טוען...

תיקון הכישלון | הרב אמנון יצחק שליט"א

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 22.10.2013, שעה: 08:20

הורדת MP4 הורדת MP3


http://live.shofar-tv.com/videos/3266
22-10-13
"...הנה האש והעצים ואיה השה לעולה".
נאמר חידוש גדול ונכבד בענין העקידה בעזרת ה', בענין העקידה נעשה פה נסיון אשר לא היה כמוהו בכל הנסיונות שנתנסה אברהם אבינו ע"ה, שבכל הנסיונות נתנסה אברהם אבינו בכל מיני צער, הן בגופו והן בנפשו ועמד בכולם, אבל במעשה העקידה לא היה חידוש גדול ונסיון חדש, כי אם תוספת צער גדול שלא טעם טעם כזה בכל הנסיונות שעברו, והיה בזה צער שלא ידמה ולא ישווה לו בכל היסורים שבעולם שאפשר לצייר בדמיון של אדם, זהו צער חילול ה' יתברך. בודאי שכבוד שמים היה לאברהם אבינו הוא יקר וחביב מכל החמודות שבעולם אפילו מאהבתו את יצחק בנו, שכל עמלו וטרחו של אברהם אבינו כל ימי חייו היה לגדל ולהודיע שמו הגדול יתברך בעולם, והנה לעשות דבר משונה ובלתי מתקבל על שכל האדם כזה, להקריב קרבן אדם על גבי המזבח על לא דבר ובלתי אנוס כי אם על פי רצונו הטוב, היה העולם כולו מביטים על זה בגועל נפש וחרפה ובוז ולדבר משונה וסר טעם, והיה אברהם אבינו מוכרח להודות שעשה זאת על פי מצוה ה' יתברך, ודבר זה טוב וישר בעיני אלהים שיקריב האב את בנו יחידו לקרבן, מה שאין הלב והשכל סובל זאת ומתנגד בהתנגדות גדולה מאד. ואם היה טוען את הטענה הזאת ואומר שה' ציווהו, היה מזה חילול ה' שאין כמוהו. ומזה היה צער גדול לאברהם אבינו יותר מהצער על יצחק בנו, צער של חילול שם שמים בעולם אשר היה יקר לאברהם אבינו יותר מכל החמודות שבעולם, ואשר על מזבח כבודו יתברך הוא הקריב את כל ימי חייו, קפץ לכבשן האש, נלחם נגד כולם, היה במערה 13 שנה, מה לא עבר, הכל לכבד את ה', ופתאום יוצא ממעשה שלו חילול ה' כזה גדול. לא היה כזה מכל הנסיונות שנתנסה עד הנה, ובכולם היה קידוש ה' ופרסום שם שמים בעולם, כל נסיון ונסיון קודם. אבל במעשה העקידה מלבד הצער הגדול על בנו, ועל חמודותיו שהלכו ממנו, עוד נתוסף לו צער רוחני גדול ונורא, הוא הצער של חילול כבוד שמים בעולם שלא היה עוד כמוהו. אז זה דבר אחד שבנסיון הזה לא היה דומה לו בנסיונות הקודמים, וזה הנסיון הכי קשה והכי גדול יותר מעצם העקידה.
עוד דבר הראוי לדעת בענין העקידה, שאברהם אבינו לא קרב את בנו לשחוט אותו בדרך אכזרית, הוא לא שכח את היחס שבינו לבין יצחק ואהבתו אותו, ושלא נחשוב שזה כמו איזה שוחט שלוקח בעל חי כדרך העמים הפראים הקדמונים עובדי האלילים שהיו מוסרים את בניהם ובנותיהם הקטנים לשרוף אותם באש והיו מתופפים בתופים לבל ישמע קולם וצעקתם הגדולה והמרה, והיה זה מעשה אכזרי ורציחה כדרך כל רוצחי נפשות, וזה היה מפאת התאוה של הכהנים שלהם לראות איך תצא נפשם של העוללים ואיך יפרפרו ביסורי מוות נוראים כאלה, היה להם עונג גדול מזה.
לא כן אצל אברהם אבינו ע"ה, הוא נצטווה "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק", אמרו חכמים ז"ל, ליתן שכר על כל דיבור ודיבור. מה השכר שמגיע לאברהם אבינו על כל דיבור ודיבור - אז מתחו את המשפט עוד קצת, אז בשביל זה צריך לקבל שכר, איזה שכר, על כל דיבור ודיבור, מה זה על כל דיבור ודיבור? כל דיבור שאמר לו ה' היה ענין בפני עצמו, "קח נא את בנך" כשאתה לוקח אותו תזכור ואל תשכח אפילו רגע אחד שזה בנך יוצא חלציך, בשעה שאתה הולך לעשות את זה תתמקד בנקודה שאתה עוקד את הבן שלך היחיד שלך, "קח נא את בנך" שלא תשכח אפילו רגע אחד שהוא בנך יוצא חלציך. את יחידך, שלא תשכח שהוא יחידך, אין עוד אחד כזה בעולם. אשר אהבת - שלא תסור אהבתך אפילו רגע אחד ממנו, לא שתעקוד אותו כאילו כבר ויתרת עליו אתה יודע שכבר איננו ועכשיו מבצעים את הפעולה, שבכל רגע אתה זוכר שהוא בנך, שהוא יחידך ושאתה אוהב אותו ורגע אחד לא תפסק האהבה, את יצחק - שלא תשכח כל העת שהוא יצחק הגדול בחכמה ודעת ובעבודת האלקים. ככה במצב הזה על כל דיבור ודיבור לתת לו שכר, כי כשעוקדים את הבן יוצא החלצים ושמים לב לנקודה הזאת, כשיודעים שזה היחיד ואין בלתו בעולם, כשיודעים שזה האהוב שאין כדוגמתו, וכשיודעים שזה היחיד איייי. אז כל זה נותן שכר על כל דיבור ודיבור, זה השכר שהגיע לאברהם אבינו ע"ה בעד כל דיבור ודיבור, שמפאת כל דיבור שנצטווה גדל נסיונו של אברהם אבינו, ועשה את המעשה לא בגדר אכזרי, כי אם בכל מידת הרחמים והאהבה לבנו יחידו, והיה מעורר בקרבו בכל כוחו את רגשי החמלה והאהבה אליו, אבל בכל זאת היה צריך שתתגבר אהבתו לשמו הגדול והנורא יתברך על אהבתו וחמלתו על בנו יחידו. זהו עיקר גדול לדעת בענין העקידה. כמו שיעקב אבינו אחרי 22 שנה שלא התנחם כשידע שיוסף חסר לו, הוא עומד להפגש איתו, אז בפגישה כזאת רצים אחד לקראת השני, הוא עוצר ואומר קריאת שמע, שאת כל האהבה שיש לו לבן שלו הוא מעביר לקב"ה. זה היה האבות הקדושים, והנסיון היה למרות שאתה אוהב אותו בגבורה גדולה כך אתה עושה.
אותו דבר היה עם אברהם אבינו כמו שלמדנו, כשגרש את ישמעאל כשהוא אוהב אותו ואהב אותו כמו יצחק, אשר אהבת - אמר יש שנים שאני אוהב - ישמעאל ויצחק, וכשאמר לו ה' גרש עשה את זה במלוא מידת הגירוש. כמה היה אוהב את הקב"ה אברהם אבינו, אברהם אוהבי, אוהבי, ה' קורא לו אברהם אוהבי, מי זכה עוד לכזה דבר - אברהם אוהבי.
אשר על כן יש לנו לעיקר ויסוד במעשה העקידה, דברי חכמים ז"ל שאמרו שהיה ליצחק בן 37 שנה בעת העקידה, שכבר היה גדול בדעתו, ועשה אברהם אבינו מעשהו בהסכמה גמורה עם יצחק בנו, והיה יצחק משתתף במעשה של העקידה, ועובד ה' במידה ידועה כאברהם אבינו, עוקד והנעקד הולכים ביחד, חזק מאסרי, הוא מבקש מאברהם - תחזק מאד את המאסר שלי שאני לא אזוז ואפסל כקרבן. כמו שכתוב בפסוק "וילכו שניהם יחדיו" בדעה אחת צלולה, הבן להזבח והאב לזבוח, וכל זה אחרי שהודיע לו שהוא יהיה השה לעולה. אז אם כן מעשה אברהם אבינו לא היה אכזרי כי אם נסיון של מעלה שהסכימו שניהם האב והבן שצריך לקיים את ציווי ה' יתברך כמאמרו בלי שום הרהורים, ונעשה כל זה בכל ההרגשים הטובים של אהבה וחמלה ויקרת החיים מפאת שניהם, גם אברהם וגם יצחק.
אז בנסיון הזה רואים שהצער הגדול ביותר שהיה לו אי פעם זה החילול ה' שהיה יכול לצאת מכל העקידה, ואעפ"כ הלך על זה אברהם אבינו, "ואני בתומי אלך" "התהלך לפני והיה תמים" והוא הלך עם ה' בתמימות בלי חכמות, בלי חשבונות, בלי קל וחומר, בלי שום דבר, ה' אמר אז הוא עושה. והדבר השני שבעקידה הזאת זה הכל היה בשיא החמלה, בשיא האהבה, בשיא ההבנה שזה היחיד שבעולם, ושאין זולתו ואפשר שלא תהיה יותר אומה ישראלית, ובזה מסתיים הכל, עם כל זה שום חשבון לא נכנס ושום הרהור אחרי מידתו של הקב"ה למעלה ממשה רבינו. זה אברהם אבינו ובמידות שלו צריך להדבק.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

  •    שיתוף   

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת