ירושלים - ירושלים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת,

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמם וירוויח.

אני מבקש לענות אמן חזק.

מה אמן? על מה?

הערב הזה לרפואת מסודי בת מרים ומרגלית בת רודניה.

אמן. יפה מאוד.

זיווג הגון מהירה למיכל אורה בת חיה עליזה.

אמן. זרע חי וקיים למרגלית בת חיה עליזה ואברהם בן סוליקה.

אמן.

לרפואת איתמר רפאל בן תמר.

אמן.

ורפואה טובה,

רפואה לטובה ברכה בת סעדי מרים מהרה.

אמן.

ועוד רפואה לרבקה בת זוהרה.

אמן.

ואברהם משה בן חווה ואברהם בן דליה. פרנסה טובה בשפע.

אמן.

תודה.

אנחנו נלמד היום משהו חשוב.

אהבת התוכחה.

דוד המלך עליו השלום,

תיכף כששמע את התוכחה מפי הנביאים,

גד ונתן, גד הנביא ונתן הנביא,

לא התווכח ולא הצטדק.

הכרת החטא היתה ברורה ומלאה,

וכפרי בשל נשר מפי בווידוי, חטאתי.

אפילו שכמה מיני אמתלאות היה יכול להציע לשם ויכוח.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כל מי שאומר שדוד חטא אינו אלא טועה.

וכל המעשה הזה היה להורות תשובה לרבים.

אבל הוא לא עשה חן

בעומדו לפני הקדוש-ברוך-הוא,

אלא הודה ואמר, חטאתי.

הקדוש-ברוך-הוא הוכיח למרים ואהרון

שלא נכנעו תיכף,

כמו שעשה דוד באומרו, חטאתי,

בשעה שהם אמרו לשון הרע על משה רבנו.

הוכיח הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון שהתנצל ואמר האישה אשר נתת עימדי

היא נתנה לי מן העץ והאוכל

ובזה הוא ייחס את אשמתו לקונו תמורת התשובה

שהייתה ראויה לו

במקום לעשות תשובה ולהתנצל

הוא ייחס את האשמה לקדוש ברוך הוא שהוא נתן לו את האישה האישה אשר נתת

עימדי

והוא היה צריך להגיד כמו שאמר דוד המלך לנתן הנביא חטאתי

ההודעה של דוד תכף ומייד ללא כל שהיות

וללא כל שיתוף

רבי פנחס ורבי ירמיה פתח

אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין

אלו בני אהרון

הם זכו ונתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם ועל אחי אביהם בחייהם

זה מה שכתוב בפסוק והצעיר החטאת

דרוש דרש

שתי דרישות אמר להם

אמר להם אם שחטתם

למה לא אכלתם אם לא הייתם עתידים לאכול למה שחטתם בשעה שהיו אוננים

מייד דרש אהרון למשה קל וחומר

ומה מעשה רכה אסור לאונן

חטאת שחמור

אינו דין שיהיה אסור לאונן

מייד וישמע משה ויטב בעיניו

הוציא כרוז משה רבנו לכל המחנה ואמר

אני טעיתי את ההלכה

ואהרון אחי בא ולימד לי

אתם יודעים מה גודל הסכנה שמשה רבנו אומר אני טעיתי את ההלכה? מי שהוריד תורה מסיני אומר אני טעיתי?

אז מה יגידו? אולי הוא טעה בו עוד כמה דברים

ואז יהיה חורבן

והוא לא פוחד להגיד את האמת

והוא מוציא כרוז, לא שאלו אותו

הוא מוציא כרוז ומודיע לכולם אני טעיתי את ההלכה

ואהרון אחי בא ולימד לי.

אלעזר ואיתמר

ידעו את ההלכה ושתקו.

מה זכו? שנתייחד הדיבור אליהם.

בני אהרון שתקו וקיבלו תוכחת של משה

כי הוא שאל אותם אם שחטתם למה לא אכלתם?

ואם לא הייתם עתידים לאכול למה שחטתם?

הם ידעו את ההלכה

כמו שאביהם אהרון אמר ופסק.

אבל הם לא ענו למשה רבנו.

בזכות זה שהם שתקו הקדוש-ברוך-הוא ייחד את הדיבור אליהם.

בה בשעה שהיו צודקים וצריכים היו להגן על כבודם

בבירור ההלכה בגלוי.

אלא הם שתקו משני סיבות,

אחד מפני כבוד אביהם

ושניים מפני כבוד דודם, משה.

ולא הפסיקו את משה ריבם באמצע התוכחה כדי להראות את צדקתם.

לכן הם זכו לפרשת ההבדלה וההבחנה,

ונתייחד עליהם הדיבור.

זה מה שכתוב בפסוק, וידבר אדוני אל משה ואהרון לאמור עליהם.

למי?

לאמור לבנים,

לאלעזר ואיתמר.

אז רואים שהם שמעו תוכחה ושתקו,

ולא אמרו כלום.

הם אהבו את התוכחה,

למרות שהם צדקו.

הם אהבו את התוכחה,

קיבלו את התוכחה, וזכו בזכות השתיקה שהשם ייחד אליהם את הדיבור.

אמרו זיכרונם לברכה,

אין מפסיקין בקללות,

אלא אחת קוראת כולן.

כידוע יש פרשת התוכחה,

פרשת הקללות בתורה,

פרשת כי תבוא ובחוקותי.

אין מפסיקין בקללות,

אלא אחת קוראת כולן.

אין מברך,

נקטע באמצע.

למה?

לפי שכתוב בפסוק,

מוסר אדוני בני אל תמאס

ואל תקוץ בתוכחתו.

בני, אם השם

אומר לך מוסר או מייסר אותך,

אל תבאס

במוסר

ואל תקוץ בתוכחתו. על-פי הפשט, אל תקוץ בתוכחתו

זה שלא יהיה האדם קץ בתוכחה,

לא יכול לסבול אותה.

אבל המדרש אומר מה זה ואל תקוץ בתוכחתו,

אל תעשה את התוכחות קוצין-קוצין,

אלא אחת קוראת כולן.

זאת אומרת,

לא לקצוץ ביניהם

ולהפסיק באמצע הקללות, אחד קורא את כולן.

זאת אומרת, את התוכחה צריך לשמוע מתחילה ועד סוף.

מספרים על בעל חידושי הרים,

זכר צדיק וברכה,

שהוכיח את נכדו, בעל השפת אמת,

על שהיה ישן,

כי היה לו ללמוד ולא לישון.

והשפת אמת שתק

עד שהוא גמר את התוכחה עליו.

הוא אומר לו, ואומר לו, ואומר לו, והוא שותק.

ואז התנצל השפת אמת ואמר

שבאמת הוא היה נעור כל הלילה.

הוא לא היה שם.

הוא היה ער.

אז שאל אותו סבו, ולמה הנחת לי להוכיח אותך עד הסוף?

הרי היה עליך בתחילת התוכחה כבר גלות האמת,

שהיית ער כל הלילה בעסק התורה.

על כך ענה לו בעל השפת אמת,

איך יכולתי להפסיק

באמצע העונג העילאי של התוכחה המרככת

ומזככת את הנפש?

עד שיש הזדמנות לשמוע תוכחה.

אז אני רוצה לשמוע אותו עד הסוף.

כשהוכיח הראש,

רבנו אשר, את בנו רבי יעקב בעל הטורים,

שהוא עוסק רק בתורה שבעל-פה

ואינו עוסק בתורה שבכתב,

ככה האבא, הראש,

מוכיח את בעל הטורים בנו.

למה אתה עוסק בתורה שבעל-פה ולא בתורה שבכתב?

קם

רבי יעקב בעל הטורים בלילה

וחיבר את הפירוש על בעל הטורים באותו לילה.

מי שיודע מה זה פירוש בעל הטורים צריך גאונות

שאין כדוגמתה.

זה מקיף את כל התורה שבעל-פה,

והוא אומר במסורת איפה יש פסוקים דומים בכל, עוסק עם מטריות,

מחשב את הכל.

זה לא יאומן כי יסופר.

בלילה אחד גמר את בעל הטורים על התורה.

ואבא שלו אמר לו למה הוא לא לומד תורה שבכתב?

ידע את כל התורה כולה, כולה, בכתב,

איפה כתוב מה,

ותראו פסוקים-פסוקים, אחד אחרי השני, מה הוא עושה שם. זה לא יאומן כי יסופר.

אבל מה?

אהבת התוכחה,

לאהוב את התוכחה.

כמה מאיתנו אוהבים תוכחה?

אתם מכירים אנשים שאוהבים תוכחה?

כן?

אתם מכירים? תסלח לי, אדוני. למה אתה עומד פה? למה אתה לא עומד בתור וזה?

ישר עונה לו.

ישר עונה לו.

מכירים את זה?

עכשיו, אני אשאל אתכם שאלה.

בעל הטורים,

לא ניכר שהוא ידע את התורה שבכתב, אפילו מאביו זה נסתר הדבר.

והוא למד תורה לעומק,

כי הידיעות שלו זה לא של בן-אנוש, זה בלי מחשב.

גם אם אני אשב ואתם תשבו עם מחשב וננסה לחפש כמה פסוקים יש אותו דבר במחשב,

שב, לא נגמור בלילה אחת.

והוא כתב את הכול מהזיכרון.

זה לא ייאמן כי יסופר.

בואו נראה איך הם למדו ואיך אנחנו לומדים.

חכמים, זיכרונם לברכה, היו מתעמקים בכל פרט ופרט ממצוות התורה הקדושה.

בדבר הזה ניתן להבחין כשלומדים פרשה מן התורה וחושבים שמבינים מה נאמר בה,

אולם כשפותחים את המדרש

נגלים לעינינו דברים חדשים ורואים לפתע

איך חכמים, זיכרונם לברכה, למדו וראו את הדברים,

ומתברר לנו למפרע שלא למדנו כלום ולא ראינו כלום.

באמת, מה ההבדל בינינו לבינם?

הבדל עצום, תהומי.

הרי האמוראים אמרו על התנאים דור לפניהם, לפני אלפיים שנה.

הם אמרו שאם הראשונים כמלאכים,

אם אנחנו כבני אדם זה הפער ואם הראשונים כבני אדם

אנחנו כבני חמורים

ואפילו לא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר שהיה אוכל רק מעוסר

שמעתם פער של דור אחד אז אנחנו אלפיים שנה אחרי זה מה אנחנו?

מעשה שהיה יסביר את העניין.

פעם אחת רבי שולים שבדרון, זכר צדיק לברכה,

היה באמריקה.

וסיפרו לו בני הבית שהוא שהה בביתם

שיש תערוכה גדולה מאוד

ומביאים

כל מיני מכוניות ומכונות מכל העולם לתערוכה.

שאלו אותו אם הוא רוצה להצטרף.

הוא ענה להם בחיוך,

אני לא צריך לנסוע לראות.

מספיק לי שתספרו מה היה שם

ואני אתאר את מה שהיה שם ועוד יותר ממה שראיתם.

אז למה לי ללכת?

כשחזרו סיפרו לו

שהם ראו שם כל מיני המצאות ומכונות ומכוניות

ופיתוחים מדהימים

שיעזרו לכל האנושות כולה.

ואפשר ללכת שעות על גבי שעות ללא הפסקה, ללא לאות,

והכול מדהים, חדש.

והוסיפו לספר שהיו אנשים שבכלל לא הסתובבו בתערוכה.

אלא, נעמדו ליד מכונה מסוימת,

ושעות על גבי שעות בחנו את המכונה מהבוקר עד הערב מתכופפים,

מבררים, פותחים פרוספקטים, נוגעים, פותחים, סוגרים ניסיונות,

ולא עברו לראות שום דבר אחר, לא עניין אותם כלום.

כל אחד נתקע ליד מכונה ולא זז.

והם לא ידעו מה הסיבה.

אז רבי שולם, שלא הלך לתערוכה, הסביר להם מה הסיבה.

הוא אמר להם, הסיבה פשוטה מאוד.

האנשים האלה שראיתם שהם תקועים ליד המכונה,

אלה אנשי מסחר, אנשי שיווק.

הסחורה שלהם זהה למה שהם ראו שם.

אבל המכונה שהם ראו טובה בהרבה משלהם.

והם רצו לבחון מה החידושים

שעשו במכונה

כדי לדעת איך לשפר את המכונות שלהם.

ואז התוצרת שלהם תכפיל את התשואה

והם ירוויחו.

לכן הם שונים משאר האנשים.

שאר האנשים באו להתרשם וליהנות מהתערוכה ולראות את החידושים שיש בעולם.

אבל אלה היו עסוקים בעבודה, זו העבודה שלהם,

לבחון מה יתחדש בעולם בתחום שלהם,

וללכת לעתיק ולחקות את המכונה.

זה ההבדל

בינינו לבין חכמים.

כשאנחנו לומדים דבר מן התורה או מצווה כלשהי

או פרשה כלשהי,

אנחנו לא משיגים מה הסודות והטעמים הטמונים בה.

למה?

כי אנחנו באים רק להתרשם, אנחנו כמו בתערוכה.

קוראים, בוחנים מלמעלה, מתפעלים, איזה מדרש יפה, איזה פרשה יפה, איזה זה,

וזהו, נגמרה התערוכה.

סוגרים את הספר,

נגמר.

ראיתם אנשים שנתקלים בספר בבית כנסת או בית מדרש חדש?

פותחים מי כתב,

עוד כמה דפים, מציצים רגע, טראפס, סוגרים, שמים.

אבל היו תלמידי חכמים שהיו נכנסים

לחנות ספרים,

רואים ספר חדש,

מתחילים ומסיימים את הספר בעמידה.

הרב עובדיה יוסף יאריך ימים, ככה היה עושה, לא היה לו כסף לקנות ספרים,

היה ללך לספרייה,

רואה ספר,

גומר אותו שם, צלם אותו פנומינלית והולך.

אבל מי שלומד היום, לומד בעברה, כמו בתערוכה.

חכמים, זיכרונם לברכה,

לא זזו מהמקום.

הם נעמדו וראו את עצמם לא כתייר שבא לבחון ולהתבונן ולהתלהם,

אלא כאנשים שזה המסחר שלהם.

הם רוצים לדעת מה החידוש,

מה יש פה ללמוד,

מה לא ידענו עוד,

מה מתחדש לנו מכאן.

ודלו מכל פרשה את הפנינים

שיש בכל פרשה ופרשה.

אז זאת אומרת, אדם צריך להבין

שלמעשה אנחנו רדודים ושטחיים,

ולכן ככה אנחנו נראים.

אבל אם היינו חכמים קצת,

והיינו משקיעים בעצמנו קצת יותר ומתייחסים ברצינות

לחוכמת התורה הקדושה שהקדוש-ברוך-הוא נתן לנו,

אז היינו זוכים להשיג

סודות עליונים

ולשפר את החיים שלנו לאין-ערוך,

ואז היינו יכולים, יהודים יקרים,

להרוויח בגדול מכל השהות שלנו בעולם הזה.

אבל כיוון שאנחנו לא עושים כן, אנחנו מפסידים,

ובגדול.

עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו,

אבל יש כאלה

שהם חושבים

קצת אחרת.

הם לא כמונו

ולא כמו חכמים, זיכרונם לברכה,

והם גם לא אוהבים לקבל תוכחת.

הם אוהבים להוכיח את האחרים.

על אלה נאמר רק קהה את שיניו.

תשמעו מה היה.

תשובה ניצחת

של הרב קסטל, חסיד סלונים,

שהשיב למשכילים שהיו בזמנו

ושרצו להכניס רפיון באמונה בקרב היהודים.

כידוע לכם, התשקורת

משתדלת

לעשות מה שהמשכילים עשו

לפני 150 שנה והלאה,

כדי לרפות את ידי הלומדים בתורה ולהרחיק אותם מאוהלי התורה.

אבל מי שעוזב את התורה,

הסוף שלו לא כל כך.

אנחנו תיכף נעמוד על זה.

אבל בואו תראו יהודים יקרים.

חיבור לרשעים לא טוב.

חיבור לרשעים לא טוב.

אדם שעוזב את אוהלי התורה והולך ברחוב, נכנס לסכנות.

המשכילים האלה הם תפקיד.

בתשקורת יש לה גם תפקיד.

מי שיצא לו להציץ בכל מיני אתרים של יהדות, כאילו,

לא אזכיר שמות של אתרים כאלה,

יראה כמה מעוותים את התורה במכוון,

ממש,

שמבזים את דברי התורה לחלוטין,

בשביל להוציא ממנה את כל קדושתה.

השמועה הגיעה

שהמשכילים עושים אספה,

והמטרה היא

להוריד

את הנוער היהודי ממסילת היהדות הצרופה.

האדמו״ר בסלונים ששמע זאת

שלח את הרב קסטל להשתתף באספה ולהתווכח עם המשכילים

כדי להפר את זממם.

הלך הרב קסטל לאספה כמצוות ריבו,

ושמע שאחד המשכילים עומד ומדבר כדברים האלה.

המשכיל אמר,

המשכיל,

משכיל כן, משכיל,

עלינו ללכת בדרכו של הרמב״ם.

וואו.

המשכיל אומר שצריכים ללכת בדרכו של הרמב״ם?

מילא, הוא היה אומר אפלטון,

סוקרטס.

נו,

הרמב״ם.

אבל הוא התכוון באמת לאפלטון וסוקרטס. רק הוא אמר הרמב״ם.

מה הוא אמר?

עלינו ללכת בדרכו של הרמב״ם,

שידע את כל החוכמות,

שנדע ונכיר גם אנחנו את חוכמת העולם הגדול,

ולא נהיה מצומצמים.

אלה שלומדים בישיבה הם מצומצמים.

צריך להיות כמו הרמב״ם,

שהוא ידע את כל החוכמות.

הבנתם מה הוא רוצה?

שיהיו כמו אפלטון.

כששמע את זה הרב קסטל

ביקש את רשות הדיבור.

וכמנהג החסידות,

מנה אחת אפיים

עמד והמשיל משל.

פעם בא מגיד

לאחת העיירות שבה התגוררו אנשים פשוטים

שלא היו מסוגלים לתפוס היטב מה מדברים אליהם.

אתם יודעים, חבר'ה כאלה פשוטים, שומעים, אה, יא,

אה, פשש, יא,

פשש, ראית? שמעת? וואו, וואו.

למגיד הייתה לשון לימודים רהוטה

והוא התעכב בדבריו על דברי החכמים, זיכרונם לברכה.

איזה הוא עשיר?

שיש לו בטח שא סמוך לשולחנו.

יש כמה דעות איזה הוא עשיר, אחת מהן

זה שיש לו בטח שא סמוך לשולחנו.

מה זה בטח שא?

לא בית כיסא,

פעם לפני אלפיים שנה, שלושת אלפים שנה, לא היה בית כיסא,

בית הכסא.

בתורה כתוב וכיסית את צאתיך.

היו יוצאים מחוץ למחנה, חופרים בור, עושים מה שעושים ומכסים.

זה נקרא וכיסית את צאתיך.

אז זה נקרא בית הכסא, מקום שבו מכסים את מה שעושים.

אז איזה הוא עשיר?

שיש לו בטח ש סמוך לשולחנו.

אז לפי מה שאנחנו מבינים,

מה זה אומר?

אדם

שלא צריך לצאת חוץ

לבית וללכת רחוק לשדה בשביל לעשות מה שצריך לעשות,

ואז הוא יכול לבוא לידי תחתוניות,

יש בעיה במעיים ויכול להיות לו,

אתם יודעים, כל מיני תופעות.

אז אם יש לו סמוך זה נקרא עשיר.

עשיר. זה פשט אחד.

יש בית אכסה, כשאדם יש לו בית אכסה סמוך לשולחנו,

הכוונה כשבן אדם

מתחיל לאכול והוא רואה לפניו את הבשר והכול והכול והכול,

צריך להיות עשיר, חכם, עשיר בשכל,

ולדעת שהכול הולך לבית אכסה אחר כך, אז חבל להשקיע כל כך הרבה,

כי כמה שאתה משקיע הרבה יותר אתה רץ יותר מהר לשם.

אז צריך לאכול כמו שצריך. זה בן אדם עשיר בשכלו.

אבל הוא לא הסביר להם, המגיד, הוא לא הסביר להם כלום. מה הוא אמר להם?

הוא אמר להם איזה עשיר זה שיש לו בטח שאה סמוך לשולחנו.

באותה תקופה כמובן לא היה סידורי נוחיות כמו שיש היום,

וכך גם לא היה בטח שאה בתוך הבית אלא עמד בחצר רחוק בפינה, כי יש כידוע ריח נלווה.

ואותו מגיד שדיבר

על איזה עשיר הצליח כל כך לשכנע אותם

שמי שרוצה להיות עשיר צריך שיהיה לו בטח שאה סמוך לשולחנו,

עד שעשרה אנשים משומעי לקחו קמו ועשו מעשה,

בנו בטח שאה בתוך הדירה.

כעבור זמן שאלו את העשרה אנשים האלה

אם הם מרוצים מהשינוי.

שעשו בבתיהם,

ואם הם עשירים.

שמונה אמרו שם, מה אתה שואל בכלל?

זה נוירו באויום,

נוירו באויום.

זה נורא ואיף.

איף, אתה יודע איזה איף יש לנו בבית?

זה היו אנשים פשוטים שהיה להם בקושי שני חדרים.

והוא ליד השולחן, עשה בטח שאה פה חור

ויהא עושה שמה ואוכל וריח.

כי כתוב, איזה הוא עשיר,

העושה בטח שאה סמוך לשולחנו.

אז הוא עשה את זה סמוך, סמוך.

שמונה היו בדיכאון, בדיכאון,

אבל הם חיכו.

מתי יהיו עשירים?

חיכו,

מוכנים לסבול את הריח, אבל שיהיו עשירים,

כי אמרו, איזה הוא עשיר.

זה שיש לו בטח שאה.

שניים היו מרוצים.

מי זה השניים?

היו שני עשירים ממש,

שהיה להם ארמון.

אז הם לקחו חדר מתוך 20 החדרים האחרון בפינה ועשו שם בטח שאה,

והריח לא הגיע אליהם אף פעם.

אז הם היו מרוצים, אין להם בעיה.

במקום לצאת לרחוב ולעבור את השדה,

אז הם עשו סמוך לשולחנם בבית,

אבל מרחק, 20 חדרים.

אלה היו מבסוטים, אבל השמונה,

דיכאון.

סיים את המשל הרב קסטל

ואמר למשכילים,

תשמעו מה הוא אמר להם.

אמר להם,

זה הנמשל.

הרמב״ם,

היה כל כך גדול

ועשיר בתורה,

כל כך גדול ועשיר בתורה,

שממילא היה יכול להרשות לעצמו להחזיק בטח שאה סמוך לשולחנו.

בין כל התורה הגדולה שהוא מקיף,

קצת השכלה ממה שיודע אפלטון, סוקרטס ואריסטו וזה,

קצת מכל זה,

בסוף, בפינה,

זה אפילו לא השפיע עליו כלום.

בשביל שהוא ישתנה חלילה מדעותיו או משהו כזה.

אבל אתם,

הלא אתם קבצנים ודלפונים.

אתם רוצים להתקין בטח שאה של השכלה,

של חוכמת הגויים,

סמוך לשולחנכם, בתוך הבית הריק שיש לכם במוח.

כל המוח יהיה מלא רק בטח שאה.

אתם מבינים איזה ג'יף זה?

וככה, הסביר להם כמה יש להם טינוף בתוך המוחות ובתוך הלבבות שלהם מזה שהם לומדים את ההשכלה בלי ללמוד תורה.

עכשיו בואו תשמעו לסיום סיפור אחרון.

עד פתח לא.

צריך להשקיע

בחינוך גם של ילדים חסרי סיכוי.

אתמול דיברתי בהרצאה ברמלה והסברתי שיש מצבים, לפעמים, שילד מקולקל נמצא בבית מתוך שמונה ילדים.

מה עושים?

משאירים אותו ומקלקל את האחרים או מוציאים אותו?

מי שרוצה לשמוע את התשובה

יראה את ההרצאה מאתמול בשידור חוזר.

היום אני מדבר על ילד שחושבים שהוא חסר סיכוי

ויש צורך בעמל של את פתח לו.

אם הוא לא יודע לשאול אז אתה תפתח.

אל תתייאש לעולם מילד.

אם הוא לא מקולקל רק הוא לא ממין,

אל תתייאש.

ויש להיזהר גם לא לדחות ילדים,

גם כאלה שהם שובבים.

וגורמים להפרעות מרובות.

אם הם לא מקולקלים לגמרי, לא להתייאש.

כי לעולם אי-אפשר לדעת מה יהיה בסופם.

מעשה נורא,

שכל לב יחרד

והוא יוצא מן הכלל,

אבל בא ללמד על הכלל.

מעשה באדם

שהיה גבאי בעיירה אחת.

איש נכבד.

בעל בעמיו.

פעם אחת הוא בא לראדין,

עירו של הכהן הגדול,

החפץ חיים,

זכר צדיק וברכה.

נכנס לביתו, בדחילו והרחימו

אל הקודש פנימה.

החפץ חיים שראוהו,

סליחה,

אמר, איני רוצה להביט אל מראיך כלל.

לך מביתי.

נגירש אותו בבושת פנים.

החפץ חיים היה אוהב ישראל.

אדם קדוש, מורם מעם.

עם ישראל חייב לו כל כך הרבה.

כולנו הולכים היום לאורו.

המשנה ברורה.

שמירת הלשון.

ענק.

גאון. צדיק. חסיד. קדוש. כל המעלות.

איך הוא זורק אותו מהבית.

היהודי הזה נבהל לשמע הדברים.

כמובן, לא הבין מה רוצה ממנו החפץ חיים.

שאל אותו, רבי, למה מרחקים אותי מכאן?

השיב לו, כי אתה אשם

ששלוש מיליון יהודים נחנקים, נאנקים

ומובלים לכפירה

תחת שלטון הבולשוויקים.

בכל הרעות והצרות אתה אשם בכל.

חיל ורעדה

אחזו ביהודי אלאז

בשומעות האשמה הנוראה יוצאת מפי הכהן הגדול,

וטמע ואמר,

איך אומר עלי הרבי

שעשיתי חס ושלום איזה דבר?

וגרמתי לצרות גדולות.

לא זו בלבד שלא עשיתי כך,

ולא סייעתי חלילה לרעה,

אלא אני מתענח ובוכה כל הימים,

כמו כל היהודים על כך.

החפץ חיים נענה ואמר,

עכשיו אתה בוכה,

אבל פעם לא עשית כן.

אם היית בוכה אז,

לא היינו בוכים היום.

תרענן את הזיכרון שלך,

תיזכר.

לפני שנים רבות

היית גבאי של תלמוד תורה

בעיירה פלונית,

והיה שם ילד יתום אחד,

שובב נורא,

שלא יכלו לסבול את הצרות

שהוא עשה לכולם.

וכשפקע כוח הסבלנות

שלכם

שקלתם והכרעתם להרחיקו,

ההכרעה היתה תלויה בך,

ואתה זה שפסקת לשלוח אותו מהתלמוד תורה.

אתה זוכר את שמו של הילד?

ליבלה טרוצקי.

וכיוון שגירשתם אותו מהתלמוד תורה,

לקחה אותו אמו,

נתנה אותו לבית-ספר של גויים,

ונעשה ממנו ליאון טרוצקי, יימח שמו וזכרו,

שאחר כך היה המנהיג הארור של הבולשביקים.

נו, סיים החפץ-חיים,

עכשיו תאמר לי אתה.

הלוא הוא היה בעל כישרון עצום.

אם לא הייתם מגרשים אותו מהתלמוד תורה,

הוא היה יכול להיות ראש ישיבה גדול,

היה יכול להציל רבים מישראל.

ואילו עכשיו, כשגירשתם אותו שלא כהלכה, הוא נהיה עוכר ישראל.

אם הוא היה יכול למשוך מיליונים לבולשביקים,

הוא היה יכול למשוך מיליונים ליהדות,

אם לא הייתם מתייאשים ממנו.

אביסה לסבלנות, אביסה לסבלנות, אם היתה לכם קצת סבלנות, קצת סבלנות.

נמצא שאתה אשם

בכל אותן צרות רבות ורעות שהעמיד לאון טרוצקי על שלוש מיליון יהודים.

ועתה, איני רוצה לראות את פניך, צא מביתי.

וזה מעשה שמלמד אותנו כמה צריכים להיות זהירים

בחינוך ילדים,

וצריכים גם לדעת

כמה צריכים להיות מוכנים לשמוע תוכחה.

אם ההורים ייתנו דוגמה,

שיהיו מוכנים הם בעצמם לשמוע תוכחה,

גם הילדים שלהם ילמדו לקבל תוכחה,

ואז יקשיבו גם למה שאומרים להם.

ואם התוכחה נאמרת

לא בעצבים

אלא בהסברים,

הם מקורות מהתורה על החובה המוסרית של האבא ללמד את בנו ולהדריכו וכו',

התוצאות יהיו נפלאות.

אבל כמו שאנחנו שטחיים ורדודים בלימוד,

אנחנו גם שטחיים ורדודים בכל תחומי החיים.

רק מי שיש לו ביזנס,

שם הוא מעמיק גדול,

שם הוא בוחן את הדברים, כל סחורה הוא בודק,

ואיפה אפשר להשיג יותר זול,

שם הוא משקיע את החיים.

אבל במקום האמיתי,

כשהוא בונה את החיים שלו לנצח ושל הילדים שלו לנצח,

שם הכול ברפרוף.

הכול הוא מעביר ראשון-ראשון,

ורץ מהר לעסקים ולעבודה שלו,

ששם הוא רואה את הונו ומשקיע את אונו.

אז לכן כל אחד מאיתנו ישכיל ויהיה חכם

ללמוד לשמוע תוכחה,

לבחון את הדברים, לא למהר לענות.

הבנים של אהרון לא ענו למשה למרות שהם צדקו,

וזכו שנתייחד להם הדיבור.

הקדוש-ברוך-הוא אומר, תולה ארץ על בלימה.

מי שבולמת פיו בשעת מריבה, הקדוש-ברוך-הוא, את כל העולם מחזיק בזכותו.

הכוח של אדם להקשיב באוזניים, אשרי מדבר על אוזן שומעת,

אשריו של מי שמקבל תוכחת,

אדם כזה בקרב חכמים ילין.

זה מעלה גדולה.

לכן חייבים ללמוד מוסר כל יום לפחות שעה.

מי שלומד כל יום מוסר

לפחות שעה,

מתהפך לאדם אחר.

אבל מי ששטחי רק לומד מלמעלה כל מיני דברים וממשיך.

ככה נראים חייו,

ואלה התוצאות.

אז לכן ניקח על עצמנו, בעזרת השם, לשים לב יותר,

ומהיום להקשיב יותר לתוכחת, והפוך,

לשמוח בתוכחת.

הרי אם מישהו אומר לנו שיש לנו כתם על הבגד,

אנחנו מודים לו כמה פעמים. תודה לך, תודה לך.

תודה, תודה.

והם נקים מיד.

מיד נקים, ותודה, תודה, תודה.

אבל אם הוא אומר,

למה אתה מדבר בתפילה?

מה זה עניינך?

הלו,

הסתובב לשם, היכל שמה.

מה קרה? הוא אמר לך שיש לך לכלוך.

אה, לכלוך על הבגד זה אתה מבין ותודה,

ולכלוך בנשמה לא.

שתהיה מלוכלכת.

למה?

כי ההחשבה שלנו היא חיצונית, לא פנימית.

הכול ברפרוף, רדוד, רדוד.

אם אדם יבין את הערך של התוכחת,

הוא ירדוף אחריה כרודף חיים.

הגאון מווילנא היה מזמין אליו מגיד,

מגיד,

מגיד מישרים,

שיצליף בו מוסר.

הוא היה מלאך, הגאון מווילנא. מלאך, מלאך.

והוא הזמין מגיד שיוכיח אותו.

ומה אמר לו?

אמר לו שזה לא חוכמה להיות מלאך בבית.

נראה אותך מלאך כשאתה הולך ממקום למקום.

וקיבל את דבריו הגאון,

וגזר על עצמו שלוש שנים גלות

ללכת

ולא לרדת ממדרגתו,

ולא לשנות מסדריו.

ועמד בזה.

שמעתם?

אנחנו לא רוצים לשמוע תוכחת.

אנחנו בסדר, הלוואי וכולם היו כמונו. תאמין לי,

אם כולם היו כמוני,

המשיח היה בא.

אולי הוא לא בא בגלל שכולם כמוך.

כי כולם אומרים, הלוואי וכולם היו כמוני.

מכל מקום, יהודים יקרים,

אנחנו צריכים לדעת איך להשתפר,

ודחוף,

כי אתם יודעים שאנחנו נמצאים היום בסכנות גדולות,

ואתם רואים מהרצאה להרצאה שאני בא,

אז האיומים גדלים,

והאיומים הם רק אטומיים עכשיו.

אין מלחמות קונבנציונליות.

אחמדי מאיים על ארצות-הברית

שהוא יפוצץ להם ערים בפצצות מלוכלכות,

גרעיניות.

הוא החליט לחלק פיצוחים

לכבוד שבת.

אז בית-שאבאס, החבר שלו,

נשיא ונצואלה,

הוא אומר

על האימפריה הארורה האמריקנית, שהיא תתפורר בקרוב.

כל המפגרים האלה מדברים רק על פירורים והשמדה וחיסולים,

וזהו.

וארדואן

אומר שישראל מהווה סכנה לכל המזרח התיכון.

ארדואן הטורקי,

טורקי, מה לעשות,

ומדבדב

אומר שאם ישראל תפציץ את אירן

אז תהיה מלחמת עולם אטומית.

וסרקוזי אומר גם כן,

אם ישראל תפציץ את אירן תהיה מלחמת עולם אטומית,

ולא יהיה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

וביבי אומר שאי-אפשר בלי מלחמה נגד אירן.

ואיראן אומרת שהיא תפציץ

את כל העולם.

בקיצור, אנחנו חוזרים למפץ הגדול.

המדענים טעו, זה לא היה בהתחלה, זה יהיה בסוף.

פיצוצים.

אבל לא צריך לפחד,

כי כידוע מהמפץ הגדול נוצר העולם.

פיצוצים שיהיו עכשיו, יהיו עוד עולמות.

איזה עולמות? כולם ייעלמו וילכו לעולמות אחרים.

פיצוצים.

בקיצור, יהודים יקרים,

אנחנו צריכים להיות מוכנים.

ולהיות מוכנים, אני חוזר ואומר, אין דרך אחרת חוץ מהתשובה.

אם אנחנו נחזור בתשובה,

אז אנחנו נוכל לעמוד מול כל הדברים הקשים ביותר.

אבל אם אנחנו לא נחזור בתשובה,

אז כל מה שכתוב יהיה.

ומה שכתוב לא כל כך נשמע טוב.

שני שלישים מהעולם ימותו.

which means

ארבע מיליארד בני אדם.

unbelievable.

בשואה עכשיו, כשאנחנו הזדעזענו כולנו,

נרצחו 54 מיליון.

פה מדובר

לא 54 ולא 504 מיליון,

אלא 4,000 מיליון

אנשים ימותו.

ואת זה אי-אפשר להרוג עם רובים וטנקים.

אי-אפשר.

רק בפצצות אטום

כימי וביולוגי.

וזה מה שכתוב

בזכריה יג' יד', שיהיה נמק,

נמק,

יהיה נמק בחללים שיפלו,

אחד ייתן את ידו לרעהו והוא ימשוך את היד ויתישאר לו ביד.

מהנמק שיהיה באנשים.

אנשים יפלו,

האיברים שלהם יפלו מהנמק.

אז זאת אומרת,

המצב לא הולך להיות טוב ולא הולך להיות קל,

אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים.

ולא יאומן כי יסופר.

בדרך יצא לי לשמוע את שולי נעליים.

כן, היא עוד חיה,

והיא עוד מדברת

עם השיניים הטוטבות.

והיא אומרת, מדוע ביבי מפחיד את הנוער ואומר שצפויה להיות מלחמה עם אירן?

מה הוא רוצה, שהם יעזבו את הארץ?

למה צריך להגיד להם שתהיה מלחמה?

שמעתם?

תחיו בכיף

עד שתמותו.

לא צריך להתכונן,

לא צריך להתארגן.

תשובה, כמובן, זה לא בלקסיקון שלה, אני לא יודעת על מה מדברים.

פשוט לא להגיד.

לא להגיד.

אם זה יבוא,

Welcome.

ממש עצה של שרת חינוך לשעפר.

מדהים.

אבל אני מודיע לכם חגיגית,

בשם התורה הקדושה,

שתהיה מלחמה ויהיה גוג ומגוג,

ויהיה מה שאמרתי,

וצריכים להיות מוכנים,

וזה קרוב מתמיד,

והתשובה תציל את בני ישראל אם יעשו אותה כהוגן.

לכן החלטתי, בעזרת השם יתברך, לא להמתין לכם.

אני לא מחכה יותר.

הייתי פה פעמיים קודם,

ביקשתי מכם,

מאלה שהיו,

מאלה שצופים בנו,

שכל אחד יחזיר יהודי אחד בתשובה בתוך שנה,

כדי שנעשה מיליון בעלי תשובה בשנה וניגאל.

אני לא יודע מה המספרים כרגע.

מאמין שהרבה עשו.

שמעתי גם רבים שעשו,

אבל אני לא סומך על אף אחד.

החלטתי לחלק מיליון אנציקלופדיות בחינם

לעם ישראל לפני המלחמה שנספיק לעשות תשובה.

ועם זה,

בעזרת השם,

נוכל לעמוד כנגד כל האויבים.

ואני כבר לימדתי אתכם את ההמנון.

אתם מכירים כבר את שיר השלום בוא יבוא, נכון?

מכירים את שיר השלום בוא יבוא?

כן. מי לא מכיר?

נרים גבוה את היד, השלום בוא יבוא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד. לא מכירים? מי לא מכיר כשהרים את היד?

גבוה-גבוה.

איפה הייתם כשהייתי פעם קודמת?

ישנתם, אה?

אז מול חמאס וחיזבאללה,

גם אירן ונאצרא-אללה ובין ילדינו המועמר ופלסטין וכל השאר,

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך,

היא כבר מונחת תשתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו,

כי התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אם רוצים להינצל,

רק תשובה של עם ישראל.

עכשיו, תהיו מוכנים למחוא כפיים חזק, רגע,

ולהתכוון לפוצץ את הראש של אחמדי,

שזה יהיה חזק כאילו הוא מקבל את זה באוזניים.

יכון

ספוריה מנצחת תשתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו,

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא,

רק לעכבו ומגו,

כפילים רבים ופצצת ארצות,

ילחצו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ואישים ורע?

נר בתורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים ותשובה כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו

לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יקבע מול הצועקים שמע ישראל השם אחד

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל עם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שימן ישראל, השם אלוקינו,

האשם אלוקינו,

שימן ישראל, השם אלוקינו,

האשם אלוקינו,

שימן ישראל,

השם אלוקינו,

בא השם אחד שמע ישראל אשם אלוקינו בא השם אחד

כן, תודה רבה.

אז תזכרו, צריכים לחזור בתשובה, וזו ההגנה שלנו הכי גדולה, ועל זה האויבים לא יכולים לעשות שום דבר.

כשאנחנו מחוברים לקדוש-ברוך-הוא אין מי שיכול להועיל לאומות העולם.

הקול קול יעקב,

אין ידי עשיו שולטות.

אבל צריך שני דברים.

הרוצה להינצל מלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

כדי לעסוק בתורה צריך שאדם יהיה לו חברותא קבוע.

צריך ללמוד באופן קבוע, בצורה מסודרת, או חברותא או מיטותא.

אז לכן צריכים לדעת שצריך להיות שיעור.

אז אנחנו נותנים אפשרות שלפחות פעם בשבוע כל אחד ילמד שיעור עם אברך או רב בחינם, ואנחנו מסדרים את זה.

אנחנו מסדרים שילמדו אחד עם אחד.

והצלחנו בינתיים,

400 חברותו תסדר, ואנחנו מתכוונים להגיע ל-12,000.

עכשיו יש ספירת העומר.

ספירת העומר,

כידוע, מתו 12,000 זוגות

תלמידי רבי עקיבא שהיו תנאים קדושים, כי לא חלקו כבוד זה לזה.

אנחנו רוצים לתקן את הפגם הזה ולחבר יהודים, 12,000 זוגות שילמדו ביחד.

אנחנו מארגנים עכשיו ל-400 האלה ואלה שיצטרפו

בעוד שבועיים, ביום חמישי,

בטוב באייר,

באולמי ארמונות חן בבני-ברק.

אנחנו מארגנים כנס ענק

שיהיה בו

לימוד בחברותות כולם.

1,000,000 איש

יושבים ולומדים שיעור בגמרא,

שואלים שאלה ומתרצים את הקושייה מתוך לימוד בריטחא דאורייתא.

זה יהיה במעמד של הגאון

הגדול,

הרב לייב שטיינמן, גדול הדור,

שיבוא לשם

ויברך ויחזק את האנשים.

אני אהיה שם ואתן דרשה בנושא לימוד התורה וערכה.

יהיו שם עוד כמה הפתעות,

יחולקו מתנות למשתתפים,

ישודר בשידור ישיר לכל העולם,

ואלה שיזכו להתברך מפיו של הרב שטיינמן,

בן 96,

גדול הדור, הזדמנות יחידה,

כמו שאומרים, בחיים.

אז כדאי למי שרוצה

להיות מחובר לחברותא ולבוא עם החברותא לערב.

אז לכן הבאנו לפה חבר'ה טובים,

שיתנו לכם טפסים,

תמלאו את הפרטים,

תאשרו אם אתם רוצים לבוא,

יסדרו לכם חברותא, כבר מחר יצלצלו אליכם,

יתאמו לכם עם מי ללמוד,

ובעזרת השם

תהיו מחוברים לקדוש-ברוך-הוא ותגיעו לאירוע הגדול הזה,

שיש בו זכויות רבות.

גם הנשים ימלאו טפסים,

ונשדה להם אישית, תלמדנה אתם, בחינם אותו דבר,

גם כן בנושאים שירצו ויחפצו.

אומנם הכנס מיועד כרגע רק לגברים,

אבל ייתכן שבהמשך ייעשה רק לנשים.

מכל מקום,

זו הזדמנות פז למלא ולהיות מחובר

לתורה הקדושה, שהיא מגינה ומצילה בכל שעה.

הגמרא אומרת, הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג,

צריך לעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

וזה נקרא לעסוק.

שאדם, יהיה לו חיבור לחברותא באופן קבוע לפחות פעם אחת בשבוע שעה,

חצי שעה.

אבל להיות מחובר וללמוד,

זה דבר גדול.

מייד אני אסביר איך עושים גם גמילות חסדים בשביל להיות בטוח ניצולים מהמלחמה הנוראה שממשמשת ובאה לפתחנו בזמן הקרוב.

אז כל יהודי שיודע על מלא פרטים,

הזדמנות למלא פרטים.

בשמיים גם מצלמים את אלה שרוצים להתחבר לתורה,

מצלמים גם את מי שלא רוצים.

תחייכו למצלמה.

אחרי 120 שנה לא תוכלו להגיד שלא נתנו לכם הזדמנות ללמוד לפחות פעם בשבוע. תזכרו.

אם ישאלו אותי,

אני אגיד שנתתי לכם הזדמנות.

אם ניצלתם, את זה יגידו לי אחר כך.

הרוצה להנצל יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, יהודים יקרים.

שיעור תורה, חצי שעה-שעה, באיזה מקום שתבחרו עם בן תורה אמיתי, חבל על הזמן, זו חוויה של החיים.

חוויה של החיים.

ולהגיע למעמד הזה,

כשתראו מה זה ריתחא דאורייתא, אלף אלפיים איש לומדים גמרא

שעה וחצי.

חבל לכם על הזמן. אתם תצאו משם,

אנשים אחרים לגמרי.

אין חוויה כזאת,

אין חתונה כזאת, אין מסיבה כזאת.

פיקודי השם ישרים, משמחי לב.

מצוות השם ברא, מאירת עיניים.

הזדמנות פז.

אז, אלה שגם מעוניינים לבוא לערב בטו באייר עוד שבועיים ביום חמישי בארמונות חן בבני-ברק,

יכתבו, אני מאשר שאני בא.

יצלצלו אליו ויקבעו.

שומרים לכם מקום, המקום מוגבל.

על הדף לכתוב, כן.

אבל חברותא תהיה, לא רק לכתוב.

כן.

למי שלא יודע, בשקיות שקיבלתם,

יש לכם דיסק

שיש בו 120 שעות של דברי תורה שלי.

זה נקרא מלחמה על תל-אביב, מה הולך להיות עוד מעט בתל-אביב.

אז תשמעו, בבית זה לשמיעה, לא לצפייה.

אם יש לכם אוטו עם MP3,

אתם יכולים לנסוע אילת, מטולה, אילת,

מטולה, אילת,

מטולה,

שבועיים רצוף ולא ייגמר.

כן.

בזריזות, למלא, למלא, למלא, למלא ולהחזיר, ואני ממשיך.

אני רוצה להספיק לתת לכם שאלות, לשאול,

והבאתי לכם גם הרבה מתנות לחלק.

אדון שטרית הגיע לפה היום?

תן לו, תן לו שם. אדון שטרית הגיע היום?

אין פה אדון כזה.

הגברת שדיברה אתי היום בטלפון נמצאת כאן?

נמצאת כאן.

אני בינתיים מברך את אלה שתרמו מניה 1,000 דולר בעשרה תשלומים למבצע המיליון,

אז אם אפשר לענות אמן, בשמחה. טוב, מגיע להם.

הם דואגים שאני אחלק

מיליון אנציקלופדיות בחינם.

רפואה שלמה לסוזן מלכה, בת סטי,

רפואה שלמה מהרה.

אמן. חזרה בתשובה לאריה בנימין בן סוזן מלכה וזיווג הגון.

אמן. חזרה בתשובה למרים בת סוזן מלכה וזיווג הגון.

אמן.

אבישי זאב ומשפחתו יתחזקו בתורה, בריאות ופרנסה ויזכו בקרוב לגאולה.

אמן. אליהו בן עידית, מרים בת חנה, אופיר בן כרמלה ומיטל בת אסיה,

ישראל יעקב בן צילה טובה.

חזרה בתשובה, זיווג הגון.

ביונתן שמואל, בריאות נחת ופרנסה טובה עם כל המשפחה.

רחל בת יהודית, רפואה שלמה,

בילה טובה ובעלה וכל המשפחה.

אמן.

כל הכבוד לכם.

אריה ודליה זאבי, יזכו לפרנסה טובה, רפואה שלמה, חזרה בתשובה לילדים גיא, תומר, אלעד ואמיתי ואושר.

אמיתי, נושא בן שרה מתה,

רפואת הנפש ושלא יהיה כפייתי והשם יזכה אותם לכל טובה וברכה.

אמן. משפחת סוס היא הצלחה בכל ובחינוך הילדים ועלייה רוחנית.

אמן. שי בן רחל, הילה בתחנה עלייה רוחנית ופרנסה, בריאות הגוף והנפש

ויזכו לקבל פני משיח.

אמן. אליהו נתן בן הילה לא יזדקק לניתוח.

אמן. שירי אפרת בן מרים ושמעון בן פלורי, זרע קודש בר-קיימא, מהרה.

אמן. כל המברך מתברך.

אמן. אשריכם.

אמן.

כן,

אתם אוספים? אז אני ממשיך.

גמילות חסדים יהודיים יקרים זה הדבר הגדול ביותר שאדם יכול לזכות בחיים חיותו,

בחייו,

זה להחזיר יהודים בתשובה. אין מעלה יותר גדולה מזו,

ולכן

מיליון אנציקלופדיות, לדעתי,

יהפכו את העם הזה לטובה וישנו אותנו ממצב של חובה למצב של זכות.

גם אם אף אחד לא ישמע את האנציקלופדיות.

עצם זה שחילקנו את ההזדמנות והאפשרות

והראינו לקדוש-ברוך-הוא שאנחנו מעוניינים לקרב את הבנים שלו אליו,

זה מספיק לנצח.

אם עוד ישמעו,

יש בכל דיסק באנציקלופדיה 400 שעות

של סרטים.

זאת אומרת, אנחנו הולכים לחלק מבעוד שבועיים 400 מיליון שעות של תורה.

מי שלא מבין מה זה אומר, אני אסביר.

מהאדם הראשון

עד האלף השישי, 6,000 שנה,

זה 52 מיליון שעות שאפשר היה ללמוד תורה רצוף.

מהאדם הראשון,

אם הוא היה חי בלי הגבלה

והיה לומד בלי הפסקה,

24 שעות, 6,000 שנה,

כמה זה שעות של תורה?

52 מיליון.

אנחנו הולכים לחלק 400 מיליון,

זה כמו שמונה פעמים מהאדם הראשון, 6,000 שנה.

יעני, אם תאסוף את כל התורה והמצוות

של כל הדור הזה ביחד, לא מגיע כלל וכלל.

למה שאנחנו הולכים לעשות בעוד שבועיים.

אז אנחנו התחלנו להתרים, השגנו מחיר נפלא מאוד, לא תאמינו,

דיסק,

דיסק

קצת יותר משקל.

מחיר לדיסק 8.4 ג'יגה, בתנאי שלוקחים מיליון.

1,000 דולר בעשרה תשלומים זה מניה שאדם שותף במיליון.

זה שווה ל-4,000 דיסקים של אנציקלופדיה.

הוא שותף ב-400 מיליון שעות של תורה,

והוא זוכה להיות בן העולם הבא בטוח.

מי שזוכה לעשות מניה,

אנחנו צריכים

עוד

80 מניות בערך,

ואנחנו גומרים את המבצע, שתהיה לנו אפשרות לשלם.

אומנם אנחנו משלמים מזומן ולא בתשלומים,

אבל אנחנו נותנים אפשרות שאנשים ישלמו בתשלומים, העיקר שיזכו

ויהיו שותפים במיליון.

בית-כנסת שנבנה על-ידי עשרה אנשים,

כל התפילות במשך כל קיומו של בית-הכנסת ולימוד התורה שנמצא בבית-הכנסת,

כל המניינים והכול,

כל הזכויות שווים לעשרה שבנו את בית-הכנסת.

כל אלה שהשתתפו במבצע המניון

הם שותפים בחזרה, בתשובה ובגאולה של עם ישראל,

כל הזכויות שלהם.

אז מי שרוצה, בעזרת השם יתברך, לזכות במניה,

יוכל להרים את האצבע, יבוא לפה, ואני אברך אותו בברכה מיוחדת.

הנה הראשון, אשריך.

בוא,

הראשון אתה גם.

אשריך, הנה עוד בן העולם הבא.

אשריך לחיה העולם הבא.

הנה עוד אישה ועוד אישה. בכבוד, בואו לכאן.

אתה גם?

אתה גם? מניה?

חמש.

יפה, חמש מניות. קדימה, תמלא פה אשריך.

הרב אשכנזי, נמלא.

כן? מי עוד רוצה לזכות? גם אתה.

בכבוד, בואו לכאן.

אין כמו ירושלים. אין, אין, אין, אין כמו ירושלמים.

איזה לב חם. איזה זכויות. איזה זכויות יש על רחם ישראל.

אלה בני העולם הבא. אתם יכולים לגעת בהם.

מובטח להם, אני לא צוחק.

אני לא צוחק.

אני מבטיח.

רבי עקיבא אמר על הבן שלו שנפטר,

מובטח אני שבני זה בן העולם הבא,

שזיקת הרבים.

זיכוי הרבים זה פחות מחזרה בתשובה.

הוא לא אמר שהוא תנא קדוש, שהוא למד את כל השס. לא.

הוא אמר שהוא זיקת הרבים.

מובטח שהוא בן העולם הבא,

כי הם מגלגלים זכות על-ידי זכאי.

מי שזוכה לעשות את זה פה,

בשמים מעידים עליו שהוא זכאי,

אחרת הוא לא היה זוכה.

להיות שותף ב-400 מיליון שעות של תורה, אתם מבינים מה אני מדבר בכלל?

בוא, בוא, בוא. מה אתה מחכה? בוא, בוא.

אשריך, אשריך.

תעזור להם למלא.

כן, זריז, מי עוד רוצה לזכור? מילאת כבר?

תן לי את השם שלך בשם האמא.

אני אברך אותך.

משה חיים בן רינה.

משה חיים בן רינה.

השם יברך אותך ברפואה שלמה,

רוחנית וגשמית בכל האיברים,

בגידים, בריאות הגוף והנפש.

הצלחה במעשי ידיך.

פרנסה טובה לזיווג הגון מהירה. שנה.

תהיה בריא.

ועוד היו בטרות, רפואה שלמה והצלחה

ברפואת הנפש.

אשריכם ישראל. מי עוד רוצה, אל תשארו שם.

מי שפה, בעולם הבא. מי שפה, לא בטוח.

בכבוד.

אתם חושבים שאם מקיימים את כל המצוות מובטחים לעולם הבא? אתם לא יודעים על מה אתם מדברים.

יש חמש עולמות.

העולם הזה,

עולם הנשמות, גן-עדן, גהנום,

עולם שלישי זה עולם ימות משיח,

עולם רביעי זה עולם תחיית המתים,

ועולם חמישי זה העולם הבא.

אלה זוכים לעולם הבא.

אתם שומעים?

מי שחכם,

יעשה קלקולציה.

1,000 דולר,

עשרה תשלומים,

אדם זוכה להיות שותף במיליון אנציקלופדיות.

זה נקרא וידאופדיה הראשונה בעולם.

סטארט-אפ של שופר אין אפילו לגוגל.

אשריך על חיי העולם הבא.

אני

אדבר אתו. איפה הוא?

איפה הוא?

איפה החכם אוריאן?

איפה החכם אוריאן?

זהו?

בוא, בוא.

בוא.

השם יזכה אותך לבריאות והצלחה ונחת בגידול הילדים. פרנסה טובה בשפעה רב.

אמן. וסיעתא דשמיא בכל מעשה ידיך. כן אמון.

יהיה בריא, אמן.

בוא, זה בסדר רגע.

אדוני היושב-ראש,

כל הציבור יענה אמן חזק.

מה השם שלו?

שמרית בת רמון.

רמון.

השם יזכה אותך שהעובר יהיה בריא ושלם.

אמן.

ולא יצטרכו לשום עזרה כלשהי,

והכול יהיה תקין,

שלם ובריא.

אמן. תהיה בריא. בשורות טובות מותר.

כן.

מי עוד רוצה?

כנראה עוד יושבים שם, אני לא מאמין. אתם לא רוצים עולם הבא?

צלם אותם, צלם. כשהם לא רוצים, צלם.

הם עוד צוחקים, תראה.

כן,

בואו מתוק.

מה השם?

משה בן?

מעיין.

מעיין, תזכה.

עלייה רוחנית, בריאות, הצלחה, נחל.

נשוי?

תזכה לזיווג הגון מהירה,

תהיה בריא.

אברהם בן-ציונה יצליח בניתוח.

אזק וברוך.

המניה לעילוי נשמת, רבי ציון אפרים שאול מזרחי בן סולטנה, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

משה כהן יזכה לעלות מעלות התורה באהבת התורה,

עבד השם המתי,

יזכה להישאר עד השם בעלת מידות טובות.

אביו של משה, אברהם בן-ציונה, יזכה לחזור בתשובה שלמה, רפואה שלמה ואריכות ימים.

קרן בת-פרלה, לידה קלה ובריאות לאם ולעובר.

יפה מאוד.

יניב שלמה בן-שולה ואשתך. דניאל זילפה בת-שולמית. היא כתבה לך את המכתב שקראתי בנימין. תזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה ונוחת.

יש לו סיפור.

אתה רוצה להקריא או שאשתך תקריא?

אני מתבייש. הוא יקריא. בבקשה, יש לו סיפור.

תעשו את העבודה בשקט פה. בשקט, כן?

וזה אחר כך הסיפור שלי, שהרב אמר, אני אדבר בעזרת השם, אם אתם מוכרח, איך אפשר לראות את הדברים קצת אחרת.

אמרת בדיוק גם את הדברים שדיברת עליהם, שאפשר לסתכל על דברים מעל אחרת, איך הקדוש-ברוך-הוא הראה לי את הדברים האלו. בעזרת השם, אתה יכול לראות את זה אחר כך. בסדר, אני אסתכל. תקריא לאנשים. בואו, תן לו מיקרופון.

אפשר לתת לו מיקרופון, חברים?

יעקב,

תן יעקב.

מי שרוצה לתרום מחוץ-לארץ,

מספרנו 054-740-8531.

תן לו מיקרופון, תשמעו סיפור.

לכבוד הרב אמנון יצחק,

נולדתי וגדלתי בחינוך דתי וחלקו חרדי, זאת אשתי מדברת.

בגיל 19 התגייסתי לשירות לאומי ונשלחתי לשרת בבית-חולים במחלקה גינקולוגית.

במשך שירותי נפגשתי בזוועות ותטלות שטיטלו אותי עד דמעות

מצוקה אמיתית,

אך תשובה למה שראיתי לא היתה לי.

למרות אמונותי בקדוש-ברוך-הוא התערערה לי הדרך שבה גידלו וחינכו אותי,

והתחלתי לחפש בזדות זרים,

באסלאם, בנצרות, בבודהיזם.

בבודהיזם שמעתי לראשונה את המושג גלגול נשמות,

וכל המראות שראיתי הוחלו להתיישב.

במשך השנים הרגשתי את השטחיות והמוגבלות בידיעות שלהם.

בגיל 27 התחתנו על חורף הים ביוון עם החבר'ה,

אני הייתי גם חילוני,

שחקן כדורגל לשעבר,

בסדר, תינוק שנשבע, כמו שאומרים.

התחתנו, והחלטנו,

הזעזוע היה קשה של המשפחה שלנו,

שחזרנו והודדנו שהתחתנו,

אז החלטנו להתחתן שוב ברבנות,

שיהיה מיוחד בשביל כולם.

טוב,

אבל בגלל החתונה שהיא על דת משה וישראל,

הייתי צריכה להגיע למקווה,

וזה היה קשה ללמוד.

לאחר החתונה לא היו לנו הרבה ציפיות לילדים, מאחר שבגופי יצרו טיסטות במקום ביציות, והרופאים אמרו לי שלא אוכל להיכלט להיריון.

טוב,

הפתענו מאוד לגלות שאחרי החודש שאני בהיריון.

ילדתי ילדה מקסימה, וכמובן זה לא היה בחשבון ללכת למקווה.

אז החל הסיוט,

הפלה אחרי הפלה,

באיזה שלב אמרתי לבעלי,

לדעתי זה קשור למקווה,

אולי נעשה שוב.

ושוב לאחר המקווה, ההיריון תקין?

טוב, לאחר הלידה הלכנו לסמינר של ערכים לבדוק יותר ברצינות,

והופתעתי לגלות רבנים אחרים עם רצון להקשיב ולתת תשובות.

שאלתי הרבה שאלות,

אף אחד לא אמר לי שהשאלות שלי לא זה כפירה.

הם השתדלו מאוד

כדי לא להשאיר אותי ללא תשובות.

כשחזרנו מהסמינר החלטנו לשמור שבת וטהרה,

לאחר תקופה גם כיסוי ראש וצניעות וההפלות המשיכו והמשיכו.

המקווה היה לי קשה, הכיסוי ראש היה מסירות נפש,

אך הקשה מכולם היה שמירת שבת. חודשים רק בכיתי והצטערתי בשבת ופתאום זה התחלף בציפייה ושמיכה לקראת שבת.

אך עם כל זאת לא שמנו לב שלקחנו על עצמנו גם דבר מודרני וטיפשי הנקרא תכנון משפחה.

בשלב זה קיבלנו מחבר קלטות של הרב אמנון יצחק,

אמרתי לבעלי, וזה הרב שאמרו שהוא עושה שטיפות מוח?

למרות שביקשתי מבעלי

לא לשמוע,

בעלי סירב לזרוק אותם והבטיח שיצפה בהם בשקט.

יום אחד הוא מזעיק אותי ואמר לי, את חייבת לראות את הקטע.

הוא הראה לי את האישה מיפו שלקחה כיסוי ראש וזכתה לבן,

וזה היה מרגש ביותר, ובזה סיימתי את צפייתי.

לאחר מספר ימים,

אוזני היו כאפרקסת. כאשר בעלי האזין לשיעור, שמעתי את הרב מדבר בעוז ולא פחד ונחמדות יתרה לבני אדם ודבק במידת האמת.

שאלתי, מי זה הרב הזה?

בעלי ענה, זה הרב אמנון יצחק.

הבנתי שאנשים שדיברו רעה על הרב והוליכו אותי שולל.

מאותו רגע ההרצאות של הרב הפכו לקבע בבית. התחזקנו מאוד מאוד.

הרגשתי בלבי שמתמלא בביטחון בהשם,

ורק אז הבנתי למה המשיכו ההפלות ובידיים של מי

מושכות לחיים ולמוות.

הפסקנו מייד את תכנון המשפחה,

ומאז ועד היום, ברוך השם, זכינו בשבעה ילדים ללא שום הפלה נוספת.

זכינו לזרוק את הטמפלוויזיה מהבית, התחזקנו בלימוד תורה.

עזבתי את הקריירה מתוך הבנה וחשיבות לחינוך הילדים,

לתורה ומצוות. ברוך השם, הפרנסה מגיעה עד הבית.

ובעיצומה של תקופה זאת, שפוקדת את עם ישראל, היה קשה ובלתי אפשרי להישאר שפוי,

בלי אמונה ותקווה ושמחה שנוטע בנו הרב אמנון יצחק.

אז הרב אמנון יצחק,

אנחנו מחזקים אותך ואנחנו תומכים במניה שלך, ובעזרת השם עם ישראל יגיע לגאולה ורק יתחזק,

בעזרת השם.

תודה רבה.

תזכה למצוות.

ואיפה הרבצן שלך? איפה היא?

איפה הרבצן?

אני שם עם העגל.

אשרייך לחיי העולם הבא. את הצבעת למניה השלישית.

אשרייך.

כך כן נו.

מה השמות שלכם?

דניאל, זילפב, יניב, שלמה, מימון.

השם יזכה אתכם עם הילד דודס.

אריאל, עמנואל, נתנאל, עובדיה, בת-אל, שולמית, בצלאל, יוסף, חיים, רזיאל, דוד ונועם, אלימלך.

תזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

סבלנות וגידול הילדים בנחת מתוך שפע אמיתי.

אמן. חזק וברוך.

כן, בכבוד.

שרה שטרה, בת זוהרה, רפואה

שלמה מהרה,

ושהמחלה תעבור לאחמדינג'אד. אמן.

בשורות טובות ופרנסה טובה,

והצלחה במעשי ידיך.

כן,

הבא בתור בריצה. בני העולם הבא, השתבח, הבורא.

כן.

הצלחה למאיר בן זזן

ברפואה שלמה, לרועי נסים בן-מלכה,

ובניו של רועי נסים יהיו תלמידי חכמים אמיתיים, ויצליחו בכל מעשיהם,

מתוך בריאות איתנה ורווח ופרנסה בנקל.

כן, תן לי.

רבותי, לענות בקול רם.

זיווג הגון. חיים לוי בן שרה,

מהרה בריאות הנפש והגוף, פרנסה טובה בשפע רב,

בעלייה רוחנית.

היה בריא.

בתור?

מהר?

יא חמ... תגידו, אתם מבינים מה אתם רואים בכלל?

יהודים שיזכו לעולם הבא.

חייכו, תחייכו. צלם, צלם, צלם.

הצלחה ולימוד התורה לכל המשפחה.

דוד בר קוטי ואסתר בת קמילה יזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

עלייה רוחנית, זרע חי וקיים,

פרנסה בשפר רעב,

ומילוי משאלות לטובה.

תהיה בריא.

כן,

בכבוד אשריך.

על מניה לעילוי נשמת מרדכי בן סטריה יזכה למנוחה שלמה בגן-עדן,

אמן. ולרפואת משה חיים בן ריזה רינה כל טו בריאות והצלחה ונחת פרנסה בשפר רעב.

תהיה בריא.

רפואה שלמה בלי דיאליזם.

כן, הבא.

אשריך אלחיה אלוהים באברך, אברך,

אברך, אשריו, אשריו,

שם,

שם.

לצעוק חזק אמן, שמונה שנים

רוצים ילדים.

מאיר אהרון בן חנה ואשתו.

שושנה איילה בת אילנה,

תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

בריאות והצלחה.

פרנסה טובה בשפר רעב.

בסייעתא דשמיא בכל מעשה ידיכם.

אורית רחל ושרה, בנות נחמה,

זיווג הגון,

איריס בת שולמית, מנוחתה עדן,

פרנסה ובריאות לרפאל בן סילביה ומשפחתו,

יהודה בן שרה פייגר, רפואה שלמה מהרה.

זיווג הגון מהרה,

יהודית בת חנה ושמואל בן חנה,

בתוך כל הזקוקים לחוק.

כן, הבא.

מה השם שלו?

היהודי שם, כן, אשריך, מה שמות, תגיד לי. אני אגיד לך מה שמות.

חיים בן יהודית

יצליח בכל מעשי ידיו, בריאות, נחת, זיווג הגון. נשוי?

תזכה בעזרת השם, יתברך

לזרע חי וקיים בנים צדיקים.

תגדל אותם בנחת.

פרנסה טובה בשפע.

בהצלחה במעשה ידיך.

אמן!

כן.

חזק וברוך.

בבקשה.

כל עם ישראל יזכו לגאל ברחמים.

ולזכה לראות... כל האויבים נופלים כמו זבובים. שכל האויבים יפלו כמו זבובים, הוא מבקש.

שתי מחוות פרטיות, אם אפשר.

אשתי חווה בת יעל, לידה קלה על דרך הטבע כתרנגולת.

נזכה לבנים צדיקים. ותזכו לבנים צדיקים, ירעים ושלמים.

מזכי הרבים.

אשריך.

פרנסה טובה, בריאות איתנה.

שר הבת-חווה, רפואה שלמה מהרה. כן, תן לו.

תרמתי מניה באמצע ההרצאה, ואני גם רוצה לשאול שאלה, אם אפשר.

כן.

השאלה היא כזאת. מצד אחד כתוב, הוכח תוכיח את עמיתיך.

זאת אומרת שהאדם,

אפילו אם הוא לא מצליח להחזיר בן-אדם,

אז יש עליו מצווה להוכיח.

אבל מצד שני כתוב שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע,

כך מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע. אז איך זה מסתדר אם הוכיח תוכיח את עמיתיך?

יפה.

כשמדברים לאנשים שיודעים שהם לא יקבלו תוכחת,

דהיינו, אנשים שהם רחוקים מאוד ולא מוכנים לקבל תוכחת,

או כאלה

שהם עמי ארצות

שלא יודעים את ההלכה בכלל, אז בדברים של דרבנן

אנחנו לא מחויבים להוכיחם,

כיוון שאם נוכיח אותם הם יהיו מזידים ולא שוגגים.

מדובר בעמי ארצות.

במחללי-שבת בפרהסיה אין בכלל מצווה תוכחת,

ומצווה להוכיח כל מי שהוא.

הוכיח תוכיח את עמיתיך, אם שאתך במצוות.

אז מישהו אתנו במצוות, מצווה להוכיח אותו, לתקן את דרכיו.

אוקיי, ולי קוראים יוסי בן חווה. יוסי או יוסף? יוסף. יוסף בן חווה.

אני רוצה הצלחה בלימוד התורה, תזכה להצליח, וחוכמה וזיכרון בתורה.

בלימוד התורה,

חוכמת התורה,

והשם יזכה אותך לזכור את התורה.

אמן. אמן. בריאות והצלחה ונחת במעשי ידיך.

ויש פה עוד כמה יהודים שביקשו ממני שהרב יפה. תעביר לי את הפתק ואני אברך. תודה.

כן, אשריך, מה השם?

אני שליח.

שליח.

שליח טוב.

שליח של שמשון מלמד. שמשון מלמד בן?

מראתי מאור חווה. אני לא יודע את שמו, אבל העיקר, העיקר הוא זה הבן שלו. בן חווה יזכה לכל טובה וברכה, ושבנו יואל צבי בן יהודית. רגע, רגע. מחילה. אני יכול להגיד לרב?

יואל צבי בן רבקה חיה קרונצ'ה.

יואל צבי בן רבקה חיה קרונצ'ה.

קרונצ'ה. הוא בן טובה

קצת איבד את דעתו.

יזכה לחזור לשפיות דעתו בריא ושלם.

ויזכה לחופה בקרוב.

יואל צבי בן יהודית. יואל צבי בן יהודית, זיווג הגון בקרוב.

הצלחה בלימודים ושקידה.

עושר בן רבקה חיה קרונצ'ה.

יזכה לכל טובה וברכה, ברית והצלחה.

לידה קלה ל...

נעמה בת אילנה. בעזרת השם, תזכה למצוות.

ברוך תהיה, אמן.

כן, בכבוד.

עם ישראל, הנה חצי-חצי.

יעקב ראובן בן אורי

וניאור היהודית בת נילי דרורה, תזכו לכל טובה וברכה. בריאות והצלחה.

לגדל את הילדים מתוך נחת יהודית,

פרנסה ושפע רב.

אמן.

תהיה בריא.

מתוך שנה של אמא.

מה שמה?

מרגלית מטיל בת אירן רינה. אירן רינה, מנוחתה עדן. אמן.

כן.

יוסף בן משה ומרים

רחל בת לאה,

תזכו לזרח חי וקיים. בריאות והצלחה לחנך ילדים בקלות,

פרנסה ושפע רב ועלייה רוחנית.

תזכה ליהנות בתורה ולהבינה.

אשריך זה יהודי שעלה לארץ בזכות ההרצאות שלנו,

והוא מודה.

Welcome, אומרים ביידיש.

ברוך הבא לארץ-ישראל.

תזכה ליישוב טוב.

הצלחה ונחת בכל מעשי ידיך.

פנחס בן בילא וחנה מרים בת-יוטל תשובה שלמה וזרע של קיימא מהרה.

כן, בכבוד.

בוא, צדיק, בוא.

בין העולם הבא.

בוא, תן לי.

דוד מאיר בן חבובה.

דוד מאיר בן חביבה. לעילוי נשמתו,

מנוחתו עדן. אמן.

אברהם בן דליה ורות, בת-יה בת-חיה עליזה. בריאות איתנה, פרנסה טובה והצלחה בחינוך הילדים. אמן. זיווג הגון ל... בועז בן דליה. בועז בן דליה. שלמה אפרים בן דליה. רבקה בדליה. מיכל אורבך.

חיה עליזה. אמן.

בריאות והצלחה.

כן, אבא. אבא, נו,

נו.

מי מלה?

אני הייתי קודם, כשאמרת לגיסי במעלית,

לאשתי בקשר לאיזה צרוע, לכיסוי ראש, אני רוצה להגיד, פה בפנים, בפנים.

תראה לו שם את הפתק של השעתיים בתעני דיבור.

כן, מי עוד? אנחנו ממשיכים. למי שיש שאלה, שיכין את עצמו, ירים את האצבע.

אז תיכף אנחנו ניתן לו שם מיקרופון. בוא.

אשריך שאתה זוכה.

מאור בן-יהודית,

מאור בן-יהודית,

תזכה ללימוד התורה בהצלחה ועלייה רוחנית

ולידה קלה לקרן בת-אסתר, קטרנגולת,

בריאות והצלחה, פרנסה בשפע ועלייה רוחנית תדיר.

תהיה בריא.

אבא?

כן. מה נזכרת?

אשתי לא רגועה שאני לא קורא את הקרוס-תיכון הזה שלך.

קרוס-תיכון? כן.

תגיד, נו, הנה הוא רוצה להגיד משהו.

אשתי בסוף המכתב כתבה פה קרוס-תיכון של הרב... מה זה קרוס-תיכון?

הם לא מבינים מנהל. אז זהו, אמרת שאבינו. אבל בגדול, קרוס-תיכון זה הרב. ראשי תיבות, נוטריקון, נוטריקון, נוטריקון.

זה לכבוד הרב.

הרב ה...

זאת אומרת הרב זה היי, ראשי תיבות, הרב אמנון יצחק, עכשיו הוא מקריא, כן? הרבה רעש בעולמות

אמונתך השלמה בשם

מרצך בלתי נלאה נתבטך כמעיין מתגבר וחסדך הגדול לעם ישראל נזכה בזכותך גם בעולמות אחרים יברכך השם וישמרך צדיק אתה בכל דרכך

חסד ואמת נתיבתך

קורא בכל יום פעמיים באהבה שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד.

מזל טוב וברוך, תהיה בריא.

תודה.

כן, אבא,

אשריך כבר בדיל כזה? בטח. יפה מאוד.

מה השם?

אביבה בת-יער, רפואה שלמה מהרה,

המחלה תעבור לאחמדינג'אד. אמן. פרנסה טובה, תזכו לבית מהרה. אמן. בנימין בן-רחל, כל טוב והצלחה. אמן. בריאות, פרנסה בשפע.

ויימחקו כל החובות ויהפכו לזכויות מהרה. אמן, אדוני בריא. בוא, כשזה להיות צדיק, תלמיד חכם וירא שמים. אמן. אשריך.

נו, אבא?

תודה, מותיק.

כן, תן לי.

אדם רפאל בן נילי

יזכה לכל טוב, זיווג הגון, בהצלחה,

בפרנסה טובה ועלייה רוחנית,

ויהיה לך כוח לעבודת הבורא,

עם כל עם ישראל.

ליעד בן אסתר, מנוחתו עדן,

שגיא בן חנרפו השלמה.

יזכו לכל טוב, בריאות והצלחה.

כן.

אשריך אשריך.

שם.

הילה בדורית, לידה קלה על דרך הטבע, קתרנגולת.

בעובר בריא ושלם.

בריאות והצלחה.

אחרונים יש.

שאלה או מניה?

שאלה, אז תיכף.

יש שם את היהודי בפינה, תן לו רגע.

תן לו. שם, עם הכיפה הלבנה,

נו, נו.

חבר'ה.

גולן, לא לישון. גולן.

גולן, לא לישון. גולן.

אחרי ההרצאה ישנים.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב ומבורך.

קוראים לי אוריאן.

אני מחיפה.

הגעתי לכאן הערב כי ברוך השם, קיבלתי ממך כבר ברכה. אשתי קיבלה, ברוך השם.

אבל יש לי כמה שאלות, כי אנחנו במצב שקצת מבלבל.

אנחנו חוזרים בתשובה קרוב לשנתיים.

אנחנו נישואים שנה.

אשתי נכנסה להריון לפני חצי שנה.

ברוך השם.

אנחנו לא הלכנו לסקירה.

גם לא הלכנו, בכלל לא תיכננו לעשות בדיקות.

סומכים על השם, ברוך השם.

פשוט אשתי היתה סקרנית, אמרה, בן או בת, בן או בת.

הלכנו לסקירה שנייה, באמת רק לראות אם בן או בת.

לא לבדוק

מה מצב הבריאות, כי באמת שלא עניין אותנו.

רצה הקדוש-ברוך-הוא ובסקירה השנייה

התברר שלעובר יש מום קשה מאוד

עקב הסכרת נעורים שיש לאשתי.

כל החלק העליון בריא,

אבל הגן לא התפתח עם הרגליים.

פשוט

מערכת העצבים לקחה הכול לכיוונים שונים.

בסקירה שעשינו,

ישר יצאתי החוצה.

לא יכולתי לעמוד בזה.

שלחו אותנו לעוד סקירה,

באותו יום כבר לעוד פרופסור בבית-חולים רוטשילד בחיפה,

שהוא מומחה.

הוא עשה את הסקירה השנייה והוא אמר שהמצב קשה מאוד ושזה אפילו לא מצב לכיסא גלגלים,

והם ממליצים להוריד.

אנחנו כמובן אמרנו שבלי שאלת רב אנחנו לא עושים שום דבר.

משם הגענו לרבי דוד בן-נהרייה,

שיגיד לנו מה לעשות.

הרב

אמר שהוא לא יכול לפסוק,

הוא לא פוסק.

הוא מברך,

ושנלך לפוסק.

זה היה ב-7 באפריל, לפני שבוע ויום,

ופשוט התחלנו להתבלבל עם עצמנו, כי המשפחה לא כל כך תמכה,

ולא ידענו כבר למי לפנות, אז התקשרנו לכל הרבנים.

באמת, שכולם רק יברכו וידברו,

ולכל הרופאים, ועוד.

ובאמת, התחילו מריבות ביני לבין האשה,

פשוט שבעה ימים שחורים.

הגענו לרב בצרי, הגענו לרב אהרון זכאי,

הגענו לרב קריספל, הגענו להמון רבנים שבירכו ודיברו, והגענו לרב שלום מאוש,

וכמה שקיבלנו ברכות התחזקנו, אבל כל פעם שיצאנו משם,

אני, אשתי,

שיהיה ברור שאשתי שלה אמונה במאה אחוז.

אני זה שחושב שאין לי אמונה.

כל פעם אני עדיין הייתי כזה,

בסדר, בירכו, אבל התמונות, התמונות מראות, התמונות ככה, התמונות ככה.

שלשום

היינו צריכים לעלות לירושלים, אני אמרתי שאם מישהו יפסוק, זה רק הרב עובדיה יוסף,

גדול הדור,

מרן, שלא יהיו לי ספקות בכלל.

אבל מה שהוא יגיד אני עושה.

אנחנו כל כך עוברים תיקון עם הדבר הזה. היינו אצל פרופסורים פה

בהדסה-עין-כרם.

בהדסה-עין-כרם,

אצל דוקטור מדהים, דוקטור נג'ארי,

בחור חרדי,

ממש.

הוא הסביר לנו הכול, דיבר אתנו.

אמרנו, מה האופציות, מה האמונה, מה אומרת הרפואה,

ומשם היינו צריכים להגיע לאברהם סופר,

שהוא הפרופסור של הרב עובדיה יוסף, כי הרב עובדיה יוסף פסק שמה שאברהם סופר יגיד אנחנו עושים.

הגענו לאברהם סופר עם התשובה,

שיהיה ברור, 50 שנה הוא פוסק,

פעם ראשונה שהוא לא יכל לפסוק.

החזיר אותנו לרב עובדיה יוסף.

עוד יום.

הגענו לרב עובדיה יוסף בבוקר,

נכנסתי לרב עובדיה והסברתי לו את המצב,

שיש איש סכרת ויש מום מאוד קשה, ואומרים שהילדה,

לא יודעים מה המצב שם, אין אגן, יש אגן, אין אולי אפילו החורים של אשר יצר, מרוב שהמצב קשה שם, ואנחנו לא יודעים מה לעשות,

כי מצד אחד נקשרנו לילדה, אנחנו לא מפסיקים לבכות ולא יודעים מה לעשות.

הרב עובדיה יוסף ברך,

אבל הוא אמר שיש את הסכרת וזה דבר מאוד מסוכן גם לאישה,

ושנחזור אליו עוד כמה שעות.

חזרנו אחרי כמה שעות, והרב עובדיה אמר

שאם היא רוצה, יש לנו, אם נרצה, יש לנו היתר להוריד,

בגלל המצב של האישה ושלי. אנחנו זוג שעוד בלי ילדים, ואנחנו רק שנה נישואים, ושלא יהיה חס חלילה ביה בשלום בית,

והוא הבין מהפרופסורים שהעובר במצב קשה.

אני כל תשובה הייתי מקבל.

אני, האמת, גם ציפיתי שיתנו לי את הלא,

כי בהתחלה חיפשתי את ההיתר,

אבל

היום אני רוצה את הלא,

כי יש לי שם ילדה, וזו ילדה שלי.

פשוט כל יום שעובר יותר קשה לנו.

אני רוצה להגיד איזו נקודה.

כשאנחנו הגענו לירושלים,

אנחנו ממש הגענו,

לא ידענו בכלל מה אנחנו הולכים לעשות. לא מכירים פה אף אחד.

ממש אף אחד. לא יודעים כלום.

הלכנו, עשינו מגבית של קצת כסף, ככה, לדלק ולדברים,

שנוכל להגיע, וגם לבדיקה.

באמת, חברים עזרו לשלם את הבדיקה, כי זו בדיקה פרטית.

וקיבלו אותנו פה זוג, מה זה, אני לא ידעתי שיש אנשים עם כזה חסד.

קיבלו אותנו, ואירחו אותנו, והכילו אותנו,

ודאגו לנו איפה לישון.

וברוך השם,

הקדוש-ברוך-הוא חייבו אותנו שאין לנו ממש-ממש איפה להיות.

וליוו אותנו לתוך הבדיקה, והיו איתנו בבדיקה. כשאנחנו בכינו, הם בחרו, והם הרגישו אותנו את הכול. וגם כשנסענו אתמול חזרה למושב,

הם עדיין התקשרו ואמרו לנו שהיום יש את ההרצאה של הרב,

ושאם אנחנו רוצים לבוא, שנקבל ברכה.

כי בעצם אני לא רוצה כל כך מהר לעשות סעד פזיז. יש לי בדיקה עוד שבועיים,

שהבדיקה הזאת תגיד לי בדיוק מה המצב.

אני לא יודע מה לעשות כל כך.

אני במצב שקיבלתי ברכות,

וברוך השם, אני מאמין בבורא עולם, באמונה שלמה, שהכול יהיה בסדר.

אבל מצד שני, אני גם חושש.

אני חושש כי אנחנו זוג צעיר,

והסביבה שלנו היא גם חילונית וגם כולם פתאום נגדנו, ומה תעשו.

אני רוצה לדעת,

אני לא נכנס לחשבונות שמים,

אבל אני רוצה שתהיה לי כבר הרגשה,

אני לא יודע איך אני אעשה את זה, שההרגשה תהיה שאני יודע שזה מה שצריך לעשות, כי יש שם נשמה.

ואני רוצה להגיד משהו אחרון,

וזה יישמע תמוה מה שאני אומר, אבל יש לי פה עדים,

ומי שרוצה אני גם אראה לו תמונות.

אנחנו היינו אצל דוקטור נג'ארי ב-13 לחודש בבדיקה.

בזמן שהוא צילם את עמוד השדרה של הילדה,

הוא התמקד שם משהו כמו 20 דקות.

אני לא דיברתי מלה, אני פשוט הסתכלתי על המסך, ואני ראיתי שצדיק מסתכל עלי.

אני רואה עיניים, אני רואה אף, אני רואה פאות.

צדיק מסתכל עלי.

אמרתי, אולי אני מדמיין, אולי אני מחפש סימנים,

אולי אני כבר,

בגלל שאני לא ישן.

וכשהגענו למשפחה שאירחו אותנו,

הם גם נמצאים פה היום, משפחת אשכנזי,

שאין לי מלים לתאר מה הם עושים בשבילנו.

אני פשוט סיפרתי את זה לרפאל,

ואמרתי לו, תשמע, אולי אני אשמע משוגע,

אבל אני ראיתי צדיק מסתכל עלי.

פתאום הוא מסתכל בתמונות,

והוא אומר לי, וואי, הנה הצדיק,

מה זה?

הוא ממש

דמות של או רבי יוסף קר או משהו, משהו,

אנחנו נבהלנו, התחלנו לבכות.

כל מי שהראינו, לא, הייתי בא לאנשים, ראה לו את התמונה,

אומר לבן-אדם,

מי זה הצדיק הזה, אתה יודע? הוא אומר לי,

אה, זה הבבא סאלי, שהיה צעיר. לא, לא, זה רבי דוד, לא.

ממש, כאילו,

אנחנו מקבלים סימנים משמים מצד אחד,

מצד שני, אשתי מרגישה שהיא בועטת.

הרופאים אומרים שהיא לא מזיזה רגליים.

אני מקבל ברכות, אני מבולבל, אין לי, אנחנו לא יודעים,

אנחנו מפחדים גם להישאר לבד,

מה לעשות, איך לעשות.

אני אחכה לבדיקה עוד שבועיים,

אבל אני עדיין בחשש, אני לא אשקר, עם הכיפה, ועם השבת, ועם התפילין, ועם הציצית, ועם הכול. אני מפחד,

מפחד שיהיו חיים אומללים לעובר,

וחיים אומללים גם לי ולאשתי.

זהו. אני פשוט רק שואל מה לעשות,

איזה עצה טובה. אני באתי לפה היום כדי לקבל עצה,

ואני אשאל אותך שאלה,

שאלה יותר קשה משלך.

אם היית שומע שהיה פיגוע באוטובוס

והבת שלך נסעה באוטובוס

והיה פיצוץ ונהרגו אנשים ונפצעו ונפגעו,

מה היית מעדיף לשמוע, שהיא חיה או מתה?

אם היא נפצעה קשה ונותקו לה גפיים,

אבל היא חיה,

או שהיית מעדיף שיודיעו לך שהיא מתה סופית?

ברור שהייתי מעדיף שהיא תחיה,

אבל המצב הנתון הוא שקיבלתי אותה בריאה.

פה אני מקבל אותה כבר לא בריאה.

פה אני לא יודע אפילו מה המצב. הרופאים אומרים פה מה... מה ההבדל בין ילדה לילדה?

הרי זה לא מדברים מגוף,

מדברים מנשמה.

אנחנו לא יודעים מי זאת הנשמה.

בגלל זה התחלפתי. יכול להיות שהיא מהאימהות הצדיקות,

יכול להיות שלא.

יכול להיות שהיא גלגול שצריך לבוא לעולם

ולתקן בדרך מסוימת,

שאנחנו לא יודעים מהי התוצאה, אבל נגיד,

יכול להיות שאנחנו מאפשרים לה לחיות

ולהשלים תיקון,

או שלא מאפשרים.

זאת אומרת, אנחנו נכנסים להתערבות

כזו או אחרת, ואתה רואה שהלבטים של הרבנים הגדולים קשים מאוד.

זאת אומרת, בשביל לקבל היתר עושים סניפים וצירופים,

שאם האישה מסוכנת בגלל הסוכרת,

ואם המצב הנפשי שלכם,

בחיבור ובתוספת למה שאומרים הרופאים וכו' וכו',

אז כאילו לא אומרים שזה מותר גמור,

אבל זה כאילו יהיה מצב כזה שאי-אפשר להגיד לכם אל תעשו.

אבל לא אומרים לכם תעשו.

לא אמרו תעשו, לא. אמרו לשתר, תחליטו.

אז אף אחד לא ייקח את זה על הגב שלו.

זה לקחת אחריות, אתה מבין,

גדולה מאוד.

אבל אני נתתי ברכה,

והציבור צעק אמן,

ואנחנו מקווים שהתוצאות ישתנו לטובה

בעוד שבועיים.

אמן. אז בינתיים אתה יכול רק להמתין ולצפות ולהתפלל לשם

שתוכל לקבל את הילדה לעולם,

ולא שתצטרך להחזיר אותה לבורא עולם.

כי אם הוא שלח אותה לפה, הוא מתכוון שהיא תצא.

אבל אמרת שאלה קשה,

הבאתי עוד יותר קשה.

אבל תזכור, זה לא גוף,

זה נשמה.

היה צדיק גדול מאוד, קראו לו נחום איש גמזו.

הוא היה צדיק גדול מאוד,

הוא היה ריבו של רבי עקיבא 22 שנה.

הוא פעם אחת לא נתן לעני לאכול, והעני הספיק למות עד שהוא הוריד מהחמור את האוכל.

הוא אמר לו, המתן, אני מוריד מהחמור.

הוא היה כל כך רעב העני, שהוא הספיק למות.

הוא לא מחל לעצמו על מה שמת העני בגללו, ככה הוא השיב את עצמו.

עד שהוא אמר שהידיים האלה שלא מיהרו לתת לו לאכול, ייגדעו.

הרגליים שלא עשו במהירות, ייקטעו.

ולא מחל לעצמו, העיניים שראו את העני הסתמאו.

ולא נחה דעתו עד שאמר לעצמו שיהיה מוכה שחין בכל גופו.

הוא היה, תאר לך עכשיו,

בן-אדם, ראש

ורק

מלבן של הבטן.

אין ידיים,

אין רגליים,

עיוור.

כולו שחין, מתגרד, ואין לו אפשרות לגרד.

שוכב על מיטה,

שעל הרגליים שמו שפנים מלאים מים,

בשביל שנמלים לא יוכלו לטפס

על המיטה ולהציק לו, כי הוא לא יכול להוריד אותם.

אז אם הם עולים, הנמלים,

הם ייפלו בתוך המים ולא יצליחו לעלות.

כשבאו התלמידים שלו לפנות אותו מהבית, להעביר אותו דירה,

אז הם רצו להוציא אותו החוצה ואחר כך לפנות את הכלים, את הארונות והכול.

הוא אמר, לא.

קודם תפנו את כל הכלים ואותי בסוף.

פינו את כל הכלים,

בסוף הוציאו אותו עם המיטה האחרונה. ברגע שהוציאו אותו, הבית התמוטט.

הוא החזיק את הבית.

אתה מבין איזה צדיק?

מי מוכן לקבל ילד כזה?

מה זה כולם? אבל אין לו ידיים ואין לו רגליים.

והוא עיוור מלא שחין.

אבל צדיק.

אבל צדיק. מאיפה אנחנו יודעים איזה נשמה זאת?

זו שאלה קשה.

שאלה קשה מאוד.

אבל את המבחן הזה זרקו אליכם.

ואתם צריכים להתמודד

ולהחליט. ההחלטות הן שלכם.

אני אגיד לך עוד מצב, שאולי אתה לא רואה אותו כרגע.

זה קשה להחליט כך וקשה להחליט אחרת.

בכל מצב זה קשה.

כי גם אם מחליטים מסיבה כלשהי להפסיק נגיד,

אני מאמין שזה ירדוף אתכם הרבה זמן.

כי נגיד שאחר כך תבוא ילדה אחרת

ותראו שהיא ילדה חכמה, יפה, מאושרת,

את הכול.

אתם עלולים לחשוב,

אולי היא היתה כזאת

ואבדנו אחת כזאת.

אי-אפשר לדעת.

לא פשוט.

לא פשוט. יש מבחנים בחיים שהם לא פשוטים.

אבל פעם שמעתי חילוני,

דבר מדהים.

חילוני גמור.

גמור.

אתם יודעים, חילוני זה גמור.

חילוני גמור.

אבל חילוני מיוחד.

נולדה לו ילדה

עם תסמונת דאון.

והוא היה שוקד

על בריאותה

כל יום.

הוא היה עובד בבורסה עשיר.

אבל הבייבי שלו, כמו שאומרים,

הביזנס האמיתי שלו היה ילדה.

והוא היה בא ומפנק אותה ויוצא איתה ומטייל איתה, מדבר איתה ומשחק איתה וקונה לה ועושה לה וזה.

ארבע שנים היא חיה ונפטרה.

הוא אומר, אני מודה להשם יתברך

שהוא הביא אותי, שהוא הביא אותה אלי.

שאלתי אותו למה.

הוא אומר, אם הוא ימביא אותה למישהו אחר, הוא היה זורק אותה באיזה מוסד ולא רוצה לראות אותה בכלל.

השם הביא אותה אלי,

ואני הענקתי לה את המקסימום שיכולתי לעשות.

סיפור אחר,

היה בן אדם שהיה לו ילד בתסמונת דאון שהיה סובל וצועק, יש כאלה צועקים בלי הפסקה, מרוב כאבים.

והילד גדל, גדל, והם כבר לא יכלו, ההורים, לסבול. לא יכלו לסבול.

ואז האבא

כבר לא ידע מה לעשות,

התפלל לבורא עולם ואמר לו, ריבונו של עולם,

הילד כבר לא יכול לסבול.

הילד לא יכול לסבול.

מה הטעם בחיים שלו?

קח אותו.

הקדוש ברוך הוא לקח אותו.

אחרי כמה ימים הילד נפטר.

ואחרי שבוע האבא נפטר.

הילד החזיק את האבא חי, לא הפוך.

אי אפשר לדעת, אנחנו לא יודעים חשבון שמים.

שאלה קשה מאוד.

אבל, נחכה שבועיים ונראה.

בהשם יבשרנו בשורות טובות.

אמן. החכם מזרחי תרם תרומה נכבדה

לרפואת

העובר

שיהיה בריא ושלם,

ובעזרת השם שתזכו לבשורות טובות. אמן.

אמן.

כן, שם רצתה מישהי לשאול שאלה, הצביעה.

בבקשה, תן לה.

עוד מניה. בוא, צדיק. הנה, עוד אחד לעולם הבא.

מה השם?

בת-אל בת אסתר, זיווג הגון מהרה. אמן. יאיר בן אסתר,

אלדר בן אסתר, חזרה בתשובה שלמה.

אסתר בת

אלגרה, רפואה שלמה מהרה.

ולעילוי נשמת המנוח ברוך בן לאה, מנוחתו עדן.

תהיה בריא.

כן, שאלה שם על הגברת.

זה גם מניה?

רגע, עוד מניה. אשריך?

מה השם?

גדי גבאי. איך?

גדי גבאי בן? מימי. מימי.

השם יזכה אותך לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

פרנסה טובה,

ללמוד תורה בלי צורך בעבודה.

תהיה בריא.

אשריך.

אלה שתרמו בטלפון.

חזרה מהרה לארץ לקובי בן ירדנה וטליה דרעי, בת

כלי

ויחזרו בתשובה שלמה עם כל המשפחה.

אורי בן צביה.

זיווג הגון מהרה ובריאות.

נעמה בת אסנת,

השם יברך אותה בכל מילה דמיטה ותראה את אביה מהרה.

צביה בת לוטו,

בריאות הנפש והגוף.

צביה בת לולו, בריאות הנפש והגוף. אליהו בן

סרחייא ופרחייא.

אליהו בן סרחייא, רפואה שלמה מהרה.

זרח מרדכי בן רחל יקים בית נאמן, והילדה תגור איפה שהכי טוב לה מבחינה רוחנית ולעילוי נשמת.

לאון זרח בן פריזה.

אלה שתרמו אנציקלופדיות,

רבקה ריטה, בת פאולה פנינה, וסימי שמחה חיה, בת לונה, רחל בת קלרה,

רפואה שלמה.

זרח חי וקיים אסתר, בת רחל, ודניאל בן מרים. זיווג הגון למרים בת ברטה ברכה,

בזכות

התרומה לאנציקלופדיות פרל, בת שרה טויבה, זיווג הגון השנה.

כן, שאלה.

שאלה שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

סלח לי, כבוד הרב, שאני שואלת כזאת שאלה,

אבל זה מאוד כואב לי לגבי מה שאני שואלת.

זה לגבי כיסויי ראש.

הרב מאוד מאוד משכנע את הנשים לשים כיסויי ראש,

ואני גאה ברב שהוא משכנע את הנשים,

אבל יש נשים עם כיסויי ראש שכל הזמן הפה שלהן פתוח ומדברות לשון הרע.

ומה הטעם לכך?

ואילו ישנן נשים שלא שמות כיסוי ראש,

ויש נשים עם פאות,

והן לא מדברות לשון הרע, והן מאוחדות אחת עם השנייה, והן אף פעם לא מלכלכות.

מה הטעם לכך?

שוואל.

הבטרייה נגמרה שם, להחליף.

חבר.

שלום, חבר.

כן.

קודם כול,

אסור לדבר לשון הרע עם כיסוי ראש ובלי כיסוי ראש.

כיסוי ראש הכי טוב זה מטפחת או כובע שמכסה את כל הסערות.

פאה זה פחות טוב לאשכנזיות,

זה רק אם זה צנוע וזה מנהג אבותיהן בידיהן.

לספרדיות אין היתר כזה.

אז עכשיו, אלה שהולכות עם מטפחת ומדברות לשון הרע יכולות לעשות את הקשירה בצורה כזאת, להכניס דרך הפה ולקשור כאן.

אלה שיש להם פאה,

אז זה בעיה, הן לא יכולות לקשור.

אבל מכל מקום אסור לדבר לשון הרע גם חילוניים וגם דתיים.

זה לא קשור בכלל אם יש כיסוי ראש או לא.

זה לא קשור אם שומרים שבת או לא.

כן, שאלה נוספת.

כן.

תן לגברת פה שורה ראשונה.

בלי עין הרע, 37 גברים נרשמו לחברותה ו-25 נשים.

אשריכם לעולם הבא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, כבוד הרב. לא שומעים, החלפת בטרייה, חבר?

החלפתם מיקרופון, אבל אין.

ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי להגיד כמה דברים. דבר מאוד מצער,

שיש אח ואחות שהם רבים על ירושה.

ויש בית-משפט האחרון שאמר להם שאם הם לא יעשו בשלום את ההסכם,

הם יחליטו מה שייך למי.

בית-דין?

בית-דין. תורני?

לא.

בית-משפט חילוני? כן.

ודיברנו כל הערב על תוכחה וכאלה דברים,

אבל אני לא חושבת שיש מישהו בשכונה שיכול להילחם עם האי-צהרה שלהם ולהגיע להסכם שלום לפני,

למה הם הלכו בכלל לבית-משפט ולא הלכו לבית-דין?

נשמע מה הדין אומר.

דין התורה. הם לא דתיים.

נו, אז מה השאלה עכשיו?

האם כבוד הרב יכול לדבר אתם,

לשכנע את יצרה שלהם שיגיעו להסכם, מפני שהאישה מגיעה מחוץ-לארץ עוד מעט והדין זה ב-28 באפריל,

ואם הם יחליטו בית-המשפט אז אני חושבת שהעם, למה הם לא רוצים להחליט?

כל אחד רוצה הכול?

כן. הם רוצים על קטנות, הם ממש, מי קטנות?

לא, הם מדסגסים על קטנות.

האם זה יהיה שלי? האם זה יהיה שלי? לא הבנתי. מה הסכום?

אין סכום. יש שטח אדמה. שטח אדמה. כן. ויש דירה, אחד למעלה ואחד למעלה. תגידי להם שאני אומר שפעם היה דין כזה שבאו לרב

וכל אחד טען, הקרקע שלי, הקרקע שלי.

הלכו לרב ואמרו לו שיפסוק.

ראה שהם לא מתפשרים, כמו שאת אומרת.

אמר להם, אין ברירה, אני אשאל את הקרקע של מי.

אמר, קרקע, קרקע, של מי את?

התכופף, עמד, אמר, היא אומרת ששניכם שלה.

זהו.

אז תגידי להם שזה הדין,

ואחד למעלה, אחד למטה, שניהם יהיו בסוף למטה.

החוכמה זה להגיע לעמק השווה.

לא, בית-המשפט יחליט.

ואז מה?

אני מפחדת שהאיש הוא יותר חזק מהאישה, והוא לא הכי שפוי.

לא שפוי. טוב, בית-המשפט יחליט מה שיחליט.

אוקיי. אפשר עוד שאלה נוספת?

כן.

יש חברה מאוד טובה שהבן שלה...

הם חרדים,

הוא לומד תורה אבל הוא גם לא לומד תורה והוא יושן כל היום והיא מאוד דואגת ומה אפשר לעשות? להעיר אותו

מה השם שלו?

אהרון מרדכי בן בריינה

אהרון מרדכי בן בריינה

השם יזכה אותו להיות ער תמיד בתורה אמן רגע, יש אשה שהגיעה במיוחד

כן מראש העין, נכון?

בואי תתקרבי לפה, שורה ראשונה, בבקשה בואי תן לה, תן לה, היא תבוא לפה

שורה ראשונה

תן לה, כן

יש לה סיפור מעשה מלפני שנה פלוס, בואי לפה, שורה ראשונה פה, פה, פה, פה, פה,

תתקדמי באמצע,

אממ קודם כול אני רוצה לציין שאת הסיפור שלי, שאני הולכת לחסוק אותו, סיפור אישי,

אני עושה את זה לשם שמים.

בשנת 2006 התחלתי להרגיש לא טוב,

והמצב הלך והידרדר.

עשיתי בדיקות,

התברר שיש לי את המחל הסרטן.

המצב היה קטסטרופה,

הכבד, היה מלא גאורות.

כשהגיעה עשיתי התשובה לרופא,

כמובן אחותי נתנה הוראה לרופא רק לדבר אתה ולא לשתף אותי.

רופא התקשר אליה ואמר לה לבוא מייד.

הוא אמר לה, תקשיבי טוב,

מצב של אחותך גרוע.

לא נשאר לה הובה.

בין שבוע לשבועיים היא הולכת, לא תהיה כבר פה.

אחותי מתחום הרפואה,

לאנשים אחרים היא חזקה.

לאחותה, איך היא יכולה לקבל דבר כזה?

היא פשוט קיבלה פיק ברכיים, לא יודעת מה לעשות.

הלכה לה אחותי הקטנה, שיתפה אותה כי היא אישה מאוד חזקה וחרדית ויש בה כוח אמונה מדהים.

לא רצתה ללכת לערב את האחים האחרים כי הם מאוד רגישים.

אחותי אמרה לה דבר כזה,

תקשיבי טוב,

מה שהרופא אמר,

איך הרמב״ם אמר,

סופם של הרופאים הטובים ביותר לגיהינום.

אנחנו נעשה דבר פשוט.

כל האחים, נשב ביחד.

כל אחד קודם כול ייקח על עצמו משהו ברפואת אחותינו,

ותראי שיהיו ניסים ונפלאות, ואני מבטיחה לך.

אכן זה היה כך.

אני רוצה באותה הזדמנות, האחים שלי נמצאים פה,

לברך אותם שאלוהים ייתן להם את כל הטוב שאפשר לאחל לאדם.

יש לי משפחה תומכת. אמן. ובזכותם אני חזקה.

כמובן בזכות אחותי הקטנה לפני כן. לא הייתי דתייה,

אמנם הייתי מסורתית, אבל לא אחי.

היא התחילה לומר לי, אילן, תשמעי, את חייבת לעשות משהו.

לעשות משהו שאלוהים יעזור לך.

ואז כמובן התחלתי ללכת עם חצאית ואלוהים נכנס.

כמובן עדיין לא הגיע הקטע של הכיסרוש.

ושמרתי כמובן שבת,

והתחלתי להתפלל לקדוש ברוך הוא.

עכשיו, בינתיים אנחנו הולכים לרופא.

הוא מבשר לי את בשורת איוב.

אני כמובן כבר ריחפתי. הייתי בעולם אחר.

הוא דיבר, הוא הרגיש שהוא מדבר לקיר,

ואני לא אתו.

ואחרי שסיימנו, הוא אמר לי, תקשיבי, המצב שלך קריטי מאוד.

את הולכת לעבור טיפול שהוא חזק מאוד,

ונקווה שיהיה בסדר ונצליח להאריך את הימים.

בקיצור, איך שאנחנו יוצאות,

אני מתחילה פשוט להבין ולעכל.

לא דיברתי עם אף אדם.

יושבתי בתוך עצמי.

הגעתי הביתה,

ערב, אני צריכה לישון.

אני פוחדת לישון.

אני אומרת לעצמי, רגע,

אני אלך לישון, אני לא אתעורר.

ואז התחלתי לדבר עם הקדוש ברוך הוא, מה שבדרך כלל לא הייתי עושה,

מתפללת רגיל.

והפעם באתי אליו ביציאה

מכל הלב ואמרתי לו, אלוהים, תקשיב טוב.

אם אתה רוצה שאני אעבוד אותך

ואני אתחזק ואני אעשה כל מה שאני יכולה,

תזכה אותי, להישאר בחיים.

יש לי שני ילדים.

וככה הצלחתי להירדם עם הבקשה הזו.

אני רוצה לומר לכם שלמחרת פתאום קמתי חדשה,

עם כוח אמונה חזק מאוד.

לקחו אותי לרב שטרן מבני-ברק, רב צדיק מאוד,

הוא בירך אותי והוא אמר לי, תקשיבי, אילנה,

את לא צריכה הרבה.

אני מבטיח לך,

שאל אותי לגילי,

אמרתי לו, הייתי אז בת 47,

הוא אמר, תחפיא לי בשתיים,

אלה החיים שאת תחיי ותזכרי את מה שאני אומר.

ואני רוצה לומר לכם, שלוש פעמים, אני במשך ארבע שנים עם המחלה,

שלוש פעמים עמדתי על סף המוות, ותיכף אני אספר לך את ההמשך של הנסים.

הרב אמר לי, הרב שטרן,

אני מבקש ממך כל שבת לשבת לקרוא את כל ספר התהילים בלי לקום, בלי לאכול, בלי לשתות.

השתבח שמולעד,

אני כבר עושה את זה ארבע שנים כל שבת,

כשאני יוצאת לחו״ל, ויצא לי,

כל שנה כשאני יוצאת לחו״ל אני סוחבת את הספר הגדול, הטילים, אתי,

עוזבת כל פעולה,

יושבת וקוראת,

ולא מוותרת, גם באדמת לא ישראל.

ואני רוצה לומר לכם שאני עושה את זה בהתרגשות מלאה.

אחרי תקופת מה?

אני עושה סיטי,

אל תשכחו, הכבד שלי מלא גרורות, אומרים שאני הולכת למות.

שנה עוברת, השתבח שמולעד, אני חיה.

עושה סיטי,

אתם לא מאמינים,

הכבד נקי לחלוטין.

איזה הסבר יש לכם לדבר כזה?

אני נגיעה לרופא,

אם עשיתי,

שעשיתי שלושה סיטי, חזה אגן בטן.

הרופא מסתכל עלי, הוא פשוט לא מבין.

אז הוא מסתכל, אומר לי, אני לא מבין.

אמרתי לו, יש פה מה להבין. הוא אומר לי, מה?

אמרתי לו, אשתו באחשמולעד, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא, מה זה אתה לא מבין?

הוא גיחך, כי הוא אדם שלא מאמין. צחק,

הוא אמר, תשמעי אשרייך, שאת מאמינה, ותמשיכי כך.

טוב, עוד שנה אני נקייה, הכול ברוך השם.

פתאום אני עושה סיטי, כי חייו מעקב כל חצי שנה אני עושה סיטי.

כעבור שנה

אני מתבשרת בבשורות רעות, לצערי.

חזר לכבד, בגדול, עכשיו לא רק לכבד,

הגיע לסרעפת, הגיע לריאות.

כבר לא יכולתי לנשום.

אמת, בהתחלה הייתי בשוק, ואמרתי, ריבונו של העולם, אני כבר עושה הכול,

תעזור לי, למה זה מגיע לי?

ולא מוותרת במשיכה, בתפילות, צדקות,

מה שאפשר.

מעבירים אותי לטיפול עוד יותר קשה אחר.

עוברת את הטיפולים, רצה מרבנים לרבנים,

ושוב ברוך השם עושה סיטי. אין כלום, הכל תקין.

ואני עושה ניקוז לימפתי לים.

והרופאה בודקת לי תמיד בחלקי הגוף והיא אומרת לי אילן אני המומה אני זוכרת שהיה לך גוש מפחיד גרורה הייתי מרגישה את זה בעיסוי אני פשוט לא מבינה איך זה נעלם איך זה יכול להיות ושוב החלמתי ברוך השם וכל מי שהיה רואה אותי ששמע שאני במחלה אומר פשוט אנחנו לא מאמינים בטנר התרגיל ואני רוצה לומר לכם אלוהים ישמור

אני ממשיכה בטיפולים כל יום רביעי אז הייתי עושה טיפולים כל יום ראשון בדוידוף בילינסון

שלא תדעו כל יום ראשון שאני באה עוד 100 אנשים עוד 50 אנשים עם פרצופים שאני לא מכירה

אני עומדת בתור לבדיקת דם אני מספר 987

אתם לא יודעים מה הולך לבית-חולים ילדים נשים אנשים מבוגרים זה פשוט בליומן

אחר כך הייתי, החלמתי כמובן ואחר כך שוב חליתי שעשיתי סיטי בחול המועד של פסח

סיטי סיטי התוצאות הגיעו אתמול עכשיו זה במוח

יש לי שתי גרולות במוח יש לי בצקת גדולה של נוזלים

לפני שלושה שבועות כשאני קמה בבוקר לעשות נטילת ידיים פתאום אני מרגישה שאני נוטה ימינה

אמרתי שמע ישראל מה קורה לי?

אמרתי טוב אולי בגלל שקמתי מהר למחרת זה עוד יותר

אחמיר אז אמרתי טוב נו אולי המוגלובין שלי כל פעם נוצאתי לי סיפורים

ואתמול

הייתי בפגישה אצל האנקולוג שלי עם התוצאות של הסיטי אמרתי לו דוקטור אני רוצה לומר לך משהו

נשמע לך מוזר וסיפרתי לו את הסיפור

הסתכל עלי ואומר לי תגידי את יודעת מה את מדברת?

יש לך במוח גרורות מה את מצפה?

זה אחת התופעות

ופתאום הבנתי מה הוא אומר לי אז אני רוצה להבין מה אני הולכת עכשיו גם להתפגר?

אני לא אתפקד?

לא יכול להיות מצב כזה

הסתכל עלי ואמר לי לא אני לא אמרתי

זה היה אתמול היום אני רוצה לומר לכם זכיתי

אני תושבת ראש העין

רב העיר זה הרב בסיס עזריה

הוא המליץ שאני אלך לקבר של רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט אני מקווה שאני אומרת נכון הוא בגבעתיים

והוא אמר לי הצדיק אמר

כל אדם שיבוא ויתפלל על קברי יבקש אך ורק

בקשה אחת

ולא מה לדאוג

אני רוצה לומר לכם שהיום אחרי תפילה של שעתיים בבית

זכיתי שגיסי יוחנן ו׳ שאלוהים ישמור אותו לקח אותי

התפללתי ואני רוצה לומר לכם אחרי שיצאתי מהקבר היום בערב היה הילולה בשעה תשע גם ביקשתי שיברכו אותי

ואני רוצה לומר לכם אני הגעתי הביתה

מה זה עם מצב רוח גדול ועם ביטחון ואמונה חזק

שאני הגעתי למסקנה כזו

אני רואה את הדבר הזה שכל פעם קורים לי דברים מאוד קשים שהקדוש ברוך הוא החליט

שאני השליחה שלו ככה אני רואה את הדברים כדי שאני עוד יותר אתחזק ואחזק את אחרים

אני רוצה לומר לכם שאני מברכת את הקדוש ברוך הוא ומודה לו על הטוב שהוא נוטה לי ועל הרע שאני מקבלת

אני מקבלת את זה באהבה עכשיו אני בכלל לא חושדת מה המצב שלי במוח שאני יודעת שזה מאוד מסוכן

אני הולכת לעבור הקרנות חזקות הרופא אמר לי תקשיבי הגוף שלך לא מעניין אותי

חשוב לי המוח שלך את עכשיו לא מקבלת יום רביעי לא קיבלתי טיפול את לא תקבלי בינתיים טיפולים אנחנו צריכים להתרכז במוח שהמצב לא יהיה חמור

אני רוצה לומר לכם שאני הולכת באמונה שלמה ואני פותחת בקדוש ברוך הוא שהוא רוצה ככה

שאני קודם כל אמשיך לחזק אנשים אחרי שאנשים ישמעו שאני אצא מזה

ובעזרתו יתברך

הגידולים האלה יצאו ממני והבצקת תיעלם לאחמד א-ניג'אד לאחמד א-ניג'אד, אמן

וגם שהקדוש ברוך הוא יוכיח לאנקולוג שלי שהוא כל הזמן אומר לי את בשבילי נס מתהלך שאין לי הסבר

כי חולים לא החזיקו מעמד כמו שאני איתך מבלה ארבע שנים

עכשיו שכחתי לספר לכם כשנודע לי ב-2006 שאני חליתי במחלה הרופאים לפי ה-CT במצב של הכבד אמרו לי גברת את שנתיים חולה

ולא הייתי מודעת לכך

ואני אשה שהייתי עוסקת בספורט ולא הרגשתי כלום אני רואה בזה

זכות גדולה כי הרופא אמר אני לא מבין איך עד שנתיים תפקד את רגיל

אבל אני יודעת את התשובה

הבת שלי פה נמצאת

ילדה שלמדה בבית ספר חילוני עד כיתה יא'

וכשבאתי מחול היא הייתה מתגוררת אצל גיסי יוחנן ו'

ויום אחד היא אומרת לו אני רוצה להיות כמו שאתם דתיים

ואז הוא אמר לה כל אדם יכול להיות דתי תעשי את מה שאני אגיד לך ותראי

הילדה הזו בסוף יא' שעשתה בגרויות בבית ספר תיכון חילוני אמרה לי אמא תקשיבי

אני רוצה לעבור לבית ספר דתי אולפינת זבולון אמרתי לה את מטורפת

איך מה עם יא' כל הבגרויות זה בית ספר חילוני בבית הספר הדתי זה לא יתפוס

וחוץ מזה גם הבנות הדתיות עשו המון מבחנים שאת לא למדת אף פעם איך תשלימי לא תהיה לך בגרות

אני לא אסכים

ואז היא אמרה לי אמא תקשיבי

אם את רוצה שיקטרגו עלייך משמיים תמנעי ממני

המשפט שלה זעזע אותי והבהיל אותי אמרת לה תקשיבי טוב

אני מוכנה בתנאי שאת מבטיחה לי שאת עושה שמיניות באוויר ואת עושה בגרות

בדיוק זו הייתה תקופה שהייתי בבית חולים במצב אנוש

אני מקבלת טלפון

הילדה דרך אגב עברה לאולפנה, הרב ראיין אותה

עכשיו אני רוצה לומר לכם שכשהיא היתה בבית ספר חילוני

היתה הולכת כמו ילדה מבני ברק, חציות עד הרצפה,

גרביונים,

סגור עד לפה,

שרוולים ארוכים

99 תלמיד חילוני היא היחידה הדתייה והילדה הזו עשתה מעשה קודש

התחילה לחזק ילדים חילונים בבית הספר שלה,

אני פחדתי שיעיפו אותה משם

היא המשיכה ולא ויתרה,

היא הפכה להיות הרבנית של הכיתה שלה.

בן אחד בא אליו ואמר לה, נופר, תעזרי לי, אבא שלי חולה קשה.

הילדה הזו אומרת לו, אל תדאג,

לך לבית הכנסת, שישי-שבת,

אתה תראה שאבא שלך יקום ויחלים.

היתה מחלקת נשמת קול חי,

היתה אומרת לילדים, תברכו.

אני לא אשכח את היום שהייתה לומדת לבגרויות עם שלושה בנים, חילונים, אשכנזים,

היתה מחייבת אותם ליטול ידיים,

לברך, לאכול ארוח הצהריים, מה שהם בחיים לא עשו,

ולברך בברכת המזון.

אני רוצה לומר לכם שבזכות הילדה הזו, השנתיים האלה,

אלוהים לא נתן לי להרגיש שאני חולה.

והילדה הזו היום צדיקה, סיימה בגרויות, ציונים גבוהים.

קיבלתי טלפון לבית-החולים מסגנית המנהלת,

אילנה,

חשוב לי שתשמעי בשורות טובות, כי דרך אגב, שכחתי להגיד לכם נקודה מאוד חשובה.

ברגע שהרופא אמר לי שנשאר לי שבוע-שבועיים,

לא היה אכפת לי למות, לא פחדתי מהמוות.

אמרתי לילדה שלי, בגרויות,

מה יהיה איתה?

חשבתי עליה, איך היא תעבור את כל הדברים האלה?

ואז, ברוך השם,

מתקשרת אלי ואומרת לי, תקשיבי,

היום יש לבת שלך ארבע בגרויות,

שלוש בעל-פה, שבה בוחן במיוחד,

כמובן בנושא דינים, תורה וכו',

הוציאה תשעים ושבע, בקיצור, ציונים של תשעים ומאה.

לא שיש לי ילדה גאון,

הייתה דסיעתא דשמיא.

וכל זה, אל תשכחו, הבנות למדו שנים,

היא בתוך שבוע קצת רופרפה בחור.

ולקבל ציונים כאלה, מה שבנות אחרות כל השנים לא קיבלו,

יש פה רק בסייעתא דשמיא. אלוהים ראה שהיא חזקה העניק לה את הדברים האלה.

ואני רוצה לברך אותה.

היום הבת שלי, סטודנטית שנה שנייה, לומדת עיצוב אופנה ותדמיתנות מחשבת.

אני מברכת אותה למגזר החרדי,

שתוציא את הבגדים היפים ביותר ושאלוהים יראה לה הצלחה ופרנסה וזיווג הגון משורש נשמתה,

שתזכה לגבר שיעשה אותה מאושרת.

באותה הזדמנות אני מברכת את הבן שלי פה,

הוא גם סטודנט, לומד אנשי בניין.

שאלוהים יזכה אותי לראות אותו מצליח בלימודים ואת בתי,

ושאזכה לרקוד בחתונתם,

ושיהיה לבן שלי זיווג הגון משורש נשמתו,

אשת חיל בת קשרה בישראל,

ויקים עם בתי בית כשר וילדים צדיקים. אמן.

תודה רבה לכם.

אמן.

מה השם שלך ושם האמא?

אילנה בטרומיה.

אילנה בטרומיה,

השם יעקור את המחלה מראשך

וינחית אותה

בתוך המוח של עמדינג'אד.

אמן.

תהיי בריאה.

כן, עוד מניה אשריך,

יהודי צדיק.

מה הוא?

כן.

רבקה בת זוהרה, רפואה שלמה מהרה.

הצלחה

למי? ברוחניות וגשמיות ובפרנסה לאברהם, משה בן חווה ויעקב בן רבקה.

זיווג הגון למיכל, אורה, בת חיה, עליזה.

יצחק בן רבקה, אמן.

בהיריון ולידה קרה להאמיני, הבת מרים מערב.

רפואה שלמה בעיניים לאהרון בן פרחה.

כן, תן לבחורות שם שאלה.

כן, הנה

החברה של הבחורה עם הפאה והמטפחת.

תן לה,

תן לה.

בבקשה.

אני תיכף אחלק מתנות, לא כדאי ללכת.

כן?

שלום, כבוד הרב. שלום. אני קצת מתרגשת, פעם ראשונה שלי.

רגע, רגע, רגע, נשמעת גרועה. תנשימי, תנשימי, לאט-לאט.

סליחה, כבוד הרב.

פשוט התייעצתי עם רב אחד, עם רבנית, סליחה.

אני גרה במעלה-אדומים בת 22. פה ושם היו לי ירידות ועליות באמונה,

כאילו, בדת מבחינת הקדושה.

יש לי אחות בת 28 שהיא גדולה ממני, ברוך השם,

ואני והיא פה ושם מרגישות כמו תקועות במזל. אין לנו, אתה יודע, לא זזת דברים יותר מדי.

כמו הקפדה יש עלינו.

התייעצתי עם איזה רבנית,

והיא אמרה לי לעשות איזה תיקון אצל איזה רב.

היא שלחה אותנו ושילמנו לו קצת, אתה יודע, כסף, וזה עלה לנו איזה סכום קצת גדול.

הוא עשה שיפוצים.

מה?

הוא עשה שיפוצים עם זה.

כן.

אבל עדיין לא מרגישה שמשהו זז, כאילו, משהו תקוע לנו. כמו הקפדה יש עלי ועל אחותי, ורציתי לשאול למה, כאילו, אין שום הקפדה ואין שום דבר.

תלמדו חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף,

כן. וניתן לכם ברכה.

ואל תענו ותרדו יותר מדי.

כן. תשארו במצב טוב תקועות בקדושה, ואז תתחתנו מהר.

אמן. לעזרת השם. מה השמות?

פרידה ליטל, בת דולי, יעל?

פרידה ליטל, והשנייה?

אני שירן, שירה בדול יעל.

ושירה בנות דולי יעל.

תזכו לזיווגים ארגונים הראויים לכם מהרה. תודה, אמן. וכל עם ישראל, מי שמצטרף לכל עם ישראל.

רפואה שלמה. תן לחייל פה רגע, שם, בריצה, בריצה לחייל.

פרנסה וכל טוב. אמן. תודה, כבוד הרב.

רק לשחרר את המיקרופון.

כן.

תן לחייל, לחייל.

פה חייל.

כן.

כבוד הרב שלום. תעמוד, שומע אותך, כן.

כבוד הרב שלום, שמי דוד.

אני עליתי מאורוגוואיל לפני בערך כשש שנים וחצי,

כשהגעתי למנדכסת עברית,

ואחרי זה נכנסתי ללימודים של פיזיקה במשך דרך ארבע שנים,

תוך כדי שהגעתי את הרב שלי, הרב חיים דוד צוקוורז אצל,

שהוא דרגו כבר שזיכרתי לחזור בתשובה.

אני נמצא בתשובה בערך שנה ושלושה חודשים בערך,

וקצת לפני שחזרתי לתשובה הועסתי לצבא.

מה שקרה זה שאני מאוד נעזרתי בפיזיקה כדי לחזור בתשובה,

וכשזה קרה אני איבדתי טעם לזה, כי כל הסיבה שאני הלכתי ללמוד את זה זה כי חיפשתי אמת.

וכשראיתי שזה לא נושא משהו, שזה שפת שקר,

ופשוט רציתי ממש להיכנס לתורה,

כי לא ראיתי שום תכלית אחרת.

בקריירה אני חייל, בודד בצבא,

וקצת קשה לי, למרות שאני מאוד משתדל ללמוד

כמה שיותר להפוך לקניין את השפה העברית, וגם לנסות להתחיל ללמוד גם גמרא וערמית,

ושיוכל להיכנס לזה יותר.

פשוט אני לא, אני פשוט רוצה להקדיש את כל המאמצים שלי כדי לחזור בתשובה, וגם להחזיר בתשובה אחרים. אני לא רואה שום תכלית אלא לדחם את המלחמה האמיתית.

וכרגע אני מרגיש שאני נמצא במצב שאני לא,

תקוע, תקוע גם כן.

צנק.

כן.

היום זה מודה, כולם תקועים.

היום המשטרה תקעה את כולם בכבישים.

כן.

פשוט אני רציתי לשאול מה אני יכול לעשות. כמה זמן פנוי יש לך בצבא?

האמת שאני מנסה שלא יראו אותי, כאילו ללכת לפתוח ספר וללמוד. כמה זמן יש לך?

איזה כמה שעות ביום, שעתיים, שלוש שעות.

עם זה אתה יכול להפוך עולם.

אם אתה לומד ברצינות,

אז קובץ על ידי הרבה, כל יום כמה שעות, זה המון.

במשך שנה זה המון המון.

עד שאתה תשתחרר, אתה כבר תהיה מלא וגדוש.

בעזרת השם נברך אותך שתתחתן,

אתה תבנה בית נאמן,

ואחרי זה כל משאלות לבך, אני מאמין, שיתגשמו לטובה.

אמן. מה שמך ושם האמא?

שמי דוד חורכה בן ליליאנה לאה.

דוד חורכה בן ליליאנה לאה.

תזכה

לא להיות בודד,

להיות נשוי לבנות בית נאמן בישראל,

להתחזק ולהתעלות בתורה,

לשוב ולהשיב יהודים בתשובה,

ותזכה למילוי משאלות לבך מהרה.

אמן.

תדע לך, אתה אף פעם לא בודד, אין חייל בודד.

הקדוש-ברוך-הוא איתך תמיד.

ברוך השם.

כן.

עוד שאלה קטנה.

כמו שאמרתי, אני עליתי מאורוגוואי,

וכל המשפחה שלי הם חילונים.

שם.

סליחה? שם. הם חילונים שם? כן.

תשלח להם אנציקלופדיה. הם מבינים עברית?

לא, כי יש לי תבלות מאוד ברגע. אז יש לי קלטות בווידאו בארגנטינאית,

בספרדית.

אוקיי. אז אתה יכול להעביר להם.

תודה רבה.

תהיה בריא. תן לו זה עם החולצה הירוקה לפניו.

כן.

שלום, כבוד הרב. ערב שער. שלום.

יש לי סיפור קטן מילדות.

כן.

אני נולדתי למשפחה דתייה.

עד גיל 17 שמרתי שבת לכל דבר. הייתי דתי לכל דבר.

למדתי בבית ספר דתי עד כיתה ו'.

לאחר מכן לא הסתדרתי בבית ספר של אשכנזים.

אני מצטער אם פגעתי במישהו. לא פגעת בהצעה?

לא הסתדרתי אתם, ואבא שלי החליט שאני אעבור לבית ספר חילוני.

שם הסתדרתי יותר. יצאתי עם בגרות.

בגיל 17 החלטתי שאני לא יכול להמשיך

עם שמירת השבת.

היה לי קשה מאוד, אבל הרגשתי שההורים שלי לחצו עלי את זה.

סוג של כפייה זה היה.

התגייסתי לצבא,

וגם המשכתי לא לשמור שבת.

גם שם זה כפייה.

זה נכון.

כן.

לא היתה ברירה.

את ההורים תמיד כיבדתי,

תמיד כיבדתי בבית, לא חס ושלום, תמיד נתתי את הכבוד המגיע להורים.

עשרים ושלוש התחתנתי לפני שלוש שנים,

אשתי יושבת פה,

ונכנסתי לעבודה ונפצעתי מאוד קשה בעבודה.

נקטעה לי אצבע,

ובאצבע השנייה הצליחו לחבר ביד ימין.

ובמשך שלוש שנים אנחנו לא מצליחים להביא ילדים.

כנראה שהגיע הזמן שאתם צריכים לחזור בתשובה אמיתית.

עשית מסלול ארוך,

בואו נקצר את התהליך, קבלו עליכם תשובה,

ותקבלו ברכה,

ותתחילו דף חדש עם ילדים חדשים.

אמן.

בוא. תודה רבה.

בבקשה.

וזה תיתן לרבנית שלך,

תשים עליך,

תברך שהחיינו ואני אברך אתכם.

מה השם שלך ושם האמא?

ברק בן חנה. ברק בן חנה, והרבנית?

שמרית בטרונית.

שמרית בטרונית.

תזכו לבנות ביתכם בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה.

תזכו לזרע חי וקיים מהרה, בתשובה שלמה ומלאה.

אמן.

שים, שהחיינו.

אמן.

תן לבחורה שמה שעומדת.

בהצלחה.

יהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

רציתי לספר לך

שאני הרבה שומעת אותך באינטרנט, ואתה ממש מחזק.

באמת.

לפני כמה זמן זרקתי את הטלוויזיה שלי מהחדר,

וזו טלוויזיה גדולה.

זרקתי אותה לפח הציבורי,

בלי רשות של אף אחד,

בשביל שאלוקים ייתן לי פטור מהצבא.

ואחרי כמה זמן,

אם היית שוברת את זה בפתח של המחנה, היו משחררים אותך טוטאלית.

תקשיב.

אני מקשיב.

אחרי כמה זמן לאחים שלי היה בר-מצווה, והיה אסור לי לרקוד, כי זה אירוע מעורב.

התחלתי לשמור נגיעה גם.

והמשפחה שלי בכלל לא קיבלה את זה.

ממש השקיעו אותי בכוח.

ואני הייתי בוכה, רצה. זה כפייה.

אחרי כמה זמן,

כשחזרנו מהבר-מצווה,

הרבה העליבו אותי.

אמרו לי, עשית לנו פדיחות?

מה, את לא נותנת יד לדודים שלך? מה זה זה?

תתביישי לה.

ובאתי לחדר, קראתי קריאת שמע על המיטה עם ככה דמעות.

קראתי קריאת שמע מעומק הלב. אמרתי, אלוקים, אתה לא תעזוב אותי, אתה תיתן לי את הפטור הזה, אני רוצה לצבא שלך.

אני לא רוצה לשלהם,

אני לא רוצה לצבא. אני רוצה את הפטור, אני רוצה למדרשה.

אחרי כמה זמן, אה, אחרי כמה זמן, אותו לילה חלמתי על הבבא סאלי ועל הרב כדורי, חביבי חביבי, וחלמתי שהם כתבו לי פתק,

כתבו לרעות,

את תהיי שמורה, משהו כזה, שאני אהיה שמורה.

קמתי אחרי שבוע,

קמת אחרי שבוע?

לא.

כן.

אז כאילו, אה, כאילו כך, כן.

אחרי שבוע,

אחרי שבוע אבא שלי דופק לי על הדלת ביום שבת,

אומר לי, רעות קיבלה את המכתב מהצבא.

אמרתי, רואי, לא, לא רוצה להתחיל את השבוע הזה ככה, לא רוצה צבא.

רציתי לשרוף את המכתב, אשכרה רציתי לשרוף את המכתב.

לא רציתי צבא, לא רציתי.

קיבלת פטור.

תקשיב. אני מקשיב.

רגע,

אני כזה אומרת לאבא שלי, אני לא רוצה לפתוח את המכתב כי אסור לקרוא במכתב בשבת.

לקרוא.

יש לך פטור.

אמא שלי פתחה את המכתב, אמר כזה, מה זה פטור?

פטור? ולא הלכתי ללשכת גיוס, לא התקשרתי אליהם, לא, כלום.

דיברתי איתו.

אשליים. אשליים.

עכשיו תקשיב. הארון שלי כזה אמרו לי, עכשיו בבחירה, את שמרת על עצמך, אמרו לך מהשמים שאת שמורה,

ובלי שתלכי לשם שלחו לך פטור.

אשכרה.

אשכרה.

הארון שלי כזה אמרו לי, ראות, עכשיו הבחירה בידיים שלך. מה תעשי? שירות לאומי, צבא, מדרשה. צעקתי, מדרשה.

מדרשה?

כי מה, אלוקים נותן לי את הפטור הזה,

וככה סתירה לפנים, אני אלכת לשירות לאומי, גם אסור, נכון? נכון.

אז היום את במדרשה?

מה?

היום את כבר במדרשה?

לא, עוד לא. אני בי״ב.

אה, את מחכה לסיים את זה? כן. הבנתי.

ואני צריכה לציין שאני בבית-ספר חילוני, וממש קשה לי. אני ממש, למה קשה? את יכולה ללכת למדרשה.

לא, אבל יש בגרויות.

מה זה בגרויות?

מבחנים, יחידות. נו, אז תעשי מבחנים אחר כך.

לא, זה לא הולך ככה. לא הולך? איך זה הולך?

תשמע, אני רוצה לסיים את הבגרויות האלה.

הבנתי. אני מצליחה שאת מדברת ככה.

הבנתי. את רוצה לסיים אותה? מה שקרה.

כן.

יודע מה, נעבור נושא.

ההורים שלי אומרים לי, המשפחה שלי אומרת

שאני משניאה עליהם את התורה בגלל שאני מתחזקת יותר מדי בדעת.

כן.

מה?

מה היא אומרת?

מי זו?

מי זו?

הנה, יש פה מזכירה במדרשה שמוכנה לקבל אותה כבר. מאיפה את?

אני רוצה להירשם לתפארת בנות.

יפה מאוד. בחרת מקום טוב.

בקיצור,

ההורים שלי, המשפחה שלי אומרים לי שאם לא הייתי כזאת קיצונית אז הם היו שומרים לי שבת.

אבל בגלל שאני מתחזקת

אז אני מרחיקה אותם. הם אשכרה אומרים לי שאני משניאה להם את הדת.

למה? מה את עושה?

למשל, אני לא אלכת ביום העצמאות כי זה עומר,

אסור לשמוע שירים.

נו, אז מה הבעיה? מה זה משניאה? למה משניאה?

הם אומרים, מה זה הדתיים האלה, הפנאטים האלה, עד כמוהם, ועוד מעט תזרקי אבנים על כל העולם וזה.

ועוד מעט תגורי לי במאה-שערים.

מה זה זה? את לא הולכת ליום העצמאות?

יום הולדת למדינה? מה קרה לך?

אז תשירי להם ביום העצמאות.

יום הולדת למדינה,

השמחה להורים,

מחי מחי כפיים, ניסה על ירושלים.

תשירי להם שירים.

תעשי להם יום הולדת.

אל תשכחי לקנות פטיש, כי זו מצוות היום.

צריך לדבוק בראש של החברים ולהשפריץ מים.

המשפחה שלי ממש קיבלה את זה קשה כשזרקתי את הטלוויזיה מהפח.

מהפח, את צודקת. מהפח. ואני חשבתי שהיא תתנפץ.

היא לא התנפצה בכלל, הטלוויזיה. זה עגל אמיתי.

כן.

הפח היה מלא, אז הפח לא נפל.

כן, הפח נשמע. ודוד שלי רואה את זה בשידור חי כשאני זורקת את הטלוויזיה.

כן. ואז אחר כך הוא עלה להורים שלי.

בולשים.

כן.

טוב, בסיפור. והשאלה שלי אם זה חילול שם שמים.

חס ושלום, כל מה שעשית עד עכשיו

זה היה קידוש השם שאין כדוגמתו.

באמת? כן. כי אומרים לי שזה חילול.

לא, לא.

ההורים שלי מתנגדים לזה שאני אלך לשיעורי תורה.

המשפחה שלי מתנגדת אם היא אומרת לי פעם אחת בשבוע זה מספיק לך. את רואה כל יום שלוש שעות, זה לא בסדר.

קודם כול, את יכולה ללכת פעם אחת בשבוע, כל יום בשבוע, בלי שום בעיה.

תהיי בריאה, שתהיה לך הצלחה.

אני יכולה לברכה ליניב בן-שרה.

בהחלט. יניב בן-שרה, בריאות והצלחה. שיהיה לו זיווג משמים.

אז מאיפה חשבת זה בא?

השם יזכה אותו, שיהיה לו זיווג הגון מהירה.

וברכה לחן בת רבקה, שתחזור בתשובה שלמה. תחזור בתשובה שלמה, והורייך גם.

אמן.

וגם אני אחזור בתשובה. אמן. שלמה.

אמן. וזאת בת אורלי. אשכרה.

אשכרה.

נהיה בריאה.

עכשיו רגע,

לסיכום לפני המתנות,

לפני המתנות, מה יש לך לספר אתה?

יש לך משהו לספר? גם סיפור. יאללה, תן לו, סיפור אחרון.

תן לו, עמוד.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שבעה חודשים אמא שלי,

יותר נכון זה התחיל אצל אבא שלי, גילו גרועות ברגל.

שבועיים אחרי זה אמא שלי הלכה לבדיקה,

גם גילו לה משהו בגרון.

כן. עשו לה ניתוח,

עברה הקרנות את כל הדברים, אבא שלי גם עבר הקרנות, כרגע זה ממקור לא ידוע.

רציתי לשאול בקשר לשם של אמא שלי, שנולדה, קראו לה סוזן בעתודת זהות,

ושהגיעה לארץ ממרוקו,

נתנו לשם שושנה, ואז מאז קראו לה שושנה, אם יש קשר לדבר.

וגם ברכה מכבוד הרב. מה השם?

של ההורים?

כן.

סוזן שושנה בת עידה. סוזן שושנה בת עידה.

והאבא?

רפאל בן רחל. רפאל בן רחל יזכו לרפואה שלמה בשורות טובות, אמן.

בלי מחלות, אמן. ובריאות איתנה.

אמן.

ברגע.

עכשיו אני רוצה לחלק לנשים מתנות.

מה את רוצה?

מה את רוצה, ברכה?

אני פה, אני אברך את כולם. רגע, רגע.

אני, קודם כול, תשבו, אבל לא לקום.

אני מחלק קודם לנשים מתנות, אחר כך לגברים.

כיסוי ראש לנשים בשלושה צבעים.

ספרים, מי שתלמד

חצי שעה במשך חודש,

גם הגברים.

ציציות וכיפות עם סמל של שופר.

כשיהיו טילים,

תהיו עם הסמלים של שופר, הטילים עוברים מעליכם.

תזכרו.

מוכנים?

מוכנים?

אבל לא לקום.

אני כאן.

מה אתה רוצה?

אנציקלופדיות. בהחלט.

אני גם קיבלתי מתנה לחלק לכם אנציקלופדיות,

אז אתם

תקפצו.

מי שתפס, תפס.

מי שתפס, תפס.

נפל.

רגע, רגע, רגע.

מי שתפס, תפס.

קח את זה, קח.

רגע.

לנשים.

מי שתפס.

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,

שלוש דקות לרשותך,