את ה' אלוהיך תירא | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 03.02.2019, שעה: 02:30
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nמה כאיש ומת
מות יומת
אם אדם הרג בן אדם
זה במזיד
מות יומת בסייף
נקום ינקם כתוב במקום אחר
אז נקום זה בסייף
באי ואשר לא צדע
אם האדם הזה, הרוצח הזה
הוא לא צידד
כמו שמצדדים הצלפים
הם מתחילים לראות שיהיה בדיוק
שיפגע בקורבן
והוא לא צדע, הוא בכלל לא התכוון להרוג
רק
והאלוקים אינה לידו
אם הוא לא התכוון להרוג
אז איך זה קרה שהוא הרג?
האלוקים אינה לידו
ושמתי לך, אז זה שוגג
ושמתי לך
ושמתי לך מקום אשר ינוש שמה
שוער רשי
מה זה והאלוקים אינה לידו?
הקבוש ברוך הוא זימן לידו
הוא זימן לידו שיהרוג את הנרצח הזה
למה שהקבוש ברוך הוא יזמן לבן אדם לרצוח?
הקבוש ברוך הוא
למה שייתן מכשול בפני בני אדם?
באלוקים אינה לידו זימן לידו שהוא יהרוג את הנרצח הזה
הקבוש ברוך הוא אינה לידו
אומר רשי אינה זימן
כמו לא תאונה אליך רעה וניגע לא יקרב בעוליך
אם אדם בעל ביטחון כי כמו שכתוב קודם בפסוק כי אתה שמחשיא עליון שם את מעונך
לא תאונה אליך רעה
עיני גל לא יקרב בעוליך
לשון זימון לא תזדמן לך רעה
גם תאונת דרכים הפשט הוא שהזדמנה
הזדמנה בדרך
מקרה לא טוב
תאונה
אבל המילה תאונה מלשון הזדמנות, הזדמן
ואלוקים אינה לידו
שואל רשי
למה שתצא מלפניו מלפני הקדוש ברוך הוא
כזה דבר
שיגרום שבן אדם יעשה,
יהרוג?
אומר רשי
ככה נקרא את הרשי
ולמה תצא זאת מלפניו?
הוא שאמר דוד
כאשר יאמר משל הקדמוני מרשה אם יצא רשע
מה זה משל הקדמוני?
זה התורה
שהיא
מי כתב אותה? הקדוש ברוך הוא
שהוא קדמונו של עולם, ומשל הקדמוני
היא התורה שהיא משל הקדוש ברוך הוא שהוא קדמונו של עולם
וכאן אמרה תורה מרשה אם יצא שאיפה זה כתוב בתורה שאמר דוד
כאשר יאמר משל הקדמוני זה התורה
זה פה כתוב,
שפה כתוב שהקדוש ברוך הוא מזמן לרשע שיעשה עוד רשע.
במה הכתוב מדבר?
בשני בני אדם אחד דרג ושוגג
ואחד דרג ומזיד ולא היו עדים בדבר,
שיעידו
זה לא נהרג וזה לא גלה.
מה עושה הקדוש ברוך הוא?
מזמנם לפונדק אחד,
זה שהרג ומזיד יושב תחת הסולם,
וזה שהרג שוגג עולה בסמ...
הקדוש ברוך הוא מזמן אותם. למשל,
יש שם איזה חנות בפונדק הזה,
והאיש הזה שהוא הרג ומזיד
הלך לקנות משהו, אבל הוא הגיע, מצא אותו סגור.
אז הוא התיישב על יד הסולם,
ככה הוא מתכופף על יד הסולם, ישב למטה, נח קצת.
והשני היה למעלה בגג,
והוא יורד מן הגג,
ובשעת ירידתו או איזה שליבה של הסולם נפלה,
או שהוא לא דרך טוב,
בקיצור התגלגל למטה ונפל על הבן אדם,
ריסק לו את הקודקוד.
משקל של 80 קילו על הראש
יכול לרסק את הקודקוד, בלי ספק.
והרג אותו.
אז עכשיו, ועכשיו יש עדים.
יש עדים שהוא נפל עליו בשוגג דרך ירידה,
חייב גלות.
והוא נהרג, ההוא נהרג, לא צריך עדים, הוא נהרג.
אז הקדוש ברוך הוא רוצה לקיים את החיום מיתה שיש על זה שישב למטה.
הוא היה חייב כבר מיתה כיוון שהרג במזיד,
רק לא היו עדים.
אז רוצה להרוג אותו, אז עכשיו זימן לו מי שיהרוג אותו.
וההוא שהרג פעם בשוגג,
הוא היה חייב גלות,
אבל לא היו עדים, אז עכשיו מזמן לו שיהיו עדים, יהרוג בשוגג, יהיו עדים,
ויקחו אותו לערם מקלחת.
צריך קצת להבין, ובפעם הראשונה
שהוא הרג בשוגג,
למה הוא הרג בשוגג?
מילא פעם השנייה, אתה אומר,
כיוון שהוא הרג בשוגג פעם ראשונה, ולא גלה,
לא קיבל עונשו,
אז הוא מקבל עכשיו את העונש.
הוא הורג פעם שנייה כדי להיות בגלות.
אבל פעם ראשונה,
למה עשה את זה? הרי בתורה רואים
צריך טעם. למה אינה לידו?
והאלוקים אינה לידו. הרי גם בפעם הראשונה הוא היה שוגג,
אשר לא צדה.
ואשר לא צדה, אז זה רק הקב' ברוך הוא גרם לו.
למה גרם לו בפעם הראשונה?
אז יהודה הראה לי ברש״י דף י׳ עמוד א׳
כתוב בראש׳י דבר יפה.
כתוב שם בגמרא
לעולם אלה ללמד אדם לתלמיד שאינו הגון.
זה מסכת.
מה?
מסכת מכות, דף י׳. זה במכות, הגמרא הזאת זה גמרא במכות דף י׳ עמוד ב׳.
בעמוד א׳
כתוב
לעולם לא ילמד אדם לתלמיד שאינו הגון.
למה?
מה זה תלמיד שאינו הגון? שהוא לא ערש שמים, לא מדקדק במצוות.
הוא בן אדם שיכול לעבור עבירות.
כי הוא אין לו ערש שמים, הוא עלול לעבור עבירות. ומי שעובר עבירות, אומר רש״י,
עלול גם לרצוח ועלול לבוא לידי רציחה.
למה הטומאה של העבירות שעשה גורמת לו עבירה, גוררת עבירה.
הוא עלול לרצוח.
ואז הוא יצטרך לגלות,
התלמיד.
והדין הוא תלמיד שגלה,
מגנין רבו עמו.
אז אומרים לרבה הזה, אומרים לו, תיזהר, אל תלמד תלמיד שאינו הגון.
שמע, אתה תלך לגלות.
כי הוא עלול להרוג בגלל העבירות שבידו,
ואז הוא ילך לגלות,
ואתה תצטרך גם לגלות בגלל תלמיד שגלה מגנין רבו עמו.
אז כתוב ברש״י שלא רק אם הוא הרג בשוגג,
אז מזמן לו הקדוש ברוך הוא עוד פעם לרצוח בשוגג.
יש עוד אפשרות.
עמו עבר עבירות,
ממילא מזדמן לו שירצח בשוגג.
טוב, עכשיו השאלה, יש לנו קושיה בגמרא הזאת.
הגמרא אומרת בכתובות
תנא דבר הבחייה, תנא רבחייה.
וכן אמר רב יוסף, וכן תנא רבחייה,
מיום שנחרב בית המקדש
בטלו סנהדרין.
סנהדרין של עין א'
שבעים ואחד,
כל כוחם הוא כשהם על יד בית המקדש
ובלשכת הגזית.
אפילו אם גלתה סנהדרין מלשכת הגזית
ויש עד אין בית מקדש,
כבר לא יכולים לדון דיני נפשות. לומדים את זה מפסוק בסנהדרין.
אתה יודע את הדף?
אני אמצא את זה.
סנהדרין ל״ז.
ל״ז? לא.
איפה כתוב הדין הזה? מאיפה לומדים?
שכשבטלה סנהדרין אין כבר דיני נפשות.
זה בפרק הראשון.
כי מציום תצא תורה ודבר השם מירושלים.
אם הם על יד בית המקדש,
יש תורה לסנהדרין.
ואם לאו, כבר לא דנים דיני נפשות.
אז בית המקדש היה משפיע חוכמה.
היה משפיע שפח של חוכמה וישרות.
אז כתוב שם, בטלו סנהדרין ובטלו ארבע מיתות.
וכבר לא דנים דיני נפשות.
יש הרי ארבע מיתות בתורה.
מחויבי מיתה.
יש נחנקים,
יש נשרפים, נסכלים וסייף.
נהרגים.
הנחנקים, הנהרגים,
הנשרפים והנסכלים.
כבר אין בית דין. אין בית דין שידונו דיני נפשות.
כבר לא יכולים להרוג. אדם חילל שבת חייו וסקילה,
אם יתרו בו חייו וסקילה.
אבל אין בית דין.
אז הגמרא אומרת,
אף על פי תנא רבחייה
או תנא חזקיה, פעם כתוב חזקיה.
מיום שחר רבית המקדש בטלו סנהדרין.
אף על פי שבטלו ארבע מיתות,
על פי שבטלו סנהדרין,
ארבע מיתות לא בטלו.
שואלת הגמרא, והבטלו, הרי באמת הם לא דנים דיני נפשות.
אומרת הגמרא, דין ארבע מיתות לא בטל.
מי שנתחייב סקילה,
אז או נופל מן הגג או חיה דורסתו.
אריה נותן מכה,
זה כמו סקילה, הרי בסקילה יש שני אפשרויות.
או שהכל ייסקל או ירוע ירא.
מי שעולה להר-סיני בזמן שהייתה סקינה על הר-סיני,
היה צריך לסקול אותו אם בהמה עם איש לא יחיה.
או לסקול אותו, לזרוק עליו אבנים,
או לזרוק אותו ממקום גבוה.
וכך היו עושים לנסקלים.
מעלים אותו שתי קומות יותר גבוה ודוחפים אותו.
אם הוא מת עם הדחיפה,
ירוע ירא,
אז מת, גמרנו, זה סקילה, קיימת מזה סקילה.
לא מת, זורקים עליו אבנים.
זה גם סקילה. או סקול ייסקל או ירוע ירא.
אז זה מה שכתוב כאן.
או נופל מן הגג, זה ירוע ירא,
או חיה דורסתו, זה מכה, זה כמו אבן.
המכה של האריה זה כמו אבן.
ואם מי שהתחייב שרפה,
או שנופל במדורה,
או שנחש מקישו.
למה נחש מקישו זה נקרא שרפה?
כי ידוע שהגמרא אומרת בסנהדרין,
אסור לתת לו מיתה מנוולת.
אז לא שורפים.
שרפה של התורה, לא לשרוף בן אדם במדורה.
זה מיתה מנוולת.
האיברים נשרפים.
מה אומרת הגמרא?
איך עושים שרפה?
משכין אותו עופרת רותחת.
איך משכין אותו?
משכיבים אותו על הרצפה
ולוקחים חבל
בפנים קשה ובחוץ רך,
ושמים לו על הצוואר, אחד מושך מכאן ואחד מושך מכאן,
עד שהוא כמעט נחנק ומוכרח לפתוח את הפה
בשביל לנשום.
ואז אתה זורק לו את העופרת.
מה עושה העופרת הרותחת?
היא שורפת את הוושט, את הקיבה.
כי זה חם.
למה לוקחים עופרת שהיא מותכת?
תשפוך לו.
אתה לא יכול להכניס לו חתיכת ברזל חמה.
הוא לא יבלע אותה, היא לא תבלע.
אבל זה נוזל.
העופרת נהיית מהר מותכת.
ואז מתכים עופרת ומאזקים אותה.
אז השרפה היא לשרוף לו את הקיבה.
אז אם נחש מקיש,
הרי תחת השיניים שלו יש לו ארס.
עם השיניים שלו הוא דוקר,
עושה חור בבשר.
ואז הוא זורק את הארס,
והארס מתפשט,
נכנס לדם וזה. מה עושה הארס?
הארס אוכל את הבשר.
כמו אקונומיקה.
פעם עשינו כלי פלסטיק.
לפני פסח רצו לנקות אותם עם אקונומיקה,
אבל עשו אקונומיקה בלי מים, רק אקונומיקה.
כלי הפלסטיק יקעקעו, יתקלקלו. זה היה שלה מיקסר.
הכול יתקלקל.
כי החומר חזק
מכלה את הדבר.
וכך גם כן ארס של נחש זה שרפה.
ומי שהתחייב סעיף
או נמסר למלכות והם הורגים בסעיף,
או ליסטים באו עליו, הם גם כן הורגים עם סעיף.
חותכים את הראש.
ואם מתחייב חנק
או טובע בנהר
והוא נחנק, אין לו אוויר,
או מת בסרון חי.
זה אז קרה.
זה מחלה של גרון,
והיא כל כך חונקת
ומתים מהחנק הזה. זו מיתה קשה מאוד.
אבל זה רק חנק.
עדיין שרפה
וסקילה וסעיף יותר קשים ממנה.
אנחנו פוסקים חנק, זה קל.
יש שאומרים הרג יותר קל מחנק.
מגמרא, וגם סקילה ושרפה, מחלוקת רבנו ורב שמע.
אנחנו פוסקים בסדר המיתות
מן החמור אל הקרס, כי להשרפה, הרג והחנק.
כמו שאומרים ביום כיפור.
אז יש ארבע מיתות בדין, לא בטלו.
למה הקדוש ברוך הוא ממלא מקום הבית דין?
הקדוש ברוך הוא, ואני באמת, הייתה לי שאלה
מאיפה ידע תנא זה, שרב חייא, שרב חייא מביא?
מאיפה הוא ידע דברים כאלה?
שהשם נותן את ארבע המיתות בית דין, אולי אין בית דין, אז הוא לא נהרג.
מאיפה הוא יודע שהשם מקיים את המיסת ארבעת בית דין?
אני אומר, זה ראייה מן הפסוק שלנו.
כאן, בפסוק הזה כתוב,
שאחד הרג במזיד ולא היו עדים,
ואז מזמין אותו הקדוש ברוך הוא ונופל עליו.
זה סקילה?
טוב, זה תכף נראה.
אז לכאורה,
או זה שהיה חב גלות,
הוא שוב הולך ומתחב גלות. אתה רואה שהקדוש ברוך הוא?
יש כאן פסוק, האלוקים אינה לידו.
אל תחשוב שהעולם הפקר.
אתה הרגת,
בסוף אתה תיתפס.
וכך אמר הלל הזקן,
אף הוא ראה גולגולת אחת
שצפה על פני המים.
אנחנו, אם היינו רואים ראש צפה על המים,
מייד היינו מזדעזעים, מי זה הרג אותו? מה קרה פה?
מי הרג אותו?
אבל רבנו הלל מייד אמר,
אם הוא נהרג זה בטח נגזר עליו.
אל דאטפאת א-טפוך.
לא רק
מגיע לו,
אלא מידה כנגד מידה.
אתה הרגת,
אתה הורדת ראש למישהו,
מורדים לך את הראש.
וסוף מטיפייך יטופון.
וככה זה מידה כנגד מידה.
שמשון בגד בעיניו,
לפיכך נקרו עיניו.
אבשלום, מרד בשערו,
לפיכך נתלה בשערו. משנה בסוטה, דף ט', אני חושב.
מידה כנגד מידה.
מה המקור של הדינים האלה,
שהקדוש-ברוך-הוא מעניש
ארבע מיתות בית-דין?
המקור הוא, והאלוקים אינה לידו.
אתה רואה,
זה הרג בשוגג ואין עדים, זה הרג במזיד ואין עדים.
בני חורי, ממשיכים להיות בני חורי.
כאילו כלום לא קרה.
אין דבר כזה.
יש בית-דין של מעלה,
ועל זה נאמר הפסוק.
גדול העצה בירמיה.
באיזה פרק זה בירמיה?
גדול העץ האווירה ועליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם,
לתת לאיש כדרכה וכפרי מעליו.
מה זה עליליה?
עליליה, כמו שראינו, הוא זימן אותם,
הוא הכניס לו לראש, לך שם, יש מה בחנות ההוא,
תקנה משהו, הלך לשם,
בינתיים בחנות סגורה,
ישב לו בתחתית הסולם.
והיה אחד
שמה מסייד את הגג,
עכשיו הוא בא לרדת,
נופל על האף.
זה נקרא עליליה.
הוא סידר העילה שהוא מת,
כי זימן אותו הקדוש ברוך הוא לשבת שם,
וזימן את ההוא שמסייד את הגג לרדת וליפול.
וכך ראינו, הודיעו בעמים עלילותיו,
כמו שחוריד הקדוש ברוך הוא את יעקב למצרים.
הוא היה יכול להביא בקלות
לקיים מצוות וזימן.
שיעלה גדוד של חיילים, גדוד,
נרמה,
ארמיה,
היום קוראים לזה,
גדוד של חיילים, לעלות לחברון,
לכבוש את יעקב אבינו וכל בניו ולהביא אותם
בשבויים, בסרסרות.
הוא יכל לקיים את זה, אבל אמר הקדוש ברוך הוא,
בני בחורי יעקב,
אני אוריד אותו בביזיון כזה עם סרסרות?
כמו איזה פושע?
לא.
מה אמר הקדוש ברוך הוא? עשה עצה אחרת,
מסך את בנו,
יוסף, למצרים,
והביא רעב,
והיו צריכים לרדת למצרים,
ועשה שיוסף ימלוך.
החלומות של פרעה
ככה גרם שיוסף ימלוך,
ואז הוא ינהל את הרעב
בזמן שנות רעב, ואז הוא שלח לאביו
שיבוא למצרים, כי עוד חמש שנות רעב.
וככה אכלכל אותם.
אז ככה עשה הקדוש ברוך הוא. זה נקרא,
הודיעו בעמים עלילותיו.
גם פה גדול העצה ורב העלילייה.
לזכור את זה שיש מי שרואה אותך.
לזכור שיש מי שרואה אותך בכל מעשיך.
דע, מלא מעליו מוח העין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך וסבע נכתבים.
אתה מצולם. אני פעם הייתי בבנק דיסקונט,
ברחוב רבי עקיבא יש בנק דיסקונט.
אני לא יודע אם היא עוד קיימת.
רבי עקיבא מול רחוק צפניה.
היה שם איזה יהודי יקר, קראו לו שלמה והבה.
הייתי צריך לדבר איתו.
אני עולה.
הוא היה בעלייה.
עליתי אליו למשרד.
אני רואה שיש מסך
של מחשב מונח על השולחן מולו.
הוא רואה במסך כל מי שנכנס, כל מי שיוצא,
כל מי,
כל הפקידים, אם הם עובדים או מתבטלים,
הכל מופיע לפניו. כל מה שעובר בבנק למטה, הכל מופיע ב...
וגם למעלה כנראה, אני לא יודע.
הכל עובר לפניו.
אז הקדוש ברוך הוא גם כן רואה את כולם.
אמרתי פעם את הפסט של הפסוק.
בינו בוערים בעם
וכשילים מתי תזכילו.
מתי יהיה לכם שכל
להתבונן
ענות האוזן הלא ישמע?
היוצר עין הלא יביט?
אתה יודע מה זה עין?
עין זה מצלמה.
אני רואה אותך,
אתה מצטלם בעין שלי.
ויש לי
חושר ראייה קשור עם המוח.
אז אני רואה, אני יודע מי לפניי.
אני רואה, אני רואה את התמונה.
זאת,
אני יודע מי לפניי.
עכשיו, ברא הקדוש ברוך הוא עיניים
למיליונים ולרבבות, לרבבות ולמוליונים.
הרי אין לך בירייה,
כל הביריות של הקדוש ברוך הוא כולם הם שתי עיניים.
יש בני אדם,
בהמות,
חיות,
עופות,
בני אדם זה הרבה, היום יש כמעט שישה מיליארד אנשים.
אז 12 מיליארד עיניים יש,
מצלמות.
ויש עופות שהן לרבבות, לאלפים.
וכל העד עם שתי עיניים.
והעיניים של העופות,
הראייה שלהם היא מאוד חזקה,
כי הם הולכים לישון
מייד בחושף.
הכלל, לשמור את העיניים,
ללמוד באור הרבה,
באור גדול.
אם אתה לומד בחושך,
אתה מקלקל את העיניים.
והיות והן העופות,
אתה לא תמצא אותן בלילה,
רק ביום.
והם קמים מוקדם וישנים מוקדם,
כל הלילה הם בקן שלהם.
לא משתמשים
בעיניים,
בעיניים בחושך.
רק באור.
לכן יש להם ראייה מאוד חזקה.
הייתי פעם בכנרת,
ובבוקר, השכם,
והיה כל דג,
היו דגים שוחים,
ולפעמים הם לא שמים לב,
והם שחים, מזנקים.
חוץ מן המים.
אבל מייד הם חוזרים למים.
אבל הרבה פעמים קורה,
הם למשל,
הם בתחתית המטר תחת גובה המים,
והם עולים.
משהו,
וכשהם עולים, לפעמים הם דחפו את עצמם יותר מגובה המים, הם יוצאים מן המים.
באותו רגע
יש עוף.
עוף שלח.
ביבושו יש שם בניין,
עוף עומד לבעלה בגובה.
ואתה רואה אותו, הוא ראה את הדג.
זה לא קל לראות דג.
הרי אותו צבע כמעט הם מים.
הדג הוא אפור,
הוא לא בולט.
הוא רואה אותו,
הוא מייד מזנק אחריו,
כי הוא יודע, הוא יחזור.
אבל הוא מזנק מייד
ותופס אותו כשהוא חוזר למים,
נכנס לתוך המים ותופס אותו.
הוא לא בא אליו מול העיניים שלו.
כשהוא חוזר,
הדג
למים הוא בא אליו מאחוריו, תופס אותו
ואוכל אותו.
הראייה שלהם היא ראייה מאוד גדולה.
הראייה של העיניים טוב,
אז תגיד לעופות, יש להם שתי עיניים כל אחת.
השרצים, לא דיברנו על השרצים.
גם השרצים, נמלה יש לה שתי עיניים,
קינה יש לה שתי עיניים.
וכל השרצים לטאות,
ג'וקים,
כולם עם שתי עיניים. אז כמה עיניים יש?
ותוסיף לזה עכשיו
הבריות של הים.
בים יש בריות יותר ממה, הרבה יותר ממה שיש ביבשה.
שם רמס
ואין מספר.
זה הים גדול, אורחיו ידיים,
שם רמס ואין מספר,
חיות קטנות הן גדולות.
וכולם עם שתי עיניים.
מיליארדים של דגים יש.
וכולם עם מכשיר קטן, מכשיר ראייה,
מצלמה.
לכולם יש מצלמות.
אתה רואה, אתה פותח דג, אתה רואה את העיניים שלו.
אתה קונה דג.
לא, לא, לא, לא,
איך קוראים לזה?
אתה קונה דג, ממש כמו שאני קונה דג דג דניס.
אתה רואה את העיניים שלו בראש?
כל הדגים עם שתי עיניים.
לא פילי דג.
אתה קונה דג ממש, דג שלם,
אתה רואה לו את העיניים.
עכשיו, כמה עיניים זה בא?
יש כל כך הרבה עיניים,
כפול כל הבריות.
כי כל ברייה יש לה שתי עיניים.
אז תעשה עם חשבון כל המיליארדים של הדגים
והעופות ובני-אדם. בבני-אדם יש כבר שישה מיליארד אנשים.
אז קל וחומר, בדגים,
שהם לא נבראו כמו בני-אדם.
בבני-אדם, אדם אחד נברא,
והוא הוליד כל כך הרבה, יש לו צאצאים.
ומה עם הדגים שנבראו?
מלכתחילה ישרצו המים,
נפש חיה למינה.
מלכתחילה דגים נבראו, לא דג אחד,
המון דגים, המון מסוגים.
והם, יש להם שטח מעייה גדול בים.
הם התרבו יותר מבני-אדם.
הרבה יותר.
יש שם אולי,
מי יודע, 20 מיליארד.
הם כל הזמן מתרבים
וקיבלו ברכה של פרורבו.
אז חודש, כן,
וכל המיליארדים האלה, כפור שניים,
תדע כמה מיליארדים של מצלמות יש,
מפוזרים בכל קצווי תבל.
מפוזרים בכל העולם,
בכל הגלובוס שלנו,
בכל הים,
הימים,
בשמיים, בעופות,
פח טהו צ'יבה, איפה שאתה הולך,
אתה רואה עיניים.
אז תגיד, מי שברא כל כך הרבה מצלמות
שרואות
הוא לא יראה?
היוזם,
היוזם של המצלמות,
המהנדס הראשון שהמציא מצלמה,
הוא לא רואה.
יכול להיות דבר כזה? אז לא היה עושה לעצמו.
לא יכול להיות דבר כזה.
הוא יודע ש...
הוא לא יראה.
או ענות האוזן.
הלא ישמע.
מי שעשה כל כך
הרבה אוזניים, אותו דבר.
כולם עם אוזניים.
חתולים, כלבים,
אל תדבר על זה מעט, אבל
כל השרצים, כל העופות, כולם עם אוזניים.
וגם הדגים, כולם עם אוזניים.
מפוזרים בכל קצווי תבל.
אז הוא ברא כל כך הרבה מכשירי שמיעה
והוא לא ישמע.
תגיד לי, זה לא בערות?
בינו בוערים בעם.
וסילים מתי תשכילו?
ענות האוזן הלא ישמע
אם יוצר עין הלא יביט.
וגם מוסיף דוד,
היוסר גויים, הלא יוכיח.
אתה רואה איזה צרות הוא עושה לגויים.
הנה עכשיו בשיקגו
יש קור ל-150 מעלות מתחת האפס.
ומתו כבר, היה בעיתון אתמול היום שכבר מתו כמה אנשים.
הם עשו, העירייה
שלחה אוטובוסים
מחוממים
שיש להם חימום עם ה...
והיא שלחה לרחובות,
שמי שאין לו תנור
יבוא לאוטובוס,
יושב באוטובוס
עד יעבור זעם.
אוטובוס כל הזמן עובד,
בשביל לחמם.
לקח הרבה אוטובוסים ברחובות להציל,
להציל מן הכור.
זה נקרא יוסר גויים.
או למשל,
כשמביא הקדוש בחור רק לפני כמה ימים,
הייתה סופה בקובה,
והסופה הרסה עיר שלמה.
רוח,
עושם על אחיו רוחות.
רוח שערה עושה דברות.
זה נקרא, הוא נותן עונשים לגויים,
או לא נדבר באינדונזיה.
מביא להם רעידות אדמה וצונאמי,
והם בורחים מן הים, מן המים של הים עולים עליהם,
לצוף אותם.
והם בורחים ולא מצליחים.
חלק מה זה,
שהם מזהירים
לפני שנייה צונאמי להסתלק.
כי המים יוצאים בשצף-קצף ליבושה ושוטפים את הכול.
או הרי געש,
או רעידות אדמה,
או כמו שהיה בברזיל בשבוע שעבר.
היו שיטפונות,
והשיטפונות
עברו כנראה בנחלים שהיה שם הרבה חול ועשו מזה בוץ,
ונהיה נחל של בוץ שוצף,
כיסה בתים.
ושלחו מכאן משלחת לעזור
להצלה
להצלת נפשות.
נו, אז זה נקרא יוסר גויים.
גז'בוכו, אתה רואה
כל היום, בכל הארץ משפטה.
משפטי השם בכל מקום.
אז הוא לא מוכיח.
רק לגויים הוא נותן מכות.
לך הוא לא ייתן כלום.
אתה מחוסן,
אתה חסין.
היוסר גויים הלא יוכיח.
בינו בוערים בעם וחסינים מטטס, כאילו.
אז מה שאמרתי, לחזק אצלנו
את הידיעה שיש אלוקים.
הוא קיים, ושמו קיים,
וכיסו נכון מלכותו ואמונתו על האמת.
והוא צופה ומביט על כל הבריות.
הוא לא רואה
מי שיצר כל כך הרבה עיניים, הוא לא רואה.
כן, זוג נזזך.
זה טיפשות.
אז הוא רואה.
משמיים הביט הזמן
אל כל יושבי הארץ.
מכל שבטו השגיאה על כל יושבי הארצה, כתוב לפני זה.
משמיים
יש שם סידור.
ממכון שבטו השגיאה אל כל יהושע הארץ.
יוצר יחד ליבם
ומבין את כל מעשיהם.
תראה את הסידור.
זה ב...
אני חושב, לדוד ושנותו את טעמו.
עובר הנאה.
לדוד ושנותו את טעמו.
מכון שבטו השגיאה את כל יושבי הארץ.
יוצר יחד ליבם המבין את כל מעשיהם.
ועוד יש פסוק בספר ילמיה.
עיני השם משוטטות בכל הארץ.
איך כתוב?
בין עמנו צדיקים.
משמיים נדבית אדוני ראה את כל בני האדם.
ממכון שבטו השגיאה
אל כל יושבי הארץ.
זה דוד המלך מעיד.
מעיד. דוד המלך היה חכם.
והוא מעיד
משמיים הביט אדוני ראה את כל בני האדם.
וגם הנביא ישעיה וגם הנביא ירמיהו אומרים.
גדול העצה ורב העליליה אשר הנכה פקוחות על כל דרכי בני אדם.
לתת לאיש כדרכה. לשלם לו.
זה פסוק. זה המקור של הברייתא.
שארבע מיטות לא בטלו.
למה שהקדוש ברוך הוא לתת לאיש כדרכו יפרים מעל ענף.
טוב, אז יש.
נספר סיפור
מהגמרא בסנהדרין דף ל״ז עמוד ב׳.
הגמרא מספרת
רב שמעון בן שטח
ראה פעם אחת רודף אחר חברו להורגו
שהיום בידו סייף והוא רץ אחריו
בשביל לתפוס אותו, להרוג אותו.
וההוא רץ
והנרדף רץ
והיה שם חורבה, נכנס לתוך החורבה.
אבל הרודף ראה אותו והוא בא גם כן לחורבה.
ורב שמעון רואה את הכול והוא רץ
להציל את הנרדף מהרודף.
כי הרי הדין הוא של מצווה דאורייתא להציל את הנרדף מהרודף.
וגם לאו.
יש גם לאו.
נדמה לי.
ברמב״ם זה מובן.
אבל הוא הגיע,
ראה אותו,
והוא מפרפר,
מת,
עומד למות,
והוא עם הסייב ביד שלו מטפטפת דם.
אמר לו, רשע,
מי הרג אותו,
אני או אתה?
אתה יודע, זה אתה.
אבל מה אני אעשה שאין לי עדים בשביל להעיד עליך?
ואין כאן שני עדים שיעידו עליך לדון אותך.
אבל בעל מחשבות,
אם אתה הוא שהרגת אותו, כמובן,
בעל מחשבות
ינקם בך.
באותו רגע בא נחש
ונשח אותו.
אז שם הגמרא שואל, איך קושייה?
הרי הוא הרג, הבן אדם הזה.
מה הדין רוצח?
בסייף.
מקום ינקם זה והנהרגים.
אז לא, וכי הוא בר נחש הוא? הרי נחש זה שריפה.
איך הוא קיבל שריפה? איך יחמירו עליו?
אומרת על זה הגמרא,
בקושייה של הגמרא.
אומרת על זה הגמרא,
כנראה שהיה לו חטא נוסף
שעליו הוא חייב שריפה,
וכל המחויב שני מיתות
נידון בחמורה.
כמובן,
אדם חילל שבת, חייב סקילה.
האדם בר מינן, בעל אשת איש, הוא בחנק.
אבל סקילה יותר חמורה מחנק,
נותנים לו את הסקילה. למה? פשוט.
אם היה רק מחלל שבת,
היה מקווה סקילה.
עשה עוד עבירה קלה,
יקבל את הקלה ויפטר בן החמורה?
נמצא חוטא נשכר.
לא יכול להיות דבר כזה.
נידון בחמורה.
לכן נתנו לו שמה שריפה.
שרפה.
אז כעין הקושיה של הגמרא יש לי בברייתא הזאת.
כתוב שההוא שעלה לסולם, נפל עליו.
איזה מיתה זאת?
זו מיתה שקילה,
כמו חיה דורסתו.
וכאן הוא נפל עליו וריסק אותו.
המשכן, 80 קילו, אתה מפיל על הראש של בן אדם, בטח
שובר לו את הקודקוד.
אז אם כן, זו סקילה.
אז הגמרא תשאל כאן, וכי הוא בר סקילה הוא?
הרי הוא רק הרג.
זה הרג במזיד וזה הרג בשוגת.
הרוצח הוא בסייף.
אז למה נתנו לו סקילה?
מה נגיד? אותו תירוץ נגיד,
שהוא היה חייב,
עשה עבירה שיש בסקילה, חילל שבת נגיד.
אבל אם ככה, מה הברייתא צריכה להגיד
שהאינה השם
לאחד שהרג ומזיד
ואחד הרג ושוגת? תגיד הגמרא, אחד חילל שבת,
אז מביא אותו הקדוש ברוך הוא, זה נופל עליו.
אולי בגלל כאשר עשה כן יעשה לו.
הוא הרג בן אדם, גם הוא יהרג.
אם היה רק בגלל חילל שבת,
אז המיטה היא לא,
הוא נופל עליו.
זה סקילה, נכון, אבל אין כאן המידה כנגד מידה.
אני לא יודע איך להסביר, זה קשה לי בגמרא הזאת.
וכי בר סקילה הוא בר סייף.
וכאן לא תוכל לומר לי, הוא היה חייב סקילה
מחטא אחר, וכל המחויב שני מיטות
נידון בחמורה.
אז אם ככה, למה הברייתא בכלל צריכה לספר שהוא הרג במזיד?
תאמר שהוא חילל שבת,
והוא חייב סקילה, וזימן אותו הקדוש ברוך הוא לאופינדק,
ונפל עליו אחד והרג אותו.
וחשבתי משהו, לא יצא לי.
חשבתי, אולי בן אדם למקום,
יכול להיות שתוליד, קצת לא,
יש לו זכות תולה, כמו שאומר התוספות
בכתובות דף ל.
התוספות שואל על רב אלעוזר בר בי שמעון.
לא, התוספות שואל, הרי יש עבריינים,
ועובדי עבודה זרה מומרים לנצרות,
הם עובדי עבודה זרה,
והם מתים על מיטתם.
לא רואים שהקדוש ברוך הוא מעניש אותם.
התוספות שואל את הקושיה.
אומר תוספות,
אולי זכות תולה להם.
יש להם זכות,
רק אז ברוך הוא מחכה
או מוחל להם
לגמרי ויעניש אותם בעולם האמת.
התוספות אומר.
איי,
אבו באבו.
איי, איי, לא, תעזוב, אני, תעזוב, מה אני...
בקיצור,
מי זה? משה?
מה, נזכר משה?
איי, אני באמצע הדיבור.
אז זה קשה לי על הגמרא.
הטוברסקילה הוא?
ברסייפו.
הכל פונים.
כאן הבאנו את... דיברנו על הרשי
והאלוקים אינה בידו.
מה זה האלוקים אינה בידו? אז אם זימן לו
שהוא יהרוג בשוגג,
אז הוא ילך לגנות.
שואל רשי,
מה פתאום הקדוש ברוך הוא יעשה דבר כזה?
למה יצא זה מלפניו, להחטיא בן אדם ברציחה?
אומר על זה רשי,
כי הפסוק הזה מדבר
בשני בני אדם.
אחד הרג במזיד
ואחד הרג בשוגג.
ולא היו עדים בדבר.
זה לא גלה וזה לא נהרג.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? מזמן אותם לפונדק אחד.
זה שהרג במזיד
יושב לנוח קצת בתחתית הסולם,
ככה הוא הישען על הסולם.
הסולם היה שולב גבוה של שלוש מטר.
וההוא היה בגג,
היה מצייד את הגג, הוא עושה זפת בגג,
עכשיו הוא גמר, הוא יורד.
הוא יורד, נפל על זה שיושב.
אז הנה זה נהרג וזה גולה.
זה עכשיו הוא הרג בגלות.
זה גולה.
אז כאן קודם שאלה קטנה, זה הפלא אצלי.
זה שגולה, הוא גולה בשביל ההריגה שעכשיו הרג.
אבל מה, על ההריגה הראשונה לא הרוויח הקדוש ברוך הוא כלום.
על ההרוויח... מה זאת אומרת? זה שהרג, הנה הוא נהרג, יאללה.
הוא קיבל את העונש שלו על ההריגה הראשונה.
אבל זה שהרג עכשיו בשוגג הולך לגלות.
אבל מה עם ההרציחה הראשונה?
אז רציתי לומר שמי שרצח
שניים בשוגג,
מספיקה לו גלות אחת.
ואני רוצה,
תלמיד חכם, שיביא ראיה לזה.
הנה כאן הראיה שהבאנו.
על ידי שילך לגלות בשביל הרציחה הזאת,
זה יכפר לו גם על הרציחה הראשונה.
למשל,
באו שני מחבלים.
הוא חשב שהם מחבלים.
ירה בשניהם
שהם ערבים.
נתכוון להרוג את גוי והרג ישראל פטור.
ברוך הבא.
נתכוון להרוג גוי והרג ישראל פטור. אבל מסתומה,
חייב גלות.
אולי קרוב למזיד. לא מצאתי ברמב״ם בפירוש.
הוא מתכוון להרוג גוי והרג ישראל פטור ממיטה. זה ברור.
משנה
בסנהדריק.
אבל גלות היא חייב. הוא הרג ישראל בשוגג.
אז אחד חשב שזה שני מחבלים.
ערבים, מה שמה.
יא רבי, שניהם הרג את שניהם בשוגג.
הוא מתכוון להרוג מחבלים ובסוף יתברר שהם יהודים
אז הוא חייב גלות, אז יעשה פעמיים גלות
יעשה גלות ראשונה עד שימות הכהן גדול פעם ראשונה
ואחרי כן עוד פעם גלות לכהן הגדול השני
אני אומר מן הברייתא הזאת אתה רואה שגלות אחת מכפרת על שתי הרציחות
שהרי כאן כתוב
זימן הקדוש ברוך הוא
את
זימן הקדוש ברוך הוא
אותם לפונדק אחד.
זה שהרק פעם בשוגג יהרוג עוד פעם בשוגג ויתחייב גלות.
שאלתי מה מרוויח הקדוש ברוך הוא?
אז הוא לא מקבל גלות, הוא מקבל גלות על הרציחה הזאת ומה עם הרציחה הראשונה?
מה הרווחת בשלום הזה שהרג ומזיד?
אז הוא נהרג על זה הוא קיבל מיטה זהו
אבל זה שהרג בשוגג היה חייב לגלות לערי מקלט
לעזוב את עירו וללכת להתחיל חיים חדשים לגמרי
יעזוב את החנות, יעזוב את החברים,
הכול הוא הולך לעיר מקלט
אבל הוא כבר התחייב פעם ראשונה ועכשיו הוא הרג פעם שנייה הוא הולך
אבל מה עם הגלות הראשונה הוא לא קיבל
אז אמרתי כנראה שעל שני רציחות
מספיק גלות אחת, זה חופף
אבל צריך להביא ראייה
אני לא בעניינים עכשיו
לברר בהלכות רוצח
אם מי שהרג, חיפרתי במנחת עינוך, תברר
אם מי שהרג שתי יהודים בסוגג חייב רק מתחת
רק גלות אחת
האמת כי גלות זה לא כפרה, אם היה כפרה
היה מתקבל, כבר התחפר לו בגלות אחת, התחפרו לו שתי עבירות
אבל הגלות עיקרה זה עונש
אתה רואה
שיש
בגמרא במכות דף ב'
שאם העידו על אחד
שהוא חייב כופר
הם לא משלמים כאשר זעמו
כי לאו בני כפור ענינו
שאלו כולם, ולמה בגלות?
כתוב במשנה, מקבלים מלכות
וכאן גם מלכות אין
טוב, זה קודשיית הראשונים, אז אומרים הראשונים
שגלות עיקרה לא לכפר
עיקרה זה עונש
הרי הוא גם מתחפר
אבל עיקר הדבר
נותנים לו הגלות
בשביל עונש
אז אם אדם חייב שני עונשים
אז אדם חייב שני מיטות
אתה לא יכול להרוג אותו פעמיים
גם כשאין גואל אדם, הוא צריך לגלות
גם אם הוא מת
לפני שהספיקו לגלות, אז מגלים את העצמות שלו
זה עונש
זה עונש,
אז שני עונשים
אז מה פתאום לומר זה חופף?
אבל מספיק אחד, אחד שהכהן הגדול מת אחרי יום
מה?
אחד שהכהן הגדול מת אחרי יום, זה כמו אחד שהכהן הגדול מת אחרי איש לשם שנה.
גדר בעונש.
אז אפשר להגיד שתיים.
אפשר להתכוות.
זה לא עונש הזמן מסוים.
שני גלויות
או גלות אחת, מי שרג?
שניים ושוגף.
מה דינה?
טוב, עכשיו השאלה השנייה ששאלנו
קושיית הגמרא על הברייתא הזאת שמבירה שני.
הגמרא במסכת סון הדרין אומרת
המעשה של רב שמעון מלשטח
שראה אחד רץ אחרי חברו להורגו
והוא הגיע וראה שבידו חרב מטפטפת דם
והוא מפרפר.
אמר לו, רשע.
מי הרג אותו?
אני או אתה?
זה אתה.
אבל מה אני אעשה שאין לי עדים בשביל לדון אותך?
אין לי שני עדים לדון אותך.
אבל מה?
יודע מחשבות
יתנקם בך.
באותו רגע בא נעש שצרע והקיש אותו.
שואלת הגמרא,
והעבר נחש הוא?
הרי הוא הרג רוצח בסייף.
ונחש, הכסת נחש זה שרפה,
כמו שהזברנו מקודם.
כי זה אוכל את הבשר.
הערס אוכל,
כמו אקונומיקה.
תשים אקונומיקה, שמנו פעם
חלקים של פלסטיק של המיקסר.
שמו אותם בערב פסח לנקות אותם, אז שמו אקונומיקה.
הכול התעכם והכל התקלקל.
האקונומיקה זה חומר מכלה.
חומר מכלה.
אותם מרשעים, אמרו בעיתון אתמול,
אותם מרשעים שנכנסו לבית כנסת
והוציאו ספרי תורה,
רחמנא ליצלן,
כאן אתה רואה מה המדינה שווה.
המדינה הזאת הביאה אסון לעם היהודי,
שחינכה
יהודים בממלכתי וגם בממלכתי-דתי,
ונטרלה אותם מכל הערכים.
מי לא היה מזדעזע?
כל יהודי היה מזדעזע אם ספר תורה נפל בבית הכנסת
רחמונא ליצלן.
גויים, גויים.
גויים הם.
כנראה גויים.
כנראה גויים. אפשר להאמין שאוהבים.
אללה, מה עשו את זה?
מה יש להם לגויים?
הם אומרים שהם,
מסתבר שהם הרשעים האלה.
ואתה חושב שיהודים לא מסוגלים לעשות את זה?
היהודים של היום,
יש ביניהם הרבה כופרים בעיקר,
כופרים בטרנטרנד, אני לא מדבר על הרוסים.
לימדו אותם מילדות שאין אלוקים.
אין דבר כזה.
תדע לך שזה האסון של המדינה,
הציונות.
עקרה את היהדות מן העם ישראל.
וזה,
זה,
כל מה שהתנבאו על
עקוויטה דמשיחא זה מה שאתה רואה.
היום זה, בשבת הם מחללים שבת בפרסיה.
אין להם שום רגש למסורת היהודית.
אז זה הרי עושה כבוד למדינה כשאומרים שבת.
אפילו היו גויים,
היו, פעם היו באים גויים, נשיאים,
בשבת הם לא הפריעו.
כי זה שבת.
וכאן אלה,
חס ושלום,
הגויים הרי רואים בעם ישראל,
העם הנבחר,
שהקדוש ברוך הוא נתן להם תורה.
זה לא דבר קטן, נתן לנו תורה אשר בחרבנו
מכל העמים, נתן לנו את תורתו.
והם רואים את זה.
ועכשיו מה רואים?
שעם ישראל עזבו את הברית,
עזבו את התורה
שמרחם עלינו והכל ישראל.
אז מה רציתי לשאול?
הגמרא שואלת שמה אטוב,
בשריפה הוא?
בר נחש הוא?
הוא צריך להיות סייף.
אז הגמרא מטרצת שהוא היה גם,
היה לו עוד עבירה של שריפה.
ומי שנידון, מי שחייב שתי מיטות, נידון באמורה.
אז גם פה יש לי אותה קושייה, הרי הוא נפל עליו,
זה סקילה, הוא ריסק אותו.
נפל עליו קובץ של 80 קילו, נפל על הראש שלו,
ריסק לו את הקודקוד.
זה סקילה.
מה ההבדל? חיה דורסתו זה סקילה.
מכה של אריה זה סקילה, זה כמו אבן.
גם פה זה סקילה, נזרק עליו כובד כזה, זה סקילה.
ואם כן ישאול, הבר סקילה הוא?
מה תתרץ? אותו תירוץ של הגמרא, שהוא היה חייב
גם סקילה, נגיד, על חילול שבת.
אבל קשה לי.
אז שהגמרא תגיד, למה צריכה הגמרא לספר שזה שישב בתחתית הסולם הוא גם הרג במזיד?
תגיד, הרי בין כה נותנים לו סקילה על החילול שבת שעשה.
אז תגיד, הוא חילל סבת
וזה הרג בשוגג, מזמינם הקדוש ברוך הוא.
בכלל לא צריך להזכיר שהוא הרג.
רק החילול שבת.
לא ידע איך ליישם את זה.
ערער דיקשיא.
משה, אתה שומע את הקושייה?
קשה לי בגמרא, הייבר סקילה הוא.
אלא מה תגיד? אותו תירוץ.
הוא היה חייב, והוא היה גם חילל סבת.
אז למה צריכים לספר בכלל שהוא הרג במזיד
ולא עדים?
תגיד, הוא חילל סבת ולא עדים ועכשיו הוא נשקל בכלל סבת? והקדוש ברוך הוא הזמין אותם.
התחלתי לחשוב
שאולי על חילול שבת זה בין אדם למקום,
יכול להיות שזכות תתלה לו.
אבל למה?
זכות תולה שלא להיפרע ממנו מיד.
אבל רציחה?
לא תולים.
כי הרציחה,
הארץ לא תכופר אלא בדם שומחו.
והרוצח מטמא את הארץ
וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, זה הכל גמרות.
לומדים מן הפסוקים בפרשת מסעא.
אז זה זועק.
דם שנשפך
זועק כמו הדם של זכריה,
שהוא זעק על זה שהרגו אותו, זכריה.
בן יהוא ידע הכהן
בזמן עוזיהו.
לא בזמן, זה היה בזמן עוזיהו.
שאלת תוספות. מה? שאלת תוספות.
יפה.
מה אתה אומר?
זה תוספות?
כן, תוספות שלנו.
איזה יופי, אתה שיבדת?
אבו עידוס?
אבר קשיח.
אבר קשיח להבי, מהדאמר.
בפרק אלוהים הגולין
דרש ריש לקיש,
האלוקים עינה לידו,
זה שהרג ומזיד
יושב תחת הסולם, וזה שהרג ושוגג עולה ונופל
והורגו ועליו בר סקילה הוא,
ותירץ אף אגב דליו בר סקילה,
מי הוא מידה במידי
דזורק על חברו דרך ירידה,
הוא,
כדכתיב ואפל עליו אמות,
ואלו מתים דרך ירידה,
ואם הרגו בסייב,
הקדוש ברוך הוא נברא ממנו בעניין אחר.
לא הבנתי התירוץ.
מה שגם כאן, הוא נופל עליו דרך ירידה,
כמו שהוא זרק על חברו דרך ירידה.
אז זה דומה בצורת המיתה,
לא בצורת העונש, אלא בצורת המיתה.
שיהיה מידה כנגד מיתה.
אם באמת הוא רץ בסייב,
אז הקדוש ברוך הוא נפגע באופן אחר.
מה אמר יהודה? לא אמרתי משהו
על מידה כנגד מיתה.
שם זה, מה אמרתי?
אמרתי מידה כנגד מיתה.
הוא הרג.
גם הוא יהרג.
אבל אם זה על...
אם זה חילול שבת,
אין כאן מידה כנגד מידה.
לתוש זאת בסוטה דף ח' עמוד ב'.
ברוך השם, אתה רואה?
אתה רואה?
הכול צריכים למראה חיטיה.
כולם צריכים לבעל החיטים.
מי שיודע בקיא, הוא יודע, הנה, מצא את הכושה בטוסות
בסוטה דף ט'.
עכשיו, מה אני רוצה להגיד?
המקור של ההלכה,
שאף על פי שבבית דין בטלו
ארבע מיתות לא בטלו.
לא ארבע מיתות.
אם אין בית דין בטלו ארבע מיתות,
אבל דין ארבע מיתות לא בטלו.
הקדוש ברוך הוא ממלא מקומם של הבית דין,
והוא דן כל מי שהתחייב מיתהו.
זה מה שאמר הפסוק, גדול העצה
ורב העליליה,
אשר אין לך פקועות על כל דרכו בני אדם,
לתת לאיש כדרכיו וכיפרי מעלה.
עיני השמש שוטטת אותך.
העבודה של האדם הוא
להפנים ראשית
שבורא עולם נמצא,
ושהוא צופה ומביט
משמיים מביט עד מאי,
את כל בני האדם, ממכון שבטו, שגיאה, כל שבט.
לדעת,
עקב הבן אדם לא מסתכל בשלושה דברים,
ואין התודעה, העין רואה,
אוזן שומעת,
לא, זה עקביה אמר, לא, עקביה לא אמר את זה.
מאין באת?
מה? מאין באת?
מאין באת?
אבל מי אמר את השלושה דברים האלה?
עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר, היא ביומן,
וכל מעשיך בספר נכתבים.
לדעת שהכל מצולם אצל הקדוש ברוך הוא.
אני הייתי פעם בבנק דיסקונט,
פה היה בבנק דיסקונט ברחוב רבי עקיבא,
ועליתי למנהל.
הייתי צריך משהו, איזה מסמך מהמנהל.
אז ראיתי אצלו מחשב,
והוא רואה בתוך, במחשב הוא עומד מולו,
הוא רואה כל מה שעובר בבנק.
מי נכנס, מי יוצא,
איזה פקיד מתבטל, איזה פקיד עובד.
הכל רואה במסך.
נו, אם מנהל יכול לראות מה שהולך בבנק,
קל וחומר שבורא עולם
יכול לראות כל מה שהולך בעולם.
הוא יודע כל מה שהולך בעולם.
וזה בשביל ללמוד יראת שמיים.
צריך להפנים שיש בורא עולם,
ושהוא רואה אותנו,
ושהוא נותן עונש ושכר,
ואין להימלט.
ריבי אומר, תודה רבה.
ריבי אומר.
ריבי אומר, נכון. ריבי אומר.
מה הוא אומר? איך הלשון, איך מתחיל?
הסתכל בשלושה דברים או אומר?
לא, זה ממש משנה ארוכה.
עין רואה,
ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים.
כן, אבל מה ההתחלה?
מה ההתחלה זה רבי אומר.
רבי אומר, הסתכל בשלושה דברים.
איזה דרך ישרה שעבור לו האדם.
וכו' וכו' וכו'.
ויסתכל בשלושה דברים, הנה אתה בלגגרה.
דע מה למעלה מזמח, עין רואה, ואוזן שומעת,
וכל מעשיך בספר נכתבים.
איי, איי, איי, איי, איי. אני זוכר משהו.
כשהייתי ילד,
אולי בן 12-13.
בן 12-13.
טוב,
אתה שומע, דוד?
הייתי...
טוב, אני התפללתי.
הייתה שם
איזה בת תלמיד חכם.
תלמיד חכם רשום שלה בעיר.
וביתו התחתנה עם אחד, דודי אמר לי שהוא אפיקורש.
דודי רבי יעקב אמר לי הוא אפיקורש.
טוב,
על כל פנים,
הבת הזאת
התחתנה
והיא הייתה לכל המעלות.
ממש כל המעלות.
והתחילו לנסוע במונית
בשבת מן השכונה של היהודים
לשכונה של הנוצרים.
ובשביל ללכת לקולנוע.
ביום שבת אחרי הצהריים, בטיילת,
המונית הייתה של ערבי
והוא היה נוהג,
אבל הם שכרו אותו.
שכרו אותו ונתנו לו כסף
והוא הסייע אותם.
והם בטהל לקחו כסף בשביל הקולנוע.
אבל כל האיסורים שהם עשו
היו רק איסורים דראבונא.
לנסוע על ידי גוי,
אמירה לעקום שבות זה רק איסור דראבונא.
הוא שעושה המבעיר.
ההבערה של הבנזין הוא עושה.
מדליק אורות הוא עושה.
הם רק יושבים.
זה עבודה דחול.
אין בזה איסור דאורייתא.
אולי איסור דראבונא של אמירה לעקום.
בסדר. אחרי כן הם קלטלו כסף מוקצה
ועשו סחורה שהם סחרו אותו וסחרו את המונית. זה סחורה.
וגם איסור דראבונא.
כל זה, שום איסור דאורייתא לא היה.
אלא מה? טלטלו, הוצאה וטלטול.
אבל אין רשות הרבים בלי שישים ריבוע. והעיר שלנו,
אני לא יודע. היהודים היו חמש עשרה אלף.
אבל ערבים אולי היו.
אבל לא יותר ממאה אלף.
לא יותר. זה לא היה.
לא היו שישים ריבוע. רחוק מזה.
אז לא היה רשות הרבים דאורייתא.
הכל איסורים דראבונות.
אבל עבירה דאורייתא אחת הייתה פה.
חילול השם.
אפילו ילד כמוני
היה מסתכל על זה.
אוי,
בת הרב נוסעת?
מה יגידו הטיפשים ההמון?
אם בת הרב נוסעת, אז מה, אנחנו לא ניסע?
איזה חילול השם נורא.
תראו,
פתאום
אני הייתי מתפלל עם הסבא רבי ברוך.
כל בוקר שחרית מתפלל איתו.
זה היה יום ראשון בבוקר,
פתאום כל האחים שלה
הגיעו לרבי ברוך.
ביום ראשון בבוקר.
חיכו שנגמר התפילה. הם באו כמעט בסוף התפילה.
חיכו.
מה הם באו לעשות פה? כל המשפחה היה מטמיע.
גמרנו להתפלל.
אומרים לסבא שהבת הזאת
היא בבית חולים, היא קיבלה טרומבוזה במוח.
ואין, אתה יודע, גם פה קשה מאוד לרפות,
ובפרט במרוקו היה רופא אחד מנתח,
אסור לסמוך עליו לנתח את הראש.
הוא יכול לנתח פנדסית, יכול לנתח
ילד אולי,
אבל הוא לא היה, זה דבר קשה מאוד.
נו, ומה?
ושבקה חיים לכל חיים.
לא, עוד לא שבקה. הם באו לרבי הצדיק מר זקני,
שהוא יעשה לה פדיון נפש, יתפלל עליה.
טוב, רבי ברוך זה מבשרך אל תתעלם, גם היה פה מבשרך אל תתעלם.
בטח הוא התפלל עליה,
אבל לא עזר כלום.
למחרת יום שני הייתה הלוויה שלה,
וכל העיר
הייתה
למה כי משפחה מאוד נכבדה,
ובחורה צעירה הייתה בת ה-22,
השאירה ילדה אחת.
איך זה?
השאלה נשאלת.
המחלה הזאת, טרמבוזה,
לא מצוי בכלל בצעירים.
בעיקר אתה מוצא את זה באנשים בני 60-70,
אז אם מקבלים בעיות
סתימה בעורקים,
זה לא מצוי באנשים צעירים.
בנוסף לזה יש שאלה
מה כל כך מהר בת ה-22?
להרוג בת ה-22?
התשובה היא
אין מקיפי, הרי השם ערך אפיים.
מעריך אפה וגבה דילה, לא מיד.
אבל כאן יש משנה
לא משנה במסכת קידושין דף ל״ט,
מובאה
נא נא תם,
אין מקיפין בחילון השם.
מה זה אין מקיפין?
החנווני מקיף.
אני הולך לקנות מן המכולת,
הוא רושם שאני קניתי את זה, ותשלם בסוף החודש.
מתן שנייה חשבון ככה, הוא מבקש שתשלם.
לא על כל גרוש אני צריך לשלם,
לא על כל דבר קטן.
אבל בחילול השם לא מקיפין.
אז בכל העבירות הקדוש ברוך הוא ממתין,
בהקפה.
מעריך אפה ובסוף גבה דילה.
אבל מעריך אפה בינתיים, הרבה זמן יכול.
אבל בחילול השם
אין מקיפין בחילול השם.
והנה זה היה חילול השם. כל החילולי שבת ההם היו דרבנה.
אין חיוב מיתה על כל החילולי שבת האלה.
אבל זה נעשה בציבור.
זה מחלל שבת בפרסיה.
נדמה לי שגם אין שחיטתו שחיטה.
נעשה מומר. מומר אפילו בדרבנו.
פלחות ורדי האשמה.
אפילו בדרבנו נקרא מחלל שבת בפרסיה.
ובאמת היה חילול השם גדול.
זה עוד דבר שנקרא מאז שזורסה נפקא מינה.
אם לתת לו דין של גוי שהייתה טוב פסולה.
זה עוד דבר.
אבל העיקר פה היה החילול השם.
אין מקיפין בחילול השם, רחמנו וניצלן.
אני, כשאחרי כן ראיתי את זה, ראיתי, הנה,
הנה הקדוש ברוך הוא פורע.
אין מקיפין בחילול השם.
אני אמרתי, זה קשה לי לדבר על זה,
כי היא הייתה קרובה שלנו,
אבל יש לי רחמנות עליה,
ויהי רצון שהדברי תורה והקידוש השם והחיזוק
שאני מספר, הסיפור הזה, יהיה לעילוי נשמתה.
אני לא בא לקטרג.
אני בא להפך, לעזור לה,
לפי שמה שקורה
כל כך בעיר שלנו לא היו יכולים לפתוח את הפה.
זה היה פוגע במשפחה.
ראו מעשה כזה, ואף אחד לא יעשה זעקה גדולה.
אתם רואים מה זה חילול שבת?
אתם רואים
מה זה לחלל שם שמיים?
שילמדו יראת שמיים.
שילמדו יראת השם.
אין,
אין מי שידבר.
אבל אפילו שאין מי שידבר,
אני אומר לך שהרבה אנשים אמרו לי
שהם גם הפנימו את זה.
הם לבד ראו שזה בחורה צעירה, והייתה בעלת כל המעלות.
כל המעלות.
אבל,
אבל,
חיללה את שם שמיים.
יהי רצון שיעלה לך פרת עוונות,
והתורה הזאת שאמרתי כדי ללמוד דיראת שמיים, שהשם מעניש,
יהיה לעילוי נשמתה.
רבי חננה מנא הקשה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומזאת
שנאמר ה' חפש מעל צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).