמאון בנפש,
ושהבשר שלו יחמא לאהוב את המקום ברוך הוא.
והאדם צריך לפחד כמה הוא שפל,
כמה הוא דל,
כמה הוא קל,
אם הוא רק מתבונן כלפי הברואים שהקדוש ברוך הוא ברא,
הגדולים והקדושים.
יש מקום שכתוב באיוב שהוא היה בירא אלוהים, בירא אלוהים.
היה מתיירא מדין שמיים,
מתיירא מגיהנום,
מתיירם העונשים.
אבל זו מידה שהיא רחוקה באהבת השם.
אדם צריך לירא מהשם כמו אדם שאוהב את אשתו.
אדם צריך ליראו את השם
כמו שהוא אוהב את אשתו. איך זה הולך ביחד?
ואשתו גם אוהבת אותו.
מה זה ירא מאשתו?
הוא ירא לעשות דבר נגדה, פן יאבד את אהבתה.
ככה הדבר.
צריך לאהוב את הבורא ולפחד לא לעבור על מצוותיו שלא נפסיד את האהבה שהוא אוהב אותנו.
על זה נאמר עבדו את השם ביראה, איזה יראה זאת?
ביראת האהבה שלא נפסיד את האהבה שהוא אוהב אותנו.
וגילו ברעדה.
מרוב פחד הבורא אנחנו נגיל ונשמח לעשות את חפצו.
זה נקרא יראת האהבה.
עליה נאמר יראת אדוני היא אוצרו.
ואין אהבה זו מתקיימת
אלא במי שנותן דעתו לקיים את כל המצוות כהלכה.
כי מי שלא למד ואינו יודע את כל המצוות,
לא יכול להיות אוהב.
לא יכול להיות אוהב.
לכן צריך לאהב את כל מה שיביא אותנו לאהבת הבורא יתברך.
ומי שיעשה כן את הדברים שאמרנו כאן,
הוא יזכה טוב מאוד בעולם הזה ועוד יותר טוב בעולם הבא.
אמן באמן.
כן, נשבת.
תעמוד, תעמוד.
תצמיד את המיקרופון ממך.
מה המטרה שלנו בתקופה של ימות משיעה?
בפרט ביום הנכון ששמעו לנו כל המצוות האלה.
התפקיד שלנו בתקופה של ימות משיעה.
עד כמה שאפשר להתאחד
ועד כמה שאפשר לזכות את הרבים.
זה גם הביא לאחדות.
מה?
כן.
איך אתה תתאחד?
אם אתה לומד בישיבה אתה יכול לעזור לחבר שפחות ממך
לא מבין מספיק,
אז אתה יכול לעזור לו להתקדם.
אם אתה רואה אותו סוטה קצת מן הדרך,
להחזיר אותו באהבה וחיבה אל הדרך.
אז אתה כבר מסייע לעשות חיבורים במקום שבו אתה נמצא.
אם אתה יוצא מן הישיבה
ואתה הולך בדרך,
אז גם כן.
אם אתה מתנהג כראוי וכיאות לבין ישיבה, בין תורה,
אתה מקדש שם שמיים בהליכתך וכו'.
אם אתה יכול לחלק
חומרי הסברה בדרך
ולשים במקומות כאלה ואחרים,
אתה מפיץ תורה גם כן.
אם אתה יכול לעודד אנשים
לשמוע שיעורי תורה,
לבוא לשיעורי תורה,
אז גם אתה עושה קידוש השם.
כל אחד לפי יכולתו, כוחו ומקומו.
זה הדבר.
זיכוי הרבים
ולהתאחד כמה שיותר עם יהודים.
זה מה שהשם רוצים מאיתנו. אתם ניצבים היום כולכם.
אם נהיה ניצבים יחדיו,
נעמוד מול כל האויבים כולם.
תמיד זה היה ככה.
כשעם ישראל היו יחדיו,
אף אחד לא היה אוכל עליהם.
חבור עצבים אפרים,
הנח לו.
אוקיי?
תהיה בריא.
לא מקדישים שיעורים.
שיהיה בהצלחה לחתן והכלה.
השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל.
כן, הלאה.
תן לבחור שם.
שלום, כבוד הרב.
שלום.
אני שמעתי ממך שהטיפולים ישויות ונישאים נפלאות.
לצער אני לא בריא, יש לי אישה וארבעה ילדים.
אני עם בעיה נוירולוגית, אני לא יכול להסתכל בספר.
הטיפולים שלי כבר הולך.
חמשת אלפים, אם לא יותר.
ואני רוצה ללמוד. ממתי זה התחיל? לפני 11 שנה.
ממה אתה יודע?
הם אומרים זה בעיה נוירולוגית, לחץ. לא, לא. מה היה לפני ואיך זה התחיל? איך זה התחיל? אשתי אומרת, בגלל, היה לך סדר,
סדר מההתחלה, כשקמת, ובעצם הייתי סופר סתם.
אז חשבתי,
לא צריך לכתוב ולכתוב את זה.
בלילה.
אז הסדר שלו התחיל שיבוש, מה זה התחיל?
הבנתי. כמה היית כותב כל יום?
גם היה לי בעיה... לא, לא, לא. קודם כמה היית כותב כל יום?
בערך שעה-שעתיים.
היית מקפיד בהלכות של הכתיבה? בטח.
במאה אחוז. במאה אחוז.
וכמה עשית מזוזות ביום?
זו הייתה תקופה שפעם כתבתי כל יום, בערך יומיים מזוזר.
הייתה תקופה שכתבתי אפילו מזוזר אחת ביום.
היו תקופות, יום מסוים.
שמעתי, שמעתי.
ממי היית קונה את הקלף?
מזה קוראים לו נפרוסטק, יעקב.
שזה בהשגחה של?
במה השארים כולם קונים ממנו? כולם קונים ממנו.
ויש לי בעיה באוזן,
אני מרגיש רעיבה כל היום, תחושה של רעי אפל אחרי אוכל, אני לא יכול לאכול אחר הרבה,
אני יכול לקי.
אבל בין העולם לא בריא.
בוא תקשיב.
עיקר הבעיה שלך היא בראש.
כן.
לא, לא.
הכוונה שאתה הכנסת לראש, אתה לא בריא.
מה עושה? אני אסביר.
ברגע שאדם כבר מפחד מכל דבר וחושב הנה והנה והנה והנה והנה, הוא מייצר את הבעיה.
זאת אומרת,
כבר טוב עולם.
מה?
כבר טוב עולם.
רגע.
אתה צריך להבין.
אם אתה תחליט מהיום שאתה בריא ואתה לא מתייחס לא לאוזן ולא לראש ולא לבטן,
אתה מתנהג כרגיל,
בלי להתייחס.
אפילו אתה מרגיש לא טוב, כן טוב,
זה שום דבר. זה ככה צריך להיות. ככה בן אדם צריך להיות.
צריך תמיד להקיא, צריך תמיד לא לשמוע, צריך תמיד בלבולים.
זהו ככה.
ככה עשה חזון איש,
ככה עשה סטייפלר וככה עשו גדולי ישראל.
הם סבלו ייסורים כל ימי חייהם.
כל ימי חייהם. לא היה להם יום אחד בלי ייסורים.
והם אמרו,
הם פשוט החליטו שהם לא מתייחסים אליהם.
לא מתייחסים לייסורים.
וסטייפלר אמר שבצעירותו הוא למד 36 שעות רצוף
עם הייסורים.
בזקנותו לא היה לו כבר כוח, אז הוא למד רק 24 שעות רצוף
עם הייסורים.
אז אפשר עם הייסורים.
אתה צריך לא להתחשב בהם ולא להחזיק מהם, והם לא צריכים להטריד אותך. זו המציאות.
ואני אומר לך שזה יותר בראש מאשר במציאות.
כי החשש מהייסורים מביא ייסורים.
אז אם תשמע לעצה שלי, תראה שאני בעל מויפס.
כן,
שאני יכול להפוך לך את הייסורים לבדיחה.
לא מתחשב בהם. אז מה אם יש כאבי ראש? אז מה יש? אז מה יש כאב באוזניים?
אז מה יש אם מקיאים?
אז מה קרה?
לא להתייחס ולא לקרוא לזה ייסורים אפילו.
כלום.
העיקר,
תתמיד במלאכת שמיים,
בעבודת השם,
ולא מעניין אותך מהייסורים.
מה עושים לפרנסה? כמה פעמים אתה הכית בשנה האחרונה?
ארבע פעמים.
כן. אז מה זה?
כמה פעמים חוץ מכבודך אתה נכנס לשירותים?
כל יום פעמיים לפחות.
נו, אז מה אתה אומר? לא, איך אני יכול? כל פעם.
פעמיים אני צריך להיכנס, ואני צריך ללכת לשם. מה זה?
מה זה? איך אפשר לחיות ככה?
ארבע פעמים להקיא בשנה זה בדיחה, זה ייסורים?
אמרתי לך זה בדיחות, זה לא ייסורים, זה כלום, זה גורנישט.
שום דבר.
מה עושים לי בשביל פרנסה? פרנסה עודית. כל הפרנסה ננתק לי בגלל ה... לא, לא ניתק. אין לך כלום. מהיום אתה בריא.
אז אתה יושב לכתוב.
כבר מכרת הכול על השולחן והכל מכרתי בגלל... ביי, מכרת, מה אני יכול לעשות?
למצוא פרנסה. אז קונים מחדש.
קונים מחדש.
תודה רבה.
תהיה בריא.
כן.
תן ליהודי שמה,
שם שעומד, שעומד שמה.
שלום, כבוד הרב. רציתי לשאול שאלה, ואחרי זה ברכה.
אני מתחילת זמן הקורונה מאוד מאוד דואג לכל מה שקורה פה בארץ,
על החיסונים, על כל מה שקורה. אני שומע הרבה את הרב,
ואני יודע שהכול אמת לאמיתה שנפתחה פה ממש מלחמה נגד העם.
ואני כל הזמן חושב מה אני יכול לעשות. אני כל הזמן חושב וחושב,
משתדל לעשות, להפיץ עוד יותר.
מה באמת אפשר לעשות כדי למנוע את השואה הזאת?
אי-אפשר הרבה לעשות.
מה שאנחנו עושים זה המרב והמיטב,
ואתם שמפיצים את זה הלאה גם עושים נפלא.
יש יהודים יקרים שכתבו מהחומרים האלה חוברות, גם בירושלים,
ומפיצים אותם בקרב קהל השם.
לא כולם מאמינים, כמובן.
יש הרבה שחושבים שהם חכמים יותר והם מבינים יותר.
אף אחד לא נכנס לעובי הקורה,
אף אחד לא בדוק את הדברים, מאמינים לרופאים,
הרופאים משוחדים,
הם מאוימים.
כל רופא שאומר אחרת ממה שאומרת האג'נדה,
אז מורידים לו את הכול,
מורידים לו את הרישיון,
ואומרים שהוא משיגנר,
וכולי וכולי.
המצב הוא קשה,
אבל זה ידוע.
חפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה אמר
שיש שלוש מלחמות גוג ומגוג.
הראשונה הייתה מלחמת העולם הראשונה,
השנייה זה מלחמת העולם השנייה,
והשלישית זאת שלפנינו.
אבל הוא אמר שלאו דווקא המלחמה השלישית תהיה בגשם,
אלא תהיה מלחמת הכפירה באמונה.
וזה עכשיו כל המלחמה הזאת של הסדר העולמי,
זה להשליט את השטן, את לוציפר,
על האנושות.
לכן כל הסמלים של הפירמידות עם העין וכל הדברים האלה שמתפרסמים עכשיו בכל מקום,
הבונים
החופשיים והסדר העולמי החדש, ועוד מעט האיפוס הגדול,
וכל הדברים האלה,
זה הכול תוכנית סדורה בשביל להביא את העולם לשליטה של ממשלה אחת עולמית
שתשלוט בכל האנושות.
והם הולכים לקחת לכולכם את הרכוש והם יתנו לכם לחיות כפי שהם רוצים,
הם יעסיקו רק את מי שהם חושבים והם ידללו מיליארדים מן העולם.
התוכנית לא התחילה אתמול,
היא כבר עשרות שנים, היא כתובה,
היא נאמרה,
היא מוקלטת,
היא מוסרטת,
הבאנו את זה בווירוס טבעי,
ושומעים אותם בקולם עושים את זה ואומרים.
קיסינג'ר, יימח שמו וזכרו,
אמר שבשנת 2022,
שנה הבאה, לא תתקיים מדינת ישראל.
האו״ם כתב כבר לפני שנים רבות שבשנה זו,
2022-2021 האוכלוסייה בישראל תרד ל-4.8 מיליון.
איך הם יודעים דברים כאלה? איך הם כותבים דברים כאלה מראש?
איזה תחזית? הרי יש כל הזמן גידול באנושות.
הרי זו הבעיה שהיא מעסיקה אותם,
שלפני עשרות שנים היינו פחות במיליארדים ועכשיו נהיינו 8-9 מיליארד,
וזה הולך וצומח.
והם אומרים לא,
פשוט מכלים את כל מה שיש בבריאה,
את כל הטבע.
לכן הם לא רוצים יותר, רוצים לכלות את בני האדם.
אנשים מיותרים, האריסטוקרטים,
הגלובליסטים,
הם עושים את זה ומתכננים.
13 משפחות עשירות בעולם,
ביניהן רוקפלר,
רוטשילד,
סורוס ואחרים,
מורגן,
כל אלה שולטים בעולם.
יש להם את ה-Federal Reserve, הם מדפיסים כסף כמה שהם רוצים,
כל המדינות בעולם צריכות אותם,
הם נותנים כסף למלחמות,
הם נותנים לתעשייה, הם נותנים לכול,
הם שולטים בכל הרשתות.
יש להם את פייסבוק ויש להם את גוגל ויש להם את הכול.
אין בן אדם כמעט שלא מחובר אליהם ולכן היום הם מנתקים את כל מי שלא אומר כמוהם.
ויש את הביג פארמה,
זה הרוקחות שמוכרים את כל הזריקות והכדורים בעולם,
שזה העסק הכי מרוויח ואין כמעט בן אדם שלא נזקק לכדור,
כדור הרגעה,
כדור נגד כאבים,
כדור למחלה כזאת או אחרת,
כל אחד יש לו סלסלה כבר,
וכולם והם דואגים שיהיה חוליים,
לא תרופות.
שמרפאות, אלא תרופות שמשמרות את המחלות,
וככה הם יצרים.
לכן אלה שלקחו את החיסול הזה,
את השתי זריקות,
הם יצטרכו לקבל, כמו שאמר ביבי דיקי,
כל חצי שנה חיסון,
אחרת
הם ימותו יותר מהר,
כי יש תגובה של החיסול הזה עם הספייק שהם הכניסו, ששולט ב-DNA,
וזה גורם לאנשים כל הזמן, הגוף שלהם, להתגונן מפני כל דבר,
והמלחמה היא אגרסיבית. זו מלחמה יותרת שגורמת להחלשת הגוף,
והאדם נהיה יותר פגיע.
אז לכן מי שהתפתה והאמין למי שהאמין,
אכל אותה, פשוט אכל אותה.
עכשיו לצערי הרב הרבה יתברר לכם שהם יהיו עקרים,
לא יוכלו להוליד.
באוסטרליה הפסיקו את הזריקות בגלל שגילו ב-26 אנשים
שהם קיבלו את מחלת האיידס מהזריקה.
באירלנד הפסיקו גם כן,
בעוד כמה ארצות הפסיקו כי אנשים מתים.
יש מקומות, גם פה בארץ, כבר הודו שבחורים צעירים מקבלים דלקת קרום הלב.
בחורים צעירים
מגיל 25 עד 40 מקבלים אחרי זריקה דלקת קרום הלב.
אנשים בריאים.
מי הכניס להם את זה?
יש מאות סוגי תופעות לוואי מהתרופות האלה שקוראים להן כאילו חיסונים.
זה בלוף.
למה הם קוראים לזה חיסונים?
זה בעצם לא חיסון, זה תרכיב ניסיוני,
כי זה ניסיון.
בהתחלה ביבי לא אמר,
אחר כך הוא הודה,
אחר כך בורלם מפייזר אמר שאנחנו המעבדה העולמית.
אז עכשיו כולם היו נסיינים,
בעצם הייתם שפני ניסיון וקופים,
ועשו עליכם את הניסיון.
בעוד שנתיים הם ידעו מה התוצאות,
אחרי שימותו רבים.
אבל כל המטרה של זה, שזה נקרא חיסון,
כי בארצות הברית יש חוק
שריגן בזמנו הנשיא פטר
את כל יצרני החיסונים מאחריות.
זאת אומרת, אם מישהו ימות מחיסון,
החברות לא חייבות לפצות אותו כלום.
מי כן?
הממשלות,
אבל לא החברות.
אז לכן אין להם עניין לעשות בדיקה מוקדמת כמו שצריך,
כי מה אכפת להם, ימותו או לא ימותו?
הם מרוויחים על כל חיסון וחיסון,
והם גם לא משלמים על זה,
והמדינות יצטרכו להתמודד.
אז לכן הם קראו לזה חיסון,
כי אם זה חיסון, הם מכוסים.
אם זה נקרא תרכיב ניסיוני, אז הם אחראים.
אז לכן קוראים לזה חיסון, זה לא חיסון.
זו זריקה ניסיונית לבדוק
מה היא מסוגלת לעשות.
איך אני יודע מזה שאני מביא את כל המדענים שאמרו את זה בכל העונך?
בטח, אז מה עכשיו?
רגע, אז מה הרב אומר? מה צריך לעשות?
כל אחד ואחד, מה צריך לעשות כדי למנוע את הגזרה? אמרתי, אמרתי. הרב פירר מכר את כולם, מכר את כולם.
באמת? כן, עכשיו אני אסביר.
רגע, אפשר לדבר?
עכשיו תקשיב.
אלה
שלקחו את החיסונים,
פרסמתי שיש את הסורמין הזה,
וזו אפשרות?
תשמעו את וירוס טבעי, אני מסביר שם את זה באריכות.
שתיים,
אלה שלא לקחו לא ייקחו לעולם,
יגבילו אתכם. מה שלא יעשו, לעולם אל תיקחו.
אל תעשו גם בדיקות, לא סרולוגיות ולא PCR, הכול זה בלוף.
לוקחים ממכם את ה-DNA, מעבירים לסינים,
והסינים שם מכינים איך להכין בני אדם מתוכנתים.
הם כבר עשו
תכנות בבני אדם והביאו כבר כמה מודלים כאלה של בני אדם מתוכנתים.
הסינים הם הפושעים הכי גדולים בעולם,
וארצות הברית
היא נותנת להם יד.
למה?
כי הדיפ-סטייט זה טוב לו,
כי ככה הם יוכלו לשלוט בעולם.
הם מסתתרים מאחורי הסינים,
והסינים עושים להם את העבודה.
הווירוס הזה הופץ במעבדה בבוהאן,
הוא מכוון ומהונדס.
מי שפרסם את זה זה מקבל פרס נובל צרפתי בשם מונטניאל.
הוא אמר שהוא בדק את זה,
וב-DNA של הווירוס הזה יש שם תרכיבים שהם מעשי ידי אדם.
זאת אומרת,
הכול מזויף. גם עכשיו בארצות הברית כאילו יש חקירה אם זה באמת דלף
מהמעבדה או לא.
בעצם זה נשק ביולוגי שכבר הכינו אותו לפני עשרות שנים והשתמשו בו על חיילים בארצות הברית.
נגיף קורונה יש שבעה סוגים.
זה אחד רגיל של הצטננות רגילה,
אבל עם פחד יכולים לנצח כל מלחמה.
ידוע לכם המעשה עם הרמב״ם,
שהיו שם רופאים קנאים
שאמרו למלך המצרי שהוא לא כל כך גדול כמו שהוא חושב,
והם רוצים להביא אותו למבחן.
שאל, מה המבחן?
הם אמרו, אנחנו נייצר רעל,
והוא ייצר רעל,
ואנחנו נשתה והוא ישתה, ונראה מי ימות ומי יוכל להתגבר על הרעל.
מי שיתגבר על הרעל הוא הרופא הטוב.
שמע הרמב״ם שמזמינים אותו,
מה העניין? אמרו לו,
אמר, אני מוכן, יכינו הם הראשונים את הרעל,
אני אכין השני.
רעל, הכוונה, בשביל למות, לא בשביל לחיות.
הכינו את הרעל,
אמר לנער שלו,
ברגע שאני שותה,
אתה לוקח אותי,
אתה מכסה אותי בעשבים האלה והאלה, את כל גופי,
ומשאיר אותי ככה,
עד שיצא ממני כל הרעל מהגוף.
ככה היה, עשה ונתרפא.
עמד על עומדו,
וחזר למלך, אמר לו, אני שתיתי מולכם,
הנה אני חי,
עברתי את זה.
עכשיו תורי לתת להם, נכון?
אמר, הבאתי להם.
הוציא מהכיס שלו בקבוקון קטן,
ואמר להם, בבקשה לשתות.
איך שהם שתו, מתו על המקום.
שאל אותו המלך, איך עשית כזה דבר? הם שמו לך כזה רעל?
מתי הצלחת ללכת עוד? ואחר כך חזרת בריא.
איך זה יכול להיות?
אמר לו, תשתה גם אתה, תראה.
אני הבאת, אתה רוצה שאני אמות?
אמר לו, הנה אני אראה לך שאני שותה.
שתה.
אמר לו, אתה רואה, אני לא מת. הם מתו מיד, אני לא מת. איך זה?
אמר לו, מה עשית?
הוא אומר לו, זה מים.
אומר לו, זה מים, אז איך הם מתו? הוא אומר, מה הפחד?
זה מה שהורג את האנשים.
הפחד!
מה פתאום?
רציתי עכשיו שהרב יברך אותי, אני עדיין לא נשוי, שאני אזכה להתחתן במהרה.
אם אתה רוצה באמת להתחתן,
אז תשמע בהעצתי,
תלמד כל יום שעתיים בתוכנית דיבור רצופות.
מה ללמוד?
90 יום רצוף.
מה שאתה רוצה,
חוץ מתהילים
ושניים מקרב אחד תרגום.
רצוף אבל.
יכול ללמוד אותו לימוד שעתיים?
מה?
את אותו לימוד שעתיים?
מה זה אותו לימוד?
כאילו משהו מסוים שעתיים, ברור שאפשר לחלק את זה לכמה. אתה יכול ללמוד כל מה שאתה רוצה תורה,
שעתיים רצופות כל יום,
לא לפספס יום אחד,
כולל שבת וחגים, 90 יום רצוף.
תודה רבה.
בהצלחה.
כן, תן לבחור פה.
ראיתי אותך, ראיתי, ראיתי.
שלום רב, חזק וברוך שיהיה לך.
בעזרת השם, עשית מיליון אנשים, שתזכה לעוד אנשים.
ורציתי להגיד שהיום דווקא כשהייתי אצל הרב, אצלנו קוראים לו הרב
הרב פיינינגלר,
שהוא אהרן פיינינגלר,
שאצלו אמרתי לו, הרב, אני יכול ללכת לישיבות בשביל להגיד להם
תשמעו ותבואו לאזור של מחנה של כיכר השבת.
יש שם, בונים שם הרבה חנויות שיש בהן טלפונים,
והם לא קשיים בכלל.
כשזה עם ישראל, כולם צדיקים.
עם ישראל הוא יהלום, למה לקלקל את עם ישראל?
אז אמרתי את זה לעצמי.
אנחנו הלכנו לשם,
נסענו את חיינו כל יום.
אז מה הם עשו?
זורקים עלינו זכוכיות, אחד ניסה לתקור,
מזמינים משטרה.
אז אני עשיתי היום, בדקתי.
כל פעם שאנשים באים ומנסים נגדנו, אז שאלתי אחד האנשים,
תגיד, מה אתה חושב על זה? הוא אומר, הם צודקים, הם צודקים.
אמרתי לעצמי, האב היום אמר לי,
לך תעשה, לך תנסה לישיבות, באמת,
אם הם יסכימו לזה, של ללכת נגדם,
כי קרה שבת נגד החנויות.
אז היום מישהו אמר לי, האב אמנון יצחק יגיע.
אמרתי, אני אנצל את ההזדמנות שהאב אמר לי.
האב הגדול, מורי רבי הרב אהרן פלינגלר.
אז הנה ההזדמנות עכשיו שיש פה אנשים, צדיקים גדולים,
שאני רוצה לראות אם הם באמת, כולם מאמינים שפלאפונים זה עבודה זרה,
צדיקים אמרו עבודה זרה יותר גרוע ועדיף למות, כך הם אומרים.
אז אני רוצה לראות שאנשים באמת ישברו.
כולם צדיקים, אביב ישראל כולם צדיקים, כולם נבונים.
אז אם תגידי להם, בעזרת השם, שתתרפו ותברך אותם,
נשים שתתחתנו גם עם בנים,
וככה יהיה, זה עם ישראל, ככה הם אומרים.
אז אני שואל אותך, האם באמת תגיד עכשיו לכולם מי יכול עכשיו לשבור פלאפון?
מי הגיבור אשר שובע פלאפון?
יש פה, יש פה, יש פה. תודה.
כן,
שאלה, כן, תן לגב'
נו, את רוצה לשאול? כן.
אני רוצה לבקש ברכה.
כן.
שהרב יגיד את השם. שמה?
הרב יגיד את השם אמירה
בן נורית, שהוא יוצא מגלה.
אמן.
לא, הרב יכול להגיד השם? לא צריך להגיד, אמן זה כמו בתפילה.
תן, תן לה שמה לגברת, כן?
נו. ערב טוב. לא צריך צילום.
לא צריך. כן, נו. ערב טוב לרב.
רציתי לשאול בקשר לנושא של האהבה שהרב דיבר.
או, יש מישהו שהקשיב לי.
כן.
הנושא הוא בעצם, לא, לא צריך את המצלמה בבקשה. נו, נו, נו.
הנושא ככה,
שיש אנשים, למשל, הרב דיבר על הנושא של לקרב אנשים שהם קרובים ממשפחה או חברים,
אז יש נושא שאנשים פשוט מהמשפחה,
שהם מאוד מאוד מאמינים, ממש ברמה גבוהה אפילו יותר, מאנשים שגדלו בבתים חרדיים,
וכשהם מגיעים למעשה הם לא עושים.
איך אפשר לקרב?
איך אפשר לדבר על הנושא הזה איתם? צריך לברר. כאילו זה רחוק מהם, הנושא של העשייה למען הדבר.
צריך לברר. אבל באמונה ובשיחות ובידיעות הם ממש כמו חרדים, ממש צדיקים. צריך לברר למה הם לא עושים. השאלה,
האם זה עצלות?
האם זה סיבות אחרות?
האם זה קשה להם?
זו השאלה. צריך לברר מאיזה סיבה. לא,
הם מאמינים שמספיק שהם מאמינים מאוד ועושים דברים בסתר או לא בסתר, אבל מבחינה חיצונית, אם זה דברים חשובים לאישה, זו צניעות ולאיש זה מה שחשוב אצלו.
הם פשוט,
כשהם מגיעים למעשה, הם לא מתקשרים לזה, הם מתחברים. אני מתפלא עלייך. את לא אמרת להם,
אם אדם נוסע ועצרו אותו על עבירה בדרך
ואומרים לו אתה צריך לקבל רפורט,
אז הוא אומר, מה אתה רוצה ממני? אני מאמין בחוקים. עברתי את המבחנים בתיאוריה. עברתי טסט.
אני מאמין, אבל אני חושב שצריך להאמין בלב. לא חייבים כל דבר לקיים.
זה יועיל, התירוץ הזה.
הדברים האלה כבר נאמרו, והם יודעים אותם, והם נהנים מהרעיון.
אז איך הם עוברים? אבל ברגע שצריכים להגיע למעשה, זה לא... אז איך הם עוברים אם יש שוטר?
יש שוטר למעלה שייתן להם רפורט לכל החיים.
איך הם עוברים על זה אם הם מאמינים?
אם הם מאמינים אז הם לא עוברים.
אם הם עוברים, הם לא מאמינים.
נכון, אבל הם מאמינים שהדרך שלהם תביא אותם, כן, אפשר... איך, איך? שהם יוכלו לעבור. אין דבר כזה בעולם. כן, אבל מה עליי לעשות?
רגע, רגע.
אברהם אבינו לא ידע את מה שהם יודעים.
הוא סתם הגזים.
רבי שמעון בר יוחאי סתם הגזים.
מה, הוא לא ידע את הדרך החדשה הזאת שלהם?
כל גדולי ישראל לא יכלו לחפף קצת כמו שהם מתוך הבנה שהם יעברו?
למה הם השקיעו כל כך?
שוב, זה לא מדבר אליהם, נו. לא מדבר? לא, לא מדבר אליהם. תשלחי אותם אליי, אני אטפל בהם. הלוואי שהם ירצו. גם לא רוצים?
שיסבלו.
חס וחלילה.
כן. חס ושלום.
עוד דבר,
גם רציתי להגיד גם תודה לרב על העצה שהוא נתן בקשר לאחותי שהייתה חולה ולמדנו את מה שהרב אמר והיה לה ניתוח מאוד מאוד ממש מסובך וקשה ופשוט ניסים.
הלימוד היה ממש מועיל, ואפילו שפעם אחת היה פספוס,
ועוד פעם חזרנו עוד שלושה חודשים,
עוד פעם היה משהו ועוד פעם היא ניצלה.
אז אני רוצה להגיד לכם שמה שהרב אומר בקשר לאלימות זה פשוט ניסים מעבר לטבע. אי אפשר להבין את זה.
ברוך. תודה רבה.
תן לי, הבחור הזה פה הצביע הרבה זמן.
תסתכל, זה, זה.
שלום וערב טוב.
ערב טוב. שלוש שאלות קצרות.
מה דעת הרב על משי זהב?
מה דעתי עליו?
מה דעת הרב על משי זהב?
מה אני צריך לדעת עליו? מה אתה חושב,
מי אדם שגילו שהוא עושה חסד,
פתאום גילו דברים אחרים?
יש כאלה שגילו את זה מאוחר,
אבל יש כאלה שידעו את זה מוקדם,
והוא ידע את זה יותר מכולם,
לכן הוא ניסה להתאבד.
ושאלה שנייה,
מה דעת הרב על המצעד של הלהטבים שהשבוע הקודם בעיר הקודש?
מה יש לדעת?
כאילו, איך עושים את זה בעיר הקודש?
משוגעים, טמאים,
שמנסים לטמא בכל מקום. לא, גם הייתה להם שמירה כמו על,
כאילו שעל יהודים מפני ערבים לא עושים כזאת שמירה. נכון, שלושת אלפים שוטרים.
ארבעת אלפים וחמש מאות.
כן, עלה המספר, יפה.
אז כל זה לשמור על האנשים, אתה מבין, שהם סתומים,
והם לא יודעים שבעצם הם המפגרים שהמדללים שרוצים לדלל את האוכלוסייה,
הם נותנים להם את הלגיטימציה כדי שהם לא יביאו ילדים וככה ידללו את האוכלוסייה, אתה מבין?
כן.
טוב, מה דעת הרב על מה שהיה בהר מירון, על הדברים שהיו שם, על האסון ועל הרשלנות
ועל ועדת חקירה? מה השם שואל מעמך?
כי אם להיראה.
הקדוש ברוך הוא, מה? מה? מה שואל? מה? זה מ״ה,
45. הוא שואל מאיתנו להיראה.
אמרנו בזה רמז.
איך הם נפטרו שם?
אחד דרך על השני, נכון?
זו הבעיה היום עם החרדים, אחד דורך על השני.
אתה מבין?
זו הבעיה. ואם אפשר שבשרטונים תעשה, כאילו בשביל החרשים, תעשו את הכתוביות, שהחרשים יבינו.
אין שום בעיה, רק צריך מימון אם תמצא תורמים בשמחה. אוקיי.
שאלה אחרונה, תודה רבה. תן לבחור פה, פה, כן.
שלום, כבוד הרב. שלום. רציתי לדעת, אם הרב שלי אומר לי לצאת להתחסן, אז מה לעשות?
תראה, אם הרב שלך אומר שצריך לצאת להתחסן והוא לא יודע את הנתונים, הוא רק מאמין לרופאים,
אז אתה בבעיה.
הפלא היועץ אומר, אם 99 רופאים אומרים לך להתחסן,
ואחד אומר לך, ספק להתחסן,
אתה שומע לאחד,
ולא ל-99,
כי בסכנת נפשות לא הולכים אחרי רוב.
הרב שלך לא יודע אחוז ממה שאני יודע,
כי אני כל יום נותן חצי שעה חדשות מכל העולם על החיסונים והתוכניות ומי עומד מאחוריהם.
אם הוא לא ראה את כל החומר הזה והוא אומר, על סמך זה שאומרים ואומרים ואומרים,
אז זה בעיה.
הם לא רוצים לשאול אותך. אם אתה רוצה להאמין לו,
זכותך להאמין לו. אז האבא אומר לא להקשיב לרב גרזון אדלשטיין.
זה לא משנה מי.
פירר עבד על כל הרבנים.
אז בגלל שהוא עבד בגלל לחץ שהיה עליו,
אז אתם משלמים.
אבל בסדר,
מותר לכם להאמין למי שאתם רוצים ותסבלו.
הרב קנייבסקי גם אמר להתחסן, אתה יודע?
אבל הוא בהתחלה אמר גם לא להתחסן.
ושלחנו גם בן אדם שאומר לו לא להתחסן.
אבל בני הבית לוחצים עליו ואומרים לו מה להגיד, כי ביבי מצלצל ואומר לנכדים שם ולילדים
שיגידו כך וכך. הבנתם? ניומן דהומר.
עכשיו, צריך להבין,
על הקורונה לא שמר הרב קנייבסקי בכלל. אף פעם הוא לא עושה מסכה.
לידו אף אחד לא שם מסכה,
לכולם הוא אמר להוריד מסכה.
אז מה צריך להתחסן אם אתה לא מפחד משום דבר?
לא מפחדים מכלום,
אפשר לחיות ככה,
אז למה צריך בכלל חיסון?
ממה?
99.97 לא קורה להם כלום.
אתה שמעת פעם על חיידק חכם כזה, וירוס,
שהוא יודע מרחקים?
הוא הולך עם מטר?
אם אתה במרחק שתי מטר, הוא לא ידביק אותך.
אם אתה מטר תשעים ותשע, הוא ידביק אותך.
אם אתה רבע שעה עומד ליד מישהו, אתה יכול להתדבק. אם עמדת עשר דקות, לא יקרה לך כלום.
אם אתה באוטובוס
ויש יותר מ-25, הוא סופר כמה יש.
אם הוא רואה 26,
אז הוא דופק את כולם.
אבל אם הוא רואה ששומרים על ההוראות,
אז הוא לא נוגע.
שמעת וירוס אהבל כזה?
ואתה הולך להתחסן מפני וירוס כזה שלא קיים בכלל.
על מה תוקעים לך זריקה?
אז הרב בעצם אמור לא להקשיב לרב.
אני אומר מפורש לא להקשיב. אז בכל דבר אפשר לומר שבכל דבר לא מקשיב מה שהרבנים אומרים, כי הם לא יודעים. לא, לא, לא, לא.
בדברי תורה אנחנו שומעים לגדולי התורה בכול.
בדברי רפואה אנחנו שומעים את הרופאים מכל הצדדים.
זאת אומרת, כמו בבית דין,
יש בעד ויש נגד.
אם מביאים את שני הצדדים לבית דין ושומעים את אלה ואת אלה,
אפשר. אבל אם סומכים על רופא אחד שאמר שנשלח מהממשלה לרבנים להגיד להם שככה וככה יש משלחת,
זה בעיה.
הרב סילמן אמר בהתחלה דברים נכונים.
באו אליו מהממשלה,
באו אליו מהממשלה כל מיני רופאים וכל מיני זה, ואמרו לו, תשמע, זה דבר טוב ובטוח וזה וזה וזה.
הוא אמר, תשמעו, אני יודע שחמישים אחוז מהרופאים עצמם לא מסכימים להתחסן.
כשנראה שהרופאים רובם כבר מסכימים להתחסן,
אז יהיה מקום לחשוב אם נתחסן, לתת הוראה.
אחרי שבוע לחצו עליו והוא אמר להתחסן.
אבל לא השתנה המצב ולא היה כבר רוב של אנשים מהרופאים שהתחסנו. הפוך, התגברו עוד יותר שלא מתחסנים.
אז לא עומדים בלחץ.
יש לחץ,
ולחץ מסיבי.
ויש כאלה שיש להם מזה תקציבים,
ויש אנשים כאלה שאומרים להם שיורידו להם את התקציב לישיבות.
אם אתם לא תעשו ככה נעשה לכם סגרים,
לא תוכלו להיות ככה וככה.
למה את צועקת כל פעם?
למה? תן לה מים.
אז אתה צריך להבין,
דבר שהוא תורני אנחנו שומעים לגדולי התורה.
דבר שהוא מציאותי, צריך לבדוק את המציאות.
אם היו באים לרב קנייבסקי, לרב אידלשטיין,
מאה רופאים מכאן?
מאה רופאים מכאן?
וכל אחד אומר את מה שיש לו להגיד,
או שהיה מקים ועדה שתבדוק,
כולל רופאים חרדים, כולל רופאים לא חרדים,
ובודקים את הנושא,
אז ודאי שהיה מגיע למסקנה שאני הגעתי אליה, ומהר מאוד.
ומכל יום אני רק מוסיף עוד ראיות עד כמה זה בלוף, והתוצאות מוכיחות שמתו מרגע שהתחילו את החיסונים כארבעת אלפים איש פה בישראל,
מה שלקח להגיע לשלושת אלפים עשרה חודשים.
אז זאת אומרת שהחיסון מחסל.
אז אם אתה רוצה לשמוע, מותר לך.
יש בחירה לאדם.
תודה על השאלה.
תודה.
כן.
תן לו עוד אחרון, די.
כן.
ניתן לך, אל תדאגי.
ניתן לך.
שלום, כבוד הרב. קודם כול אני מתרגש מאוד, כי לפני ארבעים שנה כשהייתי ילד הייתי בשיעור של כבודו.
יפה מאוד.
אני סוגר מהגן.
תודה.
עכשיו, אני החכמתי מאוד, ואני שומע במעקב גדול אחרי השיעורים, שכבודו מביא הרבה פורמציה בכל הכיוונים.
אני רוצה גם להעביר מסר שאלה שקיבלו חיסון, כי אני עקבתי אחרי אנשים שיש לנו קבוצה,
נפגעי חיסון.
היו לנו 150,000 בפייסבוק, מחקו אותם.
אבל אנחנו בקשר.
בכל מיני מקומות.
דיברתי עם מישהו, פרופ' שחר, אם כבודו מכיר אותו.
כן, אילן שחר.
כן, כן. אז עכשיו הוא אמר שיש בעיה בילודה.
הילודה ירדה וצריכת מטרנה עלתה. עלה הצריכה של המטרנה. מה זה אומר?
זאת אומרת, גם נשים, מניקות לא יכולות להנהיג יותר.
הרבה, הרבה מהאנשים לא יכולים. הם פוגעים בפרייה וברבייה של האנשים בכל העולם. הרב מויעד, מנהל תלמוד תורה בזיכרון יעקב,
זיכרונו לברכה, הוא לא רצה לעשות את החיסון, אבל כיוון שהוא רצה לגייס כסף,
אז הוא גייס, עשה חיסון,
ולצערנו הוא חזר עם ארון קבורה.
אמרו בשם הרבנים הגדולים שמי שיבחר ג' לא יקרה לו שום דבר בקורונה.
והיו הרבה שמתו מהקורונה, כאילו אפילו שהם בחרו ג'.
רגע, רגע, רגע.
אז רק רגע, רק רגע.
אז זאת אומרת,
אם אומרים ככה,
אז אתם יודעים, הנכד של הרב קנייבסקי,
הוא חלה בקורונה והוא הצביע ג'.
הוא שאמר לכולם, אם תצביעו ג' לא יהיה לכם קורונה, הוא קיבל בעצמו קורונה. אבל הוא קיבל קורונה.
הוא אמר, מה זה ירושלים? סתם וירוס. אה, סתם וירוס, אז למה צריך חיסון? זה מה שאני אומר.
נכון, נכון.
תודה רבה לכם, תהיו בריאים.
שם וברכות. רגע, אמצעי זהירות, כבוד הרב, משהו.
יהודי יקר, יהודיה יקרה,
הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.
אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,
הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,
רחוב מתתיהו 10, בני ברק או לטלפון
036-77779, מייל שופר, מיין שטרודלשופר.tv,
תובתנו באינטרנט שופר.tv,
בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים בחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,
ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.
ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,
וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,
MP3 לשמיעה,
ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים וההרצאות בשידור חי וחוזר בשופר קול,
גם בקומה הכשרה,
לשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון
02372-4787.
וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם, זכותו תגן אלינו אמן, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם, ומיד הן נגאלים.