טוען...

מדוע לא להמתין? | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 29.12.2016, שעה: 08:04

הורדת MP4 הורדת MP3


"וקבעו שמונת ימי החנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול".

ידוע קושית מרן הבית יוסף באורח חיים סימן עת"ר: באיכה למדה. למה קבעו שמונה ימים. שכיוון שהשמן שבפח היה בו כדי להחזיק לילה אחד. ונמצא שלא נעשה נס, אלא בשבעה לילות. כי ביום הראשון היה מספיק לאותו יום ולא היה שום נס. אז היה צריך לקבוע שבעה לילות שבעה ימים נס חנוכה ולא שמונה.

האמת שזו קושית רבותינו הראשונים. האור זרוע ותוספות הרא"ש, האשכול והמאירי. הם שאלו ותירוצו. אלה שזכה בית יוסף וקוריה קושיה זו על שמו. והוא תירץ שלושה תירוצים ונאמרו עליה מאות תירוצים. אחד מגדולי אדמו"רים בדור שלפנינו היה משמיע בכל אחד מלילות החנוכה תירוץ חדש על הקושיה. ובמשך עשרות שנים, לא חזר על תירוץ פעמים. הנה דוגמה לשערי תירוצים לא ננעלו.

"אענה גם אני חלקי", אומר הרב יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא. וכדרכו בסיפור:

שהייתי בארה"ב לביסוס מוסדות התורה, עליתי למעונו של עשיר מוקיר תורה. אמר לי: "מוקבל בידנו שחנוכה זה זמן מסוגל לחלוקת צדקה. תבוא בחנוכה, בשבוע הבא ותקבל ביד נדיבה".

ובכן הגמרא בסוכה נ"ו אומרת: כי "בוצינא טבא מקרא". רש"י מפרש: משל להדיוט אומר: האומר לחברו: דלעת קטנה אני נותן לך במחובר. אם  תרצה לתולשה עכשיו, תלוש. ואם תרצה להניחה עד שתגדל ועד שתעשה דלעת גדולה, הניחה ותגדל. טוב לו לתילה מיד, שמא לאחר זמן יתחרט בו זה.

רש"י אומר שיש משל הדיוט שאומר שעדיף לקחת מה שמצוי לקחת כרגע ואפילו קטן ממה שלהמתין עד שיגדל והנותן יתחרט. התוספות מסבירים שבוצינא זה לאו דווקא דלעת קטנה אלא זה קישוט. קישואים שהם מתבשלים מהר, יותר מהדלעת.

"נו, אבל מי כמוני בעל ניסיון", אומר רבי יעקב גלינסקי, אבל איך אומר לו בלי לפגוע בו. שאני רוצה עכשיו את הצדקה ולא להמתין עוד שבוע בחנוכה? עם כל הסגולות. אמרתי לו: "מחנוכה עצמה מוכח שעלייך לתת לי מיד". תמה: "כיצד?" עניתי לו מקושיתו של הבית יוסף. והסברתי: היוונים טימאו את כל השמנים ומצאו פח שמן טהור ובו שמן ליום אחד. ומראש ידעו שלא יהיה להם שמן טהור בשמונת הימים הבאים, מלבד הפח הזה, כי הוא מספיק רק ליום אחד. כיוון שהיו טמאי אמת והוצרכו להיטהר שבעה ימים, ויום אחד לכתישת הזיתים והפקת השמן, והרי מזה עשרות שנים שבתה עבודה בבית המקדש. אז מה בהילות? להדליק היום ברוב ששון ושמחה ואח"כ להמתין שבוע עד שיטהרו. ימתינו עוד שבוע, כבר המתינו עשרות שנים. ימתינו עוד שבוע ואז ידליקו מפח זה ויובא שמן הטהור וימשיכו ברציפות כל יום את ההדלקה כסדרה. למה לעשות הדלקה יום אחד ולהמשיך שבוע ימים. מה הבהילות, מה החיפזון?

אבל מצווה באה לידך על תחמצנה. אלא בהגיעה זמנה של מצווה או בהזדמנה אליו, מזדמנת אליך מצוה או בהעלותה במחשבתו, עלה לו רעיון לעושת מצווה, ימהר, יחיש מעשהו לאחוז בה ולעושת אותה מיד. ולא יניח לזמן שיתרבה בינתיים. כי אין סכנה כסכנתו. אשר הנה כל רגע שיתחדש, יוכל להתחדש איזה עיקוב למעשה הטוב הזה שהגיע זמנו, הזדמן לפניו או עלה במחשבתו. על אמיתות זה הדבר שכך צריך להתנהג, האירונו רבותינו.

בעניין המלכת שלמה המלך למלך, שאמר דוד לבניהו בן יהוידע: "והורדתם אותו אל גיחון", ממלכים ליד הנהר שיהיה שפע ברכה. "והורדתם אותו אל גיחון", זה מהלך מאות מטרים. ואמר בניהו: "אמן כה יאמר ה'". מה צריך להגיד "אמן כה יאמר ה'"? אומר לך המלך דוד תוריד את הבן שלי, תמליך אותו שמה בגיחון, כמה זה? כמה דקות. והוא אומר: אמן כה יאמר ה'. זאת אומרת, שזה יתקיים. כי הרבה מקטרגים יעמידו מכאן ועד גיחון. בפרק זמן קצר כזה עוד יכולים לעמוד הרבה מקטרגים. זאת אומרת, אין להמתין רגע. וצריך להתפלל על כל רגע שאפשר לקיים מצווה. לא לדחות. "אל תאמר שאפנה אשנה שמא לא תפנה".

עד כמה? שהרי משה נועד להיות גואלם של ישראל. והקב"ה הודיעו שאם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ונשלח לגאלם. "ויהיה בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". על מה? על שהיה לו מות את בנו והוא נתעסק במלון תחילה, כמו שכתוב בנדרים ל"ב. הוא פורק את המזוודות לפני המילה.

אז רואים לא לדחות! תראו איזו תביעה גדולה. חלילה תתבטל הגאולה. אם אין אתה גאלם אין מי גאלם. יכולה להתבטל. ומה עתיד ישראל ומה עתיד העולם כולו? לא להתמהמה! מצווה שבה לידך על תחמצנה.

עד כמה? מה שיעור? כמה זה הזמן? רבי יהושע בן לוי פגש באליהו הנביא ושאל אותו: "מתי יבוא משיח?". אמר לו: "לך תשאל אותו". יושב הוא בין העניים בשער העיר, מוכה וחבוש. ככתוב: "איש מכאובות ויודע החולי, אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם... והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו ובחבורתו נרפא לנו... וה' הפגיע בנו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג).

ואיך תדע מי הוא? איך הוא יזהה אותו. אומר לו אליהו הנביא: כולם יורדם אל הנהר, מסירים את כל תחבושותיהם, רוחצים ומתחטאים ומלפפים מחדש. ואילו הוא מסיר תחבושת אחת, רוחץ מקומה, מכבסה ומלפפה. ואז מסיר תחבושת שנייה ומטפל בפצעה. ומדוע? למה הוא עושה בשונה מאחרים? משום שהוא מצפה בכל רגע אולי יקרא לגאול את ישראל, ואינו רוצה להתעכב כדי ליפוף שתי תחבושות. היום לעשותם נצטווינו ולא למחר לעשותם.

הנשיאים לדוגמה החליטו להמתין בנדבת המשכן, אמרו יתנדבו הציבור מה שמתנדבים ומה שמחסרין אנו משלימים אתו. ולפי שנתעצלו מתחילה, נחסרה אות משמם וכתוב: "הנשאם". חסר יו"ד. וזה בושה גדולה וחקוק בתורה. על מה. שנשתהו והמתינו.  אפילו שהיה משתלם לכאורה לשיראל, כי אם היו ישראל כולם מביאים חצי ממה שנדרש, הם היו משלימים כנגד כל ישראל את החצי. כי הם אמרו שיביאו ישראל מה שמתנדבים, מה שחסר נשלים. אבל ישראל הביאו דים.

וכבר היה מעשה באדם שנחבש בבית האסורים  ונבצר ממנו להתפלל ולקיים המצוות. לאחר מאמצעים רבים והשתדלות רבה, נאות השר לשחרר אותו ליום אחד בשנה. אמר לו תבחר לך איזה יום, אני אשתחרר אותך יום אחד בשנה. שאל אחד מחכמי דורו והתלבט האם כדאי להשתחרר ליום הכיפורים, להתפלל במניין. ולבסוף נטה לומר שישתחרר לפורים לקריאת המגילה. ברוב עם הדרת המלך. הפנו את השאלה לרדב"ז, וענה בחלק ד', זימן י"ג: שאין מעבירים על המצוות.  ולכן המצווה הראשונה שהיא תבוא לידו ואי אפשר לעשותה והוא חבוש בבית האסורים היא הקודמת. ואין משגיחים בה אם היא קלה או חמורה. שאי אתה יודע מתן שכרן של המצוות. וזה פשוט מאוד אצלי! אומר הרדב"ז, במשנה ברורה, סימן צ', סוף סימן כ"ח, הביא אותו.

אומנם החכם צבי בסימן ק"ו ערער על כך, והביא ראייה שמצווה קלה היום נידחת מפני מצווה חמורה שלאחר זמן. אך בקצות החושן, בסימן ק"ד, סימן קטן, ג', הסיק שהמצווה הראשונה קרויה מקודשת לפי שזמנה עכשיו ושווה למצווה חמורה שתבוא אחר כך.

וכתב הרא"ש באורחות חיים ד', נ"ג: אל תתרשל במצווה אם באה לידך. ותעשנה לשם שמים בלי איחור. ובספר חסידים סימן תתע"ח כתב: בתהילים קי"ט,ס כתוב: חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך. זה אומר דוד המלך עליו השלום. לא יעקב אדם המצווה בעבור זה שאמרה התורה: "זה אלי ואנוהו".

התנאה לפניו במצוות, אומרת התורה. כמו שכתוב בשבת קל"ג. כגון טלית נאה, ספר תורה נאה. כמו שהיום יהיה בהכנסת ספר תורה. ספר תורה נאה עם כתר עגילים. סוף סוף. תפס מקום. כמו שכתבו בבבא קמא ט' וברש"י: שלא יאמר אדם אמתין עד שתבוא לידי טלית יפה מאוד. או סופר שכתבו נאה יותר. לא להמתין אפילו להידור מצווה. זה שכתוב "זה אלי ואנוהו", זה יפה מאוד. אבל אדם לא ישתהה לקיים מצווה בשביל ההידור. להמתין עד שתזדמן לידו מהודרת יותר.

ויעוין בתרומת הדשן סימן ל"ה, בשו"ת יעקב, חלק א' ל"ד, שאלת יעבץ חלק א' י"ח, וברכי יוסף, אורח חיים צ"ג, ונשמת אדם כלל ס"ח ועוד.

זאת אומרת, רואים אין להשתהות בקיום מצווה. אפילו קלה ואח"כ תהיה חמורה. ואפילו הידור אין להמתין על זה. אלא מה שיש בידך לעשות, עשה מיד.

ולכן, לא ישתהו. לכן לא ישתהו בבית המקדש והדליקו ביום הראשון. הם לא ידעו שיהיה להם נס. הדליקו ביום הראשון על דעת שאחר כך לא יהיה להם עד עוד שבעה ימים. בכל אופן לא השתהו. אלא "זריזים מקדימים למצוות". כמו שכתוב בפסחים ד': "ולעולם יקדים אדם לדבר מצווה". כמו שכתוב בנזיר כ"ג. והתשבץ, במגן אבות, באבות פרק ה', משנה ד', הביא בשם מדרש משלי: אל תאמר לרעך, זה הקב"ה, זה דודי וזה רעי, "לך ושוב ומחר אתן ויש איתך". את הפסוק הזה מסבירים שבן אדם בא אליך ומבקש ממך צדקה או עזרה או הלוואה או משהו ויש בידך לתת לו, אל תגיד לו לך ושוב ואתן למחר. אם יש לך היום, תן לו היום. אז אותו דבר אומרת תשבץ בשם מדרש משלי שזה גם נאמר כלפי הקב"ה: אל תאמר לרעך, כוונה להקב"ה שנאמר: "זה דודי וזה רעי", אל תאמר לו לך ואשוב ומחר אתן. ויש איתך. ולכן, הדליקו מיד את הנר הראשון, את הפח הראשון. מבלי ידיעה שיהיה נס למחר.

זה מורה שצריך ליתן מיד מה שיש בידך. להורות את היסוד הזה קבעו את ההדלקה ביום הראשון. אז לא רק שהדליקו, גם קבעו לנו את היסוד הזה שאין משתהים ואין ממתינים וכדאי שזה יהיה ברצף, לא כדאי לעשות היום ולהמתין שבוע ולהתחיל מחדש, אין דבר כזה! יש בידך עכשיו לעשות, מה שיש בידך לעשות עתה, עשה. והסכימו עימם מן השמים ונעשה נס ודלק עוד שבעה ימים עד שהובא שמן הטהור.

וזה היה תירוץ של רבי יעקב גלינסקי לקבל את הצדקה מיד ולא לבוא בעוד שבוע לחנוכה. והוכיח במסמרות את הדברים לאותו גביר, מוקיר ונותן צדקה. אבל לימד אותו כלל. עכשיו! מה שאפשר לקחת עכשיו, עכשיו.

וכמו משל להדיוט שלמדנו ש"בוצינא טבא מקרא". יותר טוב לקחת דלעת קטנה או קישוא קטן, עכשיו, תלוש, מאשר להשאיר את הדלעת הגדולה עד שהיא תתנפח ותהיה "בומבילה" בשדה, ותבוא בעוד זמן תיקח אותה. כי עד אז אפשר שיתחרט. עד אז יעברו הרבה מים בירדן. כך היום אומרים. וזה על סמך זה שהרבה מים עוד יעבור בגיחון. עד המלכה של שלמה המלך יעמדו הרבה מקטרגים.

אז אין לסמוך ואין להמתין, תמיד להזדרז ולעשות מצוות. אם הזמינו לך או שיש מצווה שהגיעה זמנה או שעלה בשעתך לעשות מצווה, חוש ומהר ואל תתמהמה, כמאמר דוד מלכנו :"חשתי ולא התמהמהתי". כך צריך לעשות.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 12.05 10:40

    שבוע טוב. לרב אמנון יצחק היקר תודה רבה על השיעורים שלך, בעיקר אני אוהבת ת'שאלות והתשובות שלך.

  • 11.05 21:46

    ב"ה תבורך🙏🏻תבורך🙏🏻הרב שבת שלום ומבורך 🌹🌹🌹🌹 ממש מרגש כמה אנשים יודעים להעריך את כל העזרה שאתה עושה לעם ישראל. השם יתברך 🙏🏻 יזכה אותך ואת כל הקרובים אליך לישועות וברכות מהשם יתברך🙏🏻 ויה"ר שכל משאלות לבכם יתגשמו לטובה אמן.

  • 11.05 21:46

    שלום לכבוד הרב! בהמשך לשיעורי כבוד הרב על השמחה (shofar.tv/lessons/17147), כשלוש שעות לפני כניסת השבת נתקענו ללא חלב לילדים ולנו הסתובבתי למעלה מחצי שעה לחפש חלב ברחבי איזורינו בבני ברק מסתבר מכמה סוחרים בחנויות שיש חוסר רציני בחלב בכשרות עדה חרדית של תנובה בלבד שרק זה מה שאנחנו שותים בקפ"ז. שרתי בדרכי עבדו עבדו.. לא התייאשתי ועשיתי סיבובים בשמחה! בסופו של דבר אכן מצאתי מינימרקט אחד שנשאר לו כמה שקיות אחרונות שהוא גם היה האחרון באיזורנו שאני מכיר לפני החזרה הביתה! ב"ה קניתי מספיק חלב לכמה ימים טובים "בשמחה ובטוב לבב" כפי שכבוד הרב לימד אותנו תודה רבה לרב על הלימוד הנפלא שבין דבר גדול, בין דבר קטן שאנחנו צריכים כמו חלב סך הכל, ניתן להשיג אם רק נהיה בשמחה גמורה ונשיר! שבת שלום ומבורך לכבוד הרב ומשפחתו דוד ביטון.

  • 11.05 21:45

    כבוד הרב, שיהיה שבת מבורכת (אמן) בעודי שומעת את השיעור של השמחה (shofar.tv/lessons/17147) לפתע היתה אזעקה בעירנו - התחלתי לרקוד משמחה! הילדים שהיו רגילים להיות חיוורים - החלו לצחוק ושמחו בממ"ד פעם ראשונה בחיים!

  • 11.05 21:44

    שלום עליכם רבנו, ב"ה היום מוקדם יותר ירד החום לתינוק והוא מרגיש טוב יותר, שרנו סביבו: "עבדו-עבדו-עבדו את השם בשמחה!" והנה ברכת הרב ויישום לימודי קודשו - פעלו ישועה. תודה רבה רבה שבת מבורכת ושמחה.

  • 10.05 16:14

    ישתבח שמו לעד מלכנו איזה כיף להיות יהודי 🙏🏼 תודה רבה כבוד הרב שאתה מלמד אותנו תורה ומסייע לנו להבין את הזכות שזכינו לה שאנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא ויש לנו אין סוף סיבות לשמוח 😃😁 יהי רצון שהשי"ת יברך אותכם בכל הברכות כולם בשמחה בבריאות בשפע ובטוב לבב אמן שבת שלום ✨

  • 10.05 16:12

    כבוד הרב הרב אמנון יצחק שליט"א שבת שלום שמחה ומבורכת (אמן) לפני שעה נפל החשמל ברחוב שלי (ל"ע) ב"ה מיד זכרתי את דברי רבנו על היצר הרע שרוצה לעצור אותי מהכנות שבת מיד קמתי ושרתי: "עבדו את ה' בשמחה!" ורקדתי לא עבר מספר דקות והחשמל חזר תודה להשי"ת על הזכות להיות שייכים לצדיק אמת תודה רבה כבוד הרב.

  • 10.05 15:29

    שלום כבוד הרב, יש סיסמא חדשה בביתנו בזכות כבוד הרב, הבת שלי התלוננה בפני שאחותה נותנת לה "גבסות", אמרתי לה יש לי רעיון, מהיום כשהיא נותנת לך גבסות, את אומרת "אי" וקופצת משמחה ושרה: "עבדו את ה' בשמחה". היא סיפרה לי הבוקר, שאחותה נתנה לה גבסה והיא רקדה ושרה "עבדו את ה' בשמחה", וזה עבד ועוד איך עבד, במקום שתתפתח מריבה וויכוח כמו תמיד, נהיה הפוך, ברוך הוא וברוך שמו, שזכינו בעצות ורעיונות מכבוד הרב, שיהיה שבת שלום ומבורך (אמן), תודה רבה רבה על הכל.

  • 10.05 15:29

    אין ספק שהדגש שהרב היקר מייחס חשיבות עליונה לנושא השמחה, זהו שובר שוויון שמסייע לכל אדם לצלוח את כל אתגרי החיים. במקרים רבים שמעתי את הרב היקר מעביר מסרים על חשיבות השמחה לציבור. בסדרה הנוכחית נושא זה הוא מרכזי. בנוסף, הרב היקר מעביר את המסר לתפיסתי בשליחות שמושפעת מגורמים שונים (אמת, שליחות ועוד). יישר כח עצום! בהזדמנות זו אני מאחל לרב היקר: המשך הצלחה וברכה גדולה בהמשך. 🌹שבת שלום ומבורך לרב היקר🌹 (אמן).

  • 10.05 15:28

    רבנו אתה עושה כל כך טוב על הנשמה אני פשוט "מת" עליך כן יותר נכון ב"ה חי בזכותך ומקשיב לך יום ולילה יה"ר שהשי"ת יתן לך שנים ארוכים שנוכל להנות מחוכמתך עוד שנים רבות 🙏❤️ (אמן)

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים