פרשת וארא | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

דבר כשאתה מחדש, אפשר להתחיל?

רגע, שנייה, תגיד. כשאתה מחדש,

זה הולך לטוב

לומר דברים חדשים.

זה בשם אדוני עושה שמיים בארץ.

הפרשיות האלה ואירע בו בשלה.

יש בהן

סיפור יציאת מצרים, המכות,

בפרשת ואירע יש שבע מכות,

ובפרשת בו שלוש,

וקריעת ים סוף.

קריעת ים סוף זה על הים, זה לא במצרים.

אז בגודל כתוב,

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים.

דצח,

עדש,

ואהב.

מה זה דצח?

מה זה דצח?

דם צפרדע קינים.

עדש, ערוב דבר שחין,

ואהב ברד

הרבה חושך מכת בכרות.

כולם שואלים למה אמר רבי יהודה, מה המשמעות

שהוא חילק את זה לשלוש קבוצות?

אז יש בספר של זקני, על אבר שלום רבי ברוך,

ספר קיצור שולחן ערוך.

הוא בהקדמה של הספר כותב,

לא לא, אין צורך, הוא מביא, בהקדמה של הספר הוא כותב

שזה שלוש מטרות

היו במכות.

זה שלוש קטגוריות.

כל דצח בא ללמד

דצח, מה בא ללמד דצח?

כה אמר השם בזאת תדע כי אני השם,

שכאני הוויה.

תכף נבהר בעזרת השם.

אחרי כן,

השלוש השניות זה ערוב,

דבר שחין.

בזה

מה הקדוש ברוך הוא רוצה ללמד

בערוב דבר שחין?

זה כתוב

למען תדע כי אני השם בקרב הארץ.

זה נאמר על הערוב,

על הדבר ועל השחין.

והמכות האחרונות,

הרבה חושך,

לא ברד,

הרבה חושך מכת בכורות,

כי אין כמוני בכל הארץ.

למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ.

שלוש ידיעות.

הקדוש ברוך הוא רצה

שידע פרעה וכל מצרים,

וידעו כל מצרים כי אני השם.

רק ברגעים האחרונים חשבתי,

הרי המצרים היו עובדי עבודה זרה.

ופרעה עשה עצמו גם כן עבודה זרה.

למה?

השלטון היה נחוץ לו את האלילות.

כמו ביפן,

הלכו

חיילים והתעבדו בשביל להציל את ה...

כשלחמו נגד האמריקאים.

מילאו מטוסים בחומר נפץ,

ונחתו על האוניות.

מה יכולים לעשות

על זה

שבני אדם מתעבדים?

וכל זה הם מסרו נפשם

כי

ראש ממשלת יפן היה אליל אצלם.

כמו אליל, כך שמעתי.

וזה היה בזמן פרעה,

על ידי שהוא עשה תעמולה,

כמו קצת כען סטלין,

מה שמו.

סטלין גם כן היה עושה פולחן האישיות,

שמש העמים,

הם קוראים לו שמש העמים, הרוצע הזה,

שהרב שחאח אמר לי שהוא יותר גרוע מהיטלר,

על סטלין הזה.

והוא גם כן עשה

חסר שלום מי שידבר נגד המדינה, נגד סטלין,

ישר להריגה.

היה דיקטטור כזה, ופולחן האישיות,

שהוא חושב שהוא שמש,

כמו חירם מלוך צור,

חשב שהוא גם אלוהו שלח לו הקדוש ברוך הוא את יחזקאל,

על הרקעים שהוא בנה, עשה רקעים.

הוא בא אליו,

אמר לו, אתה הרי ילד שם, מה אתה אומר שאתה אלוה?

ככה הרבה אלילים יש.

אבל בא הקדוש ברוך הוא במכות של מצרים,

הראה לעולם,

אני הבוס.

אני הבוס.

יש בוס בעולם.

עם המכות,

אז כאן ראינו מה שסבא אומר, דברים נכונים,

שאתה רואה שהיו שלוש ידיעות

שרצה הקדוש ברוך הוא

להראות לפרעה ולמצרים.

א',

למען תדע כי אני השם הוויה,

זהו דצח.

דם צפרדע וקנים זה אותה מטרה, לדעת

שהשם מהווה את הכול.

הרי בואו תכף נראה, נתחיל.

אני לא יכול לדבר על כל המכות היום.

אנחנו נעשה את זה כסדר. היום נדבר על דצח.

ובעזר השם, אולי מחר אני אוכל לומר עוד שיעור, אולי מחר,

כי אני לא אומר שיעור בבוקר,

אולי אני אגיד בערב עוד פעם, יכול להיות

לעזור השם, אבל

לאט לאט אנחנו עושים מצווה גדולה לחזק את האמונה

שלנו ולדעת סיפורי צד מצרים.

מחזקים את האמונה.

בואו נראה, נתחיל עם מכת הדם.

כשאתה לומד מכת הדם צריך לראות

ראשית כוחו יתברך.

מה הוא מראה לנו פה?

ממים הפך את המים לדם.

איך

מים נהפכו לדם?

הוא שם איזה חומר?

לא שם שום חומר.

רק הוא אמר,

תהניתי ידיך על מימי מצרים ויהפכו לדם, באמירה.

ונהיה דם.

ומה זה דם?

זה לא רק צבע דם.

זה היה ריח דם.

ראיתי במדרש הגדול

שהיה ריחו ריחו ריח דם.

וטעמו טעם דם.

דם ממש.

לא סתם.

כי יש מפרשים שמנסים לומר

זה לא יכול להיות.

היה ברוך השם כיוונתי לדעת המדרש הגדול. לבד אני כתבתי.

אני כתבתי בספר דעת אונה לבד, אז לא היה לי הספר.

ראיה, הראיה שזה יד דם ממש,

שהרי הדגה אשר באור מתה.

למה היא מתה הדגה?

כי אין לה חמצן.

אתם יודעים,

כל החיים, כל בעלי החיים צריכים חמצן.

בלי חמצן מתים.

גם החיידקים.

בלי חמצן הם מתים.

לכן, אם אתה ממלא חבית,

תמלא אותה עד הסוף, שלא יהיה מקום לאוויר.

או וקום.

עושים וקום, מוציאים אוויר,

לא יתקלקל.

כי החיידקים לא יכולים לחיות בלי חמצן.

איך הם יכולים להיכנס כנראה? מי מקלקל את הכול? זה חיידקים שלמדנו,

שמקיפים אותנו מיליונים של חיידקים.

לא, לא, לא כל כך מזיקים. יש ביניהם מזיקים,

יש ביניהם שהם לא מזיקים.

והחיידקים האלה צריכים חמצן.

אתה עושה ואקום,

הם לא יקלקלו.

אין, אין חיידקים.

אני הסברתי בזה את הגמרא במסכת בבא מציעא דף מ״ד בסוף פרק המפקיד.

כתוב שם שמי ששתה הייתה חבית, הייתה לו חבית,

פיקדון.

שתה ממנה כוס איתי והחמיצה החבית.

חייב לשלם מדין מזיק

למה? זה גרד, הוא גרם את הנזק. כל זמן שהיא מלאה עד,

היא לא תתקלקל.

היא מלאה עד הראש שלה.

אין מקום לחמצן, אין מקום לחיידקים לחיות.

ברגע שהוא הוריק

כוס אחת,

כבר יש אוויר, כבר יכולים לחיות, וזה משקלקל.

והוא התחיל,

זו ההתחלה של ההחמצה.

אפילו זה לא מחמיץ

תוך, מייד באותה פעולה.

זה מחמיץ במשך הזמן, זה גם נחשב גרדילט,

חיצים שלו.

אז מה אמרתי מקודם?

מה אמרתי מקודם?

מה?

הדם היה דם אמן.

הדם.

למה היא מתה הדגה?

כי הדגים צריכים חמצן.

אנחנו, החיים עלי היבשה,

מקבלים החמצן מן האוויר.

אבל הדגים מקבלים החמצן מן המים.

יש להם ריאות מיוחדות

שמפרקות את החמצן מן המימן.

הרי המים הוא מורכב

מחמצן

ושני חלק אחד חמצן ושני חלקים מימן.

אני ראיתי את זה במעבדה,

איך לקחו מים ופירקו אותו לשני גזים,

גז החמצן וגז המימן.

אחרי כן חיברו אותם, שוב נהיה שום מים.

המים הם מורכבים.

והדגים, יש להם

בריאות

מה שמפרק את החמצן, ומזה הם ניזונים מהחמצן הזה.

הם ניזונים מהחמצן הזה.

אז

ברגע שהמים נהפכו לדם,

מתה כל הדגה,

כי דם אין בו החמצן.

דם אומנם באדם

מוביל חמצן.

כל התועלת יש לנו מן הדם.

הדם עובר

בריאות

וקולט

המוגלובין קולטים את החמצן שבריאות,

שמן הנשימה, והם מובילים אותו לכל

התאים של הגוף.

אבל הדם בגוף עצמו הוא לא חמצן.

יש לו התכונה לקלוט את החמצן

ולהעביר אותו.

זהו.

אבל הדם עצמו לא חמצן, אז הם מתו.

אתה רואה שזה לא היה רק צבע דם,

אז למה הם מתו הדגים?

זה היה דם ממש,

ממש כך כתוב במדרש הגדול.

תדע שהם מתו הדגים בגלל זה שהיה טעמו דם וריחו דם,

כי יש מפרשים שאומרים

שזה לא היה דם באמת, רק צבע הדם.

אבל רשי בפשטות,

ואני אומר שהדגה מתה,

זה ראייה, זה היה דם ממש.

או עכשיו השאלה איך זה נהיה דם ממש.

הרי התרכובת של הדם זה תרכובת אחרת.

איך מים נהפכו לדם?

בי הזוי.

אתה לא יכול לעשות

מחומר שאין בו את... הרי הדם זה תרכובת אחרת.

לגמרי.

איך נעשה דם?

אל תירוצו.

הבורא העולם מהווה את המים,

והבורא העולם אמר, עכשיו התהווה דם, יש מאין,

התהווה דם במקום המים.

זה מה שהפירוש

למען תדע כי אני אשם.

מה זה אני אשם? י״כ׳ הוויה שאני מהווה את הכול.

ומהווה

כל רגע ורגע.

תכף, זה תכף נראה.

תכף נקרא את הרמב״ם.

אבל אני אתחיל עד, נמשיך מקודם קצת.

נמשיך קצת.

יש לי שאלה. הייתה לי שאלה יפה.

כתוב אחרי כן בסוף פרש מכת הדם

ויעברו שבעה ימים

ואז עברה המכה.

כך כתוב. אומר רש״י

״אומר רש״י ״וימלא שבעת ימים״ אחרי הכות עד שם את היה״ר״.

אומר רש״י שכל מכה הייתה שבעה ימים״.

היה שבעה ימים דם.

שבעה ימים היה דם במקום מים.

אחרי כן הפך שהוא למים.

אבל בהתחלה נעשה דם.

הייתה לי שאלה.

לכאורה,

הקדוש ברוך הוא אמר שיהיה דם ניים, מים דם. בסדר.

אבל

בוא נראה. מאיפה המקורות, מה הן המקורות

של הנילוס?

הנילוס זה האיור.

איפה המעיינות?

מאיפה בא כל כך הרבה מים? אתה יודע, הנילוס זה הנער הגדול גדול גדול.

יש בארצות הברית

נער גדול,

אבל זה מן הנערות הגדולות.

רש״י אומר על הפסוק

הנער הגדול נער פירת.

אומר רש״י, לא שהפרת הוא גדול,

כיוון שהוא קרוב לנילוס,

אז גם הוא נקרא גדול. אבל הגדולה זה במינילוס.

אתם יודעים מאיפה מתחיל הנילוס?

מדרום אוגנדה.

יש שם אגם,

קוראים לו אגם ויקטוריה,

מים מתוקים.

ומעיינות,

מעיינות.

מוציאים המון מים.

מה עושה הקדוש ברוך הוא מהמים האלה?

הוא לא מתפזרים בשטח ועושים בוץ.

לא. מה הוא עושה? עושה להם דרך

שיהיו נחלים.

המשלח מעיינים בנחלים.

בין הרים מהליכום.

מה עושה הקדוש ברוך הוא? כל כך הרבה מים יש בתוך האדמה בתאומות.

עכשיו, כשהם עולים ממעיינות,

המון מים, איפה ישים אותם?

אז הוא עושה להם דרך

שיהיו נחלים.

ואחרי כן הם נשפכים בים.

אבל,

ומה הרווח של הקדוש ברוך הוא?

כשיש נחל,

אז באות החיות, יש להם מה לשתות.

עופות, יש להם מה לשתות.

ונילוס, הרי בארץ מצרים אין גשם.

כך אומר רשי כאן. אין גשם במצרים.

פלא עצמו.

אין גשם במצרים,

אז איך

משקים את השדות?

ממי הנילוס הם מים מתוקים.

מהמעיינות זה מים מתוקים. זה לא מים של ים.

מים מתוקים וטוב להשקעה.

והנילוס היה מתרבא.

וככה יש יאורים. הרי ראיתם בפסוק,

כתוב,

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

הנה, קח מתתך ומתי ידך על מימי מצרים,

על נערותם,

הנערות,

על יאוריהם. רשי אומר מה זה יאוריהם? שהיו מושכים מן היאור,

מושכים

עושים חפירה וככה שהמים של הנילוס יגיעו לשדות.

חופרים כדי לקחת מים מן הנילוס

לשדות הרחוקים.

זה נקרא יאוריהם.

ומה נקרא אגמיהם?

בריכות של מים שהם לא זורמים, לא זורמים, זה אגם.

ועל כל מקווה מימיהם, כל המימות האסופים,

ויהיו דם,

ויהיו דם,

והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים.

רשי מסביר מה זה בעצים ובאבנים, כלים של עץ

או כלים של אבן שהיו בהם מים.

גם המים של כל הכלים נהפכו לדם.

כל מצרים הייתה דם.

טוב, אבל יש לי שאלה,

היות שהמקורות של הנילוס

זה מהמעיינות שבדרום אוגנדה,

לאק ויקטוריה, זה משם מביאים את נסיכת הנילוס.

זה משם מתחיל המעיינות.

המעיינות הן שמה,

וזה זורם,

אתה רואה כמה מים יש באדמה.

אתה יודע כמה מים המעיינות האלה, כמה עובר,

אולי אתם יודעים כמה הרוחב של הנילוס,

כמה הרוחב שלו,

100 מטר

או 80 מטר,

וכמה מים עוברים כל דקה.

המון מים.

וזה הכול מהאוצרות של המים שיש לו לקדוש ברוך הוא בתהומות.

יוצאים מעיינות,

והקדוש ברוך הוא עשה שיעשו נחלים ויגיעו לים התיכון ויישפכו שם.

וזה בלי סוף, מאז בריאת העולם.

כל הזמן, מים, איפה יש לו?

אחרי כן אולי מתמלאים התהומות מן הגשמים,

יכול להיות.

יש כל כך הרבה מים.

גם הנפט, יש הרבה.

כל התעשייה של כל העולם היום זה עם נפט.

ולא נגמר.

יש כל הזמן נפט.

אז הנילוס היה,

הנילוס זה מים שבאים מדרום אוגנדה

עולים מן הדרום עד צפון אוגנדה,

נכנסים לסודאן,

וסודאן זה ארץ גדולה.

זה ארץ גדולה, ארץ רחבה.

מדרום לצפון של סודאן, וגם מתפתל באמצע

להשקות את

כל החיות שיש שם.

הוא מתפתל, אתה תראה את זה בתמונה.

ואחרי כן, מדרום מצרים עד צפון מצרים נשפכו.

נשפך לים התיכון.

אז זה אולי אלפיים קילומטר אורך,

ומים זורמים כל הזמן.

עכשיו אני שואל, על מה הייתה גזירה שיהפכה המים לדם?

על מצרים.

על היעור של מצרים.

על היעור של סודאן לא הייתה גזירה.

ושל אוגנדה זה לא מצרים.

אז שמה בסודאן היעור היה מים,

כמו שהיה מקודם, לא השתנה.

אבל היעור של

מצרים נהפך לדם.

אבל אני שואל,

מכיוון שהנחל הנילוס

ממשיך לזרום,

יש הרי מהמעיינות מים כל הזמן.

אז הוא ממשיך לזרום.

אז אם הוא ממשיך לזרום,

אז אחרי יום

הוא ידחוף את כל המים של הדם של מצרים,

של העירו של מצרים, על ידי ים התיכון.

אז איך אפשר לומר שהמכה הייתה שבעה ימים? ככה אמרתי ברשי.

הרי המים זורמים כל הזמן.

והנילוס של סודאן ושל אוגנדה לא לקה ביודע, הוא נשאר מים טובים.

אז כשהוא מגיע למצרים הוא דוחף,

הוא ממשיך לזרום,

אז הוא דוחף את הדם

לים התיכון. אחרי יום היה צריך להיגמר המכה.

מה הפשט בזה?

הפשט הוא

שצריך לומר

שכשהיה הנילוס,

המים של הנער היו מגיעים לגבול מצרים,

היה נהפך לדם.

לא רק פעם אחת נהפך לדם.

כל הזמן, ומי שיעמוד בגבול

בין סודאן למצרים ורואה את הנילוס,

רואה שבצד הזה יש מים,

ובמטה שעובר נכנס לגבול מצרים,

נהיה דם.

כל הזמן המ...

אז כל הזמן בורא עולם

היווה מים לדם.

לא רק פעם אחת וזהו, והוא נהיה דם שבעה ימים.

כל יום

הוא היווה אותו להיות דם.

כל יום

זה נקרא,

זה כוחו של הקדוש ברוך הוא, לעשות

ממים לדם.

ועוד יותר מזה, טוב, תכף נראה.

תכף נראה.

הרי כתוב במדרש הגדול

שהיה מצרי ויהודי בבית של היהודי,

וליהודי יש לו חבית של יין, של מים.

לוקח הוא ממלא כוס,

שהכול נהיה בדברו, שותה את המים.

אומר לו המצרי, תן לי לשתות,

תן לי כוס מים.

לא, צוות דם.

נותן לו כוס מים מן החבית,

הוא בא לשתות, זה נהפך לדם. זה דם.

אז הוא אמר, לא, תראה,

ניקח קערה אחת

ואני אשים הפה שלי על יד הפה שלך, ושנינו נשתה בפעם אחת.

אולי ככה, נהיה שתי מים.

והיה מים מתחלקים,

חציו של היהודי נשאר מים,

החציו של הגוי המצרי נהיה, זה כתוב במדרש הגדול.

אני כאן רואה לא רק,

לא רק שאני מהווה,

כאן אני רואה גם השגחה,

איך

בדיוק באותו רגע מתהפך.

כי הקדוש ברוך הוא יודע שעכשיו הגוי הולך לשתות.

הוא יודע, הוא יודע את הכול.

וממכון שבטו השגיאה על כל יושבי הארץ,

היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם.

הקדוש ברוך הוא יודע,

אני אסביר בהזדמנות, בעזרת השם.

זה הפרשיות האלה, זה שיעורים באמונה.

אני אסביר דבר קצת

אני אסביר משהו.

לאט-לאט, יש כל כך הרבה, לאט-לאט.

אבל את זה אני אסביר.

בלידי אני אסביר.

ידוע שהגמרא אומרת בברכות

שההרשמה דומה לקדוש ברוך הוא.

מה הקדוש ברוך הוא

ממלא את כל העולם כולו,

ממלא את כל העלמין,

אף הנשמה ממלאה את כל הגוף

ומחיה את כל הגוף.

העניין הזה,

אתם מביאים בגוף שלנו.

אם למשל יש לי איזה פצח קטן התהווה לי, או איזה מוגלה קטן,

אני מייד מרגיש אותו.

אם יש כאב, בוודאי זה כאב,

זה לוחץ על העצבים, אז אני מייד אחרי העצבים מודיע לי שיש משהו.

אבל אני שמתי לב,

לפעמים

אני מרגיש פה שיש משהו.

אני בודק,

רואה שזה נפוח קצת, לא כאוב,

בלי כאב.

רואה שזה נפוח,

אני בודק, ואיך אני, נודע לי.

אדם מרגיש את גופו.

אדם מרגיש את גופו.

איך נודע לי?

הרי לא כאב לי.

גם בלי כאב.

היות הנשמה

היא בכל הגוף,

החיות שלי זה בכל הגוף,

החיות

היא בכל הגוף,

אז אני מרגיש כל קטע, כל חלק מן הגוף.

כך בורא עולם הוא הנשמה של הבריאה.

עוד נסביר, בעזרת השם.

הוא מתוך, אומר הרמב״ם, מתוך שהוא יודע את עצמו,

יודע כל מה שעובר,

לפי שהוא הנשמה של הבריאה. אלה דברים עמוקים.

הוא הנשמה של הבריאה, ומתוך שהוא יודע את עצמו,

יודע כל הישות.

למה? כי הוא עם חיה.

אז בואו נתחיל עכשיו על החלק הראשון.

אז הוא ידע, לא, זה מה שאמרתי, הוא ידע, זה פלא.

בסדר, נכון, המים נהפים, אבל איך בדיוק עכשיו

נהפך לדם?

זאת אומרת שבורא העולם יודע, עכשיו הגוי הולך לשתות.

זה צריך להיות דם.

וכן שבוכר, יש לו הידיעה הזאת. למה?

לפי שכל מה שהם עושים זה,

הוא מניע את הכול,

כל הבריאה כולה זה רק כמו גוף,

אבל הוא, בתוך הגוף הזה, הוא מניע את כל העולם.

אז הוא יודע.

רואים כאן,

אם הייתי עומד שם ורואה את ה...

הוא רוצה לתת לו לשתות, נהפך לדם.

נותן לו לשתות ביחד אתו, נהפך לדם.

הייתי אומר, בסדר, אני רואה, בורא עולם מהווה מים לדם.

אבל בדיוק עכשיו,

כן, בדיוק עכשיו, כי עכשיו הוא הולך לשתות,

מאיפה הקדוש ברוך הוא יודע את זה?

מה זה מאיפה הקדוש ברוך הוא יודע?

הקדוש ברוך הוא יש לו ידיעה מכיוון שהוא יודע את עצמו,

יודע את כל הבריאה.

כי הוא

מחיה את

כל הבריאה. נחזור לי מקודם.

למען תדע כי אני הוויה.

איך

אני ראיתי הרבי, הרב שחר ארושלום,

חבל,

היו יכולים להדפיס את זה.

יש היום, התחילו להוציא עלון מדברי הרב שח.

עלון מיוחד מדברי הרב שח.

הם היו צריכים להביא את זה.

איך הוא היה מוכיח שכל רגע ורגע העולם מתחדש?

בורא עולם מחדש

בטובו בכל יום תמיד מעשה ברצש.

נאמר,

כאמור, לעושה אורים גדולים.

מה זה לעושה?

לא נאמר שעשה אורים

או עשה שמש ירח.

לעושה, כל רגע ורגע הוא עושה.

הוא מחדש כל רגע.

זה אנחנו רואים במכת הדם.

הרי הדם, הדם, הדם,

המים זה לא התרכובת של הדם.

איך פתאום, מים נהיים דם.

איך נהיה דם? אלא אשר ממש שיהיה דם.

זה כמו בריאה, כמו בספר,

בספר, בפרסת בראשית.

ויאמר אלוקים יהיה אור, ויהיה אור.

ויאמר אלוקים יהפכו המים לדם, ויהיה דם.

הוא היווה את הדם.

זה בריאה.

וזה,

טוב, כאן הייתה באמת אמירה מיוחדת.

אבל

הרי גם ראיתי במדרש הגדול

על

הכינים,

שהקבוצה אמר למשה רבנו,

תגיד לאהרון

שייתן ידו על עפר הארץ

ויהפך לכינים.

אמר לו משה רבנו,

איך יכול להיות מעפר יהיה כנים? איך יכול להיות דבר כזה?

הרי הכנים זה בעלי חיים,

והם מורכבים.

אתה יודע, הכינה

יש לה עיניים,

יש לה אוזניים,

יש לה מוח,

יש לה מערכת עיכול,

מערכת הנשימה,

מערכת הדם,

עצבים עקוב

הקינה הקטנה הזאת.

בעפר אין שום חיות.

שאל משה רבנו, איך מעפר יהיו כנים?

איך זה יכול להיות?

אמר לו,

וכי עפר

היה עפר מתחילתו?

בהתחלה כל הבריאה הייתה מים.

רוח אלוקים מרחפת על פני המים.

אמרתי למים שיהיהפך לעפר, נהיה עפר.

עכשיו אני אומר שיהיה זה,

נהיה זה, זהו.

היה בריאה.

זה מעשה בראשית היה.

מעשה בראשית.

אבל זה אנחנו רואים,

וכמה הרבי, אני זוכר כמה היה,

מתייגע

להוכיח ממכת הדם

שאתה רואה שבורא עולם ברא מים, כל רגע הוא מחדש אותו. עכשיו הוא לא רוצה לחדש מים,

הוא רוצה שיהיה דם.

אז אין מים, נהיה דם.

אין מים,

נהיה דם.

הוא מהווה כל רגע, זה מה שאנחנו רואים

בשלוש מכות האלה.

שלוש מכות די צח,

גם הצפרדעים.

הצפרדעים,

כתוב,

ושרץ היהור צפרדעים.

היהור הוא מים.

אבל קרשבוכו גזר עליו

שיוליד צפרדעים.

כמו במעשה בראשית,

הוא הוציאה, קרשבוכו, דגים.

שרצו המים,

נפש חיה,

ועוף יעופף על הארץ.

כן, העוף היה גם מן המים וגם מן הבוץ.

גם מן הארץ.

אז זה, זה מה, ושרץ היהור צפרדעים.

איפה יש ביעור צפרדעים?

לא, איפה יש.

לא היה.

אבל המום צפרדעים,

לא הקר של צפרדעים, המום שחיסתה את מצרים.

מיליונים של צפרדעים, תכף נראה.

איך זה נהיה?

הוא מהווה,

הוא אומר,

כשהוא מהווה כאן, ואותו דבר הכינים,

הוא ייבא כינים במקום עפר.

כי גם העפר, בכלל שיש מאמרו של הקדוש ברוך הוא שיהיה עפר.

עכשיו הוא לא רוצה שזה יהיה עפר, הוא אומר שיהיה קניים.

אני אקרא לכם פה רמב״ם

הראשון בהלכות יסודי התורה.

רמב״ם,

ונסביר אותו,

אנחנו פה עובדים,

עובדים על האמונה.

להאמין. הרי אמרתי,

רק לפני שהתחלתי,

חשבתי שהמצרים לא ידעו את תחבור העולם.

הם היו עובדי עבודה זרה, לא היו. לא היו יהודים בוראי עולם.

חושבים

ש... מה זה, מי עשה את העולם הזה?

לבד.

בא הקדוש ברוך הוא ואומר להם, אני הבוס.

הכווין ובוס.

אני הבעל הבית.

ולכן אני אעשה ככה,

המים של היהור יהפכו לדם.

התחיל מן היהור,

שהם היו, זה היה אלוה שלהם, היו עובדים את היהור.

כי הוא היה מחיה אותם, נותן להם מים.

אז הקדוש ברוך הוא התחיל עם האלילים שלהם.

דבר ראשון הבאיש אותו,

וכאילו אומר להם,

האלוה שלכם מת, הוא מסריח.

ככה התחיל עם היהור, דבר ראשון.

ואחרי כן,

שלא היה להם מים.

וצריך להתבונן במכה, צריך להתבונן במכה.

מכה זוכר הוא הראה להם שהוא בעל הבית. זה החלק, הצד הזה.

אבל צריכים לראות גם כן

איזה מכה זאת, המכה של דם,

שאין מים.

מכה נוראה.

למה? אני עשיתי חשבון

באיזה חודש הייתה מכה דם.

עשיתי חשבון לפי רש״י.

זה היה בחודש תמוז.

זאת אומרת, יש חם מאוד במצרים.

מצרים יותר חם מכאן.

זה יותר קרוב לקו המשווה.

ובחודש תמוז לא יהיה מים.

מה שתמיד הקדוש ברוך הוא נותן בשפע מים מכל הברואים.

הקדוש ברוך הוא דואג, גם לחיות הוא דאג, עשה נחלים.

כדי שהחיות

יבואו ויהיה להם מה לשתות.

החיות והעופות, אני ראיתי פעם בפרט איך שחיות היו רצים למים,

היה צמאון וכולם באים.

אבל יש תנינים,

תנינים בתוך הנחל,

וכשבא איזה חיה לשתות,

הם תופסים אותה ומורידים אותה למים,

מורידים אותה ואוכלים אותה.

אתה יודע מה זה תנין, ראית תנין.

תנין זה לא נחש,

תנין זה קרוקודיל.

זה חיה שהפה שלה ענק,

לא ברוחב אבל באורך.

יש לה פקח מכאן עד לכאן.

מלא מלא שיניים.

כל לאורך.

הלסת העליונה והלסת התחתונה,

וכשבא איזה חיה לנחל,

אז אפילו עוף,

בעוף עירום קוראים לו,

יש איזה עוף גדול,

והוא יודע לשחות, והוא בא,

מתיישב על המים בשביל לשתות,

והם באים,

תופסים אותו מן הרגליים ומכניסים אותו למים,

אחרי כן אתה שומע איך הם קורעו אותו.

קורעים אותו לשניים והם אוכלים.

גב' ברוך הוא מנהל את העולם שלו,

העולם הגדול שלו עם כל

המשלח מעיינים בנחלים.

גב' ברוך הוא שלח את המעיינות בנחלים.

אז מה היינו אומרים?

חשבתי מה שאמרתי,

כב' ברוך הוא בא להראות להם, אני הבוס,

אני בעל הבית,

ואני עכשיו,

האייאור שלכם,

אני עושה אותו דם.

אחרי כן נהפך שוב למים.

מכאן רואים,

הרבי היה אומר,

פעם הוא התפלל,

איך אני יודע את זה, אני לא זוכר.

היה אחד שהיה לו כבד חולה.

כבד חולה.

אז הוא התפלל לקרוש ברוך הוא, הרב שחלף.

מה הוא אמר לקרוש ברוך הוא? הרי אתה מחדש

בכל יום מעשה בראשית.

כל האיברים של האדם, אתה כל יום מחדש אותם.

אז אתה תעשה לו כבד בריא.

תחדש לא כבד בריא.

מחלת כבד, צהבת ודיאליזה.

זה בגלל שהכבד מקוקע.

מה שעושים בגלל שהכבד והכליות, הכליות גם.

בקיצור, הוא התפלל, הרי אתה בין כה,

בין כה אתה מחדש בכל יום,

כל איברי האדם.

אז למה, תחדש לו בבקשה

כבד בריא.

עכשיו נסביר את הרמב״ם, נגיד את הרמב״ם.

הרמב״ם הראשון

של יד החזקה.

הרמב״ם אומר,

יסוד היסודות

ועמוד החוכמות

הוא ידע שיש שם,

מוצוי,

ממציא כל נברא,

וכל הנמצאים משמיים ובארץ

ומש ביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת יימצאו.

לא כתוב ברמב״ם, והוא המציא כל נמצא.

הוא ממציא כל נמצא. כל רגע ורגע

הוא ממציא.

אתה רואה, זה קיים,

כזאת הוא ממציא אותו.

כל רגע הוא ממציא אותו.

וכל הנמצאים משמיים וארץ

ומש ביניהם

לא נמצאו

אלא מאמיתת הימצאו.

ואם יעלה על הדעת

שהוא אינו מצוי,

חלילה,

אם יעלה על הדעת, אז הכול בטל,

כי הוא המחיה.

כמו שאנחנו אומרים,

לך השם הגדולה והגבורה,

לא, אתה השם האלוקים.

אתה עשית את השם לבדיך, איך קטן?

אתה הוא אדוני היה אלוהים אשר.

אתה עשית את השמים לאסר עליך,

וכל השמים שמוה השמיים.

אתה עשית את השמים,

שמי השמים וכל צבם,

הארץ וכל אשר בה,

ואתה מחיה את כולם.

אתה נותן להם חיות כל רגע ורגע.

וזה היסוד הזה של האמונה, זה בפרשת,

בדצח.

כאן אתה רואה,

למה שיהיה מים? כי אני מהווה אותו. אני לא רוצה שיהיה מים עכשיו, אני רוצה שיהיה במקום זה דם. שיהיה דם.

הוא מהווה כל רגע ורגע.

זה הפירוש של מען תדע כי אני ההוויה,

שאני מהווה.

כתוב באותו מדרוש הגדול שהבאתי,

הוא אומר, אבל אם היהודים,

רבי אבוון אמר

שמן מכת המים, מכת הדם,

יתעשרו היהודים,

שהרי לא היה שייך שישתו מים מהמצרים.

רק אם היו קונים מן היהודים,

אז המים נשארו מים.

ומזה התעשרו היהודים.

כך כתוב במדרש הגדול.

אמרתי,

אם הייתי שמה ורואה,

כל רגע זה נפח.

הייתי רואה שהנה בורא עולם פה,

תראה מה הוא עושה.

הוא יודע מה

שהולך כאן.

החלק של היהודי נשאר מים, החלק של הגוי נפח לדם.

רואים, רואים, א',

שהוא מעוות את הכול, אבל רואים גם השגחה,

שאתה רואה,

השגחה פרטית, אתה רואה בורא עולם פה.

זה כמו שאליעזר,

הוא התפלל שהקדוש ברוך הוא יזמין לו

לדעת

שתהיה ראויה ליצחק.

ונתן סימנים.

כתוב, הוא רק גמר לדבר,

והנה רבקה יוצאת.

הוא הרגיש איך בורא עולם, הכין כבר את רבקה שתצא,

ובדיוק

גמר להתפלל מיד נענה.

הנה, בדיוק, והאיש משתאה לה לראות.

הוא אמר לה, הגמי עיננה, היא הביאה לו.

הוא היה משתאה לראות,

וראה שבורא עולם פה,

ראה שבורא עולם כאן,

ראה שהוא מנהל פה.

אז מה עשה אליעזר?

השתחווה באמצע,

על יד הבאר,

על יד כל הרועים, השתחווה,

השתחווה

לקדוש ברוך הוא.

השם אשר הנחני בדרך אמת.

אנוכי בדרך הנחני לבית אחי, אדוני.

הוא הראה לו את הכתובת, איפה ללכת.

הנה, יש פה הבת.

ואחרי כן הוא הלך, ושוב הפעם, כשהוא סיפר להם,

באמצע הארוחה

קם והשתחווה לבורא עולם.

למה הוא הרגיש בורא עולם פה?

הוא הרגיש אותו.

רק גמרתי לדבר.

הוא כבר ענה לי.

ועכשיו הם הסכימו שרבקה תהיה אשתו של יצחק, אז גם עוד עלה קרוש ברוך הוא.

זה מה שאמרו חז'ל,

יפה שיחתם של עבדי אבות

מתורתם של בנים.

למה? כי מהשיחה של עבדי אבות אתה רואה איך שהם היו

דבוקים באמונה,

וידעו שיש מנהל,

ורואים שיש מנהל העונה.

העולם הוא לא הפקר, הכל בידו יתברך.

עכשיו אגיד

על הצפרדעים.

צריך לדעת כמה צפרדעים היו

בבתי מצרים.

כתוב שם

שהוא באוּם,

הוא באוּם,

וְשָׁרָת היוֹר צפרדעים וְאָלוּ וְאוּם בְּיתְךָ

וְבְחֶדֶר וְשְׁכָּבָךָ

וְאַל מִתְתְּּהּ וְבְּתְּעֲבָדֶּךָ וְבַעֲמֵיךְ וְתַנּוּרֶךָ וְמִשְׁעֲרְתֶּךְ וְבְּכָּה וְבַעֲמֵיךְ וְבְּלְעֲמֵיךְ יְעֲלוּ הַצְׁוָרְדֵעֵיֶּׁהֶּׁהֶּׁהֶּׁהֶׁ�

הַאֲלוָי אַלָי אַרְבָּהָהָ צְׁוֹרְדֵעֶיֶּׁהֶׂ הַאֲלָּהֶּׂהֶׂ הַאֲתֹּוּהֶׂ הַאַמְכְּרְכְְּרְהֶּׁהֶּׁהֶּׁהֶּׁהְֶׁהְּׁהְְָׁהְהְְָׁהְהְָהְְׂהְָהְָ

אַלְהָהָּׁהָּהְְׁהָּהָ הַאֲתָָּּהֶּׂהֶָּׂהְ הַאְֲ֑כְְּּהְהָּהָּהָּׂהָּהָּׂהָּהֲָּׂהְָ֜הָּהְָבּהְָּהְָהְְהְְּהְְָָּֽׂהְְְהְוְְְְַַּ��

ותע על הצפרדע ותכס את ארץ מצרים.

על כל השטח של ארץ מצרים כיסתה את ארץ מצרים.

אני רק רואה שכשאחרי כן מתו הצפרדעים,

אז האנשים, הבעלי בתים המצרים אספו את כל הצפרדעים,

חומרים חומרים.

אומר רשי,

חומרים שניים,

חומרים חומרים זה ארבעה.

ארבע אשפות.

וכל אשפה,

כמו הכיסא הזה,

ערימה גדולה

של צפרדעים.

זה היה בכל בית.

בכל בית. זאת אומרת,

היו המון צפרדעים בכל בית.

ומה עשו הצפרדעים?

כל היום

קרקרו וצעקו,

לפי שהיו המצרים מעירים את בני ישראל לעבודה,

לא נותנים להם לישון.

עוד לפני עמוד השער הם באים

לעיר אותם.

לפני קרות הגבר, הגבר זה התרנגול,

הם היו באים לעיר אותם לעבודה, עבודת פרך.

אז אמר, גם הם לא ישנו,

מידה כנגד מידה.

שלח להם צפרדעים,

כל היום הצפרדעים,

כל היום כולל התאותת, כל היום הם מקרקרים.

וצעקות, כתוב בזוהר,

שאחד לא היה שומע את דברי חברו.

לא היו שומעים כי כל כך הרבה רעש היה.

הרעש

של הצפרדעים בכל מקום,

איפה שתלך.

וגם הוא כתוב,

הוא ביקש,

הוא ביקש,

ויקרא פרעה למשה ולאהרון,

ויאמר, עתירו אל אדוני ויסר הצפרדעים ממני ומעמי,

ואשלח את העם.

אז כתוב,

ויאמר, משה,

תתפאר עליי,

למתי אעתיר לך ולעבודיך ולעמך להכרית את הצפרדעים?

אמר לו, למחר.

אז רשי מסביר יפה, לא כתוב

מתי אעתיר לך, מתי אתה רוצה שאני אתפלל.

לא, הוא היה מוכן מייד להתפלל,

רק על איזה שעה אתה רוצה שייפסקו,

כדי שתדע, מה שאני אומר ויהיה,

אז תדע

מזה הקדוש ברוך הוא, שזה לא מקרה.

אני קובע,

תגיד את הזמן, מתי אתה שם, או מחר, בסדר?

אבל לא.

אבל מייד כשיצא משה רבינו, הוא התפלל.

אבל מה הוא התפלל?

שמחר, בשעה זאת, ייפסקו הצפרדעים.

למתי אעתיר לך?

אני אעתיר לך עכשיו, אבל למתי ייפסקו.

רשי,

על כל פנים, הצפרדעים, אמרתי,

אז כתוב שם שהוא יתפלל,

ויצעק

ויצעק ויצא משה ואהרון מעין פרעה, ויצעק משה אל אדוני על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.

לא על הצפרדעים עצמן, על דבר,

על הקולות שהיו עושים הצפרדעים.

זה פשוט על דבר הצפרדעים.

אשר,

אמרתי, הרי הצפרדעים היו כל מיני גדלים.

יש צפרדע גדול.

יש צפרדעים קטנים, רק עכשיו הם נולדו.

מכל הגילים היו הצפרדעים.

ואז הצפרדעים הקטנים היו נכנסים להם בבצק, באוכל,

והם היו אוכלים.

והנה, יש פה צפרדע קטן, והצפרדע הקטן מתוך הבטן

הוא גדל וגם התחל לצעוק גם הוא.

ואז היה,

זה כתוב בזוהר, שהיה צועק מתוך

הבטן שלהם.

כתוב שם, ויצברו אותם

ויעש השם כדבר משה,

וימותו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות

ומן השדות,

ויצברו אותם

חומרים-חומרים ותבאש הארץ.

אז רש״י כאן אומר, חומרים זה

שני צבורים,

ארבעה צבורים, ארבע אשפות, ארבעה צבורים,

של צפרדעים מתים היה.

זה היה המון,

וכל הבית היה מלא צפרדעים.

כתוב במדרש הגדול

שבמכת הדם

הם לא יכלו, למשל, אם יש להם תפוזים,

לא יכלו לשחוט תפוזים או ענבים.

בתמוז יכול להיות ענבים.

יכלו לשתות מיץ ענבים,

או מיץ תפוזים, או אבטיחים.

אם הפרי עוד פרי שלם,

עוד לא היה דם.

אבל אם היו סוחטים מזה מיץ,

המיץ היה נהפך לדם.

לא היה, אז כמה אפשר, כמה אבטיחים יש ומינונים,

ותוך שבוע הכל יתחסל, אין להם מים.

ואם אין להם מים, איך הם עשו לחם?

והם עשו, איך הם בישלו?

אז לא בישלו.

עשו הכל צלי או כליות.

ולחם, לא היה לחם.

בלי מים איך אפשר לעשות לחם?

בלי מים איך אפשר לעשות לחם?

זה לא, זה מכה נוראה לי. לפעמים הייתי, אני אומר,

כל אחד צריך להתבונן על התוצאות, מה

של המכה, מה גרמה המכה הזאת, מלבד מה שרואים

החלק הראשון,

כוחו של הקדוש ברוך הוא,

אבל לראות מה התוצאות,

כי זה צריך לספר בליל הסדר,

וגם כל יום לזכור

אשר התעללתי במצרים.

ללמוד.

אז הייתי לפעמים מתאר לי,

נגיד פריז,

עיר של שבעה-שמונה מיליון אנשים.

אם ייפסקו המים,

אין מים.

איך אפשר להחזיק אפילו יום מחאה?

איך אפשר להחזיק?

אז אין לחמים, אין במלעפות,

אין מישולים,

אין רחיצות,

ואם יש להם תינוקות מלוכלכים, נשארים מלוכלכים, ומה תנקה אותם?

לתאר, לתאר,

אני התפעלתי מספר יואל,

שהוא מתאר את תוצאות של הארבה,

שהיה בזמנו.

מה התוצאות? הוא אומר שם, נהניתי ממש

לראות

על יואל,

מי זה היה יואל? בנו של שמואל הנביא.

הוא היה נביא.

יואל היה נביא.

אני שאלתי אותך את השאלה,

אז מה זה שהוא לא הלכו בדרכיו, אם הוא הגיע לנבואה?

רק לא ממש, לא היה, לא יאוחז בשלום.

רק לא עשו כמו אביהם.

אביהם,

שמואל,

היה הולך כל פעם

לאזור אחר לשפוט את ישראל,

והיה משפיע עליהם.

זה היה שמואל הנביא.

לא בחיניו זכה שמואל הנביא.

משה ואהרון

בכהניו ושמואל בקוראי שמו.

קוראים אל השם והוא יענם.

אז יואל, בנו של שמואל,

יואל שמה מתנבא על הארבה שהיה בזמנו,

שעומד להיות.

איך הוא מתאר את הארבה?

כמו איזה צבא

עם מלטעות.

והם גומרים, מחסלים את הכול.

הארבה מחסל כל עשב,

מחסל את הכול. אין לא ירקות, לא פירות, לא עשבים,

לא הדסים, לא כלום.

קור יורק.

הם מחסלים את הכול. והוא מתאר,

אז שמה הוא אומר.

השיכורים,

אוי לכם,

לא יהיה לכם כבר יין.

יבוא הרבה, יאכל את הענבים,

לא יהיה לכם יין.

או, היה אומר לכהנים,

לא יהיה לכם במאן לנסך

במזבח,

נסך היין.

איפה תמצאו יין?

הרי הערבה יכלה את הכול.

הוא עוד, והוא מתאר כל תוצאות של הערבה.

הוא אומר,

כדאי לראות

בספר יואל בהתחלה,

איך הוא מתאר

את הצבא האדיר של הקב'-ברוך-הוא.

זהו הצבא האדיר, הצבא של הערבה.

איזה שיניים יש לו.

הוא בא כמו

כמו עם נשק,

ואין מי שיעמוד נגדו.

נורא ואיום, היה מכת ערבה.

אז גם כל מכה מעשרת מכות,

צריך להתבונן בה ולראות את התוצאות של המכה.

אז עכשיו אני רוצה כבר לסיים, אבל עוד מעט

אגיד עוד משהו.

רוח הטעם היה אלינו ולחמם שהכל נהיה בדברו.

היסוד הזה שאמרתי,

שכל רגע הקב'-ברוך-הוא מהווה כל הברוי,

כל דבר,

זה כתוב ברמב״ם, היסוד הראשון,

יסוד היסודות,

ושכל הנמצאים לא נמצאו,

אלא מאמיתה תימצאו.

ואם יעלה על הדעת

שהקב'-ברוך-הוא איננו,

אז אין כלום,

כי הוא ואתה מחיה את כולם.

ואתה מחיה את כולם.

אתה רואה, למשל,

ברא הקב'-ברוך-הוא,

בני אדם

ובעלי חיים,

עופות ודגים,

כולם צריכים את הכרוז-ברוך.

אנחנו צריכים חמצן,

צריכים מים, צריכים מזונות.

זה לא דבר, אין לנו בכיס

מחסנים של חמצן

ושל מזונות.

הכול אנחנו צריכים מהחמצן של הכרוז-ברוך-הוא

שיש בעולם.

אנחנו צריכים מים שהוא נותן בשלה.

אנחנו צריכים מזונות שהוא גדל בניסים.

אתה זורע וגוזרע וצומח וניסי ניסים.

אנחנו זקוקים לקרוש ברוך הוא, בעלי חיים,

ובני אדם

זקוקים לו.

אבל הרמב״ם מחדש גם הדומם,

גם הדומם, הקרש הזה,

והוא לא צריך לא חמצן

ולא מים,

אבל הדומם הזה קיים

רק בעמיתת הימצאו של הקרוב ברוך הוא,

מכיוון שהוא כיום הוא מחיה אותו.

וזה כמו ש...

נדמה לי זה מובא באיזה מקום,

אבל ידוע בשם הבעל שם טוב.

אבל אני ראיתי שזו גמרא או...

כתוב,

לעולם אדוני דברך ניצב בשמים.

מה זה דברך הדיבור של הקדוש ברוך הוא נמצא בשמים? מה הפשט?

הפשט הוא

איך נהיו שמים?

באמרו של הקדוש ברוך הוא בעשר המאמרות נברא עולם.

אמר הקדוש ברוך הוא יהיה רקיע

ויבדיל בין מים למים.

וזהו שמים.

הדיבור של הקדוש ברוך הוא יהיה רקיע,

הוא לא אמר אותו ונגמר.

ונהיה שמים וגמרנו.

השמים צריכים כל הזמן...

הדיבור הזה מחזיק אותם.

הדיבור הזה של הקדוש ברוך הוא

יהיה רקיע לעולם אדוני דברך ניצב בשמים.

זה כל הזמן אני רואה שהדיבור קיים, כי הרי השמים קיימים.

והדיבור מחיה אותם.

ונוסיף מלה,

והדיבורים שדיבר הקדוש-ברוך-הוא,

לא כמו אנחנו,

אני מדבר, הקור שלי, מה שדיברתי, דיברתי, נגמר.

הדיבורים של הקדוש-ברוך-הוא, זה קשורים אתו.

הם לא נפרדו ממנו.

ולכן זה נקרא שהוא המקיים.

זה כמו שכתוב, דומני ופתח אליהו,

שהספירות,

כולם אחידים בקדוש-ברוך-הוא,

לא נפרדים ממנו.

אז לכן,

כיוון שדברך השם מעמיד את השמים,

לכן זה נקרא,

אתה עשית את השמים,

שמי השמים וחוצבו העם,

ואתה מחיה את כולם.

כל הזמן הדיבור הזה מחזיק את

הדיבורים, המאמרות, שדיבר הקדוש-ברוך-הוא

במעשה בראשית,

הם קיימים גם, הם עד היום קיימים,

והם שמחזיקים את כל הישות,

כל הבריאה כולה.

וזה החידוש, היסוד הזה כתוב ברמב״ם.

אם יעלה על הדעת, חס ושלום,

אם יעלה על הדעת

שהוא אינו מצוי,

אין דבר יכול להיות מצוי.

זה לא ברא כמו הנגר,

בנה את ה...

והלך.

זה קיים בלעדיו עכשיו.

אלא

תמיד הוא המחיה,

שכל הנמצאים צריכים לו,

והוא אינו צריך להם,

ולא לאחד מהם.

וזה מה שאמר הכתוב,

השם אלוקים אמת.

מה פירוש אמת?

הוא מוכרח המציאות,

הוא מחויב המציאות, מוכרח להיות,

אבל כל הנמצאים הם לא, הם תלויים באחרים,

הם תלויים בקודש הבריכות.

אנחנו תלויים בחמצן, במים, במזונות.

אז בעלי חיים,

כל אחד רואה,

אני מדבר על אנשים שחושבים,

לא אנשים שלא חושבים,

שאין להם, שהמוח זה רק בצר.

המוח עובד, מחשב.

אם אדם חושב עם המוח שלו,

הוא רואה,

אני, אין לי קיום מצד עצמי.

הקיום שלי, אני צריך אוכל, אני צריך אוויר,

אני צריך מים ואני צריך חום.

אם לא הייתה שמש מהמם את העולם,

היינו מתים מקור,

כמו במקומות שאין שמש,

כמו בסיביר.

קר מאוד.

מגיע שם איזה רבי ינקלר,

הוא היה בסיביר, הוא מספר לי,

יום 40 מעלות,

50 מעלות מתחת לאפס.

איך אפשר להתקיים?

מצד עצמה העולם קר,

רק השמש מחממת.

אבל אם בלי שמש, אנחנו, אין לנו קיום.

אנחנו צריכים חמצן, מים, מזונות, חום ואור בשביל לעשות משהו, צריך אור.

בורא מאורי האש.

אדם מתבונן שהוא זקוק לקדוש ברוך הוא.

למה עשה הקשבונו ככה?

שלא תזוח דעתו שלו למעלה.

אבל הרמב״ם מחדש, גם הדומם זקוק

לקדוש ברוך הוא.

כל הקיום של הדומם

זקוק לקדוש ברוך הוא.

זה מחדש הרמב״ם.

וזה מה שכתוב, אתה עשת את השמיים שמי השמיים בחוצבם,

ואתה מחיה את כולם.

אבל האדם גם לא גרע מן הדומם.

כל חלק מן האדם

מקיים אותו הקדוש ברוך הוא,

במה שאמר נעשה אדם.

במאמר נעשה אדם אנחנו עוד נמצאים, אנחנו אדם.

מלבד מה שאנחנו זקוקים לקדוש ברוך הוא,

במזונות,

באוויר,

במים,

בחום,

זה היסוד

של הרמב״ם, היסוד הזה. זה רואים מדצח.

אה, אני רציתי להשלים משהו על הכלים.

ואני אסיים.

הכנים כתוב בפסוק

ותהי הכינם

באדם ובבהמה.

גם הבהמות סבלו מן הכנים.

אבל אני לא מבין.

מילא, למשל יכול להיות,

למשל, וערוב.

הערוב אכל להם שברים ופרות

וגמלים וסוסים.

היו אריות.

נפלו על סוס.

אכלו סוסים, אכלו גמלים, אכלו עמורים,

אכלו בקר וצום.

אז היה הפסד למצרים,

הנזק של הבהמות.

אבל כאן, מה הכנים לא, לכאורה הכנים לא ממיתים.

הכנים הם רק עוקצים.

אז אולי לגמלים, לסוסים

ולחמורים שהם עובדים,

אם כל הזמן היו נעקצים מכנים,

הם היו עצבנים, לא יכלו לעבוד.

סוס שיש לו הרבה עקיצות, הוא מעוצבן.

אז כאן מלא כנים.

אבל מה עם הצום?

הצום, הבקר,

שלא עובדים, ממש לא עובדים, הצום, הכלבים.

מה היה שהיה ותהיה קינם באדם בבהמה?

סתם לצער בעלי חיים?

מה הנזק שהיה למצרים בזה?

הרי אחרי שבעה ימים פסקו הקינים.

אז מה קרה, איזה נזק קרה למצרים

בזה שהבהמות שלהם נעקצו?

אולי החמורים, השברים שעובדים,

הם עצבנים,

לא יכולים לעבוד.

אבל למשל הצום

והכלבים

והארנבות כל מיני חיות שהיו אוכלים כל המצרים אצלו את הכל.

מה עשה עם הקינים? מה עשו הקינים?

אז אני אומר לכם, פשט.

זה פשט שלי, עוד לא ראיתי בספרים.

אני אומר לכם, פשט.

הרי

הקינים היו המון,

רק להתבונן,

מיליארדי מיליארדים של קינים היו.

חז'ל אומרים,

עפר אדמה בעומק אמה

היו קינים.

שישים סנטימטר בעומק.

כל העפר היה קינים.

כמה יש במטר מרובע?

כמה גרגירי עפר במטר מרובע?

אז כל גרגיר עפר נהיה קינים.

זה המון.

עכשיו, לך,

לא מטר אחד,

עוד מטר, עוד מטר, מאה מטר מרובע,

או קילומטר מרובע.

קילומטר מרובע זה אלף.

אלף מטר מרובע.

מיליון מטר מרובע,

אלף כפול אלף.

זה מיליון מטר מרובע. אם במטר מרובע יש

מיליונים של קינים,

אז כמה זה בקילומטר מרובע? כמה זה בכל ארץ מצרים.

אז זה מביא ל… את כוחו של הקדוש ברוך הוא.

בכל זה, המציא,

בדקה אחת כל כך הרבה בריאות.

וגם על הארבה אותה שאלה, בארבה.

כמה ארבה היה כשהיה חיסה את עין הארץ.

לא היו רואים את השמש, לא ראו את השמש.

אז כמה ארבה היה בכל, לא היה, הרבה לא היה.

באוויר היו כמה ארבה בכל מטר מרובע.

ומיליוני, הרבה בכל שטח מצרים.

עד שהתפלאתי פעם על משה רבנו.

אני, יש לי קושייה גדולה על משה רבנו.

משה רבנו אמר אחרי כן,

כשהקרס ברוך הוא אמר לו,

בבא הערב תאכלו בשר ובבוקר תאכלו מן.

אמרנו, מאיפה תיקח בשר בשיקולה?

ואם כל דגה הים יאסף להם ומצא להם, זה יספיק להם?

אני שואל, משה רבנו, אתה ראית כמה ארבה היו.

אז במקום ארבה טסים דגים, טסים דבר אחר.

מה הפלא?

הוא לא יכול היה לומר מאיפה?

נדבר עוד על הדגים בעוד הזדמנות, אבל תשמעו עכשיו אני שאלתי אתכם שאלה

מה הנזק שנעשה בכנים למצרים?

שעקצו הבהמות שלהם?

טוב, אולי בהמות שעובדים זה שהם התבטלו מעבודה

מכיוון שהם היו עצבנים מאוד

כל רגע עוקצים אותם

אבל אני אומר מה פשט

היה לי פעם בכיתה בשיעור שלי

היה לי, אני נכנס

יש למעלה חלונות

היה שם צמח נוי

שיצא מן החלון,

מבחוץ נכנס

וזה צמח ארוך של שני מטר.

היה,

אני נכנס לבוא כל יום, אני רואה את הצמח.

זה היה יופי, בסדר.

אחר כמה זמן אני רואה

העלים התחילו להיות צהובים,

במקום ירוקים נהיו צהובים

וכל יום היה מוסיף עוד עלים ועוד

ואני רואה גם הענף עצמו

זה לא היה ענף, זה היה ענף עובי כזה

גם הענף עצמו התחיל להתייבש וליוצאים

עליתי על השולחן

להסתכל מה יש לו

אני רואה שיש לו כנימות

מלא כנימות

כמו כנים

בעלי חיים קטנים

והם מוצצים את

הנוזלים שבו

וככה ייבשו אותם.

אתם מאמינים לי לסיפור הזה.

גם ראיתי במקום אחר

טאנה

ענף טאנה

שבר עליך, בר עליך, אתם יודעים מה בר עליך?

הבר עליך קטנטנים.

הבר עליך, אתם מכירים בר עליך, שיש לו מגן.

אבל הקטנים

התמלא ענף בבר עליך קטנים

ועלים וענף.

אחר כמה זמן הענף התייבש.

הם מוצצים את הלחות,

את הנוזלים שלו, אז הוא מתייבש.

כל העלים נפלו.

זה דבר ברור בצמח.

עכשיו אני אוסיף.

הקדוש-ברוך-הוא עשה נס

ויצר כל כך מיליארד דקנים.

אבל אחרי שהם נוצרו,

לא עשה נסים. איך הם? הרי כל בעל חי צריך מזון.

צפרדעים גם היו צריכים מזונות,

אז כתוב שהם היו אוכלים אפילו בגדים. הם אכלו,

אכלו את הכול.

ויש פסוק בתהילים, צפרדע ותשחיתם.

היו מסרסים אותם,

כי היו באים ואוכלים להם את ה...

עכשיו, גם הקטנים

היו צריכים אוכל.

מה האוכל של הקטנים?

למצוץ דם.

אז אני אומר לכם,

אם היו פוגשים והקטנים היו רבים,

והם יכולים גם לקפוץ על מה שקורה.

הם פגשו סוס,

וכל אחד רוצה משהו לנצוץ

בשביל לחיות, אז הם כולם מתנפלים על הסוס,

וכל השטח הם מכסים.

כל קינה מחפשת

מקום קטן בשבילה,

כאן היא תעמוד וכאן היא תמצוץ.

וככה היא תפוגש אנשים,

בהמות,

עטופים וקינים.

למה הקצבאה היה צריך מיליארדים של קינים?

כל סוס וכל חמור או כל צאן או פרה או אדם

שהם פגשו,

זה אוכל, הם מבינים, זה האוכל.

יש פה דם.

הם באים, מתנפלים עליו, זה היה מעניין

לראות את הגברת של פרעה,

כולם מהקינים, גם פרעה עשתה מלא קינים,

וגם כולם,

אשר התעללתי במצרים,

כולם היו עטופים בקינים.

ומה הקינים עושים?

אם הם

מתפשטים על הסוס,

כל אחד רוצה מקום,

אין מקום פנוי.

הכול,

וכל אחד מוצץ קצת דם.

הם יהרגו את הסוס בסוף.

חידשתי את זה בבית

של רופא שיניים,

בבית תל אביבה, בקליניקה שלו.

הוא בן דוד שלנו, בן דוד של אימי.

והוא,

אבי בן דוד של אימי.

אבי בן דוד של אימי.

והוא,

טוב, חידשתי את זה, הייתי ממתין לתור שלי, ונכנסתי אליו.

ואמרתי לו את החידוש.

אמר לי, אתה צודק במאה אחוז.

כנימות

שיעטפו בן אדם

או בהמה או סוס או חמור

וימצצו את דמו

תוך כמה ימים יהרגו אותו.

אז זה היה, ותהיה קינם באדם ובפיהם.

זה פסט שלי.

אולי אני אגיד את זה בעולם האמת.

בתור דרשה,

אני אגיד

בעולם האמת, אחרי מאה ועשרים.

אני אגיד בעולם האמת, זה היה חידוש שלי.

השאלה יש לי על הקדוש ברוך הוא.

מה אתה מצער בעלי חיים?

על מה?

מה יש להם למצרים מן ההוצאה הזה?

איזה נזק יש להם?

אני מבין, אתה רוצה להעניש את המצרים, אבל למה הבהמות שלהם?

מה עשו?

הבהמות.

אז יענה לי הקדוש ברוך הוא, על מה תעשו הקינים?

לא עשו כלום הקינים.

הקינים היו מתפשטים עליהם,

היו מיליארדים של קינים.

רק לחשוב על ריבוי של הקינים,

בעלי חיים

קטנים עם מוח,

עם עיניים, עם אוזניים, עם מערכת עיכול,

מערכת עצבים.

כל כך מיליארדים התעלש מולעת,

כל כך הרבה מיליארדים, ואתה רואה כוחו יתברך.

אתה רואה כוחו של הקדוש ברוך הוא.

בוא נגיד קדיש, נפאר את הקדוש ברוך הוא.

בקדיש

אביחנניה בנע קשיא אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך חירבה להם תורה ומצוות,

שנאמר אדוני חפץ

למען צדקו,

יגדיר תורה ויאדיר.

יגדיר