אמר רבי חנינה חמס, לחמוס, יש גזל ויש חמס, חמס אינו שוה פרוטה. אז ככה היו עושיםא נשי דור המבול, מה היו עושים? היה אחד מוציא קופתו מלאה טורמוסין, מוכר טורמוסין, כמו פול שעועית ודברים כאלה, והיה זה בא ונוטל פחות משווה פרוטה, וזה בא נוטל פחות משווה פרוטה, עד שאינו יכול לבוא להוציאו בדין, כי בפחות משווה פרוטה לא מוציאים בדין, אפילו תזמין אותו לבית דין זה פחות משווה פרוטה, לא מוציאים בדין. אבל ככה היו חומסים עד שגומרים לו את החנות, כל אחד עובר טעימה טעימה טעימה לא נשאר לו כלום.

אז מה כתוב, על מה נחתם גזר דינם? על זה, על החמס. כי מלאה הארץ חמס, גם היום מלאה הארץ חמאס, יש בעזה יש פה ביהודה ושומרון בכל המקומות.

רואים שלא היו חוטאים ורשעים כהבנתנו הפשוטה, זה לא היו כאלה ונדליסטים, לא, אלא הם חיפש ומצאו היתר איך לחטוא, ומכל מקום נענשו כולם ולא היו לצדיקים בעיני ה' יתברך. ומעתה מי אשר יראת שמים נוגעת ללבו, יבין וידע שלא בנקל להיות מן הזוכים לעולם הבא.

כמה אנשים מוצאים להם הוראת היתר, כל אוכלי הנבלות והטרפות, כל שומעי הזמרים הפסולים אומרים שהם מדוכאים עד מוות, הם חייבים לשמוע מוזיקה אם לא הם ימותו, ממש הם בדכאון עמוק. מוצאים להם הוראת היתר, כמו הטורמוסים, מוצאים היראת היתר. אבל זה לא צדיקים, אין עולם הבא מזה. ולא כל אחד זוכה. ואף אלה שנחשבים בעיני עצמם לצדיקים יתברר להם שהם ינחלו גיהינום. הוא יגיד תראה לי דבר אחד שאני עובר על פי ההלכה, אתם שומעים? גרמא בנזיקין לא מוציאים בדין, רק בדיני שמים, אז אנשים לא משלמים, הוא אומר גרמא בנזיקין מה אתה רוצה ממני? גרמא, גרמא, יופי, גרמא, אין רשות בית דין להוציא ממך בדין זה, אבל בדיני שמים אתה חייב, ואם לא תשלם אתה תחזור בגלגול ותירש גיהינום. אז מה מועיל לך? אז אתה אומר לפי הדין, הנה הייתי בבית דין, בית דין פסקו שאני לא חייב לשלם, נכון, כי אין כח לבית דין להוציא את זה, אבל זה לא אומר שאתה לא חייב כי בדיני שמים אתה חייב. אז מה מועיל לך? אז אם תבוא עם ההלכה אתה יכול לנפנף, יכול להיות שפה אתה על פי הלכה בסדר, אבל כלפי שמיא, ה' ירחם מה מחכה לך.

אצל דוד המלך כתוב שארבעה ישלם על הכבשה כבשת הרש, אבל הוא אומר גם שחייב מיתה, איך חייב מיתה, אם הוא משלם אתה מבין ארבע כנגד הכבשה שהוא גזל מן העני, ארבעה ישלם, אז מה אתה אומר שהוא גם חיי במיתה? כן, פה בדין של פה הוא חייב ארבעה, אבל בדין שמים הוא חייב מיתה, לפי מה שהוא לקח, לפי מה שהוא עשה לפי מה שהוא ציער לפי מה שזה יש עוד השלכות. אחד גנב ממישהו משהו והוא התחייב כפל, אבל הוא גרם לו להתקפת לב, אשתו התגרשה ממנו, נהיה לו סבטוחה כל הבית, מה עם זה? זה לא דנים, זה בדיני שמים. אז על פי הדין פה על פי ההלכה יכול להיות שאתה יוצא בזול, יכול להיות אפילו שאתה יוצא פטור, אבל בדיני שמים זה לא נגמר, אז הנה, הם לא יכלו לתבוע אותם בדין, אי אפשר לבוא על פחות משווה פרוטה, אבל ה' מחה אותם מתחת השמים ואין להם תקומה לעולם. לעולם אין להם תקומה. נו אז מה מועיל? אז הרבה אנשים חושבים שהם צדיקים בעיני עצמם, ספיק ספיקות וכל מיני דברים, וביטול תורה לבדוק גרעינים, כי  מה זה תולעים זה כלום, מה זה ביטול תורה. אמר הרב ויא ליצחק יוסף, אם לבדוק גרעינים זה ביטול תורה אז לא צריך למלוח את הבשר אפשר לאכול דם, הרי זה שעתיים לוקח עד שאתה מטפל בבשר מכשיר אותו והכל לוקח שעתיים, זה ביטול תורה יותר גדול מלבדוק גרעינים. טענה. כאילו הוא בא מן הדין, ביטול תורה, ביטול תורה. אתה אף פעם לא ביטלת תורה, השטויות שדיברת זה ביטול תורה, וזה עקירת התורה. או שהוא אומר שהבן איש חי גורם שיצאו ילדים שבבניקים, יצאו ילדים שבבניקים בגלל ברכה לבטלה, שאשה מדליקה את הנרות ואח"כ מברכת לפי הבן איש חי, זה ברכה לבטלה לכן יוצאים, מה מתפלאים שיוצאים ילדים שבבניקים, ואתה אף פעם לא אמרת ברכה לבטלה? הרב יעקב יוסף אומר שדבר שאסור לאכול אז אתה מברך זה ברכה לבטלה, גם ראשונה וגם אחרונה, הרב יעקב יוסף אומר שאם אתה אוכל באולם חתונות, או בבית מלון, ואתה סומך על הבשר הקפוא שהגיע מחו"ל, שיש עדים שמעידים שמחשמלים את הבהמה לפני ששוחטים אותה, וזה עושה נקב במח, זה טריפה לפני שחיטה, ולא מועיל השחיטה אפילו תשחט עשר פעמים יפה מאד עם סכין מצוינת מה זה מועיל, זה טריפה, עצם מכת החשמל. אז הוא אומר מי שאוכל את זה בחתונות וסומך על בשר קפוא שהגיע מחו"ל, הרי האדם הזה אוכל נבלות וטרפות ואסור לברך לא ראשונה ולא אחרונה. ויש דברים שיצחק יוסף מתיר לאכול ואסור, ברכה ראשונה ואחרונה לפי דברי אחיו הבכור, שהיה גדול ממנו לאין שיעור.

אבל זה דוגמא איך נופלים אנשים, עם ההלכה, הוא אומר הלכה, יש הלכה, יבש, יבש, עוד נדבר בסוגיה שלו פה בנושא הריב"ש, כמה הוא טועה ומטעה.

אבל מכל מקום הנקודה פה זה לראות שלהיות צדיק זה לא כל כך פשוט ובעשרה דורות לא מצא הקב"ה רק אחד. והם הלכו על פי דין, הכל על פי דין, אם הם הקפידו לקחת פחות משווה פרוטה שלא יוכלו לטעון עליהם כך וכך, הם גם דאגו לעשות חוקים, הכל היה עם חוקים, חוקי סדום זה נקרא, חוקי סדום, אין בלי חוקים, חוקי סדום זה שצריך להרוג מי שנותן צדקה, מי שעושה חסד צריך להרוג אותו, אסור חסד, זה לא לגיטימי, שיעבדו, אין צדקה. ויד עני ואביון לא החזיקה, זאת סדום. אז הכל הלך עם חוקים, הלכות. מי עם מוסר? אין מוסר הלכות זה מתמטיקה, ספק ועוד ספק מותר. מתמטיקה, שתיים ועוד שתיים - ארבע, וככה אפשר להתיר הכל, ומה הרצון האלקי? שננטרל את התורה, שנתנער ממנה? שנברח מקיומה? מה עם רצון הבורא? מה עם רצון הבורא? אין רצון הבורא, אין שום דבר, רק טכנית לעשות את הדברים מותר אסור אסור מותר, טטטט, אין נשמה לתורה, מה זה חס ושלום גופה מתה? מתייחסים לזה כמו גופה מתה? אבל זה השיטה, היום המציאו שיטה חדשה, כמה שיותר להתיר, מי שמתיר יותר פשששש גאון הגאונים, משחרר את העם מעול התורה והמצוות. כוחא דהיתרא עדיף. תתיר, כמה שיותר עדיף, בשיטת כוחא דהיתרא עדיף. ה' ירחם.

יש תשובה של הרב שטרנבוך על זה, אנחנו נגיד אותה בסוף, זה נמצא אצל כבודו, כן? התשובה, כן?

טוב נמשיך בינתיים. חזינן, חזינן שלא היו חוטאים ורשעים כהבנתנו הפשוטה, אלא שחיפשו ומצאו היתר היאך לחטוא, ומכל מקום נענשו כולם ולא היו לצדיקים בעיני ה' יתברך.

ומעתה, מי אשר יראת שמים נגעה לליבו יבין וידע שלא בנקל להיות מן הזוכים לעולם הבא, ולא כל אחד זוכה, ואף אלו הנחשבים בעיני עצמם לצדיקים יתכן שחס ושלום ינחלו גיהינום.

זכור ימות עולם, מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו, התבונן ולמד מדורות הראשונים מה נקרא חטא, ומה ענשו של החוטא. אז התורה אומרת לנו זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, מה הקב"ה עשה לאלו שהכעיסו אותו. מה זה חטא? מה העונש על חטא? מדוע אנחנו לא לומדים מוסר מהעונשים של דור המבול? אנחנו סבורים שהעונשים של דור המבול הם עונשים אחרים לגמרי, אך האמת היא שהנהגת ה' יתברך היא אחת ולא נשתנתה כלל, ואותה הנהגה שהיתה במבול אף היא עתה בזמננו, שיתכן שדור שלם יענש כולו ולא יישאר אלא צדיק אחד. וזה לנו למבחן, כמה רחוקים אנו מיראת שמים, שהירא האמיתי יקח לעצמו דוגמא מכל אשר יראה, וידע שהדבר נוגע אליו לגופו ונפשו. אבל אנשים מתפעלים מבעלי צורה, מבעלי חליפה, מבעלי גלימה, ולא מסתכלים אל מה שיש בתוכו. אמרה לנו המשנה, אל תסתכל בקנקן, קנקנים דומים כולם, אבל מה יש בתוכו? אז יכול להיות דורות שלמים שיש רק צדיק אחד בלבד אצל הקב"ה, דור שלם. כולם נראים מה זה אסיפות מה זה רבנים מה זה כובעים, מה זה חליפות איזה זקנים בלי עין הרע, איזה צבעים, שחור לבן לבן שחור ממש, איזה גובה, איזה יופי, איזה נפח, נו, זה קנקנים, עם זקנקנים, אבל מה יש בתוכו? מה יש בתוכו?

האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, וה' מודיע, שמעשרה דורות יכול להיות רק אחד. והכל שמרו על ההלכות, ועל החוקים, וכולם נ מחו במבול, הם היו אובר חכם, אובר חכם, הם עבדו, השתמשו בהלכה נגד רצון ה'.

מובא בחז"ל שגזרת דור המבול נגזרה 120 שנה לפני דור המבול, ה' נתן ארכה 120 שנה שיבנה נח את התיבה כדי שיוכל להספיק להגיד לכל בני הדור, שה' יביא מבול. לכן הוא בנה תיבה גדולה מאד, באמצע הרחוב, שכולם יעברו ישאלו מה אתה עושה? מה אתה עושה? זה הולך ותופח וגדל וגדל, מה אתה עושה? שישאלו, שיתעניינו, שיהיה כותרות בעיתונים, שכולם ידברו, שיצחקו, 120 שנה, כמה סבלנות יש לקב"ה, רשעים, הוא יודע הרי מה יהיה אחריתם, הקב"ה מוכן להמתין 120 שנה, דור שלם, כולם רשעים. עם הלכות, מקיימים לא קיצור שו"ע, לא ילקוט, מקיימים את השו"ע המלא. בדקדוק, ואם חסר בו  מוסיפים חוקים, אין בעיה, הכל על פי חוק.

הרמב"ם כותב שכל אותם השנים עסק נח בבניית התיבה כדי שיראו אנשי דור המבול ויאמר להם שעתיד הקב"ה ליתן מבול על הארץ, אולי ישובו בתשובה.

מזה עלינו להתעורר שאף לאחר זמן מרובה הקב"ה עומד ומצפה, ולבסוף מקיים מה שעלתה במחשבה ומביא את המבול.

עוד הערה נוספת, אפילו לאחר 120 שנה שעומד נח ובונה את התיבה והוכיח את אנשי דורו לשוב בתשובה, מכל מקום לא הועיל מאומה ואף אחד לא חזר בתשובה. צדיק של עשר דורות עומד ולא הצליח לשכנע אחד, לחזור בתשובה, אז זה קל מאד להחזיר בתשובה, לא? ממש קל. ממש קל. והוא מדבר בשם ה', והם יודעים שהוא צדיק, הרי הוא שונה מהם בתכלית, צדיק היה בדורותיו, לא היה עוד כזה דבר, בן אדם שאת האלקים התהלך נח בכל רמ"ח ושס"ה גידיו התורה מעידה עליו אז ברור שהוא שונה מהם בתכלית. ואת האלהים התהלך, והם ידעו שה' איתו, נו  ו? ואף אחד לא השתכנע, אפילו התחיל המבול, אף אחד לא חוזר בתשובה. ובמקום להגיד חוזרים בתשובה כי רואים שזה מתחיל, רוצים לתפוס אותו שיתבע איתם. נו אתה מבין דבר כזה|? אתה מבין דב רכזה? במקום שתצטרפו אליו ותחיו אתם רוצים לקחת אותו אתכם, אז זה לא פשוט לחזור בתשובה, עוד יותר לא פשוט להחזיר בתשובה. אצל אנשים מה זה להחזיר בתשובה להחזיר בתשובה בררררר זה שום דבר מה זה.

שמעתי את הליצן דודי, בהספד של אברג'ל שאמר לי תכין תכריכים, ושמה הוא אומר תגיד לקב"ה, שוטה שבעולם, תגיד לקב"ה, הקב"ה צריך שיגידו לו, תגיד לו, מה תגיד לו? שאתה החזרת אלפי בתשובה, שאתה הלבשת טליתות, שהניחו תפילין בגללך, תגיד לו, מה זה הקב"ה מה זה הוא רק יגיד לו את זה נגמר כל הסיפור, ודאי מה זה, מי יכול לחסום אותו? ישר. שוטה שבעולם.

אבל הכל הצגה בשביל הקולות בפעם הבאה, הרי הוא יצא נגדם, נגד ש"ס, הוא הלך עם הרב מזוז, אז מה פתאום, מה עושה שמה דורעי סוחר הקולות ודודי עוזרו הסנג'ר שלו, מה הם עושים שם? מלקטים קולות, כמו הנמושות. אם יודעים מי זה הנמושות, אלה שהולכים ללקט בשדות אז הם מלקטים קולות, כבר מעכשיו הם דואגים לעתיד, אולי יצליחו להשפיע על היורשים שיתנו להם את הקולות ולא ילכו עם יחד.

איי עלמא דשקרא. עלמא דשקרא.

רואים שאין זה מן הדברים הקלים לשוב בתשובה, אז איך נשלה את עצמנו שעל ידי לימוד מעט בספר מוסר או לשמוע שיחות מוסריות, כבר שינינו את דרכנו ואנחנו בכלל הזוכים. אלא זה שהקדמנו ללא עיון רב, על ידי קושיות ותירוצים לא ניהפך ליראי שמים, כמו שבלימוד תורה דרוש עמל ויגיעה להיעשות למדן, כך בעניני יראת שמים, צריך קושיות ותירוצים על כל דבר, עמקות בשביל לזכות להיות ירא שמים, זו עבודה עבודה, זה עיקר העבודה כי בלי הראשית הזאת, ראשית חכמה יראת ה', אם אין את הראשית הזאת אין לך כלום, יראת ה' היא אוצרו, אם אין לך אוצר להכניס את כל התורה אין לך כלום, אתה גורנישט מיט גורנישט אצל הקב"ה, גורנישט מיט גורנישט.

איתא במדרש, אמר רבי יוחנן, נח מקטני אמנה היה, פפ, איש צדיק תמים בדורותיו מקטני אמנה, מאמין קטן, מאמין אבל קטן, קטן אמנה, לא לא מאמין, מאמין, קטן. מה זה מאמין קטן?

אילולא שהגיעו המים עד קרסוליו לא נכנס לתיבה, כאילו הוא לא מאמין שה' יתן את המבול, אתה מאמין 120 שנה שיהיה מבול וכשמגיע המבול אתה לא נכנס, רק כשהגיעו המים לקרסולים, רק אז אתה נכנס?

עיין ברש"י, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול. מאמין ולא מאמין שיבוא המבול. יש כאלה מאמינים בנבלות וטרפות ולא מאמינים, תלוי אם הוא רעב או לא רעב אז תלוי, מאמין ולא מאמין, תלוי. ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים, הרי לנו מדרש פליאה, נח איש צדיק תמים, צדיק במעשיו ותמים בלב, ולאחר ששמע מפורש מפי הקב"ה ועמד וטרח 120 שנה בבניית התיבה, זו עבודה מסובכת, 120 שנה לבנות, הוא לא יצא לחופש שנים, הוא עבד 120 שנה, מכל מקום לא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.

אנחנו חייבים להתייגע להבין את דברי חז"ל כמו שמתעמקים ברשב"א, יש רשב"א תמוה, צריכים לשבת על זה יום יומיים שלשה כל אחד לפי השגתו לברר את הדברים, מה הוא אומר פה? אין ביאור בדברי חז"ל, פסוק מעיד עליו איש צדיק תמים, צדיק במעשיו תמים בליבו, ובסוף אומרים מקטני אמנה, מאמין ולא מאמין שיבוא המבול. מה זה? איך זה מסתדר? איך זה נכנס בתוך זה? אפשר להיות צדיק תמים ומאמין ולא מאמין? אבל דבר אחד אנחנו יכולים לראות שקשה להיות מאמין.

הנה עכשיו מתפרסם סיפור עם ילד בן 15 שמספר סיפור שאומרים שהוא מת קליני, לא הראו מסמכים ולא כלום, אבל נגיד שכן, שמספר סיפור. מה הוא מספר? שום דבר לא חדש, שום דבר לא חדש, כל מה שאמרנו במשך כל השנים, כל מה שהבאנו פסוקים וראיות הוא חזר על הדברים ואמר, או שהוא שמע הרצאות או שאמרו לו מה להגיד או שאני לא יודע מה היה, בקיצור הוא אמר, וחצי מיליון צפיות ושמעת? שמעת מה הוא אמר? שמעת מה הוא אמר? לא הבנתי, כל התורה שעד עכשיו דיברו, כל מה שכתוב בתורה מאמין ולא מאמין, אבל ילד בן 15 הגיע עכשיו ואמר, כי בחלום נראה לו והוא היה בעולם האמת, ונראה לו שזה ככה, וככה הוא חושב שהוא מבין, וככה נראה לו, ומנראה לו זה נהיה ודאי, אשאדה מה זה הצחוק הזה, איזה דור מסכן ואומלל, אתה צריך לחכות לאוטיסט? אתה צריך לחכות לילד בן 15? אתה צריך לחכות? למה אתה צריך לחכות? התורה לא מספיק פסוקים מפורשים, כל הנבואות שאמרו הנביאים לא מספיק שאתה רואה בעיניים שהכל מתרחש שנים רבות לפני שיהיה אמרתי את הדברים והנה הם באים אחד אחרי השני, ובסוף אומרים יה ילד בן 15 אומר מה שהוא אומר נהיה ילד בן 15. ארבעים שנה אני מדבר כמעט והבן 15 אומר נותן חותמת וואלה זה נכון. שמעתם דבר כזה? זה כמו הרמטכ"ל, נותן פקודה לצאת למלחמה, אז החיילים והפלוגות והגדודים והחטיבות מאמינים ולא מאמינים ולא מאמינים, ובסוף ככה לפני שהם יוצאים שואלים את הש"ג אומרים לו תגיד שמעת שהרמטכ"ל אמר יוצאים למלחמה וזה? הוא אומר כן, מה אתה יודע, אני ממש אתמול בלילה ישנתי וחלמתי שצריכים לצאת למלחמה, אה, הש"ג אמר, זהו יוצאים למלחמה. הקב"ה אומר בתורה הכל, וצריך ילד בן 15 שיחתום לו על התורה ויגיד כן, כן. בסוף יבוא משיח ויהיה כזה ויהיה כזה ויהיה ככה ויהיה ככה ויהיה ככה, מה הוא אמר? מה הוא אמר? הש"ג צריך לחתום, אם הוא לא חותם מה נאמין לקב"ה? לא, מה אנחנו יותר גדולים מנח? הרי נח היה מאמין ולא מאמין אחרי שהוא בנה את התיבה 120 שנה, אבל אם יבוא ילד בן 15 ודאי שאנחנו נאמין, איך לא נאמין? איך לא נאמין? אסור לא להאמין! אסור לא להאמין מי שלא מאמין הוא רשע, איך אתה לא מאמין? הרי זה ילד בן 15, אתה יודע מה זה 15? זה י' וה' שם ה', זה ממש כפיל, חותמת. איי, אני אומר לכם דור של ליצנות, דור של ליצנות.

אבל רואים שלפעמים זה קשה, קשה מאד, אבל בשטויות, בדברים שאין להם בסיס, שאין להם הוכחות מוכחות, שאין עדים, זה מאמינים. אבל אתה בא עם עדויות שיש נבלות ויש טרפות ומראה סרטים ומביא הוכחות וזה לא מאמינים. למה זה אמר בן אדם מבוגר. זה בן אדם מבוגר, הוא לא בן 15, אם הוא היה בן 15 אז מאמינים. אבל בן שישים? הגזמת בן שישים זה מספיק זה די, זה זקנים כבר זה בן שישים לזקנה זה לא, 15 יש לך משהו בגיל 15? איייי אני אומר לכם ממש דור מלא ליצנים. דור מלא ליצנים.

כתב הרמב"ן, אבל לפני שהוא כתב, חייבים להתייגע אמרנו בדברי חכמים להבין איך יכול להיות איש צדיק תמים ומאמין ולא מאמין, אבל דבר אחד ברור, שרואים שקשה מאד להיות מאמין. אמונה ויראת שמים לא צומחת מאליה, אבל אני אסביר לכם מה קרה פה, אתם יודעים יש חולשה לאנשים, מה החולשה? הם לא יודעים מה העתיד צופן בחובו, הם לא, אבל אם זה נראה להם כאילו טהור כזה, ילד קטן כזה, אתה מבין, מה יוצא לו מזה שהוא מספר את זה וכל זה ופה ושם, אז כאילו זה זה זה כמו בת קול כזה, כאילו כן, זה כזה כזה, וגם יושב לידו רב ונותן לו סימוכין ומדריך אותו בשאלות מה מו מי אז זה מסתדר כאילו יש פה משהו, יש פה משהו, וכולם חוששים, ואם אומרים שכבר מגיע משיח וזה פה יאלה בא נקנה יאלה קדימה קדימה קדימה. אני לא אומר את זה בשביל להוריד את החיזוק של האנשים שאולי מתחזקים מזה, בדיוק הפוך, אני אומר ה' אמר את זה, ה' ה' י' וה' וו' וה' ה' שברא את העולם הוא אמר את זה, אתם צריכים את החותמת של הש"ג? מה אתם לא רואים את מה שקורה מסביב, אם אתם רואים את מה שקורה מסביב אז אתם רואים שהפסוקים מתקיימים, מה צריך עוד? זה צריך להבהיל אתכם ולהחיש את התשובה שלכם יותר מהר, זה כבר כאילו מתחיל המבול, כבר הגשם הראשון כבר מתחיל, רואים שלא צריך לחכות שיגיע עד לקרסוליים עד שידחף אותנו המים, זה כבר רואים, רואים ממש. דיברנו והגיע ורואים. מה עוד אתה רוצה? זה כתוב, כתוב. זה לא המצאה, אבל זהו, אנשים פוטר לי את הבעיה, טזזז זהו, עכשיו זה התלבש לי צ'יק צ'ק זהו, עכשיו זה בסדר.

אתם יודעים מה כתוב? כתוב שמי שמקיים מכל אומות העולם את שבע מצוות בני נח ולא מקיים אותם בגלל שמשה רבינו כתב את זה בתורה, הוא לא מקיים שבע מצוות בני נח. ז"א, אפילו אם תשיג על פי שכל שצריך לקיים את השבע מצוות בני נח, כמו שאומר הרב אלחנן וסרמן שזה מצוות שכליות שאדם יכול להשיגם, אבל הרמב"ם פוסק שאם אתה גוי ומקיים שבע מצוות בני נח בלי להאמין שמשה נצטווה עליהם בתורה, אתה לא קיימת שום דבר. אם תאמין לילד בן 15 ולא תאמין במה שאמר ה' בתורה, אתה לא מאמין לשום דבר. אתה צריך להאמין בתורה.

כתוב בתורה? יש ראיות עכשיו? הדברים מתחברים? אתה יכול להגיד הנה זה מה שכתוב ,מותר לך להגיד הנה זה מה שכתוב, יכול להיות שתטעה גם אבל לפחות זה כתוב וזה מתאים למה שכתוב. אבל לא צריכים לחכות, אתה מבין, לכל מיני דברים מיסטיים כאלה שהנפש של האדם חושקת בהם. הרי השמאלנים בורחים מהיהדות, אבל הולכים לטינופת של עבודה זרה במזרח הרחוק, שמה הם מוכנים להשתחוות לגורו, לעשות כל מה שהוא יגיד, לשכב במסגדים, במנזרים, בכל מקום הם מוכנים, רק לא דת ישראל. אל תביא לי מהתורה, תביא לי משהו כזה שזה מתחבר לי, זה יופי לי, זה משהו, מיסטיקה, חלומות, תראה איך אנשים שואלים אותי בהרצאות באיזה יראה, חלמתי חלום, אז מה אם חלמת חלום, חלם חלום, לא מה הפירוש, מה הפירוש, כאילו זה יותר חזק מהפסוק בתורה, זה יותר חזק משו"ע, זה חלום, אני חלמתי בלילה חלמתי חלום, אז אם  חלמתי חלום אני חייב לדעת את פשרו, ולא נח, אני לא עניתי לו הוא ילך למישהו אחר, יחפש יוסף אחר, פותר החלומות, העיקר שיפתרו לו את החלום. יש לו חלום, הוא לא יכול, מה זה אתה יודע מה זה חלום?! פסוקים שלמים, הקב"ה מדבר איתך שיחת טלפון, פסוק, מדבר איתך בטלפון, הלו תעשה כך וכך יהיה כך וכך, בסדר שמעתי, רבש"ע כן קראתי את זה, כן פרשת השבוע אני יודע כן, שלום סוגר. אתה עושה? לא עושה. אבל אם יהיה חלום פשששש חלום ראיתי בחלום.

כתב הרמב"ן, בתחילת הפרשה ידוע כי החיות רבות מאד, והן גדולות מאד, כמו הפילים, כמו הראמים, דוד המלך רכב על ראם וחשב שזה הר, הר, גודל של ראם, מקרני ראמים שזה הכי גרוע בחיות, הראם שהיה פעם פשששש מה זה פיל, זה ג'וק. צריך להכניס את זה לתוך התיבה? וכל הרמש הרומש על הארץ רב מאד ומינים רבים לאין מספר, וצריך להביא מכולם בהמות חיות הכל לבפנים, כדי שיוולדו כמותם, ואם תאסוף את כולם וגם את המאכל לשנה, מאכל לשנה, אתם יודעים כמה צריך מאכל? איך תכניס את כל זה לתיבה, הרי אם התיבה תהיה פי אלף יותר גדולה היא לא תוכל להכיל. אז מה היה שם? היה נס? שמועת מחזיק את המרובה. מועט מחזיק את המרובה. גם בבית המקדש, מקום מועט מחזיק את המרובה. גם ארון ה', כל ישראל היו תחת ארון ה', מעט מחזיק את המרובה. זה הולך בסוד המקום. היינו שלא היו בכלל בתוך התיבה, אלא הקב"ה החזיקם בידו, וכל התיבה היתה רק להראות כאילו ויש תיבה. כאילו. אי אפשר בתוך תיבה להחזיק את כל זה, אי אפשר. זה כותב הרמב"ן. והוסיף הרמב"ן להקשות, כיון שהיה בדרך נס אז למה צריך אותה כזאת גדולה למרות שהיא קטנה? אפשר לעשות אותה קטנה פיצית ולא להטריח אותו 120 שנה ולהכניס זה נס, מה זה משנה?

אז הוא אומר שני טעמים, טעם ראשון שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויספרו עליה, אם הוא עושה תיבה קטנה אז יגידו מה הוא עושה פה, זה יאכטה קטנה בסדר רוצה לשחות אני יודע מה הוא רוצה, אבל אף אחד לא יחשוב שיבוא מבול ויכניסו לבפנים את הזה וזה, אבל כשרואים דבר גדול עצום, אומרים מה זה, מה זה, למי אתה מכין את זה? אז כולם יתמהו ויספרו, וככה יעבור המסר שהולך להיות מבול.

ואז ידברו כולם על מבול שצריך לבוא ושיכנסו כל הבהמות והחיות והעופות לתוכה ואז אולי יעשו תשובה. ועוד דבר, הוא עשה אותה גדולה כדי למעט בנס, כי אם תעשה אותה יותר קטנה ככל שהיא יותר קטנה הנס יותר גדול, אם אתה מכניס במעלית עשרה אנשים במקום ששה פשששש אתה אומר איך זה יכול להיות, איך נכנסו שם עשרה, זה מתאים בדיוק לששה, אי אפשר לדחוף עוד אחד, אחד לא נכנס לתוך עשרה, דחפת עשרה אומרים זה נס, נס, ואם אתה מכניס מאה זה נס יותר גדול, ואם אתה מכניס אלף עוד יותר, ואם מיליון - עוד יותר. אז מה זה משנה, נס זה נס, נס מי שעושה את הנס עושה את הנס. אלא מה, למה עשה אותה יותר גדולה? למעט בנס. כי כן דרך בכל הניסים שבתורה ובנביאים, לעשות כל אשר ביד האדם לעשות והשאר בידי ה'. למעט בנס, יש כלל, תמיד, ממעטינן בניסא, כמה שאפשר למעט בנס ממעטים.

אז ביאור הדבר כי בעצם כל הבריאה כולה ניסים הם, כל הבריאה כולה, כמו שאומר הרמב"ם, וכל מהלך הטבע זה רק גדר של בחינה ונסיון להטעות את הנבראים שיוכלו לטעות ולומר שאין ניסים, לומר שהכל טבע, אבל כל זה רק בהעלם, העולם הזה נקרא עולם מלשון העלם, מעלימים מאיתנו את האמת עלמא דשקרא זה, ואתה צריך להבחין בתוך השקר את האמת. אז כל מה שאתה רואה שאתה קורא לו טבע זה נס גמור, רק התרגלת אליו אז אתה קורא לו טבע וזה רמאות שקר. נהר עוצר? נהר לא עוצר. אז איך בא רבי פנחס בן יאיר ואומר לו חלוק מימיך? ובלית ברירה הוא חולק מימיו, לא הבנתי, אם זה טבע אז מה, נהר אפשר לדבר איתו? טבע עוצר? טבע עוצר? לא זה לא טבע, זה הכל ניסים, ומי ששולט בטבע כאילו מעל הטבע הוא יודע, הוא ברמה של הניסים, הוא יודע שהכל מושגח זה רק מאיתו יתברך, אז הצדיק יכול לגזור על הטבע ולומר לו אל תשחק אותה טבע, עצור, תחלוק את המים ואני יעבור, והוא עובר.

יהושע בינון, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אשאדה מי יכול לעצור את החמה, איפה היא ואיפה אתה? אתה יכול לגעת בחמה? אש לוהטת? אתה יכול לצוות אותה? היא שומעת? יש לה אזניים? איך זה? ככה זה אין אין טבע, זה הטעיה, זה בחינה ונסיון.

כך היה בתיבה, לו היתה התיבה קטנה לא היה מקום כלל לנסיון, כי הכל היו רואים שזה נס. אם היא היתה תיבה קטנה כמו פעם היתה תיבה של נח, היום עושים תיבה של נח היו נותנים לקופת בנק דיסקונט לילדים לחסוך, היו שמים תיבה והיה שמה פתח, כאילו צוהר תשים לתיבה, שמו שמה בשביל לשים איזה מטבע. זה היה נקרא תיבת נח. כן, שמה אתה מציל את הכסף בתיבה של נח. אז זה אם היית מכניס עכשיו פיל לוך תיבה כזאת כולם אומרים שזה נס, לא שני פילים, פיל אחד, כולם אומרים שזה נס, אז לא היה נסיון, לא היה בחינה, אבל אם אתה עושה תיבה גדולה, 150 מטר ורוחב וככה וזה, בא הנה אומרים שמע חביבי, הוא דוחס הוא דוחס אותם, הוא דוחס. לכן עשה את התיבה גדולה שיהיה מקום למי שאינו  משכיל לטעות ולומר שהכל טבע. ככה הוא הטעה הקב"ה את פרעה, כל מכה היה נראה שגם הטבע פה שותף. הקב"ה הביא רוח קדים, וכאילו הרוח קדים עשתה את הקריעת ים סוף וכל דבר היה עם דרך של טבע, כדי שיוכל לתלות בטבע ולא להאמין שיד ה' פה.

ואף על גב שבמעט התבוננות רואים בעליל בגלוי שאין מקום כלל לטבע, כמו שאמרו חז"ל נח ראה עולם חדש. כל המהלך של המבול והתיבה היה בריאה מחודשת, כי הכל נמחה במבול, ואפילו ההרים הגבוהים נמחו ונמסו במי המבול, ואילו התיבה הקטנה מטלטלת ולא קורה לה מאומה. לא הבנתי, מים רותחים וגשמים והכל וההרים נמחים הגבוהים, נמחים, והתיבה לא קורה לה כלום.

אלא ודאי שכולו נס ללא טבע, אבל למה התיבה גדולה? למעט בנס, שמצב האדם אפילו בשעה שהכל ברור וגלוי לעיניו, אך כיון שיש לו איזה מקום לטעות כמו שאומרים, אז איך כל הרבנים אומרים? הנה אני נכנס לאולם חתונות כן סיפר לנו הרב, נכנס עכשיו לאיזה אולם חתונות, כולם לא אוכלים, בולעים. רבנים ואברכים כולם בולעים. והוא שותה רק שתיה מברך ויוצא.

נח להם לטעות, נח להם לטעות, אפילו שהמצב ברור גלוי לעיניים, יש פסיקה, שחיטה תעשייתית אי אפשר שלא יהיה נבלות וטרפות. לכן הצדיקים האמיתיים אוכלים רק בחבורה ממש שיודעים באמת מי אלה שעושים את כל המהלך ולאט בכמות קטנה. אבל נח להם לטעות.

בשעה שהכל ברור וגלוי לעיניו אך כיון שיש לו מקום לטעות שוב אינו שם לב לכל הניסים וחושב שהכל טבע, ורק כאשר יחיה בהתבוננות ובהשכלה יוכל להבחין את האמת.

אתמול נכנסו חזירי בר למודיעין עילית, פשוט חזירי בר, ממש, יש סרטון חזירי בר גדולים, אלה תוקפים בני אדם, מסוכנים כאלה, זה כמעט כמו תנים, מהם הם מחפשים שם כשאני באתי למודיעין עילית לדבר על הנבלות ועל הטריפות ועל השקצים והרמשים, להגיד להם שמי שאוכל תולעת אחת זה כמו חמישה חזירים, הפריעו לי שמה הש"סניקים, בחורי הישיבה, ומורי עסקה עודד אותם ואמר שככה צריך לעשות לעוקר התורה. אז ה' שלח להם חזירי בר ממש לתוך העיר, מתהלכים בתוך העיר חופשי חזירי בר. אבל מה יותר חמור, החזירי בר שמסתובבים במודיעין עילית או החזירים שהם אוכלים עם כל תולעת. אבל זה רק סימבולי, זה רק ככה הקב,ה נותן ככה למי שרוצה להבין, מי שרוצה, אבל ה' כבר אמר, הרוצה לטעות יבוא ויטעה. גם הסכינים שאנחנו רואים זה סימבולי, סימבולי, זה רק לעורר אותנו, תבין, הרי תמיד חיפשו חכמים, מה קרה, מה ראו, על מה קצף ה', מה חורי האף הזה? מה קרה? למה יוצאים נגדנו בסכינים?

תראו מה רבי נחמן מברסלב כותב על הסכינים של השוחטים כמה הן הורגות אנשים, כמה הן רוצחות אנשים, הסכינים שוחטות פרות, אבל הוא אומר שהן גם שוחטות אנשים, כי בעוון סכינים של שוחטים יש גזרות על אנשים. על דור. זה היה כבר בהרבה דורות, זה לא דור ראשון, זה בינתיים הדור האחרון שסובל מזה.

זה מה שכתב הרמב"ן בפרשת בא, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שיאמין שכל דברינו ומקרינו כולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים ובין ביחיד. אתם שומעים? אם אתה לא מאמין שהכל ניסים, כל הדברים והמקרים שקורים איתנו ולנו ועלינו ומה שאתה רואה ומתרחש והכל, והאביב הישראלי עכשיו ערבי, ישראלי ערבי, האביב הזה שהגיע אלינו סוף סוף אחרי שהוא הסתובב בארצות ער מסביבנו, אז עכשיו צריך לדעת שזה הכל ניסים, זה לא טבע, זה לא שהם עצבנים, זה לא מסגד אל אקצא, זה לא השטויות האלה, זה סיסמאות, זה הכל חרית, זה התיבה הגדולה בשביל להטעות את מי שרוצה, שיתלה שח"כים עולים להר הבית או זה או פה או שם, יש סיבות שהן לכאורה טבעיות, אבל זה מקום ההטעיה, הרי הם רוצםי לרצוח אותנו מאז שאנחנו קיימים, מקום המדינה, הרי הם לא הסכימו למה שהאו"ם החליט שתהיה פה מדינה יהודית, רק כל פעם יש להם תואנה חדשה, מה זה חדש, מה זה חדש, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, מה זה חדש כאילו? פתאום מחפשים סיבות, עולים להר הבית, לא עולים, אסור לעלות להר הבית, על פי דין אסור לעלות, לא בגלל הערבים. ואסור גם להתגרות באומות העולם, זה עוד דבר, אבל לא זה הנקודה, לא אלו הסיבות, הסיבות הן סיבות שמימיות, הגיע הזמן שאנחנו צריכים להגיע כבר לפתחה של גאולה וזהו, התהליך מתרקם ומתחיל לפעול בדיוק כמו שכתוב בפסוקים.

וכן צריך להיות בכל מעשה ומעשה העולם שחייב להתבונן ולראות שהכל ניסים. וכל מהלך הטבע אינו אלא לנסות את האדם.

והנה עתה בתקופתנו שעה מתוחה בעולם וסכנת מלחמה המרחפת באויר, הפעם זה בדרך אלינו, והמשכיל והמבין יודע שזה לא תלוי כלל ברצונותיהם של כל הנוגעים בדבר, אלא הכל ממעשי ה' יתברך. וכל שאינו מאמין בזאת חס ושלום הוא בכלל אלה שכתב עליהם הרמב"ם שאין לו חלק בתורת משה רבינו ע"ה. אם הוא תולה את זה בענינים טבעיים, הוא אין לו חלק בתורת משה רבינו. צריך לחפש את הסיבות בבעיות רוחניות. מישהו היה יכול להאמין שתבוא מלחמה, נגיד שהייתי אומר, אתה יודע למה יש מלחמה עוד מעט פה, אתה יודע למה יש? יש כמה אנשים שהולכים וגוזלים את אלה שמוכרים פיצוחים, לוקחים להם שני גרעינים כל פעם וככה גומרים להם את הסחורה, אז בשביל זה עכשיו תהיה מלחמה ויהיה כך וכך וכך, ישר היו כותבים בככר השבב, איזה שטויות הוא מדבר, בשביל שני גרעינים שלקחו תהיה מלחמה? דחילק, הבן אדם הזה אני אומר לך כבר הגזים הגזים מה שהוא אומר מה שהוא פולט, מה זה הדבר הזה? כן אז מה אתם תאמרו שבשביל כמה תורמוסים הקב"ה הביא מבול לעולם ומחה את כולם? מה אתם אומרים, האם יתכן שעולם שלם יימחה, יימחה, ה' מוחה את כל מעשי ידיו בשביל כמה טורמוסים? הם לא עברו על ההלכה, פה עוברים על ההלכות חופשי, אז מה צריך להיות?

אז איך אתה מקשר בכלל בין זה לזה, בין סכינים של שוחטים לסכינים של ערבים, מה זה קשר מה זה פפפפם. מי הגזים, תגידו לי מי הגזים, אני הגזמתי? סכינים מול סכינים או טורמוסים מול מבול? מה יותר מוגזם? אבל זה התורה. זה התורה, ככה התורה אומרת מה לעשות, שעל דברים כאלה קטנטנים פיצי של הפיצי שבעיניך זה כלום, על פי הלכה היית הולך ליצחק יוסף, אומר לו תגיד לי אני עברתי על איסור שלקחתי פחות משווה פרוטה? אומר מה פתאום זה מותר אפילו ספק ספיקא לא צריך, זה פשוט שאתה לא עובר שום עבירה, לא צריך כלום, אתה לא צריך אותי בכלל, אם יהיה לך ספיק ספיקא תבוא אלי. אבל ככה לא צריך אפילו כוחא דהיתרא, זה פשוט, זה שו"ע פשוט. נו, והיית שואל אותו, ויכול להיות שיבוא מבול והקב"ה יחסל את כולם? אומר מה פתאום, יש הלכה, הלכה צריך ללמוד הלכות, אסור לבדוק גרעינים, ביטול תורה. הרב היה קורא לו שקרן. שקרן הוא קורא לו. כי הוא אמר שהרב ויא אומר כל דבר אסור, אומר תאנים אסור, תותים אסור, תירס אסור, אסור, הרב ויא אומר תראה לי בספר שלי איפה מילה אחת יש אסור? הפוך, כל הספר זה להתיר לאכול עם בדיקה מסוימת. אין מילה אחת אסור, אני אספתי איזה מאכל? קורא לו שקרן. באמת שקרן, איך אתה אומר דבר כזה? אין דבר כזה, למה אתה אומר עליו ככה? למה אתה מעליל עליו עלילות? בדרשה אחת הוא אומר רב אחד כתב ספר, בדרשה שניה היו הציבור יותר מכובד אז הוא אומר הרב ויא, כן, יש לו זכויות רבות שהוא ממש עורר על הדבר, אבל הוא טועה בהלכה, הוא טועה בהלכה, הוא אסר הכל, סגר עלינו המדבר, סגר עלינו המדבר. משקר, עם כל הכבוד כמובן, עם כל הכבוד, משקר. שחיטה של דאעש, אסור אסור אסור אסור, מגיע לו כל הזכויות, אבל מגיע לו שחיטה כי הוא לא יודע את ההלכה, והרב ויא בעצמו הביא את הריב"ש שהוא מביא, הראשון שהוא הביא את הריב"ש בספרו, ולפי דעתי שניהם לא הבינו בדיוק את הריב"ש, וזה שיטה דחויה אף אחד לא השתמש בה ולא כלום, אף אחד. כולם דנים המשכנות יעקב אומר עשרה אחוז, הרב וואזנר דוחה אותו, יצחק יוסף אומר שהרב וואזנר אומר עשרה אחוז, לא יודע לקרוא, הוא דוחה אותו את המשכנות, והרב ויא מעיד, הייתי אצל הרב וואזנר, אומר שאפילו באחוז אחד מיעוט המצוי צריך לבדוק, הרב קרליץ אומר בשלשה אחוז ארבעה אחוז צריך לבדוק, הרב אלישיב אומר עד ארבעה אחוז צריכים לבדוק, אבל אם הולכים עם הלכה יבשה מה הבעיה, תמצא לך איזה מישהו ותגיד מה שאתה רוצה, מה הבעיה. אתם יודעים מה הוא אומר? הוא אומר שהריב"ש אומר שעד מחצה, ארבעים ותשע אחוז, קרוב למחצה, קרוב אם נדייק, קרוב למחצה, ארבעים  - ארבעים וחמישה אחוז אם יש נגיעות לא חייבים בדיקה. אז אני שואל את מר יצחק יוסף, אם אני אקח חמישים גרעינים וחמישים גרעינים, ואני אומר לך יש פה 45 תולעים בכל גרעין, בכל גרעין יש תולעת אחת, בארבעים וחמישה גרעינים, 55 גרעינים אין תולעים, אפשר לאכול, נכון? לפי מה שאתה אומר. ואתה שומע אותם מתפוצצים בפה, ואתה אומר כל זמן שזה לא מיעוט המצוי זה הרוב זה בסדר אז אתה יכול לאכול בלי בדיקה, אבל הם מתפוצצים בפה, שומעים אותם, איכס יוצא טילל, אומר לא צריך, על פי הלכה לא צריך לבדוק. ואם תבדוק ביטול תורה. תגיד אתה נורמלי? יש גבול לשגעון, יש גבול, די תניח להם, די. די. מספיק לפגוע בכל האנשים, יש אחד רב כתב ספר ויש אחד ככה ויש אחד ככה ויש אחד ככה, ורק אתה עם הגלימה שלך אתה בן אדם מבין יודע הלכות יבש. גם אנשי המבול ידעו הלכות יותר טוב ממך, אבל הם נמחו מן האדמה. אפשר עם ההלכה לעקור את התורה. אין שום בעיה. מי שיודע הלכות יכול, מ"ט פנים לפה מ"ט  פנים לפה, אפשר לטהר את השרץ, מה הבעיה, אבל זה מה שה' רוצה? רבי מאיר שהיה יודע את זה הוא טיהר את השרץ? הוא טיהר את השרץ?

הרשב"א אומר שכל מיעוט מצוי, כל מיעוט מצוי אם מצוי צריך בדיקה, כל מצוי צריכה בדיקה. הרשב"א בהלכות מאכלות אסורות בסימן פ"ד. מיעוט מצוי  צריך בדיקה, והגמרא אומרת בחולין י"ב, דאפשר ובדאי אפשר, אם אפשור לבדוק בודקים במקום שאי אפשר אז לא בודקים, במקום שאי אפשר כמו נקובת הושט, אתה צריך לשחוט ואם הושט נקוב אז זה טריפה. אבל אתה לא יכול לפתוח בשביל לבדוק אם יש שמה נקב, ממילא אתה חייב, אז זה נקרא בדאי אפשר, אי אפשר לבדוק. אז סומכים על מיעוט המצוי. אבל בדאפשר, כשאפשר לבדוק בודקים. מה הבעיה לבדוק? לאחר מעשה אם אכלת בלי לדעת, נו, אז אפשר להגיד היה מיעוט מצוי לא היה מיעוט מצוי, מה אפשר לעשות עכשיו, כבר אי אפשר, נגמר אכלת בלעת הכל. וגם מה תגיד לנו מר יצחק, אבל מי שאוכל בכל אופן תולעת בין אם מצוי או לא מצוי, אם צריך בדיקה או לא צריך בדיקה, להרבה פוסקים הוא מטמטם מן התורה, הוא מטומטם ונאטם ליבו לחכמה. אז ודאי שאכלת כבר כמה תולעים בימי חייך. זה אומר שיש טמטום על הלב, לכן אפשר להגיד שטויות כאלה, שמי שבודק הוא מבטל תורה, ביטול תורה. לא יאומן כי יסופר.

אז מי שחושב שבתקופה שלנו שהשעה מתוחה בעולם וסכנת מלחמה מרחפת אויר, המשכיל והמבין יודע שאין זה תלוי כלל ברצונותיהם אלא כל מעשי ה' יתברך, כל שאינו מאמין בזאת חס ושלום הוא בכלל אלו שכתב עליהם הרמב"ם שאין להם חלק בתורת משה רבינו ע"ה.

אך האדם השלם יודע להבין שהכל מאת ה' יתברך, וכל מטרת המעשים והפעולות הם עבור האדם, וכשם שראינו בימי המבול שנגזרה הגזרה ו-120 שנה היה ממתין עד שתתקיים הגזירה, כן יתכן אף בענינים אלה, ה' ממתין לנו הרבה שנים, אני כבר 38 שנה מתריע, ומתהחלה אמרתי שלא יהיה שלום, "ושלמכום דעם מחבלא לא יקתיים הרי מחד שנאה תתא עליכם כנחל מגבר" אמרתי את הדברים מראש כשכולם חשבו שיהי הפה ורוד ויהיה פה מזרח תיכון חדש ופרס הבטיח מסוריה דרך זה לפה לשם ומה זה, יהיה פה עולם יפה. ואמרתי שיפול פה פצצת אטום, ואמרתי דברים לפני שמישהו חלם, דברים תמוהים, והיום כל האיומים שלנו, זה באטום, ושיחסלו את מדינת ישראל והשמדת העם היהודי, כל יום מכריזים עלינו את כל מה שאמרנו מזמן, והכל נראה, היום נרגש כבר, לא רק נראה. רק ה' ממתין, ממתין, 120 שנה הוא המתין לדבר שהוא ידע שלא יועיל, אבל הוא המתין, ללמד את העולם, יש לו סבלנות, אבל כשמגיע הרגע, מרגע זה ואילך זהו, נגמר הסיפור, גם אם תרצה תדפוק בתיבה, נח יעשה לך פפפפפ נגמר. נגמר. זהו. הגיע הזמן, נתן להם עוד איתות, עוד שבעה ימים עוד ארבעה ימים אחלע ואח"כ ניתח עליהם הכל.

אבל בשביל להגיע לזאת דרוש יראת שמים פנימית, היא נקנית בעמל ויגיעה, זה לא פשוט שאדם יהיה ירא שמים, אין הרבה כאלה, אני לא מכיר הרבה כאלה. לכן נאמר "והשבות אל לבבך", בלי להשיב אל הלב את הדברים הם לא יקנו הדברים מושב בליבו של אדם, כי מדרכי ה' יתברך הוא שכל הרוצה לטעות יבוא ויטעה. תמיד הוא יבוא ויטעה, מי שרוצה לטעות יבוא ויטעה. אך המשכיל יוכל לראות מכל דבר את הנהגת ה' יתברך.

והבטחתי שאני אקריא לכם את הדברים של הרב שטרנבוך, אבל אנחנו נעשה את זה עכשיו בשיעור נוסף שהוא ייקרא ככה: חומרות במאכלות אסורות וכדומה האם רצוי. אנחנו סוגרים שידור ופותחים שידור חדש, שיעור חדש בנושא הזה. בבקשה.