טיפה יותר מים | הרב אמנון יצחק
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן המים וישכר" ויחל נח - עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה האחרת, כל נטיעה העיקר אחרת, ז"א אם הוא הלך ונטע ישר כרם זה אומר משהו, לא? אז נעשה חולין שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת, ככה כתוב במדרש. "איש האדמה", אמר רבי ברכיה, חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא איש האדמה, ז"א הוא ירד מאיש צדיק לאיש האדמה, על פי הגלגולים למדנו שנשמת משה יצאה ממנו לכן היתה התדרדרות במצבו. נח משנקרא איש צדיק נקרא איש האדמה, אבל משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלהים, ז"א יש עליה ממצב של איש מצרי שהוגדר בתורה עלה עד שסיים באיש האלהים, לכן חביב משה מנח.
הרי שעל ידי שנעשה חולין, נח נעשה חולין ונטע כרם, ירד ממדרגתו ונקרא איש האדמה. וזה דבר פלא להתפעל, מובן שנח אחרי שיצא מהתיבה מובן שלא היה ליבו פונה לשכרות אפילו פחות שבפחותים לא היה עושה כזאת, כוונתו ודאי היתה לטובה, כי שבור ורצוץ היה, כשראה שכל העולם חרב והוא צריך להתחיל לבנות עולם חדש, אז כדי לשמור על קשר עם הקב"ה צריך להיות בשמחה, כי אין שכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה. לא סתם שמחה, ולשמחה מה זו עושה, אלא לשמחה של מצוה, חיפש עצה איך לשמוח בדרך הטבע, נטע כרם, כי היין משמח לבב אנוש. וכן משמע מילקוט שמעוני וזה לשונו, "ויטע כרם", אומר המדרש, מצא גפן שגרופה מגן עדן, ואשכולותיה עמה, ושתל מפירותיה ואכל ושמח ליבו, שנאמר "משמח אלהים ואנשים", ובו ביום נשתגשגו פירותיה ושתה ממנו ויתגל, נתגלה בתוך אהלה, נתגלתה ערוותו.
והנה הילקוט לא מביא את הפסוק בתהילים "ויין ישמח לבב אנוש", להורות שכאן היה הענין גם של שמחת אלהים, לכן הביא את הפסוק משמח אלהים ואנשים. וכמו שרש"י מבאר בשופטים וזה לשונו, שאין אומרים שיר הקרבן אלא על הנסכים, על היין. וגם ראיה שכיוון לשם שמים כי זכה לשני ניסים, ראשית שהזמין לו הקב"ה גפן מגן עדן, כמו שאמרנו "ויטע כרם" מצא גפן שגרופה מגן עדן ואשכולותיה עמה ושתל מפירותיה ואכל ושמח ליבו, שנאמר "משמח אלהים ואנשים", ובו ביום נשתגשגו פירותיה ושתה ממנו ונתגל, ודבר שני, הנס השני, שבאותו יום נשתגשגו פירותיה שזה נגד הטבע. וזה דבר נפלא להתבונן אע"פ שעצם כוונת נח היתה לטובה, אבל כיון שלבסוף שתה מן היין יותר מידי, וכדמצינו "וישת מן היין", שתה שלא במידה ונתבזה, כי היין רובו קשה ומיעוטו יפה, בשביל זה התורה פרסמה אותו בלשון "ויחל" נתחלל ונעשה חולין, ונקרא איש אדמה, וירד ממדרגת איש צדיק לאיש האדמה.
התורה מגלה לנו כי היה לו לפחד ולהזהר מזה, והיה לו לעסוק בנטיעה אחרת קודם, ולא לנטוע גפן, היה צריך לפחד ולהזהר מזה, והיה לו לעסוק בנטיעה אחרת קודם ולא לנטוע גפן, ז"א גם אם היה מזדמן לו מגן עדן כמו שאמרנו, צריך היה לנטוע אחרת מחמת הפחד והזהירות שלא לעבור את המידה. סופו ששתה הרבה הוכיח תחילתו מה שלא עסק בנטיעה אחרת קודם.
ש. לא שומעים
הרב: כי כביכול אדם מתמלא מדבר אחר, אתה מבין, אז אין מקום ליותר, בסופו של דבר אדם מוגבל, וגם אם הכוונה הולכת לכיוון אחר ויש לך פחד, לכן אתה מתחיל בנטיעה אחרת, אז אותה סיבה של הפחד שהתחלת בנטיעה אחרת היא גם תהיה הגדר בשביל שלא תעבור את המידה. אז לכן היה רצוי להתחיל בנטיעה אחרת. וסופו ששתה הרבה הוכיח על תחילתו, מה שהוא לא עסק בנטיעה אחרת קודם מפני שהיה לו נטיה לשתיית יין ביחד עם הכוונה לשם שמים. מזה יש להבין עד כמה צריך אדם להזהר במעשיו ובעניניו אפילו הטובים, שלא תתערב בהם כוונה לא טובה. אתמול בדרשה במושב אשתאול דיברנו על החילוק בין שם לבין יפת ששניהם לקחו שמלה לכסות את ערוות אביהם אחרי הסיפור הזה, ושם שנתאמץ יותר זכה שמבניו ילבשו ציצית, עם ישראל, ויפת זכה רק שיהיה קבורה בגוג ומגוג לצאצאיו, וניתחנו את הכל, ורואים שמה הפרש, הפרש, אותה מצוה, הפרש, אותה מצוה רק בטיפה יותר מאמץ מה זכה זה ומה הפסיד זה, אמנם זכה אבל הפסיד ביחס לזה, במאמץ קטן, מאמץ קטן. לא יאומן כי יסופר, צריך לשנן את השיעור הזה. ופה רואים טיפה עוברים את ה מידה מה הפסיד מזה, מאיש צדיק לאיש האדמה נעשה חולין ווי ווי ווי ווי "ויתגל ויטע".... כמה וי נהיה פה. והבן שלו סרס אותו אווווו.
מזה יש להבין עד כמה צריך אדם להזהר במעשיו ועניניו אפילו הטובים שלא תתערב בהם כוונה לא טובה.
על דרך זה אמרו חכמים ז"ל, נח לו לאדם שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו, ואיכא דאמרי ימשמש במעשיו. המסילת ישרים מבאר, וזה לשונו, הפשפוש, מה זה יפשפש? זה לחקור על כל המעשים, בכלל באופן כללי, ויתבונן הנמצא בהם מעשים אשר לא יעשו, אשר אינם הולכים על פי מצות ה' וחוקיו, כי כל אשר ימצא מאלה יבערם מן העולם, זה נקרא לפשפש. זה כמו שאומרים, אדם נכנס לחנות לבדים ומסתכל על הבד הזה אומר זה לא, זה לא, זה שים כאן, זה לא, זה לא, זה שים כאן, זה כן זה זה זה זהו, זה נקרא לפשפש, מבדיל בין הטוב לבין הרע. אח"כ יש ימשמש, המשמוש הוא החקירה אפילו במעשים הטובים, אחרי ששמת את הבדים בצד הטובים, אתה ממשמש עכשיו לראות את טיב, מה הטיב של הבד. אז למשמש במעשים הטובים, לבדוק אותם עד תכלית אם הם טובים מכל צד. אך הממשמש הוא החקירה אפילו במעשים הטובים עצמם, לחקור ולראות אם יש בהם איזה פניה אשר לא טובה, או איזה חלק רע שיצטרך להסיר ולבער מתוך זה. והרי זה כממשמש בבגד לבחון הטוב וחזק הוא או חלש ובלוי, כך ימשמש במעשיו לבחון תכונתם בתכלית ההבחנה עד שישאר זך ונקי.
אז אנחנו רואים מכאן נטיה קטנה לשתות טיפה יותר, כל הירידה של נח. ונח בסוף נתפרסם בדבר הזה מאד. היה מעשה באדם, רב חשוב, רב חשוב, רב חשוב, שהיה באיזה מסיבה, ובמסיבה הזאת נתנו לו לשתות והוא שתה, ושתה מעבר למידה, והוא עשה שמה דברים שלא צריך לעשות. אשתו מעירה אותו למחרת ואומרת לו ווי ווי ווי וי, ווי ווי ווי, מה עשית, איזה בושות עשית לך ולנו כל המשפחה, מה עשיתי? לא יודע מה עשיתי. אתה היית אתמול במסיבה, שתית, ואחרי ששתית עלית על השולחן והתחלת להוריד את הבגדים והתחלת לרקוד ולעשות פרצופים וכל מיני עוויות והשמעת קולות וחבל על הזמן, ובסוף נפלת שרוע על הרצפה, איזה בושות, איזה בושות עשית. והיו אנשים שצילמו אותך במצב הזה, יבבי. ההוא מהבושה מה שהוא שמע, לא יצא חודש. אחרי חודש הוא יוצא בלילה ככה, מסתובב לראות אולי יראה איך אנשים מגיבים, זוכרים, לא זוכרים, שמעו או לא שמעו, פתאום הוא עובר ליד חנות לתמונות והוא רואה תמונה מטר על מטר, בן אדם עומד ככה בפוזה כזאת משהו מצחיק עם חצי גוף ערום, הוא מסתכל טוב הוא רואה זה הוא, יבבי איזה בושות, עכשיו הוא קלט מה היה פה, יבבי, יבבי, ברח הביתה, ברח הביתה. אמר לאשתו, אני לא נשאר פה, אנחנו עוברים דירה. עברו דירה למקום אחר, יוצא יום אחד לטייל, עובר ליד חנות תמונות, שתי מטר על שתי מטר אותה תמונה, יבבי, אומר לה אני לא נשאר בארץ, אני טס, טס. טס לארה"ב, נכנס שמה לאיזשהי חנות ספרים לקנות איזה משהו, פתאום הוא רואה את התמונה שלו על ספר, יבבי, יבבי, אומר אני לא נשאר באמריקה, עבר לשוויץ. הגיע לשוויץ בשדה התעופה הוא רואה הרבה אנשים עולים למטוס, וכולם מדברים זה זה זה, מה מה ההתרחשות, הוא מברר פה ושם, שואל אותם, אז הם אומרים לו, אנחנו הולכים לכנס על הגנות של היין, מה מה זה הדבר הזה? אז אחד מוציא לו את הספר עם התמונה שלו, אומר לו זה הספר שאנחנו... איפה יברח? מה יעשה? כל העולם יודע, כל העולם התמונה שלו מפורסמת, מה יעשה? יכול להיות דבר כזה? זה הסיפור על נח, כל שנה פותחים את התורה ומספרים שהוא שתה יין, שהוא השתכר, שהוא התגולל בתוך האהל, שהוא היה ערום, שהבנים שלו כיסו אותו, את התמונה הזאת כל שנה, כל היהודים חוץ מהגויים שקוראים תנ"ך, כולם רואים את התמונה של נח מתגולל, בגלל פשלה אחת פעם אחת בחיים, פעם אחת בחיים ששתה קצת יותר מהמידה, קצת יותר מהמידה. לך תמחק עכשיו את התמונה, הוא כבר שמה למעלה, וכל שנה שמגיע פרשת נח בטח נח בגן עדן מחכה לפרשת לך לך. זה לא פשוט, זה לא פשוט, לא פשוט. אדם צריך לכלכל מעשיו, זה לא פשוט, צריך להזהר מחוט השערה לא לעבור. יפשפש וימשמש.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.