קרבן עולה ויורד | הרב עמנואל טולדנו [פרשת ויקרא]
תאריך פרסום: 01.04.2017, שעה: 21:02
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nחייבים חטאת.
לא על עשה,
על עשה שיש בו כרת, כמו פסח ממילא,
אין חטאת.
ולא על אף שאין בו כרת,
אם אדם יאכל נבלה וטרפה, חזיר,
או אמרתי קודם, מי שיעבור על הסתכלות,
לא חייב חטאת.
חטאת חייבים רק על עבירה שבמזיד חייבים כרת.
אז אם עשה בשוגג,
יש חטאת.
לומדים את זה מגזיר השווה במסכת יבמות דף ט'.
כתוב שם בגמרא,
כיוון שכתוב כאן בפרע אליהם דבר של ציבור,
בפרשת ויקרא.
כתוב, או נודעה חטאת אשר חטאו עליה.
מה המילה עליה? או נודעה חטאת אשר חטאו.
מה זה עליה?
זה עליה בא לי גזיר השווה.
ללמוד ממה שכתוב, אישה אל אחותה לא תיקח לצרור עליה בחייה.
אדם שמצוי עם אישה
לא ייקח את אחותה,
אישה אל אחותה לא תיקח אותם לעשות אותם צרות.
לצרור זה צרות.
כשיש שתי נשים לאדם אחד זה צרות.
לא אישה, אישה אל אחותה, זאת אומרת, הוא נשוי כבר עם אחותה.
לא ייקח את האישה השנייה לצרור.
אז כתוב שם, אישה אל אחותה לא תיקח לצרור עליה בחייה.
זאת אומרת, כל זמן שאישתו חיה,
לא יכול להתחרטן עם אחותה. אפילו אם גירש אותה.
הוא גירש אותה, אסור לקחתה.
בחייה היא אסורה.
אבל אם מתה אשתו, מותר באחותה.
אבל המילה עליה מיותרת. מה זה, אישה אל אחותה לא תיקח לצרור עליה בחייה. אישה אל אחותה לא תיקח לצרור בחייה.
המילה עליה מיותרת, מופנה לגזירה שווה.
לומר, מה באחות אישה זה לאו שיש בו כרת?
כי כתוב בפרשת עריות, בפרשת בהר,
בקדושים, בפרשת קדושים.
בבהר יש הלווין,
ובקדושים יש העונשים.
כתוב שם, ונכרתו כל הנפשות העושות.
יש כרת עליו שאדם שיקח אחות אישה,
אפלים גירש אותה.
אם היא עוד חיה, אסור לקחת את אחותה.
אם היא מתה, מותר לקחת את אחותה.
אז כמו שמה זה לאו שיש בו כרת?
גם מה שכתוב, אונדו עטת אשר עטו עליה,
זה מדובר בלאו שיש בו כרת.
אבל אם אדם עבר על לאו שאין בו כרת,
נגיד אכל חזיר, אכל נבלות,
עליו אסעת נס, גילח בתער,
זה עובר על לוין, אבל אין כרת על זה במזיד.
יש מסכת שקוראים לה מסכת כריתות.
שם מובאים כל,
למד וו כריתות יש בתורה, אבל שניים מהם זה מצוות מילה ומצוות פסח.
ו-34 זה לאוין.
על הלוין מביאים בשוגג חטאת,
על פסח ומילה אין חטאת ושוגג.
רק על זה לומדים משם, כמו שמה זה לאו.
אחות אישה זה לאו ויש בו כרת.
למה פסח ומילה אין חטאת?
למה פסח ומילה אין חטאת?
למה?
כי זה לא לאו, זה רק עשה.
צריך לאו שיש בו כרת.
אבל עשה שיש בו כרת
או לאו שאין בו כרת,
כמו גילוח ותער בר מינן
או סעטנז
או אכילת נבלות וטרפות.
אמרתי קודם, דיברנו על זה שעל הסתכלות אין קורבן.
כי זה לאו, לא תטורו אחרי לבבכם, זה רק לאו, זה לא לאו שיש בו כרת.
על הלווין אין כרת,
אבל על לאו שיש כרת,
בשוגג חטאת קבועה.
מה זה חטאת קבועה ומה זה חטאת עולה ויורד?
לאיפה עולה ולאיפה יורד?
עולה לעשיר
ולעני היא מביאה קורבן עני.
יש קורבן לעשיר, קורבן לעני. אבל בכל מה שאמרתי, כל הלווין שיש בהם כרת,
חוץ משלושה עבירות שאין בהן כרת, גם עוד מעט נראה,
שם יש קורבן עולה ויורד.
אבל התטת קבועה,
הלווין שיש בהם כרת.
ותכף נראה, מה עם השלושה עבירות שיש בהן קורבן עולה ויורד?
טומאת מקדש וקודשיו,
אדם שהוא טמא, טומאת הגוף,
ואכל קודשים,
אפילו קודשים קלים,
או קודשי קודשים, הוא כהן,
ואכל מן האסמות, מן החטאות,
אז הוא כהן טמא, שאכל קורבא, שאכל קודשים.
חייב כרת,
וגם אם נכנס למקדש,
גם כן חייב כרת,
ואם הוא היה בשוגג,
והשגגה של טומאה,
על זה יש דינים בשגגה, איזה שגגה?
הרי על זה קורבן עולה ויורד.
יש מסכת שלמה על העבירות האלה שיש בהן כל הזמן. איך קוראים למסכת?
מסכת שבועות.
מסכת שבועות.
הרי פה, תכף נמשיך,
יש טומאת מקדש וקודשו,
שבועת ביטוי.
אדם נשבע שעשה דבר
והוא לא עשה,
או נשבע שלא עשה ועשה,
או נשבע שיעשה ולא עשה,
או שלא יעשה ועשה.
אם בשוגג,
חייב קורבן עולה ויורד.
ויש עוד
שבועת העדות.
שבועת העדות זה כשאדם מבקש מחברו, אם אתה יודע לי עדות על העניין הזה,
תבוא תעיד לי.
תבוא תעיד לי.
והוא אומר, אני לא יודע עדות.
הוא באמת עד שיודע.
הוא אמר את זה בבית דין, שהוא לא יודע עדות.
הרי בזה שהוא אומר לא יודע,
הוא לא יוכל יותר להעיד,
כי יש לנו כלל בדיני עדות,
כיוון שהגיד שהוא אינו חוזר ומגיד.
בכתובות דף יח׳, כיוון שהגיד שהוא אינו חוזר ומגיד.
אז אם הוא אמר, איני יודע, קלקל את העדות,
הוא הבזיק לו.
הוא היה יכול לעזור לחברו עם עדותו,
והוא לא, וגם השביע אותו.
אני משביע לך שאם אתה יודע עדות, תבוא ותעיד לי.
הוא אומר, איני יודע.
אז זה מספיק, אפילו שלא הוציא שועה מפיו,
זה נקרא שעועת העדות.
אז גם זה קורבן עולה ויורד.
שלוש עבירות,
טומאת מקדש וקודש הום,
שועת ביטוי ושועת העדות.
נפש כי
תחתה ו...
הנה.
כל זה זה פסוקים בויקרא ה',
בבייקרא ה'.
עכשיו, מה שאני רוצה לדבר,
הנה, או נפש כי תשבע לבטא בשפתיים,
להרע ולהיטיב,
לכל אשר יבטא האדם בישועה ונעלם ממנו,
הוא ידע והשם לאחת מאלה.
והיה כי אשם והביא את אשמו. אז כאן תשמעו,
מה שיש לי
כל פעם, רק בקריאת התורה,
כבר אני מתקשה.
מה זה קרבן עולה ויורד?
לעשיר מביא אשם.
לא אשם, מביא חטאת,
רק מביא קרבן אשר חטא, נקבה מן הצאן.
קצבה או שעירה?
הקצבה זה שיש להם צמר, זה כצבים.
ושעירה שיש להם שערות.
מה זה שעיר עזים?
כי על שעיר עזים הוא עם שערות.
על הכבש, הכבשים עם צמר, זה צמר, זה לא שערות.
אז הוא יכול להביא נקבה מן הצאן,
או קצבה או שעירה.
כך הדין בכל הלווין שיש בהם כרת.
אבל פה אלה גם כן, העשיר מביא כמו כמו כולם, כרגיל, כמו כל הלווין.
אבל אם לא תגיע ידו דסה והביא את אשמו אשר חטאת שני טורים או שני בני יונה,
לאדוני אחד לחטאת אחד לעולה.
מיד התפלאתי.
העשיר מביא רק חטאת,
נכון, הוא מביא כבשה
או שעירה,
אבל חטאת זה הכל מה שהוא חייב.
ולעני,
מביא אחד, שתי טורים, אחד לעולה ואחד לחטאת.
מה פתאום הוא חייב עולה?
בכלל שאני עני אני חייב עולה?
אם העשיר לא חייב עולה רק חטאת,
אז העני גם חייב רק חטאת, למה הוא יהיה חייב גם עולה?
תמיד היה קשה לי כשאתה שומע את קריאת התורה.
אנחנו יודעים,
חיובי קורבנות,
אז העשיר חייב חטאת.
אז העני חייב חטאת ועולה?
למה העני חייב עולה?
והביא אותם, או,
אז מה פשוט מצאתי?
שהאבן עזרא שואל את השאלה.
אומר האבן עזרא דבר נפלא.
אומר,
הרי העני,
מעיקר הדין החיוב שלו זה קורבן כמו עשיר,
רק הוא אין לו, אז הוא מביא במקום.
מה במקום? יביא רק חטאת העוף.
זה לא כל כך במקום הכבשה.
כי בכבשה
יש זריקת הדם על המזבח,
יש
אכילת
אכילת הבשר לכהנים,
ויש החלבים,
שמקטירים על המזבח חלבים.
אבל בהחטאת העוף
יש מיצוי הדם,
זריקה ומיצוי הדם,
זורקת הדם, הזעה,
והזעה,
יש הזעה, אני חושב, עם הכלי, הוא מזיל, לא...
לא עם האצבע.
הוא מזה, ואחרי כן הוא ממצה.
ממצה,
שם אותו על הקיר ולוחץ, אז כל הדם שלו נסבך.
זה מה שיש ל...
ואחרי כן נותנים לכהנים לאכול את הבשר, התורים.
אבל מה אכל המזבח?
רק הדם.
הוא לא קיבל חלבים.
אבל בכבשה יש חלבים,
אז מה במקום?
לכן הוסיפה תורה עולה.
ועולת העוף,
עולת העוף,
מקטירים את כל העולה, מקודם ממצים את...
מזים את... ממצים את הדם.
בעולה אין הזעה, רק מיצוי על קיר המזבח.
זה כתוב לפני כן, בעולת נדבה, בדף
מקודם, הרי כתוב, הפרשה כולה בהתחלה מתחילה עם עולת נדבה.
עולת נדבה מן הבקר, עולת נדבה מן הצאן,
ואם מן העוף קורבנו,
שם כתוב עולת נדבה מן העוף.
ושם כתוב שממצה את דמו על המזבח.
אבל...
טוב, ואחרי כן
הוא מקריב את כל העולה על המזבח עם הנוצות.
אז על ידי העולה,
הוא, יש לו מסלים,
הוא במקום הכבשה. מה יש בכבשה? זריקת הדם, גם פה יש מיצוי הדם.
בחטאת יש הזעה ומיצוי הדם.
אכילת כהנים, יש גם בחטאת העוף.
הכהן אוכל את היונה הזאת, או את התור הזה.
זה קטן, אבל הוא אוכל.
אבל...
אבל מה עם אכילת מזבח?
בכבשה יש חלבים,
מקטירים על המזבח את החלב,
אבל בחטאת העוף אין אכילה למזבח, רק הדם.
שמזים וממצים על קיר המזבח,
אבל המזבח לא אכל כלום.
על זה חייב התורה להביא עולה,
כדי שהעולה הזאת היא במקום החלבים.
זה אומר אבן עזרא.
הייתה לי בהתחלה שאלה.
הרי אחרי כן יש פה, בקורבן עולה ויורד,
יש גם דלי דלות.
מה זה דלי דלות?
אם הוא עני מדי גם לתור ובני יונה, הוא לא משיג.
אז הוא מביא מנחת סולת.
רק סולת,
בלי שמן ובלי לבונה,
כי מנחת חוטה,
אסור לשים עליה שמן ואסור לשים עליה לבונה.
לבונה בכזית
ושמן בכלשהו, שנאמר, לא ישים עליה שמן ולא ייתן עליה לבונה. למה, אחי?
לשים זה משהו.
אבל לתת זה נתינה, זה כזית.
איסור לבונה זה בכזית.
זה אמרתי פעם על הפסוק.
הפסוק אומר,
וכל מתווה מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך.
למה?
עושה חילוק ידיק?
לא יתנם בך או וישימם בכל אויביך.
תרצו.
לא יסימם בך אפילו כלשהו.
לא יהיה בך מדווה מצרים הרעים.
המחלות.
אפילו קצת לא יהיה בך.
אבל באויבים ייתן להם במנה קדושה.
זה הרי הגמרא אומרת, כיוון שכתוב כאן במנחת חוטה,
לא ישים עליה שמן, ולא ייתן עליה לבונה.
שמן בכלשהו
ולבונה בכזית.
שמן בכלשהו ולבונה בכזית.
טוב, על כל פנים, אז מה הוא,
למה במנחת עני?
אז לחטאת.
המנחה היא לחטאת.
אבל מה אוכל המזבח במנחה?
אז חשבתי תירוץ פשוט. האמת, לא קשה, כי שם יש הקומץ.
הרי הוא עושה קמיצה.
עושה קמיצה, אני זוכר, מור אביח שלום,
היה מלמד אותנו בילדות.
זו זרת,
זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע, זו אגודת.
מה זה, זו קמיצה?
כשהקמיצה היא עד פה.
עד פה.
ואת הקומץ הזה...
שיראו איך הרב מסביר, שיראו את הקמיצה במצלמה.
ואת הקומץ הזה, לא הבנתי מה את רוצה.
כשהרם ירים את היד, שיראו את מה הרב עושה במצלמה,
מה הרב מסביר.
נו, טוב, אמרתי איך קומץ,
זה ככה קומץ.
רק השלושה אצבעות
קומצים ביד ימין.
והקמיצה,
וזורקים את הקומץ למזבח,
אז יש אכילה למזבח,
הקומץ,
אומנם זה מעט, אבל זה תלוי אם הכהן הוא גבוה.
אני הייתי פעם לנחם את בבא סאלי, עליו השלום,
ברמלה.
זה היה לאדבר יעקב.
אחיו, רבי יצחק,
נפטר,
ובבא סאלי ישב שבעה ברמלה,
אצל אחיו,
בבית של אחיו.
הלכתי לנחם אותו.
והתבוננתי בו, הוא היה יושב-ראש, הוא הרי היה גבוה.
בבא סאלי, גבוה.
אבל ראיתי את היד שלו,
גם כן, איזו יד ענקית,
מכיוון שהכול בפרופורציה.
סימטרית.
סימטרית. הכול פרופורציה, מכיוון שהוא אדם גבוה,
גם הידיים שלו גדולות וגם היד לבד.
אז קומץ של יד כמו סלוב אבא סאלי זה כמות,
זה כמות.
ואז יש כבר אוכל למזבח,
אבל בחטאת העוף אין כלום למזבח, רק מיצוי הדם על הקיר.
כי הבשר של היונה או התור,
אוכל אותו הכהן.
זה חטאת, זה אוכל בעזרה, זה קודשי קודשים.
וזריקת הדם, אבל אין שום חלבים, לכן נתנה תורה על ה...
השר תשמעו.
יש גמרא במסכת חולין,
דף כב,
ששם כתוב ברייתא,
שכתוב על העולה, על העולה כתוב והביא,
והביא שני, אחד לחטאת, אחד לעולה, והביא אותם אל הכהן,
והקריב את השר לחטאת ראשונה,
ומלק את ראשו ממול עורפו,
ואחרי כן כתוב, ואת השני יעשה עולה כמשפט.
זה מה שאמרתי לך מקודם, שפה בפרשה כתוב בפירוש שחטאת קודמת לעולה.
הרי הוא מביא את הראשון, זה לחטאת,
והקריב אשר לחטאת ראשונה.
אחרי כן מביא את השני יעשה עולה.
אבל מה המילה כמשפט?
אז זה שם ברייתא כמשפט, שצריך
צריך לעבוד
ביום
הוא ישחוט את ה... הוא ימלוק את התור ביום.
ובימין,
ביד, בימין, ביד ימין.
ועוד משהו,
על כל פנים יש כאן, גמרא שואלת שמה,
צריכים לומר לנו כמשפט בשביל לומר,
שהמליקה של העולה תהיה ביום,
עולת העוף. הרי את כל הקורבנות עושים ביום, שנאמר ביום צוותו.
מה צריכים פסוק
לומר לנו שהמליקה של עולת העוף ביום?
כל הקורבנות עושים ביום.
הגמרא מתרצת כדינס בה.
זה מיותר, באמת, סתם נקט את זה.
זה נכון, צריך ימין, אבל לא צריכים על זה ילפותא, זה פשוט כל הקורבנות צריך ביום.
אז יש, בתשובות הרסבו,
יש גרסה.
הרקע דין עזבן, כבר לא נשארת, זה מיותר קושייה, ואני צריך... זה סתם נקט.
אבל הוא מביא גרסה אחרת,
שאומר שהייתי יכול לחשוב שבעולת העוף אפשר למלוק בלילה.
-כן. ואומר הרשב״ר, גרסה משובשת היא.
מה פתאום לחשוב שקורבן עולת העוף יהיה בלילה?
המליקה תהיה בלילה, מה פתאום?
אז על זה יש סיפור נפלא.
האור שמח,
רב מאיר שמחה, יא רב בדווינסקי.
רב חיים אמר שהוא גדול הדור.
רב מאיר שמחה.
רב מאיר שמחה, בעל האור שמח,
הוא אמר שהפשט הוא על פי אבן עזרא.
היות ולמה מביאים עולה,
זה כנגד החלבים שבכבשה ובצעירה,
כדי שיהיה אכילת מזבח,
והרי איך תהיה חלבים ואיברים מצוותם כל הלילה.
אז כל העניין של העולה, הוא לא חייב עולה. אתה רואה שהעשיר לא מביא עולה.
העשיר מביא רק חטאת.
אז למה שאני אביא עולה? אלא כל העניין של העולה
זה במקום החלבים של הכבשה.
אז כמו שחלבים אפשר, והקטר חלבים ואיברים בעולות,
מקטירים כל הלילה,
גם עולת העוף שהיא באה במקום החלבים, יכולתי לחשוב שיעשה אותה בלילה גם.
לכן היה פה הבאמנה שהמליקה של העולה תהיה גם בלילה.
בגלל שכל מה שהוא מביא, העולה,
זה כנגד החלבים ואיברים,
כנגד החלבים של החטאת, של הכבשה.
כי בחטאת העוף אין חלב.
בעוף אין חלבים שאסור,
אפשר לאכול כל העוף.
אתה יכול לצלות עוף שלם ולאכול אותו, אין פה חלבים.
אז הייתי אומר, אז לכן צריך להביא עולה במקום החלבים.
אז כיוון שחלבים
מקטירים כל הלילה,
כל לילה מותר, זו המשנה הראשונה של ברוכס,
הקטר חלבים ואיברים מצוותנה.
-אמליקה תהיה בלילה בגלל החלבים, שהחלבים, אפשר לשים בלילה? -מה?
אמליקה תהיה בלילה? -גם אמליקה תהיה בלילה, כי כל העולה הזאת,
היא באה רק בשביל... בגלל שאין, אין בשביל האור. -בשביל החלבים, בשביל אכילת מזבח.
אז, אבל היה פעם, מה היה הסיפור?
שהאור שמח,
פעם, איזה יום, הוא קם, הוא ישן בלילה וקם.
הוא היה מאוד שמח.
שאלו אותו, ולשמחה, מה זו עושה?
אמר להם,
מה חלמתי?
חלמתי שהרשבו
בישיבה של מעלה
אמר שהקושייה שלו, שזו גרסה משובשת,
מה פתאום לחשוב שעולה אפילו בלילה?
אבל אמר הרב
של דווינסק
יישב את הקושייה ותופתע
על פי אבן העזרה.
כך הוא חלם שהרשבו הסכים לתירוץ שלו.
זה סיפור מפורסם אצל הליטאים,
שהרשבו בישיבה של מעלה אישר את תירוצו של האור שמח.
לכן,
לכן,
זהו, רציתי לספר לכם, זה הדבר הטבע שרציתי לומר.
יכולתי להוסיף עוד איזו מילה קטנה,
כי בקורבן עולה ויורד,
בטומאת מקדש וקודשיו, יש כרת במזיד.
ובכל זאת הקהיל התורה,
שאם הוא עני, יביא רק
שני תורים ובני יונה,
ואם הוא עוד יותר עני, יביא מנחת סולת.
אפילו שיש בו כרת, היה יכול להיות חטאת קבועה.
מה זה חטאת קבועה בין לעני בין לעשיר?
וכאן התורה היא, כי לעני נקל בטומאת מקדש וקודשו,
כשיש בה כרת.
אבל שני עבירות אחרות,
שבועת ביטוי ושבועת העדות,
אין בהן כרת.
מה זה, מה זה השניים האלה? שבועת העדות, שבועת הביטוי, מה זה?
שבועת ביטוי זה שאדם נשבע,
עשה והוא לא עשה,
נשבע שאכל והוא לא אכל,
נשבע שלא אכל ואכל.
בין לעבר, בין לאבא.
שבועות שתיים שן ארבע.
שתיים
לעבר ושתיים להבא.
זו המשנה הראשונה, ואמרתי לך, מסכת שבועות
מבוססת על פרשת קורבן עולה ויורדת.
בהתחלה מפרש דיני שבועת ביטוי.
זה קוראים לו פרק שבועות שתיים.
שבועות שתיים שן ארבע.
אחרי זה יש שבועת העדות.
אחרי זה יש שבועת הפיקדון, זה לא שייך לעולה ויורד,
זה לאסם גזלות.
ואחרי זה שבועת הדיינים.
אבל זה הפרק, הפרקים האלה, שבועת העדות
ושבועת ביטוי,
זה מפרש את הקורבן, בתאומת מקדש הקודם, עכשיו שכחתי,
יש שבועות שתיים בטראמפ.
בראשון, שבועות שתיים...
הראשון,
הראשון, אני חושב, הראשון הוא על הטומא ויתר, על טומאת מקדש.
-זה גמרא על הרב? -כן, גמרא שבועות.
והפרק השני...
נראה את שבועות שתיים הראשון ושבועות שתיים השני.
יש שבועות שתיים קמה ויש שבועות שתיים בטראמפ.
אז הראשון,
הנה, זה על הטומאה, הנה,
שבועות שתיים שן ארבע,
ידיעות הטומאה שתיים שן ארבע.
יציאות השבת, אחרי כן מסביר, הפרק הראשון מסביר את ידיעות הטומאה.
אחרי כן, שבועות שתיים בטרה,
הנה ידיעות הטומאה.
ידיעות הטומאה, לא, אז הפרק הראשון...
בשבועת ביטוי הכתוב מדבר.
אצל קורבן עולה ויורד.
אחרי כן מביא ידיעות הטומאה, זה פרק שני, דשבועות.
ופרק שלישי
זה פרק שני.
אני מבולבל לגמרי.
אני צריך לבדוק.
כי יש עוד שבועות שתיים בפרק שלישי.
אז מה שבועות שתיים הראשון?
זה שבועות שתיים בפרק שלישי.
והרי פרק רביעי זה שבועת העדות.
אני צריך לבדוק עוד פעם את השלושה פרקים האלה.
אבל זה רואים, המסכת הזאת,
היא על קורבן עולה ויורד.
אני רוצה רק לומר עוד מילה אחת, וזהו.
שבטומאת מקדש וקודשיו,
אז יש בו כרת במזיד.
ובכל זאת, התורה חיצשה להקל עליו,
שלעני מביא רק שני תורים או מנחה,
אם הוא עני עוד יותר, דלי דלות.
אבל שאר השבועות ביטוי ושואת העדות אין בכלל מוכרת.
אז מה שמביא קורבן זה חומרה.
רק קורבן עולה ויורד, התורה אמרה.
אבל לא כולה כמו בטומאת מקדש וקודשיו,
שהוא חייב כרת, מן הדין היה ראוי,
מן הדין היה ראוי שיביא חטאת קבועה.
אבל התורה הקילה שמביא, עולה ויורד,
לעניים מקלים.
אבל בשתי העבירות האחרות, תשואת ביטוי ותשואת העדות,
מן הדין לא היה צריך להביא בכלל קורבן, זה לא בשם בו כרת.
רק התורה החמירה, אבל אמרה, בזה,
קורבן עולה ויורד.
זה, צריך להבין שזה שני דברים.
זהו.
-רק כואב.
אה,
יש מניין, אין מניין. אנחנו כבר שישה,
אם יש מניין, אין.
אם יש...
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).