תל אביב - דיסק 70-71 - פרדוקסים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שמי עוזי חצב,

ואני אישה שומר הצעיר לשעבר.

אתה מציע לי בצורה חד צדדית דבר שהוא נוראי.

‫שכדי לתקן אותם, צריך להפריד אותם מהאור.

‫זאת אומרת, להפריד אותם מהמסורת שלהם.

‫זה היה בסיס של התוכניות החינוכיות ‫המתקדמות, שרק אם ינתקו אותם ‫מהבית הפרימיטיבי שלהם,

‫ינתקו אותם מהמסורת הפרימיטיבית שלהם, ‫אפשר יהיה להפוך שם לפני אדם.

‫אבל היה ברור שצריך להכיר אותם, ‫בגמילתם הייתה תשובה,

‫בקבידת פאום, בשלילת תרבותית, ‫גם שלילת היזמות היהודית, ‫גם שלילת היזמות הערבית.

‫הממוצע כזה להיות יהודי ערבי.

‫זאת אומרת, אדם שהתרבות שלו ‫מבוצפת על אום קלסום ופריד אל-אטראס,

‫זה קריאת שמע.

‫הדבר הזה, שהיה מובן מאליו, ‫שאתה יכול להיות יהודי ערבי.

‫שמי עוזי חצב, ואני נמנה עם מרכז ברמון,

‫ובטח אם אפי היה מציג אותי, ‫היהיה אומר, דוקטור חצב, ‫שיהיהיה מעניין.

‫אז אני לא שחקן טוב כמוהו.

‫ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמם ירוויח.

‫למרות ניסיונות סגן ראש העיר, אודי,

‫לבטל את הערב ולא לקיימו,

‫הערב הזה מתקיים על אפו ועל חמתו,

‫ואתם הנהנים של הערב.

‫מאחורים ומאחורים ומאחורים ‫סאלח

שינה את דעתו בפסח.

‫סאלח כבר היה מיואש,

‫הוא היה משוכנע

‫שלעולם ועד לא יצליחו הפלסטינים ‫להתגבר על היהודים.

לא יוכלו להגיע למדינה משלהם,

‫ואפילו שתשתרע רק על אחוז קטן

‫משטחה של ארץ-ישראל.

‫במחשבה זו הסתובב שנים רבות,

‫אבל בפסח הוא שינה את דעתו.

‫אין כמעט ילד פלסטיני שלא שמע עליו,

‫שלא יודע איך הוא נראה, ‫ושלא רוצה להיות סאלח כשיהיה גדול.

‫סאלח תעומרי הוא דמות הירואית ברחוב הפלסטיני.

‫הוא קנה את עולמו כאשר ניהל פעולות טרור רבות ‫כנגד הצבא הישראלי ‫בימי המאבק המרכזיים של הפלסטינים ‫בשנים שקדמו למלחמת שלום הגליל.

‫אחר כך ישב שנים רבות בכלא הישראלי,

‫אחר שנלכד ונשפט שנים רבות.

‫בבית-הסוהר הוא הפך למנהיג המובהק של העצירים.

‫שום דבר לא יכלו מפקדי כלא הנאצר הישראלים ‫להשיג מהאסירים

בלי להידבר אתו.

‫גבוה חסון נראה כמו אנגלי יותר מאשר פלסטיני או ערבי, ‫שולט גם באנגלית מצוינת בצרפתית ובעברית,

‫חד-תפיסה, כריזמטי,

‫ומהמשכילים בחבורה הפלסטינית.

‫העיתונאי אהרן ברנע כתב ספר שלם ‫על דמותו,

‫בקורות חייו,

‫השקפותיו ודעותיו.

‫וכך מתאר סאלח תעומרי את הסיבה ‫לשינוי שחל בו.

‫הייתי אז בתאי בכלא,

‫סגור ומנותק,

‫ורק הדלת המסורגת הבדילה ‫ביני לבין המסדרון הארוך,

‫שבו הסתובב 24 שעות ביממה סוהר ישראלי,

‫החמוש בנשקו.

‫קראתי לו לבוא,

‫הבחנתי שהוא אוכל סנדוויץ' של פיתה,

‫נושך ולועס,

ושוב, נושך ולועס.

‫אתה יהודי? אמרתי לו.

‫האיש הנהן בראשו בחיוב.

‫אם כך,

מדוע אתה אוכל חמץ בפסח?

‫אינך יודע שליהודי אסור לאכול

חמץ בחג הזה?

‫הסוהר נדהם מדבריו של האסיר הפלסטיני הבכיר ביותר,

‫חשב רגע והשיב,

‫אני לא מחויב לדברים שהרעו לעמי ‫ביציאת מצרים לפני אלפיים שנה ויותר,

‫אין לי קשר לכך.

‫סלאח תעומרי מספר, ‫התיישבתי על המזרון בתאי ואמרתי לעצמי,

‫עם שלענשיו אין קשר עם עברם,

‫והמסוגלים בריש גלי לנגד עיניי ‫לחלל את חוקי אמונתם,

הוא עם שניתקו שורשיו מאדמתו ‫ונוכל להשיג את מטרותינו.

‫באותו לילה חל שינוי מוחלט בגישתי, לא נרדמתי.

‫בכל שעות החשיכה ההן ישבתי במקומי ‫והתקשיתי לעכל את אשר עבר עלי במפגש הקטן

‫עם הסוהר היהודי אוכל החמץ בפרהסיה ‫לנגד עינינו הערבים.

‫למחרת אותו יום אספתי את ההנהגה הפלסטינית שבתוך הכלא,

‫את כל אלה שהכירו את דעתי זה שנים,

‫שאני כבר מיואש מהאפשרות ‫להשיג גרגיר אחד קטן.

‫הבהרתי לכולם שמאותו בוקר

‫אנו יוצאים לדרך חדשה ‫למלחמה על הכול,

‫למלחמה על הכול,

‫לא על אחוס קטן,

‫לא על פירורים שיזרקו לנו,

שכן ממולנו עומד

‫עם חסר קשר לשורשיו,

‫שעברו לא מעניין אותו יותר,

‫ולכן גם המוטיבציה שלו בהכרח

‫שתהיה נעדרת כל רצון להיאבק ולהילחם.

‫מאז עברתי עם הסיפור ‫בין אלפים ורבבות, מספר את העומרי.

‫את כולם שכנעתי שיש לשנות את הקו,

‫שיש להיאבק בלי פשרות.

‫את העומרי נמחר מאוחר יותר ‫לפרלמנט הפלסטיני,

‫הציעו לו להיות שר בקבינט של יאסר ערפאת,

‫אך הוא סירב.

‫הוא שומר על מעמד מיוחד ברחוב הפלסטיני, ‫ממשיך להטיף בדרכו החדשה,

‫זו שאימץ מאז אותו מפגש,

‫בערבו של יום, בחג הפסח, לפני כמה שנים.

‫את הנזק שגרם לעם ישראל, ‫אותו סוהר יהודי, במעשהו ובדיבורו,

‫לא יכולים היום אלפים לתקן.

‫סלאח תא עומרי ראה פיתה בפסח,

‫והבין שניתן לעשות את המהפכה הערבית,

‫בגלל המהפכה החילונית,

‫שמנתקת את העם משורשו, מכוחו,

מאמונתו ומן הזכות של קיומו על אדמתו.

כידוע לכם,

הוחלפו ספרים במשרד החינוך,

‫שעכשיו שרת החינוך החדשה לימור לבנת ‫החליטה להוציא אותם,

‫שבהם היה מתואר הכיבוש הישראלי ‫ולא השחרור הישראלי,

‫בהראו את הצד הפלסטיני יותר מהצד הישראלי.

‫אנחנו האשמים והם הצודקים. ‫אנחנו עושי העוול והם המתגוננים.

‫ככה מציגים בספרי החינוך היום

את המצב.

משנים את ההיסטוריה, משפצים אותה,

‫לפי הליברליות,

‫הומניות והמאניות.

‫אפילו שחבר העמים נתן מנדט

‫שנותן תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי ‫שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל,

‫ולזכות של העם היהודי להקים מחדש ‫את ביתו הלאומי, כמו שכתוב במגילת העצמאות,

‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע,

‫שמר לה אמונים בכל ארצות פזורה,

‫ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו.

זה מה שכתוב במגילת העצמאות.

אבל דבר אחד שכחו כאן,

ועל זה דיברנו בהרצאה הקודמת,

ובתקופה האחרונה,

שהמצב שבו אנחנו נתונים,

זה לא איזו טעות טקטית,

או שמשהו השתנה באסטרטגיה של הערבים.

לא.

זאת פשוט גזירה משמיים.

והגזירה משמיים באה עם סיבות,

והסיבות כתובות בתורה.

הרבה מהציבור הישראלי, לצערנו הרב, לא יודע מה זה ארץ ישראל,

מה הוא קיבל,

ממי הוא קיבל,

ולמה בכלל קיבלנו אותה.

אבל

דבר אחד צריך לדעת,

יש...

יש לנו זכות על ארץ ישראל אבל יש גם תנאי שהיא תתקיים בידינו

אפילו שהיום אנחנו יושבים

על אדמת הקודש

שזו פעם ראשונה שראש ממשלת ישראל ברק

לשעבר אמר אדמת הקודש

מתי הוא קרא לישראל אדמת הקודש?

כשבא פאפה

עם הכיפה הלבנה

האפיפיור כשהגיע

אז הוא אמר אדמת הקודש

אבל הוא קרא לו גם

הוד קדושתו

הוד רוממותו

וואי וואי וואי גוי ערל

הגיע איזה כבוד

איזה כבוד

אבל תלמידי החכמים יהודים

תחפש איזה סוג לתת להם

יש גם תנאי לקיומנו על אדמתנו

עוד לא שמעתי ראש ממשלה אחד בישראל

שידע להגיד את פירוש רשי הראשון על ספר התורה שמתורגם לכל השפות בעולם

וכולם יודעים אותו, את הפסוק הראשון ודאי, בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ

אבל את פירוש רשי לא ראיתי שראש ממשלה אחד אמר

למה?

רובם למדו קסוטו שכתוב ברוח הנצרות

אז לכן מאיפה הם יודעים מה רשי כתב?

מה אומר רשי?

אמר רבי יצחק

לא היה צריך להתחיל את התורה

בפסוק בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ

אם תורה זה ספר החוקים של העם היהודי

היה צריך להתחיל מהמצווה הראשונה

המצווה הראשונה החודש הזה לכם ראש חודשים הוא

למה פתח אם כן בבראשית?

משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים

אם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם,

שודדים אתם,

שכבשתם ארצות שבעה גויים,

פה היו שבעה גויים הכנעני, החיטי, האמורי, היבוסי, הגרגשי, הפריזי

היו פה

אם הם היו פה אתם באתם וכבשתם ארץ

של שבעה עממים

הם אומרים להם, ישראל עונים להם ואומרים

כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא

איפה אנחנו יודעים?

בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ

הקול שלו

הוא ברא את הארץ

הוא נתנה לאשר ישר בעיניו

ברצונו נתנה להם

וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

אני יכול לתת את הפנס הזה למישהו לומר לו בבקשה קח, לקח?

אני אומר לו תודה, תחזיר, מחזיר, קח אתה עכשיו

מישהו יכול להגיד לקדוש ברוך הוא מה לעשות?

נתן, נטל ונתן עוד פעם, בשביל זה יש את הפסוק הראשון

בשביל זה התורה מתחילה בבראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ

רש״י מסביר את הפסוק כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים

כשנתן להם נחלת גויים הודיעם את כוחו וגבורתו

יהושע בן נון כשהגיע פה לארץ הוא כבש

שלושים ואחד מלכים צריך להבין את זה

היו פה שלושים ואחד מלכים זה היו מעצמות

מלכים חזקים

והאם המדבר עם

שהיה במדבר ארבעים שנה

במצרים היו עם של עבדים

לא היו שם מצביעים ואסטרטגיים ותורות לחימה, לא היה

וכשהגיעו למדבר היו מפונקים

יורד להם מן מן השמיים,

שותים בעירה של מרים, מים מצוי בכל מקום,

ענני כבוד

עם מסודר

פתאום להיכנס לארץ ישראל ולהתחיל להילחם שבע שנים רצוף

ביהושע בן נון, ראש הישיבה,

עם הצדיקים,

לא עם החיילים שהיו בגולני,

לא עם צנחנים,

לא עם המאה ואחת,

עם תלמידי הישיבה,

תקראו ספר יהושע,

נלחם

ומנצח שלושים ואחד מלכים.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא הבטיח את ארץ ישראל לבניו של אברהם, לזרעו של אברהם, יצחק ויעקב,

בזכות הברית מילה.

אז אנחנו מובטחים לקבל את הארץ.

הקדוש ברוך הוא אמר, נכון,

הנחלה הזאת הייתה של שבעה עמים, עד זמן שאני החלטתי,

עכשיו אני הבטחתי שאני נותן אותה לאברהם, בבקשה זה שלך.

אבל עוד דבר אומר הפסוק,

כוח מעשיו הגיד לעמו, שלא תגידו שזה בכוחכם כבשתם, לא.

כוח מעשיו הגיד לעמו, זה אני מכוחי עשיתי.

שתוכלו לכבוש שלושים ואחד מלכים, זה אני עשיתי.

אני הבטחתי, אני פשוט מקיים.

אבל יש תנאי,

אנחנו רוצים שארץ ישראל תהיה ברשותנו?

גירשו אותנו כבר מפה פעמיים,

פעמיים. יצאנו לגלות פעמיים.

גלות אחת לשבעים שנה וחזרנו,

וגלות אחת כבר אלפיים שנה, אלפיים שנה.

ועדיין לא כולם חזרו, שני שליש מהעם היהודי בחוץ.

למה גירש אותנו הקדוש ברוך הוא פה מהארץ?

ארץ הקודש, אדמת הקודש, באמת קדושה יש בארץ ישראל.

אווירת ארץ ישראל מחכים.

הר הבית,

דיברו ברק וערפאת, הם מסתדרים ביניהם.

ריבונות ישראלית, ריבונות ערבית,

מה עם ריבונו של עולם?

הוא לא בתמונה בכלל.

בכלל לא בתמונה.

מה זה הר הבית?

מה זה הר הבית? אנשים לא יודעים, ישראלים לא יודעים.

הר הבית זה הר המוריה.

הר המוריה,

משם נצבר עפרו של האדם הראשון.

שם נעקד יצחק אבינו.

שם, הקריב האדם הראשון קורבן.

זה הר המוריה.

שם,

זה החיבור לשמיים,

שמשם מלמעלה מן השמיים יורדות הנשמות לעולם,

ושם יש את אבן השתייה שממנה הושתת העולם כולו.

זה מרכז העולם.

למה כל אומות העולם וכל הדתות נחשפים לשם?

זה השורש לרוחניות של העולם.

זה לא סתם איזה הר כזה.

לא.

מכל העולם,

המקום היחידי שייבא הקדוש ברוך הוא למושב לו, זה שם.

שם אמר הקדוש ברוך הוא, תבנו לי את בית המקדש.

שם אני אוריד את השכינה שלי לעיני כל העולם.

עשרה ניסים נעשו במקדש,

כל העולם ראה את זה.

למעלה מ-400 שנה.

כל העולם ראה. גויים היו באים להקריב קורבנות

בבית המקדש.

ומתווכחים, ריבונות פלסטינית, ריבונות ישראלית.

לא יודעים אפילו של מי.

את המקום הזה קנה דוד המלך בכסף מלא מערבנה יבוסי,

כתוב בתורה.

כל העולם יודע את זה.

זה מקום שנקנה בכסף, יש לנו על זה טאבו.

קבר יוסף נקנה בכסף.

מערת המכפלה נקנתה בכסף.

זה לא רק הבטחה אלוקית.

למרות ההבטחה האלוקית, שילמנו כסף.

בשלושת המקומות האלה נותנים אותם לגויים לנהל.

למה?

ראשי הממשלות שלנו לא למדו תנ״ך.

עכשיו היא אומרת,

השרה שהיא תחזיר קצת את התנ״ך.

היא תחזיר את התנ״ך בחזק. גירשו אותו, היה לו גירוש.

עכשיו התנ״ך יחזור.

נראה כמה. נראה.

מילים לחוד

והשמאל ממול.

נראה.

אבל מה כתוב כאן?

מהו התנאי?

וייתן להם ארצות גויים

ועמל לאומים יירשו.

בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצרו הללויה.

המלבים אומר,

הקדוש ברוך הוא קיים את השבועה לאברהם אבינו

ונתן לעם ישראל את ארצות הגויים

וגם נתן להם את רכושם בקניינם.

תשמעו יהודים יקרים.

הגויים של פעם

ידעו מי זה ישראל.

ידעו מי זה הקדוש ברוך הוא.

היה אחד, קראו לו פרעה,

שהוא

היה פלספן.

אתם יודעים מה היה הגובה של פרעה?

כתוב הרבה על פרעה.

הגובה שלו היה חצי מטר.

הוא היה ננס.

כמו אליפה,

ננס,

כזה.

חצי מטר, זה היה הגובה שלו, זה פרעה. פרעה הרשע, שפחית העולם,

כולה חצי מטר.

גם נבוכדנצר הרשע,

שכל העולם רען ממנו, חצי מטר.

זה לא תלוי בגובה, רבותיי.

חצי מטר יכול לזעזע עולם.

פרעה זה אמר,

מי השם אשר אשמע בקולו?

מי?

מי זה?

הוא, הפלספן הזה אמר,

לי יאורי ואני עשיתיני.

אני האלוקים, אני בראתי את עצמי, הוא אמר.

ככה אמר פרעה.

לי יאורי ואני עשיתיני. הוא החזיק מעצמו אלוה.

אז הקדוש ברוך הוא ששלח פעם ראשונה את משה רבנו,

אמר לך תפגוש אותו על הנילוס יוצא המימה.

למה?

אצלו בארמון הוא לא נכנס לשירותים,

שלא יחשבו שהוא אדם רגיל.

אז הוא יוצא בשקט שם על הנילוס בלי שיראו שם.

תפוס אותו על חם.

ומשה רבנו תפס אותו שם, מסכן, התאפק, התאפק, התאפק, התאפק. הוא מדבר איתו.

חרטא.

אבל

זה פרעה.

כשהקדוש ברוך הוא אמר לו, אתה לא מכיר אותי? לא מכיר? מי השם אשר אשמע בקולו?

בסדר, אתה לא מכיר.

אני עכשיו עושה לך תרגילי התעללות.

בשביל שהילדים שלי,

יהיה להם מה לספר בפסח, בהגדה של פסח.

צריכים שיהיה משעשע קצת, שיצחקו.

אז אני אשתקל בך

ובעם שלך,

ואני אראה לכם מי זה אני.

ונתן לו עשר חבטות,

עשר מכות, דם, צפרדע, כינים, ערום.

היה רק צועק, כל מכה צועק, די, די, די, אצילו, אצילו, אצילו.

מסירים עליו את המכה, חוזר לרשעתו עוד פעם. ועוד פעם, עוד פעם, עד שבסוף אמר, קומו, צאו מתוך עמי עם פיג'מה באמצע הלילה.

מחפש את משה, את הארון. די, חלאס.

תעשו לי גם מי שברח, רק תלכו, תלכו, תלכו, תלכו.

יצאו ממצרים, אבל כל העולם שמע מה שנעשה במצרים.

כל העולם שמע.

שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת,

נמוגו כל יושביך נען,

תיפול עליהם אימתה ופחד.

נמוגו כל יושביך נען.

יושביך נען, אלה שבעה העמים שישבו פה,

היו בפחד רועדים.

העם הזה יוצא ממצרים,

הם שמעו שהובטחה לו הארץ,

הם עומדים להגיע והקדוש ברוך הוא הבטיח להם ארץ זבת חלב ודבש.

מה עשו?

הגויים ההם האמינו.

מה עשו?

הלכו, סתמו את כל הבארות,

קיצצו את כל הנטיעות, כל הפירות.

עכשיו אמרו, הקדוש ברוך הוא לא יכול לקיים את ההבטחה.

הבטיח ארץ זבת חלב ודבש.

אין זבת, אין חלב ואין דבש.

אין.

ובאמת,

בגלל זה הקדוש ברוך הוא נאלץ לסבב את ישראל עוד ארבעים שנה במדבר עד שהם ינטעו מחדש,

יפתחו את הבארות, יכינו את הכל, ואז יכניס את ישראל.

אומר המלבים,

קיים הקדוש ברוך הוא שבועתו לאברהם,

נתן להם ארצות גויים וגם נתן להם רכושם בקניינם,

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

שלכן הוליכם ארבעים שנה במדבר,

מפני שהכנענים עקרו את כל הנטיעות,

המתין עד שהייתה ארצה מלאה כל טוב

והייתה על התכלית,

וכל זה הוא נתן לעם ישראל בעבור

ישמרו חוקיו.

זה התנאי.

ארץ ישראל ניתנה בתנאי ששומרים פה מצוות.

לא שומרים פה מצוות, הארץ תקיא את יושביה.

עד היום היא הגיאה למעלה ממיליון יהודים מן הארץ.

אבל הארץ הזאת

היא מזדעזעת כל פעם מחדש

כשמחללים בה את המצוות, כשמחללים את השבת, כשעוברים על ברית, כשעושים עבירות,

הקדוש ברוך הוא מחכה, מחכה, מתמלא צאה,

ואז עוד פעם גזירות.

עברנו כבר למעלה מחמש מלחמות קשות פה.

חשבנו,

חשבנו, אני אומר בשם כללי,

כשנבוא לארץ ישראל נחיה את החיים בשקט ובשלווה.

הגויים לא ירדפו אותנו,

לא כמו שהיה באירופה או במקומות אחרים.

נבוא לפה, נחיה ככה את הפינה שלנו, ושלום על ישראל.

לא, איזה שלום.

הארץ הזאת זה עם תנאי.

חשבנו שנברח מהגטאות, נבוא למקום חופשי, נכנסנו לגטו אחד,

וחמש מלחמות מוקפים עם אויבים מכל הצדדים.

אין אוהד אחד.

250 מיליון אויבים מקיפים אותנו מסביב.

250 מיליון.

ואנחנו, הגודל שלנו,

מי שיסתכל במפה,

כמו עניבה.

צר מלמעלה, מתרחב קצת פה, וזהו.

זה ישראל.

ואנחנו מתעמרים, אה, דיר באלכ,

תזוז נראה, תעיז.

והקדוש ברוך הוא עושה מאיתנו פורפרה.

פלסטינים עם אבנים.

ואנחנו כבר שישה חודשים עוד מעט. שישה חודשים במלחמה.

ומי מנצח אותנו? מצלמה.

מצלמת ה-CNN.

מצלמה אחת מול צבא, מנצחת צבא שלם.

אין היום מלחמות כמו פעם. אין תרזה.

אין.

נגמר.

עכשיו יש מצלמות.

בעולם עוין.

העולם משדר את מה שהוא רוצה לשדר.

מה אנחנו עושים? יש גזרה.

אבל הגזרה נובעת ממה?

בעבור ישמרו חוקיו.

לא תשמרו את החוקים.

הארץ הזאת טובה, אקלים בה טוב, הכל טוב, אין מה לדבר, משהו סוכר.

נופים נפלאים.

הסתובבתי קצת בעולם, ראיתי.

אין את הטעם

של ארץ ישראל.

אין את הייחוד של ארץ ישראל.

אין קדושה כמו של ירושלים.

אין, אין. תלך, לאן שתלך, שווייץ, אירופה, אמריקה, חרית, יבש,

כלום.

אין כלום, כלום, כלום.

אכלתי פירות בארצות הברית.

כל תפוח ככה, אדום.

אתה אוכל אותו?

אין טעם.

מלפפון ירוק עם ניילון.

אורך כזה.

איזה טעם, אבל.

עגבניות.

הדבר היחידי שיש לו טעם אמיתי שם זה בננה.

כל השאר,

זה כמו שמוכרים מפלסטיק פה בארץ?

אותו דבר.

אין.

ארץ זבת חלב ודבש.

קיבלנו מתנה, מקום טוב.

מקום טוב.

כל העיניים צופיות לירושלים.

כל העולם רוצה את ירושלים.

מה יש בירושלים?

כמה מטרים?

מה יש שם?

זהו. זה לב לבו של העולם. משם יונקים את הכול. יש אנשים לא מבינים אפילו למה. אבל שם זה המרכז הענייני.

אנחנו לא יודעים אפילו למה אנחנו יושבים פה בזכות מה.

ואנחנו גם לא יודעים למה יש לנו צרות.

ובגלל מה?

בשביל זה אני מחדד את הדברים, שתדעו.

זה מה שכתוב בתורה הקדושה.

טוב, אז אמרנו שיש תנאי. בעבור ישמרו חוקיו.

לא שומרים את החוקים.

יש בעיות.

אם אתם זוכרים מה היה בבחירות האחרונות,

לא האחרונות האלה, לפניהן,

הכותרת הייתה ישראל רוצה שינוי.

ישראל רוצה שינוי.

וישראל קיבלה אותו בגדול.

היום יש שינוי. מה השינוי?

אנחנו נוטעים עצים,

סוללים כבישים, בונים יישובים, מכינים אותם בבקעה ובהר

בשביל הפלסטינים, האויבים שרוצים לקבל את הכול מוכן.

כשאנחנו נכנסנו לארץ ממצרים,

הם הכינו את הכול, אנחנו נכנסנו על מוכן. עכשיו, ונהפוך הוא,

רצינו שינוי, קיבלנו.

אנחנו מכינים להם,

הם יבואו על מוכן.

מי שרוצה להשתנות,

הכללים משתנים.

ברק סגר

עורכי תחבורה וצמתים חשובים כדי שיעבור המשחן בשבת.

מהמשחן לא נשאר שום דבר,

הוא נסדק.

40 מיליון דולר על חופייפן.

אבל מה?

עכשיו אנחנו סוגרים צמתים ועורכי תחבורה חשובים

ביום חול או בשבת בגלל יריות

של פלסטינים בכבישים.

אנחנו כבר לא בטוחים לא בשבת, גם ביום חול.

סתם מעניין, מה היה עושה ברק

אם לעם היהודי לא הייתה שבת?

באיזה יום היה מעביר את המשחן?

אמר, אי אפשר להעביר רק בשבת.

בשבת לישראלים וליהודים, מה נעשה?

מתי נעביר משכן?

אבל השם ירחם ככה זה כשיוצאים נגד הקדוש ברוך הוא

ומכריזים מהפכה חילונית

ואומרים מטוסים בשבת, אוטובוסים בשבת,

למחוק מתעודת זהות את הלאום יהודי,

מה זה טלאי צהוב להיות יהודי? טלאי צהוב במדינת היהודים?

אם זה יוצאים ביד רמה אז הקדוש ברוך הוא אומר אתה צחקת על ביבי שעף אחרי שנתיים וחצי

אני אעיף אותך אחרי שנה וחצי

אתה ניצחת אותו בהפרש של 12 אתה תקבל 25 הפרש

מקום ראשון במפסידים

אתה קורא לפרס לוזר חמש פעמים אתה בלוז אחד שלך

עשית מה שהוא לא יעשה בו עוד עשר

אתה תחזור לכוכב יאיר

ותזגזג משם כמו הברק

נלחם נגד הקדוש ברוך הוא, מהפכה חילונית, הוא רוצה שינוי, רוצה שינוי

אמר הקדוש ברוך הוא, מה רצית? אוטובוסים בשבת רצית? אוטובוסים בשבת?

ביום חול אין אוטובוסים

אין לאן לנסוע, אין מטיילים, אין תיירות, אין שום דבר

בשבת הקודמת היינו במלון הייט

אלה שתורמים אצלנו בתוכנית חי כפליים 18 דולר בחודש מקבלים סוף שבוע חינם

הוצאתי אותם למלון הייט, 500 איש יצאנו למלון הייט

שאלו אותי, תגיד

איך אתה יכול ב-18 דולר להוציא למלון הייט בחינם?

איך?

אמרתי, בזכות ברק.

ברק

אמר

אוטובוסים, מטוסים בשבת,

אין תיירות,

מלונות לפני פשיטת רגל, לוקחים אותנו, חצי מחיר.

רק בוט מלא, שנשלם למלצרים כסף.

שלוש פעמים הייט על חשבון ברק.

יפה.

הוא חשב שהוא יסדר את החרדים.

בסוף החרדים חיים על חשבונו.

הוא בבית ואנחנו מבלים.

אבל הקדוש ברוך הוא אומר, אתם רוצים שינוי?

תראו איך התורה הקדושה אומרת מראש.

פרשת האזינו, כולם מכירים.

התוכחה האחרונה של משה רבנו לפני שהוא עוזב את העם.

וירא השם וינאץ

מכעס בניו ובנותיו,

ויאמר אסתיר אף פניי מהם,

אראה מה אחריתם,

כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אני רואה את הבנים והבנות שלי,

מה הם עושים,

איך הם מתנהגים,

ואני כועס על זה.

אני אומר, אני אסתיר אף פני מהם.

אני לא אראה את השגחתי בגלוי,

רק בהסתר, הסתר פנים.

אראה מה אחריתם,

כי דור תהפוכות המה, הם רוצים להתהפך.

בנים לא אמון בם.

אומר התרגום רבנו יונתן בן עוזיאן,

מה זה בנים לא אמון בם?

בנים

ששינו את עצמם בהשתנאו.

רוצים שינוי.

בנים ששינו את עצמם בהשתנאו ואין בהם אמונה.

לכן כועס השם ומסתיר פנים מאיתנו.

ממשיך הפסוק ואומר,

הם קנאוני בלא אל.

אומרים אין אלוקים.

מכעיסים את השאלה, אין אלוקים.

אין אלוקים.

הם קנאוני בלא אל.

ואני אקניעם בלא עם.

אני אביא להם פליטים, פלסטינים, לא עם.

אתם מרגיזים אותי, אין אלוקים?

אני אביא לכם מי שאינם עם.

גוי נבל אכעיסם.

בגוי נבל אכעיסם.

עובד אצלך,

מתפרנס על חשבונך,

אתה פותח לו את הסגר, בא לעבודה, מכניס מכוניות תופת, מפוצץ והולך.

דוקר את המעביד שלו,

זורק אותו מהבניין.

גוי נבל אכעיסם.

השם אמר את הכול מראש.

נרצה,

נשמע,

המצב ישתפר.

לא נרצה, הגזרה תמשיך ואנחנו נסבול.

זה דור עיקש, זה גם עם עיקש.

אבל מי שקשה עורף, מקבל בעורף.

חשבנו שאנחנו מנהלים את עצמנו, נכון?

מה אמר ברק?

אנחנו נצא מלבנון.

נכון?

רק ברחנו מלבנון.

מה הוא אמר?

אם תהיה יריעה אחת, אוי ואבוי,

היו כבר שתיים.

מה הוא עשה?

כלום.

הלך לכוכב יאיר.

לבנון היום זה פה, בתוך הארץ.

אותם מטענים שהיו רק בלבנון היום בכל כבישי הארץ.

יריות בכל מקום.

אתה לא יודע מי יהודי, מי ערבי,

מי אזרח ישראלי, מי לא.

היום הרביצו לשני ערבים ישראלים שמתנדבים בצבא.

למה? לא מאמינים להם שהם כאלה. הם מראים תעודה ישראלית,

חבטום חביט.

למה?

כבר לא יודעים על מי לסמוך. תעודה מזויפת.

לא מזויבת.

לא יודעים מה. כל אחד מפחד מהצל שלו.

אתה רק משאיר סל באיזשהו מקום,

נהיה קרחת. אף אחד לא בסביבה.

עוד מעט נראה טרקטורים מכניים בכל מקום.

זה חיים זה?

זה הביטחון שהבטיחו לנו? זה הצבא? זה צה״ל?

מה?

זהו.

נגזר עלינו.

נהיה חכמים.

אפשר לבטל את הגזירה. לא? נסבול.

מה היה עכשיו?

פורים, נכון? פורים.

מה היה בפורים?

בפורים היה נס גדול.

אבל הנס הגדול הזה היה לו יסוד.

מה היסוד?

תארו לכם

שעוד מעט,

וזה יהיה,

וזה יהיה,

וזה יהיה.

שלוש פעמים אני אומר.

שכל אומות העולם ירצו להילחם בישראל.

זו מלחמת גוג ומגוג.

מה יהיה?

אמריקאים, אירופאים, סינים, רוסים,

מוסלמים, כל העולם נגדנו.

מה עושים?

מה עושים שרון, פרס ובן אליעזר?

אה?

שרון לוקח את הטרקטורון,

סבא שרון,

עושה ככה.

הוא אומר, רגע, רגע, I'm coming, I'm coming, yes.

מה הוא יעשה?

ובן אליעזר יגיד, זה לא יעבור בשתיקה.

ופרס יגיד, ואף על פי כן חייבים לשבת על שולחן אחד.

והתקליט חוזר כל הזמן, רק מתחלפים האנשים.

מחיאות ככה.

מה נעשה? מה נעשה?

אין מה לעשות.

אפילו אם יגייסו את ברק,

הוא יסכים לבוא,

לתת עצות.

נו, מה אתם אומרים?

ברור שהוא ישתמש בנשק הסודי שלו, האולטימטום הידוע,

אבל מה אתם חושבים שיהיה?

לא יכולים לעשות. אין לנו אפילו מספיק נשק

בשביל לירות. אין לנו מספיק

תחמוש בשביל להפציץ.

את מי? את העולם?

מה תעשה?

צריך לעשות מה שנעשה בזמן

מרדכי וגולדה, אה, ואסתר המלכה.

אסתר המלכה הייתה צדקת.

היא ידעה מה לעשות.

לא כמו גולדה במחדל.

התחילה לבכות, לבכות, ארבע שעות כבר טוחנים אותנו והיא עוד בוכה.

במשרד. לא מחליטה אם להחליט, לא להחליט,

לעשות, לא לעשות.

אבל אסתר אמרה פשוט מאוד,

צומו עליי

שלושת ימים, לילה ויום.

קודם כל אנחנו צמים, חוזרים בתשובה.

תתפללו,

ואני אגש לאחשוורוש.

אני מסכנת את חיי, כי מי שנכנס אליו ולא הוזמן,

אחת דתו להאמית.

אבל הקדוש ברוך הוא חמל על עמו, כי הקדוש ברוך הוא הרי לא רצה שהעם הזה ימות,

והוא הבטיח שהוא לא ייכחד לעולם.

והוא עומד בהבטחה שלושת אלפים שלוש מאות שנה.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו,

לא פחות.

לכלותנו.

אבל הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

מה הייתה הגזירה אז?

להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים

במאה ה-27 מדינה

ביום אחד.

איך אפשר? למה?

איך אפשר להתגונן? מה עושים?

נכנסת,

והקדוש ברוך הוא נותן

שהיא תישא חן בעיני אחשוורוש עד חצי המלכות ותיעש. רק תבקשי, מה שאלתך?

פשוט.

ואז היא מזמינה את המן למשתה,

הוא הכין את העץ,

הוא הכין את העץ, ותלו אותו עליו.

הוא הכין למרדכי.

אבל מה קרה? תלו אותו עליו.

ונהפוך הוא.

מה קרה אחרי זה?

בזכות המן יש לנו חג פורים.

מסכות, תחפושות, והכי חשוב,

אוזני המן.

אוזני המן.

אמרתי לפני כמה חודשים,

עד עכשיו לא שמעו לי.

אמרתי, אתם רוצים שיהיה לנו חג חדש? חג פלסטין?

ואוזני ערפאת?

בואו נעשה מה שעשו מרדכי ואסתר.

נחזור בתשובה, נצום לפני הקדוש ברוך הוא, נבקש

סליחה על מעשינו הלא-טובים והקדוש ברוך הוא יקבל את תפילתנו כמו בכל הדורות.

כשעם ישראל נדחק לפינה ויזעקו אל השם בצר להם

ביושיעם, ביציליהם.

תמיד.

עם ישראל מגיע לפינה,

אז הוא יודע אין ברירה, רק הקדוש ברוך הוא.

העיניים נשואות למעלה, הדמעות יורדות,

הקדוש ברוך הוא מרחם.

נהיים בסדר תקופת מה? אחר כך חוזרים עוד פעם לסורנו,

ועוד פעם צריך לקבל מכה. ככה זה כל ההיסטוריה.

תקראו ספר שופטים, תראו כל שופט ושופט מה עבר על עם ישראל במשך כל הדורות,

וככה הבטיחה התורה.

נהיה בסדר, יהיה לנו על הכיפאק.

לא יהיה בסדר, תקבלו מכות.

אבל הפעם אנחנו כבר בסוף, בסוף,

ואנחנו יודעים מה צריך להיות,

ואנחנו צריכים להינצל מהדבר הזה,

וזה תלוי בנו.

שום דבר לא יכול להושיע אותנו. היום העולם הזה זה עולם השמדה.

יש למעצמות היום אפשרות להשמיד את כל העולם בשניות.

שניות.

אתם יודעים שאומרים שלסדאם חוסיין

יש נשק ביולוגי.

ראשי חץ שנושאים

מבחנה, מבחנה,

300 גרם חיידקים,

300 גרם חיידקים יכולים להרוג שלוש מיליון בני אדם.

פצצה אחת.

ברוח מצויה, לא צריך רוח מיוחדת.

זהו, מתפזרים, מתרבים, טרררררים, אנשים נופלים ככה צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק, כמו אחרי ריסוס של זבנג וגמרנו.

היה ברז'נייב, ברז'נייב, אתם זוכרים? ברז'נייב.

נו, אני לא הבנתי אותו, הוא ידע שהוא גוסס.

הוא לא אהב את האמריקאים,

הוא לא אהב אף אחד בכלל, הוא לא האמין בכלום.

מה הייתה הבעיה שלו ללחוץ ככה לפני שהוא הולך

על כפתור,

לתת הוראה ולהפציץ את העולם?

הרבה רשעים יש בעולם, סדאם חוסיין.

יש לו אפשרויות, יש לו אמצעים,

הוא יכול לעשות חגיגה בעולם.

מה מונע מידם

לעשות זאת?

אלא כתוב לב מלך,

ביד השם.

לכל אשר יחפוץ, יתנו.

הקדוש ברוך הוא לא מניח את ליבם של המלכים מסור בידיהם כשאר בני אדם.

לכל אדם יש

לצדיק ולרשע.

לכן התורה מזהירה, הרחק משכן רע, מפגע רע.

למה? הם יכולים להזיק, לכל אדם יש בחירה.

אבל מלכים,

הקדוש ברוך הוא לא נותן להם את האפשרות, כי באמת בידם להחרים עולם ברגע אחד.

לא נותן.

למה?

כי יש מאזן של העולם כולו.

ולא יכול להיפגע אדם שהוא חף מפשע.

אין דבר כזה.

מי שנפגע זה עם חשבון. מי שלא נפגע זה גם עם חשבון.

אז הקדוש ברוך הוא מניח את זה.

אבל הקדוש ברוך הוא מראה לנו שהדברים לא מתנהלים כמו שאנחנו רוצים.

דוד המלך כבר הזהיר אותנו ואמר מראש.

אמר, אויה לי כי גרתי משך,

שכנתי עמו עולה קדר,

רבת שכנן לה נפשי

עם שונא שלום.

אני שלום, וכי אדבר

המה למלחמה.

אומר דוד המלך, אני מכיר את אלה יושבי אוהלים הישמעאלים.

אויה לי, כי גרתי משך, גרתי איתם.

שכנתי עמו עולה קדר.

רבת שכנן לה נפשי

עם שונאי שלום.

אני שלום,

אני שלום, אני אומר להם שלום,

רוצה שלום,

משא ומתן, שולחן, הכול.

אני שלום, וכי אדבר המה למלחמה?

לא עוזב.

איך

ערפאת מגיע לשולחן בצרפת,

העט ביד שלו, קלינטון שם,

שירק שם

וברק שם.

הוא מחזיק את העט, ההסכם חתום, מוכן.

תעשה ככה,

שם את היד,

עוזב את הזה, קם ואומר שלום, אני הולך.

לא עושה.

מה לא עושה?

נתנו לך מה שלא חלמת שתקבל.

לא עושה.

מלחמה, אינתיפאדת השלום.

מלחמת השלום.

למה?

כי זו גזירה משמיים.

לא תלוי בהחלטה, לא בשכנוע.

תן לו את כל ירושלים.

תן לו את תל אביב.

תן לו את יפו.

תן לו את לוד.

תן לו את רמלה.

תן לו.

לא יחתום.

אם השם לא גזר, לא יעזור.

ואמרתי לפני שמונה שנים.

מי ששמע את הקלטת השלום עם ערפאת,

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים.

הרי מחת שנאה תטע עליכון כנחל מגבר.

השלום עם המחבלים לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

מי אומר את זה? ישעיה, הנביא.

מי מתרגם את זה? רבנו יונתן בן-עוזיאן.

זאת אומרת,

אנחנו רואים שדברים מתקיימים לעינינו.

אני לא נביא ולא בן נביא,

אבל הנביאים בשביל מה נכתבו? שנבין.

שנדע לאחרית מה יהיה.

לא רוצים להבין.

לא יעזור, אין תחבולה, אין עצה.

איך שלא תלך,

אם השם לא גזר טובה, לא תהיה.

ואם הוא גוזר רעה, לא יעזור.

הדבר היחידי שיכול לשנות את המצב זה העם.

לא המנהיגים. המנהיגים לא יכולים לשנות כהוא זה.

רק העם.

אם העם יתקרב לבוראו

ואנחנו נראה שאנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא ימלוך עלינו ונקבל את מלכותו עלינו,

הכל יסתדר יפה.

המהלכים לכאורה יהיו טבעיים,

אבל יסתדרו יפה.

אם לא, לא יעזור שום דבר.

שום עצה, שום תחבולה,

שום מתווך, לא קופי ענן,

לא בראון

ולא שמנמונת. איך קראו לה?

אולברייט. אולברייט, כן.

כשגברת אולברייט

הגיעה לכותל המערבי היה שם מדריך

שאמר לה,

את רואה את האבן הזאת?

האבן הזאת 600 שנה.

פי שתיים מהגיל של אמריקה.

את רואה את האבן הזאת? 15 מטר, אבן אחת, 15 מטר.

אמר לה,

זאת האבן

כבר למעלה מאלפיים שנה.

ואתם באים להגיד לנו איך להתנהג ומה צריך לעשות?

מתי אתם באתם בכלל לבמת ההיסטוריה?

לפני כמה מאות שנים, מעטות,

ואתם אומרים לנו איך להתנהג?

האבנים האלה צוחקות עליכם.

לנו יש יסוד, יש לנו שורש אלפי שנים פה על האדמה הזאת. מי יכול להכחיש את זה?

ואתם אומרים לנו מה לתת, מה לא לתת, איך להתנהג?

מה זה?

אנחנו חלשים. למה אנחנו חלשים?

כי אנחנו אוכלים פיתה בפסח.

סלאח תא עומרי הבין את זה.

עם שלא דבק באמונתו, שלא מכיר את שורשיו,

אין לו על מה להילחם.

על מה? כל דבר פשרה. תן לחיות, תן לחיות. עזוב אותך, זה לא שלנו, כן שלנו. מה זה חשוב?

אתה בבית שלך תהיה מוכן לוותר על חדר אחד בשביל אחד תייר שהגיע?

בא, התביית לך בתוך החדר,

בא השחרר, אומר, שמע, בחייה דינא, במקום ויכוחים,

צעקות כולם, תן לו חדר.

תן לו חדר.

מה אתה מספקי הריבונות שלי? תן לו.

מה אכפת לו?

השכן רוצה שקט.

קלינטון רצה שקט.

ערפאת, נו, נו. ברק, יאללה, תגמרו.

נו, מה אכפת לו? יוצא עם הכלב, טייל בבוקר.

מה אכפת לו?

מה אנחנו יושבים פה? לא, קלינטון ביקש, השכן ביקש.

מה קרה לך?

חייבים להתעשב בו, תראה, עד סוף הקדנציה.

איזה שטויות, אין ערכים, אין, לא יודעים מה מגיע לנו, מה לא, מה לא.

כשרואים שאתה חלש, שאתה לא יודע בכלל מה אתה רוצה, מה מגיע לך,

בטח שיגידו.

אחד אומר לך, תשמע, אתה חייב לי אלף שקל.

אם אתה אומר לו, מה פתאום?

יש סיכוי לשלוט שלם.

אבל אם תגיד לו, לא זוכר,

אז הוא יגיד, אתה לא זוכר? מה אתה לא זוכר?

אני הייתי,

וואלה, אתה יודע מה? אתה לא זוכר, לא זוכר.

תלך עכשיו בית משפט, נו, מה יגיד השופט?

הוא אומר, ודאי, אתה אומר ספק, ודאי, ודאי, ודאי.

בא ערפאת אומר, הר הבית שלי,

שלי,

שלי ושלי ורק שלי, ואף אחד לא יהיה פה ורק שלי.

ברק אומר, אולי אנחנו נעשה פה בנאום, בנאום.

נעשה את זה בינלאומי.

אולי נעשה את הר הבית של אלוקים.

אולי כל מיני עצות כאלה.

אתה לא אומר שלי.

אין ספק כזה, אתה יודע מה, בוא נמצא איזה פשרה.

הוא אומר ודאי, זה אומר ספק. מה כל העולם מבין?

של ערפאת.

אף אחד לא בא אומר שלי.

מוחמד לא היה פעם אחת בירושלים.

מה אתה צוחק?

פעם אחת לא היה בירושלים.

ירושלים לא מוזכרת בקוראן פעם אחת.

בתנ״ך

700 פעם ירושלים.

דוד המלך קנה אותה בכסף.

וראשי ממשלה מגמגמים.

נראה, אתה יודע מה,

שלושה רובעים ניתן לך, אחד תשאיר לנו,

אחד, אחד, תשאיר אחד, אחד.

הרובע היהודי, כבר כתבו פתק, הרובע היהודי.

אם לא היה כתוב הרובע היהודי, גם כך, כך.

זה לא היהודי.

אבל כתבו כבר, למזל כתבו, הרובע היהודי.

אוי, יהודים יקרים.

אבל אני אסביר לכם. למה מוותרים כל כך מהר על קודשי ישראל?

למה? הרי זה קודשי ישראל.

זה היסוד שלנו. אם לא, מה אנחנו עושים פה?

אם אין לנו את התנ״ך ואין לנו את הבטחה האלוקית אנחנו באמת כובשים מה אתה עושה פה מה אתה עושה פה בכלל

הערבי אומר אני פה לפניך

היסטורית זה לא נכון היסטורית זה לא נכון

אף אחד לא מדבר בשם זה

למה כי מי שהתחילה ההיסטוריה שלו לפני 53 שנה

אין לו את ההיסטוריה הקודמת

לא מכירים בהיסטוריה של לפני 53 שנה

אתם יודעים

באחת התוכניות בטלוויזיה ראיינו נוער רוסי

ואמרו למה אתם לא משתלבים בחברה הישראלית למה אתם

עיתונים משלכם שפה משלכם גני ילדים שלכם אתם פותחים הכל שלכם כאילו עם בתוך למה אתם לא משתלבים בתרבות הישראלית

הנוער הרוסי צחק על המראיין אמר לו

אנחנו נשתלב בתרבות שלכם בת כמה היא 52 שנה אנחנו באנו עם תרבות של מאות שנים של גדולי עולם

אנחנו נבוא נלמד מ-52 שנה אתם מדינה בחיתולים

אתם שומעים?

אז הוא לא אומר לו המראיין

מאות שנים אתם?

אנחנו 3,300 שנה אנחנו הבאנו את התנ״ך לעולם אנחנו הבאנו את הציוויליזציה לעולם

הדמוקרטיה העולמית נובעת מפה החופש הסוציאליזם הכל בא מפה

שחרור העבדים

רק לפני למעלה מעשרות שנים שחררו עבדים באמריקה

רדו בהם

והם ילמדו אותנו

אז הוא חמש, 52 שנה נתקע

מה עם ה-3,300?

לא, מה פתאום? הוא לא מכיר בזה

אם הוא מכיר בזה הוא צריך להיות יהודי שומר תורה ומצוות

איזה לשון?

איזה לשון אמר?

כן, לשון הרע של מי?

אתה בכלל להסביר לי

בבקשה למחילה מבחינתך, וזה פחות גדול להיות את התשובה. את קוראת החפץ חיים?

לא.

את מי? על ידי לשון הרע נופלים במלחמה. אתה יכול להסביר לי את המשפט הזה, מה זה לשון הרע? כן, אגיד לך. אני אשמח מאוד לשמוע. אשמח מאוד לענות. ואני לא רוסיה ואני לא ברק ואני לא שולמית אלומי. לא שולמית אלומי. אני באה פה מהעם. אתה יכול להסביר לי מה זה שעל ידי לשון הרע נופלים במלחמה? כן. אגיד לך. אני אשמח מאוד. פעם שלישית את שמחה, ברוך השם.

אני שמח שאת שמחה.

יש לך שם את החפץ חיים?

לא, לא. ספר המידות. אה, ספר המידות. אז אני אגיד לך, החפץ חיים שכתב ספר שמירת הלשון על לשון הרע,

אמר החפץ חיים

שאין לשון הרע כנגד מחללי שבת בפרהסיה כלל וכלל

ועוברי עבירה ביד רמה.

אין זה לשון הרע. כל הרוסים עוברים עבירה. הרוסים הקימו פה גם את המדינה. סליחה, אני לא דיברתי על הרוסים, לשון הרע. הפוך.

אמרתי שהרוסים, הנוער הרוסי אמר,

לכם יש תרבות של 52 שנה ולנו של מאות שנים. זה לא לשון הרע אפילו לדעתך.

לגבי ברק,

אני מספר את המציאות בדיוק כמו שאומרים בחדשות וכמו בעיתון.

וקוראים לזה טמבלזיציה, לא? איך אתה קורא לזה? לא, טמבלוויזיה, אני רוצה להגיד לך,

זה דבר שאין בו לשון הרע,

ואני אסביר לך למה.

באירופה קוראים לזה The Stupid Box.

נכון.

אוה, את רואה שאת יודעת?

אז אם האירופאים קוראים לזה The Stupid Box,

מה את רוצה שאני אקרא לזה? The Smart Box?

עכשיו לענייננו.

המקור של ההלכה בלשון הרע

היא לא תלך רכיל בעמך.

נכון. לא תלך רכיל בעמך,

אומרת הגמרא, בעושה מעשה עמך.

בשאינו עושה מעשה עמך אין את האיסור שלא תלך רכיל,

אלא אדרבא,

כתוב שצריך להוקיע אותם על מעשיהם כדי שלא יוחזו מדרכיהם וילכו בעקבותיהם.

לכן יש גם מצווה שנקראת הוכיח תוכיח את עמיתיך,

שצריך להוכיח.

כמו שאמא תדעי שיש אדם שהוא גוזל

או מונה את הציבור במשקלות נגיד,

מצווה עלייך להזהיר, וזה לא לשון הרע,

להציל עשוק מיד עושקו, זה מצווה.

שלא ייפלו אנשים

בתרמית של אנשים שמדברים גבוהה-גבוהה,

זה מצווה.

לדוגמה,

כולם מדברים פה בארץ על חופש הביטוי,

על פלורליזם,

על דברים גבוהים,

יפים, נכון?

איך סגן ראש העיר פה לא נותן לי להיכנס לכאן ומנסה למנוע ולאיים

לא לקיים את הערב?

מה עשיתי לו?

מכיר אותו בכלל?

דיברתי פעם עליו?

מה עשיתי?

שילמנו כסף?

כמו כולם?

מה לא טוב לו? יש ציבור שרוצה לשמוע?

הכרחנו מישהו?

לא. אנשים רוצים לשמוע.

הוא לא נותן.

אפילו אין מקום.

אפילו אין מקום.

אבל אני אגיד לכם מה הבעיה.

הבעיה היא כזאת.

קוראים למצב שבו אנחנו נמצאים דמוקרטיה.

אבל כשזה מגיע למצב שמי שלא מוצא חן בעיניהם מנצל את הדמוקרטיה,

פה הם מתעוררים כבר. זה לא חופש ביטוי,

זה חופש שיסוי.

מחליפים מילים.

אלו לי קלאם ואו לא קלאמה.

מחליפים מילים.

אם אני

אומר משהו,

אם אני מחלק נגיד קלטת זה נקרא תעמולה.

אבל אם הם מחלקים חומר בכניסה נגדי זה נקרא הסברה.

אתם מבינים איך הם מחליפים.

זהו.

ככה זה עובד.

ואז חביבי הם אומרים, יש להם את העיתונאים שלהם, וגם פה יש עיתונאים שהגיעו פה הערב,

כבר צלצלו למשרד, צלצלו לעורך דין,

צלצלו, הם מכינים את הכתבה למחר.

הם צריכים להרוויח 300 שקל מחר על כתבה.

נו,

זה המצב.

אבל אני אסביר לכם מה הבעיה.

הבעיה לא התחילה עכשיו ולא עם ברק.

כבר מזמן הודיעו לנו, הודיעו לנו, רק נגמור,

רק נגמור עם המלחמה בפלסטינים,

נעשה איתם שלום, נתחיל את המלחמה עם החרדים.

זו המלחמה.

למה כל הזמן שומעים נגד החרדים,

נגד החרדים, נגד הסחטנות החרדית, נגד, נגד, נגד... למה? למה? מה עשו החרדים? מה עשו החרדים?

המלחמה הבאה, מלחמת התרבות תהיה עמוקה ונוקבת יותר מכל המלחמות האחרות.

במלחמה הזו לא יהיו פשרות.

ובבוא יום השלום,

כאשר תפרוץ מלחמת התרבות נבוא איתכם חשבון עד הסוף

שלשום הייתי פה בתל אביב באיזשהו מקום ברחוב ברנר

יהודי שבא איתי עם זקן

מחנה את האוטו מאחוריו חונה עוד אחד עם זקן גם כן, גם כן דתי

עובר אחד עם רכב עוצר

חלאס!

נמאסתם!

בכל מקום אתם נמצאים!

הוא כבר לא יכול, שניים הוא לא יכול לראות ברחוב, שניים.

ברנר ראו כולם עם צבעים בראש,

שניים עם זקן,

חלאס!

מילאתם את המדינה.

אני לא מבין את הדבר הזה. למה יש

שנאה נגד החרדים? זה כתוב.

כתוב בגמרא,

במשנה בסוטה, סוף סוטה, כתוב שם

שבאחרית הימים, בעקבו של משיח, לפני שהוא יתגלה,

יראי חטא יימאסו.

היראים מן החטא, הדתיים החרדים, יימאסו.

חוכמת סופרים תסרח.

בית ועד ייהפך לזנות.

מלכות

תיהפך למינות. מינות זה כפירה.

הכול כתוב מראש יהיה.

ואנחנו נמצאים במצב.

למה זה?

אתם יודעים למה זה?

לא לימדו אתכם בבית ספר.

גם אותי לא לימדו.

אני למדתי בתל נורדוי בתל אביב,

בית ספר חילוני. עד גיל 24 אני חילוני גמור.

לא יודע כלום. מה שלימדו אותי המורה אמרה.

מן השמיים

הגיע לידי ספר קיצור שולחן ערוך. התחלתי לקרוא, להתעניין, לברר פה. שם הגעתי לבירור.

מסקנות, והתחלתי לצאת לדרך.

אמרתי, מה שלא ידעתי, הודיע לאחרים.

לפחות אני, נודע לי, שידעו גם אחרים.

וזה מה שאני עושה מאז ועד עכשיו.

אבל התברר לי דבר מדהים.

כשאני קראתי פעם ראשונה

ילדי תימן מאשימים, ספר שנקרא ילדי תימן מאשימים, מה עשו לתימנים שהגיעו לארץ בעלייה,

איך הונו אותם, איך רימו אותם,

איך הוציאו אותם בתרמית,

בתרמית, אתם שומעים?

שלחו לשם אדם בשם יבני אלי,

מתחזה עם פאות וזקן,

מטעם הסוכנות היהודית, שיצא לשם להודיע לתימנים שמשיח הגיע לארץ ישראל והגיע הזמן לעלות לארץ.

למה רצו לעלות את התימנים?

בגלל שלהקים את היישוב בארץ היה קשה.

מול היישוב הערבי, שהיה גדול,

להביא לפה אנשים שיבואו לאדמה, טרשים,

ביצות והכול להביא,

מפונקים האירופאים, לא מוכנים לבוא.

התימנים, כיוון שאורח החיים שלהם והאזור ההררי שבו הם גרים בתימן, והם מסתפקים במועט

בחישול הגופני שלהם,

היה מתאים בול למטרות שהיו צריכים כאן.

אז מה עושים?

מביאים אותם לכאן

וכאן נותנים להם לעבוד.

מי שמכיר את הסיפורים שהיו בהתחלה, איך עינו אותם, איך השתמשו בהם, איך העבירו אותם על דעת, מה עשו להם,

בנו איתם

את הארץ.

בספרי ההיסטוריה הם לא מוזכרים בכלל,

אבל תנועת בילו

של הרוסים,

שהייתה חצי שנה לאחר מכן, כולנו מכירים. בילו?

בטח, בית יעקב, לכו ונלכה, כולם יודעים בילו.

הבילויים הגיעו

חצי שנה אחרי שהתימנים כבר היו פה,

עליהם כתוב בספרי ההיסטוריה,

הם לא החזיקו יותר מחצי שנה עד שנה והם חזרו בחזרה לרוסיה. האקלים פה הם לא יכלו לסבול.

בכל ספר ההיסטוריה שיש עכשיו,

אומר,

ההיסטוריון רז קרקוצקין אומר בכל ספרי ההיסטוריה היום שיש במשרד החינוך,

מתוך 400 דף,

תשעה דפים בלבד יש על המזרחיים.

תשעה דפים. הוא אומר,

והלוואי ולא היו גם.

כלומר, ההיסטוריה של היהודים

איננה כוללת כלל

את ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב. אין להם היסטוריה.

ואין להם היסטוריה?

זאת אומרת, אין להם שייכות.

אם כן, התמונה של מאיר גל מחזיק את,

שקורא לה תשע מתוך 400,

תשעת העמודים בספר היסטוריה של עם ישראל בדורות האחרונים שמוקדשים ליהודי המזרח. תשעה עמודים מתוך 400 העמודים של הספר.

אז עכשיו המצב השתנה כבר, זה לא תשעה, זה שלוש עשרה.

בספר האחרון יש שלוש עשרה עמודים שיותר טוב

שהם לא היו קיימים.

יותר טוב שמה שכתוב בהם בכלל לא היה נכתב.

כי זה בדיוק יחס מתנשא,

אווילי אל הקהילה היהודית החמימה של יהודי המזרח, שאין בזה שום דבר.

אז עכשיו, שלא נחשוב שלומדים את ההיסטוריה של היהודים האשכנזים.

כן, זאת אומרת, גם ההיסטוריה של היהודים האשכנזים היא רק ההיסטוריה של השכלה וציונות.

לא לומדים על הזרמים הדתיים השונים.

לא לומדים על ההתפתחות הדתית של היהודים. ליהודים אין היסטוריה.

למה?

לא רצו שתהיה פה תרבות מזרחית,

כי רצו שהמדינה הזאת

תהיה על פי האירופאים והאמריקאים?

לא רצו.

ועוד דבר לא רצו, דתיים שיהיו כאן.

אבל מה לעשות?

היו צריכים להביא ציבור לכאן בשביל למלא את הארץ.

אז מה עשו?

עבדו עליהם בשביל להעביר אותם על הדת.

עם כל הסיסמאות שאני גדלתי איתן, שההורים שלנו פרימיטיביים,

מהארצות נחשלות ואין להם תרבות ואין קדמה והם לא נאורים

וככה לאט לאט.

ואז הילדים בעטו בהורים,

הבינו שהאבא מסכן, הוא לא מלומד והם הלכו ללמוד וככה וככה וככה נהיה המצב.

עכשיו ברגע שעולים על הנקודה הזאת מיד הם צועקים.

שד עדתי! השד עדתי!

את השד הזה אתם עשיתם.

לנו אין בעיה עם עדות,

לנו אין בעיה עם צבעים.

אנחנו בשבילנו, כולם יהודים.

אשכנזי, רוסי, תימני, הודי, אתיופי, כולם אצלנו יהודים.

יהודים, זה יהודים, איפה שלא יהיו, מה זה משנה?

הם לא רצו.

זה ההבדל.

לכן הדמוקרטיה פה משתנה לפי הצבע.

פה הדמוקרטיה בארץ, זה תלוי מאיפה אתה נמצא.

אם שרון היה עושה את מה שעשו לו בבחירות,

אסואן,

טהרן,

מה יהיה יום אחרי שהוא ייבחר?

ינתקו כל המדינות את הקשרים,

מצרים תנתק את הקשרים,

סוריה מזרימה את הכוחות, פאפאפאפאם, איזה תחזית!

האם שרון חושש שהקיצוניות שלו תיחשף?

לכבוש את בית ג'אלה,

להבעיר את ביירות,

להפציץ את קהיר.

זו תוכנית השלום של שרון ליברמן,

שרון קיצוני מדי לישראל.

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה.

‫זה לא תחזית.

‫זה גם רומזים להם, תשמעו, אם הוא יעלה,

‫תזיזו את הכוחות, נתקו את הקשרים.

‫מלמדים אותם מה לעשות.

מה זה?

אלא מה?

אם היה עושה את זה הימין, ‫אוי ואבוי, מה היה פה? ‫בתי משפט, בגצים, פסילות, פעפע.

‫רק שמעו שכמה שרים הימין, כמה שרים ה...

אם הם עומדים להיות שרים, חקירות, תיקים,

נפתח, רובי רמלין, מה איתך רובי?

מה איתך? מה איתך?

כל המדינה בחקירות,

אבל ברק עם העמותות?

אין חקירות, אין חקירות. ברקי, ברקי זה שלנו,

מהשכונה?

לברק עושים מרק.

אבל זה היום ברוך השם הציבור יודע.

אבל מה שאני אראה לכם עכשיו על המסך,

אף אחד מכם לא יודע.

זו פעם ראשונה שתדעו

את האמת,

מה שהם לא רוצים שידעו.

בואו תראו.

Four fingers productions,

United States.

עוד מעט.

בבקשה, הקרנה.

אחרי זה אני רוצה לשמוע את דעתכם,

מה אתם אומרים על מה שראיתם?

בכל מהלך ההיסטוריה שמר העם היהודי על ייחודו,

לפעמים בחירוף נפש אל מול צורריו הגדולים ביותר.

בתוך תהפוכות עולם שהפילו ממלכות עתיקות וילדו חדשות תחתן,

היו אבותינו נתונים למרותן של אימפריות אדירות,

שחלשו ושלטו מקצה עולם ועד קצהו.

אימפריות אלה ניסו בעקביות להשכיח את אמונתו של היהודי ולהעבירו על דתו.

שליטים עלו ונפלו,

מעצמות קמו וקרסו,

וכל ניסיונם היה לשווא.

למרות השעבוד,

עלילות הדם,

גזרות השמד,

הפוגרומים, הפרעות,

שרפת כל היקר להם,

הוצאה להורג והגליה,

לא נכנעו היהודים למלכויות השונות.

אמונתו של היהודי באלוקי ישראל לא נתערערה,

כי בשורש נשמתו של היהודי הייתה רק מלכות אחת,

זו של האלוקים.

אמונתו של היהודי הייתה רק מלכות גדולה שעברה עלינו.

‫אנחנו עוברים עכשיו.

‫אפגניסטין?

‫לא.

‫ארג'ינג'ינה?

‫-כן.

‫אפס-אווודור?

‫אבסטנצ'ן?

‫אליופיה?

‫אפסטיין?

‫פריים?

‫אנו, חברי מועצת העם,

‫נציגי היישוב העברי ‫באסועה הציונית,

‫ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל.

‫פוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית,

‫ביסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות,

‫אנו מכריזים בגודל ‫על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.

‫היא מדינת ישראל.

‫מה אירע ליהודים כאשר עיצבו הציונים ‫סוף-סוף ממשלה משלהם בישראל?

‫מה אירע להם ליהודים כאשר הפכו לפוליטיקאים יהודים?

‫מה אירע לרחמים, רגש הכבוד, אהבת האחים,

‫האחווה והערבות ההדדית,

‫אשר אלפיים שנות אנטישמיות ‫לא יכלו לעקור מהנשמה היהודית?

‫עם הקמת המדינה השלילה של החרדים ‫הפכה להיות מרכיב קבוע

‫בזהות של החילונים,

‫והייתה קשורה גם לצעדי דיכוי.

‫איפה הצעדי הדיכוי האלה הורגשו במיוחד?

‫ביחס כלפי המזרחים.

‫כי המזרחים היו, הדבר המוחלט,

‫גם אם היו מזרחים,

‫שזה נתפס מחוץ לתרבות, ‫וגם אם היו דתיים.

כן? שילוב של שני האחרויות ‫שנגדם יצאה הציונות.

‫הציונות רצתה להגדיר את עצמה ‫מול המזרח הערבי,

‫ההפך מהמזרח הערבי,

‫ומול הדת. ‫והנה באו הנה יהודים,

מסורתיים,

חלקם דתיים, חלקם לא דתיים,

‫אבל לעולם לא אנטי-דתיים,

‫והם היו בני התרבות הערבית.

‫והמטרה הייתה, וזה היה הדיון,

‫השאלה הייתה אם בכלל אפשר לתקן אותם,

‫והוויכוח היה בין אלה שטענו ‫שאי אפשר לתקן אותם,

‫ובין הליברלים שטענו שאפשר לתקן אותם.

‫בין כך ובין כך, איש שלא קיבל

אותם כמות שהם.

‫היה צורך לתקן אותם.

הרעיון היה שכדי לתקן אותם,

‫צריך להפריד אותם מההורים שלהם.

‫זאת אומרת, להפריד אותם מהמסורת שלהם.

‫זה היה בסיס של התוכניות החינוכיות ‫המתקדמות,

‫שרק אם ינתקו אותם מהבית הפרימיטיבי שלהם,

‫ינתקו אותם מהמסורת הפרימיטיבית שלהם, ‫אפשר יהיה להפוך אותם לבני אדם.

‫אבל היה ברור שצריך לתקן אותם,

‫וגמידתם הייתה קשורה בגזיזת פעוט,

‫בשלילה תרבותית,

‫גם שלילת הזהות היהודית שלהם ‫וגם שלילת הזהות הערבית שלהם,

ואת זה כדאי לזכור גם כן,

כי המושג הזה של להיות יהודי ערבי,

זאת אומרת, אדם שהתרבות שלו מבוססת על אום כלסום ופריד אל-עת'רש וקריאת שמע,

הדבר הזה שהיה מובן מאליו, שאתה יכול להיות יהודי ערבי,

כשם שאתה יכול להיות יהודי פולני ויהודי גרמני בדיוק באותה צורה,

הוא הפך להיות דיכוטומי על פי הגדרתה של הציונות,

כי אותה ציונות חילונית ששללה את היהדות שללה גם את הערביות.

כלומר, היחס של התרבות הציונית כלפי המזרחים היה יחס של דיכוי חד משמעי.

התימנים כולם היו חרדים.

אז לקחו אותם בכוח, הורידו אותם בשדה התעופה,

אמרו אין איפה לשים אותם. שמו אותם במעברות

ושלחו בני קיבוצים

להדריך אותם.

קטע מהמדריך השומרי,

דצמבר 1956,

כיצד ננהג בחניכים דתיים.

בין חניכינו אנו פוגשים לא אחת בחניכים דתיים,

בייחוד בהדרכה במעברות יישובי העולים.

מובן שכוונתנו היא להביאם לידי הכרה כי אמונתם באלוקים משוללת היגיון והצדקה כי הדת היא פרי המשטרים הריאקציונריים ואין לה זכות קיום אצל הנלחמים למשטר מתקדם.

בקיצור,

בשלב זה ינהג המדריך בסובלנות וישתדל לבטל את חשיבותה של הדת כגורם מפריע לחברות בתנועה.

לאחר הסברה בזאת,

שלא כלולה בה ההתקפה ישירה על הדת כי עם השמטת הבסיס מתחתיה יגיע החניך בעצמו להכרה שאין אלוקים ויטוש את האמונה הדתית.

המדריך השומרי נשאלות בחינוך השומרי בהוצאת הסתדרות השומר.

אשתי הייתה שליחה

במחנה אלר פה,

בהרי ירושלים.

עשרות מאות ילדים גזעו להם את הפאות, אמרו עכשיו יש הסתדרות.

הסתדרות.

עבודה, כסף, מזון,

רק מי שבהסתדרות.

ראשית, אני חושבת שצריך לעשות הפרדת הדת מהמדינה, ואפשר, ובשלב הראשון הייתי עושה הפרדת הדת מהפוליטיקה.

בהקשר של הפרדת הדת מהמדינה, אני חושבת שצריך לבטל את הרבנות הראשית, צריך לבטל את חוק בתי הדין הרבניים,

צריך לבטל את המועצות הדתיות,

צריך לספק שירותי הדתיות. לאט לאט, איך אומרים באנגלית? היא השאירה משהו. היא השאירה משהו, כן.

אוקיי, אז כיוון שכל הדברים האלה אי אפשר לעשות אותם מיד ועכשיו, אני רוצה להציע שני פתרונות לטווח קצר. בבקשה. הפתרון הראשון שאני מצפה מכל ממשלה שתקום, בעיקר מממשלת שלום, ממשלת ברק, מרכז, עבודה, ערבים ומרצ,

אני מצפה שלא ישתפו את המפלגות הדתיות והחרדיות בקואליציה המתמחית. אמרנו אלף פעמים, אני אומרת, בפעם האלף ואחת.

מרצ ושס לא יושבים בקואליציה.

ביחד.

זה ברור? או שמרצ יושבת בקואליציה, או שש״ס יושבת בקואליציה.

לא יכניס את ש״ס לקואליציה, לא יאפשר להם להמשיך ליהנות מעטיני הכספים של המדינה לצרכים פוליטיים שלהם.

אנחנו שומעים רק לא ש״ס,

כביכול על בסיס של העיקרון של שלטון החוק,

אבל למעשה, כפי שאפשר לראות,

על בסיס השאיפה לשבור את היהדות החרדית.

אגב,

ומבחינה זאת הביטויים האלה,

לא תשמע אותם היום,

אבל כשאתה שומע על הצורך לייבש את הביצה שבה קמה ש״ס,

אתה שומע בעצם את אותו דבר עצמו.

דהיינו,

צריך לתת לילדים האלה כסף,

צריך למנוע את הבעיות של העוני, שזה ודאי דבר חשוב,

אבל למה צריך למנוע את הבעיות של העוני?

לא בשביל למנוע את הבעיות של העוני, אלא מתוך ההנחה שאחרי שתיפתרנה בעיות העוני,

אנשים יפסיקו להיות דתיים,

אדם דמוקרטי צריך להגיד שמגיע את כל התקציבים האלה, ללא שום קשר. כך שזה היום לא כותבים ככה.

היום לא כותבים כמו שכתבו בשומר הצעיר ככה, מתנהגים ככה.

פעם הייתה פה אשליה,

קראו לה סטטוס קוו,

אבל האשליה נוקצה והסטטוס קוו מת. אנחנו בסכנה שהחרדים יבלעו את המדינה ונחזור לימי הביניים. מאז הבחירות החרדים הרימו ראש, וצריך להנמיך להם קצת את הראש. יש מלחמה בישראל,

מלחמת תרבות,

מלחמת דת.

כן, זהו מאבק לחיים ולמוות,

לחייה או למותה של הדמוקרטיה הישראלית,

ואנחנו ננצח.

זאת מלחמה.

עליכם להבין סוף-סוף שזאת מלחמה.

אנחנו לא רוצים אותם בתוך החיים שלנו.

אנחנו לא רוצים חקיקה דתית.

אנחנו האמנו שהם, האורתודוקסים החרדים, יעלמו דווקטור,

ונפסיד, כן נפסיד,

בין המדינה לבין אדגב, בין אדגב לבין המדינה.

אז יש לזה רק פתרון אחד,

ההפרדה.

הפרדה בין דת ומדינה. כולם ביחד. נלך, נעשה חוקה לישראל, נגן על בית המשפט,

נגן על כך שנהיה מדינה דמוקרטית,

כפי שאנחנו רוצים שנהיה,

על פי החלום של אבות הציונות דוד בן-גוריון.

זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, כאן, בארץ ישראל.

תודה רבה לכם, ואנחנו נרצח!

אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה,

ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל,

אני אבחר בדבר השני.

אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע,

ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות.

אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר.

לי יש בן.

הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר,

כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר,

וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות ואת הקיפוח שנפלו בחלקי,

ושעוד יפלו בחלקי, בגלל היותי יהודי.

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה.

לא ניתן להם זכות בחירה.

תהיה מדינה דמוקרטית כפי שאנחנו רוצים שתהיה על פי החלון של אבות הציונות דוד בן-גוריון, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל.

אם הרצל שלח את אנשי הכהונה הדתית אל הקסרקטינים,

גם ז'בוטינסקי רצה להפריד בינם לבין המדינה,

בינם לבין המדיניות.

המתיימרים להיות תלמידי ז'בוטינסקי היו מיטיבים לעשות לו היו קוראים אוזנם לשמוע מה היה לרבם לומר בסוגיות

של דת ומדינה.

אני חושב שהאבות המייסדים של המדינה לא היו מרוצים מכך

שהחלום הזה על האדם החדש לא התגשם.

הם היו חושבים שהציונות שלהם נכשלה.

הרצל לא היה מרגיש כאן בבית אם הוא היה מגיע לכאן. הוא היה חושב שיש כאן הרבה יותר מדי חרדים.

‫הוא היה מרגיש כאן.

סמליאל בגלילה

זה לא כל הסרט יש עוד עשרים דקות אבל אני לא אלאה אתכם

אבל לא ידעתם את זה

אלה מנהיגי הציונות ומפארים בתמונותיהם את משרדי הממשלה

על שמותם יש רחובות

בארץ ישראל

ואם תדעו מה הם חשבו על היהודים אוי ואבוי

אבל מה לעשות יש מי שמכתיב גם איך צריך לחשוב

את זה לא מלמדים בבית ספר באוניברסיטאות יודעים את זה

אבל בבתי ספר לא מלמדים את זה, מציגים את הכל באור חיובי

עכשיו אתה יכול להבין

למה יש פערים בחברה הישראלית

למה?

כי יש אנשים למעלה ויש אנשים שצריכים להיות למטה

אם אתה לא מתאים לחזון שרצו הראשונים אתה תהיה למטה

יש ישראל השנייה, שמעתם על ישראל השנייה?

אנחנו מישראל השנייה

זה המצב לצערנו הרב

יש איפה והבדל בין דם לדם

בין יהודי ליהודי,

תלוי מאיזה מוצא הוא, מאין הגיע

ומה רמתו האינטלקטואלית, זה מה שקובע

אם יתחשבו בך, אם יהיה לך קידום, אם תצליח בחיים או לא

הכל תלוי בזה

יש עשירון עליון

בתשע עשיריות זה פחות מהעשירון העליון

ויש הציבור הנאור שברק, אהרן ברק

נשיא בית המשפט העליון החליט שצריך לפסוק לפי הציבור הנאור במדינה

אפילו שהוא מיעוט

כי הם החכמים, הם הנבונים

ואנחנו לא מבינים

ברוך השם העם הזה

לא עד כדי כך לא מבין

וברוך השם ההשפעה של התשקורת בשנים האחרונות נהרסת

נהרסת הציבור פתאום תופס

שהכל מתוכנן

הכל נעשה עם מטרה לכיוון מסוים ברוך השם היום העם מבין את זה, פעם לא,

פעם היום אומרים מה לא שמעת?

מה לא קראת?

אתמול עברו ברדיו

כאילו מהר סיני

היום מבינים שיש כתב מאחורי זה ויש מי ששולח אותו ויש מי שמזמין כתבה

ויש מי שאומר פנו אליי מאות טלפונים כל אחד ראו את הידועה

היום כולם יודעים ברוך השם, כולם יודעים

אתם יודעים, אני נדהמתי

לפני יומיים כשהייתי פה בברנר הייתי במקום

שיש שם אתם בלוויזיה בלובי

והייתי צריך לשבת שעתיים שם להמתין למשהו

ואני ממתין ושמתי לב שהחילונים שישבו שם

אחד מהם לא יסתכל בטלפלוויזיה

נדהמתי

מה לא מעניין אותם מה אומרים?

נמאס להם

נמאס

לא יסתכל אחד

חשבתי אולי

להציץ, כלום!

פלא פלאות

אתם יודעים, בגרמניה

שישה אחוז מהגרמנים הנאורים

לא מכניסים אתם בטלוויזיה בבית

בשווייץ שתי

עשרה אחוז הוציאו אותם מהבית, נאורים,

אין.

חבר כנסת יובל שטייניץ, סיפרו לי היום, אין לו אתם פלוויזיה בבית.

והוא נאור, למה?

הוא חושב שזה המכשיר הכי הרסני שיש היום בחברה.

והוא חבר כנסת.

אדם עם שכל מבין,

פה מלעיטים אותי מהבוקר עד הערב מה שרוצים, ואין לי מין משהו להתגונן מול.

אתה לא יכול להיות כמו פה בהרצאה,

אתה יכול להתווכח, להביע דעה, להגיד, אין עם מי לדבר.

אתה יכול להחליף את החנה ולשמוע תעמולנים אחרים.

זהו.

חיי חברה היום בישראל כמעט ואין.

אולי לנוער קצת ריקודים, טרנס, טקאדום, טקאדום, טקאדום, טקאדום.

אבל הציבור המבוגר, אם לא מתאים לו סימפוניות וקאמרים, והבימה, ולראות אנשים עם הרבה משחה על הפנים, אז מה אפשר לעשות?

מה אפשר לעשות?

הרי יש תרבות ישראלית. מה זה תרבות?

רייטינג, רייטינג.

לשבת ולראות כל פעם את אותם אנשים,

אותם בדיחות,

שמרח עם איזה שעימום.

לא לוקחים ספר, לא מתפתחים אינטלקטואלית, לא לומדים, לא שום דבר. הכל אינסטנט, אינסטנט. מקבלים הכול מוכן, אין עם מי להתווכח.

שום דבר. זהו.

עוברים הימים... למה אין ערוץ לוי הדתי?

למה אין ערוץ דתי? כן. בגלל הסרט הזה.

לא רוצים שיהיה דתיים בכלל. אתה רוצה שיהיה להם עוד ערוץ?

אוה,

זה מה שאני צריך.

לאן אתה הולך?

אליי.

הנה מנהל הבית, ברוך השם.

תן לו מיקרופון,

שלא תהיה אפליה.

אשכנזי.

בוא, שב.

לא אשכנזיפט, אשכנזי.

ערב טוב לכולם.

אתם יודעים שהשוסעים שמדברים... שמי עוזי חצב,

אני מנהל מרכז ברמור,

ובטח אם אפי היה מציג אותי היה אומר דוקטור חצב, שיהיה מעניין.

אז אני לא שחקן טוב כמוך,

וללא ספק,

אם כי נותני לי מיקרופון אני גם מתחיל להשתולל,

ללא ספק את עושה את זה טוב.

אבל, חברים, אני יושב פה אתכם,

ונתתי לרב להיות פה, ולי אין בעיה שתשמעו

ותגידו כל מה שאתם רוצים על דעתכם.

אבל אני חושב שיש אי-צדק גדול בלקחת את הדברים חד-צדדית.

מה שהייתי מצפה ממך זה לא לספר לי,

בחיי לא ידעתי,

עד כמה אבות הציונות היו אנטי-דתיים. לא ידעתי.

ואני איש השומר הצעיר לשעבר,

בקושי הייתי בבית כנסת,

אבל זה לא מפריע לי פה, במרכז הזה,

ומי שיודע, יודע,

שעד שאני לא הגעתי לכאן, אף אחד מכם לא דרכה פה כף רגלו, נכון?

אני המנהל הראשון שאמרתי

שאם אתם תושבי השכונה שלי,

אתם חלק ממני וחלק מהמרכז הקהילתי.

תודה.

אבל אני לא עושה את זה בגלל זה.

אני חושב שאני עושה את זה כי מגיע לכם,

כל עוד אתם גרים פה ותושבי השכונה.

אבל אני רוצה לחזור למה שהצגת בסרט.

אתה מציג בצורה חד-הדדית דבר שהוא נוראי.

הייתי לא פעם בכל מיני דיונים שבהם באמת דיברו על ארץ-ישראל, לא השנייה, אלא כבר דיברו על ארץ-ישראל השלישית,

ודיברו על הבעיות של הקיפוח העדתי,

ועל זה אין שום ויכוח.

רק

באותם דיונים, גם כשאנחנו דיברנו על הקיפוח העדתי,

לצערי לא שמעתי, וגם פה הערב לא שמעתי,

מה הפתרון.

אמרת דבר חשוב, כולנו יהודים.

נכון?

כולנו יהודים.

והשאלה שנשאלת, לא להציג את הבעיה שנוצרה,

היא היתה,

אני מקבל אותה,

גם הקיפוח ידוע,

אולי היה פחות ידוע שרצו לגזוז את

זכנם שלה ופיותיהם שלה מגיעים,

לא מז'בוטינסקי ולא,

הרצל היה מומר, זה ידוע,

זה לא דבר חדש.

דרך אגב, אני בא מאותו ארץ

שבה הרצל, ואני לא מומר, הונגריה.

הוא נולד ברובע היהודי בהונגריה.

ומה שהייתי רוצה ממך לשמוע,

ולכן עליתי, מה הפתרון?

כן, מה הפתרון?

אני לא נגד הנושא של הפרדת הדת והמדינה,

אני באמת לא פוליטיקאי,

לא מעניין אותי.

אני רוצה לחיות, כמו שאני אומר, פה בשכונה,

ביחד חילונים ודתיים.

איך אנחנו מסוגלים לקבל אחד את השני?

אתה באמונתך,

אני באמונתי.

אני, מה לעשות, לא כמוכם, לא מאמין בקדוש ברוך הוא,

מכל מיני סיבות.

לא חונכתי על ברכי חלק מהאנשים שגדלו כך.

להפך, אני חונכתי מבית, דרך אגב, עוד פעם, רק בשביל למה אני מדבר על מוצאי,

חצי מהחברים במאה שערים,

שם בתי הונגרין,

זה משפחתי הקרובה, אני לא מדבר אצלנו במשפחה או במאה שערים או בשומר הצעיר,

ועוד בכפר חסידים באמצע.

כמה.

יש המון יהודים, טובים כמוכם,

שעברו את השואה,

שראית פה בסרט,

שאחד המסקנות שלהם אחרי זה היה

אין אלוהים.

למה הוא עושה לנו את זה?

ולכן צריך,

גם אם ההרגשה היא כזאת, שאנחנו נורא

קשה לנו, והנה יש פה מלחמה נגדנו,

הם צעקו כל הזמן,

זו מלחמה, זו מלחמה.

אני רוצה שנדבר על שלום ושלום,

ואיך אנחנו,

שיצא מפה הקריאה, אני יודע שמעבירים אחר כך את הקלצות שלך בהרבה מקומות בארץ,

איך אנחנו מסוגלים,

יהודים דתיים,

יהודים מאמינים ויהודים חילונים,

ואתם יודעים יש גם באמצע,

וזו דווקא זכותם של המזרחים,

ללא ספק.

אני עוד לא רואה אף פעם

נער מזרחי שייכנס לפה ולא מנשק מזוזה.

יש לי אתו לפעמים ויכוח על דרך ההתנהגות שלו אחרי זה,

אבל עוד לא קרה שהוא ייכנס לפה ולא מביתו הוא מנשק מזוזה.

והרבה אשכנזים לא עושים את זה, וזה גם נכון,

ואין בזה שום פסול.

השאלה איך אנחנו נחיה ביחד טוב,

כאזרחי מדינת ישראל,

באותה פוליטיקה שנרצה או לא נרצה,

של הליכוד ושל שס,

וגם מפלגת העבודה עכשיו,

ואותו מרץ שצעק לא עם שס, היה עם שס,

אנחנו כולנו יודעים את זה.

Read my lips. Read my lips, כן, קראנו.

ויוסי שריד היה, ואיננו, וישנו.

אבל באמת,

החוכמה, חברים,

נדבר בכל הרצינות,

לא לצאת מערב כזה עם צעקה אמיתית,

אני מאמין ברגש,

שהנה הכריזו עלינו מלחמה.

מה?

אתה שחקן טוב. אני מדבר מבחינת הדיון. למה אתה לא אומר, לא מדבר את האמת?

לא, לא.

אני אמרתי שהוא מדבר את האמת. אני אמרתי שהרטוריקה,

אני לא דיברתי, סליחה, לא הבנת אותי. הוא אמר שהוא לא יכול להציג את הדברים בצורה שאני מציג. הוא לא אמר שחקן.

שחקן טוב אמר. לא, לא, לא. הוא התכוון

לזה הצגת הדברים.

להט והיפה שהרב עושה, אני לא כוון,

נו, מה לעשות.

הוא איש אמת.

לא, לא חשוב.

זה לא שייך בכלל. אני מקווה שהוא איש אמת.

אני גם לא אומר שמשהו יראה לא נכון,

חס וחלילה.

לא אמרתי לא נכון, ומה שאומרים ומה שכתוב,

מי שקורא יודע.

אבל השאלה, לאן אנחנו הולכים מפה? לכבודו, רגע, רגע.

רגע, רגע.

רק רגע, רק רגע, רק רגע.

קודם כל, ששש, חבר'ה, קצת כבוד.

אני מתכוון לענות לו על כל השאלות.

אני מתכוון לצאת בקריאה כמו שהוא רוצה,

רק הוא התפרץ לדלת פתוחה בינתיים.

אני תמיד עושה את ההכנה קודם,

את ההסברים,

ואחר כך את המסקנות.

אני אענה לך גם על השאלות. רגע, רגע, שנייה.

אבל היות ואתה צפית בסרט,

ואת החצי השני לא הראיתי,

לכבודך אני אראה את המשך הסרט,

ושם גם יש פתרונות

מה צריך לעשות,

מה צריך לעשות,

ואחרי זה אני אענה על השאלות שלך. אתה מוזמן לשבת לידי עוד,

ונראה ביחד, ונמשיך, בעזרת השם.

‫המאמץ הגדול היה לשכנע את החרדים ‫שהם יכולים לחיות במדינת ישראל הציונית,

‫ולכן הבטיחו להם שבנות חרדיות ‫לא ישרתו בצבא,

‫לכן הבטיחו להם שהשבת ‫יהיה יום המנוחה הכללי,

‫לכן הבטיחו להם אוטונומיה בחינוך,

‫ולכן הבטיחו להם שמעמדה של הרבנות

‫לא ייפגע, לא יהיו נישואים אזרחיים,

‫ובעצם גם הבטיחו להם ‫שלא תהיה חוקה חילונית.

ראש הממשלה אהוד ברק משנה כיוון.

‫הממשלה תהיה בלי חרדים, ‫והמדיניות אחרת.

חוקה, נישואים אזרחיים ‫וביטול משרד הדתות.

‫נוצר סטטוס קוו מסוים.

‫במשך 40 שנה הסטטוס קוו הזה ‫החזיק פחות או יותר מעמד.

‫הייתה חקיקה דתית מסוימת, ‫היו נורמות מסוימות

ברשויות המקומיות,

‫וכל אחד סבל את זה בשקט.

‫בעשור האחרון זה נשבר במידה מסוימת, ‫זה הותקף במידה מסוימת, ‫זה הותקף בעיקר על ידי הצד החילוני.

‫חוץ מאשר בענייני אישות,

‫ששם מלכתחילה המדינה החליטה ‫לנקוט בקבלת הקו האורתודוקסי, ‫בגלל הסתירות הפנימיות של המדינה,

‫לא בגלל שום לחץ דתי, ‫ברוב המקרים האחרים,

‫החקיקה הדתית הזאת

‫לא פגעה במסגרת הקיום של חילונים בישראל.

‫אדרבה, אחד הפרדוקסים של ישראל ‫הוא שככל שמדברים יותר על

כפייה דתית וכן הלאה,

‫המצב הוא לגמרי הפוך.

הפרלמנט השוודי חוגג חוק, נדמה לי, לפני שמונה,

‫שמונה, עשר שנים, שאוסר על יבוא מכירה

‫ואכילה של בשר לוויתן, ‫ונכנסו לשוודים לצלחת.

כן, ומי כפה את החוק הזה? מי הביא אותו?

‫קבוצה של ירוקים, שאני חושב ‫שלא מונה גם את רוב האוכלוסייה.

כן, כפתה את זה, היה שם מנהג ‫לאכול סטק לוויתן. בשם מה?

בשם ערכים של הגנת הסביבה.

‫להם חשוב אידיאולוגית להגן על שלא ייכחד ‫מין מסוים של לוויתנים.

‫לאחרים זה לא חשוב, לגיטימי,

‫מחלוקת אידיאולוגית. ‫כפו את זה על כל תושבי שוודיה. ‫אף אחד לא טען שזה אנטי-דמוקרטי.

‫עכשיו, בישראל,

‫אותם נאורים, במירכאות כפולות, ‫שמדברים בשם הדמוקרטיה, בעצם רוצים ‫שאנחנו נגיע למצב כזה,

‫שמרץ או מפלגת הירוקים יוכלו להציע ‫מחר לפרלמנט חוק

למניעת יבוא ומכירה של בשר לוויתן, ‫בשם הגנת ערכי הסביבה.

‫כלומר, בשם איזו אידיאולוגיה ירוקה,

מערבית,

‫שהגיעה לכאן, מהמערב,

‫וזה יהיה לגיטימי,

‫אבל הדתיים לא יוכלו לחוקק חוק ‫שאסור לייבא ולאכול בשר חזיר.

למה? כי הם מדברים ‫לא בשם אידיאולוגיה מערבית, ‫אלא בשם אידיאולוגיה יהודית עתיקה,

‫שרואה פסול באכילת חזיר.

‫וזה כמובן מצב אנטי-דמוקרטי. ‫אותו דבר, למשל,

‫תסתכל על שמירת השבת.

‫אם דתיים מנסים לחוקק חוק ‫שיאסור על עבודה בשבת,

‫זה נחשב ללא לגיטימי, ‫כי אם בעל העסק הוא חילוני,

‫למה שיכפו עליו לא לפתוח את העסק בשבת ‫ולא להשיג פועלים בשבת?

אבל אם מפלגה קומוניסטית או סוציאליסטית ‫תרצה חוק של יום מנוחה קבוע, ‫כי אם לא יהיה יום מנוחה קבוע, ‫לא יהיה יום מנוחה.

יום מנוחה קבוע בגלל ערכים סוציאליסטיים ‫שמקורם בכתבי מרקס,

‫זה ייחשב ללגיטימי.

כן? כלומר, אנחנו נגיע למצב אבסורדי בגישה הזו,

‫שכפייה, הרי כל חוק הוא כפייה,

‫שכפייה מטעמים של אידיאולוגיה מרקסיסטית,

‫קומוניסטית או ירוקה או קפיטליסטית ‫תיחשב ללגיטימית,

‫וכפייה מטעמים של אידיאולוגיה דתית

‫תיחשב לפסולה.

זה דבר אבסורדי לחלוטין ‫מבחינה דמוקרטית.

ירושלים לפני 30 שנה, בימי שישי, שבת,

‫בתי העסק היו סגורים לחלוטין.

לא היו מקומות בידור.

כל זה היה סגור.

היום הכול לגמרי פתוח.

‫ועדיין ממשיכים לדבר על כפייה דתית. ‫הרי זה בלוף.

כשאני גדלתי בתור ילד בירושלים,

‫לא ניתן היה להעלות על הדעת ‫שאי פעם תוכל ללכת בשבת בבוקר לקולנוע.

יש במרכז העיר ממש סופרמרקט ‫שפתוח בשבת.

יש מקדונלדס לא כשר.

אלה דברים שפעם נחשבו לבלתי אפשריים.

והנה זה חדש בירושלים.

במרכז הבירה נפתח סופרמרקט חדש,

‫שיפתח את דלתותיו לציבור גם בשבת.

‫חדק נוסף נפתח בחומת השבת הירושלמית. ‫סופרמרקט ראשון יהיה פתוח ממחר גם בשבת.

אין שום חקיקה דתית בישראל בעשור האחרון.

‫לא הייתה שום התקדמות בחקיקה הדתית.

‫כל מה שהיה זה ניסיון לסתום חורים שנפרצו,

בדרך כלל על ידי בתי המשפט או על ידי הבגץ,

‫בסטטוס קבוע דתי-חילוני,

‫שנוצרה חקיקה שניסתה לסתום את אותם חורים, ‫להחזיר מצב לקדמותו.

‫לא הייתה שום התקדמות, שום פרוגרסיביות

‫במעורבות של דת בחיי המדינה בישראל. ‫ההפך הוא הנכון.

‫פעם הייתה פה אשליה, קראו לה סטטוס קוו,

‫אבל האשליה נוקצה והסטטוס קוו מת. ‫אנחנו בסכנה שהחרדים יבלעו את המדינה ‫ונחזור לימי הביניים. ‫מאז הבחירות החרדים הרימו ראש, ‫וצריך להנמיך להם קצת את הראש.

‫אז יש לזה רק פתרון אחד, ‫ההפרדה, הפרדה בין דת ומדינה. ‫-אז לטעמי, מי שדורש להפריד ‫את הדת והמדינה,

‫במובן של להפריד את הדת מהפוליטיקה,

‫אלה הכוחות האנטי-דמוקרטיים.

‫הם מדברים בשם הדמוקרטיה. ‫מרץ בעיניי

היא מפלגה אנטי-דמוקרטית מובהקת.

‫לא רבנים, לא פסקי הלכה, לא צו אלוהים,

‫ונסית, כן נסית, ‫בין המדינה לבין הדת, בין הדת לבין המדינה.

‫המסקנה הלוגית של מה שהיא אומרת, ‫זה ביטול זכותו של האדם הדתי

‫להשתתף במשחק הדמוקרטי,

‫להיות מושפע ולהשפיע,

‫וביטול הזכות של מפלגות דתיות להתקיים. ‫ולמעשה, עד כמה שידוע לי, מרץ

‫זו המפלגה היחידה בישראל היום

‫שתובעת לבטל את זכותן של מפלגות אחרות להתקיים. ‫הם לא אומרים את זה בגלוי, ‫הם לא אומרים למפד״ל אין זכות להתקיים. ‫הם רק אומרים, המפד״ל מפלגה דתית,

‫אין לה מה לעשות בכנסת.

הבעיה של מדינת ישראל זה שכל עוד היא קובעת ‫שהמדינה היא מדינתו של העם היהודי,

‫והיא תמשיך להיות מוגדרת כמדינה דתית,

‫אי אפשר להגדיר את ישראל כמדינת העם היהודי ‫ולדבר על הפרדת דת ומדינת.

‫הנה, זה בלוף.

זה בלוף.

‫-זה יצח זמן, אבל היום הזה בוא יבוא.

‫יוסרדו עדת מהמדינה!

‫בגץ קבע היום שלנשים יש זכות שווה

‫להתפלל בכותל המערבי, ‫גם בקול רם וגם לעטות טלית.

‫ולראשונה בישראל, שתי נשים יירשמו ‫כאימהות של אותו ילד.

‫בית המשפט העליון הכיר היום ברוב דעות ‫של השופטות דורנר ובייניש, ‫כי גם רותי וגם ניקול הן האימהות של מתן בן הארבע.

‫אני חושב שהבגץ היום חטא חטא ‫חטא כבד מאוד ‫כלפי כל מערכת היחסים ‫בין היהדות לבין מדינת ישראל, ‫וקראתי לזה בבוקר ממש סדום ועמורה. ‫-מה אתה מתכוון לעשות? וזה הוכח שוב ושוב, ‫גם באותה הפגנה ידועה, ‫בדיוק על העניין הזה, ‫ביחס לבית המשפט העליון.

‫הפגינו החרדים על כך ‫שבית המשפט העליון מתערב

‫בשאלה מי הוא רב.

‫הם הפגינו מכיוון שטענו, ‫ובצדק רב בעיניי,

‫בצדק רב בעיניי. ‫טענו כנגדם כאילו הם פוגעים ‫בסמכותו של בית המשפט העליון.

‫לא, הם קבעו, לבית המשפט יש גבולות, ‫כמו בכל מדינה דמוקרטית. ‫הם טענו כנגד זכותו ‫של בית המשפט ‫להתערב בעניינים דתיים.

‫לעומת זה, החילונים הם אלה שטבעו ‫שבית המשפט יתעסק בעניינים דתיים. זאת אומרת, החילונים ‫הם אלה שטבעו דווקא חיזוק הזיקה,

‫בין דת ומדינה.

‫לא הפרדת דת ומדינה, ‫אלא חיזוק המימד בין דת ומדינה. ‫וזה מתקבל בציבור באופן מלא.

‫כאילו הייתה פה הפגנה אנטי-דמוקרטית.

‫למה היא אנטי-דמוקרטית? ‫מסיבה אחת פשוטה. ‫כי היו רבע מיליון חרדים,

‫וברגע שהציבור הישראלי רואה רבע מיליון חרדים,

‫בדיוק כמו מתעוררת בו איזו חרדה מפוחדת, ‫כי בזה גם משתמשים בתעמודת בחירות,

‫בתמונות שנראות כמו תמונות מדר שטירמר.

‫מפחידים, תראו, יש פה המון יהודים,

‫סכנת נפשות, כן, ‫המון יהודים יש שם. הפגנה ברישיון,

‫הפגנה בחוק, ומולה הפגנה אחרת,

‫שמציבה את הוויכוח ‫באופן מעוות לחלוטין,

‫כחלק מהבית המשפט,

אגב, זה חלק מהבעיה של החילוניות, ‫הקדושה של בית המשפט.

‫בית המשפט הופך להיות קדוש.

הרב אהרן ברק אמר,

‫ששש, לא לדבר. ‫-באנו הנה היום כדי להגן על היכל הצדק.

‫באנו הנה היום כדי להגן על המקדש האזרחי ‫של מדינת ישראל.

חבר הכנסת תומי לפיד,

לא פעם נשמעת הטענה ‫כי אנו סובלים מרודנות משפטית,

‫והדיקטטור, לטוב ולרע, הוא אהרן ברק.

אמנון דנקנר,

לברק גישה אימפריאליסטית.

יאיר שלג,

ברק אימפריאליסט.

‫תראה, אני מאוד בעד הנאורות, ‫אבל לא בעד הנאורות ‫כפי שמנסים להבין אותה היום. ‫מה שקוראים בישראל נאורות, ‫מחנה השמאל נאורות, ‫זו בעיניי חשיכה נוראית.

זו מגמה אנטי-דמוקרטית, מובהקת,

מסוכנת,

טוטליטרית, שרוצה להשליט קורפוס שלם של ערכים

באופן לא דמוקרטי

על החברה כולה,

בטענה שאלה הערכים הנכונים, כמו כל אידיאולוגיה אחרת, שאלה הערכים הנכונים,

היחידים שבאים בחשבון, שחייבים לחיות על פיהם,

ולכן

צריך להשליט את הקורפוס הזה של ערכים באמצעות,

אם אי אפשר באמצעות הצבעה דמוקרטית, כי חלק גדול מהציבור

מחזיק בערכים אחרים או גם בערכים אחרים.

אנחנו מחזיקים בערכים שונים שלפעמים יש ביניהם איזה התנגשויות,

אנחנו צריכים ליישב את ההתנגשויות,

ואם לא מצליחים לעשות את זה באופן דמוקרטי,

כי למרץ יש רק עשרה מנדטים,

אז עושים את זה על ידי השתלטות על התקשורת.

אנחנו מתייחסים

לכל כלי התקשורת כאל יחידה אחת,

ולא במקרה,

מפני שהם באמת מהווים

היום בארץ יחידה אחת.

ופה יש בעיה דעתי מהותית

של התקשורת בכלל.

כל כלי התקשורת בארץ,

רדיו,

טלוויזיה ועיתונות, נראים כאילו הם נכתבו על ידי איש אחד. תנו לאחד הסטודנטים שלכם לעשות מחקר

במשך יום אחד

מה הידיעות שמופיעות.

בכל כלי התקשורת בארץ אתם תמצאו של 95%,

ולא רק אותן הידיעות, גם כתובות באותו סגנון ומתו סביבי תראייה.

התקשורת

באמת משיגה את גבול כולם.

כשאתה מסתכל במה שכותבים בעיתונים,

משדרים ברדיו, בטלוויזיה, אתה לפעמים חושב

שאין לנו כבר צורך, לא בחוקרים ולא בתובעים ולא בשופטים,

אפילו לא במוציאים להורג.

הכל התקשורת עושה.

תסתכל, היום בתקשורת הישראלית, אם אתה לוקח את השנה-שנתיים האחרונות,

החרדים,

הדתיים בכלל, לא רק החרדים, הדתיים בכלל,

מצטערים כמו איזו מפלצת

שבאה ומאיימת לטרוף את הדמוקרטיה ואת החברה הישראלית ולהשליט פה איזה הומיניזם.

והכוח הפך להיות גדול, והכוח הפך להיות ענק.

והענק יצא לדרכו.

הוא על ידי שימוש

בהטיה של התקשורת,

ועל ידי שימוש בבית המשפט העליון,

ועל ידי ניסיון

לעקוף את המנגננים הדמוקרטיים באמצעים לא דמוקרטיים.

לכן גם

המגמה והתמיכה בבית המשפט העליון ובהעצמת כוחו של בית המשפט העליון

בקרב החוגים הללו,

החוגים האלה,

וכבר שמעתי גם דיבורים מפורשים בעניין הזה. החוגים האלה אומרים,

אנחנו לא מצליחים לעבור את העשרה, אולי עשרים אחוז,

כן, אם ניקח גם חלקים ממפלגת העבודה ושילוז.

ולכן מוטב לנו שבית המשפט העליון ייקח לידו כמה שיותר ויותר עניינים, כי בית המשפט העליון

פחות או יותר נוטה לחשוב כמונו ברוב הסוגיות.

שופטי בית המשפט העליון וכל שופטי מדינת ישראל,

אנחנו אומרים לכם,

מיכל, אל תהיו ואל תחתו.

מנחם מאוטנר

בג״ץ תפס צד עם הקבוצה הליברלית נגד הקבוצה המבקשת

לעצב את דמותה של ישראל על פי ערכיה של היהדות.

חוגים ליברליים מצאו עצמם נכשלים במשימתם לשוב לשלטון.

בג״ץ פתח בפני החוגים האלה ערוץ להתערבות במהלכיו של השלטון במטרה לשבשם,

והבטיח להם עולם הערכים בו ירגישו בבית.

ולכן נחסל את הדמוקרטיה הישראלית,

למעשה לפחות נרוקן אותה מתוכנה,

נעביר את הסמכויות לבית המשפט העליון,

הכנסת,

חקיקת החוקים בכנסת תהיה בעצם המלצות לבית המשפט העליון, שיצטרך לשפוט כל חוק באמצעות החוקה ולהחליט אם לקבל אותו או לא,

הוא בעצם יהיה

הצוחק האחרון, המכריע האחרון, זאת אומרת, דה פקטו הוא יהיה המחוקק הראשי,

הכנסת רק תציע לו חוקים.

וכך אנחנו נצליח לשבש את הדמוקרטיה ולכפות את הערכים הנכונים

שלנו

על הכלל.

במהלך שנות ה-80 אימץ בית המשפט העליון את גישת האקטיביזם השיפוטי.

גישה זו דוגלת במעורבות בית המשפט בכל תחום,

גם בנושאים חברתיים ופוליטיים מובהקים.

ביטוי בוטה לכך העניק אהרן ברק

אין תחומים בלתי שפיטים, הכל שפיט.

בעיניי, מלוא כל הארץ משפט.

אין תחומי חיים מחוץ למשפט.

חוקי היסוד הסירו את העקבות האחרונות,

ובית המשפט אינו נמנע אף מביטול חוקי הכנסת.

השופט אהרן ברק

הציבור הנאור הוא המשקף את התבונה.

השופט בדרך כלל רואה את עצמו כשייך אליו.

ההכרעה לגבי ערכיה של המדינה צריכה להיעשות על פי תפיסות הציבור הנאור במדינה.

עורך דין גידי פירשטיק

חיפשתי בכל 14 פסקי הדין

שכתב ברק לא מצאתי בכל אותם מאות עמודים ולו ציטוט אחד ממקור יהודי כלשהו.

מצאתי ציטוטים

מפסקי דין אמריקאים,

אנגליים, פסק דין אוסטרלי, גרמני, הודי.

דדי צוקר,

הביטוי של ברק, הציבור הנאור,

כל כך לא מוצלח שהוא אחד הביטויים היותר מקוממים שנשמעו עד היום.

מה זה הסיפור הזה שבגץ הוא שלנו

ואנחנו ננחיל לשכבות הנמוכות ערכים מערביים?

פרופסור אריאל רוזן צבי זל.

השופט מנחם אילון לא ראה עצמו נאור.

באחד מפסקי הדין שלו כתב

מיהו ציבור זה?

מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו?

גם הנאצים, יימח שמם, באו ממדינה נאורה.

עורך דין יונה יהב

הבגץ מעוות את הסדר הדמוקרטי במדינה.

מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס.

לטעמי, לא הכל שפיט.

עורך דין דרור חוטר ישי.

ברק מערער את המבנה הדמוקרטי של המדינה.

ברק הפך את עצמו למנכ״ל-על של המדינה.

דוקטור צבי צמרת,

הרחבת הסמכויות היתרה של בגץ מאיימת על הדמוקרטיה.

מנחם אילון, שופט בית המשפט העליון בדימוס.

התיאוריה

שמותר לבגץ להתערב בנעשה בכנסת,

אין לה שום אחיזה במציאות.

יעקב מאלץ,

שופט בית המשפט העליון בדימוס.

בגץ חצה קווים אדומים.

מישאל חשי, שופט בית המשפט העליון.

באקטיביזם השיפוטי יש מחטף חוקתי.

פרופסור אנדרי מרמור,

התערבות השופט ברק בעבודת החקיקה בכנסת, שערורייה.

פרופסור רות גביזון,

אני חושבת שאין אף בית משפט בעולם שנטל לעצמו סמכויות כאלה.

עורך דין אהרון פפו,

בית המשפט הפך לנושא דגל המלחמה בדת.

בסיוטים הגרועים ביותר לא יכלו לתאר לעצמם ראשוני בית המשפט העליון,

כי המוסד שהקימו יקבל תדמית כאילו היה סניף של הליגה למניעת כפייה דתית.

חבר הכנסת פרופסור אמנון רובינשטיין,

רבים מתנגדים בתוקף למדיניות בגץ.

בגץ איבד את התמיכה הרחבה שהייתה לו בעבר.

טומי לפיד הוא מוקיון שמנחה פה את הדיון הפוליטי בישראל כבר הרבה שנים,

מאז שהמציאו את התוכנית טלוויזיה שהוא עומד במוקדה.

הוא מוקיון שמנחה פה את הדיון כבר הרבה מאוד שנים. המדינה הזאת היא מדינה יהודית ואתם גויים.

והטלוויזיה אוהבת את זה.

טומי לפיד זו תופעה מדהימה

של אדם שהוא עצמו קורבן השואה וניצול השואה.

שהוא עצמו הגיע מתוך התופת הזאת ובא ושולל כל תרבות שאיננה התרבות המערבית,

שהיא בשבילו סמל הנאורות.

והוא מטיף בגלוי כנגד כל דבר שאיננו עומד בקנה אחד עם עמדתו, ובפרט נגד דתי. המרד החילוני. החרדים יבלעו את החרדים. חרדים, חרדים, בלי חרדים.

ואתם גויים!

היום הוא מוגדר פה כשמאל,

אבל זה אדם שהטיף לשים פצצות

בכפרים ובערים ערביות.

אם הייתה לו כיפה והוא היה אומר את זה, הוא היה היום בבית סוהר במדינת ישראל.

אפשר להגיד את זה בוודאות.

אחרי רצח רבין, להגיד כזה דבר, אם מישהו היה אומר סתם בקיוסק, הלוואי שהערבים ימותו,

אז הוא היה נכנס ישר לחקירה במשטרה.

והיו ישר חוששים האם הוא קשר מאיזושהי מסגרת ארגונית. סתם גזען קטן ומסכן.

אם הוא היה דתי, אם הוא היה מזרחי,

היו עושים על זה תוכניות טלוויזיה.

אבל הוא חילוני אשכנזי,

ולכן הוא אמר את זה, וזה עבר בשקט.

אבל אותו אדם מסית כנגד דתיים

בצורה חולנית ממש.

והוא פשוט ביטוי קיצוני, אבל מה שמעניין זה שהוא זכה בשישה מנדטים בכנסת.

זאת אומרת, הוא זכה בחמישה אחוז מקולות המצביעים במדינה.

אז בכל מקום אחר,

הרי זה היה נתפס כימין רדיקלי. זה עמדתו של אפן.

זה עמדתו של אפן, שאצלו רבויה.

בנימים אנטישמיות קלאסיות נגד היהדות החרדית.

עכשיו הוא מייצג של משהו שקיים לאורך התרבות הציונית, והוא המייצג הקיצוני שלו.

עם תעמולה שלו וגם של תנועת מרצ,

שמציגה את הסכנה מפני החרדים תוך

הצגת תמונות של התקהלויות חרדיות כאילו הן המסוכנות.

אני לא חושב שאפשר לקחת את טומי לפיד לבד. המעניין הוא דווקא יוסי שריד, מנהיג מרצ,

התנועה שמוגדרת כשמאל.

יש זיקה ישירה בין היחס כלפי הדתיים ובין היחס כלפי...

להיפטר מאלה ולהיפטר מאלה.

מדינה חייבת לטפח גם את הרוחניות,

גם את חיי הרוח.

כמו שאני חושב שמדינה מחויבת, גם אני מרצה לפילוסופיה,

והמדינה מממנת את זה במידה רבה.

כל מדינה מממנת גם את הבימה ואת הקאמרי וחוגים לספרות ולפילוסופיה,

שגם לא מייצרים ישירות שום דבר, אם כי הם תורמים לפוריות,

לדעתי בצורה חד משמעית, כן,

מדינה ואקדמיות למוזיקה וכולי.

ודאי שאין בכך שום בעיה. במדינה שיש בה חרדים,

הצרכים של החרדים הם צורכי מדינה.

זאת אומרת, אם הוא צריך מקווה,

אם הוא צריך בית כנסת,

אם הוא צריך בית ספר דתי,

המדינה צריכה לתת לו את זה. הוא לא צריך לבוא ולעשות את זה בעצמו, אלה צורכי מדינה.

לפסול הקצוות של המדינה לישיבות,

לטעון שתפקידה של המדינה, כן, לבטל את ה...

להתנגד לכך שהמדינה תראה את עצמה כמחויבת לפיתוח חיי הרוח, גם במובן הרוחניות, גם במובן הדתי של המילה,

להמשך הפיתוח של הלימוד,

של תלמוד, של משנה, של חזל,

ברמה מאוד גבוהה, כן, של מסורת, של משפט עברי וכולי,

זו כמובן טענה אבסורדית.

שום עם לא אמור להתכחש למסורת שלו, ולנו יש מסורת מפוארת,

שאנחנו צריכים לא רק לא להתכחש לה, אלא להמשיך ולפתח אותה,

ולא רק להציב אותה במוזיאונים.

תחליף אמיתי, מלא, שלם,

ליהדות הדתית, לא נמצא.

לא להציבא לנו משה, לא להשאר, כן. מי היו שלושה בעלי עברית אברהם?

איזה שבוע הייתה פה איש, חכה, חכה, חכה, חכה, חכה, חכה, חכה, חכה. כך שתלמיד שבוגר בתלמוד תורה הוא נעשה כמין תלמיד חכם קטן.

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש,

אחד מחמישים, תרומה גדולה.

שייכנו אותו בצורה גסה כדי לדעת מה איזה מסור מותר.

צריכים לבן בשערות, ובלי שיגעו בתפילים.

משה רוויין, אנחנו יודעים, נחשב לגדול הנביאים שקמו לעם ישראל כנגדו,

נחשב לגדול הנביאים שקמו לעם ישראל כדי לדעת מה שקמו לעם ישראל כדי לבדוק את העם ישראל.

אדוני היושב-ראש,

הנה אנחנו רואים מה אומרים,

אלה שלא מהצד של שומרי תורה ומצוות.

זאת אומרת, מי שהעין שלו פקוחה יודע ומבין עכשיו מה שלא ידע קודם,

מה הפתרונות.

אז קודם כול צריך להבין,

זה אנחנו מראים בשביל שלא יטעו אותנו ולא יבלבלו אותנו במילים או במילים חלופיות.

זו האמת לאמיתה, לצערנו. לא אנחנו בחרנו שיסתכלו עלינו כך.

אבל את זה צריך לדעת ולהכיר.

אחרי שאתה מכיר אתה צריך לדעת דבר נוסף.

נכון, הם אוחזים בדעתם, זו זכותם.

אנחנו אוחזים באמונתנו, זו זכותנו.

אם אומרים דמוקרטיה היא שווה לכולם.

אם דוקטור עוזי,

עוזי רוצה להישאר באמונתו או בחוסר אמונתו, זו זכותו.

אם אני רוצה לאחוז בזה, זו זכותי.

אני לא מפריע לו,

הוא לא אמור להפריע לי.

אבל מה שנעשה, נעשה שאומרים שיש כפייה דתית,

וכל חוק שבא דתי אז זה כפייה דתית,

כשאנחנו מיעוט.

וכשהרוב כופה עלינו דברים שאנחנו לא רוצים, אין לנו ברירה, כי הדמוקרטיה אומרת שהרוב קובע.

אז אם הרוב קובע,

אז תקבל.

בין שהוא אומר לטובתך,

בין שהוא אומר שלא לטובתך.

אתה אומר מדינת חוק, החוק קבע, תקבל את החוק.

מותר לבקר את החוק.

ראיתם? ביקרו פה את החוק. מי ביקרו את החוק?

ביקרו נשיאי בתי משפט בעצמם.

מותר לבקר את החוק, זה לגיטימי.

אל תעשה דברים שאסורים, תעשה דברים המותרים.

אבל להביע דעות

זה הזכות הראשונה וחופש הביטוי שיש לכל יהודי.

אבל לצערנו הרב, לא נותנים לנו את חופש הביטוי בכל מקום.

זאת הבעיה.

אז לכן, כשאנחנו רוצים להעביר את המסרים של היהדות האותנטית,

המקורית, השורשית

של המשפחה של דוקטור עוזי

ושל המשפחה שלי,

הוא בא מאירופה והוריי באו מתימן,

אבל הסבא שלו והסבא שלי נראו אותו דבר.

והאבא שלהם ודאי שנראה אותו דבר.

פה נוצר הפספוס.

באירופה הייתה השכלה,

ההשכרה חדרה ולקחה איתה רבים וטובים

שהאמינו

שמה שהגויים היום יודעים בתחומי המדע וההשכלה הנרחבת,

זה יוביל את העולם לעולם יותר טוב, יותר משופר, ונצא מהתחום הצר של הגטו,

מהאמונות האפלות, הישנות וכו'.

רבים התפתו אחרי זה והלכו לצד.

חלק

לא הלכו, ונשארו נאמנים למסורת היהודית.

מאצלנו לא הגיע אחד כזה,

כי ההשכלה לא הגיעה לשם.

אבל פה עשו להם את השטיפת מוח של ההשכלה,

וחלק מאיתנו גם כן זנחו.

אני הייתי אחת מהקורבנות האלה.

אני באתי מבית מסורתי,

לימדו אותי בתל נורדוי בתל אביב,

בית ספר שלימד אותי שמוצאים מן הקוף,

וככה אני גדלתי עד גיל 24. אם לא הייתי נתקל בספר,

לא הייתי יודע שום דבר.

והייתי יכול להיות ממרץ היום,

ודרשה במקום להגיד דרשה היום,

הייתי מדבר בזכות יוסי שריד ונגד הרבנים.

אבל הגורל,

כן, אבל הגורל והקדוש ברוך הוא

עזרו לי למצוא את מה שמצאתי.

אבל אני חקרתי ובדקתי,

ואני עומד מעל כל במה ומוכן להתמודד.

לא ימצאו שאני משקר בדבר אחד.

השיח לא... יכולים לא להסכים.

יכולים לא להסכים,

אבל לא יכולים להגיד שאני משקר או מסלף בדבר אחד.

ואם היו מוצאים דבר כזה במשך 22 שנה שאני מדבר,

וואו, מזמן הייתי צריך לעמוד למשפט.

אבל ברוך השם,

זה מה שאני אומר.

עכשיו, מה המסקנות שאני אומר בסוף?

אני אומר ככה.

אם היו עושים את מה שאני עושה,

לא אנשים פרטיים, משרד החינוך,

והיה נותן את האופציה, כמו שאומרת השרה היום,

והלוואי שהיא תצליח,

שהיא תיתן את האפשרות שבן אדם לא יראה את הבית כנסת רק בבר מצווה,

אלא שידע על בית כנסת.

כנסת עוד לפני,

שידע מה זה, למה זה,

מה זה מצוות תפילין,

מה זה טלית ביהדות.

לא ייתכן שהוא ילמד על חגים

של הנוצרים ועל חגים של המוסלמים וילמד קוראן וברית חדשה בדקדוק רב ובכבוד.

ואת תורת ישראל יביאו מסלפים

ויגידו ביקורת המקרא ומפרשים ברוח נצרות.

לא ייתכן דבר כזה במדינת היהודים.

אפילו אצל הגויים לא מלמדים תנ״ך כמו פה.

מלמדים את זה לפי התנ״ך, לפי הבנתם,

לא עם סילוף מכוון.

זו המשאלה שלי.

כיוון שהיא עדיין לא מתגשמת אז אני עושה את זה באופן עצמאי.

אני מחלק הלטות,

מחלק וידאו, מחלק CD-ROM,

מגיע להרצאות,

מדבר, אומר את הדברים,

נוטה לשאול שאלות,

אנשים שוקלים את הדברים ומחליטים מה שמחליטים.

זה נקרא דיון הוגן.

זה נקרא אפשרות של ביטוי.

זה לא נותנים.

הנה, הוא יודע, דוקטור עוזי, והוא לא יכחיש שהייתה לו פנייה היום מסגן ראש העיר מהעירייה לא לקיים את הערת.

הם נימקו את הסיבה.

לא, אבל גם לא הייתה דרישה.

הייתה פנייה, אבל לא הייתה דרישה, לא מבטל את הערת. טוב, אתה מדבר בלשון נקייה.

הייתה דרישה, בסדר.

אבל לא משנה, אין דבר.

לא משנה, דרישה, למה דרישה?

מה הנימוק? איזו שאילתא.

שאילתא, למה? מה הנימוק?

לא מקובל.

אני לא מקובל.

בסדר.

יוסי שריד לא מקובל

יותר ממני.

מקובל. ואף אחד פחד נותנים לו בכל מקום ואין דרישה.

אפילו אם יבוא לבני ברק

וירצה לדבר,

אם ייתנו לו.

עוד לא היה חילוני אחד שנמנע מלבקר בבני ברק.

דודו טופז

הגיע לבני ברק

לעשות שם בכוונה.

הגיע לשם שיצלמו ולחלק כרטיסים למופע שלו.

פרובוקציה מכוונת.

באו, דיבר מה שהוא רוצה, הלך, שלום, נגמר.

אבל אנחנו, למה לא? מה יש?

אני מייצג את הסבא של דוקטור עוזי.

אתה צודק.

ולכן אתה פה.

ברוך השם. משתי סיבות.

אחת,

וזה צריך גם להגיד, כי אני אחזור על זה עשר פעמים אם צריך,

שיש פה באולם אנשים

שפנו אלי,

לא פעם ראשונה,

אלא כבר לפני שנה וחצי,

להזמין אותך להרצאה כאן.

ואני טעמתי שמי שגר בשכונה ורוצה לשמוע אותך,

או מישהו אחר ירצה לשמוע את יופי פריד,

אני אביא גם אותך וגם את יופי פריד.

אף אחד לא רצה לשמוע את יופי פריד, אז הוא לא היה פה.

אבל, לא, לא בשביל הבדיחה.

אבל,

אבל,

אנחנו בהחלט

עשינו פעילויות, עוד פעם, אולי לא כל כך לכם מתאימה,

אבל עשינו פעילות שבת כאן,

שמטרתה לא היתה לחלל את השבת,

אלא קראנו לה שבת תרבות, ואחת המטרות שלה כן היתה שהשבנו פה חברי כנסת

מכמה זרמים

ואמרנו להם, דברו.

הטעות שלנו,

ואני עכשיו חושב פעמיים,

לכן זה יעבור למוצא שכנראה

שלא הגיע אף חבר כנסת דתי, כי הוא לא יכול להגיע הנה בשבת.

לכן השבת תרבות תעבור למוצא שתרבות,

אבל אנחנו מקיימתם.

דבר נוסף,

אותם ערכי דמוקרטיה שעליהם היום דיברת,

ועל מה שמדברים פה,

ואותם הדברים שחלקם אני מקבל ממה שנאמר כאן,

וחלקם אני לא מקבל,

זכותו של כל אדם

באשר הוא אדם,

אני לא מדבר כרגע,

יהודי בארץ-ישראל,

במדינה דמוקרטית, לבוא ולהביע את דעתו.

וגם אם אני אתנגד לה,

בחריפות,

את דעתו הוא יוכל להגיד כאן,

פתוח,

ואף אחד לא יפריע לו.

חזק וברוך.

ולכן,

עדיין דבר אחד חסר לי, כבוד הרב,

אחד,

שאחרי כל זה שאתה אומר, וחלקם אני אומר לא תורה מסיני,

אבל לצערי, דברים אמיתיים.

עוד פעם, אני הצד החילוני פה,

ואני, אתה יודע מה, מופתע לפעמים ממה שאנשים אומרים,

כי אתה לא עוקב כל היום אחרי זה.

מה עוד שאני גם לא פוליטיקאי,

גם לא רוצה להיות פוליטיקאי.

אומרים שלפוליטיקאים לא הולכים כל כך כל החכמים,

אבל זה סיפור אחר.

אבל לי חסר דבר אחד. אמרת, כל אחד באמונתו יחיה על הכיפאק.

זה אני מקבל.

מה בכל זאת, לא רק באמונתנו,

אלא באמונתנו יחדיו.

זה חסר לי. איך לחיות ביחד, אני אגיד לך.

על הכיפאק. פשוט מאוד.

אם היה דיון אמיתי,

לדוגמה,

אני, ביקשו ממני מספר פעמים להגיע לטלוויזיה,

ואני הסכמתי.

הסכמתי. אמרתי, רק מה, אני מבקש שלוש שעות.

אמרו, שלוש שעות אתה מגזים, אף אחד לא קיבל, אפילו ראש ממשלה לא קיבל. אמרתי, טוב, לו אין מה למכור.

אני,

בשביל לייצג 3,300 שנה,

לא יכול לדבר פחות משלוש שעות.

אם אני רוצה להוכיח שיש בורא לעולם,

אם אני רוצה להוכיח שתורה ניתנה בסיני,

אם אני רוצה להוכיח שיש חיים לאחר המוות,

אם אני רוצה להוכיח את היסודות של היהדות,

מינימום שלוש שעות.

שום מרצה באוניברסיטה לא יכול בשלוש שעות להעביר את זה.

אני יכול.

אמרתי, תנו לי,

אחרי זה תביאו 30 פרופסורים שיכחישו אותי, שיתווכחו,

שישאלו קושיות, שיעשו מה שהם רוצים.

אני את שלי עשיתי,

והעם ישפוט.

לא רוצים.

חמישים תוכניות בערך.

כן, אבל אני אומר בלי.

בלי. אני בשלוש שעות מסתפק. אני מבטיח,

מבטיח שלפחות עשרים אחוז מהציבור הישראלי שיקשיב לאותה תוכנית,

חוזר בתשובה.

אני יכול לעשות אותך איתי.

לנו יש פה טלוויזיה קהילתית,

טלוויזיה שמקליטה ומקרינה כאן,

וגם יש לנו פה חדרי עריכה.

אני מוכן,

שב פה איתנו, לא הירד,

נתן לך פה אולפן כזה, לא כל כך טוב,

שלכם הרבה יותר טוב משלי,

מוכן לשאת איתך שלוש שעות,

נקליט את הכול,

ואז נלך להתווכח.

לא הבנתי, מה נקליט? אני אתן. את השלוש שעות שלך, שהטלוויזיה לא תיתן.

הבנתי. כן, ואחרי זה מה?

יהיה לנו לפחות פעם אחת ביד את הכול ביחד.

אחרי זה חמישים תוכניות. רגע, רגע, תביא לי, תביא לי שמה.

אני אביא לך עכשיו מתנה 23 שעות.

מתחייב לראות הכול.

לא, הוא יראה בעזרת השם. רגע, רגע.

אבל אחרי זה בעזרת השם. לא אמרתי ביום אחד, אבל אני אראה את הכול. כן.

בלי נדר,

אם כבודו אחרי שראה, לא בשבת, גם על זה אני מתחייב.

אם כבודו

רואה את הקלטות,

חלק מסכים, חלק לא מסכים, לא משנה,

יכול לרשום לי את השאלות, אני אשיב.

ואם כבודו משתכנע שהחומר הזה ראוי היה,

חלק ממנו לפחות,

להישמע בטלוויזיה,

אני מבקש שתזמין אותי עוד פעם, אני אשלם מחדש,

ובעזרת השם ברח אתה תגיד את הדברים לציבור שהתארח כאן.

היום. מוכן?

מוכן. מוכן, גמרנו.

אני אומר שהחוסן האמיתי שלנו זה החוסן הרוחני.

ואני יכול לתת דוגמה פשוטה.

אתה רואה את הערבים היום, הפלסטינים.

מי מריץ אותם לשטח? שיח'ים.

השיח'ים אומרים להם ללכת, זה מלחמת קודש,

הם מוכנים להתאבד,

כי כוח רוחני אין מולו. מה החזיק את העם היהודי במשך כל הדורות? לא היה לו צבא.

מחזיק אותו הרוחניות, הפנימיות, האמת הפנימית שלו.

אם יש חוסן רוחני

לא ינצחו אותנו, אפילו נהיה עם רוגטקה כמו דוד המלך.

אם לא יהיה לנו חוסן רוחני והכול יהיה רק ססמאות,

אנשים יעזבו את הכול ויברחו מהמדינה, כמו שרבים לצערנו עוזבים.

לא מוכרים לעמוד בהתמודדות.

לכן חייבים לחזק את הקשר שלנו עם המסורת,

עם העבר שלנו, ולהמשיך לבנות אותו ביחד.

זה שלנו.

של החילונים ושל הדתיים.

ברור. מסכים?

למי שיש מקהל שאלות, אני מוכן לענות.

במילה אחת, רק תגיד. לא, לא, בוא תקרא.

מה החילונים? מה החילונים? הוא סיפר עכשיו. כן.

אם נאמר שיש כיום במדינה,

כלומר יש 60% חילונים,

אני מבטיח לך,

45% מהם חילונים טועים.

חילונים מוטעים.

טוב, זהו, צודק.

תשמע, תשמע.

יש פה הרבה חילונים הערב, ואני מאמין

שבעיקרי היהדות הם מקיימים, דוגמה,

כיפור שומרים.

מי לא שומר פה כיפור?

הנה אחד.

אחד.

אתם רואים, מכל הציבור, אחד.

כמה יש פה חילונים שהרימו את היד? חילונים

שהרימו את היד.

אתם רואים?

פסח

הרוב שומרים.

לפי הסטטיסטיקה של ידיעות אחרונות בראש השנה שעבר,

פסח שומרים 85% מהציבור,

כיפור 99% כיפור.

מסורת,

מסורת, יהודים יקרים,

למעלה מ-80% שומרי מסורת. מה זה מסורת?

חגים פה, שם,

קצת כאן, קצת שם. כשרות הרבה שומרים וכו' וכו'.

לא מנותקים לגמרי.

ברית-מילה 100%. ברית-מילה כמעט 100%. לצערנו זה 98%,

כי בקיבוצים יש 2% שלא מקיימים ברית-מילה בפרינציפ.

אבל בכל אופן,

אנחנו מקושרים.

הייתה פה אבדה, אבדה של שלושה-ארבעה דורות מאירופה,

לא מאצלנו. זאת אומרת,

מהארצות שהיו במזרח.

לא היה דבר כזה, כי ההשכלה לא הגיעה.

כל הפער שנוצר היום בין יהודים לבין עצמם

זה השכלה, והשכלה הביאה את החורבן.

למה?

נהו אחריה והיא התעתה.

ראינו את התוצאות בשואה הנוראה,

שהעם שהתרפסו אליו,

התמכרו אליו, הלכו אחריו, האמינו בו, העלילו אותו,

הוא העם שיצא נגד העם שלנו, ולא רק שלנו.

לא נרצחו רק 6 מיליון יהודים, 54 מיליון בני אדם.

למה?

כי הם אמרו שהם העם הנאור,

ויש גזע ארי,

וכל השאר צריך לבטל.

אתם יודעים מאיפה זה התחיל?

זה התחיל מתורתו של דרווין.

דרווין אמר שמוצא אדם מן הקוף,

ממילא

זו חיה שהתפתחה ואין מוסריות מחייבת.

היטלר, יימח שמו וזכרו,

הוא אמר שגם הוא נגד רציחה.

מה זה? לא תרצח של עשרת הדיברות הוא גם מקבל.

אבל לא תרצח אדם,

יהודים זה לא אדם.

אתם מבינים לאן אפשר להגיע עם השיגעון?

למה?

בטח, ערכים גדולים, גבוהים, אוניברסליים,

אבל אם משנים רק סוויץ' קטן,

הכול משתנה.

אבל אני אומר לכם, יהודים יקרים, על פי התורה הקדושה,

יש לנו הבטחות אלוקיות.

ההבטחות אומרות, אנחנו נהיה בסדר כלפי שמים,

הקדוש ברוך הוא יעזור לנו,

לא נצטרך להילחם אפילו,

יסכל את עצתם

ולא ייתן להם להצליח.

ולמרות שיש הסתר פנים היום,

אנחנו רואים ניסים

שאין להם הסבר.

הרי מכלל הפיגועים שהיו, היו צריכים, רחמנא ליצלן, אלפים למות.

אבל השם עוזר,

ומה שאנחנו סופגים, ולצערנו הרב סופגים,

אז זה מינימום שבמינימום לעומת מה שהיה צריך להיות.

אבל גם על זה אנחנו לא מודים מספיק.

היום כבר מרבים לא אמרו את המילה נס, פעם נמנעו מאוד.

אבל אומרים נס, אבל זה לא עוזר. אתה אומר נס ולא מבין את המשמעות, לא מבין את המסקנות,

לא עושה שינוי.

הקדוש ברוך הוא דוחק אותנו לפינה, תתעוררו, תתבוננו, תבינו,

תראו את ימות עולם שלכם,

תקראו את ההיסטוריה, אומר הפרשה בהאזינו, בינו שנות דור ודור.

בינו שנות דור ודור, תתבוננו בכל הדורות שעברו, מה היה, מה אמרתי שיהיה ומה היה.

אבל לא מסתכלים,

לכן אומר הפסוק, לו חכמו ישכילו,

יבינו לאחריתם.

אם היינו חכמים,

היינו מסכימים, מסתכלים מה יהיה באחרית.

כתוב לנו מה יהיה באחרית,

ואמרנו את זה בקלטות.

צריך רק ללמוד, להתבונן ולהחליט, זה הכול, הבחירה היא שלנו.

רגע, תפתח, לא תפתח, נו.

תודה, ערב טוב, אני מתנצל, אבל אני עוד נוסע לשומרון, להתראות.

שנושמר עליך, כל טוב.

שומע? כן.

עכשיו,

אני לא, כמו שאמרתי קודם,

אבל הבעיה שלי, אתה זה שהצבעת שאתה לא צם בכיפור, כן. כן.

לא בכוונה.

לא בכוונה.

אבל מה שמפריע לי,

למה אלוקים

מפריע לי להאמין בו.

למשל? לא, למשל.

אני חי,

הבעיה העיקרית זה הפרדוקסים.

פרנסה. פרדוקסים.

פרדוקסים. העולם של פרדוקס.

כן.

כשאני מתבונן בעולם,

מצד אחד אתה חושב, למה אלוקים

ברא את כל הגלקסיות, את כל היקום?

מצד שני, החוכמה, הפלא,

שאני אפילו משתגע מזה,

איך הוא מצא נקודה קטנה והתרכז בה את כל החיים שלנו.

כי זה דבר פלא פלאי.

וזה מפריע לי. מצד אחד זו חוכמה, מצד שני זו טיפשות.

שמע, אם אני מתרץ לך את הפרדוקס הזה,

אז אתה מתקרב?

לא, לא מפתיע, כי, תשמע, זה דברים מאוד... לא אמרתי חוזר ותשובה, מתקרב.

ודאי.

מתקרב, אוקיי. ובוא נהנה.

אוקיי.

עכשיו בוא תשמע.

כן, כן.

הקדוש ברוך הוא אכן ברא את כל הגלקסיות כולם,

ואתה אומר, אז למה הוא מתעסק בעולם כזה קטן ובאנשים כאלה קטנים שהם פיצי שבפיצי?

לא, לא, לא אמרתי ככה.

לא אמרת פיצי, אבל נקודה קטנה.

לא, לא, לעומתו.

נכון, לעומתו, זהו פיצי שבפיצי.

נכון. כן, עכשיו אני אסביר לך.

קודם כל, אתה צריך להבין שכל הגלקסיות כולם וכל מה שנברא זה בשבילך.

בבקשה להאמין בזה. בוא אני אסביר לך.

כל התורה שניתנה במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

כל עשר המכות שנתן הקדוש ברוך הוא למצרים להוכיח את אלוקותו,

בשביל שהוא יוכל להכריז בעשרת הדיברות אחר כך,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית-הבתים.

זה אני.

אני זה שהוציא אותך מארץ מצרים.

עשר המכות שהוא הוכיח שהוא אלוקים שולט בכל,

ואני אסביר לך את זה במהירות.

את כל המכות הוא נתן בכל מה שקיים בעולם להראות שהוא שולט על הכל. לדוגמה, דם זה בייעור, באגמים,

בנהרות.

אחר כך כינים זה להראות שהוא שולט בכל הרומס על פני האדמה.

כן, צפרדע,

דילגתי.

צפרדע קודם,

שהוא שולט על כל הבריות שנמצאות במים.

כינים זה מכה שלישית שהוא שולט ורומס על האדמה.

ערוב,

זה שהוא שלח את כל האריות,

ברדלסים, פילים, כל החיות כנגד מצרים.

דבר, הוא הראה שהוא שולט בכל החיידקים לתת מגפות בבני-אדם ובבעלי-חיים.

שחין, זה להראות שהוא שולט בגופו של האדם מכף רגלו ועד קודקודו,

לתת לו פצעים וחבורות בכל הגוף.

ברד, זה להראות שהוא שולט באש ובמים כשהוא הוריד ברד, אם אש מתלקחת בתוך זה,

כשזה שני ההפכים, שני אויבים, לא יכולים לדור במחיצה אחת על כל מצרים.

הרבה, שהוא שולט בכל המעופפים באוויר.

חושך, שהוא שולט במאורות ללקוטם.

ובכורות, להראות שהוא שולט

ומשגיח ויודע מי נולד מטיפה זו ומי

טיפה זו,

אפילו מה שנעשה במחשכים.

אחרי שהוא ראה את כל זה, והראה שיש בורא לעולם ששולט על כל היקום,

הוא מוציא את ישראל ממצרים כהבטחה שלו,

מעביר אותם בים ב-12 גזרים,

הם עוברים, המצרים נכנסים, טובעים,

אז הוא גם שולט על התזמון והזמן

לקבוע מי יצא ומי לא.

הוא עוצר את הטבע איפה שהוא רוצה ומחזיר אותו היכן שהוא רוצה.

הוא מוליך אותם במדבר, נותן להם את התורה,

זן אותם 40 שנה

לחם מן השמיים,

מים מסלע.

כל זה בגלל חשיבותו של האדם. ולהם הוא נותן את התורה הזאת,

שהיא ספר החוקים שעל פיו הוא רוצה שיתנהגו בני האדם ויהיו בצלם אלוקים.

ברא אותנו בצלם אלוקים.

אנחנו הדרגה הכי גבוהה בבריאה.

יש דומם,

יש צומח, יש חי ויש מדבר.

דומם, עפר אבנים,

צומח, אתה יודע,

חי זה בעלי חיים, מדבר זה אנחנו.

בעלי השכל והתבונה מדברים, התבונה שלנו ניכרת בדיבור.

זו הדרגה הגבוהה של בני האדם. ויש דרגה נוספת,

זה ישראל,

שהם יכולים להגיע לדרגה של מלאך

כמו אליהו הנביא.

על ידי מה?

על ידי התורה הזאת.

זה הדרגה. המלאכים שנבראו, שהם רוחניים,

הם פחות מאיתנו.

הם נבראו לשמש אותנו.

כי מלאך ויצא ולך לשמורך בכל דרכיך.

הם נועדו לשמש אותך.

הקדוש ברוך הוא אומר,

שים מזוזה בפתח כדי שאני אשמור.

היה אונקלוס הגר תרגם את התורה אונקלוס הגר כולם מכירים תרגום אונקלוס

הוא היה ממשפחתו של הקיסר

והקיסר

שלח אותו לחפש בעולם אמר לו תשמע אם אתה יוצא לדרך ותמצא מקום שיש שם איזה דבר בזוי תרים עתיד יום אחד

להיות בעל ערך

והוא הלך הכיר את היהודים והתגייר

שלח הקיסר להביא אותו בחזרה

שלח גדוד

הגדוד הגיע, החזיר אותם בתשובה

למה?

אמר להם תגידו לי

יש חייל

מעליו יש רמב״ט מעליו יש סמל מעליו יש זה מי מאיר למי?

מי מאיר למי?

אמרו תמיד הפחות מאיר ליותר חשוב

אמר להם אני מצאתי בורא לעולם

שמאיר לבנים שלו ולא הם מאירים לו

כשהוא לקח אותם במדבר

אז עמוד ענן הולך לפניהם יומם ועמוד אש להאיר להם בלילה הוא הולך לפני העם שלו והוא מאיר להם

התגיירו

שלח עוד גדוד אמר תיזהרו לא לדבר אתו

באו

גייר אותם

מה קרה? בדרך כשהם יוצאים אמר להם רגע

אתם רואים את זה? זה מזוזה.

תגידו לי מלך

מלך

יושב בארמון

העבדים שומרים עליו מבחוץ או הוא שומר על העבדים כשהם בפנים?

אמרו מה פתאום מלך יושב בארמון והעבדים שומרים עליו אמר אני מצאתי מלך

שהעבדים שלו בפנים הבית והוא שומר עליהם מבחוץ.

ש״ד וי״ד ש״ם ה״ם שומר דלתות ישראל

גייר אותם

שלח עוד גדוד סיפר להם עוד סיפור גם התגיירו יותר לא שלח

ניהו מגלו סגר

מה פירוש?

הקדוש ברוך הוא גם מוכן

לא רק לברוא אותך אלא לטפל בך ולסעד אותך ולתמוך בך ולהעיר לך ולכוון אותך

כמו אבא שמדריך את הילד הקטן שלו עד כדי כך

עכשיו השאלה היא בשביל להאמין במה ש... זה דברים מאוד הגיוניים

אבל כדי לחשוב יותר עמוק, אם אני חושב יותר עמוק כדי להאמין בזה שאלוקים שולט בי או שמטפל בי זה שם עליי לב

צריך אצלי להיות איזושהי דרגה כמו שאתה מדבר נשמה

יש לך סליחה אם אני הסתברות התאים אם לחשוב בלי אלוקים

אין בזה טעם

אבל פה הבעיה

אני גם לא מאמין בנשמה זה אי אפשר זה לא נגיע בשכל הבנתי בוא תראה

אתה רואה אותי?

ברוך השם, אתה רואה אותי בנשמה או בעיניים?

בעיניים. בעיניים. אם חלילה אתה מת, שוכב על הרצפה

ואני בא, פותח לך את העיניים. אתה מת, אני פותח לך את העיניים. תראה אותי?

מה חסר לך?

לא נכון, לא נכון. רגע, רגע.

מה חסר?

רצוי אבל לא, זה מוח.

המוח במידים.

נכון, אבל אם, בוא,

למה אני חושב? למה אני רואה אותך? למה אני בכלל? אני אסביר לך למה. אני שואל.

המוח גם מת.

המוח אבל נמצא.

אבל אומרת, זה לא קופסה פשוטה,

זה היטמונות של התאים, מיליארד תאים.

תקרא לזה מה שאתה רוצה. בסוף, בסוף.

כשהייתה לך נשמה,

אתה ראית.

יצאה נשמה, אתה לא רואה.

אתה שומע אותי עכשיו.

שומע. באוזניים אתה חושב.

לא באוזניים.

בנשמה.

כשתצא הנשמה אתה לא תשמע. יעשו לך...

לא תשמע.

למה? אין נשמה.

תחזור הנשמה אתה כן שומע.

דוגמה.

מתים קליניים שמתו, מתו,

מתו. מוות קליני. מה זה? אין דופק,

אין נשימה, אין גלי מוח.

זירו.

מת.

מת. הרפואה קבעה מת.

מת שעות.

מת, מכחיל, מתקרר, מת.

מת.

המת הזה חוזר את הנשמה, שים לב,

הוא לא יכול לחזור על פי הרפואה, כי אם תאי המוח הפסיקו לפעול שבע דקות,

המוח מת.

אתה יודע, ילד שאין לו מספיק חמצן כשהוא יוצא,

כשהוא יוצא,

הוא יוצא עם ליקויים שאי אפשר לתקן.

זה מה, חסר לו חמצן.

לא שלא היה לו בכלל,

אם לא היה שבע דקות בכלל, מת.

טעים לא יכולים להתחדש במוח.

ואנשים אחרי שעות חוזרים. עכשיו, טוב, זה לא הסיפור.

זה שהם חוזרים,

נס רפואי.

הרפואה לוקחת על עצמה את הנס.

אבל לא זו הנקודה.

הוא אומר, אני הייתי מחוץ לגופה,

אני ראיתי את הגופה למטה את הרופאים,

מה עשו, מה אמרו, שמעתי.

והוא חוזר בחזרה ומספר.

מת.

הם עוברים דרך מנהרה

או מהירה או אפלה, רואים בקצה המנהרה אור עצום,

אור

מושך אליו, נמשכים אליו,

ללא פחדים, ללא כלום.

פוגשים קרובים, ידידים,

שרואים אותם רוחנית,

מזהים אותם, אומרים להם שעדיין לא הגיע זמנם להישאר והם צריכים לחזור.

הם חוזרים באותה מנהרה,

נכנסים לתוך הגופה, מתעוררים לחיים ומספרים את כל הפרטים.

דוקטור אליזבת קובלר רוז, שיש לה אתר באינטרנט,

כותבת שהיו בטיפולה מאות אנשים, ביניהם עיוורים מלידה,

שהיו במצב מת קליני,

הם חזרו לחיים ותיארו מה לבשו האנשים,

איזה צמידים,

מה היה בדיוק,

כשהם לא ראו מעולם.

כיצד?

שים בן אדם,

חי,

עיניים עצומות,

תכניס אותו לחדר על הגב,

תגיד לו, ספר מה יש בחדר, הוא לא יכול.

עיוור, ודאי שלא יכול.

עיוור מת, ודאי, ודאי שלא יכול.

והנשמה חוזרת והוא מספר הכל. איך זה?

מסקנה שלה, והיא אתאיסטית,

אתאיסטית,

מסקנה שלה,

יש אלוקים,

כוח עליון,

שהנשמה הזאת מתחברת אליו, היא רואה והיא חוזרת בחזרה.

רגע,

יש לנו קלטות שמדברות שלוש שעות וחצי על חיים לאחר המוות, הוכחות מדעיות.

כך אותה תראה, זה אחד.

שתיים, אתה צריך להבין, אם אין נשמה,

כמו שאתה אומר, התאים האלה מתפרקים, אין פה כלום.

אתה יודע שלחומר, חומר אין לו שכל, נכון?

אם תיקח את כל מרכיבי הגוף שלך,

תכניס אותם למעבדה,

לא תמצא באחד מהמרכיבים דבר שקוראים לו שכל.

לא תמצא דבר שקוראים לו מצפון.

לעץ הזה אין מצפון, אין שכל, אין כלום.

אין.

גם לך אין. כל הגוף שלך אין.

איך נהיה לך שכל?

מה זה אינטליגנציה?

מה זה מצפון?

מה זה מוסר?

מאיפה זה בא?

אין בחומר את זה. ואם אתה רק חומר, מאיפה זה?

זה הפרדוקס שלי, כי אני לא... זה לא הפרדוקס, זה התשובה שלי.

וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה, זה הגוף,

ויפח באפיו נשמת חיים.

בתוך הגוף הזה הוא נפח נשמה, נשמת חיים.

שלושה שותפים באדם,

אבא, אמא והקדוש ברוך הוא, כל אחד נותן את חלקו.

אבא ואמא נותנים בשר עצמות וגידים, שותפים.

הקדוש ברוך הוא נותן נשמה.

יום אחד מחליט הקדוש ברוך הוא לפרק את השותפות, לוקח את חלקו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן, השם לקח,

יהי שם השם המורך.

אין מי יגיד לו מה תעשה,

אין מי יאמר לו מה תפעל, כי הכל מעשה ידיו.

ואם תגיד, גם אותך ייקח.

זאת אומרת,

הם נתנו גופה, קחו את הגופה.

הוא נתן נשמה, לקחת את הנשמה.

זה האדם. האדם זה המדבר, החושב, המבין, היודע.

זה המושג ביהדות נפטר.

מה ההבדל בין מת לנפטר?

מת זה מתייחס לגוף,

נפטר זה לנשמה,

נפטר זה לא מת.

כן, אחד נפטר מהכלבלב שלו.

הוא לא מת מהכלבלב לו,

נפטר ממנו.

אחד, פיטרו אותו מהעבודה, הוא לא מת.

זו עזיבה.

נפטר. הנשמה נפטרה מן הגופה, עזבה.

אבל היא נשארת בדיוק כמו שהייתה.

יודעת, מבינה, רואה, שומעת הכול, ולכן היא עומדת לדין.

הסתכל בשלושה דברים, מן אתה בא לידי עבירה, מאין באת ולאן אתה הולך,

ולפני מי אתה עתיד, ייתן דין מחשבון. מאין באת?

מטיפס רוחה.

לאן אתה הולך?

מקום עפר, רימה ותולעה.

לפני מי תיתן דין מחשבון?

לפני מלך מלכי המלאכים, הקדוש ברוך הוא. איך ייתן דין מחשבון?

אם הוא הפך להיות עפר, רימה ותולעה, איך ייתן? מי ייתן? החול?

לא עליו מדברים, על הנשמה מדברים.

הגוף בא מטיפס רוחה, הולך על עפר רימה ותולעה,

אבל הנשמה עתידה לתת דין וחשבון. זה אתה.

אתה שמלובש כרגע בתוך הגופה.

כמו שאתה עכשיו מכסה אותך בגדים, וכשאני מצביע אני אומר...

עליך אני פוגע בסוודר, אני לא מתכוון זה אתה,

אני גם לא מתכוון שהבשר זה אתה,

אתה זה הרוחני, הנשמה, הממין, השומע, זה אתה.

סליחה, אבל אם אתה אומר שהנשמה,

אתה מתכוון שהאישיות שלו זה גם נשמה?

כן, האישיות שלו. האישיות זה אתה, זה הנשמה, אין משהו אחר.

אתה, האישיות, הנשמה זה אתה.

מה ההבדל בין נשמה לדומם?

מה ההבדל?

נשמה, מה ההגדרה שלה?

חי,

מרגיש יודע.

מה שהוא לא חי

לא מרגיש לא יודע זה לא נשמה זה דומם.

זה נמצא רק באדם ובבעל חי זה הכל.

רק אצל הבעל חי זה נקרא נפש והיסוד שלה זה מן האדמה בעצמה.

זו דרגה פחותה גם לנו יש אותה.

זו הבחינה הבהמית שיש לנו.

כמו הצרכים שיש לנו,

כמו שיש לבהמה המשותף שלנו,

זה החלק הבהמי שלנו.

אבל יש את החלק הרוחני שלנו, הגבוה, הנשמה, השכלי, הידע, התבונה.

זה החלק העליון ביותר של הרוחניות שלנו.

הבנת?

ולזה ברא הקדוש ברוך הוא את כל עולמו.

לזה.

סליחה, אבל דברים מאוד הגיוניים,

אבל איך אתה תוכל לעזור לי שאני בגיל 23, אני כבר חי

23 שנה בתפיסה שאני גוף,

אישיות, לא זאת אומרת, כשאני אומר אישיות זה לא אומר,

כשאני לא מתכוון משהו של נשמה,

זו התפיסה שלי.

איך אתה תוכל לעזור לי שאני אוכל לא רק להבין,

לספוק את זה,

ולהגיע למסקנה שבאמת אני נשמה?

זו השאלה שלי. שמעתי.

שואל אותך שאלה.

בעל-חי שאוכל בעל-חי,

הוא מצטער מזה שהוא אכל אותו?

לא מצטער.

יש לו ייסורי מצפון?

אתה מכיר בעלי-חיים שיש להם ייסורי מצפון?

למה? כי הם נבראו ככה.

נכון?

אתה לא.

אתה יש דברים שיכול להחליט אם כן טובים,

לא טובים.

זה נכון, זה לא נכון. זה מכנה משותף לכולם,

חוץ

ממי שרוצה לצאת מדרך הישר. ויש כאלה.

בשביל אינטרסים,

בשביל רצונות נוספים,

הוא מסוגל לשנות את האמת לטובתו ולתועלתו על חשבון השני.

זה היוצא מדרך הישר.

אבל יש לנו את ההבנה,

לכן יש משפט, לכן יש שופטים,

לכן יש בתי-דין. למה?

שהם אמורים להיות מורמים מעם ולפסוק לפי היושר האמיתי.

כי יש לאדם דבר שאין אפילו לבעלי חיים.

זה המצפון, זה המוסר,

זה היושר האמיתי הפנימי. לא הדריכו אותך לזה.

לא לימדו. זה בא אצלך

מעצם בריאתך.

זה החלק הרוחני.

זה השונה מכל דבר אחר שקיים.

עכשיו, כל התפיסות החומריות

שרוצות להציג אותנו, אותנו,

את בני האדם, כבעלי חיים מתפתחים, כן?

בתורת האבולוציה של דרווין,

או כיצורים שנבראו מפיצוץ גדול של הביג בנג של סטיבן הוקינג, כן?

זה מה שאתה הבנת או למדת או קראת או אמרו לך.

מזה אתה מבין שאתה עיסה של תאים,

שתתפרק יום אחד.

נו, 23 שנה אתה לא מבין,

אני 24 שנה לא הבנתי את זה. יש לך שנה על ההספייר.

ובסוף הבנתי.

עכשיו אני אגיד לך, אני ראיתי את האצבע שלך,

אני אתן לך אפשרות לשאול תכף.

תשמע,

הייתי פה בבית ברבור לפני כמה חודשים.

דיברתי בנושא הזה.

הנושא של ההרצאה הקודם שלי היה נושאים שאתה שואל.

אני אתן לך קלטת כזאת שנקראת בית ברבור, אתה תראה אותה בהרחבה.

אבל ככה, בשביל שהחבר'ה יהיו מבסוטים,

אני אראה לך את הפתיח של הקלטת הזאת,

מתייחס לשאלה שלך,

איך נוצר האדם.

האם אדם נוצר על ידי פיצוץ,

או על ידי הבורא יתברך.

בואו נראה את הפתיח, ואחר כך נמשיך. בבקשה.

היה פיצוץ,

נוצרה שערה.

אחר כך עוד אחד, עוד שערה.

בינתיים נוצרה אוזן.

שני חורים של אף.

וככה זה התערבב, התערבב, התערבב.

עין!

עכשיו טוב העין, מחכה, מה הלאה?

עזובי, רואה עוד עין שם, מרחק שמות אור. הוא אומר לה, בואי, בואי! א' קורא לג' וג' קורא לד' וד' קורא ל-ה'.

אוקיי,

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע

איפה היהודי שלנו?

כן, עכשיו אתה מבין? למה לא ייתכן שאתה נבראת מפיצוצים?

אני אתן לך מתנה,

עשר קלטות וידאו,

נראה מי יחזור קודם, אתה או דוקטור עוזי. יש לי כאלה, הוא עוד לא הסתכלתי עליהם, זו אותה בעיה.

עכשיו אתה צריך לדעת הערב שיש לך נשמה והגוף זה רק לבוש,

אתה לא מת,

לא תמות,

אתה רק תיפטר מן העולם,

יוצא וממשיך לנצח נצחים.

לכן הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות בשבילך,

לתת לך את האפשרות לרדת לעולם הזה בתוך גוף,

כדי שתוכל לבצע מצוות,

להניח תפילין, להתעטף בציצית,

לנענע על עולב, לבנות סוכה.

כל המצוות האלה ניתנו לך בשביל שתקנה בהן

את הזכויות לחיי העולם הבא לקבל שכר לנצח נצחים.

ואני מצטער שעד הגיל הזה לא גילו לך דברים כאלה,

לכן אני נותן לך את הקלטות,

תעבור עליהן, בעזרת השם,

תבין, תשכיל ותחליט.

תהיה בריא.

תן לו שמה,

תן לו מיני סמינר בבקשה.

הנה.

כן, עכשיו רגע הוא שאל שאלה לגבי השפנים והארנבות.

הנה התשובה.

ככה.

מעלת גרה

עיין ברש״י ספר ויקרא י״א ג״מל

זה אוכל מזון לעוס.

עכשיו,

הארנבת שבה לאכול את גללי הערקים

כדי לעכל שוב המזון שלא נתעכל,

כמפורט בספר החי והצומח של ארץ ישראל

של עזריה אלון, חלק 7 עמוד 90. את גלליהן ערקים חוזרות הארנבות וקולטות בפיהן

מייד עם יפלטם מפי הטבעת הן לא עשות ובולעות אותם,

ובדרך זה מתאפשר ניצול טוב יותר של המזון,

מזון שלא עוקל

מתעכל עיכול חוזר,

ולגוף הארנבת נוספים ויטמינים שונים המיוצרים על ידי החיידקים.

מעיין במכתב הארוך עוד ממקורות מהחוקרים.

באשר לשפן,

השפן הקדמון הוא מה שקוראים

רוק רביט והוא מסוג פיקה.

הוא מצוי הרבה בארץ ספרד,

שנקרא שפניה על שם השפנים האלה.

עוד לפני יותר משלושת אלפים שנה,

ובימינו קוראים להם ארנבונים,

וגם הוא אוכל גלליה כארנבת.

וראה מה אמר פרופסור יהודה לוי, המדע שבתורה,

ושם אסמכתאות מהמומחים,

ותופעה הייחודית הזו רק לשני בעלי חיים אלה, והזואולוגים אומרים שהיא זהה במהותה להעלאת הגירה,

וראה באנציקלופדיה בריטניקה,

וכך הגדיר בספר המפורסם של שמי את הפיזיולוגיה של בעלי חיים.

הנה זה מראה על ידיעת התורה בטבע הנסתר של החיות אלפי שנים לפני שגילו זאת כל חכמי אומות העולם.

יש פה עוד ראיות נוספות,

ועוד שלוש מעיים שיש

לארנבת, ועוד כמה דברים שמראים בדיוק שזה מה שאמרו החכמים,

זיכרונם לברכה.

אבל מי שרוצה להטעות את הקהל,

אומר,

זה לא זה.

למה?

כי ככה הוא החליט.

אבל לראות את המפרשים, מה אמרו, מה זה על האתגירה.

לא למד, לא ראה, ולא רוצה ללמוד.

הבנת?

ואם תרצה העתק מזה,

אני אוכל לתת לך, אבל לא כאן הערב.

תצלצל למשרד, תבקש מדוד,

אשלח לך את זה בדואר, בשמחה.

רגע, יש שם אישה שהצביעה, כן.

כאן כאן שנמליך אותו

ואם כן, אז מדוע, כאילו, יצר אותנו עם קשה עורף, כמו שאתה אמרת לפני כן, או שאני לא הבנתי נכון?

ועוד דבר, שאם אנחנו כבר כאן,

אז למה לא רק בתור נשמה? למה, בשביל מה אנחנו צריכים את הגוף? הגוף יוצר כל כך הרבה בעיות, כל העניין של החומר הוא כל כך בעייתי, הוא יוצר הרבה קונפליקטים.

בכל אופן, אני אענה לך על השלוש שאלות.

אחד הקדוש ברוך הוא אכן רוצה שנדע שהוא מלכו של עולם,

אבל לא אנחנו ממליכים אותו,

הוא מלך גם בלעדינו.

לפני שהיינו הוא היה.

אז מה הוא צריך אותנו?

הוא לא צריך אותנו בשבילו, אלא הוא ברא אותנו בשבילנו.

כיוון שהקדוש ברוך הוא טוב,

ומדרך הטוב להיטיב,

וכדי להיטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה,

לכן הוא ברא אותנו, כדי להיטיב לנו ולהעניק לנו את מה שבטובו ניתן לתת לנו. אבל לא יותר פשוט לעשות לנו פחות נוקשים ויותר, שכל העניין הזה יהיה ברור ופשוט?

רגע, רגע, רגע. הדבר הוא פשוט וברור והכול, רק אנחנו לא נתקלנו בזה או לא רצינו להתקל בזה, או שהעלימו מאתנו.

הדבר הוא פשוט וברור.

מי שלומד מבין פשוט וברור,

ובצורה מוכחת ביותר שאין יותר ברור מזה.

תינוק לפני שנולד בעצם יודע את כל התורה, ורגע לפני הלידה או משהו כזה... משכחים אותו. אוקיי. אז למה משכחים אותו? שייוולד עם זה, יהיה טוב, הכול יהיה בסדר. אני אסביר לך. כי אם הוא ייוולד עם כל הידיעות מראש,

לא תהיה לו שום בחירה, אז זה יהיה משחק מגור.

זאת אומרת, אין פה מה לדעת.

אבל גם ככה אין בחירה. לפי מה שאתה אומר, אין בחירה. יש.

מי שלא ילך בדרך התורה, בסופו של דבר יהיה לו כך וכך. אבל הוא בחר בזה.

הוא בחר.

אני נכנסת למסעדה. יש כאלה שבוכרים ויש כאלה שנולדו לזה. זה לא בדיוק. לא, לא, לא, לא. גם מי שנולד בבית דתי יכול לפרוש, ויש שפרשו.

אבל יותר קל להישאר בתוך ה... לא תמיד.

לא תמיד, ואני אסביר לך גם למה.

כל אחד תמיד מציץ לצד השני.

כל אחד רוצה לדעת מה מסתירים ממנו.

ותלוי כמה חשיפה שיש, ואז אדם מחליט מה הוא עושה.

תראי, רוב הציבור היום שנמצא פה בארץ,

הם בנים של משפחות דתיות.

נכון?

ואיך זה שהרוב חילוני?

בגלל שהייתה להם הבחירה,

והם הלכו להציץ בצד השני.

ממילא, הם נלכדו.

אבל בשביל מה לתת לנו את זכות הבחירה? הוא יכול לתת לנו שהכול יהיה טוב, וזה הכול.

או, אם הקדוש ברוך הוא ייתן לנו הכל,

אז בעצם נהיה אוכלי חינם.

מה ההבדל בין אוכל חינם לאוכל בזכות?

דוגמה,

את באה ומבקשת אוכל, נותנים לך אוכל.

אבל יש לך בושה עם זה, כי את צריכה לבקש ולהמתין שייתנו לך. זה לא תלוי בך, זה תלוי באחרים.

ואת תלוי בדעת אחרים.

אפילו שיקבל הטבה, יש עימה בושה.

אבל אם את משלמת על מה שאת אוכלת,

תן לי בבקשה כך וכך,

ואת משלמת,

את אוכלת בזכות.

אבל אם זה היה ברור מאליו שכל בני ה... כל היהודים נולדו עם זה ומאמינים באלוהים, ויש דרך,

אף אחד לא היה חושב שזו בושה.

זה נראה לנו בושה כאשר יש... לא, לא, לא זאת הבושה שאני מתכוון. אם הקדוש ברוך הוא ייתן לך גן עדן...

אני לא רוצה גן עדן, אני רוצה את הדרך שלו שתהיה לי בתוך הלב,

שתהיה לי ברורה. שמעתי. קודם כל יש לך את זה בתוך הלב, ואין בן אדם בעולם... לא, יש לי את זה. זה לא קשור. לא, גם יוסי שריד יש לו את זה.

רק הוא רוצה להגיד שהאלוקים שלו זה לא כמו שלי.

לא, לא, לנו יש אותו אלוקים.

או, אז עכשיו מה הוא... לכל אחד נברא. אדם

שאין לו אמונה בבורא יתברך.

אפילו אם הוא לא מודע לכך, הוא לא יכול לחיות.

למה אנשים מתאבדים, את חושבת?

הם איבדו תקווה. מה זה תקווה?

הם לא מאמינים שיש כבר מי שיכול לעזור להם.

אדם שעדיין יודע שיש בורא לעולם,

יש לו על מה להישען.

אבל אדם שאין לו גם את זה, אין לו חיים בכלל.

אין לו על מה. הוא גם לא יודע שיש המשך.

עכשיו תביני.

יש לנו את זה.

אבל יש לנו יצרים.

בית היצרים ברא הקדוש ברוך הוא בדווקא. למה?

שתהיה את הבחירה.

אם יש רק צד אחד, אין בחירה.

אם יש שני צדדים, יש בחירה.

למה צריך בחירה?

כדי שאני אבחר

בתורה ובקיום מצוותיה מי רצון,

ועל ידי זה אני אהיה הזוכה.

כי אני בחרתי, אז אני הזוכה.

אבל אם יכפו אותי לעשות זאת,

כן, על ידי, שנגיד, יהיה לי יצר אחד רק טוב, שמכריח אותי לעשות טוב,

אז אני בעצם לא פעלתי מאומה.

אם אני לוקח אקדח ביד ואני מחליט לירות או לא,

אז אני בחרתי, אני אתן את הדין.

אבל מישהו תפס לי את היד והוא לחץ, אני לא אשם.

זאת אומרת,

מתי שאני נכפה לעשות, אפילו לטובה,

לא מגיע לי על זה כלום.

אבל אם אני בוחר כשיש לי את האפשרות האחרת, אני אזוכה.

או אני המתחייב.

כיוון שהקדוש ברוך הוא יודע שהוא טוב גמור,

וכיוון שהוא רוצה לתת טוב הכי גמור שאפשר לתת לאדם, ולא טוב יחסי,

אלא טוב גמור,

הוא רוצה שאנחנו נקנה את הטוב שנקבל בזכות ולא בחסד.

לכן הוא ברא את המערכת הזאת שנקראת תורה, מצוות,

איסורים בהיתרים,

על זה יש שני צרים, אחד דוחף לעבירות ואחד דוחף למצוות,

וזו ההתמודדות שלנו.

עכשיו,

נבראנו עם כוח לנצח, זה השכל.

הגוף,

מטבעו להיכנע לחומר, כמו שאתה אומר, יש קונפליקטים, נכון?

כי שניהם הם שני הפכים. רוחניות

לא יכולה להתחבר עם גשמיות, זה שני הפכים, זה שני עולמות שונים.

זה רוחני עליון וזה גשמי גס.

אבל השילוב הזה, זו הבריאה הנפלאה יותר מהמלאכים,

כי המלאכים הם רק רוחניים, שמימיים,

ואנחנו מצווים

להעלות גם את החומר שלנו לדרגה רוחנית,

ואנחנו יכולים אם נחליט.

לכן יש את הדרגות של הצדיקים,

שהם משתלטים פשוט מאוד על יצריו.

יש כאלה שהם חוזרים בתשובה, נגיד, כן?

מה שקודם לא יכלו להימנע, היום מצליחים להימנע.

מה שקודם לא היו מסוגלים לעשות, היום מסוגלים לעשות.

וככה הם בונים את עצמם.

בעת ראית בטח כמה בעלי תשובה,

איך היו קודם, איך הם נראים היום.

איך דיברו קודם, איך היום, איך מתנהגים, ואיך היום, איך היחס להורים, ואיך היום, איך לחברה, ואיך היום.

פרשת רואה שהם מתעלים.

מי נותן להם את הכוח? זה אותו חומר.

הם השליטו פשוט את שכלם יותר על גופם,

והם מנצחים במלחמה הזאת.

אז יש אחד נתקע במצב מסוים לזמן מה, ואחר כך הוא צריך להתגבר.

יש אחד עולה ואפילו טיפה יורד.

יש אחד אפילו פורש בסוף.

אבל זה המלחמה.

זה הטעם שבחיים, ועל זה נקבל שכר. בשביל זה באנו.

נתנו לנו זמן 70 שנה, ואם מגבורות 80 שנה, נעמוד בזה.

אין הרבה מה לעשות. אין הרבה מצוות כמו שחושבים.

מתרגלים לזה.

מוצאים גם את הכיף שבזה.

ונהנים גם מהעולם הזה, גם מהעולם הבא.

טוב כזה,

בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא

כמה עשרות שנים, שמתוך זה זה בסך הכל כמה

שעות ביום נגיד, כן?

כמה שעות ביום. וזה לא מפריע לכל ההנהגה בחיי היום-יום.

כל זה בשביל לקבל נצח.

נצח. את יודעת מה זה נצח של טוב? נצח?

תארי לך, אני הייתי אומר, יש עבודה. מי שרוצה עבודה, אני משלם 100 דולר.

100 דולר, לא 100 דולר.

מיליון דולר.

על מה אני משלם?

אם תעשה אפצ'י.

אנשים היו קונים קופסה בורדוגן,

ישר צ'יק צ'יק צ'יק, אפצ'י אפצ'י בלי הפסקה. למה?

מיליון דולר.

מה היחס בין אפצ'י למיליון דולר?

אפס פסיק אפס, מה? כלום.

אומר הקדוש ברוך הוא,

סך השנים שנתתי לך לעמוד במבחן זה אפס פסיק אפס אין סוף ביחס לעולם הבא, נצח שתקבל.

מה זה פה עשרות שנים לעומת נצח?

מיליארד שנה, מיליארד שנה,

זה אפילו לא שנייה בנצח.

ואת הולכת לקבל את זה לנצח.

או טוב לנצח או השם ירחם.

אני גם רוצה לציין שאני בעלה של הגברת שאלה אותך את השאלה קודם.

אני רוצה פשוט לחדד משהו.

דיברנו קודם על הנושא של זכויות וחובות שכל אדם מקבל ושהוא אמור לעמוד בהן.

אני שואל משהו אחר.

הרי לפי הדעת העולם קיים בערך 5,000 שנה, 6,000 שנה? כן.

אנחנו מאמינים שהקב'-ברוך-הוא קיים מעל מיליארד שנה.

הוא לא... מה זה מעל מיליארד?

בלי זמן. אין סוף. אין סוף.

אז מה קרה לפני 6,000 שנה?

הוא החליט לברוא אותי, אותך, את הבני אדם בכלל,

לתת להם נשמה.

ואילן, תשמע, יש לך שתי דרכים.

אם תלך בדרך הזו, תגיע לגן עדן.

אם תלך בדרך השנייה, תגיע לגיהינום שלא נדע.

למה?

כאילו, בשביל מה?

עד לפני 6,000 שנה הכל היה בסדר אצלו. הוא לא היה צריך בני אדם, הוא לא היה צריך אותנו, הוא לא היה צריך נשמה.

הוא לא היה צריך...

גם עכשיו הוא לא צריך.

אז למה?

אני אסביר לך.

כשעלה ברצונו יתברך לברוא את עולם...

מה הוא עשה לפני כן זה לא ענייננו

אפשר שהיה לו עוד כמה עולמות, אפשר שהיה לו עוד כמה כמוך שואלים שאלות, אפשר שלא,

מה זה ענייננו?

מה נוגע לי מה הוא עושה

בזמנו החופשי?

מה שמעניין אותי זה מה מתייחס אליי, מה היחס שלי אליו ומה היחס שלו אליי.

אני הברור שלא. דוגמה,

אותך לא צריך לעניין מה חושב אבא אוסטרלי עכשיו באוסטרליה, אותך מעניין מה אבא שלך רוצה ממך ולמה רוצה ממך,

ומה החובות שלך כלפי אביך שלך,

מה אכפת לך, מה עוד. אני מדבר על אותו אבא שלי. זה אותו אבא שלי, שגם עושה כל הזמנים, והוא זה שבא ופונה. אני מסכים, אבל מה הוא עשה לפני זה לא ענייננו.

אין לנו בזה השגה וזה לא ענייננו.

תראה, הרי מה שעומד פה זה הקטע

לקבל או לא לקבל.

אז אני מסביר.

אני רוצה לעמוד מול הקטע הזה, למה כן לקבל את המצב הזה. בוא אני אסביר לך, נשמה.

יש הורים שמתחתנים ככה, זוג נשוי מתחתן בגיל 35,

בגיל 38 הביאו בן ראשון.

הבן שואל את האבא והאימא, תגידו, מה עשיתם 38 שנה? אני רוצה לדעת.

מה?

למה לפני כן לא? למה?

מה זה עניינך? למה?

הוא החליט עכשיו. מה אכפת לך? למה?

אתה פה עכשיו?

הוא אבא שלך, כתוב בתעודת זהות. זה מחייב אותך השלום?

למה? מה למה? ואם הוא יגיד לך ככה,

אז מה, הוא לא אבא שלך?

ואם הוא יגיד לא רוצה להגיד לך דווקא,

אז הוא לא אבא שלך. אבל אני יודע שהוא קיים, אז הוא אומר לי כן ולא.

גם הוא קיים.

הוא קיים לפני 6,000,

והוא קיים לפני 60 מיליון, והוא קיים כל הזמן.

עובדה שאתה פה.

אם הוא לא קיים, אתה לא פה.

כי אתה לא עשית את עצמך,

והנבראים לא עשו את עצמם.

והוא עשה אותנו.

ממילא אני יודע שהוא קיים,

כי אני קיים.

כי אני קיים, אז הוא קיים.

ממילא אני עושה מה שהוא אומר.

מה שהוא עושה, מה שהוא אומר, מה שהוא רוצה,

אני צריך לבדוק את הדברים,

לשקול אותם ולהחליט.

ארצה ללכת בדרך הטוב, הוא אמר מה אני אקבל,

ארצה ללכת בדרך הרעה, הוא אמר מה אני אקבל.

אתה רוצה להאמין, תאמין. אתה לא רוצה, אל תאמין.

הגיע הרגע שנצטרך להתייצב מול האמת הזאת.

החכם מה עושה? בודק.

בודק ומחליט.

האחר אומר, אתה יודע מה? ספק, לא יודע מה. עזוב אותי בינתיים, לא יודע, לא יודע.

לא יודע, לא יודע.

אז פעם הסברתי לאחד בהרצאה, אמרתי לו, תשמע,

שתבין, אם תבחר בדרך של חילוני לא מאמין,

זו אפשרות.

אבל יש עוד אפשרות של יהודי מאמין.

אמרתי לו, אתה תבחר בזאת ואני אבחר בזה.

אתה סובר שאתה צודק 100% ואני סובר שאני צודק 100%.

אבל האמת היא רק אחת, או שאתה צודק או שאני צודק. אי אפשר שנינו צודקים.

נכון?

הסיכוי כרגע של שנינו

הוא 50-50, 50-50.

אמרתי לו, אם אתה צודק בדרך שלך,

אתה צודק. אין כלום, אין שכר, אין עונש, אין בורא, אין כלום.

כשאתה תמות, מה יקרה לך?

אתה תלך להיות עפר חול, תלך לאבדון, נכון? אין. לא זוכר,

לא מרגיש, לא יודע כלום. מת, חול.

זה אם אתה צודק ב-50% שלך.

אם אתה צודק ב-50% שלך, כשאני אמות, תהיה לי אותו דבר.

לא מרגיש, לא יודע, הולך לאבדון, חול.

אתה צודק.

בדקנו 50% שלך,

אבל יש גם 50% סיכוי שלי.

אם אני צודק ב-50% סיכוי שלי,

כשאני אפטר מן העולם, לאן אני הולך? לגן עדן.

כי אני צודק, יש עולם הבא, יש שכר, יש עונש, שמרתם מצוות,

מגיע לי גן עדן.

אם אני צודק בחמישים אחוז שלי ואתה תיפטר מן העולם,

לאן אתה הולך?

אתה הולך לגיהינום, כי אני צודק. יש שכר, יש עונש, אתה לא שמרת,

אתה הולך לגיהינום.

בדקנו את שתי האפשרויות, נכון? נסכם.

אם הוא צודק,

לאן הוא הולך?

לאבדון.

אם הוא לא צודק, לאן הוא הולך? לגהנדו.

בכל מקרה הלך עליו.

רק אני יש לי סיכוי 50% שאני אהיה בגן העדן.

כשיש לך אחד עם אפס סיכוי ואחד עם 50% סיכוי,

ואפילו שזה רק סיכוי,

מה אתה בוחר?

במנצח.

אז אתה בצד שלי.

גם אני נהניתי.

אני עושה חיים, אני עוד שבוע וחצי נוסע לפלורידה.

בחזור אני יורד באנגליה.

אחר כך אני מגיע לבית ברבור.

כבוד הרב, יש לי ככה,

אני לא יודע אם זו בדיוק שאלה,

אבל אני רוצה להגיד משהו שעומד לי לפחות בלב.

אבא שלי היה אדם דתי.

איך שהיה בבית, כשגדלנו כל השנים,

כמו שאני רואה את זה היום, זה בכלל הפוך מהדת.

הוא הכריח אותנו לבוא איתו לבית-כנסת.

בוא נגיד שהיום, כמו שאני מבין את זה היום, זה לא דת.

התפילה היחידה שלנו היתה,

זאת אומרת, לאמא שלי ולאחים שלי,

שהתפילה שלנו היתה שהבן-אדם הזה לא יהיה דתי.

עדיף שלא יהיה דתי.

הקדוש ברוך הוא נענה לנו, והבן-אדם הזה לא נהיה דתי, וברוך השם היה יותר טוב בבית.

אני הייתי בהרצאה שלך לפני איזה שנתיים, משהו כזה,

והתעמתי איתך, והתווכחתי איתך, והבאת לי תשובות במקום,

ושכנעת אותי.

ופתחת לי איזשהו פתח בלב, אפשר להגיד.

וככה, אתה נמצא איתי הרבה באוטו, בקלטות,

ואתה יותר טוב מאחלה מוזיקה, זה אפשר להגיד.

רק אל תשכח אותי באוטו בערב.

לא, לא.

יש לי אותך גם בבית, בסדר, וגם בעבודה.

זה כבר שכפול שיבוטי.

עכשיו,

אני השתכנעתי ונישאתי.

שמתי כיפה, שמתי ציצית.

הדבר היחידי שנהנתי ממנו כשחזרתי בתשובה זה היה התלמוד. זאת אומרת, למדתי גמרא,

הלכתי לאיזשהו כולל, ולמדתי שם הגמרא בערב.

זו הייתה חוויה שאי-אפשר לתאר אותה.

ממש נהניתי מהקטע הזה.

בבית כנסת לא התחברתי בכלל. זאת אומרת, התפללתי, והיה לי מאוד קשה. בכלל, הראש שלי היה במחשבות אחרות. אני מתפלל ואני לא...

זה לא היה אני.

ומה שהיה הכי גרוע זה שהתנהגתי כמו אבא שלי.

אני חזרתי בערך שנה בתשובה והתנהגתי כמו אבא שלי.

אני לא משכתי את זה הרבה שנים. ראיתי אחרי שנה שאני מתנהג כמו אבא שלי בבית,

אז לא רציתי את זה. העדפתי להיות חילוני.

ואני אגיד לך, זאת אומרת, אנחנו הגענו למצב בבית ש...

זאת אומרת, אם זה היה האלוהים של אבא שלי,

העדפנו שהאלוהים הזה לא יהיה בבית שלנו.

והיום אני לא מתבייש לדבר על זה. פעם היה לנו לשמור מה שיש בבית, זהו, זה לשמור בבית. היום אני לא מתבייש להגיד.

עכשיו,

היום אני כבר, כל מה שאתה אומר, אני כבר לא, אין לי שום ספק שזה אמת,

ואני יודע את האמת,

ויש לי בעיה.

אני לא יודע מה המחסום פה.

אני הרמתי ככה כמה פעמים את העיניים לקדוש ברוך הוא,

ואמרתי לו שיפתח לי משהו, שיפתח. אני לא יודע אם זה עצלנות,

זה אנוכיות, זה לא יודע מה.

משהו שמאוד מבפנים, משהו פה שמרחיק אותי,

אני לא יודע מה זה, זה איזשהו שטן,

אני לא יודע מה לקרוא לזה כבר. אתה נשוי? כן. יש לי שתי ילדים, נולד לי בן גם לפני חודש.

מזל טוב.

תודה.

ומשהו מאוד מרחיק אותי מבפנים.

עכשיו, אני הרמתי את העיניים הרבה פעמים לשמים,

והוא לא נענה לתפילות שלי.

והאמת היא שאני באתי לפה רק לפני איזה שעה בערך,

ואני באתי במטרה אחת.

אני יודע שלך שם יש מלה, לי הוא לא שמע.

לך יש מלה שם, אני ראיתי את זה, והיום אני גם מרגיש את זה.

אז אולי לך הוא ישמע, ורציתי שתברך אותי, שיפתח לי משהו מבפנים.

אני, בעזרת השם יתברך,

מה שחסר היה לך, אני אגיד לך, זה הדרכה.

ואני אדאג לך, בעזרת השם, שידריכו אותך איך להתנהג בבית.

סליחה, כבוד הרב, סליחה שאני קוטע אותך.

היום אני מבין שאבא שלי לא עבד על המידות.

זו הייתה הבעיה היחידה שלו.

וגם כשאני חזרתי בתשובה הזאת, הייתה הבעיה שלי, לא עבדתי על המידות.

וזה השורש של התיקון של בעל תשובה. ומה שקורה היום, בתור חילוני, אני לא יודע איך זה קרה, כנראה שככה הקדוש ברוך הוא רצה, שאני עבדתי כבר, תודה לאל, אולי כבר שלוש שנים אני עובד על המידות, רק על המידות. זה הדבר החשוב.

ותודה לאל שהחלתי שינוי מאוד רציני, גם בבית, גם בחברה. אני, בעזרת השם יתברך, אסייע לך בשביל שאתה תעלה מעלה-מעלה,

ואני אומר לך יותר מזה,

אני נותן לך את האפשרות עכשיו להתחיל לעלות מעלה-מעלה,

תפסח לפה, תעלה למעלה-פה לבמה,

תבוא,

אני אשים לך ציצית,

אתן לך ברכה, אתן לך סט של עשר וידאו, אתה תתחיל עם זה, אקשר אותך עם ירון אצלנו במשרד,

מבטיח לך, אתה עולה במסילה, עולה בית-כן.

אני אגב, תודה רבה, רציתי להגיד לך עוד משהו,

מה שהניע אותי לבוא היום לפה זה שאני אגיד לך את האמת אני אפילו קידוש אני בקושי יודע לעשות גם זה נלמד אותך ואני רוצה להגיד לך עוד משהו זה הדבר שזה קרה אותי מבפנים אני ממש קרוע מבפנים שאני אפילו קידוש לא יודע לעשות ככה בחור בין קודם הצביע שהוא לא שומר כיפור האמת אני התביישתי להצביע בוא מתוק בוא מהר שלא נאחר עוד מעט שבת

חבר הכנסת נכון

עד שתיים

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה אמן

מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות

הוא יברך את השם הטוב

שמעון בן אברהם ונדרה

השם יזכה אותו להיות צדיק וירא שמיים

ערב טוב רציתי לשאול את הרב לפי הבנתך למה מתכוונים כשאומרים הפרדת דת מהמדינה

כשהם אומרים?

כן, בדיוק למה מתכוונים?

פירושו של דבר שיהיה פה כמו אמריקה

באמריקה

אין דת

כל אחד יכול לעשות דת מה שהוא רוצה אתה מבין אבל אין קשר למדינה ולדת

המדינה לא מסבסדת דת לא כלום הכל עומד בזכות עצמו

לא מכירים בדת

אפשר להיות דתי? תהיה דתי.

דתי זה הבעיה שלך אבל לא שהמדינה יש לה צביון דתי

היום המדינה יש לה צביון קצת מיליגרם דתי

שאין תחבורה ציבורית בשבת שמטוסים לא טוסים בשבת כל מיני דברים כאלה שיש פה נישואים על פי ההלכה וכו' וכו' לא רוצים לעקור פה לגמרי

שזה יהיה מדינה כמו של הגויים 100% של הגויים

ויהיו בה גם יהודים

זה נקרא הפרדת דת ומדינה

השאלה שלי

איך בורא עולם

כשהוא לוקח את היקרים שלנו

איך הוא מצפה מאיתנו שנמשיך?

זה נותן לנו להפסיק את מה שאנחנו רוצים להמשיך בחיים

לא הבנתי את השאלה

הקדוש ברוך הוא לוקח את האנשים היקרים לנו את מתכוונת אדם נפטר או נהרג בתאונה נגיד או בצבא כן?

כן. ואז איך הקדוש ברוך הוא רוצה שנמשיך מה?

שנמשיך הלאה שנמשיך בחיים שנלך בדרך שלו מה פירוש? זאת אומרת זה כאילו סיבה לעזוב אותו?

לא זה לא סיבה אבל זה כזה מרחיק אותך זה גורם לך להיות מבולבל לחשוב ש... בואי אני אסביר לך תקשיבי

כל מי שמתרחק מאיתנו ומסתלק מן העולם הזה, קשה לנו.

אפילו עציץ שקנינו, אם נשבר, כואב לנו.

כל דבר שאנחנו קשורים אליו, טיפחנו אותו, עשינו בו משהו. אבל זה לא אותו כאב.

אם עצית אתה לא חי 21 שנה או לא יודעת כמה שנים.

אני אסביר לך.

יש שני דברים.

או שהאדם הנפטר היה צדיק, או שהוא לא היה צדיק.

אם הוא היה צדיק,

אז את לא צריכה בעצם לבכות.

ואם הוא היה גם וגם?

רגע. ואם הוא לא היה צדיק,

אז באמת צריך להצטער למה הוא הלך ולא זכה לחזור בתשובה. אבל היה ברור שהאדם שהוא לא צדיק,

הוא צפוי יותר מאשר אדם צדיק.

זה אחד.

שתיים, את צריכה להבין. אם הוא היה גם וגם,

אז זה גם וגם, וגם לא גם ולא גם.

זאת אומרת,

זה מצב ביניים.

אדם לא נתפס

על דבר שהוא היה בסדר.

אדם נתפס על משהו לא בסדר.

עכשיו, לא בסדר זה לא משנה כמה לא בסדר.

לדוגמה,

אדם שהוא לגמרי לא בסדר,

יכול להיות שיאריך ימים יותר מאחד שהוא חצי בסדר.

למה?

כי אדם שהוא לגמרי לא בסדר, מה שקרוי רשע,

אדם כזה מקבל את כל שכרו בעולם הזה, לכן צריך להשאיר אותו,

את סך הזמן שלו לקבל את שכרו,

ואחר כך הוא מקבל את כל עונשו מלא.

לעומת זאת, אדם שהוא חצי-חצי, הוא לא כל כך בסדר.

יכול להיות שהוא ייפטר יותר מוקדם,

וזה נעשה כחסד בשבילו גם. למה?

כי פשוט מאוד הוא לא ימשיך לחטוא הלאה ולצבור עוד עוונות שיצטרך לשלם עליהן.

כמובן,

שניתנת האפשרות לאדם לחזור בתשובה בכל רגע בחייו, כל זמן שהוא חי.

אם הוא לא ניצל,

אז הוא ודאי שצריך להיות מודע לכך שהוא עלול להסתלק.

הרי כל ראש שנה יש גזר דין על כל אדם. מי יחיה, מי ימות,

מי יהיה עשיר, מי עני,

מי חולה, מי בריא.

כל ראש השנה.

בשביל זה זה נקרא יום הדין.

אז מה אנשים ציפו?

שיעבור יום הדין, ראש השנה,

ושום יקיר ושום אהוב לא יסתלק מן העולם. אין דבר כזה.

אלא מה אנחנו תמיד אומרים? לי זה לא יקרה.

פה הטעות שלנו.

כי אנחנו סומכים שיש עוד זמן.

אנחנו אומרים,

בעזרת השם נתבגר, נחזור בתשובה.

יש לי כוונות טובות, אני בכיוון.

אנחנו מרגיעים את עצמנו.

אבל לא תמיד מחכים לנו עוד מבינה עם הסטופר,

ואומרים, רגע, נאריך עוד קצת, נאריך עוד קצת, נאריך עוד קצת.

לפעמים אומרים, הגיע הזמן.

רגע, ואם הוא לא חוזר בתשובה, אז מה זאת אומרת שהוא לא צריך להיות בעולם הזה? אז למה הוא בא בכלל?

ניתן לאדם ההזדמנות

לשמור תורה ומצוות.

לא ניצל אותם,

יכולים לקחת אותו בכל רגע. מגיל 13 ויום אחד,

אז את אומרת שאם אני לא אשמור מצוות ולא זה, אני צריכה להיות

בראש שלי שאיזה יום אחד, בגלל שאני לא שומרת שבת, ובגלל שאני לא עושה מצוות,

אז איזשהו יום בורא עולם יחליט וייקח אותי. בדיוק. אין שום סיבה בעולם. אז אני צריכה לחכות, זאת אומרת,

לצפות ליום הזה?

לא, את יכולה לצפות, שתחזרי בתשובה, ולא תצטרכי לצפות ליום הזה.

אבל את צריכה להבין דבר אחד. אין שום סיבה בעולם, שתצאי מן העולם

טרם זמנך,

אם עשית מצוות.

עוד פעם.

אדם להיפטר צריך להיפטר יום אחד, זה ברור. לכל אחד יש את התאריך הקבוע לו. אני מדבר על אלה שנפטרים לפני זמנם.

אדם שנפטר לפני זמנו,

אם הוא היה צדיק גמור,

לעולם לא יילקח לפני זמנו.

אלא אם כן יש גזירה על דור שלם,

והקדוש ברוך הוא לוקח אחד מהצדיקים לפדות את כל העם.

אז הוא מקבל על זה שכר גדול גם בשמיים, יותר מכפי מה שהיה,

וגם הוא נכנס לגן עדן יותר מוקדם, זה לא הפסד בשבילו.

אבל זה נדיר.

נדיר מאוד.

אבל אדם שעושה עבירות,

זה כמו אחד שנוסע

נגד חוקי התנועה ואומר, רק רגע, אני רוצה להבין.

האם אני צריך לצפות שבכל רגע אני עלול להיעצר על ידי שוטר?

כן,

ודאי.

כל השוטרים מחכים לך בדרך

לתפוס אותך אם אתה עובר, לא בסדר.

ודאי.

אבל אם תיסע

כל הזמן,

כל השנים,

על פי חוקי התנועה, אפילו שיהיו ניידות מימינך ומשמאלך ומצלמות,

לא יתפסו אותך אפילו פעם אחת. למה שיתפסו אותך?

אם אתה מאה אחוז, למה שיתפסו אותך?

אבל אם אתה עובר אפילו פעם אחת,

אולי יקלטו אותך, אולי מצלמה צילמה, אולי מישהו עוקב אחריך,

אולי ההוא ילשין עליך,

אולי ההוא מהסיירת הירוקה יודיע עליך, אולי.

מי שעובר עבירה צריך לחשוש, מי שלא עובר אין לו ממה לחשוש.

אספר לך סיפור שמובא בגמרא.

הגמרא אומרת

שהודיעו לרבי חנינא בן דוסא, שהיה תנא קדוש,

שיש נחש בדרך,

נחש בדרך לבית המדרש.

אמר, הראו לי את מקומו, לקחו אותו.

ראה חור בקרקע,

חלץ,

חלץ את הנעל,

הכניס את הרגל שלו, את העקב לתוך החור,

יצא נחש,

היקישו,

בנחש מת.

לקח את הנחש על צווארו והלך לבית המדרש.

אמרו לו תלמידיו, עד כאן רבנו?

עד כאן? מה זה?

אמר להם ללמדכם

שאין הנחש ממית

אלא חטא ממית.

אם היה לי חטא,

הנחש זה תפקידו להזיק ולהמית.

אם אין לי חטא, הוא ימות, לא אני.

אין בי...

עירייה בעולם שיכולה להזיק אדם צדיק

אין

אבל אם יש לה צדיק אפילו חטא אחד זה כבר סיבה למסיבה

אבל גם אם יש חטא אחד ואפילו אם יש עשרה חטאים אז מה סוף העולם? לא, בשביל זה נבראה התשובה

אם אדם הרגיש

שהוא עשה בשגגה משהו לא טוב

על המקום יחזור בתשובה ויתחרט על מה שעשה והקדוש ברוך הוא סלחן ומחלן

אבל אם הוא דוחה את זה או לא מתייחס לזה

או מעביר את זה

ומצפה שאף אחד לא ישים להם אין דבר כזה העולם לא הפקר. ומה קורה עם זה שגם שהוא כמו שאתה אומר באותו רגע חוזר בתשובה

ואחרי שהוא חוזר בתשובה הוא נלקח מהעולם הזה איך אתה מסביר את זה? אז אני אסביר לך

יש תשובה שלמה

ויש תשובה שאינה שלמה

תשובה שלמה פירושו של דבר שהאדם חזר מכל ליבו שהקדוש ברוך הוא יודע תעלומות, יעיד עליו

שהבן אדם קיבל תשובה אמיתית

ואם הוא יצטרך לעמוד בניסיון הזה עוד פעם של החטאים שהוא עבר הוא יעמוד בהם זו תשובה גמורה.

אבל אם זה לא היה ככה רק תשובה כמו שיש אנשים שעושים תשובה פירושו של דבר אומר אתה יודע מה אני חלאס מהיום

אני ככה וככה ומתברר שאחרי זה זה לא עמד לאורך זמן.

אז מה פירוש?

לא הייתה לו קבלה מוחלטת

שעליה הוא מוכן היה למסור את הנפש אם יעמוד בניסיון.

לא הייתה לו כזאת.

הייתה לו הצהרת כוונות אמיתית אמיתית אבל לא עם כל המסירות נפש שהוא מתכוון עליה.

דבר כזה זה עדיין לא תשובה שלמה זה חיסרון קצת

ועל זה יכול להיות קטרוג.

ולכן יש שתי דרגות בתשובה יש תשובה מיראה ויש תשובה מאהבה.

תשובה מיראה אם אדם חוזר מיראה הוא אומר אתה יודע מה לא רוצה להתעסק עם הקדוש ברוך הוא אני יודע שהוא אוהב ומרחם אבל הוא גם מעניין.

אני יודע הבנתי די לא מתעסק איתו הוא חוזר מיראה

אחד כזה אם היה לו זדונות שהוא עשה בזדון חלל שבת בזדון נסע הלך לכדורגל שיחק עישר בשבת אכל בכל מסעדה כשר לא כשר עשה מה שהוא רוצה עשה מה שהוא רוצה בזדון הוא ידע אסור אבל עשה

אם הוא חוזר בתשובה מיראה כל הזדונות שלו הופכים להיות שגגות הוא יורד דרגה וזה שגגות

זה לא רצח מדרגה ראשונה זה הרג בשגגה

אבל אם בן אדם חזר בתשובה מאהבה ולא כל אחד זוכה לדבר הזה

הזדונות שלו הופכים להיות זכויות

שומעת לא רק שאין לו עבירות

הזדונות הופכים להיות זכויות

חילול שבת שהיה לו הופך להיות כאילו שמר שבת מהודרת

אבל זו דרגה שקשה מאוד להשיג אותה ובפרט בתחילת הדרך

אבל יש כאלה שזוכים לזה מעטים מעטים מאוד

אבל אם אדם לאט לאט מתחזק ומתחזק הלאה והלאה

הקדוש ברוך הוא בדרך כלל נותן לאדם להשלים את רצונו ולהגיע לאן שהוא רוצה

תודה רבה תהיי בריאה אבל אני רוצה להגיד לכם לסיום יודעים מכאן קודם כל אני שמח ומודה לכם שבאתם

דבר שני שהקשבתם אני מצטער שלא הספקנו לענות לכולם אבל מן הסתם ניפגש עוד פעם

אני רוצה להמליץ להמליץ

על הסטים האלה של הקלטות וידאו זה במקום ללכת לסמינר של כמה ימים ולשלם 2,000 שקל ב-100 שקל 10 קלטות מחיר של החומר גלם

זה סמינר בבית do it yourself עושים את זה בעבודה עצמאית

ויש גם סט קטן של 50 שקל

20 קלטות טייפ לאוטו אתה יכול לעשות את הסמינר בנסיעה באוטו

אז מי שרוצה יכול להשיג את זה פה בסוף הערב בעזרת השם יתברך וגם תקלט את בצל הדמוקרטיה

מתחייב לראש החול

אם תראי אין סליחה אחרי זה יתברך ויכול להיות בצל הדמוקרטיה

תודה רבה לך, תודה רבה לך.

תודה רבה לך.