נהריה - נהריה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

יערית בת אסתר,

מנוחה שלמה, בעזרת השם, זכות המצווה תעמוד לה.

חדלה בת רוזה,

תזכה שהמצווה תועיל לה.

חי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית,

וציוויתי את ברכתי בשנה השישית.

כבר הורה לנו החכם

מכל האדם

אורח חיים למעלה למשכיל

למען סור משאול מטה.

אורח חיים למעלה למשכיל. מי שמשכיל צריך לדעת שאורח החיים כל הזמן יהיה למעלה.

תמיד להיות במצב של עלייה.

למען סור משאול מטה.

אם אתה לא עולה למעלה

אתה יורד למטה.

אין מצב ביניים.

אין הפסקה.

אין מצב עמידה.

כדי לסור משאול מטה צריך להיות תמיד למעלה.

כך מאר הגאון

שאם אינו מתאמץ

להיות מתעלה תמיד

ממילא מוכרח לרדת.

כי אי אפשר לעמוד במקום אחד ברוחניות או עולים או יורדים.

ומצאנו במשנה שרבי אליעזר סובר

שהדרך הטובה שידבק בה האדם

היא עין טובה.

ההפך ממנה

הדרך הרעה שעליו להתרחק ממנה

זה עין רעה.

כך מובא באבות פרק ב'.

וכן כל התנאים אמרו שם דבר והיפוכו.

אז רבי אליעזר סובר הדרך הטובה שיעבור לו האדם עין טובה.

דרך רעה שצריך להתרחק ממנה עין רעה.

נמצא לפי זה שאם משתדל להשיג עין

טובה

היא המפתח לכל המעלות

ואם אינו משתדל

אז הוא יישאר עם עין רעה

שהיא יסוד כל העבירות

למה?

כי אמרנו אורח חיים למעלה למשכיל צריך לעלות כל הזמן

אז כשאתה משתדל כל הזמן להשיג את העין טובה לעלות למעלה

אתה מתרחק מהעין רעה

אבל אם אתה לא מחפש לטפס ולעלות

אז אתה נשאר עם המידות הרעות עם העין רעה

הרי שאם חסר לו מהמעלות

לא רק שהוא לא יהיה בעל מעלה

אלא הוא נעשה בהכרח בעל חסרון

הברטנורא מסביר

שעין טובה זו מידת ההסתפקות

מה זה עין טובה?

אדם שמסתפק במה שיש לו

איזה הוא עשיר?

השמח בחלקו במה שיש לו

זה מידת ההסתפקות

פירוש שאינו מבקש מותרות

מסתפק במה שהוא צריך

ולא מחפש שיהיה עוד עוד עוד עוד מותרות

ואינו מקנא

כשרואה שיש לחברו יותר ממנו

זה נקרא עין טובה

ומי שאין לו עין טובה

וחסרה לו מידת ההסתפקות

ידוע היטב מה עולה בחלקו

הוא נעשה עבד נרצע

להשיג את תענוגי העולם

והולך מדחי אל דחי

עד ששוכח לגמרי מעניין תורתו ועולמו מה המטרה שהוא הושם בעולם הזה

אותו דבר בעניין שמירת שביעית

שנת השמיטה

כדי לדקדק

בשנת השמיטה מוכרחים לעמוד בניסיונות קשים

מי שאינו עומד בזה

לא רק שהוא לא קנה מעלות

אלא הוא יורד לשפל המדרגות

כי צריך כוח נפשי גדול

בשנה השביעית

שאדם שיש לו שדות, כרמים, פרדסים, להפקיר את הכול

שכל אדם יוכל להיכנס ולקחת בלי רשותו

צריך כוח נפשי גדול

לכן שומרי שביעית נקראים גיבורי כוח

רואה את פירותיו נאכלים

על ידי אחרים

והוא כובש את יצרו ולא מדבר

והוא בעצמו צריך לבטוח בקדוש ברוך הוא

שכל השנה הוא לא יעבוד

לא יזרע, לא יחרוש, לא יקצור

כל השנה

השדות, הכרמים, הפרדסים, הכול הפקר

וצריך לפתוח בקדוש ברוך הוא במידה כזו

שסומך על הנס

שיספיק לו הקדוש ברוך הוא בשנה השישית

לשלוש שנים

במידה והאדם משליך על הקדוש ברוך הוא את יהבו ובוטח בו

אז ודאי שבאותה מידה תהיה הצלחתו

ועל זה אפשר להעמיס את הפסוק אמת מארץ תצמח

כאשר יש אמת מארץ

כשאדם ששוכן בארץ

הוא עושה את המוטל עליו על פי השם

אז באמת

הארץ תצמח

אפילו שהוא לא עושה שום פעולה

היא לא רק תצמח אלא על שלוש שנים היא תיתן יבול בשנה אחת

הארץ תצמיח פירותיה בשפע

וכבר אמרו חכמים זיכרונם לברכה

שאין פירות באים לידי ריקבון

אלא מפני דרכיהם של בני אדם

כשדרכו של אדם לא ישרה לא הגונה לא בסדר

אז הפירות שלו מרכיבים

אבל אם הוא אדם ישר

והוא מצטיין במצוות

פירותיו אינם מרכיבים

כלומר מעשי האדם

ומידת זכויותיו

הם קובעים את הצלחת היבול

יותר מזה מצאנו בגמרא

שכל קיום העולם כולו תלוי

באנשי המעלה

מי אלה אנשי מעלה?

לא תאמינו

תולי ארץ על בלימה

אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה

יש מריבה

בן אדם יש לו מה לענות

ועוד איך יש לו מה לענות

והוא בולם את פיו בשעת המריבה

כל העולם עומד בזכותו

תארו לכם מה זה הכוח הזה של בן אדם שיכול לבלום את פיו

בשעת מריבה

וזה ידוע לנו

ממה שגילו לנו חכמים זיכרונם לברכה

אבל במה שנוגע לתבואה של השדות שלו

יודע כל אחד בחוש

שאין לו שום הבטחה

שאחרי כל הטרחה שהוא חורש וזורע שאכן יצליח

אין לו הבטחה

ומוכרח לסמוך על הקדוש ברוך הוא שירדו גשמים

במידה רצויה בזמן הנכון

ושלא יתקלקלו הפירות

מהפגעים שעלולים לבוא

בימים האחרונים ירד גשם

באמצע מאי

גשם שאומרים חכמים שהוא ברכה

ומי ששותה טיפות מזה מתרפא מחוליו

אבל זה פגע גם ביבול ב-15 מיליון שקל

אז הנה היה יבול

והשם החליט יום-יומיים להוריד גשם

לחלק ברכה, לחלק קללה

אין הבטחה

אין הבטחה

אדם יודע בחוש

שאין לו הבטחה

גם אחרי שיטרח

יחרוש ויזרע

אין לו הבטחה שזה יצליח

מוכרח לסמוך על הקדוש ברוך הוא שירדו הגשמים

במידה רצויה

ובזמן הנכון

ושלא יתקלקלו הפירות מהפגעים שעלולים לבוא

לכן אמרו חכמים

אדם מאמין בקדוש ברוך הוא וזורע

זה נקרא אמונת

סדר זרעים

וכתוב בפרקי דרבי אליעזר

אדם שוכב וישן

והקדוש ברוך הוא סומך את הארץ ומשקה אותה

והיא נותנת פירותיה

אדם הולך לישון והקדוש ברוך הוא מטפל לו

שהפירות יצמחו

אם כן הסברה הפשוטה נותנת

שצריך זכויות

כדי שהקדוש ברוך הוא יצליח את דרכיו של האדם

ושיראה ברכה במעשי ידיו

אם יש לך זכויות אצל הקדוש ברוך הוא אז הוא ייתן לך

אדרבה

ישפיע עליך טובה וברכה

כאשר האדם מכיר את האמת

הוא מתחזק באמונה בקדוש ברוך הוא ובוטח בו

אז השמיטה השנה הזאת תהיה לו עלייה רוחנית כידוע השנה הקרובה היא שנת שמיטה

אבל זה שלא יתעמק בדבר לעשות לו ניר בלבבו

מי שלא מתבונן מה הטעם

של השמיטה שבה קונים ביטחון

בקדוש ברוך הוא ובשנה הזאת מתפנים ללמוד תורה ולא הולכים לעבודה

אם אדם להוט אחרי רווחים בלתי כשרים אפשר להרוויח בשמיטה

לעשות קומבינות

אז שנת השביתה השביעית תהיה עבורו לצור מכשול לאבן נגף

לא רק מי שעובר על עיקרי דיני השביעית

אלא אפילו הנזהר לקיים את כל העיקרים

והוא רק נכשל באבק שביעית והוא עושה סחורה בפירות שביעית

שאין זה אלא איסור מצוות עשה כבר קרה לו שוחה וגורם לעצמו שימו לב

שירד מנכסיו עד שימכור את ביתו לאמה כזה עני הוא יהיה

אי אפשר להרוויח על חשבון הקדוש ברוך הוא לא

לא מרוויחים רק מפסידים

ויש כאן מוסר השכל גדול

איך אדם כזה שנבהל להון

נעשה זריז ונפסד

והוא ימית על עצמו אסון

ועל בני ביתו

וכל רכושו ירד לטמיון באופן רע

אבל אילו היה מתרומם לקיים את המצווה למרות כל הקשיים

היה מגיע למעלה גדולה

ועכשיו שהוא נכשל בה ירד לשפל המדרגה

עד שנהרס כל המעמד החומרי והמצב המשפחתי

לא להתעסק בשביעית עם הקדוש ברוך הוא

שבת לאדוני ושבתה הארץ

שבת לאדוני אתה מחלל שבת

שנה שלמה

תיזהרו

לא לחלל את השביעית

לקנות רק פירות

שאין בהם שום חשש של שביעית

עוד יסבירו לכם בהמשך

ויחלקו בטח גם

חוברות בעניין

מכל מקום השביעית זאת שנה

שבה לא עושים מלאכות באדמה

מי ששומר על זה נקרא גיבור כוח והשם ישלם לו וציוויתי את ברכתי

פי שלוש

מי שיתעסק עם הקדוש ברוך הוא וינסה לקמבן יפסיד את כל רכושו

מזה עלינו ללמוד

כמה חשוב לפלס את הדרך

כדי לכוון לרצון התורה

שאז בלי שום בהילות בלי פזיזות

בלי עמל מרובה אדם יזכה עם בני ביתו

לברכת השם וציוויתי את ברכתי

כמה מאושר מי שהולך בדרך התורה יכול לשכב שנה במנוחה על מיתתו

ללמוד תורה לסמוך על הקדוש ברוך הוא

שלא יחסר לו פרנסתו

אבל אלה שדוחקים את השעה

ורצים להעשיר בכל דרכי החריצות מסכנים גוזלים את מנוחת נפשם

נעשים בעלי מום למצוות

ואם מרוב טרדותם מוכרחים לעבור על איזה מצווה קלה אין ספק שיצא שכרם בהפסדם

בסופם שהם ינחלו רוח

אם אנחנו חושבים שהתורה מבקשת מאיתנו שאנחנו נתנהג בדרך

רגילה כזאת

חפיף דליל

דתי כזה

דתילוני

נהנה משני עולמות

גם וגם

יש לנו טעות גדולה

התורה דורשת מכל אדם ואישה

את הדרך הגבוהה

שנעבוד את השם בדרך הגבוהה

היא לא דורשת את זה מיחידים צדיקים בלבד

מכל כלל ישראל

איפה אנחנו רואים את זה? בשמיטה

כי באמת קשה מאוד

ולמעלה מן הטבע הוא

שאדם לא יזרע ולא יאסוף שום תבואה

ויעזוב הכל על ההשגחה

זה קשה מאוד ומצווים את זה על כולם ביחד באותה שנה

והראיה שהתורה כותבת את זה כשאלה וכי תאמרו

מה נאכל בשנה השביעית אם אנחנו נעשה ככה?

ממתי התורה מתחשבת בשאלות של אנשים? כל אחד ישאל שאלות והתורה צריכה לענות לו?

השם אמר וזה הכול

מה פתאום היא כותבת פה את השאלה?

וכי תאמרו?

מה נאכל?

האם התורה תכתוב כל רצון שמבלבל את מוחו ולבו של אדם בתורה לשאלה?

אבל פה אנחנו רואים שהתורה כן כתבה.

למה?

כיוון שזה ודאי קשה למעלה מדרך הטבע.

וצריכים לזה גבורה גדולה להיות

מאנשי חיל

אבירי לב בשלמות הביטחון.

גיבורי כוח עושי דברו.

אדם רואה

את הכרם, את הפרדס שלו, את כל היבול לנגד עיניו

והוא שותק.

כל אחד יכול להיכנס ולקחת?

אז טוב, אז אם זו דרישה מאתנו,

דרישה גבוהה והתורה מודה שזה מעל הטבע הבקשה הזאת,

אז אם אדם היה נכשל בזה, היינו מצפים

שהעונש יהיה קל,

כי זה דבר קשה מאוד לעמוד בו.

אז אם אדם נכשל, מה אתה מצפה ממנו? בסך הכל בן אדם.

אז מה צריך לתת לו? להתחשב איתו ולתת לו עונש קל אם הוא נכשל.

אבל אנחנו רואים שזה לא כך.

לא כך.

העונש חמור.

שהרי כל גלות בבל שיצאו בני ישראל חרב בית המקדש

ונעקרו מאדמתם וגלו שבעים שנה לבבל,

כל זה בגלל שלא שמרו שמיתה.

אתם שומעים?

עוקרים את כל ישראל מבתיהם,

מפסידים להם הכול, גוזלים להם את האדמות,

את הבתים,

הורסים את בית המקדש.

גולים.

הורגים בהם.

למה?

בגלל שהם לא שמרו שמיתה.

אבל שמיתה זה מצווה קשה, זה כמו המלאכים.

כן, השם רוצה שניהם מלאכים.

כן.

אין עונש קל, עונש קשה.

אתה חייב לעמוד בזה.

אין מה לעשות.

עד שחכמים אמרו אדם נושא ונותן בפירות שביעית,

אם הוא מסתחרר בזה,

סופו ימכור את מטלטליו ואת ביתו.

כל זה מוכרחים אנחנו לומר.

שגבורת הנפש והממשלה שאדם מושל ברוחו

ואבירות הלב שיש לו בשלמות הביטחון

זה לא תוספת מעלה

אלא זה הכרח שכולנו נעמוד בזה.

לא רק יחידים,

כל כלל ישראל.

ונשאלת השאלה למה הקדוש ברוך הוא לא רצה שיתחלקו כל ישראל למשמרות.

נגיד יתחלקו ישראל לשבע משמרות.

כל משמר ישמור את השמיטה בשנה שלו

וכל אחד יעזור לחברו בשנת השמיטה שלו.

אז כולם ישמרו שמיטה כל אחד בשנה אחרת.

וככה יוכלו לעזור אחד לשני.

פטנט, לא?

השם לא רוצה ככה.

גם זה היה ניסיון.

אבל השם לא רוצה. הוא רוצה שכולם בשנה אחת

וכולם מיחד וכולם שואלים מה נאכל

ואין אחד יכול לשען על חברו.

אולי הוא ייטיב עימי.

ואם כל ישראל ישמרו שמיטה

ויבוא אחד ולא ישמור שמיטה

ויחליט שהוא מיטיב לכלל.

זה לא הטבה, זה אכזריות.

כי התורה דורשת שיפקירו כולם

את כל הסיבות הטבעיות

וישענו שנה שלמה רק על אביהם שבשמיים.

הקדוש ברוך הוא הייתה לו בעיה להוציא את עם ישראל ממצרים ולתת להם קצת שקט נפשי.

ולהצמיח להם עצים

בפירות ופרדסים במדבר.

לא היה לו בעיה, נכון? ואז היו רואים מול העיניים כל הזמן

איזה יופי. היו רגועים.

לא.

הם רואים מדבר צחיח.

אין מים.

אין לחם.

אין תבואה.

אין פירות.

אין ירקות.

מיליונים.

הולכים במדבר עם ילדים קטנים.

מאיפה הוא מביא להם הקדוש ברוך הוא אוכל? מן השמיים.

למה מן השמיים?

מהמקום שבעולם לא תוכל לחשוב שמשם יגיע האוכל.

ללמד.

תפתח באלוהים.

לא יום,

לא יומיים,

לא שנה,

לא שנתיים, ארבעים שנה. כל יום צריך ל...

תמתין

שירד המן

וכמה לא כמויות אתה יכול לקחת רק עומר ככה מלוא החופן

זה הכל

אם תיקח יותר ירום תולעים

תלמד הסתפקות

עין טובה

תפתח בשם

מים אתם רוצים מים אנשים צמאים חם מדבר

איפה יש ברזייה?

אין.

יש סלע שמתגלגל ומוציא מים למיליונים כל יום

וזה הולך נהרות

לכל שבט.

למה עושה את זה השם? ללמד את עם ישראל ביטחון.

תפתחו בי.

ועל זה הוא אמר זכרתי לך חסד נעורייך

לכתך אחריי במדבר

בארץ לא זרועה.

אתם לא ראיתם זרעים

לא נרגעתם

אתם ציפיתם שזה יבוא ממקום

שאין שום צ'אנס

וזה בא יום יום

יום יום

גם כשחטאתם במדבר ירד המן יום יום

השם אמר שאנחנו נצום ביום הכיפורים כל ישראל

יבוא אחד יעשה טובה לכולם לבית הכנסת ויחלק להם שוקולדים ושתייה.

אה?

זה עושה טובה או זה רשע מראשם?

אדם שיבוא וייתן לאנשים בשנת השמיטה פטנטים לעקוף את השמיטה

הוא רשע מראשע.

השם רוצה שכולנו נהיה במדרגה של מלאכים.

על זה נאמר ארור הגבר אשר יבטח באדם אוי ואבוי לזה שבוטח

באדם ולא באלוקים.

הקדוש ברוך הוא ישאיר אותו

לבטוח באדם ולא יעזור לו השם.

סמכת עליו? לך איתו עד הסוף.

יהיה לו, יהיה לך, לא יהיה לו, גם לך לא יהיה.

ועוד יותר ארור הגבר אשר יבטח באדם,

בעצמו גם.

אומר מה אני אעבוד, אני אעשה, יש לי עסק, יש לי פה, יש לי שם.

הוא אומר תיזהר,

תיזהר אתה ארור אם אתה בוטח בעצמך.

ארור הגבר אשר יבטח באדם.

אדם חושב שבהתחלה הוא יעשה כל מיני פעולות טבעיות לארגן לעצמו אבל בסוף יתברר לו שהוא יישאר כמו ערער בערבה לא יראה כי יבוא טוב.

מי שנשען על בשר ודם

הוא עובר

וגם התקווה עליו תעבור לו

אבל מי זה בעל צד המעלה?

ברוך הגבר אשר יבטח באדוני

והיה כעץ שתול על פלגי מים

ועל יובל ישלח שורשיו

עץ שהוא כל הזמן על המים נותן פירות, פירות טובים,

בריאים

לא מטולעים

אדם שהוא בוטח בשם הוא כמו עץ ששתול על פלגי מים

אדם שמשליך את כל החשבונות

מפקיר את כל הסיבות הטבעיות

וסומך רק על הקדוש ברוך הוא למרות

שזה נגד השכל הטבעי

אדם שרואה שאין מאין יבוא עזרי רק מעין השם

אדם כזה הוא יהיה תמיד כעץ שתול על פלגי מים

כי מי שמשליך

את ביטחונו על השם

ועומד חזק בביטחון

הוא יראה שכל הסיבות שבעולם משועבדות

אליו

ולא בדרך טבעי

כי המדרגה של הטבע לתורה זה כמו מדרגה של עבד

לאדון שלו

הטבע הוא עבד לתורה

מסופר על רבי פנחס בן יאיר

תנא קדוש

שהלך למצוות פדיון שבויים

בדרך הוא הגיע לנהר ששמו גינאי

והנער הוא גדול מאוד ואי אפשר לעוברו כך

ולא היה לו אפשרות אין רפסודה ואין כלום

מה עשה עמד ואמר לנהר

חלוק ממך

הנהר לא הסכים

אמר לו אני עושה ודאי ואתה עושה ספק

אני ברגע זה שאני עובר כאן

אני מקיים את רצון הבורא

אני עושה ודאי

אתה ספק אם תצליח במצווה שאתה הולך אליה

אמר לו חלוק ממך אם לא גוזרני עליך שתיבש

אני איבש אותך

חלק לו

כמו קריעת ים סוף

ואמר

אחר כך היה שם עוד מישהו אמר לו גם לו תחלוק

היה עוד אחד אמר גם לו תחלוק

למה כי הוא עסוק במצווה

הטבע לתורה זה כעבד לאדון

מי שמקיים את התורה באמת

הטבע זה העבד שלו הוא לא מפריע לו הטבע רק עוזר לו לא יכול להפריע לו

רבי חנינא בן דוסא התלוננו לפניו ואמרו לו שיש נחש הקרוי ערוד

שהוא מפריע להגיע לבית המדרש

אמר להם הראו לי את מקומו

הראו לו

הכליס את רגלו לתוך החור יצא נחש והיקישו

ומת הנחש

לקח את הנחש על כתפיו

והלך לבית המדרש אמרו לו תלמידיו רבנו

איך זה?

אמר להם ללמד אתכם

שאין ערוד ממית

אלא חטא ממית

מי שיש בו חטא

הערוד ממית אותו הנחש ימית אותו כי הנחש

הוא שליח מאת הקדוש ברוך הוא

עקרב הוא שליח מאת הקדוש ברוך הוא

זבובים יתושים מטרידים את האדם הם שליחים מהקדוש ברוך הוא

אבל מי שהולך עם השם כמו שצריך ברצות השם דרכי איש

גם אויביו ישלים איתו גם היתושים גם הזבובים עקרבים נחשים כולם ישלימו איתו

כשזרקו את יוסף לבור

אמרו אם הוא צדיק

אז הוא לא ימות

כי נחשים ועקרבים

לא יכולים לפגוע בצדיק

אם הוא לא צדיק אז הם יפגעו בו הם משליחים להרוג אותו

מי שמקיים את התורה כפי שהשם מצווה הטבע עבד שלו

מי ששומע לקדוש ברוך הוא בשביעית השם מצווה ברכה לשלוש שנים

1200 שנה היו בתי מקדש ומשכנות

מצוות שמיטה דאורייתא זה בזמן שבית המקדש קיים במשכן

ובעולם לא הכזיבה השמיטה בשעה ששמרו עליה

ותמיד הארץ נתנה פי שלוש

אפשר היה להיווכח

אם פעם אחת התזייף

רואים שהתורה לא קיימה

אבל לא היה פעם אחת

אף אחד לא בא ואמר שהתורה לא קיימה

הפוך

כל אחד שעשה רעה

נו אז מה הבעיה

כשיודעים שיש אלוקים אמת

והבטחתו אמת

ואני השם לא שניתי ולא אשקר באמונתי ממילא אפשר לבטוח עליו במאה אחוז

שאל אחד

אם אני אסגור את עצמי בחדר

האם יגיע אליי המזון למרות שהחדר סגור?

אמר לו החכם כן

אמר לו כיצד?

אמר לו

אם מלאך המוות ישיג אותך בחדר סגור

גם מלאך של מזון ישיג אותך בחדר סגור

כי מלאך וצבל לך

לשמורך בכל דרכיך לקדוש ברוך הוא יש מלאכים

הם חודרים קירות

אין בעיה

מה שהשם רוצה

זה מה שייצא וזה מה שיהיה

כל שעלינו לעשות זה לפתוח בקדוש ברוך הוא להראות

שאנחנו בוטחים בו ואז נזכה ליהנות מהבטחתו

הבוטח מובטח

הבוטח באדוני חסד

יסובבנו מכל מקום יגיע אליו

חסדו של הקדוש ברוך הוא

אם הוא יבטח בעצמו הוא יכול לזרוע אחרי חרישה

הוא יכול להמתין ולצפות

בסוף יבוא לו גשם במאי

וחמש עשרה מיליון הלכו

אז רבותיי למדנו פה קצת ביטחון

לקראת שנת השביעית

וצריכים כל אחד מאיתנו לשים לב שזה לא רק על שנת השביעית

זה בכל יום ביום

במשך כל ימי חיינו

צריך לתלות ביטחוננו רק בשם

ושתהיה לנו עין טובה מידת ההסתפקות הבעיה שהאדם רוצה מותרות עוד עוד עוד עוד

בעל תאווה יש לו עין רעה לא מספיק לו גם של חברו הוא רוצה

לכן האדם הזה ממית על עצמו אסונות הוא חי תמיד בדאגה בקנאה

תמיד הוא טרוד

אין לו זמן לכלום הוא רוצה להספיק עוד ועוד ועוד ועוד

ממילא אין חייו חיים הוא עוד לא הספיק לאסוף הוא כבר מת

ומשאיר לאחרים חילו

ריש לקיש

לפני שנפטר השאיר קאבה דה מוריקה

קורקום

קצת קורקום נשאר לו

לפני שהוא נפטר הוא אמר ועזבו לאחרים חילם

תראו כמה כסף השארתי

אני נפטר ותראו כמה כסף השארתי כמה כולה חמישה שקלים

לא על זה הוא דיבר הוא לא היה קמצן

הגאון מווילנה מסביר שמה שהוא אמר

זה בשביל להביא את הקאבה דה מוריקה הייתי צריך לעבוד

ובעבודה בכסף שהרווחתי הבאתי את הקאבה דה מוריקה

עכשיו שלא נהניתי מזה ולא נשתמשתי בזה הזמן שעבדתי בשביל זה הלך

יכולתי ללמוד בזה תורה

זאת אומרת הזמן הלך בשביל כלום

אתם שומעים חשבון

שמעתם חשבון

איי איי איי איי איי

אחד החכמים קנה לו בנו חוץ מכבודכם כבוד המקום נעליים חדשות

והוא התחיל לבכות

למה הוא מוחה אומר לו מאז שקנית לי את הנעליים אני מפסיד כל יום דקה לשרוך את השרוכים עד עכשיו היה לי נעליים ישנות קרועות

אבל בלי שרוכים עכשיו צריך להתכופף ולשרוך שרוכים

לוקח לי דקה כל יום זה 365 דקות בשנה

כפול החיים תאר לך כמה אני מפסיד בשביל שרוכים

חשבון של חיים למישהו יש בכלל ערך לחיים

מישהו בכלל מבין מה זה זמן

אנשים אין להם ערך לזמן

אתם יודעים למה נותנים לחתן שעון זהב?

בשביל להגיד לו שהזמן שווה יותר מהזהב

שכל הזמן שתסתכל

תראה שהזמן יותר מהזהב שיש לך על היד

אפשר להחזיר זמן? אי אפשר

זמן שהלך מת

אז כל רגע שאדם זוכה לנצל אשריו אשרי חלקו

כל רגע שהוא מוכיח להשם שהוא בוטח בו

אשריו בחלקו

אבל אם בן אדם עושה קומבינות יא ביי

לא רק שהוא יפסיד הוא גם יענש

וזה חבל

למי שיש שאלות בבקשה

תן לו בבקשה פה מיקרופון בפינה

יצחק, בדיקות עושים לפניה

ערב טוב

אם אתה יכול לברך את בנימין בן סבירסה הוא במצב קשה בביניסון

בנימין בן סבירסה

רפואה שלמה מהירה

שאלה

תן לבחור פה בכחול

לגבי הביטחון בהשם, עכשיו כל האדם מותר לפריש מחלקו ומעשה, מעשה ומעשה, עכשיו מה קורה במצב שהם מחכים יותר, חופשים יותר, גם באמונה של, אדם שאין לו מספיק כסף

לא יפריש יותר מחומש

שלא יצטרך לבריות

אבל עד חומש שזה עשרים

אחוז ממה שהוא מרוויח

צריך לתת לך תחילה

מעשר זה בדיעבד

לא, אני קיבלתי רושם שכאילו, לא יודע, אני הרגשתי ככה שאפשר לתת כאילו גם, אם זה בא בקטע של ביטחון בהשם, זה בא למעשה טוב

אם אדם יש לו ביטחון בשם יתברך אין בעיה

אבל שלא יגיע למצב שיצטרך לבריות ואחר כך ייחלש

אם הביטחון הוא ביטחון לאורך כל הזמן

בשום מצב גם אם לא תהיה לו עבודה לא ישתנה מצבו בביטחונו

אז ודאי שהאדם הזה יזכה לראות דברים גדולים

אבל אם זה ברגע שיש לו הוא בוטח אבל שלא יהיה לו הוא לא בוטח

זה בעיה

אתן לך דוגמה

היה בן אדם אחד

שהיה עשיר אדיר

והיה לו צי של אוניות

והייתה התקפה של

שודדים פיראטים

ששדדו את האוניות שלו והטביעו אותן

וכל הצי שלו שקע בים

עכשיו מי יכול לבשר בשורה כזאת

לאדם כזה

הרי הוא יכול למות בן רגע

הודיעו את זה לרב של העיר והרב אמר אני אטפל בזה

הזמין את הבן אדם אליו

ואמר לו בוא נלמד קצת פתח לו שער

שער הביטחון של רבנו בחייה בחובת הלבבות

והתחילו ללמוד ביטחון

ותוך כדי שהם לומדים לומדים לומדים

הוא אומר לו נו אתה חושב שיש לך ביטחון?

הוא אומר לו כן אני חושב שיש לי ביטחון הדברים פה פשוטים ברורים

חייבים לפתוח בשם בכל מצב

אמר לו אתה חושב שבאמת יש לך ביטחון? הוא אומר לו כן

הוא אומר לו, אם היו מודיעים לך לדוגמה

שאחת מהאוניות שלך צללה במצולות ים,

איך היית מגיב?

אז הוא אמר, השם נתן, השם לקח, היא שם השם עבוריו.

הוא אומר לו, יפה מאוד, אתה באמת אני רואה בעל ביטחון ככה בקלות?

אמר לו, כן.

אמר לו, אולי זה בגלל שנשארו לך עוד הרבה...

ספינות ואוניות

אבל מה היה קורה אם היו מודיעים לך

אחרי חצי שעה שעוד אונייה שלך שקעה

הוא אמר לו אותו דבר

וככה התקדם איתו לאט לאט

ואומר לו ועכשיו אני אשאל אותך את השאלה הכי קשה מה היה קורה אם היו מודיעים לך שאתה עני ורש

ולא נותר לך כלום כי כל האוניות שלך צללו במעמד

כאוקיאנוס

אמר לו

תן לי לחשוב קצת בסדר

אפשר להיכנס לספרייה? אמר לו כן נכנס לספרייה

חזר על מה שלמדו

ובסוף יצא אמר לו תשמע

גם אם היו מודיעים לי דבר כזה הייתי מקבל את זה ובוטח בשם בכל מקום.

אמר לו הרב אז אני מצטער להגיד לך שזה המצב אתה עני ורש הכל טבח בים פאה הוא תעלף

נו אז כשהוא העיר אותו אחרי זה וככה עד שהוא תאושש

אני לא יודע כמה פעמים הוא חזר ותעלף אבל בואו בסוף הוא נשאר חי

אז שאלתו מה קרה הרי רגע לפני כן היית בטוח

שאם יודיעו לך דבר כזה אתה מסתדר עם זה ברגע שאמרו לך את זה אתה התעלפת

אמר לו תשמע

לבטוח כשיש לך זה לא כמו לבטוח כשאין לך

כל זמן שעוד אתה יודע שיש לך מאחורה זה עדיין לא המבחן של ביטחון

המבחן של הביטחון יגיע רק מתי שלא יהיה לך כלום

אז לכן

אם היה לך לתת חצי

נשאר לך חצי

אבל אם אתה היית יודע שאם תיתן חצי

מהחודש הבא לא יהיה לך למשך שנה אפילו פת לחם

השאלה מה היית נותן חצי?

יש מצב שהייתי נותן. אין לי בעיה

אני מקווה שזה לא כמו הסיפור שסיפרנו זה הכל

תודה רבה תהיה בריא

כן

תן לבחור פה

שלום ועוד אהרן רב

זה קצת לא קשור להרצאה שלך

אני לא כל כך מאמין באלוהים

אני רוצה אם אתה יכול כאילו אולי להוכיח לי

הבנתי

תגיד לי אתה חושב שהעולם הזה מורכב?

כן

אתה חושב שדבר מורכב נעשה על ידי מישהו?

כן

אתה יכול לנסות להסביר לי מי הרכיב את כל העולם הזה המשוכלל?

העולם

כדור הארץ זה כלום אתה קורא לזה כדור זה לא כדור

זה עם כל הבריות והחיות והדגים והכל

בריאה קולה, כן, כולל כל חלקיה ומרכיביה

לא לפי, לא לפי, דבר איתי עם שכל, בלי לפי

אה עם שכל? כן, אם יש לך, כן

עזוב אותי מהם, דבר איתי אני ואתה ראש בראש אבל אני חושב שהיה מפץ הגדול, כן

שהיה מפץ לא מפץ, לא פיצוץ, אז מה היה? התרחבות

התרחבות של מי?

של אנרגיה.

מי זה האנרגיה?

מה מי זה? זה לא מי, זה מה. מה? מה זה אנרגיה?

אנרגיה זה אנרגיה. זה אנרגיה. מי עשה את האנרגיה?

אה?

מי עשה את האנרגיה?

לא יודעים. לא יודעים, אז אתה לא יודע.

אתה מתחיל עם לא יודע ויוצא למסקנות.

לא. כן, אם אתה התחלת עם לא יודע איך הגעת למסקנה?

לא יודעים מה היה לפני המפץ הגדול, זה נכון. תודה רבה, אז לא יודעים.

שנייה.

אבל מבינים שצריך להיות משהו לפני.

עכשיו מה שאני בא להגיד לך,

מהמפסה גדול,

כאילו זה לא פיצוץ, כן? אבל שלא תבין. ברור, לא נראה, כן, כן.

אז משם כל ההיגיון שלנו התחיל. עזוב מילים, שואל אותך הייתה אנרגיה,

היה חלקיק קטן אפילו,

שואל אותך מאיפה הוא הגיע.

אנחנו לא יודעים עדיין מאיפה הוא התחיל.

אנחנו לא יודעים. ההיגיון שלנו ש... ההיגיון אומר שמה, שמשהו התחיל בלי להתחיל?

לא, ההיגיון אומר שמשהו...

כדי שמשהו יתחיל, צריך להיות מישהו שלפני, נכון? נכון, ככה ההיגיון אומר. כן, אז כל ההיגיון הזה, זה נוצר

במופת הגדול. כל ההיגיון, כל החוקים האלה, כל ה... מה, מה אמרת? הכנסת לי את השכל לתוך החוקים, לתוך ההיגיון, לתוך ה... מה עשית? כל החוקים וההיגיון שלנו, שאנחנו מבינים שלכל דבר יש משהו היה לפניו,

כן נוצר במופת הגדול בעצם. זה מה ש... אתה בסך הכל מחרטט את עצמך וזה הכול.

לא, זה... יש לך משהו אחר, כאילו...

מה זה? יש לי משהו אחר. אני יכול להגיד לך מי היה לפני אלוהים, למשל. אני אענה לך.

מי? כבר.

אם אני יודע שיש דבר, דוגמה, המצלמה הזאת, כן?

היא מורכבת?

כן. אני לא יכול להגיד שהמפץ הגדול עשה אותה.

נכון. למה לא?

אני יכול להגיד הכול זה, זה הכול בפנים. בהתחלה, זה לא... בהתחלה היא ממשיכה. לא, בהתחלה היא ממשיכה. למה שלא תמשיך לבד?

מי יותר משוכלל, האדם או המצלמה?

האדם. אז למה אתה יכול להגיד על האדם את זה ועל המצלמה לא?

מה? שמה? שהמצלמה נעשתה דווקא על ידי האדם והאדם נעשה דווקא על ידי פיצוץ. אנחנו יודעים שאדם יותר מצלמה.

לא הבנתי.

אני יודע שאדם יותר מצלמה. אבל אתה אומר שמצלמה לא יכולה להיווצר מעצמה.

כי אני יודע שאדם יותר מצלמה. אבל בתהליך אווילציוני יכולה להיות לבד?

לא, זה לא חי.

אה, חי יודע? אה, הטבע יודע לעשות חי.

לא, האבולוציה זה בקשר לחיים, זה לא חי.

מי אמר לך שאבולוציה זה בקשר לחיים?

כי זו התפתחות של חיים.

התפתחות של חיים,

הבנתי.

והאנרגיה היא חיה?

האנרגיה היא לא חיה. כן, לא חיה. אז איך נהיה חיה מאנרגיה שהיא דוממת?

איך נהיה חיה? כן.

זה מעתה,

בזכרח זה בביוגנזר,

כשנותר כדור הארץ והכול,

אז אחרי זה היה ים,

המרק הקדום, ועשו ניסויים והגיעו לתוצאות האלה.

ים זה חי?

אה, ים לא חי. לא חי. אוויר זה חי?

אוויר לא חי. אדמה חי?

אדמה לא חי. ממן, חנקן, חמצן, חי? לא. איך נוצר מכל האנרגיות האלה? חי.

איך נוצר? חי.

נוצר, עובדה, עשו ויצא. מה? עובדה. עשו ויצא. עובדה. הנה, עובדה, מצלמה, שמתי אותה בשמש.

בהתחלה חתיכת פלסטיק, באתי בבוקר, הייתה לי מצלמה.

עובדה.

אם אני אגיד עובדה כזאת, הכניסו אותי לאשפוז.

אבל עשו ניסוי וזה יצא, וזה יצא. איזה בעיה יצא? מישהו יצר חיים?

יש מי יש, לא יש מאין.

לא, מדומם.

מדוממים יצרו חיים. איך, איך, איך, תראה לי. הניסוי, מה, מה? אתה יכול לעשות את הדבר שלך? לא, לא, אני רוצה ללמוד.

אוקיי, אז היו נתונים על תנאים שהיו קיימים על כדור הארץ לפני 3.5 מיליארד שנה. בינתיים זה מילים. הלאה, מה עוד?

בסדר, אז תנאים היו, היו, מי זה תנאים?

תנאים זה מה שהיה בכדור הארץ. מה זה תנאים?

מה זה תנאים? כן, מילים, תנאים.

מה זה משנה עכשיו? בטח זה משנה. אני אסביר לך מה קרה בניסוי. אני רוצה לדעת מה היה בשביל שיהיה חי.

מה היה? כן. היה ברקים מלא. ברקים, מלא ברקים. זה חי או מת?

אה? דומם? מה זה?

לא דומם. מה זה?

לא, לא כל כך יודע. אתה לא יודע להגיד. זו תוצאה של ה... תוצאה של מה?

זה לא משנה מה ניסוי. של חשמל, של חברת חשמל. של מי? היה חברת חשמל?

מאיפה זה בא?

מאיפה זה נהיה? כן מהשמים. מה זה שמים?

אטמוספירה, מה זה אטמוספירה?

אני שואל, אבל, אדוני, אתה אומר לי שהיו תנאים.

אני רוצה לדעת מה היו התנאים?

היה א', ב', ג', ד'.

קשים קלים,

אבל התנאים האלה כולם דומה.

בסדר. עכשיו, התנאים הקשים האלה ידעו בערך

ידעו? יש להם ידיעה?

לא התנאים ידעו. אז מי ידעו?

המדענים שעשו את הניסוי. עזוב אותי מהם, דבר איתי על מה שהיה.

הם לא מעניינים אותי מדענים. המדענים שעשו את הניסוי ויצא חיים.

עזוב אותי את החרטוט שאתה מדבר, זה יש.

מי יש לעשות יש, לא בעיה.

לא, הם ידעו דומם עשו חי.

אדוני, עזוב דומם.

אני רוצה

דומם שהיה בהתחלה.

תתחיל איתי, שיהיה חי.

מה זאת אומרת?

קח את התנאים, תסביר לי אותם, תתחיל לייצר נחיים. איך עשו את זה בניסוי?

לא בניסוי. בניסוי לא עשו שום דבר.

עשו? לא עשו שום דבר.

אבל עשו את זה. אי אפשר לעשות שום דבר.

יצא חיים, עשו בניסוי. שמעת מה אני אומר? מי יש אפשר לעשות יש?

פתאום הם אפשר לעשות חיים?

לא. אבל עשו. לא. אבל עצר. לא.

יצא חיים או יש?

אני חי. לא, לא, עזוב רגע, תגידי מהם התנאים.

מה? התנאים.

התנאים שהיו? כן. היו מלא סופות, רעמים. אה, סופות ורעמים נהייה סבתוכה, ומה קרה? לא, לא כמו שאתה רואה. ברור, כמו שאתה רואה, ברור. ומה קרה? לא כמו מה שיש עכשיו. אז מה קרה? יותר, יותר... יותר רציני, ברור. עם סלסול וזה, כן. ובסוף, מה קרה? מה קרה? נוצר, מה נוצר? התנאים, התערבב, כן. נוצר חלבונים וכל מיני כאלה. חלבונים! איפה...

עבדת שנייה חלבונים?

אה? איך אתה יודע שזה נוצר חלבונים? כי זה יעשו את זה עם הניסוי ויצא.

איי, יבבה.

תקשיב, מותק, אני רוצה להבין דבר אחד.

יכולים אלה שהמציאו לך מהדומם חי לייצר לי בן אדם חי?

זה תהליך שלא לוקח הרבה זמן. איי, ייקח הרבה זמן, הבנתי,

הבנתי,

הבנתי.

אני אגיד לך, תשמע, אתה רוצה לקנות אצלי דירה?

תן כסף,

ותדע לך, זה יהיה תהליך מאוד ארוך,

לא בחייך תזכה להיכנס.

רק אם יהיה פיצוצים עוד פעם אחר כך ותיווצר,

אז בעוד כמה מיליונים אתה תקבל ממני את הדירה.

זה מה שאתה אומר לי. הבנת?

זהו.

אז זה נקרא שכל ישר. אתה מבין? זה שכל ישר.

עכשיו אני שואל אותך שאלה פשוטה.

אני חי,

ואני מבקש מהקדוש ברוך הוא א', ב', ג', ד',

והקדוש ברוך הוא שומע לי.

הוא נותן לך?

שומע לי.

סתום. נותן? נותן, כן, מה שאני מבקש.

אני מבקש חיים בשביל אדם מת,

נטל לי.

מבקש שאדם חולה סרטן יתרפא.

כן.

כן? כן.

כן.

אני מבקש שחולה סרטן יהיה בריא, נהיה בריא.

שאישה עקרת יולדת.

שכך וכך,

וכך קורה.

אתה יכול להראות לי? ואם אני ארד לך, מה אתה עושה?

אה, ואז גמרנו, אתה איתנו?

יאללה.

תראה לו חיו יחיו.

אבל תשים לב לכל הפרטים בסרט ותראה גם את הטופס של בית החולים. לא, אני רוצה, אני רוצה שתראה לי את החלטה. הנה, הנה, אני, אני, אני עכשיו, הנה, תראה. זה לא בסרטון, אני רוצה שתראה לי את החלטה. אה, עכשיו תראה. אני רוצה שתחייאמת. עכשיו תראה.

אתה בא לי עם סיפורים של סופות מפעם ואומר את זה בסדר. אתה לא חייב לעמוד. אני אברא לך עובדות ואתה אומר לי, לא,

אני אבראה לך את הסרטון!

אתה לא יכול לחגוג לי עכשיו מת? לא, עכשיו אתה תראה איך החייתי בן אדם שהיה מת.

מה בשבילי נאום מת?

מת!

טוב, תראה.

שמי מיכאל, מיכאל אליהו, זאת אשתי שני.

אנחנו בני 27, התחלנו להתחזק לפני בערך שלוש שנים בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו, הרב אמנון יצחק.

אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו,

אבל הבוקר, נס, שן כמוהו,

דחיית המתים ממש.

הלידה התקדמה מאוד יפה מרגע שנכנסנו לחדר לידה. באמת הכול התחיל במה שצריך והיינו מרוצים מהכל, מההתקדמות. היה אמור להיות לידה רגילה, פשוטה,

כמה שאפשר,

עד שזה התחיל להסתבך עם זה שלימי שפיר היו מים פוניאליים,

שזה נכנס להרעות של התינוק.

זה הקשה עליו לנשום,

וממש לקראת הסוף הוא כבר היה צריך לצאת,

והדופק שלו היה נעלם מדי פעם.

זה היה בלחץ והרבה עזרה מהרופאים, ואני התאמצתי כמה שיכולתי.

החליטו לעשות לידה כמה שיותר מהר ולדחוף שהתינוק יצא, שזה לא יפגע לו בדופק.

בשלום מסוים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום.

עוד פעם אני מבקש,

התינוק הנולד השני בת, בת שבע,

השם יציל אותו, שיחיה, בעזרת השם.

אמן.

הלידה נתקעה, לא היה כבר אצילים שיכולים לעזור לדחוף, רק כוח, מה שאשתי הייתה יכולה לעשות.

בגלל שהזמן היה מאוד קצר, כי הילד כבר לא נשל,

הביאו דחוף בבקוום בשביל לשאוב אותו מי שיום כמה שיותר מהר.

כל התהליך הזה בערך רבע שעה, בערך עשרים דקות, עד שהתינוק יצא.

ובאו עוד רופאים, ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים,

ועוד מיילדות מסביב.

המצב הסתבך, ברגע שהתינוק יצא, אני עמדתי בכניסה לחדר,

ואני שומע שמברכים את אשתי, כל הכבוד, זהו, לחץ טוב, הוא יצא, אחרי שחתכו ושאבו את התינוק ובקוום. בסופו של דבר התינוק יצא, ומברכים אותה על זה.

אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, הבנתי משהו לא בסדר,

לא ידעתי בדיוק מה קורה שם. בזריזות קרו את חבל הטבור, והניחו אותו שם, ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו,

ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה, ולחץ מטורף היה שם.

ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק,

אז אני שואלת את הרופאים, אם הכול בסדר, ואף אחד לא עונה לי.

ואני מחבקת את הרבנית, ואני מסתכלת עליה,

אני מרגיעה אותי ואומרת לי, הכול יהיה בסדר, בעזרת השם.

ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכול בסדר? הוא חי?

אף אחד לא עונה לי.

ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו,

אף אחד לא נתן לנו תקווה שהכל בסדר.

הם כן אמרו,

מדי פעם הרופאים בודקים אותו, וכבר יודיעו לכם.

אף מילה מעבר לזה.

אני ממש ראיתי, כאילו הולכים להודיע לי שזהו חמודה,

ניסינו הכול.

התחלתי לבכות,

ואני רואה גם את בעלי חסר אונים שם בחוץ. אבל למדתי בכניסה, וראיתי פתאום מניחים מולי

תינוק

וצבע סגול,

כהה, חום כהה כזה,

שהוא לא זז.

אני ברגע הזה אומר, הוא לא נושם, ואני מבין שמשהו...

באותה שנייה חשבתי חרב עולמי, אני יצאתי שתי צעדים החוץ לחדר,

פתאום התחלתי לא להרגיש את הגוף, נראו, כאילו, ידעתי מה קרה, והבנתי באותו רגע.

אמרתי לה, רבנית, זה לא יכול להיות.

זה לא יכול להיות, אני כל כך השתדלתי כל ההיריון, לשמור על עצמי. הייתי קמה בבוקר, אם באה לי לשמוע את ההרצאות של הרב.

כשהוא חזר בתשובה, הוא נהיה חי.

ולא לשמוע שירים, ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק.

לא יכול להיות שזה ככה.

באותו זמן, כבר בערך רבע שעה, הוא היה בלי, בלי תופי.

ממש היה לי קשה להאמין למקרה. לא האמנתי שזה יכול לקרות, שזה היריון תשעה חודשים, וכל כך אתה מחכה לזה, וזה ילד ראשון, ואתה מחכה כל כך, ופתאום מוציאים לך,

פשוט בוש, בשר כזה שלא זז, ואתה לא יודע איך לקבל את זה. תינוק ממש יצא מהבטן, לא תינוק חי.

והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, היו בלחץ. התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו אחייה והנשמה,

ואחד מנקה לו את הריאות, אחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב.

כמה דקות, אני לא מצליח להירגע, אבל פשוט אחרי כמה דקות,

פשוט התאוששתי, אמרתי לעצמי,

לא יכול להיות שזה קורה לנו, לא יכול להיות שזה קורה.

והתחלתי לפתוח בהשם, אמרתי לקדוש ברוך הוא, אני יודע שהכול יהיה בסדר, דבר כזה זה רק מהרב, מהשיעורים בבוקר, של אמונה וביטחון,

שפעמיים למדנו את השער הזה עם הרב,

וזה חיזק אותי וזה נתן לי כוח, לא רק וזה, בדברים אחרים גם הרבה, אני ראיתי הרבה ניסים ונפלאות, זה שינה לי את החיים, האמונה הזאת ושער הביטחון הזה, זה שינה לי את החיים, אלף ותל, ופה זה היה הניסיון הכי גדול שלי, ואני לא אשקר, לא עמדתי פה במיליון אחוז,

אבל כשאמרתי את זה וכשאימנתי את זה, ואני הולך במסדרון הלוך קדימה אחורה, קדימה אחורה,

ואני אומר, הקדוש ברוך הוא, אני מאמין בך, אני יודע שהכל יהיה בסדר,

לא יכול לקרות דבר אחר, הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר.

נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה,

אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, הוא מחיה מתים, מחיה מתים אמרתי לה, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר.

אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש, ובעלי בא לידי ואומר לי, אני אקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות, ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו,

אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת.

אנחנו אין לנו מספיק זכויות שאלוקים יעשה לנו כאלה ניסים. אולי בזכות הרב אלוקים יעשה לנו פה איזה נס.

אילו אחיה אלף שנים, לא אוכל לשלם תודות לו.

אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה...

רק שנייה זה דחוק, בית חולים. כן?

כן?

כן?

טוב, מה קורה שם?

וכרגע מה מנסים לעשות?

בסדר.

אני לוקח בעזרת השם תענית 40 יום להצלתו, בעזרת השם יתברך.

בסדר.

מי שרוצה, הילד יצא בלי דופק,

תינוק שנולד.

מי שרוצה לקחת עליו לרפואה, בבקשה.

אשתו של הרב הייתה ליד אשתי, הייתה עוזרת לו, והיא שלחה לו הודעה, והרב קיבל על עצמו באותו רגע 40 יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו על עצמם שם לידו, ואני אמרתי להשם, השם,

אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה, ועוד 40 יום תענית, גם אחרי ששמעתי שהרב קיבל,

גם אני 40 יום קיבלתי.

אשתו של הרב, הרבנית, שתהיה בריאה, צדיקה,

מדהימה.

כמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי בלי התמיכה שלה, אני לא יודעת אם היו לי כוחות לעמוד בזה.

אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה הייתה מספיק קשה,

והיא עוד היה לה את הכוח לחזק אותי ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר,

ושאלוקים יעזור ולקרוא תהילים.

והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמה כמה אני צריכה להיות חזקה.

בחייאת המת, בחייאת הבן שלנו, והרופאים הצליחו להסדיר את הדופק שלו.

אחרי בערך 20 דקות אני שמעתי ככה המוניטור פתאום מתחיל לצפצף לעניין, ולא צפצוף אחד שלם.

אחר כך בעלי בא ואומר לי, מה, מי בסדר? הכול בסדר? יש לו נופק, הוא נושם, הכול בסדר? תרגיש? שמעתי אותו בוכה.

ואז הלכנו כמובן לבכות ולהגיד לאלוקים, כי היה לנו פה אונס גלוי, זה לא היה...

היה לנו פונס גלוי, התינוק ממש היה, יצא מהבטן, לא, תינוק חי.

עוד יותר פלא, אחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם,

אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות, אחרי ייעוץ בין הרופאים, וראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שהוא הכול בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית,

אבל הוא יהיה בסדר, ואין לו שום פגיעה, לא במוח,

שבמצבים כאלה, בגלל שלא מגיע חמצן למוח, אז זה יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק.

וברוך השם, לא נפגע לו שום דבר, והוא זז, והוא בוכה כמו שצריך, ברוך השם, אין, שבח לאל, שבח לאל. הקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה הרבה זמן למקרה הזה, לניסיון הזה. נס דלוי, הרופאים עצמם היו המומים.

הרופאים עצמם לא יכלו להירגע אחרי זה.

והיו שם מלא, הרבה רופאים בחדר,

וכולם ראו את הסגלוי הזה.

אני לא יודע איך להודות לרב, עוד לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי, שחזרנו בתשובה.

אני כבר צריך להודות לו על החיים של תינוק שנולד,

שהוא קיבל על עצמו 40 יום לזכות שהוא יחיה.

אז ככה שכבר כל המשפחה שלנו חייבת לו את החיים שלנו,

ובעזרת השם יהיה סנדק.

בעזרת השם, השם יזכה אותנו, שהרב יהיה סנדק,

ושהרב יבחר לו שם בעזרת השם. השם שהוא יחליט, זה מה שיהיה, אנחנו, לא אכפת לנו. שהרב יחליט, מתבצעים לגמרי בעניין הזה. שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה,

זה מה שיהיה.

כי זה, יש לו חלק גדול בילד הזה,

זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו, ושל הרבנית גם.

ותודה רבה לכם, ותתחזקו ותיקחו את זה, כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה, כי כל יום ויום הוא עוד מתנה מקדוש ברוך הוא.

התום לאישי אלינו

עדות תקום דלתי וסיון,

כי אייס לחננו,

כי אייס לחננו,

כי אייס לחננו,

כמו אייס לחננו, כי אייס לחננו, כמו אייס לחננו.

אייס לחננו,

כי אייס לחננו,

כמו אישי אלינו,

אדוני

אדוני היושב-ראש, אני אמנה אותך, שליח.

למו לביני, למו לביני.

רבותיי, רבותיי.

רבותיי, רבותיי.

עשה כדי שמים לבית,

רבותיי.

רבותיי, רבותיי.

בבקשה, אדוני היושב-ראש, מלך העולם שלנו,

והקיימנו והגיענו לכלל הזה.

הלו היינו אלוהים עודנו גיימא דייאל זהה לא אביב ונמוהו וגורש אמה בישראל.

אמנה ניצחק בן מיכאל אליאד.

תשמע,

אמנה ניצחק בן מיכאל אליאד.

אמנה ניצחק בן מיכאל אליאד.

חיים, חיים, אללה יצחק, זה הכודל, אללה ימיר אדליהו, אמן.

ולכן חנכמה שלהם בריא, כוכי קורש לתורה, למשפחה ולחמפה, מה עשו דמים?

ולכן אירוס וואן וואן אומר, עומד.

שיהיה לחיינו ידעת לי מבטן אימי,

טלת לי להושיע עמי,

נתנת לי לשון לימודים.

זה היום הכי מאושר בחיים שלי.

תודה.

כן,

מה אתה אומר, חבר?

יפה מאוד, אבל אתה יושב פה אחרי זה? כי אני יכול לדבר איתך כאילו לבד כזה? בחופשי, כן. כן? אתה יושב פה? כן. אז תודה, אני מנהיף לדבר איתך לבד. תהיה מרי בבנה.

טוב, שאלה אחרונה לערב זה. הנה הבחור פה מצד ימין.

ערב טוב, הרב. ערב טוב. לפני פסח היית בעליקים, שם אמרת, דיברת על שבוע-שבוע.

כן. שבוע לימודים, שבוע עבודה.

עכשיו, אני לקחתי את זה על עצמי באמת, לומד,

אבל לא אצלך שמה.

למה כשבאתי אחרי פסח היית בדיוק בחו״ל, בשווייץ, לא יודע איפה.

כן.

אני למדתי שם עם איזה בן אדם.

בן אדם טוב לימד. בן אדם זה טוב, כשלומדים.

אני לימד אותנו שם, לחוק קצת.

ואז רחוק לי מחיפה לשם, זה מאוד רחוק, המון נסיעות.

אז עכשיו אני לומד בחיפה ואיזשהו זה, אבל אני לומד לבד.

אני לא יודע איזה סדר לימוד להכין לעצמי.

אני לא מדבר על הביטחון, כן? אני ברוך השם נשוי עם שלושה ילדים. למדת פעם גמרא?

לא, אף פעם לא. עכשיו התחלתי בשבועיים האחרונים האלה. לא, אז אתה צריך אבל מישהו שילמד איתך.

לא, בשבועיים האחרונים האלה אני כל יום לומד שעה עם איזה רב.

אבל במשך היום אין לי מי ללמוד.

אתה נשוי.

ברוך השם. נשוי.

אשתך תסכים שאתה תהיה אצלנו שבוע?

אני בכיף פה, אבל העניין של הנסיעות זה... לא, אתה תבוא, תישאר ותחזור בסוף שבוע.

חיסכון

אולי כן, אולי היא תהיה כמו אשתו של רמי עקיבא, שחררה אותו 12 שנה

השם יזכה אותך ללמוד תורה בכל מקום לשם שמיים כמו שצריך

ושיהיה לך ביטחון גדול בשם הלמוד, ללא חובות

בטח בלי חובות

לא, שהשם יזכה אותי לבוא אצלכם שם בבית כנסת ללמוד שם. אמן.

תהיו בריאים, אני מודה לכלל הקהל. הנה יש פה עוד אחד.

תן לו פה רגע, נו הראשון.

נזכר ברגע האחרון.

תן לו פה ראשון, ראשון, פה פה פה ראשון, פה פה פה הראשון. אתה לא יודע מה זה ראשון?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. נברוך מפעילות. אמן.

רציתי לשאול שאלות בקשר הלילות הקרובות שאמורות להיות,

של רבי מיר בעל הנץ ורבי שיבעון בר יוחאי.

כן.

מה אפשר לקרוא מחר, תיקוני הזוהר? זה טוב, כאילו?

יש ספר המנהגים ששם מביא על ההילולה של רבי שיבעון הרבה קטעים וכל מיני סיפורים ומעשים שהיו

עם גדולים וצדיקים שהיו הולכים שמה וקטעים מתוך הזוהר.

בעיקרון לומדים את הדברים שלהם.

לא מומלץ ללכת כלל וכלל לשם.

לרבי שמעון ורבי מאיר וכולי.

רק בימים שאין תערובת כמו שהוא הולך להיות שם.

זה לא נחת רוח לצדיק.

הצדיק לא סובל ערבוביה.

יש שם ערבוביה שזה חמור ביותר ובאים

לא בצניעות וכולי והסיפורים שם גדולים ושחיטות חופשיות על הבר.

מלך תדע מה הולך שם.

צריך להיזהר בכל אופן.

מאוד.

אני אדבר על זה השבוע אצלנו בבית כנסת. אני ארחיב בזה.

ואני אביא כמה מעשים להבין את חומרת העניין

ומה קדושת המקום.

ואנשים לא יודעים את זה כלל וכלל.

רציתי לשאול על התפילה שמי שתורם נגיד חי שקלים. תודה לרבי מאיר ברננס. איפה אפשר למצוא את הנוסח של התפילה הזאת?

לא מכיר אבל אתה יכול לתת את התרומה לכל מקום שמשתמשים בזה בביטחון לדברים האמיתיים.

אוקיי, תודה רבה. תבואו חופשיים. תהיה בריא.

כן, מה, חרונצ'יק?

רק רציתי לשלב אתכם בנס.

קיבלתי דיסק בהצעה של הרב אמנון יצחק.

בשנת 2003 בברוקלין,

ילד בן ארבע במחלה סופנית בבטן

שעמד לגמור.

הרב אירך אותו שהמחלה תעבור לשונים, לערפאת,

לראש,

ואחרי שנה הוא, ערפאת נפטר, ב-2004.

נס מצולם.

יש את הסרט הזה, נס מצולם.

תודה לכם. ברוכים תהיו מי שרוצה ציציות פה, כיסויי ראש, כיפות.

מה השם יזכה אתכם לשמור את השמיטה כראוי בביטחון.