רשעים היו לפני סדום ויש רשעים גם אחריה. אבל הסדומיים עוררו זעם מיוחד. מדוע? משום שהיו להם תירוצים. הם הצדיקו את כל מעשיהם הגרועים. קבעו אותם במערכת החוקים וכך הכשירו את השרץ. וזה הנורא מכל. מה אתה יכול לעשות נגד חוקים מעוותים?!

אומר הרב גלינסקי אני נזכר: התקשר אליי רב שכונה בצפון ת"א וסיפר שיש בשכונתו אדם שמכיר אותי. היינו יחד בסביר והוא פרץ פרצה, פתח חנות למוצרי מזון בשבת קודש. אז הרב ביקש אולי אני אוכל להשפיע עליו. נסעתי. שמח לראותי. דיברתי עמו וכמובן דבר לא עזר. נו, אני את שלי עשיתי. מה אפשר עוד לעשות? עבר זמן והרב התקשר אליי שנית והזעיק אותי בבהילות. מה קרה? זה כבר עובר כל גבול. לא זו בלבד שהוא פותח את החנות בשבת, עוד פרסם שהחלב הנמכר הוא בהכשר של הרב. וכמובן לא היו דברים מעולם. אז הוא משתמש בהכשר של הרב בצפון ת"א וזה הכל שקר. הוא אומר שחלב נמכר בהכשרו של הרב. לא מדובר בשקיות של חלב כמו היום, אלא בחלב שמוכרים פעם בגלונים כאלה ועוברים ממקום למקום. נו, זה באמת עובר כל גבול. נסעתי ואמרתי לו: "שמע נא, הצהרת בפניי בעזות נפש שאינך מקפיד על בן אדם למקום. רק על הדברים שבין אדם לחברו אתה מקפיד. ולצער ככה את הרב שלא העניק לך הכשר ולראות את הקונים שסומכים לשווא על הכשר מזויף, זה עוולה בין אדם לחברו". ומה ענה? "זה באמת בהכשרו של הרב.שאלתי את הבלן במקווה ואמר לי שהמקווה עומדת תחת השגחתו של הרב. אז בכל בוקר לפני שמחליפים את המים, אני לוקח כמה דליים ומערב אותם בחלב. אז זה בהכשר של הרב". לערב מים בחלב עם שערות מהמקווה, אחרי שכולם היו שם, עם מים. הונאה! ומים כאלה זוועה. והוא צודק. הוא בטוח שהוא לא עשה שום עוולה. נו? אפשר לא לזעום? ככה היו חוקי סדום וככה יש גם היום חוקים כאלה. שזועקים לשמים ואין לך מה לעשות. שהגיעו המלאכים להפוך את סדום, מצאו את לוט יושב בשערה. כי באותו יום מינוהו שופט עליהם. "והוא ישב בשער". מה זה והוא יושב? כתוב בלי ו"ו. כאלו כתוב "ישב". זאת אומרת, באותו יום ישב. ותמוה במשך יובל שנים, 52 שנה התקיימה סדום. 25 שנים ראשונים היה שלווה ונחת ורוגע ועשירות והכל. וחטאו לה'. רעים וחטאים. 25 שנה הביא להם כל מיני צרות ובעיות ופגעי טבע וכו'. ולא הבינו. אז יובל שנים היא לא נהפכה ולא שרף אותה ולא כלום. ודווקא ביום שמינו את לוט כשופט, דווקא אז היא נהפכה? לכאורה עם שופט צדק כמו לוט, היה להם סיכויים לשפר את עצמם ואת דרכם. אומנם במדרש כתוב: האחד בא לשפוט שפטו, וואיי וואיי! אז הם אומרים: "אם אתה עושה מה שאנחנו אומרים, בסדר, אבל אם אתה הולך לתקן פה את העולם ולעשות כך וכך...". בקיצור, אז למרות שהיה שופט צדק שיכול לשפר את הכל נהפכה דווקא בו ביום. וחמשיים שנה שהיו שמה חמישה שופטים... ה' ירחם! פעם הקראתי לכם את זה מהמדרש איזה שמות היו להם ואיזה תפקידים היום להם. "הרב שקר" ו"רב נוכל", כל המשות האלה. "ארכי" ארכי פרחי".

אז אומר הרב גלינסקי, זכרונו לחיי עולם הבא: אקדים לתשובה,לתשובה, לתשובה איך יכול להיות שביום דווקא שהוא מונה שופט, שופט צדק, איך זה דווקא אז נהפכה העיר? אבל אקדים לתשובה סיפור מעשה והמעשה היה בי: כשהשתלטו הרוסים על ליטא אסרו על קיום הישיבות. סגרו את תלמודי התורה, אטמו את המקוואות. אבל לא יכלו לאסור את האנשים כבודדים. קשה מאוד. ולא יכל לאסור אותם מלקיים את מצוות דתם. ובנובהרדוק הם יודעים חינכו אותנו לאור. לא יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'. "גירה בעיני שטנה". חץ בעיניו של השטן. הלכתי בחוצות העיר, הציציות בחוץ. והשטן הגיע. שוטר עצרני. "מה החוטים האלה?". "בגד של יהודים. יש ברוסיה חופש דת". עיניו ברקו ברקים. "חופש הדת בבית! ללכת כך ברחוב זו התגרות. זה פרסומת לדת. זה פעילות אנטי- מהפכנית". צמד מילים שעורר חלחלה באותם מילים. "את התעודות". "אראה לך". הייתי פליט מפולין. חסר תעודות. זו הייתה עבירה פלילית. עלולה לסבך בצרות צרורות. "בוא איתי למשטרה, שם יחקרו אותך". ואז ימצאו שאני בן ישיבה. ולא עובד. לפי הגדרתם: "טפיל". עבירה נוספת זאת. אך מה באפשרותי לעשות? כאשר עבדתי, עבדתי. נו, אנחנו הולכים וכולם סוטים מדרכנו. כאילו היינו מצורעים. איש אינו רוצה בקשרים. לא עם השוטר ולא עם האסיר. תוך כדי הליכה,אני שולף מהכיס שני רובלים ומושיט לו. "טוב, יפה". הוא מסנן בארסיות. פרופגנדה. פרסומת חוצות לדעת. וחסר מסמכים. ומנסה לשחד שוטר בעת מילוי תפקידו. תמשיך כך, תקבור את עצמך". ומחיש את צעדיו לעבר תחנת המשטרה. שתגיע לשמה אני אבוד. הדברים יצאו מכלל שליטה. ,טוב". אני עונה. "תגיד אתה כמה". "חמישה, לא פחות". למזלי הטוב, היה לי. החמישייה החליפה ידיים והשוטר הפטיר "לך ושלא אראה אותך יותר". הכוונה בלי חמישה רובלים. והבנתי והבנתי.