תירוצים תירוצים מה נצטדק | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
תירוצים, תירוצים,
מה נצטדק?
אבי מלך, מלך גרר,
לקח את שרה,
והקדוש ברוך הוא הודיעו,
הנך מת
על האישה אשר לקחת.
מה תשובתו?
ויאמר
אדוני
הגוי גם צדיק תהרוג?
הוא מרגיש שהוא צדיק,
איך אפשר להרוג צדיק?
חף מכל פשע,
צדיק תמים כמעט כמו נוח.
ובאמת
אברהם מציגה כאחותו
אז מה אשמתו?
אז אם היא פנויה למה הוא לא ייקח אותה?
אבל אך סנאי שבא לעיר
על עסקי אכילה ושתייה שואלים אותו?
או על עסקי אשתו שואלים אותו?
מי זאת?
שואל אם בן אדם מגיע לעיר, אכלת? שתית? יש לך מקום ללון?
ישר שואלים, מי זאת?
צדיק, אה?
צדיק.
אדם הראשון חטא
מצווה קלה ציוותי ועבר עליה
ובו ביום
לאחר שעה
הוא חטא?
מה פתאום?
האישה אשר נתת עימדי
היא נתנה לי מן העץ והאוכל?
היא?
לא אני.
צדיק.
והאישה?
מה היא עונה?
מה פתאום?
אני?
הנחש אישי אני והאוכל. זה לא אני, זה הנחש.
מה הנחש?
אני? זה לא אני.
ממש כולם מעוררים רחמים?
אלישע בן אבויה נסק לגבהים.
ריבו של רבי מאיר בא לנס והתנפץ.
חזור בך!
מבקש ממנו רבי מאיר
שבא לבקרו כשהוא חולם.
חזור בך!
עוד לפני שהיה עולה.
למה?
למה?
אין על מה?
שהוא יחזור בו?
מה, הוא אשם במשהו?
אבא שלו אשם.
שקדישו לתורה שלו לשם שמיים,
ומשום כך לא נתקיימה בו, כמו שאומרים התוספות בחגיגת טו מהירושלמי.
אז זאת אומרת,
כשהיה הברית מילה שלו, אז באו חכמים והוא ראה את כבוד התורה שיש מלחכת מסביבם,
אז הוא אמר, אם זה כבוד התורה אז אני מקדיש את הבן שלי שילמד בישיבה,
ילמד תורה.
אז אביו אשם,
הוא הקדיש אותו לתורה לא לשם שמיים, משום כך לא נתקיימה בו.
גם אמא שלו אשמה.
כתוב שבהריונה היא עברה פעם אחת והריחה תבשיל של עבודת כוכבים ונתקפה בולמוס
ואכלה ופעפע בה כערס של נחש,
כמו שמובא בקהלת רבה זנטוז.
אז אמו אשמה? מה הוא אשם?
גם הבת קול אשמה
הוא אשם? הבת קול אשמה.
כשהוא רכב על סוס מאחרי בית קודש הקודשים ביום הכיפורים
שחל בשבת,
ושמע בת קול אומרת שובו בנים שובבים חוץ מהאחר,
שידע כבודי ומרד בי.
הוא שמע בת קול שאומרת כולם יכולים לחזור בתשובה חוץ מהאחר,
כיוון שהוא ידע כבודי ומרד בי,
כמו שכתוב בחגיגת ט״ו עמוד א' ובגרסת העין יעקב.
הילד המגמגם
שאמר לו ולרשע אמר אלוהים
מה לך לספר חוקיי?
והוא שמע את המילה ולרשע ולאלישע.
ולאלישע אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי. כולם אשמים.
חוץ ממנו,
חוץ ממנו, למה לחזור בתשובה?
אני לא אשם.
אבל רק כשהוא חלה ועמד למות
על פתחה של גיהנום,
נגמרו התירוצים וזלגו עיניו דמעות.
הוא שאל האם עוד יקבלו אותו בתשובה.
זהו, נגמרו התירוצים.
נתנו על זה פה המדרשה באריכות,
רק פה אנחנו רוצים להראות שכולם מתרצים את עצמם תירוצים תירוצים
ומצטדקים על דבר שבעצם האשמה היא רק בהם.
איי איי איי איי איי. אבל לא כך צריכה להיות דרכנו.
תנור רבנן,
כשנתפסו רבי אליעזר בן פרתא
ורבי חנינא בן טורדיון למלכות
אמר לו רבי אליעזר לרבי חנינא בן טורדיון
אשריך רבי חנינא שנתפסת על דבר אחד
שלימד תורה בשעת הגזרה בספר תורה בחיקו
ואוי לי שנתפסתי על חמישה דברים.
אמר לו רבי חנינא אשריך שנתפסת על חמישה דברים ואתה ניצול.
אוי לי שנתפסתי על דבר אחד
ואיני ניצול
שאתה עסקת בתורה ובגמילות חסדים
ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד.
ושאלו
ובגמילות חסדים הוא לא עסק?
והתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר
אל ייתן אדם מעוטיו לארנק של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם
כרבי חנניה בן טורדיון
יש דרשה שנתן באחרונה הרב בן ציון מוצפי
ושלל את כל אלה שהם מתחזים ולוקחים כספים וכל מיני דברים כאלה
איי איי איי איי הוא אמר לא לתת להם בכלל כולם גנבים ככה הוא אמר לא לתת להם בכלל מכשילים אתכם
שלא יהיה לכם שום הנאה מזה
רואים פה שכתוב בגמרא רבי אליעזר בן יעקב אומר בדורם
אל ייתן אדם מעוטיו לארנק של צדקה לקופת צדקה כן?
אלא אם כן ממונה עליו
תלמיד חכם כרבי חנניה בן טורדיון
לא שהוא בא כותרת ומצלמים שהוא גם נותן צדקה הוא הממונה
הוא הממונה לא נותנים לו דוח ואומרים עשינו כך וכך הוא הממונה
ולא ממונה בלבד
לא ממונה בלבד אלא הוא נתן גם ממעוטיו
הוא גם נתן הוא חילק המון כסף רבי חנניו בן טורדיון
אבל תרצו למה הוא אמר על עצמו שהוא לא נתן
שלא היה לו גמילות חסדים
לתת נתן
כראוי לו לא נתן
הוא היה עשיר גדול ועשירים אתם יודעים זה
קשה מאוד הניסיון הזה הוא היה נאמן הוא היה נאמן להיות ממונה על הצדקה
מאה אחוז
אבל לתת כמו השיעור שראוי לתת עשיר
ולא גדולי גדולים בלבד חיו ברגשה שכראוי להם הם לא עשו
שכך שנינו בגמרא
בכתובות ס״ו עמוד ב׳
תנור רבונן
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי
שהיה רוכב על החמור
והיה יוצא מירושלים
והיו תלמידיו מהלכים אחריו
וראה נערה אחת
שהייתה מלקטת שעורים
מבין גללי בהמתן של ערביים
אתם מתארים לכם כזה דבר?
היה רעב בירושלים
והיא הייתה מלקטת שעורים
מבין הגללים
אתם שומעים? גללים של בהמות
והיא מוציאה מתוך הגללים, מתוך הגדולים, היא מוציאה משם שעורים כדי שיהיה להם מה לאכול
כיוון שראתה אותו
את רבן יוחנן בן זכאי
נתעטפה בסערה ועמדה לפניו
אמרה לו רבי פרנסני
אמר לה בתי מי את?
אמרה לו אני בת נקדימון בן גוריון
זה אחד מעשירי ירושלים
אמר לה בתי ממון של בית אביך
היכן הלך?
אמרה לו רבי
בכי לא חן מושלים משל בירושלים?
מלח הממון חסד
החסד משמר את הממון
ושאלו
ונקדימון בן גוריון
לא עשה צדקה?
והלוא כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש
היו מציעין תחתיו כלי מלט
ובאים עניים ומקפלים אותן מאחריו וזוכים בהן
שמים לו שטיח אדום, הוא הולך עליו עד לבית המדרש,
נכנס איך שהוא הולך, באים עניים,
מקפלים את זה, הולכים, מוכרים את זה ואוכלים
ותרצו חכמים, כראוי לו לעשות, לא עשה
כמאמר הבריות
לפי כוח הגמל,
כך מטעינים עליו משא
וביתו התרפקה על הצדקה והחסד שלו
אלא הבינה שהיה יכול לעשות יותר ולא עשה
ובממון הרב
אלף אלפי דינרי זהב של נדונייתה
היה חסר החומר המשמר
של החסד
והכל כלה בעשן
כשאין חסד
אין חומר משמר לכסף
איי איי איי הזרועים שאלה הודו לפחות
הודו לפחות רבי יחנן בן תורדיון אומר
אה אשריך רבי אליעזר בן פרתא כשאתה נתפסת על חמישה דברים ואתה ניצול
אני נתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול
כי אתה עסקת בתורה ובגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה
מודה על האמת בלי תירוצים בלי כלום
בננו טמאים איך יכול להיות שהוא אומר שהוא לא עסק?
איך יכול להיות שהוא אומר שהוא לא עסק?
הרי רבי אליעזר בן יעקב אומר
אה ניתן אדם מחוטב לענק של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם
מכירים ביחדים וטורדיון ולא רק זה גם נתן ממעותיו נו אבל לא נתן כראוי
והדוגמה השנייה
שרבן יוחנן בן זכאי פוגש את בתו של נקדימון בן גוריון ומה היא אומרת לו אבא לא נתן כפי הראוי לו לכן הגעתי לעניות שאני צריכה לחפש בין הגדולים של הבהמות
צוערים בשביל לחיות
אתם שומעים?
אין חסד משמר את הממון, אין.
ואנו
כל בן תורה יודע כמה למד
כל אחד יודע אם וכמה פלפל בתורה
כל אחד יודע אם וכמה עשה חסדים
מי יכול לומר
שהוא מנצל את כל זמנו,
שהוא מנצל את כל יכולתו,
שהוא מנצל את כל כישוריו
כראוי לו לעשות
לפי מה שהוא שקבעו בשמיים
ודיברנו על זה בהרצאות האחרונות.
ומי מקבל על עצמו דין שמיים באהבה אם בא עליו דין
ומקבל דין שמיים באהבה ולא מתרץ כמו אדם הראשון, כמו חווה, כמו הנחש,
כמו אלישע בן אבויה,
כמו אדם הראשון, כמו קום.
אלא מה?
מי מקבל עליו דין שמיים באהבה ונוטל על עצמו את האשמה?
כתוב, חכמים זיכרונם לברכה אומרים רשעים מלאים חרטות.
מתי אנחנו התחרטנו לאחרונה?
אז אנחנו אפילו לא בדרגה של הרשעים
של חכמים זיכרונם לברכה.
כי הם היו מלאים חרטות.
הם היו רשעים, אבל מלאים חרטות.
הם ידעו שהם עשו דברים טובים, ואנחנו בכלל לא יודעים שלא עשו דברים טובים. מה אתה רוצה ממני? תגיד, מה אתה רוצה ממני?
אני לומד. מה, אני ישבתי אחרי זה,
אני לא שמעתי את השאול שלך? אני שמעתי את השאול. מה אתה מדבר? למה אתה אומר שאני לא לומד?
ומה, זהו? וזה גמרנו? וזה מספיק לכל היום? זהו? אז למדנו? שלום? הולכים הביתה?
מה הייתה רוצה? התפללתי. התפללתי.
בנץ, בנץ. פללתי בנץ. נו, ומה על השאר היום? מה השאר היום?
תראה, זה צריך כל מיני דברים. אתה יודע, יש סידורים וזה וזה וזה. מה זה החרטות האלה? מה זה החרטות האלה?
אדוני אתה צריך להיות קבוע בבית המדרש
ואם צריך לצאת למשהו אתה צריך להצטער על זה שאתה צריך לצאת
אוף
אוף
צריך לצאת לסד סידורים ללכת לבנק אני אומר לך מאס לי כבר מהדברים האלה וזה מאס לי כבר כל הזמן בנק ובנק וזה וכל מיני שטויות
אתה צריך לרוץ
לרוץ
זהו
אפשר לרוץ לבית המדרש אפשר לשבת לתפוס ספר, ללמוד ללמוד ללמוד
מלא מלא מלא מלא מלא מלא מלא זה לא מספיק גם
אחרי זה מה הכישרונות שלך מה אתה עושה מה הם היכולות שלך איך אתה מזיז את העולם
הלאה קדימה יאללה בוא נראה אותך תארגן משהו תזיז
תפעל תפעיל קדימה
איפה אנשים? מה זה? הכל תירוצים.
אבו שלי, אמא שלי, הם לא לימדו אותי, אבא שלי, מה, הוא חשמלאי,
הוא לא זה, הוא לא זה. מה אתה רוצה ממני? מה, אני אהיה יותר מאבא שלי? מה אתה... מה קרה לך, אתה?
איזה תירוצים! בושה וחרפה. אתה חושב שאתה תבוא עם סיפורים כאלה?
אדם עמד לפני הקדוש ברוך הוא עם התירוצים שלו, קיבל ישר עשר קללות.
חווה התירוץ של ההנחה ששיאני עזרה תך עשר קללות.
בעצב תלדי בנים וכו' וכו' וכו'.
הנחש ארורתה מכל עייר, טח עשר קללות.
האדמה זיווה, טח עשר קללות.
מה זה, אתה חושב שזה? אתה תספר תירוץ, תקבל עשר קללות ישר.
זה רק הפתיח, יש צח קללות בתורה.
ויש עוד שתיים שמכילות עוד בלי סוף.
מה אתה חושב? זה צחוק?
תירוצים, מצטדק, אני, מה זה?
אני אשם? מה אני אשם? אני לא יודע, לא למדתי, לא מבין.
אתמול בא לפה בן אדם
שהוא עמד לי ככה בשקט,
אני לא יודע ללמוד, אני רוצה ואני לא יודע לקרוא, אני לא יודע לקרוא.
אמרתי לו, מה הבעיה? צדד לך מישהו שילמד אותך לקרוא.
צדד לך מישהו שלמד אותך לקרוא.
אבל הוא מוכן לפחות ללמוד, ללמוד לקרוא.
בגיל מבוגר כבר יש לו שלושה ילדים, הוא מוכן להתחיל ללמוד לקרוא.
ואחד שיודע לקרוא ולא פותח ספר,
מה זה?
איזה תירוץ יש לך?
איי, איי, איי.
מה נצטדק?
מה נצטדק?
קראו איתנו זהבה. כן.
רבי חנן יובלן, כשהוא עמיר עושה את דבריך באחוזות העשרים.
להפיקו חרבון העם תורה.