השקר ובן זוגו עלו לתיבה.... | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מציב יום, הלית בת נחמה, שלום בית,

בן זכר בריא ושלם, לעבודתו יתברך,

ואהרון בן הלית ידבר וילך במהרה, אמן ואמן.

שניים שניים באו אל נוח,

אל התיבה, זכר ונקבה.

מובא בילקוט,

וזה לשונם.

שניים שניים באו אל נוח.

אתא שקרא באה למעל.

השקר הגיע, רוצה להיכנס לטבע.

אמר לנוח, ליתא תייחין.

נוח עוצר אותו, אומר לו, אתה לא יכול להיכנס.

אלא אם כן נסבת לך זוג.

אם יש לך בת זוג, אתה יכול להיכנס.

אם אין לך, אתה לא יכול להיכנס.

הוא פגע בפחתא.

יצא משם נוח ופגש את פחתא.

פחתא, יש אומרים, אסון, עמל, כיליון,

כל הדברים שהם נזק.

אמרה להם, מנאנתתתתתתתת, מאיפה אתה בא?

אהלן שקר, מאיפה אתה בא?

אמר לה, מנגבה נוח אני בא.

אני בא מהתיבה של נוח.

באה אליה מעל לתיבותא ולא שבק לי.

רציתי להיכנס לתיבה, והוא לא הניח לי.

אמר לי, אי אית לך בר זוג,

את מעל.

אם יש לך בן זוג, בת זוג,

אז בבקשה, אתה יכול להיכנס.

שואל השקר את פחתא.

אי, את בעייתה וזוגי?

את מוכנה להיות בת זוג שלי?

אמרה לה, ומה אתי אהיב לי?

כן, מה תיתן לי?

אמר לה, נא מתקן עמך,

דכל מה דאנא מסגן, את נספת.

כל מה שאני אאסוף ואכנס,

הכל

את לוקחת.

עלון תרווהון לתיבותא.

או, יש בת זוג.

כמו שהבטיח נוח, עלו שניהם לתיבה.

כיוון דנאפיק, אחרי שיצאו,

אבה שקרא אזיל ומכנס.

היה נותן לאנשים לעבוד, לעבוד, לאסוף, לאסוף,

בשקר, ככה אומר לו, תתיעשירי אלך זה, אלך פה, אלך שם.

ופחת הנסבה,

דקדמא קדמא, והנזק, והאסון, והכיליון, היו באים אחר כך,

מכסחים לו את כל הרווחים,

את כל החרטות,

את כל השקרים,

שזה כל מה שעשה בעוול, כל מה ש... רימה, כל מה שזה.

והייתה לוקחת ראשון-ראשון.

טוב,

יום אחד נוח אומר לה לפחת ה...

אני נון כל מדי סגלית, איפה כל הדעת?

אתה רואה את הזה שעבדתי על כולם, וזה, שיקרתי אותם, וזה, איפה כל ה...

אמרה לי, בלאו כן התקנת עמי, דכל מדי דעת מכנס,

אנא נסבט? לא כך סיכמנו שאתה,

כל מה שאתה עושה ומצליח לחרטט את כולם,

אני אוספת ואני לוקחת?

ולא אהבה לפתחון פה,

ולכך נאמר, הרע עמל וילד שקר.

כל מה שאדם מוליד

ומצליח לעשות על ידי עמל,

שהשקר שיגע אותו ואמר לו, לך תאסף, תאסוף את זה,

מה הוא ילד בסוף?

שקר, לא יצא מזה שום דבר,

כל העבודה הלכה בחינם, בא האסון, בא הנזק,

בא הכיליון, כיסח לו את הכול, ונשאר מלי כלום.

עם חרטט חרטט,

והבן אדם הפסיד את העמלו,

שלא ניגע לריק ולא נלד לבעלה.

טוב,

זה מה שמובא בילקוט,

ילקוט שמעוני, פרשת נוח נו.

כל פרט שברא קדוש ברוך הוא,

יש לו התכלית שלו.

כל דבר.

גם כאשר נגזר על הבריאה שתיחרב,

היה רצונו לכלות רק האנשים אשר ניצלו את הבריאה לרע,

ואת אלה שקלקלו את מעשיהם.

אבל עצם הכוחות כמו שהם בטהרתם,

נשארו בעולם.

כל הבעלי החיים שלא שינו את דרכם,

ולא את טבעם,

ולא התקלקלו כמו שכל בעלי החיים ובני האדם, כולם

שינו מטבעם, היו תל אביבים וכל מיני.

אז כל אלה שנשארו, נשארו.

בטהרתם נשארו.

וציווה על נוח לעשות טבע ולקלוט שם כל סוגי הנבראים עם כל טבעיהם.

אבל ציווה להכניס זכר ומקבה,

שמהם יהיה אפשר לבנות אחר המבול עולם מחודש.

כשהגיע השקר בפני עצמו,

אצל נוח,

לא רוצה לקבל אותו,

תביא בת זוג.

מה פירוש?

איזה טוב יצא ממך?

מה נוליד ממך דבר טוב? צריך בת זוג, שייוולד משהו טוב ממך.

ועל ידי שלקח לו לזוג את פחתה,

הפך השקר לדבר מועיל,

וזה זקוק באור.

מה הדבר המועיל?

שהוא התחתן

עם פחתה ועכשיו יש תועלת בך, יאללה, כנסו לטבע.

מה התועלת?

אחד מהיסודות בהשקפתנו על העולם

כדי לדע איך להתנהג עימו עם העולם,

זה להבין שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם יש מאין.

הכוונה מאין היא

זה שאין עוד מלבדו.

המציאות היחידה בעולם,

בעולמות כולם, במה שתגידו,

זה רק השם.

כל השאר זה אינו מציאות אלא דמיון.

אז בואו נקלוט את העומק של זה.

כל זמן שאנחנו מדברים על אודות הקדוש ברוך הוא,

הכוונה היא לגילוי שהוא מתגלה בעולמו.

כשאנחנו מדברים על הקדוש ברוך הוא,

זה הגילויים שהשם מגלה לנו בעולמו.

השייכות הראשונה של הקדוש ברוך הוא לעולם,

זה שהרצון

שלו, שחסדו יתגלה בעולם.

עולם,

חסד ייבנה.

הוא לא היה חייב לברוא את העולם, אין לו מכריח לברוא את העולם.

רק

לברוא עולם בשביל להיטיב,

בורא ברואים שיקבלו את ההטבה,

וכל זה חסד גמור, הוא לא חייב לשום דבר, אין שום דבר מכריח לו.

אז מה הוא עשה?

הוא צמצם כביכול את כבודו

והותיר מקום

שבו תיראה בריאה

וכאילו היא עומדת בפני עצמה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא כביכול פינה מקום שבו נראית עכשיו בריאה שכאילו היא תלויה בזכות עצמה וכאילו לא רואים את הקדוש ברוך הוא, רק

הגילויים שבבריאה וכל האירועים שמתרחשים וכל הניסים, זה הדברים שאנחנו רואים בהם את גילוי הקדוש ברוך הוא ומציאותו.

עכשיו כל עצמה של המציאות הזו לאמיתו של דבר אינה מציאות בכלל.

זאת אומרת השם אמר ויהי

ומאז הוא משפיע על שפע שזה יתקיים אבל אם הוא יחליט להסיר את

שפעו ברגע אחד הכל יעדר לא צריך לפוצץ ולהרוס ולקחת בתים

כמו שהוא אמר ויהי

ככה הוא יכול לומר וזה איננו.

אז כל עצמה של המציאות הזו לאמיתו של דבר אינה מציאות כלל.

הספרים המשילו את הבריאה לצל

מקום

שמוסתר מאור

מקום שמוסתר מאור. מה פירוש? אני עומד פה, השמש שם.

אז הצל הוא מוסתר מאור כי אני מסתיר

וכך נוצר הצל.

אז הצל מה הוא?

מקום הסתר של האור.

הקדוש ברוך הוא אור

ויש צל

והצל מגלה שיש אור.

ככה עולם. כל המציאות אינו אלא מקום שהקדוש ברוך הוא צמצם משם את כבודו.

מקום שאין רואים בבהירות את האין עוד מלבדו, את האור הגדול, את הקדוש ברוך הוא.

והסתר הזה נקרא עולם,

מלשון העלם.

העלם.

בתפקיד האדם לגלות

בתוך העלם, בתוך העולם, את האור, את האין עוד מלבדו.

עכשיו משתמשים בשפה כזאת.

אני עובד את השם.

שפה נכונה או לא?

כשאדם אומר אני עובד את השם,

אז אני זה כאילו מציאות.

אני זה מציאות.

שפה זו אומרת שאני מציאות

בפני עצמה,

ואני המציאות עובד את השם.

תפקידנו בזה העולם לדעת

שהעולם

מראה לנו כאילו מציאות נפרדת מהקדוש ברוך הוא.

אבל בעבודתנו, עלינו לסלק את הצל הזה עד כמה שניתן לסלקו

כדי לראות את האור.

ואם לא נוכל לסלק לגמרי בעולם הזה ולראות את האור בהיר, כמו שאומרים,

עיני ענק,

שיוויתי השם לנגדי תמיד,

הגילוי הגמור

לא יתגלה לגמרי רק לעתיד לבוא בעולם הבא.

אבל להקטין את הצל, למעט אותו בכוחנו כל אחד כפי שישתדל.

אמרנו פעם חידוש, כשאומרים אני,

זה גימטריה 61. 61 זה סמך א',

סטרה אחרונה.

אבל אם מהפכים את זה לפי האמת,

אז מי זה אני?

אין.

היש נוצר מאין.

אז מה אני? אין.

ואם אני אין,

אז אני נותן מקום לאין סוף.

א', ס' זה גם כן 61. אז יש מקום לאין סוף.

אם אני אין, יש אין סוף.

אם אני אני, כאילו מציאות,

אז אני כמו הסטרה האחרונה, שזה כאילו נראה מציאות.

זה השקר, קוראים לו השקר, ס' עליה.

וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי.

מאוד.

הרי אפילו מי שהולך בקומה זקופה, כאילו דוחק

רגלי שכינה.

חכמים זיכרונם לברכה אמרו,

שבת ק׳ י״ט.

כל המתפלל בערב שבת,

והוא אומר, ויחולו,

מעלה עליו הכתוב,

כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

התפקיד שהועיד הקדוש ברוך הוא לאדם,

ליטול את כל העולם,

עם כל הגשמיות שבו,

ומתוך העולם להראות

שאין עוד מלבדו.

לראות ולהראות.

הכול ידוכם

והכל ישמחוכם

והכל יאמרו, יאמרו, יאמרו

אין קדוש כדוני.

תתבונן בבריאה

ותמצא בסדר הנפלא שבו

את מה שלא גלוי בה

עד שתשמע את הבריאה משבחת ואומרת

אין קדוש כדוני.

השותפות של האדם במעשה בראשית

זה להפוך את כל מעשה בראשית

לשבת רוחנית.

רוחניות.

רוחניות.

כל החומר

הרי זה לשבת.

א' בשבת, ב' בשבת, הכול מוביל למען לשבת.

מה זה שבת?

רוחניות שבה שבת ה'

הוא רוצה שנתחבר איתו.

רוחניות זה שאני מחובר לקדוש ברוך הוא. צריך לקחת את כל ששת ימי בראשית.

אז כשאני אומר ויכולו השמיים וארץ וכל צבאם,

ויכל אלוהים ביום השבעים במלאכתו של אמסם,

וישבות ביום השבעים בגנותו,

ואני עושה ומקיים את זה בעצמי ושובת והכול,

אני הופך את כל מעשה בראשית לשבת רוחנית.

אז אני מתחבר ומתמזג

כביכול עם הקדוש ברוך הוא.

טוב, זה התפקיד שלנו.

אבל יש אחד שיש לו עוד תפקיד, קוראים לו יצר הרע.

מלך השקרים.

והוא עומד נגד.

הכוח של היצר לקיים את הגשמיות בטור מציאות גשמית.

הנה! אתה רואה את העץ?

זה עץ? זהו. אתה רואה? לא זז.

אתה רואה איזה מציאות?

שבעצם על פי

המדע,

זה הסברנו בהרצאות הראשונות,

שהכל דמיון.

אתה רואה את מגדל אייפל, אנשים עולים עליו.

אלפים עולים, עולים.

מחזיק!

מכוח מה הוא מחזיק?

שכל הברזל הזה

עשוי מאטומים,

פרוטונים, נוטרונים,

והם נעים כל הזמן במהירות,

והם יוצרים את המצב שאתה מרגיש את הקושי,

בגלל המהירות שהם מסתובבים.

משל למה?

אם יש לך ונטילטור ענק, ענק, ענק,

ויש לך רק להב אחת,

לאו אחת, אפילו כזאת דקה, כמו אצבע.

וזה מסתובב במהירות, במהירות עצומה.

אם תרצה להעביר שם איזה משהו, חפץ או משהו,

אתה תראה את זה כמו מקשה אחת שלא ניתן להעביר

למהירות הסיבוב.

אז מה אתה רואה פה? כאילו יש פה

נפח ומאסה שעומדים מולך, שמונעים ממך, כאילו זה ברזל,

אי אפשר לחדור.

אבל אם יפסיק הסיבוב,

פה, אתה רואה פתאום להב כזה דק?

עומד פה בכל הוונטילטור, הכל חלל, אין כלום.

המדענים אומרים שאם יפסיקו

האטומים את תנועתם,

אז כל מגדל אייפל במציאות יהפך לגודל של קופסת גפרורים

במשקל של מגדל אייפל.

זאת אומרת, כל השאר זה דמיון,

שכאילו זה, וואי, איזה גודל, איזה גובה. במציאות, כאילו, במציאות שהם אומרים, במציאות

זה המסה שנמצאת פה, וכל השאר זה רק סיבובים ונפח.

עכשיו,

יצר הרע מבקש ליטול את הדמיון ולהפוך אותו למציאות.

עכשיו, ניתנו לנו כוחות מהשמיים,

ניתן לנו כוח האהבה,

בשביל מה?

באהבת השם,

באהבת את השם,

ניתן לנו כוח השנאה, בשביל מה?

לשנוא את הרשעים במעשיהם,

ניתן לנו רצון של כבוד

כדי לכבד את הזולת.

על אותן כוחות בא יצר הרע ואומר, לא, לא, לא, לא ככה.

זו מציאות, אתה צריך לאהוב את עצמך,

אתה צריך לשנוא את הדתיים, את החרדים,

אתה צריך, כבוד, שיהיה לך כבוד.

יצר הרע הוא מציאות של שקר.

מציאות של שקר.

עכשיו שר הבריאות אידלשטיין, עם כיפלה,

הוא עכשיו מפנה גב שבועיים כבר לחרדים,

והם מתלוננים שהוא הפך את עורו. למה?

ביבי דיקי בודק בחירות הבאות אם הוא ילך עם החרדים או לא. הרי הוא מוכר את כולם,

מכר את בנט,

מכר את זה, מוכר את כולם,

הוא לא אכפת לו.

הוא אינטרסנט, הוא יצר הרע, אומר לו, כבוד זה רק אתה.

תלך, תעשה שלום לבד, אל תיקח אף אחד.

הכל תגיד אתה, אתה, אני עשיתי, אני, אני בניתי, אני, אני, אני.

אז זאת אומרת,

יצר הרע לוקח את המידות שהיו צריכות להיות לטובה,

וגורם

שישתמשו בהן לרעה.

כגון היועץ המשפטי,

כל מי שעובר אצלו ברחוב מעביר לו איזה מילה,

אישה אחת אמרה לו, פרשת משפטים, בושה,

בשבת הזמין למשטרה, עצרו אותה,

בשבת העלו אותה לאוטו וכו' וכו'.

בסוף שחררו אותה, אמרו, שום עבירה פלילית.

הוא אמר שהיא חדרה לפרטיות וכו'.

עוד אחד היה שם, ישב והפגין,

הלך והזמין למשטרה, באו, לקחו אותו,

בית המשפט פיצה אותו,

ישב שמונה עשרה שעות בבית האסורים,

פיצה אותו בשלושים אלף שקל.

כל מי שעובר אצלו ברחוב העיר לו איזה הרע, לא משנה,

משפט שאין בו הרבה משמעויות כל כך, לא קללות ולא גידופים ולא איומים,

ישר עוצרים.

שבת, עם כיפה, כולם עם כיפה, כיפה, כיפה. לא יאומן כי יסופר.

השקר היה התלבש על כמה חבר'ה ומשנה את המציאות כאילו.

הוא אשר אמרנו, אשר כל המידות

ניתן לנצל אותן לצד הטוב.

יוצא מן הכלל

מידת השקר.

מידת השקר. מידת השקר עומדת בסתירה

לכל הכלל והצורך שיש בעבודה של האדם את הקדוש ברוך הוא.

מידת השקר מפקיעה

את כל העניין שאנחנו נהפוך גשמיות לרוחניות.

מידת השקר פותרת אותנו מלגלות את האמת

שמכוסה בבריאה.

השקר אומר זה טבע. מה קרה לך? אתה לא רואה טבע? הנה, מזג האוויר זה פה, שם. הכל זה טבע. הכל זה טבע.

ולא ייתכן

לעבוד במידת השקר.

כי השקר בעבודת השם זה סתירה גדולה ביותר.

נכון, אברהמי?

נכון.

ועל כן,

כאשר בא השקר להיכנס לטבע,

לא הניח לו נוח.

אמר לו, אין לך בת זוג, אתה לא תוליד שום דבר טוב.

אתה, מה, מה, מה, תחרטט את האנשים? זה ההפך מהמטרה של העולם.

עולם חסד ייבנה.

מה, אתה בא לחרטט?

כלומר, אין בו שום צד שאפשר להוליד ממנו דבר טוב לעבודת השם?

שלא ככל הכוחות, שיש בהם קצת גשמי ורוחני.

ואדם צריך להפוך קול גשמי לרוחני

ולהעמידו על תכליתו.

רק כשחזר השקר עם פחתה,

גברת פחתה,

אז הוא הכניס אותו.

עכשיו, מי שבא לעלות ולהתעלות על המסילה הרוחנית,

אז דבר ראשון הוא צריך להכיר את השקר.

כי כל עד שאדם מסתובב על פני העולם ומדמה שהעולם הזה בכל זאת עולם,

ושהאבלי עולם הזה הם עניינים שראוי להתמסר להם,

הרי הוא חי בשקר ומסתובב בתוך עולם השקר.

אנחנו רואים אנשים

בגיל הרך

משחקים מונופול,

ויש להם שטרות והכול,

וזורקים אבנים ומתקדמים וקונים נכסים ובנקים,

וגומרים את המשחק, מספרים על ההצלחות או על הכישלונות,

ואם אחד מהילדים יחטוף לשני נייר אחד שכתוב עליו אלף,

וואי וואי וואי איזה קטטה,

הוא ירוץ לאבא ויבקע, הוא גנב לי את הכסף,

הוא עזב אבא ואבא.

אז אבא יגיד לו בחייאת זה מה זה, זה נייר פשוט סתם, אני אביא לך דף A4 אתה יודע כמה נכנס בו,

תכתוב עליהם לא אלף, עשר אלף, זה בדיוק אותו דבר, מה זה הכל חרטא.

הנה עכשיו הולכים לקחת כל הכסף, כל המזומן לכל האנושות,

ולעבור למטבע הדיגיטלית, שזה יהיה של הדיפ סטייט,

ואמרנו לא יהיה לך כסף ביד ולא כלום, הכל יהיה או בצ'יפ

או במשהו,

והם יורידו לך והם יקצו לך כמה יש לך והכול, גם עבודה לא יהיה,

יבטלו את כל העסקים,

אין עסקים פרטיים והכול, רק מי שהם ירצו,

שמתאים להם, כל השאר יקבלו,

הקצבה מהממשלות,

זה הכל.

נתינים עבדים וזהו.

ומסכות לא יורידו.

כבר אומרים עד 2025 לפחות לא מפסיקים.

יש לכם כוח עוד חמש שנים, קדימה.

אפילו גברת שקד שהייתה שרת המשפטים אומרת שהבת של הקטנה ישנה עם מסכה.

היא אומרת ילדים הם סתגלנים, הם מתרגלים.

היא תגדל שפחה ועבד מקטנות,

זהו.

היא לא תדע בכלל שאפשר להשתחרר מזה בכלל.

לא יאומן כי יסופר.

איך אנשים מתרגלים לשקר.

איך הוא

מחייב אותם.

אבל למה אמרתי אנשים קטנים?

כי כשאנשים גדולים הם משחקים בכסף כאילו,

מה זה כסף? זה בלוף. גם המדינות מדפיסות כסף חרטא.

אין כנגדו כלום.

לפני חמש שנים, כשידעו כבר שהולכת להיות המזימה,

ממשלות קנו הרבה זהב, זהב שיהיה כנגד הכסף.

אבל הדיפ סטייט וכל המדפיסים חופשי.

אין הכרה, אתה מחזיק ניירות כלום. ברגע שיגידו שהוא לא שווה כלום,

נשארתה.

כלום.

זה לא מתכת ששווה את השווי.

זה נייר שכתוב עליו, כמו במונופול, זה הכל. אין פה משהו אחר.

יש הסכמה שזה שווה כסף עכשיו, כאילו זה שווה.

כאילו זה שווה בערך של זהב או בערך של משהו אחר.

אבל זה כלום, זה ניירות.

היום יש לך, מחר

אין לך כלום.

עכשיו, איזה ערך בכלל יש לכסף לעומת חיים?

כשבן

חמש עשרה משחק במשחקים

של ילד בן חמש,

אנחנו בזים לו.

בן חמש עשרה, כבר בחור ישיבה, משחק ג'ולות,

משחק גוגעי,

מה זה? מי קרוב לקיר?

מה זה?

טוב,

הוא לא רוצה להתנער מהילדות.

כשהיינו ילדים,

אתם בדור כזה שאין לכם את זה, אבל כשאנחנו היינו ילדים,

היו קונים לנו אונייה קטנה מפלסטיק,

והיינו ממלאים לנו את האמבטיה,

ושמים לנו את הספינה הזאת מפלסטיק שהיא שתה במים.

והיו קונים לנו אופנוע קטן כזה,

דמוי או אופנוע גדול,

והיינו עושים

אנ, אנ, נננננן,

מעיפים אותו. לא כמו היום שיש חשמלי וזה, היינו צריכים להריץ אותו.

ומה זה מבסוט?

ומה יש היום?

אותו דבר, אנשים עם אופנוע גדול,

דרן, דרן,

אותו דבר, אתה ילד רק,

הוא גדל, התנפח לו, הראש נהיה אבטיח,

היום היא לא נהיה אבטיח,

ועכשיו הוא דרן, דרן, דרן, דרן, דרן.

כל אותו דבר טמבלים נשארו,

זהו רק הראש מתנפח

כל העולם הזה זה מקום של עמל ביגיעה

כולם עמלים

אבל יש עמלים ולא מקבלים שכר ויש עמלים מקבלים שכר, אנחנו מקבלים שכר על עמל

חילונים לא מקבלים שכר על עמל, על תוצאות

אם בא אליך מישהו, טכנאי, לתקן משהו והוא לא תיקן, לא מגיע לו כסף,

אולי ביקור היום מחייבים את כולם

אבל

על העבודה אפילו עבד שעות ולא הצליח לתקן כלום, לא מקבל כסף.

אנחנו עמלים,

יושבים יום שלם בגמרא, שבוע, שבועיים, לא מבינים מילה, מילה.

לא מבינים כלום, כלום, כלום, חוזרים, משתדלים,

לא מבינים, אנחנו מקבלים שכר

יותר מאלה שהבינו.

נכון יבור?

זאת אומרת,

צריך

לעמול.

הם עמלים ואינם מקבלים שכר, אנחנו עמלים כי השם משלם לנו על השכר. הוא רוצה לראות אותנו עמלים בנכון,

באמת,

לא בשקר.

אשריו מי שעמל בתורה, אוי לו למי שעמל בדברים בטלים.

אבל צריך להתחנך כל הזמן שהעולם הזה זה בלוף,

רמאות, כולם שקרנים, התשקורת,

תשקורת, תשקורת. הראשון שקרא להם תשקורת

אתם יודעים מי זה.

עוד לפני שטראמפ המציא את המילה פייק,

פייק ניוז.

חדשות מזויפות,

שקריות.

כל העולם, כל התשקורת קנויה,

מיינסטרים,

זה הזרם המרכזי שאומר את רצון הממשל,

המשטר,

הם מקבלים תקציבים בהתאם, הם לא מאיימים בסגירה וכולי, מוצאים להם עילות וקשקושים.

עכשיו יש פרשה בארצות הברית

שמשהו איום ונורא עם הביידן הזה שרוצה להחליף את טראמפ, שהוא מהבונים החופשיים וכל מיני דברים,

ופרסמו עליו עכשיו

מדעים חבל על זמן, אי אפשר לספר, זה לכלוך של הלכלוך.

משהו תל אביבי מהגדולים ויותר מזה,

מסחר וכל, לא רוצה להגיד.

והוושינגטון פוסט

לא רוצה לפרסם את הדברים עד אחרי שייגמר הבחירות,

שלא ייפול, אתם שומעים?

שאם זה היה בזמנים שאין בחירות,

מה זה, קורעים לו את הצורה, כמו שאומרים ביידיש.

לא משאירים לו דבר, מכניסים אותו לכלא, הוא והמשפחה שלו,

מה שהוא עשה שם.

זה יותר גדול מכל הפרשיות, פרשת ווטרגייט ופרשיות כאלה וכאלה, יותר מהכל.

לא יאומן כי יסופר איך הוא ניצל את התפקיד ובבני משפחתו.

דברים לא יאומנו.

אבל התשקורת זה תשקורת.

עכשיו, הטמבלים,

שלא מבינים זאת כל היום,

שומעים תשקורת כל היום, רדיו, טלוויזיה.

מזה הם חיים.

והם שומעים עשרות אלפי פעמים את המילה קורונה כל יום.

אז הם יכולים להאמין שאין קורונה.

אם כל הזמן אתה שומע נתונים,

אלה מתו מקורונה, אלה זה ואלה זה ואלה חולים, נכון, בנצי?

ואין לזה ואין לזה ואין לזה.

אם כל הזמן שומעים, איך אפשר להגיד שאין קורונה?

איך?

מה, כולם מדברים סתם? מה, כולם מדברים כל היום?

מה, ראש הממשלה וכל הצרים מדברים סתם? כל העולם מדבר סתם.

בחייאדנות, יהיה רציני, נו מה, מה, בלוף? כל העולם מבלפים?

מה, שכחתם שהשקר עלה לתיבה ולא רצו להכניס אותו?

למה איזה תועלת תהיה בך?

רק אם פחדת, או כשיבוא הנזק, הנה,

הוא חרטט כולם קורונה, כבר אתה סובל נזק,

כבר אתה הולך למסכה,

כבר אתה בסגר,

כבר אתה לא יכול להתחתן,

גם אתה לא יכול להיכבר,

שמים אותך בשקית שחורה,

כבר, תראה, תראה איך הוא חרטט כל העולם,

וכולם שותקים.

ומתרגלים לאט לאט.

אתם יודעים, אם ישימו צפרדע

בתוך סיר רותח בבת אחת,

היא תקפוץ החוצה מהחום, היא לא יכולה להחזיק מעמד.

אבל אם ישימו אותה במים קרים,

לאט יעשו פושטריים ולאט יעשו יותר חמימים ולאט יעשו יותר זה, היא תתרגל.

היא תתרגל, היא לא תקפוץ, היא כבר תתרגל.

איך התחילו אותנו? קצת כמו בגרמניה הנאצית, ככה התחילו.

תשמעו את החדשות, בימים הקרובים אני מתאר בדיוק את הכל,

איך זה התחיל בדיוק, בדיוק אותו דבר.

והכל למען בריאות הציבור. ממי?

ממפיצי המחלות היהודים.

לא השתנה שום דבר.

לא השתנה שום דבר.

בתראו את החדשות שדיברתי,

שהיטלר עשה הסכם עם הציונים בשביל שהם יבואו לארץ,

על חשבון אלה שהוא ירצח אחר כך.

אז הציונים בעצמם שיתפו

יד עם

הנאצים וחיסולם של יהודים.

זה ההיסטוריה אומרת.

לא יאומן כי יסופר.

אבל זה כוחו של השקר.

ומי מימנו את המלחמה?

הרוקפלרים,

הרוטשילדים, יהודים.

ומי מממן היום הפגנות בכל העולם, ומהפכות, וטרור?

סורוס, יהודי.

לא יאומן כי יסופר.

זה כוחו של השקר.

וכשצריכים לדון איזה מישהו

שהוא חרדי,

איזה שופט שמים? עם כיפה.

אם הוא מזרחי, שמים מזרחי.

שלא יוכלו להגיד, זה אשכנזי עשה לו, זה חילוני עשה לו.

המערכת דואגת שמי שיכניס אותו למבנים זה יהיה מין במינו.

זה השקר, הוא עלוב.

הוא עלוב לצבוע את הכל כאמת. הנה, מה אתה רוצה? הכל גלוי.

ספרדי, דן ספרדי, כיפה עם כיפה.

מה אתה רוצה?

יש לך טענות?

איי, איי, איי, איי. לזכנים אלה שלא יודעים להבחין.

לזכנים אומללים, חסרי דעת.

חכמים, זיכרונם לברכה,

אמרו לנו

אדם חי בעולם הזה, חושב שהעולם מציאות.

למה זה דומה?

אדם רעב לא אכל כל היום.

רעב.

יש מה לאכול? לא, היום לא עשיתי לך כלום.

אין משהו במקרר? לא, לא נגמר, צריך מחר לקנות.

אז מה, אני אלך לישון ככה?

מה לעשות?

מקווה שתחלום, חלומות טובים.

הוא הולך לישון בחולם, ארוחות, ארוחות פאר, איזה מזון.

וואו, הוא אוכל, הוא לא אכל יום שלום. אוכל!

והוא הולך מפה לשם ולוקח משם ותביא לי עוד.

מה זה, התפוצץ כבר? די, לא יכול.

מרוב שהוא אכל, התעורר.

ומה הוא מרגיש?

רעב! רעב! רעב! אחרי שהוא ראה והריח והכול, וזה,

פתאום מתברר שהבטן מקרקרת, אין כלום.

ככה זה העולם הזה.

העולם הזה כולו חרטא,

ועל זה אמרו לנו בשוב אדוני את שיבת ציון,

היינו כחולמים.

אוי, אוי, אוי, כשתבוא הגאולה ונסתכל אחורה ונראה מה עשינו,

אז נבין שרק היינו חולמים, שיחקנו מונופול.

מונופול כמו ילדים, שיחקנו,

הכל חרטא, אין לנו כלום, כלום.

על מה יגענו כל הימים?

ולעתיד לבוא,

כשיגיעו לעולם האמת,

אז העליונים שהיו פה יהיו שם התחתונים,

ותחתונים שהיו בעיני הבריות כאן יהיו שם העליונים.

פסחים נוניים.

ואז יבינו שהחמיצו את כל החיים

מכל מה שיגעו היה להבל

הריק.

אז לכן אדם שיש לו שכל יודע מה יתרון לאדם מכל עמלו, שיעמול תחת השמש.

אם תעמל בעמל שלך, לא יישאר לך כלום.

תחת השמש אתה לא לוקח מפה כלום.

אבל אם זה בעמלה של התורה,

וזה מעל השמש,

אז יישאר לך.

אם זה אתה ממין, אשריך.

אם לא,

הזוג הזה, השקר והפחתה, האכילו אותך.

וואי, וואי, וואי.

ההוא נתן לך לעבוד, אספת,

בא האסון, לקח לך את הכול.

לאסון קוראים מס הכנסה, קוראים לו מע״מ,

ביטוח לאומי, קוראים לו פרפורטים, משטרה,

פרקליטות, הכול. יש להם שמות שונים.

יש להם סניפים.

איך הם עושים נזקים באסונות לאנשים,

וכולי וכולי. יש גם שוטרים, הם חמש מאות שקל, חמשת אלפים, עשרים וחמש אלף.

תלוי.

הם לא עוטים, עוטים, כאילו, עוטים

מסכה והם נותנים לך קנס על אי סימת מסכה.

איך השקר יכול לעמוד מול?

ביבי אומר, כולם מסכות, הוא לוחץ לטרמפולין את היד,

בלי שום מסכה, בלי כלום.

זאת אומרת, הוא הסיר את המסכה והראה שאין קורונה.

זה שהקורונה

הוא אמר, זה הכול קשקוש.

אה, בקשר לקורונה, זה הכול קשקוש.

לשון

ביבי דיקי.

אה, בקשר לקורונה, הכול קשקוש.

תגיד, האדם אחריי?

על סמך מה אמרת את זה?

או שאתה מקשקש לנו שהכל קשקוש,

או שאתה מקשקש לנו שזה לא קשקוש.

אבל אתה קשקשן

זה לא יאומן.

קישקשת בי בדיקי.

רבי חנניה ברגע שאומר, עושה כל דבר חוז וכל ישראל לפי כוח ארבונו תרום לשמאל שנעמור אז אנחנו בסלמה.