תרבות היהודית | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בספר מלאכים,

מלך ארם

היה לו צבא גדול, המון חיילים.

כנראה שהיה עשיר גדול, היה לו כסף,

איך לתת אוכל לחיילים כל כך.

הוא בא על ישראל, על שומרון,

לא על ירושלים יותר צפונית.

שומרון הייתה עיר הבירה של ממלכת ישראל,

לא של מלכות יהודה, של מלכות ישראל, ואחאב היה מלך.

אז הוא בא ושלח שלוחים לומר לאחאב

כספיך וזהבך

לי הוא,

נשיך ובניך הטובים כי לי הם.

מה הכוונה שלו?

הכוונה שלו.

אמר לו, לא כדאי לך שאני אעשה מלחמה איתך.

הרי אני אכבוש אותך, אני אחסר אותך, רק

יישפך דם נקי.

אבל אם אתה תסכים לתת לי את הכסף על זהב שלך,

וגם בניך ובנותיך ואנשיך,

אז אני לא אעשה מלחמה, אבל אם שלי.

אמר לו,

ענה לו אחאב,

כן, אדוני המלך,

כל אשר אמרת יעשה.

כספי וזהבי הקור שלך, וגם בנשיי ובנותיי ובנותיי

הקור שלך.

אחרי כן הוא שלח לו עוד,

עוד שלוחים,

ואמר לו,

אני שולח

את שלוחיי אליך,

והם ייכנסו לבית שלך ויחפשו כל מחמד עיניך וייקחו.

איזה מחמד עיניך? הרי אני אמרתי לו שאני,

הוא אמר לו, אני אמרתי לו שאני אתן לו. מה הוא רוצה יותר?

אלא הוא הבין שהוא רוצה את הספר תורה.

זה מחמד עיניו.

למה כתוב בפסוק, הנחמדים מזהב ומפז רב?

מה זה נחמדים מזהב ומפז רב?

הם יותר נחמדים ללמוד תורה,

כמו שאומר,

אורח חיים הקדוש אומר בפרסה כי תבוא.

אילו היו האנשים יודעים

את מתיקות התורה, היו מתלהטים אחריה

ורודפים אחריה.

אז הנחמדים, יותר ממה שהזהב והפז נחמדים.

מה זה פז?

אז רש״י מסביר, פז זה זהב יותר מבריק מזהב רגיל.

הוא מבריק יותר.

זהו פז.

אז הנחמדים חובדים את התורה,

התורה, דברי תורה, פיקודי השמש שרים הנחמדים מזהב ומפז רב הם נחמדים יותר מזהב ומפז.

אז אמר אחאב זה, אני לא שלי.

את הכסף הזהב, זה שלי, אני מוכן לתת.

אבל את הספר תורה זה לא שלי, זה של כל ישראל.

אז הוא הלך

ואסף את כל הזקנים

של שומרון

והתייעץ איתם

ואמר להם שהוא מחפש עילה איך להילחם איתי.

אני הרי הספר תורה, אני לא רוצה לתת לו.

אז מה? אז הוא ימצא עילה להיכנס למלחמה.

עכשיו הוא שואל אותם מה לעשות.

אמרו לו, לא טובה לו ולא תיתן לו.

אז אחאב ענה לשלוחים,

תגידו לו, כל אשר דיבר

אדוני המלך ראשונה בראשונה, אעשה.

אבל מה שדיבר אליי עכשיו אני לא יכול לעשות.

ספר תורה אני לא יכול לתת.

אומרים חז״ל,

מפני מה זכה אחאב

למלוך 22 שנה?

בכלל שהיה מכבד את התורה.

אף על פי שהוא היה עובד עבודה זרה. הרי כתוב בחז״ל גם

שלא הניע שום גבעה בארץ ישראל

שלא שם בה פסל של הבעל

והשתחווה לו בכל ארץ ישראל.

זה עובד עבודה זרה.

יש עוד פסוק.

ולא היה כאחיו אשר התמכר

להכעיס את הבורא עולם.

אשר אסיתתו איזבל אשתו.

אני קצת, טוב,

הרי היה להם בן יהורם לאחר.

ויהורם

התחתן

או עם בת שלי או שפט.

אני חושב שהוא,

איך, הרי אני מאמין שהזאת איזבל היא לא התגיירה.

הרי איך, מה יואל גרות אם היא עוד עובדת עבודה זרה?

זה גרות?

היא עובדת עבודה זרה, היא לא מקבלת את האלוקים בתור אלוקים.

אז לכאורה ההיגרות שלה לא שווה. אז הבן שלה הוא גוי.

ישראל הבעל גוי, הבן גוי. ואיך יהור שפט הצדיק,

בנו של אסה,

איך יכול להיות שהם יתחברו?

אולי גייר את הבת?

אולי את הבת הוא כן גייר?

זאת שהתחתנה עם בנו,

או את הבן שהתחתן עם ביתו, גייר אותם. אולי.

על כל פנים

אז כתוב בגמרא שאחאב זה, אני רוצה להסביר את זה. מה זאת אומרת אחאב היה מכבד את התורה?

אם הוא עובד עבודה זרה,

הוא כופר בעיקר. מה זה לכבד את התורה?

אז כתוב בחז״ל

שגם אותם זקנים שהוא אסף,

כולם היו עובדי עבודה זרה.

לקנה הבעל.

מהעבודה זרה של הבעל שהביאה אשתו מצידון.

אבל גם הם היו מכבדים את התורה.

לכן זכה הוא וגם זכו לנצח אחרי זה

את ארם.

טוב,

אז מה הפשט היה מכבד את התורה?

מה שייך לומר על אדם שהוא עובד עבודה זרה,

אבל את התורה הוא מכבד?

מה הפשט בזה?

כי צריך... אז על המלך לא קשה לי כל כך. פשוט ויותר על המלך.

הרי אנחנו רואים גם היום, ותמיד היה זה ככה,

שכל המנהיגים של העולם, המלכים,

המנהיגים,

הם תמיד בבעיות.

הם חושדים במישהו שהוא חותר נגדם.

גם נתניהו סובל מן הפחד הזה.

הוא חושב שגדעון סער,

הוא חותר נגדו.

בסדר, ומה עשה היה הרשע סטלין ברוסיה?

כל מי שקצת חסד בו, חיסל אותו.

היה איזה גנרל בצבא הרוסי,

הוא היה קומוניסט אדוק,

והיה לו הצלחה, כי היה נואם בחסד עליון.

והוא היה יהודי.

קראו לו לייבל טרוצקי.

לייבל.

לייבל זה אריה.

אריה טרוצקי.

אז לייבל הזה,

סטלין חשש ממנו.

הוא חשש ממנו, בסוף הוא הרג אותו.

לא הרג אותו בידיים, הוא שלח אנשים,

כשהוא היה במקסיקו.

זה טרוצקי נסע למקסיקו, אני לא יודע למה, על כל פנים.

הוא שלח סוכנים שהרגו אותו במקסיקו, והרגו אותו במקסיקו.

לא יודע אם זכה לקבורה יהודית במקסיקו.

יכול להיות שהם לא ידעו שהוא יהודי בכלל.

איך הוא גילה פנימה?

מה? איך הוא גילה שהוא יהודי?

לא, הוא גילה, הוא היה יהודי מתחילתו, הוא בטח...

למה? זה ידוע, מה זה?

גם סטלין מדברים, הרי קוראים לו יוסף סטלין.

הוא היה גרוזיני, סטלין.

אני לא יודע, הוא לא היה יהודי, אני חושב.

כזה אכזריות.

לא היה יהודי.

הרב סך אמר לי שסטלין היותר רשע

מהיטלר.

וכל, כולם, יש בהם החסדות האלה.

אפילו היום סעודיה,

הרגו איזה עיתונאי בשגרירות טורקיה.

בטורקיה, בסגרירות,

אולי שגרירות של סעודיה.

בטורקיה, למה הרגו אותו?

כי הוא היה עובר דעות נגד המלאכה.

עושים להם, עכשיו,

עושים להם סנקציות.

בכלל הדבר הזה,

אמות עולם.

בקיצור,

זה דבר ידוע, אבל בתורה,

התורה עוזרת למלך לנוח ולשלוט.

כמו שכתוב אצל

דוד המלך, אדוננו דוד אמר,

הרודד היה מודה לקדוש ברוך הוא,

הרודד

עמי תחתיי.

הרודד עמי תחתיי.

מה זה רודד?

משקיט אותם. הם לא מתקוממים.

דוד לא היה סובל מהתקוממות שלו.

התורה עוזרת למנוחה,

כי התורה אמרה,

שום תשים עליך מלך שתהה אם אתה עליך וצריך לכבד את המלך.

אני פעם הסתפקתי אם לכבד את המלך זה רק בחיים,

או אפילו לאחר מותו צריך לכבד. כמו אבא,

צריכים לכבד בין בחייו ובין לאחר מותו.

איך הדין מלך לאחר מותו יכול לכבד? ותראה ממשנה מפורשת

שאסור לשא אלמנתו.

המלך מת, אלמנתו היא לא אשת איש,

אבל אסור להדיוט לשא אשת מלך שהייתה.

למה?

זה לא יראה, אתה לא, אין לך יראה.

מורה שום תשים עליך ושתהה אימתו עליך.

מי שמשתמש בשרביטו של מלך

זה נגד יראת הכבוד של המלך.

צריך לירה מן המלך.

התורה עוזרת למלכות

הרודד עמית תחתיי.

אז אתה יכול להסביר לכן, לכן

הוא היה מכבד את התורה.

הנה תראו,

מיד אחרי המעשה שעשה אליהו בהר הכרמל,

עשה התעוררות עצומה להחזיר את העם בתשובה.

כי הרי שלוש שנים לא היה גשם

בגלל שאחאב אמר דברי משה לא מתקיימים.

הנה כתוב, השמרו לכם פן יפתה לבבכם,

ושרתם ועבדתם אלוהים אחרים והתעמתם להם,

וחרף השם בבכם ועצב את השמים ולא יהיה מטר.

והנה פה כולם עובדי עבודה זרה,

וברוך השם יש להם שפע,

הכל יש.

אמר לו אליהו, אה, אתה תראה,

כשבחו ארך אפיים,

אבל עכשיו כשאתה מדבר ככה, לא יהיה גשם.

כי אם לפי דברי,

אם אני לא אגיד שיהיה גשם, לא יהיה גשם.

והלך,

שלוש שנים היה,

רעב לא היה מים.

לגדל אוכל לצוסים, לא היה מים.

זה היה רעב גדול.

על פי,

על פי,

על פי אליהו.

אחרי כן,

אהב חיפש את אליהו לצעוק עליו

ולהגיד לו שיהיה מביא גשם.

אז הוא פגש אותו, עובדיה פגש את אהב,

את אליהו,

והלך וסיפר למלך, ואליהו נשבע לו שהוא לא יברח.

הוא מוכן להתראות עם המלך.

מייד שראה אותו המלך אמר לו, אתה זה עוכר ישראל?

אתה מקלקל את העם,

מזיק לעם היהודי, אדם המזיק,

עוכר ישראל?

אמר לו, לא אני עכרתי את ישראל, אתה ואת אביך שעבדתם עבודה זרה, הם שגרמו שלא יהיה מטר.

ועכשיו,

אתה רוצה גשם? הוא היה מת על הגשם.

הוא היה פטריוט, אחאב.

מה זה פטריוט?

פטריוט זה אוהב את המולדת, אוהב את האומה.

הוא רצה שיהיה גשם. אנשים מתים ברעב.

הוא רצה שיהיה גשם.

אבל אתה רוצה גשם?

נעשה התעוררות.

תאסוף לי כל ישראל וכל נביאי הבעל

להר הכרמל.

ואליהו והר הכרמל אמר להם,

הנה, אני,

יש פה 450 נביאי הבעל,

ואני נותרתי לבדי מנביאי השם.

הוא נשאר לבד כי את זבל המרשעת

הרגה את כל נביאי השם, חוץ ממאה

שעובדיה פרנס אותם, היה מביא להם מים, חביא אותם במערות,

שתי מערות,

50-50 איש,

שהביא להם מים ולחם.

אני נותרתי לבדי.

מהמפורסמים אולי הוא נותר לבדו.

ועכשיו נעשה, אמר לעם,

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?

אם השם הוא האלוקים, לכו ערב.

אם הבעל הוא האלוקים, לכו ערב.

נעשה מבחן.

הם רבים, הם ואני יחיד.

הם יקריבו פר אחד

לעבודה זרה שלהם, ואני אקריב לשם.

והאלוקים שיענה באש מן השמים הוא האלוקים.

והנה הם התגודדו כל הבוקר ולא הצליחו להביא אש.

אבל מיד בעלות המנחה

יתפלל אליהו, לקדוש ברוך הוא, שיענה לו ושלא יאמרו לזה חישוב,

ושיראו שזה ממש

אש מן השמים, כי אחי ייבדע יום שעתו האלוקים.

וכך היה.

הוא התפלל וירדה אש מן השמים על הפר שלו ועל המערכה ועל המים שהוא שפך עוד מים ועוד מים ועוד מים.

גם התעלה הייתה מלאה מים

ובכל זאת האש הייתה

אש גדולה וחזקה ייבשה את כל המים.

אז כל העם

באופן ספונטני צעקו אדוני הוא האלוהים, אדוני הוא האלוהים.

זה מה שרצה אליהו, זו ההתעוררות.

הם קיבלו על עצמם שהשם הוא האלוקים.

אז עם ישראל

לא יעבדו יותר לבעל.

ואז הביא גשם.

אה, עכשיו יהיה גשם.

ואחאב.

הוא הרי יותר מזה. מה הוא עשה? הוא מייד צעק

לא ימלט שום נביא בעל.

הוא אמר לעם ישראל תתפסו את כולם.

לא ימלט אף אחד מהם.

ולקח אותם,

הוריד אותם לנחל קישון?

נחל קישון אתה יודע איפה הוא? כנחל קישון.

על יד חיפה כנראה.

הוא לקח אותם לנחל קישון ושחט את כולם.

ואחאב שותק.

אין לו ברירה.

הוא היה פטריוט.

הוא רצה שיהיה גשם לעם. העם זקוקים למים.

אין מים.

אז אליהו עלה לכרמל.

הם תפסו את כולם, שעטו אותם על הכרמל,

ואמר והתפלל לקדוש ברוך הוא שייתן גשם.

שבע פעמים ולא יצא כלום. שש פעמים ולא יצא כלום.

בפעם השביעית

אמרו לו שיש איזה ענן קטן כמו כף יד.

עולה מן הים.

אמר אליהו תגידו לאחאב שיזדרז ללכת לפני שהגשם תתפוס אותו בדרך.

גשמים חזים.

ואז באמת היכדרו השמים והיו הרבה עננים ורוחות והיה גשם שוטף.

והאחאב התחיל ללכת במרכבה.

טוב תראו.

אז כתוב שמה ברוח השם

ויד השם

הייתה על אליהו

ושונס את מותניו

וירוץ לפני אהב עד עמק יזרעאל.

הוא רץ לכבד את המלך.

כמו שפה רק לפני שבוע ראיתי

ראש הממשלה נסע לאשדוד, לכיוון אשדוד.

עכשיו הבחירות.

וראינו אופנועים של משטרה מקדימה ומאחוריו

וגם מכונית של משטרה לשמור עליו.

אז גם זה כבוד לראש הממשלה ולנשיא.

לנשיא עושים את זה תמיד.

אם הוא יבוא לאיפה שיבוא,

יש אופנועים לפניו ולאחריו שאולכים אחריו.

זה נקרא, זה היה כבוד לרוץ לפני המלך.

אז גם שמה,

אבל עכשיו, אחרי,

רק אתמול הם

היו ברוגז.

הוא קורא לו עוכר ישראל והוא קורא לו להפך, אתה עוכר ישראל.

והיום,

אחרי שאחיו נכנע והוא הרג את נביא הבעל,

עכשיו שום תשים עליך מלך.

צריך לכבד את המלך.

רץ, הוא במרכבה,

ואליהו רגלי.

הוא השנס את מותניו והוא היה זקן מופלג.

אם פנחה זה אליהו, הוא היה מיוצא מצרים.

צבע חשוב עדי, בניין בית המקדש,

ארבעה מאות ושמונים שנה.

אחריכם, מזמן שלמה המלך עד אחיו,

זה עוד איזה מאתיים שנה.

אז זה

כמעט שבעה מאות שנה.

היה פנחס היה בן שבעה מאות שנה.

זקן מופלג.

והוא רץ לפני המלך.

הוא רץ

לכבד את המלך.

אז אני מבין, המלך,

הוא יודע שהדת עוזרת לו למלכות.

הנה, אם יראו הציבור איך שאליהו רץ לפני המלך לכבד אותו, אז כולם מכבדים את המלך.

ולא רק, כולם באמת כיבדו את המלך.

אז אני לא מתפלא כל כך שאחאב היה מכבד את התורה.

אבל כתוב שם שגם כל הזקנים, כולם היו

זקנים דבהטותא.

בגמר רבי סן-עדן, קו״ב.

אבל הם גם כן כיבדו את... רש״י מביא את זה במלאכים.

גם הם היו מכבדים את התורה, אמרו לו אל תיתן לו את ספר תורה, שלא יזייפוה.

הגויים עלולים לזייף את התורה.

לכתוב דברים אחרים.

לא, לא לתת להם.

וכיוון שהם מכבדים את התורה,

אז מה הפשט מכבדים את התורה אם הם עובדי עבודה זרה?

מה הפשט?

כי הם, הם, גם זה תירוץ גם על אהב.

הם ידעו שהתורה זה התרבות היהודית

המבוססת שהקדוש ברוך הוא חינך את העם היהודי עם התורה.

נראה, תכף נדבר, תכף נדבר.

אמרו במסכת יבמות דף ע״ח שדוד המלך גזר על הגבעונים.

אתה יודע שהגבעונים היו גרים בנוב,

עיר הכוהנים,

והיו מספקים מים

ועצים למקדש,

ומזה היו מתפרנסים.

אבל כששאול

חסד בדוד שהוא מתמרד נגדו,

והכוהן,

אלימלך,

הכוהן הגדול נתן לו לחם קודש, כי הוא היה בסכנה,

הוא היה חזוב בולמוס,

היה כל כך רעב,

מותר לו לאכול

אפילו ביום כיפור,

ואפילו לחם קודש, לחם מפנים.

הוא אכל את זה בשביל

פיקוח נפש, ונתן לו גם חרב של גוליית,

שהייתה

מוחבט

במשכן.

הרי המשכן

מאז

גלה משילה לנוב,

ומנוב לגבעון.

אז הגבעונים,

אז היה דבר בעם ישראל,

היו מתים,

עד שגילה לו הקדוש ברוך הוא,

שזה בגלל שאול שהרגנו בעיר הכוהן,

שהרג את הגבעונים.

איך הוא הרג אותם? הוא הרג את נוב, ממילא הם נשארו בלי פרנסה.

אז הוא הלך לפייס אותם, דוד.

אמרו לו, אנחנו לא מוחלים, לא מתפייסים.

רק אם יתלו שבעה בנים או צאצאים של שאול,

יתלו אותם.

והוא אומר להם, ואמר, אתם ניתן לכם כסף, ניתן לכם...

לא,

רק זה.

רק אם יתלו את

שבעה בנים של המלך שאול

או נכדים,

צאצאים שלו,

אז הם ירגעו.

אז הוא ראה שהם אכזרים,

אז הוא גזר עליהם שלא יבואו בקל.

אפילו שהם יתגיירו,

לא אתחתן איתם.

כי עם ישראל,

שלושה סימנים יש באומה זאת,

ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים.

זה טבוע בדם היהודי

לגמול חסד.

רחמנים וגומלי חסדים וביישנים.

ואלה אכזרים לא יבואו לכאן.

וככה רואים שעם ישראל

מעונכים לגמילות חסד, כמו שאמר, דרש רבי סמלאי,

בסוטה דף ט', אני חושב, בסוטה.

דרש רב סמלי,

תורה תחילתה חסד וסופה חסד.

תחילתה חסד בפרשת בראשית

כתוב ויעץ להם השם כותנות עור וילבישם.

לאדם וחווה הוא עשה כותנות עור

והוא הלביש אותם.

זה חסד שעשה להם הקב'

בסוף בפרשת וזאת הברכה

עשה חסד

עם משה שקבר אותו ויקבר אותו בגיא.

אז תחילתה חסד וסוף החסד לומר לך

מהו גומל חסדים גם אתה תגמור חסדים.

ללמד את עם ישראל מהו גומל חסדים ואתה תגמור חסדים.

אז עם ישראל מחונכים לחסד. תראו

למשל בעירנו, אני זוכר בעירנו

לא הייתה הרבה תורה

אבל היו יהודים שידעו קצת אורח חיים

למדו חוקרי ישראל כל יום

והיו יהודים שגם זה לא היה להם.

לא חוקרי ישראל, אולי למדו בתלמוד תורה

וצעירו אותם

ואחרי כן עשו להם מסחר

אבל כולם גומלי חסדים.

כולם גומלי חסדים, אלוהי השייך

היו הרבה עניים והצדקות וחסד הם יעשו

אז זה בגנים של העם היהודי

מאיפה זה בא?

מהחינוך שהתורה מחנכת אותנו

אם הקדוש ברוך הוא גומל חסדים גם אתה תגמל חסדים

אני הייתי פה

בשבוע האחרון הייתי צריך הרבה ללכת לרבי עקיבא

בשביל טיפולים

יש שם במכבי או יותר

או פעם הייתי במכון שמיעה הייתי הולך

אז אני הייתי לוקח מונית, לא היה לי כוח לנסוע באוטובוסים,

היה לי כוח על המונית.

המונית מגיעה לרחוב נחמיה,

יש שם תחנת אוטובוסים

אז בהתחלה של נחמיה

ויש פקקים שם

יש אוטובוס פה

אוטובוס רוצה לעבור

ומכוניות

אז הוא נעצר, המונית נעצרה עד שהתפנה הכביש.

פתאום בא מישהו מן הטהנה,

פותח את הדלת האחורית

של המונית

והוא שואל אותי, אתם נוסעים לכיוון רבי עקיבא?

אמרתי לו, כן,

אני רוצה להצטרף,

אתם מוכנים?

אני רוצה להצטרף איתך.

אמרתי לו, בבקשה.

עשיתי לו טרמפ

והוא ירד ברבי עקיבא

ואני המשכתי קצת.

אז הנהג אומר לי, אתה יודע זה?

יש לו חנות

של מזון ברבי עקיבא, שם איפה שהוא ירד,

אבל הוא לא יעלה במונית.

אף פעם הוא לא ייקח מונית.

הוא ילך באוטובוס, הוא לא ייקח טרמפ.

הוא נתן ביקורת על זה,

מה הוא בא לה?

שיקח בעצמו מונית.

מה הוא בא לעשות טרמפ?

טוב,

אמרתי לו, תראה,

אתה נותן ביקורת

ואני רואה דווקא שזה המעלה של עם ישראל.

למה?

אני רואה, היהודי הזה יודע שאני יהודי כמוהו,

יודע שאני בן ישראל,

ויודע שאני רחמן וגומל חזדים,

מה אכפת לי שהוא יעלה?

זה מראה

איך יהודים מחזיקים. אמרתי לו, בוא תשמע סיפור.

אני בשבוע הזה, זה היה ביום חמישי שנסעתי,

נסעתי ל...

יומיים קודם,

כל ערב היה בא מישהו דופק על הדלת,

כל ערב מישהו אחר.

אני אירסתי בן ואני זקוק לכסף, תעזור לי.

תן לו צדקה.

אני נותן לו מה שאני נותן לו.

למוחרת, בא עוד אחד דופק,

אני חיתנתי,

אני מחתן או אני אירסתי בת וזה,

אני צריך קשר,

תעזרו לי.

גם לו אני נותן.

אמרתי לו, אני שואל, תגיד לי,

אם האנשים האלה היו בצרפת,

אצל הגויים שייך דבר כזה?

אחד ואחד תן בן, והוא צריך כסף לחתונה, לדירה.

הוא ילך לדפוק על הדלתות, תעזרו לי, אני חיתנתי בן.

גדולות, הלך תעבוד.

מה אתה בא לאל?

לא שייך דבר כזה, רק פה.

כי עם ישראל יודעים שהם

מחונכים מגמילות חסד,

והם יודעים שהם צווים במיזת צדקה.

על זה סומכים כל אחינו הנזקקים.

הם באים,

ובאמת ככה,

יהודים שאין להם כסף, לא יחתנו את הבנים שלהם,

לא יחתנו את הבנות, מה הם יעשו?

אז מה הם עושים?

הם או שולחים מכתבים,

ומעניין, לא יודע איך ידועות הכתובת שלי,

ובדרך כלל אישה כותבת,

לעורר רחמים,

לעזור להם.

או שהם באים לעסוק כסף.

אני אומר לך, זה רשייך רק בעם ישראל,

כי הם יודעים שאנחנו מחונכים לצדקות ולגמילות חסד.

אני דווקא רואה בזה מעלה של עם ישראל.

וגם הבן אדם הזה,

הוא כנראה, הוא יודע מה זה ערך של כסף.

הוא הרי עובד, הוא יודע מה זה ערך של כסף. למה הוא יפסיד 20 שקל עד רבי עקיבא?

הוא לא ייסע באוטובוס, ישלם

חמש שקל, אני יודע כמה משלמים.

למה הוא יודע להעריך כסף,

והוא יכול לנצל

כשהוא רואה, אני בין כה נוסע,

למה שהוא לא ינצל?

ככה אני,

נדמה לי שהבעל המוני תתפייס.

עם הדברים שסיפרתי לו,

הוא התפייס. זה הפרס לעם ישראל שהם

בעלי הצדקה וגומלי חסדים.

זה הפרס. מאיפה בא החינוך הזה?

מהקדוש ברוך הוא,

שהוא נתן לנו תורה והראה לנו שהוא גומל חסדים. מה הוא גומל? אתה תגמול חסדים.

גם הוא בא לבקר את אברהם אבינו.

זה כתוב אחרי זה, ביקור חולים.

עכשיו, תראו,

או למשל

או למשל

יש בפרשת קדושים

לא תעשו עוול במשפט

במידה ובמשורה במידה במשקל ובמשורה בפרשת קדושים

של להיזהר במידות

אמרו חזל, קשה עונשן של מידות

מעונשן של עריות.

במסכת ובא בתרה

מהמוכרת הבית.

למה?

אני הייתי באיזה מקום.

הם היו מדברים הרבה על מידות טובות.

אז הביאו את המאמר הזה, קשה עונשן של מידות, והם טעו.

מידות של הגמרא לא מידות כבוס חזין, מידות קנאת תאווה וכבוד.

מידות הכוונה, המדידות, איך מודדים מטר,

איך מודדים ליטר בשמן,

מנסורה, משקל, איך שוקים שהמשקלים יהיו בסדר,

כמו צדק.

אבני צדק יהיו לך.

זה מידות.

כמה זה מחנך.

כמה זה מחנך.

מחנך לא לגזול,

לא לגנוב

במשקל, במידה, במשקל.

מחנך להיות

ישר ונאמן.

לא להיות גנב.

כמה התורה מחנכת.

אבל זה רק עם תורה.

ברגע, היא בלי תורה,

לא היה שום חינוך.

כמו שאמר לי

הרב סודרי, אמר לי

הוא היה מנהל בית ספר במרטיניק.

מרטיניק זה איש של צרפת

על יד ארצות הברית.

לא רחוק.

והוא דוברת צרפתית.

זה ממש

חבל צרפתי.

והם בוחרים בבחירות,

הם בוחרים גם בראש הממשלה של צרפתית, בנשיא.

אז הוא היה שם

הוא היה שם רב.

אבל גם הקים בית ספר לילדים.

הוא אומר לי

לא הצליח בבית ספר.

למה? הוא אומר, הילדים מקולקלים,

עם מאפונים ועם כל המכשירים רעים,

איפה הראש שלהם?

אני אגיד משהו.

תראו, יש דודי עליו השלום, רבי יעקב,

הוא העמיד בצרפת, על יד פריז,

העמיד שם בית ספר לבנים ובית ספר לבנות.

מלא עין הרע, באים כל פריז ללמוד שם.

במטרו, ברכבת התחתית.

וזה הציל יהדות צרפת.

למה הבן הזה לומד

כמו שצריך תורה,

הוא לומד כשרות,

לומד

דרך ארץ,

כיבוד אב.

הוא הופך את הבית מבחינת כשרות,

הוא הופך את הבית, זה לא כשר, זה לא כשר.

וככה הכניס, כל ילד הכניס את התורה לבית שלו.

למשל, בחנוכה ידליקו נר חנוכה,

איך אפשר לא להדליק נר חנוכה?

אם לא תדליק נרות של שבת?

הילד מדבר,

וזה משפיע בבית,

זה הפך

לזכות הרבים.

יעקב זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בה.

דודי זכה וזיכה את הרבים. עשו בית ספר לבנים, בית ספר לבנות.

שבוע היורצייץ.

מה?

שבוע היורצייץ של רבי יעקב. מתי?

לפני כמה ימים, באדר א', באדר ב'.

אה, באדר הוא נפטר.

כן, עדיין ככל איפה אתה עולה.

אה,

אה, טוב מאוד שאתה אומר לי.

נראה בלוח של דוד, הוא רשם אותו.

כן.

בקיצור,

דוד שלי,

אח של אימי,

והוא בנה שם בנו של רבי ברוך.

הסבא עליו שלום היה רבי ברוך.

זה מופיע ב...

אז רבי ברוך הוא,

הוא דחף אותו

לעזוב את הכולל ולהקים בית ספר לילדים.

וככה, ברוך השם, הציל נפשות,

הציל הרבה משפחות.

אז

יש בצרפת, עושים מבחנים.

יש גם מבחן לעבור לאוניברסיטה,

יש מבחן.

ויש גם, כל שנה עושים מבחנים.

וראו, ומשרד החינוך

פרסם

שבכל

הבית ספר הכי מצוין זה הבית ספר של רבי יעקב.

זה היה קידוש השם.

אבל אני הסברתי,

אל תחשבו בכלל שהיהודים הם כישרוניים.

גם בין הגויים יש כישרונות.

אלא ההבדל הוא ככה.

הגויים,

הראש שלהם בשטויות,

להרוס להם בתאוות,

בעריות.

אפילו נערים,

בני 15, בני 14. אפילו, אחי,

אבל,

אז מלהרוס להם לא בלימודים.

אבל היהודים אצלנו מתחנכים

להתרחק מכל המכשירים הרעים האלה

ולשמור על עצמו מתאוות ומרחמנא נצלן.

וככה הם שקועים בלימוד והם מצליחים.

לא בגלל שהם יותר כישרוניים, גם בגויים יש כישרונים.

רק בגלל שפשוט מאוד הגויים,

הנערים הם בשטויות, בלכלוך של העריות.

והם לומדים בנים ובנות יחד.

וכל אחד,

עצורו של האדם מתגבר עליו.

הם בוודאי, הם בעלי תאוות.

אני לא רוצה לספר על כל פנים מה זה. הראש שלהם לא בלימודים.

כמו שסיפר לי רבי יעקב סודרי,

אומר לי שהיום

שהוא לא הצליח בבית ספר. למה?

לפי שהילדים בלי תורה,

והם מקולקלים מאוד.

הנוער היהודי באמריקה, במרטיניק, בארצות הברית,

הנוער היהודי מקולקל מאוד בגלל כל,

הם לומדים עם גויים ובגלל כל המכשירים הטמאים האלה.

אז לכן הם לא מצליחים בלימוד. לא הצליח, הוא אומר.

גם בלימוד הם לא. הוא ניסה להחדיר בהם קצת יראת שמיים.

זה לא, קשה מאוד, הוא אומר.

ואז אמרתי, שמעת מה שסיפרתי כשהייתי

באלפים,

לא הרגשתי טוב,

וראיתי שכולם רווקים,

האחיות רווקות, הרופאים רווקים, וגם החולים.

לא באים לבקר אותם אף אחד.

למה? שאלתי, אני לא נשוי, אין לו בנים, אין לו אחים.

כי גם האבא שלו וגם האימא שלו לא היו להם הרבה ילדים.

אולי היה להם ילד אחד, הוא.

יש לו אימא זקנה, הוא נולד מאישה, הוא לא נולד מן האוויר.

אז אימא שלו באה להביא אותו.

באה לבקר אותו פעם בשבועיים.

ואני, היו מבקרים אותי, וגם היו לי שמחות.

הייתי מצלצל לבית, מצלצל מן הבית החולים.

זה היה מאיר, התחתן באותו שבוע, זו הייתה גזירה מן השמיים,

שלא יהיה בחתונה שלו.

טוב, אז צלצלתי אליהם

לאולם.

משם צלצלתי, אין לי טלפון, זה היה עולה לי כסף,

אבל זה שווה.

טוב,

אני אומר לכם,

ולמה הם רווקים?

יש בזה שני טעמים.

טעם ראשון,

פשוט מאוד, למה להתחתן?

לקבל עול, לפרנס ילדים?

מה בוער לו להתחתן? מה הוא צריך להתחתן?

רק מה תגיד, הרי כל אדם יש לו יצר להתחתן?

הם לא, הם,

הם מסתדרים עם היצר הזה.

הם קלקול, הם, אז ממילא מה הם צריכים להתחתן?

וגם טעם שני,

טעם שני,

אין להם ביטחון בשם.

אין להם ביטחון.

הם כל דבר מדאיג אותם, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה.

יהודים יודעים שיש בורא עולם,

זכר בא וכיכרו עמו,

לא דואגים. גם מצד הטעם הראשון,

אצלנו,

שאין הפקרות,

אז בחור מגיע לגיל 20,

אפילו 18-20, 21-22, הוא כבר רוצה להתחתן.

ומתחתנים צעיר, ומקימים בית,

ובגיל 50 יש לך כבר נכדים.

בגיל 40-45 יש לך כבר נכדים.

בגיל 45-50 יש לך נכדים.

יש לך משפחה.

איזה יופי בהגים, בזה, בכל השמחות.

אבל הם נשארים ערירים.

הם קלקלו את החברה

בגלל הלכלוך שלהם.

זה מקלקל את החברה.

הם לא צריכים להתחתן.

אז אם אין חברה, אין משפחה, ככה זה, כמו בהמות. גם בהמות אין להן משפחה.

אחיות אין להן משפחה.

אבל אנחנו אסרינו את הטוב חלקנו,

בגלל שהתורה גם כן צוותה אותנו להתחתן,

וגם אנחנו גדורים מן העריות,

לכן אנחנו מתחתנים צעיר,

ומקימים בית. וגם אין לנו דאגות של פרנסה, כי אנחנו בוטחים בקדוש ברוך הוא,

אם ייתן לי ילד,

הוא יביא גם האוכל שלו.

זכר בא וכיכרו עמו. למה קוראים לו זכר?

זה לשון.

זין זה זכר,

וכר זה כיכר.

חזת דורשים את זה, מסחרת נידה.

זכר בא וכיכרו עמו.

אז זה אסרינו מטוב חלקנו.

עכשיו רציתי לדבר

על... אני הייתי פעם,

יהודים בלי תורה הם כמו גויים.

החינוך שלהם הוא כמו של גויים.

יהודים לומדים עם גויים וגויות.

מה יעשה הבן שלו יחטא?

ויש היום כל המכשירים האלה.

ממש הנוער היהודי מקולקל בחוץ לארץ.

אבל פה ברוך השם, איפה שלומדים תורה? גם פה הנוער החילוני מקולקל.

זה נורא.

אבל הנוער שלנו שמור.

הבנים, הבנות, שמורים.

ואחרי כן יש מצווה להתחתן, מתחתנים.

ומקימים בית

כמה זה טוב לחברה.

וככה ערירים, אין מי שיעזור להם.

אין מי ש...

ככה אח לצריו יוולד.

האח עוזר לאחים.

אבל אין להם לא אחים ולא בנים.

עכשיו עוד משהו.

אני ראיתי,

הייתי בתחנה מרכזית.

או למשל נגיד עוד משהו.

כיבוד אב ואם.

כמה זה טוב שמחונכים על התורה

לכבד

את האבא.

יש לי, ברוך השם, אני...

יש לי בנים שמאוד מכבדים אותי.

שהם משמרים כולם.

ואתה רואה בחור,

אברך,

בא על כל פעולה שהוא עושה לי, הוא מכוון לשם מצווה.

מצווה כיבודיו, משקהו,

מחס...

מלבישו, מנעילו.

הכול הם עושים לי.

ויש לי בן,

בא כל יום חמישי מירושלים בשביל ללוות אותי לבריכה.

אני צריך פיזיותרפיה בבריכה מיוחדת,

אז הוא בא איתי.

הוא בא מירושלים על חשבונו

בשביל

ללוות אליי.

הוא מרגיש זכות.

וכל הילדים, ברוך השם, זה חינוך

של הטרור.

התורה חינכה אותם,

והנחה אותי והנחה את הבית.

אז יש,

היי, תראה, אצל החילונים הבנים לא מסתכלים על ההורים שלהם,

ובפרט אם הם זקנים.

הם מצפים מתי שימות כדי שירשו אותו.

אבל לעזור לזה, כן, לעזור לאבא

שהוא גידל אותי ופרנס אותי כמה שנים

ולימד אותי תורה,

אין להם תורה.

טוב, אז זה,

זה אין להם. אין להם דבר כזה.

וחילונים בלי תורה הם כמו גויים.

אני הייתי פעם

הייתי פעם בתחנה מרכזית.

הייתה שם ישנה, התחנה המרכזית הישנה.

לפני ארבעים שנה

עברתי שם, היו רוכלים מוכרים

פירות וירקות.

כל אחד עם דוכן שלו מוכר.

היה איזה מוכר, מוכר

תפוח עץ, דלישז.

הבינונים, לא הגדולים הגדולים, הבינונים.

ומוכר בזיל הזול.

אני התפתיתי לקנות, הייתה לי משפחה,

ברוחת ילדים, עושה משמרת, ואני רציתי להביא להם.

עוד קניתי כמה תפוחים, קניתי אולי שלוש קילו.

בזול.

אבל הוא שקל, הביא לי את השקית.

ואיזה רעש הם עושים.

כל רבע שעה הם מביאים עוד ארגז ושופכים אותו על הערימה.

יעני הולך להם, הולך להם.

זה לעשות,

לעשות תעמולה שזה הולך.

טוב, קניתי.

אני מקבל, אמרתי לו, זה שלוש קילו?

זה לא שלוש קילו?

אז הוא הוסיף לי עוד אחד

או שניים.

וזה עדיין לא היה שלוש קילו.

זה היה פשוט, הם היו רמאים במשקלות.

במשקל, המשקל

עשו איזה פטנט, למשל הורידו את העופרת של המשקולת,

ואז אתה חושב שזה קילו, וזה רק שלושה טבעי קילו.

וככה הם מכרו בזול,

אבל לא מכרו בזול, זה היה גניבה.

ומאוד נצטער.

לא על שכנבו אותי, לא על זה.

הסתערתי על שיש יהודים גנבים כאלה.

יהודים שגונבים את הרבים

ואי אפשר לעשות שוב בהם. לא יודעים מי קנה, מי לא קנה.

איפה הם ילכו להחזיר את ה...

זה גזל הרבים וזה גם המשקלות.

בפסוק כתוב,

לא תעשו עוול במשפט במידה, במשקל ובמסורה.

אומר רשי, למה קוראים לזה עוול במשפט? הוא אומר, כי כל מודד,

הוא גם שופט אם זה כאילו,

לא פעם, בדיוק, הוא מודד, הוא נקרא כמו דיין.

ובדיין, דיין שעושה עוול,

אז כתוב מקודם שהוא נקרא

תועבה, נקרא,

וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, מטמא את הארץ,

גורם לשכינה שתסתלק,

ועוד גורם לישראל שייגלו מאדמתם,

כל הצרות זה ברשי בפרשת קידושים.

כל זה בשביל,

כל זה בשביל

בשביל להרוויח.

מאוד חרה לי על עד שיהיה.

אבל מה אני אעשה? הם בלי תורה, הם לא מחנכים.

הם התחנכו בממלכתי.

מה יש שם? איזה חינוך נותנים להם?

בממלכתי, ובממלכתי-דתי גם כן, זה לא חינוך.

חבל עליהם, על אחינו בני ישראל,

שהם לא מתחנכים בחינוך התורני.

אתה רואה, אצלנו אין גניבות.

ילד יראה אבדה,

לא נוגע בה, הוא בודק

אם צריך להחזיר, לא צריך להחזיר.

הוא עושה מודעות

להחזיר אבדה לבעליה.

איפה תמצא את זה? אצל החילונים.

כל התורה היא חינוך.

עוד נדבר חינוך להכרת הטוב.

יש מצוית ביקורים,

מצוית ברכת המזון.

להכיר טובה לנותן.

והנותן זה הקדוש ברוך הוא.

כשהוא מצמיח לנו את הפירות,

אז מביאים לו ביקורים.

וברכת המזון, שהוא מפרנס אותנו כל הזמן, מגדל לנו אוכל, מגדל צמחים,

מגדל עופות, מגדל בקר,

צאן,

ביצים,

חלב, הכל, זה הכל

דברים פלאים.

הכל באופן פלא, להכיר טובה לקדוש ברוך הוא.

העיקר מה שאני אומר,

בלי טוירו

זה לא חינוך.

החינוך היהודי הוא החינוך הכי טוב שיש.

יש בעולם.

אני חושב, ניני, לא קראתי הרבה,

אבל נראה לי,

לפני שהכר זוהו נתן תורה, עשרת הדיברות הגויים גם כן קיבלו,

לקחו מהתנ״ך

את עשרת הדיברות,

אבל לפני זה,

למה לא לרצוח?

כלומר, מה הייתה התיאוריה של היטלר?

התיאוריה שלו, כמו בחיות.

אתה רואה, הגיבור הוא השולט.

אתה רואה אריה, מלך החיות.

כי הוא גיבור

גם במדינות, גם בבני אדם, הוא אמר,

מי שגיבור צריך לשרות.

אנחנו

הוא העם ה...אז רצו לשלוט, ולא אכפת להם להרוג,

להרוג, לרצוח.

זו תיאוריה של רוצחין.

אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות

לתרבות היהודית,

לחשיבות של התרבות היהודית.

אפשר להביא הרבה דוגמאות,

להוסיף דוגמאות, אבל

אני עוד לא...

רבי חנניה בן-הרקשה אומר,

עשה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

וכך יברא עם תרום זו שנאמר, לא יעבד עצמו עם צדקו,

יגדיל תורה ויד יאיר.