זה לעומת זה | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

הרב יעקב גלינסקי זכר צדיק וברכה מביא על פרשת השבוע וישכם

הוא מספר ששמע מהרב דסלר זכר צדיק וברכה משגיח דה פונוביץ'

שאברהם אבינו בגיל מאה

נולד בניסים גלויים

בן

יצחק אבינו

בן מושלם

עמוד היראה

והובטח לו אודותיו הבטחות מפליגות

בגיל שלושים ושבע נצטווה לה על אותו עולם

כמובן שהוא לא הרהר בדבר כמו שהשם מעיד עליו

שהוא לא הרהר אחר מידותיו

ואדרבא

וישכם אברהם בבוקר

ויחבוש את חמורו

הוא בעצמו קם וחבש את חמורו ולא ציווה לאחד מעבדיו

שהאהבה מקלקלת את השורה

בדרך כלל אדם שצריך לעשות כזה מעשה אז הוא כבד מאוד מלעשות

מתעכב כי הוא הולך להוציא

כביכול את בנו לעקדה

וזה אהבה שהוא אהב את השם קלקלת השורה כי מן היושר לא לעשות כך לא בעצמו יש לו עבדים שעשו

מרוב שהוא רוצה ומשתוקק לעשות ציווי השם

הוא קם בעצמו

ונשאלת השאלה מה זה וישכם

פירושו שהוא קם מהשינה

איך הוא היה יכול לישון בלילה?

איך אפשר לישון בלילה?

אתה יודע שמחר אתה הולך לעקוד את הבן שער כל הלילה?

ער, אפשר לישון?

מבהיל

מקבלים כזו נבואה כזה ציווי קח את בנך את יחידך אשר אהבת בעליהו לעולה

הלב הומה

הרגשות גויים העשתונות נבוכים

החרדה לופתת

זה אצל אדם רגיל ועוד יותר מזה

אבל לא אצל ראש צורים

אלו אבות הקדושים אברהם בראשם ראש צורים

ולא אצל איתן האזרחי

שהוא צוג של שלווה

של רוגע ואמונה

איי איי איי איי הלך לישון

זמן שינה שינה זמן השכמה השכמה

מי יכול לשלוט במידות באופן כזה?

לא יאומן כי יסופר.

דוד המלך אמר

בתהילים ג' ו'

אני שכבתי ואישנה

הקיצותי

כי ה' ישמחני

במה משתבח דוד המלך?

בזה שהוא שכב וישן

מי לא שוכב וישן?

אני שכבתי ואישנה

הקיצותי כי ה' ישמחני נו מה מה מה השבח

פה שהוא משבח

אבל אם נתבונן בראש המזמור מזמור ג'

רואים בבורחו מפני אבשלום בנו

בזמן בריחה מאבשלום

שמבקש להורגו

והוא אומר

אדוני

מרבו צריי

רבים אקמים עלי

וברדיפות משאול מאבשלום ממילו

ושם כתוב שדוד עולה במעלה הר הזיתים

עולה ובוכה

וראש לו חפוי

והוא הולך יחף

וכל העם אשר איתו חפו איש ראשו

ועלו עלו עולה ובכה

ככתוב בשמואל ב'

טו ל'

ואחיתופן

ביקש להורגו בו ביום

ואלמלא סוכלה עצתו היה זה סופו של דוד

ובמצב זה הוא אומר

אני שכבתי

ואישנה

לשכב ולישון כשאתה נרדף אחרי כולם בוא הנה זה לא דבר רגיל

זה לא סתם ללכת לישון

בשעה שכולם רודפים וסכנת נפש

מרחפת עליך אפשר לישון?

איך אפשר לישון?

והעיד על עצמו דוד המלך

אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו

אם לא שיוויתי

שיוויתי

זה שבכל מצב, מצב טוב ולא טוב אצלי שווה

שיוויתי כן ודוממתי

אני מדמה את עצמי כגמול עלי אמו שאין לו

כל דאגה והוא בוטח באימא שלו ביטחון מוחלט ככה הוא בטח בשם והלך לישון

למרות כל הרודפים אחריו

ואמר הרב דסלר, זכר צדיק לברכה

שאנחנו משתאים לדרגות ביטחון אלו

ובטוחים שמידה זו מופקעת מאיתנו

אברהם אבינו הגיע אליה,

דוד המלך הגיע,

מי ידמה ומי ישווה להם

אבל אין זה כך

כי כלל נקוט בידינו

גם את זה לעומת זה עשה האלוהים

עכשיו נראה היפוך של אותה מידה כמה היא חשובה פה

נראה מידה הפוכה בצד של הטומאה

מצינו שפרעה לקה מכה אחר מכה

והרי הגמרא בבבא מציע כו אומרת שבשלושה אהווה חזקה דבר שחוזר על עצמו שלוש פעמים זה חזקה

וכאן היה לו שלוש כפול שלוש פלוס אחד

תשע מכות באו לו כסדרן

במלואן

עד שאמרו לו עבדה וטרם תדע כי עבדה מצרים

מה אתה עושה?

ובא משה רבנו ומודיע לפרעה

כה אמר אדוני

כחצות הלילה

אני יוצא בתוך מצרים

ומת כל בכור בארץ מצרים

מבכור פרעה

היושב על כסאו

ביקום פרעה לילה

הוא וכל עבדיו

וכל מצרים

ותהי צעקה גדולה במצרים

כי אין בית אשר אין שם מת

מה שהבטיח משה מתקיים

מה כתוב?

רש״י אומר ויקום פרעה

מה זה ויקום פרעה? ממיתתו, מהמיתה

לילה

ולא כמו שהמלאכים רגילים לקום בשלוש שעות שביום

הם לא קמים בנץ

בשלוש שעות של היום, בסביבות תשע בבוקר

מה רצה לומר?

מה רצה לומר?

שקרע המפיל,

המפיל חמלי שינה,

לבש פיג'מה והלך לישון פרעה

ובמכת בכורות הוא קם ממיתתו.

מתי? מתי הוא קם?

נו, מתי הולכים לישון?

בעשר, באחת עשרה.

הלוא דרך המלאכים לקום בשלוש שעות ביום.

ודאי הנה משנים שתים עשרה שעות, מאחת עשרה עד תשע, די והותר, מספיק.

כן?

אז בשתים עשרה

עומד למות בנו

ובאחת עשרה הוא הולך לישון.

שמעת?

כמו אברהם, לא?

אברהם הולך לעקות את הבן שלו

וישכם אברהם בבוקר, אז הוא ישן

והוא קם.

אבל זה מאהבת הבורא לקיים ציוויו, וזה מאהבלה שלו הלך לישון. טמבל.

אחרי תשע מכות, כשאתה רואה שהכל מתקיים, מכה עשירית,

הולכים להרוג גם אותך, אתה בכור, וגם את הילדים שלך, וגם של כל מצרים.

ואתה הולך לישון ב-11?

ואחר כך אתה קם?

ויקום פרעה לילה.

אז ישן.

ולא לבדו הוא ישן,

אלא הוא בכל עבדיו.

כתוב ויקום פרעה לילה הוא בכל עבדיו, בכל מצרים.

מה זה אומר?

מה זה אומר בכל עבדיו? פרש רש״י

הוא תחילה,

ואחר כך עבדיו.

מלמד

שהיה הוא מחזר על בתי עבדיו ומעמידן.

הוא הלך דפק בתלתות, קומו, קומו.

מתים, מתים הבכורות.

מילא פרעה,

כבד לב פרעה, כמו כבד,

שמבשלים אותו.

ככל שמבשלים יותר את הכבד הוא מתקשה.

אז פרעה הוא כבד לב. בסדר, הבנו.

אבל עבדיו.

הרי הם אמרו, הטרם תדע כי אבדה מצרים.

אז הם היו מודעים,

והם שומעים שהלילה תהיה להם מכת בכורות, איך הלכו לישון

אחרי ההבנה שהטרם תדע כי אבדה מצרים.

והייתה צעקה גדולה במצרים.

וזה ידוע שהאבות לא שומעים בכי של תינוקות בלילה.

חרשים, חרשים האבות.

מה העוד כמות הבאה?

אבל צעקה גדולה של בכורים שנהרגים ופרעות צריך לנקוש על התריסים, להעיר את כולם.

איי, איי, איי, איי, רואים?

גם זה לעומת זה עשה אלוהים.

פה מסוגל אברהם בגודל ביטחונו ורצונו לעשות את רצון השם לישון

לפני יום העקדה.

ופרעו לפני אובדן כל בכורות מצרים יכול לישון מהטמבלה שלו.

זה לא יאומן כי יסופר.

גם זה לעומת זה עשה אלוקים.

מספר רבי יעקב גלינסקי, זכר צדיק ברכה.

בשעתו הייתה רעידת אדמה בטורקיה.

והרדיו אמר שבלילה צפויה רעידת אדמה באזורנו.

זה היה בחודש שבט.

ירד גשם זלעפות.

והיה זה רק חשש.

חשש שווא שצפויה רעידת אדמה באזורנו.

אנשים, נשים וטף יצאו מחורבלים אל הקור והגשם.

הצטנפו תחד מטריות.

תינוקות בכו בעגלות. אף אחד לא לקח סיכון.

וכאן,

במצרים, עם שלם,

הוא וכל עבדה וכל מצרים ישן

אחרי שברור להם שהמכה העשירית תבוא כמו תשע קודמות.

אין זה כוח אנושי?

מה זה?

מה זה?

גם זה לעומת זה עשה אלוהים.

אז מאיפה המקור הזה?

מאיפה יש מקור וכוח כזה של אנשים שיכולים לישון כשהם ידעים שהם עוד מעט יוצאים להורג?

מהקדושה.

מהמדרגה שהגיע אליה אברהם אבינו

והשריש אותה בזרעו אחריו.

אז חייבת להיות גם מידה כזו בסטרא אחריו.

גם זה לעומת זה עשה אלוהים.

אחרי שיש לנו מדרגה כזאת

של אברהם אבינו אז צריך להיות שתהיה כנגדה מידה כזו בצד של הטומאה.

ומספר רבי ינקב

היה זה באחד בימי הקיץ

בשנת תשמז

הזמינו אותו לומר שיחה בבית הכנסת יבנה בתל אביב.

נו,

שלוחי מצווה אינם נזוקים,

הוא מספר נסעתי בקו שישים ושתיים

עד פאתי שוק הכרמל.

עשיתי דרכי מזרחה

לכיוון רחוב מזה.

הגעתי לרחוב אלנבי.

והגמרא אומרת

שגם כשליקה דרכה אחרינה יש לשמור העיניים כמידת היכולת.

רחוב אלנבי הומה אנשים ונשים וכידוע איך הולכים שם

אבל כשאין דרך אחרת

אז הוא חייב ללכת בשביל לתת את הדרשה בבית כנסת שם

אבל גם במקום כזה ודאי שאם אין דרך אחרת צריך לעצום את העיניים ולא להסתכל ולא לפגוע בעיניים.

והנה

בלכתי אני שומע מכונית מצפצפת מצפצפת

צופרת

מעיטה ומלווה אותי וצופרת

במכוניות צופרות אחריה בעצבנות.

כל זה מה נוגע אליי?

לפתע אני שומע צעקה מכיוון הכביש.

זה לעומת זה!

מה אומר?

אני לא מכיר את כל המשוגעים של תל אביב.

מה אז אני שומע?

ינקלה!

נו, אולי בכל זאת זה איזה בני ברקי?

אני מרים עיניים ורואה פרצוף זורח, לא מוכר,

צופר וקורא

גם זה לעומת זה!

אני מתאמץ, מקלף בדמיוני את הזקן האפור

של האיש,

מצעיר את פניו ושואל דרל?

ברל? זה דוב דוב ברל?

כן, זה הוא ולא אחר.

מזמין אותי למכונית,

ואני עושה חסד עם השיירה הצופרת?

ברל!

מי מאמין?

ואני חוזר ארבעים ואחת שנים לאחור.

היה זה בשנת תש״ו,

בסיום מלחמת העולם,

לאחר

דרך חתחתים מסיביר,

מצאנו עצמנו במחנה עקורים בברלין.

הגיעו לשם גם פליטי מחנות השמדה,

ובהם היה ברל,

חסיד אברך מגליציה,

שאיבד את כל משפחתו בשואה

וחווה זוועות אין ספור בגטו

ובמחנה השמדה.

מבולבל היה,

תוהה ונבוך.

נאחז בי כעוגן הצלה,

שאל בתחינה

במחנה העקורים בברלין.

איך אפשר להמשיך?

איך אפשר להמשיך?

באמונה איתנה, בלי תהיות, כאילו כלום לא קרה.

איך אפשר?

אמרתי לו,

בוא נלמד סיפור מהגמרא בסנהדרין צדיק ו׳.

כשעלה סנחריב על ירושלים

בראש 185,000 ראשי גייסות,

הלך לבית העבודה הזרה שלו והבטיח

שאם יצליח

יקריב לה לעבודה זרה את שני בניו

הדר מלך

משרעצר

הגיע לירושלים

והכיפה בליל הסדר

ויצא מלאך אדוני והכה את כולם

חוץ מסנחריב ובניו

ושני משרתיו

נבוכדנצר ונבוא זרעדן.

נו,

אגע בעצמך

בישכימו בבוקר

והנה כולם פגרים מתים,

כמו שכתוב במלאכים ב' יט' ל'

שטיח של גופות.

370 מיליון.

איזה אסון.

איזו שואה.

מה כתוב שם בהמשך?

ויישא

וילך

וישוב סנחריב מלך אשור

וישב בננבה.

הגמרא מספרת

שמלאכי השרת התעללו בו בדרכו

ושמוהו ללעג ולקלס

ומי עשה?

בשובו הלך לבית העבודה זרה וביקש להקריב את בניו

קמו עליו בניו והרגוהו

ונשאלת השאלה, מהיכן כוח זה?

שויטה?

טיפש?

לא עזרה לך העבודה זרה?

אתה הולך להקריב לה את הבנים שלך?

מהיכן יש כוח כזה?

מפלה מוחצת ספג.

מאות מיליונים

פגרים הותיר אחריו

והוא עוד מחזיק בתומו

מוכן להקריב את בניו

על המזבח של עבודה זרה?

לא מובן

אלא בעיקרון של זה לעומת זה עשה אלוהים

מכיוון שהבורא יתברך

יצר כוח כזה בקדושה

כמו שענה אברהם אבינו לטענות השטן

בדרכו לעקדה

אני בתומי אלך

לא רוצה לשמוע אותך בכלל

אני הולך לעקוד את הבן

מסירות נפש לקיים את רצון הבורא

כיוון שיש כוח כזה בקדושה

פועל כוח כזה אוטומטית גם בטומאה

שיכול שויטה כזה ללכת להקריב את הבן שלו, הבנים שלו, לעבודה זרה שהפסידה אותו,

שהרגה לו את כל צבאותיו

ברל

כך אמר רבי יעקב גלינסקי

במחנה בברלין

אמר לו ברל

תזכור את הצורר

הרשע יימח שמו וזכרו שהמיט על עמנו וגם על עמו שואה נוראה כל כך

תזכור את הצורר הרשע השיכור הניצחון הוא היה

אירופה כולה נרמסה תחת מגפיו

והנה נהפך עליו הגלגל

נחל תבוסה אחר תבוסה

באל-עלמיין

בסטלינגרד

באיטליה בנורמנדיה הכל קרס מכל הכיוונים

הכל התמוטט עליו בבונקר בברלין

העיר האחרונה המכותרת

והוא שלח עוד 80 אלף נערים

נוסעי רובים לעצור את הטנקים הרוסיים שרמסו אותם בשרשרותיהם

מה חשב ההשמדאי הזה?

הרי ידע שהכל אבוד

שיתאבד שבוע קודם

ויציל את הרבבות מעמו שלו

איזה כוח זה

של טומאה

יכול להיות כזה?

כן, איזה כוח דחף את פרעה לשעוט לים סוף בעיניים פקוחות?

איזה כוח.

זה לא היה מכוחם.

זו הייתה בבואה של זה לעומת זה

מכוח הקדושה.

כיוון שיש את הכוח הזה בקדושה על הדברים הטובים,

על קידוש השם, על מסירות נפש,

גם זה לעומת זה עשה אלוהים,

יש את אותו כוח בטומאה על הפוך.

ואם לא נלך

בדרכו של אברהם אבינו,

אם לא נאמר כאברהם אני בתומי אלך בלי שאלות, בלי ספקות, השם אומר זה רצונו,

אנו מועלים בתפקידנו.

הכוח הזה נוצר עבור הקדושה

והצוררים משתמשים בו.

ואם הצוררים משתמשים בו אנחנו נערוג מן המערכה?

בגיננו נוצר הכוח הזה בטומאה.

ארבעים ואחת שנה עברו,

ואני פוגש את ברל בתל אביב.

נוסע איתו לשיחה ברחוב יבנה

והוא מספר לי שהקים בית לתפארת

ויש לו בנים וחתנים בני תורה והכל בזכות משפט אחד.

זה לעומת זה

עשה האלוהים.

כי אם סנחריב

והצורר הגרמני

היו תלמידיו של פרעה,

עלינו להיות תלמידי אברהם אבינו.

וללכת בתום ובשלמות

אחר ציוויי השם

במסירות נפש.

הקדוש ברוך הוא רצה לראות האם יעמוד אברהם בניסיון הזה.

כמובן שלא היה בדעתו שהוא יקריב אותו.

לכן הוא אמר לו העלה הוא לעולה.

לא הקריבהו.

העלה הוא.

העלית אותו על המזבח.

עכשיו תוריד.

זה מה שביקשתי.

עכשיו ראיתי שאתה מסוגל.

מספיק.

אנחנו צריכים להיות בניו,

תלמידיו של אברהם אבינו.

לסיטרה אחרי יש את התלמידים שלהם. סנחריב, הצורר,

הגרמני,

פרעה ואחרים.

אנחנו הולכים בדרכי האבות.

רבי חנניו ברגשיו אומר