נהריה - פרשת יתרו

נהריה 19-6-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

היום  נלמד קצת ככה מה התורה דורשת מאיתנו, מה היא מבקשת מאיתנו.

הפסוק בשמות אומר "והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשום". חכמים ז"ל בגמרא בבא מציעא דף ל' אומרים, מעשה ברבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה הולך בדרך, פגע בו האיש ההוא, פגש אותו איש אחד והוא היה נושא על כתפו קורות עצים לאפיה, המשקל היה כל כך כבד והיה מתאנח, הניח את העצים והיה מתאנח, אמר לרבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה תנאי קדוש, אמר לו, תרים לי אותם על הכתפים, אז אמר לו רבי יוסי כמה הם שוים? אמ רלו חצי זוז, אמר לו קח אני  נותן לך חצי זוז, והפקיר אותם. חזר אותו האיש וזכה בהם, זה היה הפקר אז הוא זכה בהם, נתן לו עוד חצי זוז והפקיר עוד פעם, ראה שהוא הולך שוב פעם לזכות בהם, אמר לו אני מפקיר את זה לכל העולם ולך אני לא מפקיר, ז"א כל העולם יכולים לזכות בזה חוץ ממך.

אומרת הגמרא והרי רבי ישמעאל ברבי יוסי הוא זקן, תלמיד חכם עצום ואינו לפי כבודו, זה לא לפי כבודו להרים משאות, רבי ישמעאל ברבי יוסי לפנים משורות הדין עשה. למה? מאיפה הוא למד שהוא צריך לעשות לפנים משורת הדין? דתני רב יוסף, והודעת להם זה הפסוק שלמדנו מקודם, והדעת להם זה בית חייהם, את הדרך - זו גמילות חסדים, ילכו - זה ביקור חולים, בה - זה קבורה, ואת המעשה - זה הדין, אשר יעשון - זו לפנים משורת הדין. ככה לומדים את הפסוק הזה.

עכשיו בואו נפתח את זה ונבין בעצם מה אמרו לנו כאן. הסיפור אודות רבי ישמעאל ורבי יוסי שהיה אחד מגדולי הדור, היה מהלך בדרך למולו ראה סבל נושא על גבו משא כבד של עצים, הסבל העייף הניח את העצים על הקרקע בכדי לפוש קמעא, לאחר מכן כשהיה צריך לשוב ולטעון את המשא על שכמו, ביקש את עזרתו של רבי ישמעאל ברבי יוסי, כן בלי שום בושה הוא מבקש מהתנא הקדוש זקן הדור, מבקש ממנו עם האיצטלא דרבנן להתכופף ולהרים לו על הגב את העצים. תארו לכם אחד הולך סבל בדרך פוגש את הרב עובדיה יוסף ואומר לו תעשה לי טובה תרים לי את העצים על הגב. זו היתה הבקשה, בושה וחרפה לא? חוצפה שאין כדוגמתה. אלא אם אנחנו סבורים שרבי ישמעאל סירב, טעות בידינו, שייך לסרב ליהודי? שייך לסרב ליהודי? אדם מבקש טובה אז ניתן להמנע מלעזור לו? חס וחלילה, אבל מצד השני זה לא מכובד שרב גדול יסחב ערמת עצים ברחובה של עיר, זה כבוד התורה זה לא נוגע רק לאיש, זה נוגע לכבוד התורה. מה עושים? רבי ישמעאל תלמיד חכם, אז הוא מצא פתרון, שאל אותי, תאמר לי רבי יהודי, כמה עולים העצים? אמר לו חצי זוז, אמר מה הבעיה אני קונה אותם. הוציא מהכיס את הסכום האמור, הגיש לסבל תמורת העצים, ואחרי שהוא קנה את העצים והם כבר שלו הפקיר אותם לכל מי שמעוניין, פתרון מצוין, נכון? אז ככה הוא לא צריך להרים אותם עליו, הוא קנה אותם, זה שלו, לא צריך להרים, הפקיר אותם הרי הוא לא יקח אותם, הפקיר אותם, שלום מצא פתרון. אבל הסבל היה גם סוחר, סוחר חצוף וגם מתוחכם למדי, כשהפקיר רבי ישמעאל ברבי יוסי את העצים מיהר הוא לזכות בהם, אז הוא הגביה אותם וזכה בהם וחזר המצב לקדמותו, והסבל אמר שוב פעם לרבי ישמעאל, שמע, העצים שלי עכשיו אני צריך לסחוב אותם על הגב, תעזור לי להרים אותם, רבי ישמעאל היה היחיד שנמצא ברחוב והבקשה מופנית אליו שנית, אז הוא אומר לו תשים לי בבקשה את העצים על הגב שלי, רבי ישמעאל לא מתרגז, לא כועס, לא הטיח בסבל דברים אודות חוסר ההגינות שלו, הוציא עוד מטבע של חצי זוז והגיש אותה לו, ביקש לקנות את העצים פעם שניה כדי להפקיר אותם שוב. אבל מיד כשקנה רבי ישמעאל את העצים מהסבל הוא הבחין שהלה כבר מוכן לקחת אותם עוד פעם, עוד פעם ולזכות בהם. אז הוא הבין שיש פה עסק ביש, הוא הולך לגמור את כל הכסף, ההוא לא יוותר על העצים, אז מה עשה? אמר רבי ישמעאל ככה: אני מפקיר עכשיו את העצים הפקר חלקי, לא הפקר לכולם, העצים מופקרים לכל העולם מלבד לאותו סבל, באופן זה הוא כבר נפתר לחלוטין מחיובו לטעון את המשא על תפי הסבל וגם מנע ממנו כל אפשרות לחזור ולזכות בעצים. זה הסיפור.

שואלת הגמרא קושיא עצומה, הלא ידועה ההלכה כי זקן ואינה לפי כבודו, זקן - תלמיד חכם וזה לא לפי כבודו פטור מלקיים מצות טעינה פריקה, לטעון ולפרוק זה לא לפי כבודו של זקן, רבי ישמעאל היה בלא ספק דוגמא לזקן כזה, שהוא היה מגדולי הדור, תלמיד חכם מובהק, הוא בודאי לא היה מחוייב לקיים את המצוה של הטעינה בגופו ומדוע אפוא הוצרך להוציא מכספו בכלל ולקנות את העצים, היה יכול להגיד פשוט לסבל, יהודי יקר חפש לך מישהו אחר שיעמיס על כתפיך את משא העצים, שכן אין זה נאה ואין זה יאה לכבוד התורה שאעשה זאת בעצמי.

התשובה אותה מביאה הגמרא, יש בה כדי ללמדנו פרק בהלכות חסד, שכן כך עונה הגמרא, אמנם רבי ישמעאל לא היה מחוייב מצד הדין לטעון את המשא על כתפי הסבל, הוא בהחלט היה יכול לומר לו כי אין זה לפי כבודו, היה יכול להגיד אני לא מוכן לעשות זאת, בלשון הזאת, אולם רבי ישמעאל ידע כי גם במקום בו שורת הדין לא מחייבת אותו לעשות מעשה מסוים, ראוי לו לנהוג לפנים משורת הדין ולהכניס את עצמו לחיוב שבו הוא אינו מחויב בעצם, יש שורת הדין מה הדין, יש לפנים משורת הדין. ובענין הזה מביאה הגמרא את הדרשה של רבי יוסף שהסביר את הפסוק שבו אנחנו עוסקים, הפסוק שהקראנו בהתחלה, והודעת להם זה בית חייהם, והודעת להם זה בית חייהם שצרי להודיע וללמד את האדם אומנות בה יוכל למצוא כדי חייו, את הדרך - מהי הדרך בה צריך האדם לילך, מה זה את הדרך? והודעת להם את הדרך, מה זה הדרך? זו גמילות חסדים, את הדרך ילכו, את הדרך ילכו - להיכן צריך ללכת? לביקור חולים. את הדרך ילכו בה - מה זה בה? זו קבורה ללכת ללויה לכבד את המת. ואת המעשה - זה הדין אשר על פיו חייב כל אדם ואדם לעשות, אשר יעשון - זה לפנים משורת הדין. מפה למד רבי ישמעאל ברבי יוסי שצריך לעשות לפנים משורת הדין. אשר יעשון, והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה, וכתוב פה ואת המעשה אשר יעשון - למעשה מה צריך בסוף לעשות? המעשה זה דין, ואשר יעשון זה לפני משורת הדין.

השכל האנושי מבין כי יש לנהוג על פי דין, על פי דין, לא לגזול, לא לעשוק, לא לחמוס, השכל האנושי מבין שראוי לאדם להתחסד עם חבריו, להיטיב עמם, לעשות עמם צדקה וחסד, לבקר את החולה, ללוות את המת, אבל השכל האנושי אינו מבין כי אדם צריך לנהוג לפנים משורת הדין, להחמיר עם עצמו גם במקום שאינו מחויב לעשות כן, לעזור לשני גם כאשר אין הסברה נותנת כי זכאי הוא לעזרה זו, את זה השכל האנושי אינו מבין, אני חייב לך משהו, סליחה, אני לא מבין, אני חייב לך משהו? ככה אנשים אומרים, מה אתה רוצה ממני, חפש את החברים שלך, מה אתה רוצה ממני? ככה אנשים מדברים, שאדם לא מחויב יעשה לפנים משורת הדין, בעוד הוא מוצא סבל כזה, לוקח את הכסף ולוקח את זה עוד פעם ועוד פעם, איפה נמצא כזה דבר? אבל התורה הקדושה מלמדת אותנו "אשר יעשון" זו לפנים משורת הדין. התורה רוצה מאיתנו שנעשה לפנים משורת הדין, אנחנו יהודים, אנחנו לא גויים, אנחנו יהודים, ליהודים יש דרישות, אתם סופר דופר, אתם הבנים של הקב"ה, אתם צריכים להוות דוגמא בעולם.

בואו נראה את ההפוך, אדם בלי תורה לאן יכול להגיע? דרך אגב אני ממליץ לכולם בשידור חוזר לראות את כל ההרצאות האחרונות שלי שמדברות בנושאים סביב אותו ענין פחות או יותר מכמה זויות, אם רוצים לדעת עד היכן מגיע אדם בלי תורה, בלי תורה, כשכל הנהגות והמידות הטובות שלו מבוססות רק על שכל אנושי, ולא על פי תורה, נלמד מהמעשה הבא.

מעשה בעשיר מופלג גביר בעל בעמיו, באחת העיירות בחו"ל אשר כגודל עשרו וכפי ריבוי ממונו כך פרצה ועלתה לה קמצנותו. קמצן נורא, קמצן במלוא מובן המילה, קמצן שקמצנותו לא רק פוגעת באחרים, אלא פוגעת אפילו בו בעצמו ובני משפחתו, קמצן קמצן, הוא היה קונה מוצרי מזון בצמצום גדול, והיה קונה סחורה הכי זולה והגרועה ביותר, חי בבקתה עלובה, כי הוא חס על ממונו ולא היה מסוגל להשקיע אפילו בצימר, וכך חי בצער כל ימיו מבלי ליהנות מממונו אפילו כמלוא אצבע. והנה ב יום מן הימים הזדמנה לידידנו הגביר מציאה של ממש, ממש עסקת חיים, עסקה מן השמים, המדובר בתרנגול הודו שלם, תרנגול הודו שלם שנמכר בעשרה זוזים במקום בחמישים! חמישית המחיר, זה לא דבר פשוט, הזדמנות כזאת וסיעתא דשמיא. אז נכון, נכון, התרנגול כבר היה מקולקל מעט, הוא גם הדיף ריח צחנה, אולם ככלות הכל הוא נרכש במחיר מציאה, כשהגביר הביא את התרנגול לבית ואשתו בישלה אותו התעוררה בעיה קשה, למרות שהגביר היה רגיל ובני הבית היו רגילים במיני מזונות שאינם מן המובחר, התרנגול הזה עלה על כולנה, ממש לא שייך להכניס אותו לפה, לא שייך, הטעם נורא, הריח מחריד, בלית ברירה הבין הגביר כי את הסעודה שלו כבר לא יוכל לקבוע על בן הכנף הלזה.

דא עקא, חשב העשיר בלבו, להשליך את התרנגול לאשפה אחרי עסקה כזאת מוצלחת זה לא יתכן, זה לא יהיה. הרי ככלות הכל שולמה התמורה עד הפרוטה האחרונה. מה עשה? יצא לשוק, מצא עני מרוד שזה כמה ימים לא בא אוכל אל פיו, הגיש לו את התרנגול והלה בלע אותו עוד לפני שהספיק לחוש בטעם ולהריח את הצחנה. הפלא ופלא, הפלא ופלא, חשב בליבו העשיר. הנה זכיתי לפחות לקיים מצות צדקה והכנסת אורחים. שתי מצוות. אלא התוצאות של הסעודה ניכרו בעני מהרה. למחרת הוא נפל למשכב, סבל מרעלת קיבה, לא יכול לקום ממיטתו, וידידנו הגביר הבחין בעינו החדה כי מקומו של העני על יד התנור בבית המדרש נפקד, הוא שם לב שכבר כמה ימים הוא לא נראה בשוק, ומכיון שהוא עצמו הלא העני קלו את התרנגול המקולקל, יכול היה אף לשער מה הסיבה להיעדרות. מאחר והוא חש קצת נקיפות מצפון על חלקו באותה מחלה, החליט ברגע לנסוע לבקר את העני החולה, וכך עשה, כשהוא משבח את עצמו כל הדרך על מצות ביקור חולים. הוא מקיים מצוה אשר ילכו, כמו שלמדנו, זה ביקור חולים. לאחר מספר ימים יכלו כבר כל בני העיירה להיוודע למה שעלה בגורלו של העני האומלל. מודעות אבל גדולות ושחורות משחור התפרסמו בכל פינה, וידעו לספר כי בא הקץ לתלאות של האומלל, וכי הלך לעולמו והשיב את נשמתו לבורא. ובכן, ידידנו הגביר העשיר הקמצן כמובן לא מחמיץ הזדמנות לזכות במצוה חשובה ללוות את המת, והוא כמובן מתייצב במועד שנקבע, מלווה את המיטה עד בית החיים ולעצמו הוא מסכם בסיפוק כי זכה אפילו במצות קבורת המת, כמו שכתוב "בה" - זו קבורת המת.

כששב לביתו לאחר מסע הלויה, פנה הגביר אל אשתו ואמר לה, ראי נא רעייתי, בתרנגול אחד שביקשת להשליך לאשפה ככלי שאין בו חפץ זכינו לקיים שלש מצוות חשובות כל כך, הכנסת אורחים, ביקור חולים ולוויית המת, והכל בשער לירות בלבד, הפלא ופלא. זה שכל בלי תורה.

התיאור הזה קצת מוגזם, נכון? קצת מוגזם. אבל ברור שבלי ספק כאשר המידות הטובות לא מתבססות על התורה הקדושה, אלא על השכל האנושי, הרי שאין להסתמך עליהן ולתלות בהן תקוות יתרות, כי רק התורה היא זו אשר יכולה ללמד אותנו כיצד אנחנו מצווים לעשות לפנים משורת הדין, ניתן לעני את המשובח ביותר ולא את הגרוע והמקולקל. אלו הן המידות אותן מלמדת אותנו התורה, ובהן עלינו לדבוק בכל מאודנו.

עני לא נותנים לו את הבררה מה שנשאר, עני נותנים לו את המבחר, מכבדים אותו, מספיק כבר מצבו שהוא נמצא בו אז לא צריך להוסיף לדכאו, צריך לרומם אותו, ואם זה עני שירד מנכסיו והוא היה רגיל לעושר והעני, אז חייבים אפילו לרוץ לפניו אם היה רגיל בזה, והלל הזקן קיים זאת בעני שירד מנכסיו והיה רץ לפניו, כמו שהיו רגילים לרוץ לפניו עבדים לפני הכרכרה שלו, הלל הזקן בעצמו עשה כן.

ז"א אנחנו עלפי התורה חייבים מושגים אחרים לגמרי ממה שהרחוב מבין. וכל אחד מאיתנו צריך ללמוד תורה בשביל לדעת מה החיובים שלו. מה אני מספר לכם את זה? שאדם יגיע לעולם האמת הוא חושב שהוא בסדר, בחור טוב. אבל יגידו לו את הפסוק הזה למדת? אשר יעשון זו לפנים משורת הדין, גדולי התנאים הקדושים עשו לפני משורת הדין, בשעה שאצלהם זה היה לא לפי כבודם, ואתה מה? אתה עשית או לא עשית? אז תראו איפה החיובים שלנו עכשיו נמצאים בכלל, לא איפה שחשבנו שאנחנו פחות או יותר והלאוי מקימים את מה שצריך, אומרים לנו לא לא לא, לפנים משורת הדין, זה עבודה שצריכים להתחיל אותה בלימוד, אם לא לומדים לא יודעים. אז לכן כל אחד מאיתנו צריך לראות איך הוא קובע לו עתים לתורה באופן קבוע בשביל שבעזהי"ת יוכל ללמוד. אבל מה הבעיה? יצר הרע לא נותן לאנשים ללמוד, טרודים, עסוקים, בעיות, חובות, צרות, קשיים, ועוד יצר הרע יש לו בלבולים וכו' וכו', אז קשה לו. אבל בואו נראה עכשיו איך אפשר להגיע לזה.

מעשה בגביר, עוד גביר, עוד גביר, בעל בעמיו עשיר מופלג, בבעלותו רשת חנויות יוקרתית ומצליחה, באחד הימים הזדמן לדרשה של מגיד מישרים, ובדרשה הוא שמע שם את גודל חשיבות ההתמסרות ללימוד התורה. כשיצא מן הדרשה גדוש במסרים, החליט העשיר כי עליו לעשות מעשה ולקבוע לעצמו קביעות איתנה, ללמוד בכל יום מיד בבוקר עוד לפני שפותח את עסקיו שעתיים תורה רצופות בתענית דיבור. באותן שעתיים גמר בליבו לא אעזוב את בית המדרש ויהיה מה, ככה קבע לעצמו, לא יעזור שום דבר, אפילו אם יהיה כרוך בהפסד כספי גדול, שעתיים אלה הם קודש להשי"ת, לא אוותר עליהם תמורת כל הון שבעולם. ואכן כבר למחרת היום ניגש מיודענו ליישם את ההחלטה הטובה שקיבל על עצמו. בסיום התפילה ניגש אל ירכתי בית המדרש, פתח גמרא גדולה בתחילת מסכת ברכות והחל ללמוד בניגון ערב "מאימתי קורין את שמע בערבית" אלא שהיצר הרע שתפקידו למנוע מבני האדם קיום החלטות חשובות בדיוק מעין זה, לא השלים עם הגזירה, יצר הרע לא מוותר על החבר'ה שלו, הוא לא אמר נואש, ולרגע לא העלה בדעתו לוותר בקלות להניח לגביר פתאום להיות בן תורה, להיות פתאום מיושבי בית המדרש. כבר ביום הראשון הכין היצר עבור הלומד המתחיל נסיון קשה מנשוא, בדיוק בשעה בה ישב הלה בבית המדרש ופיזם לעצמו את הזמירות של התורה הקדושה, שלח יצר הרע משלחת נכבדה של סוחרים נכבדים שביקשו לסגור איתו עסקה עצומה ומניבה רווחי עתק. את הגביר עצמו לא מצאו הסוחרים כמובן בבית המסחר, כי הוא ישב באותה עת בחצרות בית ה', אולם רעייתו שמילאה את מקומו בעת העדרו הזמינה אותם לשבת ולהמתין לבעל הבית, וכשבמקביל היא משגרת את אחד העובדים לבית המדרש כדי להודיע לבעלה על האורחים הממתינים ולבקש אותו שיועיל לשוב תיכף ומיד אל בית העסק לגמור את העסקה על הצד הטוב ביותר. אלא הגביר שהיה בקיא בתחבולות, מתוך ההיכרות שלו עם עולם המסחר, הבין מה מבקש יצר הרע לעולל לו, והוא ידע שאם יוותר רק הפעם הזאת הרי ימצא את עצמו חף מריחה של התורה, שבכל יום יזמין לו הזדמנויות מעין אלה שימשכו אותו  חוץ לבית המדרש. אתם רואים? יצר הרע מוכן להביא סטיפות, חבילות של כסף, רק על תלמד, עסקאות החיים שלך רק אל תלמד, ואם הוא לא יכול ואין עסקאות הוא מציף לך משאבות של הבריכות ארבע מנועים, העיקר תעזוב את בית המדרש. מומחה גדול. לפיכך לא התפתה. ביקש להודיע לאשתו, תגיד לה שבעלה מת. נקל לתאר את זעקות השבר שבקעו מגרונה של האלמנה כביכול, אבוי לה, אוי לה, זעקה מטפחת בידיה ראשה מורטת את שערותיה, הסוחרים הבין מה שארע מבין זעקות השבר והסיקו שלא ניתן היום לעשות עסקים ופנו והלכו לדרכם. אחר שעתיים, בעוד האשה מתכננת את הלויה של בעלה המנוח, הופיע המת החי בכבודו ובעצמו ופניו כתמול שלשום, כשראתה אותו האשה התעלפה. כשהתעוררה היתה מלאת התרגשות מתחיית המתים שהתרחשה לנגד עיניה, עד שמרוב שמחה לא בררה את הסיבה איך הוא מת והספיק לחיות. ומדוע סבר השליח שבעלה מת בעוד שהוא בריא ושלם, ובני הזוג המאושרים מיהרו אל החנות והמשיכו בעסקים כרגיל. אולם אם סבורים אנו כי היצר נכנע בראותו כי התכנית מאמש נכשלה, אם סבורים שהרים ידיו לנוכח דבקותו של הגביר לשהחליט שהוא מיושבי בית המדרש טעות בידינו. לצערנו היצר אינו  מתייאש כל כך בקלות. למחרת, כשישב הגביר שוב בבית המדרש ולומד בתורה, חזר המחזה כמו אתמול, אל בית העסק הגיעה קבוצת סוחרים אחרת עם הצעה מפתה, האשה קיבלה את פניהם, שלחה לקרוא לבעלה, הגביר ביקש מהשליח שימסור לאשה שהוא מת. לאחר שעתיים הופיע כאילו לא קרה כלום, את העסקה הוא החמיץ כמובן אבל את הקביעות לא. ושוב, בצוק העיתים האשה כבר התרגלה שבעלה חי מת, והיא שמחה כל יום על זה שהוא חוזר לחיים, הדבר נשנה עוד פעם ועוד פעם ובסוף היא החליטה לבדוק את הנושא מה זה שבעלה מת וחוזר לחיים.

נעלה את שערי בית העסק, והחלה לתור אחרי בעלה ברחבי העיירה, סובבה בחוצות ובשווקים, חיפשה ברחובות ובסמטאות ולא העלתה חרס בידה, לבסוף לאחר שעה ארוכה של חיפושים החליטה במקום שלא שייך בכלל בבית המדרש, על אף שלא העלתה בדעתה כי בעלה מעולם לא ראתה אותו פותח ספר, חוץ מהספרים של החשבונות, מה יש לחפש אותו בין הלומדים, היא לא העלתה בדעתה, אבל זה היה המוצא האחרון, היא חיפשה אותו בכל העיר. נקל לתאר מה רבתה ההפתעה כשהציצה מעזרת נשים וגילתה שבעלה יושב לו בפינה נדחת בצידי בית המדרש, גמרא גדולה פתוחה לפניו והוא לומד בשעה שהיא טורחת עם כל האנשים, הוא לומד בניגון ובנעימה. אלא שהפתעה הזו שאפשר שהיתה משמחת אשה שגדלה בבית של תורה ששאיפתה היחידה היא להיות לעזר ולאחיסמך לבעלה ולזכות בכך בחלק משכר לימודו ולקום בתחיית המתים, זה כלל לא מצא חן בעיני אשת הסוחר. היא מעולם לא שמעה על מושגים מעין אלה, בראש מעייניה עמדו עניני ההבל של העולם הזה, השאיפה העיקרית היתה להרבות את הונה שמשותף עם הונו של בעלה, וכלל לא היה מקובל בעיניה שהוא יבטל את עצמו שעתיים תמימות של עבודה לטובת לימוד נינוח בבית המדרש, בפרט שהדברים גובלים בהפסדים ממוניים ניכרים.

לפיכך עוד באותו יום  מצאה את שעת הכושר בשיחה נוקבת עם בעלה, היא סיפרה לו שראתה אותו בבית המדרש בבוקר והביעה את חוסר שביעות רצונה באופן בולט, היא כעסה עליו ששיקר אותה, ששלח להודיע שהוא מת, ודרשה שיתחייב לחדול מהמנהג החדש שאימץ לעצמו ולשוב לפעילות שגרתית בבית המסחר מבוקר ועד לילה. אולם הגביר שלא תכנן להכנע מפני התחנונים של אשתו ולהניח לה לעשות בו את מה שהיצר זומם, להוציא אותו מבית המדרש, נענה בנחת והסביר לאשתו:

ראי נא רעייתי, חשבי נא לרגע קט, אילו הייתי מת ממש רח"ל בדמי ימי, מת לגמרי בר מינן, כלום יכולה היית לבוא אלי בטענות? מת זה מת, עם מי תתווכחי? כלום יכולה היית לדרוש כי יופיע בכל בוקר מיד אחרי תפילת שחרית בבית העסק? כלום היית יכולה לבקש שאחזור באמצע הלימוד כשסוחרים פוקדים את החנות אם אני מת? ודאי שלא. שלא בטובתך היית נאלצת להשלים עם המצב ולהסתדר בלעדי. ובכן, מה אכפת לך שאני לא מת רק לשעתיים ביום, ואילו בשאר הזמן אני חי וקיים ועובד. הלא את יוצאת נשכרת מחיי במשך מרבית היום. ואם תאמרי כי את זועמת שהטעיתי אותך ושיקרתי אותך כשהודעתי כי מת אנוכי, הוסיף והסביר, הרי שזאת אוכל לומר לך, בדברי אני הסתמכתי על דבריהם של חכמים ז"ל שלימדונו, אין דברי תורה מתקיימן אלא במי שממית עצמו עליה, התורה לא יכולה להתקיים, רק מי שממית עצמו עליה. ז"א אם אתה תהיה רק מת בשעה שאתה לומד, תוכל ללמוד תורה, אבל אם אתה עוד חי והפלאפון רוטט וההוא נכנס וההוא מדבר וזה קורא וזה שולח שליח, בחיים שלך לא תלמד תורה, למה יצר הרע תמיד יפריע. אבל לכן אתה צריך להיות מת בשעה שאתה לומד וככה תוכל ללמוד תורה.

הדברים האלו הביאו אותי להחלטה להמית את עצמי במשך שעתיים בתענית דיבור בחצרות בית ה' ומעתה אמנם אמת היתה בפי כששלחתי להודיע לך כי מת אנכי, אותן שעתיים הייתי מת באהלה של תורה.

זה הסיפור, אבל הלקח בצידו נכבד עד מאד, לעיתים קרובות מתפתים לצאת מבית המדרש לצורך שנראה בעינינו כצורך גדול, כמשימה הכרחית, כענין שאינו סובל דיחוי, ואנחנו מנחמים את עצמנו בטענה כי לא היה בידינו לעשות מאומה כדי למנוע את ההפסד של הזמן היקר.

רבותי, לימוד תורה דקה אחת שבן אדם לומד, אתם יודעים מה אדם בדקה אומר? אדם בדקה אומר מאתיים מילים, כל מילה, אומר הגאון מוילנא, זה מצות תלמוד תורה, כל מילה, כל מילה של תורה שקולה כתרי"ג מצוות, אז תכפילו מאתיים מילים בדקה בתרי"ג, בשישים שזה שעה, ותראו איזה חשבון יגיע לכם, מיליונים, מיליונים מצוות. ואם זה בשבת אז זה פי אלף, ואם זה מתוך צער, מתוך צער קשה לך אתה עייף, אתה לא, אתה עסוק טרוד, יש לך בלגנים בראש, אז זה עוד פי מאה. צאו וחשבו כמה שכר אדם יכול לקבל. וכמה שעה שווה בשוק של החיים? עשרים וחמש שקל. עכשיו תשווה, 25 שקל מול מיליונים מיליונים מיליונים ביליונים ביליונים ביליונים של מצוות שרק פה אפשר לזכות, אתה מוכר אותם בשביל 25 שקל. ומבסוט, מבסוט, שמע, ישר הכניסו אותי על 25 שקל, לא שכר מינימום, 25 שקל, ואם אמרו לו 30, ריקודים ומחולות, הוא מכר שעה של החיים שלו בשלשים שקל. שמעתם איזה בזיון? בן אדם מוכר שעה של חיים ב-30 שקל, עשר שעות ב-300 שקל, עשר שעות מהחיים מוכר ב-300 שקל. נגיד יש חולה בבית חולים והוא אומר לאנשים שלידו, תראה אני חולה לא נשאר לי חיים, אתה מוכר למכור לי ב-350 שקל עשר שעות? יורידו לך עשר שעות מהחיים שלך תן לי ב-350 עשר שעות, יותר ממה שאתה מרויח, ימכור לו? מה אני מפגר, מה אני מוכר חיים? מה אתה נורמלי, ומה אתה עושה כל יום? מה אתה עושה כל יום? זה מה שאתה עושה, אתה מוכר חיים 25 שקל. נכון או לא נכון? אבל מה אומרים אנשים, צריך לחיות, טוב תחיה, אז מה אתה מוכר את החיים? תחיה, "וחי בהם" כנס לתורה ותחיה. הנה, בית המדרש, תראו כמה מקום, אנשים חיים פה, ישתבח הבורא, לא מתים, חיים. מה לא טוב? מרויחים פחות, לא מרויחים 25 שקל, 1500-2000 שקל לחודש, לחודש, אבל חיים. חיים. מייצרים כל דקה, כל דקה מיליונים מיליונים מיליונים מצוות.

כשאדם יוצא מהעולם הזה, ראיתם פעם מישהו שבאו והספידו אותו והראו את הלוקשים שלו כמה הוא הרויח בחיים שלו, שמעתם מישהו שאומרים זה עשה קופה קופה, זה היה מרויח מה שאף אחד לא הרויח, מי אומר דבר כזה? בסוף מחפשים איזה כמה מצוות שהוא עשה בחיים שלו, היה הולך לבית כנסת, תמיד היה משלים מנין, היה ככה, אם היו צריכים ממנו צדקה היה נותן כמה גרושים, אם זה תמיד הוא היה נחלץ ראשון, מילים ככה ככה. מה זה? ואיפה כל מה שהוא עבד כל החיים, למה לא מספרים כמה קרקעות היו לו, כמה ש טחים, כמה מכוניות, כמה מכוניות הוא החליף, על איזה מכוניות הוא נסע, למה לא אומרים? למה לא מספרים? שהיה לו אייפון, שהיה לו זה, מה, לא מספרים כלום, בסוף חושבים זה סתם בן אדם. אז מה זה אומר? זה אומר שזה לא חשוב, כולם מבינים שזה לא חשוב, אז למה כולם עובדים על זה? אם זה לא חשוב אז למה כולם עובדים בשביל זה?

ז"א אדם צריך להבין, רבותי, אדם צריך להבין, שבעצם אנחנו חיים בטעות. אנחנו מתים באמת. מתים, מתים, לא כמו זה בסיפור, אנחנו מתים, כי אנחנו מוכרים את החיים במוות של 25 שקל, לא יאומן כי יסופר.

אז מה העצה? מה העצה? מה אתם אומרים? מה העצה? העצה היא פשוט ללמוד קצת בטחון בקב"ה. תראו, דבר מדהים, בן אדם בא לעולם, תינוק, לפני שהוא יוצא לאויר העולם התינוק הזה מתפתח מטיפונת של טיפונת טיפונת טיפונת סרוחה ונוצר בן אדם. נוצר בן אדם. והוא מתפתח בתוך הבטן ושם הוא אוכל ושותה ומתפתח. שמעתם פעם תינוק דופק, אומר אמא, מה עם אוכל? מה עם אוכל? ראיתם מישהו דופק דואג? ראיתם אפרוח דופק אומר מה עם אוכל? איך אפרוח בתוך הביצה אוכל? מי שולח לו אוכל לשם שהוא יתפתח עד ש יום אחד הוא עושה הופ ופותח את הביצה ויוצא? מי, מי מי זן אותו בתוך הביצה? מי זן אותו בתוך הביצה? אם הקב"ה יכול להכניס אוכל לאפרוח בתוך הביצה ולאמא בתוך האוכל והוא לא דואג בכלל, התינוק לא דואג, מבסוט, מזרון מים, ככה בתוך השליה סלטות וזה, ורואים אותו במוניטור והוא עושה ככה עם היד ככה וזה, ואומרים הוא יהיה ככה והוא יהיה ככה וככה, מה זה, מבסוט, והוא לוקח רק את תמצית האוכל, ושמו לו דיפון שרירים ועצמות ורק אמא שלו עולה לאוטובוס כולם קמים מפניו, מסדרים לה מקום לשבת, הם לא קמים מפניה, הם קמים מפניו, עוד לא מכירים אותו כבר עושים לו כבוד, איזה מן דבר זה. והוא לא דאג כלום, הוא לא תכנן כלום, הוא לא פעל כלום, הוא לא עשה שום דבר. אח"כ הוא יוצא, יש לו כבר הכינו לו טיטולים והכינו לו עריסה והכינו לו מיטה והכינו לו זה, וגרינגרינגרינג וגרינגרינגרן וכל מיני צעצועים והכל ווואו ובגדים וגרביים עם פונפון, הכל סידרו לו. ועגלה ותמונות של צדיקים, מסודר הבחור, עוד לא הגיע כבר הכל מסודר. ואח"כ הוא גדל וקונים לו תיק וקלמר ועפרונות ומחק ומחדד ומה לא, והוא הולך ושקית אוכל והכל, ורק תאכל, אל תשכח לאכול, ומלוים אותו ומחזירים אותו ויש לו הסעה והכל נפלא, והוא גדל אח"כ, שמעתם פעם ילד בן שבע או בן עשר או בן 13 שאומר לאבא, תגיד, מה הולך היום יש עבודה אין עבודה, יהיה מה לאכול צהריים? הוא רק אומר תקנה לי ותקנה לי ותקנו לי ותקנו לי ולמה לא קניתם לי ותקנו לי ותקנו לי, והוא בכלל לא מודאג שיהיה, ברור לו שיהיה, הוא רק תובע ומבקש תובע ומבקש. פתאום הוא מגיע לגיל טיפש עשרה, ופתאום הוא אומר מה יהיה, מאיפה יהיה לי כסף, צריך לעבוד, צריך לעבוד, הלו, ועד עכשיו מי דאג לך? עד עכשיו מי דאג לך? מי סיפק את צרכיך? מי? הקב"ה. למה בגיל טיפש עשרה הוא כבר שכח אותך? הוא לא זוכר שאתה קיים? הוא עזב אותך? לא, ה' לא עוזב אותך, אתה עוזב אותו. למה אתה עוזב אותו? כי יש לך שרירים כבר, יש לך גובה, יש לך זה, אתה רוצה להיות בזכות עצמך, הא, אתה עוזב אותו - יאלה לך, מה אתה משיג? 25 שקל. כל הכבוד לך, קודם היה לך דירה בחינם, מיטה בחינם, אוכל בחינם, טלפון פלאפון בחינם, הכל בחיני חינם בלי שום מאמץ. החלטת לצאת לעבודה, מוכר את החיים שלך ב-25 שקל ומבסוט מבסוט. איזה טפשות, מה קרה? איך בן אדם יכול להתחלף ולהתהפך? מה קרה? אותו הקב"ה ממשיך לזון. נמלים, חסר להם משהו? מקקים - חסר להם משהו? ג'ירפות - חסר להם משהו? אריות - חסר להם משהו? כל הברואים מקבלים מזון, למה לך לא יהיה? אל תעשה כלום, אל תעשה כלום, יהיה או לא יהיה? יהיה. יהיה. כמה אנשים מתו השנה מרעב? למרות שיש מיליון ומשהו עניים בארץ שמעתם שמישהו מת מרעב? לא מתים מרעב. אז לפחות שב תלמד, לפחות יהיה לך שכר לחיי העולם הבא, אתה יכול לייצר כל דקה, כל שעה מיליונים מיליונים מיליונים מצוות, ואיך אתה מעביר את הזמן סתם שהולך בחינם? זה היצר הרע. יצר הרע חביבי, הוא שולח משלחות, עסקים, רעיונות, הוא שולח חברים, הוא שולח את כולם בשביל להטריד אותך רק שלא תגיע לבית המדרש. אז אמרו לנו חז"ל, אם פגשך מנוול זה בדרך, מה עושים איתו? משכהו לבית המדרש, אם פטיש הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נימוח, הוא כשהוא שומע אותך לומד תורה הוא מתפוצץ, אתה מפוצץ אותו הוא לא יכול לשמוע, לא יכול לשמוע שאתה לומד תורה, הכל הוא מוכן להחליף לך את זה.

היה אחד שהיה לא הולך לו בעסק, לא הולך לו בעסק, אז הוא הלך לחכם אמר לו מה אני אעשה, לא הולך לי בעסק, אמר לו תתחיל ללמוד תורה בעסק. ההוא התחיל ללמודה תחילו להכנס לקוחות, יצר הרע העדיף לשלוח לו לקוחות העיקר שלא ילמד. תנסו את זה, תקבעו שיעור בחנות תראו איך יפריעו לכם כל רגע.

יצר הרע יודע שהתורה גומרת עליו, למה אדם לא יודע? האדם צריך לדעת, אמר הקב"ה, בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לו, תדע לך נגד יצר הרע שאני בראתי אתה לא יכול עליו בשום ענין, לא תצליח נגדו, לא במצוות לא בצדקות, לא בחסדים, לא תצליח עליו, לא תצליח עליו, רק בתורה, אם תלמד תורה אתה יכול להצליח עליו, רק אם תלמד תורה. בראתי יצר הרע, אני מעיד עליו שהוא הרע, אין כמוהו רע, אין בעולם רע ממנו, אבל אני אומר לך שבראתי את התורה  תבלין לו, היא מתבלת אותו, גם אם הוא מר היא ממתקת אותו, ואז אתה יכול חביבי להשתמש איתו לטובה. עכשיו מי פתי לא יקח את העצה של התורה, של הקב"ה שזן ומפרנס ומכלכל את כל העולם כולו, ולבנים שלו שיושבים ללמוד תורה הקב"ה לא ידאג? "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מקש לחם" הבעיה שאנשים מבקשים עוגות. לחם לא חסר, אם אין קמח אין תורה, אבל קמח יש לכולם, קמח יש, קמח יש, עם קמח אפשר ללמוד תורה, מה צריך יותר? קמח ומים מערבבים בצק, יש לך פיתה לאפה מה שאתה רוצה, חלה לחם כזה או לחם אחר, שים קימל יהיה לך לחם קימל, אין שום בעיה, אבל אנשים רוצים יותר מלחם. אתה באת לעולם בשביל לצבור רווחים, לצבור רווחים, הרווחים האמיתיים זה מה שאתה גונב מהיצר את הזמן ומשתמש בו למטרה שבאת לעולם. אם אדם עושה כן אשריו ואשרי חלקו.

למי שיש שאלות בבקשה. אתה רוצה לשאול? תן לו בבקשה מיקרופון.

 

ש. כבוד הרב, רציתי לשאול אותך לגבי מה שאתה אמרת, לגבי לימוד התורה, לגבי קביעת עיתים לתורה, בא נגיד אני כאילו יותר משלש דפים לא יכול ללמוד, כבוד הרב, כאילו יש לי חוסר סבלנות וזה, וכאילו עצבים שאני לומד, אז מה אתה אומר

הרב: קודם כל שלשה דפים זה מצוין

ש. זה הרבה?

הרב: זה מצוין, אחרי שאתה מקבל את העצבים, תוציא את העצבים בהליכה, בקפיצה, בריצה, בעליה במדרגות וירידה, תתעייף מהר מהעצבים ותחזור לנוח ליד הספר עוד פעם

ש. הרב, אני אין לי חוסר ישוב הדעת גם, כבוד הרב

הרב: אין לך

ש. אין לי ישוב הדעת

הרב: למה? למה?

ש. כאילו אני גם לקוי למידה וזה

הרב: אתה לא לקוי, אם אתה לומד שלשה דפים אתה בכלל לא לקוי

ש. למה לא הרב?

הרב: אם אתה לומד שלשה דפים איזה לקיות זאת?

ש. לא באמת הרב, אין לי ישוב הדעת וזה,

הרב: מה זה אין לך, לאט לאט, לאט לאט לאט לאט לאט לאט אתה תצליח. אל תמהר ואל תהיה נחפז ואל תסתכל על התוצאות, אל תסתכל כמה אתה מספיק וכמה לא, אתה צריך ללמוד, אתה תספור זמן, זמן, כמה זמן אתה יכול לשבת ללמוד. תלמד שעה, תעשה הפסקה עשר דקות, תלמד שעה - עשר דקות הפסקה, תלמד שעה - עשר דקות הפסקה, תתרענן, ובעזרת ה' יתברך לאט לאט תתיישב התורה בליבך ואז יבוא הטעם ואתה תמשיך בלי שום בעיה.

ש. בעזרת ה'

הרב: אמן. מה שמך?

ש. שגיא בן דבורה ציפורה

הרב: ה' יתן לך אורך רוח ללמוד תורה מתוך נחת וסבלנות

ש. אמן, כבוד הרב רציתי עוד שאלה

הרב: בבקשה

ש. אמרת לגבי סוף העולם וזה שכאילו אחמדניג'ד רוצה להשמיד את העולם וזה, כולם עלינו ארה"ב וזה, מה אנחנו  צריכים לעשות כאילו?

הרב: תשובה שלמה זו ההגנה הגדולה ביותר

ש. כן? ואם כולם יחזרו בתשובה יבוא משיח ולא יהיה בעיות

הרב: מיד. יהיה בעיות, יהיה בעיות לאומות העולם

ש. כן, יהיה להם בעיות?

הרב: יהיה להם הרבה בעיות

ש. וכבוד הרב, אני רוצה לשאול עוד שאלה, זה נכון שאחמדניג'ד הוא יהודי?

הרב: אומרים שהוא יהודי, כן

ש. אז איך אפשר כאילו להגיד עליו ימח שמו וזכרו, הוא כאילו יהודי

הרב: אמן.

ש. כן הרב?

הרב: כן

ש. איך אפשר להגיד עליו את זה

הרב: אתה אמרת ואני אמרתי אמן

ש. שם ישראל נקרא עליו

הרב: בסדר גמור, שיחזור בגלגול אח"כ יהיה בחור טוב אז אנחנו נגיד עליו ברכות

ש. כן?

ש. הרב: כן.

ש. אזכרה אולי נעשה עליו

הרב: תודה מותק.

כן, שאלה נוספת, הגברת כאן, תן לה.

 

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. היום יצא לי לדבר עם אדם שהוא היה מאד דתי, והוא פשוט הפך להיות מאד מאד לא דתי, הוא טוען שכשהוא היה במלחמה איבד את כל החברים שלו, אז הוא שואל אותי איפה היה האלקים, למה הוא עזב אותם לבד, והוא פשוט לא יודע, הוא מסובך עם עצמו, הוא יודע שהוא עושה דבר רע מאד שהוא עזב את התורה ואת שמירת השבת, הלכתי סך הכל לקנות פלטה לשבת, ושאלתי אותו עם מה אתה משתמש עם זה או זה, איזה סוג, אז הוא אמר לי לי אין פלטה, אמרתי לו מה? אתה לא דתי, למה תחזור בתשובה זה טוב לעולם הזה לעולם הבא, שאלתי הוא אומר יש לו אשה וילד, אמרתי לו השבת שומרת אותנו לא אנחנו שומרים אותה, אז ככה אמרתי לו שאנחנו לא יכולים לכעוס על ה' חס ושלום כי הוא יש לו את ה

הרב: זה לא הסיבה שהוא עזב

ש. הוא אומר איך יכול להיות שלפעמים ילדים בני שנתיים שלש הולכים לעולמם, הוא מרגיש כאילו, אמרתי לו אבל יש ה', ה' נמצא בכל מקום, ואני לא ידעתי מה לענות לו, רק אמרתי לו כל אדם בא ביעד מסוים בעולם, הם סיימו את היעד שלהם, הם באו בשליחות מסוימת וזהו, הם סיימו את המשימה, ואנחנו לא יכולים לדעת מה

הרב: הוא לא עזב את היהדות בגלל החברים

ש. הוא אדם טוב מאד, הוא אדם טוב, הוא אדם עם לב עם נשמה טובה, הוא אדם טוב, הוא פשוט רואים, רואים שהוא באמת

הרב: הרבה כאלה יש בגיהינום, מכל מקום את צריכה להבין דבר אחד, הוא לא עזב בגלל החברים, עוד לא הספקתי להגיד לך את זה אמרת שהוא שואל גם איך זה ילדים קטנים מתים, אז כבר לא החברים, אז יש לו כבר מבט על החיים והוא כבר בוחן את הקב"ה והוא שופט אותו והוא דן את הקב"ה מה הוא עושה, ככה לא מנהלים עולם, ככה צריך לעשות ככה לא לעשות, לפני שהחברים שלו מתו מתו עוד הרבה בצבא, קרוב לעשרים אלף מתו מקום המדינה, לא כולם היו חברים שלו, ואלה שמתו לא הפריע לו? רק בגלל שהם חברים שלו?

ש. אני סך הכל אמרתי לו

הרב: ז"א שהבן אדם לא בגלל זה. יש לו דברים אחרים ולחצים אחרים, קשה לו לקיים, יש לו תאוות, יש דברים שקשה לו להשלים שהוא צריך לוותר עליהם, ממילא אדם שחי בקונפליקט כזה צריך איזה מוצא לברוח. מה הוא יסביר, למה הוא עוזב? אז הוא צריך להמציא איזה שאלות כאלה ואחרות לסבר את האוזן של עצמו כאילו וגם את האחרים. אז לכן הוא מנמק לך ומסביר לך, היה יכול להגיד שמעי, אני כופר וזהו, שלום סוגר ענין. הוא מסביר, למה אתה מסביר? בשביל מה? תגיד אני כופר ונגמור. לא. כי זה עדיין מפריע לו, וגם אם תסבירי לו והכל, כן כן אבל תראי, כן כן אבל תראי, עד מתי שהוא יחליט שהוא רוצה או עד שהוא יקבל צביטה מהקב"ה ואז הוא יתעורר

ש. אמרתי לו אם אתה אוהב את הילד שלך אז תשמור שבת, תקיים מצוות שבעוד שלשים שנה לא תגיד למה עשה לך ככה וככה,

הרב: לא רק זה

ש. אמרתי לו שהקב"ה מאד רחמן, למה, כי אם אתה לא שומר שבת ולא מקיים מצוות הוא יכול להרוג אותך במקום, אבל תראה כמה שהוא רחמן, הוא נותן לך הזדמנות

הרב: לא רק הזדמנות, הוא לא סתם לו את הפה עם בטון, הרי כרגע הוא מדבר נגד ה' והקב"ה היה יכול לסתום לו את הפה, או שהיה נותן לו לנבוח, פתאום היה נובח, והוא לא נותן לו, אז הקב"ה רחמן. לא נורא. בסיבוב הבא שתקני עוד משהו תגידי לו את זה. כן.

 

ש. יש לי שתי שאלות וכל שאלה בנויה משתי שאלות

הרב: נפלא

ש. השאלה הראשונה שלי זה האם קריאת תהילים נחשבת ללימוד תורה

הרב: למי לגבר או לאשה?

ש. לאשה.

הרב: לאשה - כן. לאשה זה נחשב לימוד תורה

ש. ודבר נוסף בענין התהילים זה שבתהילים יש פרק שאני לא זוכרת את הפרק, אבל שהוא אומר שמאד קשה לי לקרוא אותו, שהוא אומר תהיה אשתו אלמנה בניו יתומים והוא ממש פרק שהוא רק מקלל,

הרב: נכון נכון

ש. וזה מאד קשה לקרוא אותו

הרב: נכון, אז את יכולה לעבור לפרק אחר.

ש. אז איך זה שבתורה כאילו, אם אתה אומר שתהילים זה תורה

הרב: מי שהם רעים ורשעים מאומות העולם אז זה מה שהוא שאל, הוא שאל איך אומרים ימח שמו ויסך ביתו וכו' וכו', איך אומרים דברים כאלה? יש מצוה לפעמים לשחרר כמה אנשים.

ש. אוקי, השאלה השניה שלי, זה שאלה מאד אישית ולא שייכת לזה, אני אם שכולה, הבן שלי חלל צה"ל לפני 12 שנים, ואני לא חולמת עליו, אני לא יודעת למה

הרב: לא יודעת.

ש. אני מתגעגעת אליו, אני רוצה לראות אותו, להתחבר אליו

הרב: הבנתי, קודם כל זה לא נצרך, וצריך לשכוח את המת, אחרי שנה לפחות לשכוח את המת, ואם זה מטריד אותך הרבה זמן אז

ש. לאמא אתה אומר לשכוח את הבן שלה?

הרב: כן, כתוב "נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד"  חכמים אמרו, ששלשה ימים לבכי, שבעה להספד, ושלשים לתספורת, ז"א הם קבעו כמה אפשר, אם אדם בוכה יותר מזה, בוכה יותר מזה אז הוא עושה את הקב"ה כאילו הוא לא רחמן. ז"א הוא מרחם יותר. הבן שלך הוא הבן של הקב"ה ואת הבת של הקב"ה, ואם את אוהבת את הבן שלך הוא אוהב אתכם יותר ממה שאתם אוהבים אותו זה בטוח. אף אחד מאיתנו לא אוהב את הקב"ה כמו שהוא אוהב אותנו. ואם הקב"ה החליט לקחת אותו מסיבות הידועות לו אליו, אז הוא הלך לאבא. אז מה לא טוב? אז למה אנחנו בוכים? כי אנחנו רכושתניים, אנחנו מרגישים שזה שלנו, הבן שלי, העציץ שלי, הארנק שלי, ראיתם את הארנק שלי? איפה הארנק שלי? הכל שלי, שלי שלי שלי שלי, אין לנו בעצם כלום, כל מה שקיבלנו זה בהשאלה, הכל זה כלים לעבודת הבורא, נתנו לנו ילדים בנים שהם יהיו המשך הבנין, ז"א אנחנו צריכים להשקיע ולהמשיך את הדורות. זה כלי, כלי. כלי לעבוד את הבורא. מה זה כלי? פירושו של דבר, הקב"ה רצה שהעולם הזה לא לתוהו בראו אלא לשבת יצרו, והוא מחליט שהעולם יהיה מיושב באנשים, אז הוא אומר תביאו ילדים מצוה ראשונה פרו ורבו, ואחרי זה הוא אומר מה תעשו איתם, איך תגדלו אותם, איך תחנכו אותם, אתם תעשו את מה שאתם יכולים לעשות עד איפה שאני מניח לכם לעשות, מאחרי זה אתם פטורים. כמו שאנחנו גם כן, מזקינים ומסתלקים. יש תפקיד לבאים אחרינו וכן הלאה. יש לנו כלים ואביזרים, יש לנו בית, יש לנו רכב, יש לנו כסף, יש לנו כל מיני דברים, בשביל מה זה? לעשות עם זה מה שלמדנו פה בדרשה. ז"א אז אם הקב"ה החליט שהוא לוקח את הפקדון שהוא הניח למישהו, אז נגמר. השאלתי לך ספר, ואחרי שנה אני אומר לך - אפשר לקבל בבקשה? אז את נותנת לי בשמחה ואומרת תודה רבה, תודה רבה על כל התקופה שנתת לי. ילד זה גם כן פקדון.

רבי מאיר בעל הנס איבד שני ילדים בשבת אחת, רבי מאיר בעל הנס. ואשתו לא אמרה לו, כיסתה אותם בסדין, וכשהוא בא במוצ"ש היא שאלה אותו בחכמה, אמרה לו - אם מישהו הביא לנו פקדון ובא וביקש את הפקדון צריך להחזירו או לא? אמר לה ודאי שצריך להחזירו, אמרה לו בא בעל הפקדון וביקש את פקדונו. ואז הובילה אותו לחדר והוא ראה ששני הילדים שלו נפטרו בשבת. אז זה פקדון שבא בעל הפקדון ולקח את פקדונו.

אז קשה לנו כי זה היה בפתע פתאום ולא נפרדנו כראוי ולא כל הדברים האלה, והייתי רוצה להספיק להגיד לו כמה מילים, וחבל הוא בטח רצה להגיד לי כמה מילים והיה יכול להיות יותר מסודר, אין לנו את הפריבילגיה הזאת להחליט איך זה נגמר כל דבר, יש דברים שנגמרים כך ויש אחרת, אבל בסך הכללי, צריכים לדעת שהקב"ה עשה את מה שעשה והוא יודע למה הוא עשה ואנחנו צריכים להמשיך לחיות ולא לחיות את העבר כל הזמן.

יש סיפור קשה מאד בגמרא, שהיתה אם אחת שאיבדה בן והיא לא הפסיקה לבכות, ובאו אצלה חכמים וניחמו אותה ואמרו לה שאסור לבכות יותר מכשיעור כי זה מעורר דינים בשמים כאילו היא עושה את הקב"ה לא רחמן, והיא לא שמעה לחכמים ונפטר לה עוד בן, והיא לא הפסיקה, גם בבן השני לא הפסיקה ובוכה ובוכה, הזהירו אותה חכמים ואמרו לה תפסיקי זה ככה וככה, והיא לא הפסיקה ונפטר לה עוד בן, וככה היא איבדה שבעה בנים עד שהיא איבדה את עצמה. למה? - כי אסור לאדם להצטער יותר ממה שאמרו, לכן כתוב עד שנה, שנה זה היארצייט, יום השנה וזהו. על זה נאמר "נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד" שמעת איזה השוואה? איך נשכחתי כמת מלב, בן אדם חי תוסס, אתה אומר לי זה כמו כלי, נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד, מה כלי אובד נשכח ל-12 חודש, אף אדם נשכח ל-12 חודש, זה השוואה? כן, למה? כי הכל זה כלים לעבודת הבורא יתברך. הכל. אנחנו צריכים לדעת, יש לנו פה נסיון אנחנו צריכים לעבור ואתו, עם ילדים בלי ילדים, עם עקרות בלי עקרות, עם ילדים טובים ילדים רעים, ילדים פושעים ילדים מצוינים, גאונים עילואים, אלף ואחד וריאציות יש לכל משפחה. יש כאלה מתחננים לילדים אין להם, יש כאלה יש להם ילדים מתחננים שלא יהיה להם, יש כאלה ככה ויש ככה, זה לא נגמר. כל אחד, ואף אחד לא מתאים לו בדיוק, כן, תמיד הוא היה רוצה לשפר את המצב ולשפץ אותו, ויש לו כל מיני תיקונים והגהות. אבל בסך הכללי זה הנסיונות שיש לנו בחיים.

רבי יוחנן איבד עשרה ילדים - קבר אותם. מדובר על רבי יוחנן, זה לא צחוק, זה לא אנשים פשוטים, ומה הוא עשה עם הבן העשירי? לקח ממנו שן קטנה והיה שומר אותה בכיס, והיה הולך לנחם מתים וכשהיה רואה אותם בוכים יותר מידי, היה מוציא את השן ואומר להם זה מה שנותר לי מעשרה ילדים, וקיבלתי תנחומים, קבלו תנחומים. את שומעת על מה חושב בן אדם שקובר בן עשירי? איך לנחם אחרים. זה יהודים. יהודי לא צריך להיות במצב של מרה שחורה, יהודי צריך לקבל את גזירות ה' באהבה. מה שהקב"ה גוזר הוא האוהב האמיתי, והוא היודע למה הוא עושה, ותאמיני לי שהקב"ה, כך כתוב בגמרא, שהוא רואה שפושעי ישראל נענשים, כואב לו והוא בוכה, כלני מראשי כלני מזרועי והקב"ה בוכה. הקב"ה בוכה על מי שיש לו אפשרות ללמוד ולא לומד, בוכה עליו. ומי שלא יכול ללמוד ולומד גם בוכה עליו. ועוד כל מיני דברים שבדרשות הבאות אני אגיד. אבל בסך הכללי צריך להבין, הקב"ה הוא אל רחום וחנון, זה לא יאומן כי יסופר.

ואני אתן לך דוגמא. אם אדם ילך ברחוב העיר ופתאום יגש אליו מישהו ויתן לו סטירה, ואח"כ הוא יגיד סליחה טעיתי זה לא אתה, אני חשבתי שזה מישהו אחר. מה הוא אמור לעשות עכשיו? למחול לו, ללכת לחייך לו, להגיד לו תזהר פעם הבאה תשקול את עצמך מה אתה עושה, מה עושים עם אחד כזה? עד שאתה חושב מה להגיד לו ומה לעשות  טרח הוא נותן לך שניה, הוא אומר לא, סליחה הפעם זה התפלק לי, זה לא זה אני היפראקטיבי קצת. מה עכשיו אתה עושה איתו? אתה עוד לא מחליט מה לעשות פח שתיים הוא נותן לך על הפנים, עכשיו אתה כבר לא חושב, אתה עושה איתו, זהו משכיב אותו עד כמה שאפשר ומחזיר לו כמו שצריך, נכון? פעם רביעית אם אתה לא יכול עליו אתה כבר בורח, נכון? אתה לא נשאר בסביבה זה מפגר.

הקב"ה נותנים לו סטירה ה' ירחם, נותנים לו עוד סטירה, מעליבים אותו, מזלזלים בו, מקשים עליו קושיות, מחללים לו את השבת, אוכלים מה שרוצים, שותים מה שרוצים, עושים מה שרוצים, מצפצפים לגמרי, "עד מתי ינאצוני העם הזה", "עד מתי מלינים עלי", "וינסו אותי זה עשר פעמים" מה זה? דור המדבר, דור המדבר דור דעה הכי הכי חשוב בעולם שהיו, ראו את כל האותות את כל המופתים, יציאת מצרים, קריעת הים, אוכלים את המן שותים מבארה של מרים, ענני כבוד, כל הדברים הטובים, גן עדן עלי אדמות ועוד יש להם קושיות ועוד יש להם תלונות ועוד "וילונו על משה ועל אהרן" ועוד ועוד ועוד ועוד. נו, נו, נו, מה את אומרת? אז הוא סבלן או לא סבלן? רחום או לא רחום? הרי אנחנו יודעים שאנחנו לא שלמים ואנחנו יודעים שאנחנו  חסרים, ואנחנו יודעים שאנחנו חושבים על עצמנו יותר מעליו, הוא חושב עלינו כל הזמן ואנחנו חושבים על עצמנו במקום עליו, איך להחזיר לו הכרת הטוב. הכרת הטוב. הרי אם יהיה מישהו שיעניק לך 500 דולר, איך את תשבחי אותו, איך תספרי עליו, בן אדם בא אלי סתם לא מכירה אותו פתאום בא אמר לי תשמעי אולי את צריכה חמש מאות דולר, בדיוק הייתי צריכה וזה וזה וזה, איזה שבחים ואיזה זה. ופתאום אחרי שבוע הוא פוגש אותם נותן לך 5000 ווי ווי ווי, זה כבר בן אדם לא אנושי, 5000 דולר, ואחרי זה הוא נותן חמישים אלף דולר, ווי וואו וואו, אין הוא לא יצא לך מהראש ולא מהזכרון. וה' נתן לך עיניים ואת רואה, אזניים ואת שומעת, לב והוא רוחש, הכל נתן לך, הכל עובד, ברוך ה'. הכל טוב. כמה אנחנו צריכים לשלם לו על זה?

אומרים לנו תדע לך, כשבן בא לעולם צריך לברך הטוב והמטיב, אבל תדע שגם הוא הולך יום אחד וצריך לברך ברוך דיין האמת, וכמו שאתה מברך הטוב והמטיב בשמחה אתה צריך לברך ברוך דיין האמת בשמחה, למה? כי ממי שקיבלת הוא לקח, ועל זה שהו אנתן לך לא טוב? על פרק הזמן שהוא נתן לך לא טוב? רק תבדוק אם עשית בדיוק מה שרצה הבורא עם הילד הזה כל זמן שהוא חי, האם אתה חינכת אותו לעבוד את הבורא ולאהוב אותו על המתנה הגדולה שקיבלת או לא, זה החשבון שצריך לעשות, על זה צריך לבכות, אם לא עשינו מספיק, נתנו לנו מתנה ולא השתמשנו איתה כראוי וכיאות. הבנת?

ש. תודה

הרב: אז לא צריך לחלום עליו חלומות, הוא במקום למעלה, מה שראוי בעזרת ה', תקני את עצמך, שפרי את עצמך, חזרי בתשובה, קבלי עלייך עול מצוות, תאהבי את ה' על כל רגע שיש לך הזדמנות להחזיר ולהעניק לקב"ה, אין שמחה יותר גדולה. ויש לו עוד באת אחת - את, אז תראי לו שהבת אוהבת את אבא שבשמים.

ש. תודה

הרב: תהיי בריאה.

כן, רק רגע, גברת, רק רגע. מי אמר שאני מוותר? למה את אומרת שאני מוותר? אני מחכה שהיא תבקש ממני. תן לה מיקרופון

ש. לקחתי על עצמי שמירת שבת באחרונה, כאילו בחצי שנה האחרונה

הרב: קודם כל זה נפלא, כן

ש. ואני מאז מותו של בני לקחתי על עצמי להצטרף לקוראי תהילים בארץ ובעולם, אני קוראת לעילוי  נשמתו גם,

הרב: נפלא

ש. ואני לקחתי על עצמי בשבועיים האחרונים לקרוא את בלילה קריאת שמע,

הרב: את נשואה?

ש. אני פרודה עכשיו

הרב: הבנתי, אז אין לך בעיה ללכת עם כיסוי ראש ולהתחיל עם דף חדש

ש. לא, כיסוי ראש אני לא אעשה את זה כי אני לא מאמינה בזה.

הרב: מה זה, גם לבן לא?

ש. לא

הרב: יש לי משהו יפה מאד, לבן לבן

ש. בשבת אני מוכנה

הרב: קודם כל שתדעי, שזה, זה דבר גדול מאד, הצניעות של האשה זה הכתר, המלכה של בריטניה הולכת עם כתר ואם ראית את החתונה שהיתה ששני מיליארד צפו כולם היו בכובעים, מה פתאום עם כובעים? יש להם שערות, שיראו את השערות, לא, בית המלוכה הבריטי יודע שכובע זה הכבוד של האשה. אצלנו הכבוד הזה הוא מחויב, זה מצוה מן התורה. מצוה לאישה מן התורה לכסות את ראשה, ופתאום מגלים את הפנים האמיתיות, כי השערות מכסות את הפנים האמיתיות, זה מגלה את הכל. תנסי בעזרת ה' ונראה.

ש. בעזרת ה'

הרב: אשרייך, אשרייך אשרייך.

כן, שאלה נוספת.

 

ש. כבוד הרב, אם כבר מדברים על צביטה,

הרב: על צביטה כן

ש. אני כבר שלשה חדשים לא מתפקד, יש לי מן צביטה חזקה נוראה בבית החזה, קיבלתי את זה לפני שלשה חדשים, שורף לי כל בית החזה, קוצר נשימה, סחרחורות עזבתי את העובדה, הולך חוזר הולך חוזר, יש לי ילדים בבית, אני גרוש

הרב: הרופאים מה אומרים?

ש. הרופאים אומרים שיש קצת דלקת אבל זה לא מה שעושה את זה, יש לי צלצולים חזקים גם באזניים, חוסר איזון, חולשה, הלכתי לקחתי על עצמי שבת, ברכות כל מה שאני אוכל ותפילין הכל אני עושה,

הרב: תקבע שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור במשך שלשה חדשים כולל שבת ובעזרת ה' ה' ירפא אותך ברפואה שלמה

ש. אמן

הרב: בהצלחה. אל תפחד, זה יעבור אבל תלמד

ש. מה אמרת לי לעשות?

הרב: שעתיים ללמוד תורה כל יום רצופות בתענית דיבור, ז"א לא לדבר עם אף אחד בשעה שאתה לומד חוץ מדברי התורה שאתה לומד, ובעזרת ה' שלשה חדשים תקפיד וה' יוציא אותך מכל זה,

ש. תודה אמן

הרב: תן לה שמה בבקשה.

 

ש. שלום כבוד הרב, שמי לימור ואני באתי לכאן היום עם תחושה פנימית שאני הולכת להתחיל לשמור שבת

הרב: נפלא מאד.

ש. רוצה להתחיל. קצת מתרגשת, בזכות האשה הנפלאה הזאת ססיל שטרית אני , זה כבר פעם שניה שהיא מזכה אותי, הפעם הראשונה היתה לפני 11 שנים, היא שלחה אותי לסמינר, ומאז התחילה ההתחזקות שלי, אבל עדיין כמו שאתה רואה אני עדיין עוד לא שומרת, ואני רוצה ברכה.

הרב: בשמחה רבה. מה השם?

ש. לימור בת שמחה

הרב: תזכי לתשובה שלמה וזיווג הגון לבנות בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה

ש. תודה רבה. תודה

הרב: תהיי בריאה.

ש. אמן.

כן, שאלה נוספת, תן לבחור שמה שמרים את ידו, בחור בסוף בסוף שמה.

 

ש. ערב טוב, תודה כבוד הרב, שאלה ראשונה, קצרה מאד, אני קצת צוחק בגלל שחבר שלי פה, אם זה נכון שהרב במקצוע שלו שלמד את הדברים הוא עו"ד, זה נכון שאתה עורך דין?

הרב: לא.

ש. כי פשוט אמרו את זה בכמה מקורות, אמרו שלמדת עריכת דין

הרב: לא.

ש. לא. שאלה שניה, הרב, זה שאלה שנוגעת לשידוכים למעשה, שאלה ש נוגעת לשידוכים, נתקלתי במהלך חיפושים של שידוך במהלך התקופה האחרונה אבל גם במוקדם יותר בכך שבאמת כל המשפחות כמעט וכל השידוכים כולם מחפשים את הדולר על הפנים של המשודך, ז"א יש מה שנקרא חומרנות גדולה מאד מאד, ולמעשה פוסלים בגלל מצב כלכלי, ופוסלים בגלל המון המון סיבות, איך לדעתך קרה דבר כזה כשלמעשה אי אפשר למצוא אפילו רמז ולו הקל שביותר

הרב: אלה שבודקים את האנשים לפי הכסף זה כאילו הם קונים סוסים, כשקונים סוס בודקים אם הוא חזק, אם הוא יכול לעבוד טוב לאורך ימים ושנים, אתה מבין? אז תגיד מראש, אתה מחפש זיווג לא מהאורווה.

ש. בסדר, אוקי הרב, זה בבדיחותא, אבל עכשיו נדבר רציני, אנחנו מדברים, זה חוצה את כל המפלגות, זה חוצה את כל העדות, אני בדקתי את זה רשמית, הרב אתה מבין, אז

הרב: מה אתה רוצה שאני יעשה?

ש. לא, אני שואל איך הגענו למצב כזה, הרי אם אנחנו מסתכלים מבחינת תורה

הרב: אני לא עשיתי את זה

ש. אין פה אף אחד שיכול לקום ולהגיד לי שבגמרא

הרב: יש יש יש יש, יש יש יש יש

ש. בגמרא פסלו בגלל שמישהו לא היה לו ממון?

הרב: יש אדמו"רים שהורו לחסידים שלהם להתחתן בחתונות צנועות ולא לחייב סכום כסף ולהתנות בזה, יש כל מיני כאלה שמשתדלים לעשות כלפי העדה שלהם, הצאן מרעיתם מה שנקרא, כן, זה לא כולם וגם לא כולם שומעים, אף אחד לא מסכים עם השיטה הזאת, גדולי ישראל כמו הרב שטיינמן ואחרים צועקים על זה ובוכים מרה, והם גם אומרים שהם רוצחים נפש, כי יש הורים שמתים בגלל שהם צריכים לשידוכים להשיג עשרות אלפי דולרים לכל ילד, ויש להם ככה ויש כאלה שלא מחתנים בלי דירה וכו', וזה רצח ממש, האנשים מתמוטטים כלכלית ולא יכולים לשאת את החרפה שאין להם מה להחזיר, זה ברור. אבל גם אלה שבוחנים אותך בדולר, הם גם לא מבינים בסוסים כי הדולר בירידה כל הזמן, צריכים להסתכל עליך באירו.

ש. לא, אבל עכשיו באמת, בגמרא באיזשהו מקום

הרב: מה אתה רוצה ממני, הסברת כבר

ש. אני שואל אותך בתור בר סמכא, כתוב באיזשהו מקום בגמרא שרב פלוני ורב אלמוני לא לקחו או כן לקחו, משפחה כזאת לקחה או לא לקחה, מישהו בגלל שלא היה לו

הרב: אם אתה מכיר תודיע לי

ש. לא, אני לא מכיר, בגלל זה אני כל הזמן אמרתי את זה

הרב: גם אני לא, גם אני לא

ש. אז למעשה זה לא מוצדק, נכון?

הרב: אבל כבר אמרתי את זה קודם שזה סוסים

ש. אז איך מתקנים את זה, איך מתקנים דבר כזה?

הרב: צריך לעבור בית בית ולהסביר.

ש. איך קרה, אני שואל איך קרה שבאמת נהיה חומרנות כזאת גדולה ואפילו בעולם שהוא חרדי, איך אתה מסביר את זה?

הרב: אין לי מה להסביר. סוסים.

ש. אפשר עוד שאלה קטנה הרב

הרב: עוד שאלה קטנטונת גם

ש. קטנה, קטנה. כן, השאלה היא לגבי פעילות גופנית, לגבי התפיסה של פעילות גופנית ובריאות והכל, אני

הרב: אם הגופני זה בשביל בריאות מה שנצרך זה מותר ונצרך גם

ש. כן, אני אישית לא רוצה להגיד שעשיתי מחקר מקיף, אבל אישית בדקתי את זה בכמה מקומות, ראיתי שיש איזה שהוא סוג של בורות אם לא להגיד את זה בצורה מעליבה,

הרב: מה בסוף?

ש. מה?

הרב: מה בסוף אתה רוצה להגיד, שזה טוב להתעמל או לא טוב?

ש. לא, לא, לא, לא, ודאי שתלוי בנקודת מבט, אבל אני באופן עקרוני אומר, שחסר מאד ידע, כלומר אנשים אוכלים הכל, שותים הכל וזה ולא מבינים שזה מזיק להם

הרב: אז מה אתה רוצה עכשיו?

ש. לא, אני לא רוצה אני

הרב: לא הבנתי, שנעבור עוד פעם בכל בית ונסביר להם?

ש. אני חושב שצריכים הרבנים בין הענין ביחד עם הענין הזה שגם אומרים לשמור על נפש בריאה ולשמור את התורה, צריך גם לשמור על בריאות הגוף, וצריך גם לסבסד את המחירים של ה

הרב: הרמב"ם בהלכות דעות אומר את מה שאתה אומר אחרי שהוא אמר את מה שאמר ואתה העתקת משם

ש. לא, מחילה הרב מחילה

הרב: אה זה היה מחקר עצמאי

ש. מחילה הרב, בתקופת הרמב"ם לא אכלו לחם לבן ולא אכלו סוכר לבן, אכלו רק מקמח מלא ואכלו רק הכל טבעי וטרי

הרב: אני לא מסכים איתך, אברהם אבינו כבר עשה הכל מסולת על הסולת של הסולת שאין לך לבן יותר מהלבן הזה

ש. לא היה ריסוסים בכלל, לא היה ריסוסים,

הרב: לא נכון לא היה ריסוסים

ש. לא היה הורמונים שמזריקים לבהמות ולעופות

הרב: נכון נכון

ש. נו אז מה

הרב: מה, היה סולת, לושי ועשי עוגות

ש. צריך להגביר את ה

הרב: אין שום בעיה, תוציא קונטרס בעזרת ה' יופץ ברחבי הארץ והעולם וגם בכמה שפות

ש. תודה רבה לך

הרב: אבוס עינק

ש. תזכה למצוות.

הרב: כן, תן פה לבחור.

 

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. אני רוצה להתייעץ במשהו אישי שמציק לי, אני גרוש אבל תודה לאל יש לי שלשה ילדים, אני שומר שבת והילדים שלי נמצאים אצל אמא שלהם במסגרת שהשבת רחוקה, ואני רוצה שהם יבואו אלי והם אומרים לי כל הזמן משעמם לנו, אין אצלך טלויזיה, אתה כל הזמן עם החשמל אסור לסגור, מה קורה פה למה עשית ככה למה עשית ככה, ואני מצד אחד רוצה שיבואו אלי ומצד שני אני נהיה לי מלחמה עם עצמי מה אז בסדר לא בסדר

הרב: אתה בסדר גמור והחינוך שלך הוא מצוין, תתפלל שהילדים יחזרו בתשובה, תן להם אנציקלופדיה שלי תוכל להשיג אולי פה ואם לא דרך המשרד, תן להם בחינם, והם יראו שמה סרטים ארבע מאות סרטים עם מנוע חיפוש ויכול להיות שיחזרו, אם יחזור אחד יכול להיות שיביא עוד כמה, אתה אל תתייאש, תסביר להם שמה אתם רואים טמבלויזיה אבל בוא ותראו פה מה זה יהדות, בואו תראו מה זה הקב"ה, מה תלמדו מה זה תורה, אנחנו לא גויים, בואו תלמדו עוד משהו, תהיו פתוחים לכל, אתם הרי שמה שוקעים בביצה, בואו תצאו קצת תתאווררו, תראו אפשר בלי לטרוח, בלי לעמול, בלי להתייגע, אפשר לחיות חיים טובים ורגועים, מה הבעיה? אין סכנת התחשמלות בשבת אצלי, תגיד. זהו.

ש. אני יודע, בסה"כ הם ילדים קטנים ואני יודע שזה הזמן הכי טוב להשפיע עליהם, כשהם באים אלי ושרים שלום עליכם אני גמרנו, אני יודע מה זה אני

הרב: אתה נוסק לשמים

ש. כן

הרב: מאה אחוז, תלמד אותם שירים, תן להם דיסקים של ארז יחיאל עם שירים של תורה ויראת שמים, מה שאתה שומע פה מידי פעם ברקע, תן להם אולי יתחברו לזה דרך המוזיקה הזאת.

ש. בעזרת ה' תודה רבה לך כבוד הרב

הרב: תהיה בריא

ש. תודה גם אתה

תן לחייל פה

 

ש. ערב טוב כבוד הרב וציבור יקר

הרב: ערב טוב

ש. לפני כשבוע נפגע הבחור הצעיר משה בן מרים, הוא נפגע בראשו מפגיעת סלע בים וכתוצאה מהפגיעה נפגעו לו שתי חוליות צוואריות, האחת נשברה והשניה נסדקה, נכון להיום משה לא יכול להזיז את גופו, רגליו וכפות ידיו, מלבד הכתפים וחלק מהזרועות, באבחון הראשוני של הרופאים נמצא שהנזק הוא בלתי הפיך, אך לאחר מספר שעות משה החל להרגיש תחושות חשמליות בגופו וכשנגעו בו הצליח לזהות את מיקום הנגיעה, בזמן זה הודיעה המשפחה לרופאים על כך והוחלט לנתחו מידי על מנת לשחרר לחצים בעמוד השדרה, מאז המקרה ועד היום כולנו תפילות לרפואתו שישתפר מצבו הנפשי והגופני ויוכל בעזרת ה' לחזור לתפקד כרגיל. כבודו, אחותו נמצאת פה איתנו פה בקהל, שבזכות כבודו הוא חזרה בתשובה וקיבלה על עצמה כיסוי ראש לרפואתו, כבודו המשפחה מבקשת את ברכתך ברבים, ואת עזרתך בהדרכתו וחיזוקו של משה

הרב: הוא בהכרה עכשיו?

ש. הוא בהכרה, אני לפי מיטב ידיעתי גם הוא שומע אותך בשידור און ליין

הרב: הוא שומר תורה ומצוות או לא?

ש. הוא קיבל על עצמו תשובה

הרב: אמיתית?

ש. אמיתית. ויסוד ביסוד שלו

הרב: והמשפחה, ההורים מה איתם? זקוקים לתשובה

ש. זקוקים, מתחזקים

הרב: זקוקים, אז אם הם רוצים בעזרת ה' לעזור לילד, יקבלו עליהם תשובה בעזרת ה' יתברך ואנחנו נברך, ונוסיף עכשיו כל מי שרוצה לעזור לבחור וללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש, שירים את היד לרפואתו, שתי הלכות כל יום ללמוד במשך חודש בלבד, אז זה יהיה לרפואתו, יפה מאד, כל אלה שמרימים את הידיים הקב"ה יעזור להם שלא יזדקקו לבקשת רפואה מאחרים, וזכות זאת תצטרך לברכה. מה השם?

ש. משה בן מרים

הרב: משה בן מרים שהוריו חוזרים בתשובה לרפואתו יקום ממיטת חליו בריא ושלם מהרה בזכות כל הזכויות המצורפות כאן

ש. אמן. אמן אמן.

הרב: תהיה בריא. תן לבחור מאחורה.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני גמלאי צה"ל ומאז שפרשתי מצה"ל התחלתי להתעסק בסיעוד בקשישים, עכשיו אני חלק מהיום בערבים הולך ולומד שיעורים בחושן שער אבל במשך הבקרים אני ממשיך בתחום הזה, אז כל אחד אומר לי שזה עבודת קודש, והשאלה אם זה, כי אני יודע שאומרים שהלימוד תורה לפני הכל, מה שנקרא, השאלה אם זה בסדר או שצריכים להפסיק גם את זה ורק לשבת וללמוד

הרב: אתה זקוק לכסף?

ש. אני לא עושה את זה גם בשביל הכסף

הרב: שמעתי, הסיעוד שאתה עושה, כמה שעות?

ש. שעתיים שלש ביום, שלש פעמים בשבוע, לא כל השבוע

הרב: הם זקוקים לך האנשים שמה?

ש. מאד.

הרב: ואם אתה לא תהיה מה יעשו?

ש. יביאו מישהו אחר

הרב: הבנתי, אתה מרגיש סיפוק מזה שאתה עוזר להם?

ש. כן, אבל אני מרגיש שהגיל עשה את שלו

הרב: שמעתי, ואתה עושה את זה חסד, בשביל חסד?

ש. לא, אני מקבל תגמול, אבל לדעתי האישית זה יותר בשביל חסד ו

הרב: ז"א אתה תוכל לחיות בליה כסף הזה

ש. בודאי

הרב: הבנתי. אז אם אתה תעשה שעתיים ויתרת היום אתה תשתדל ללמוד כפי כוחך תורה, אז יהיה לך תורה וגמילות חסדים ובזכות זה גם תינצל מגוג ומגוג. תהיה בריא.

ש. תודה כבוד הרב.

כן, תן לבחור פה ליד העמוד.

 

ש. אני רוצה בקשה שתברך אותי

הרב: למה?

ש. לתשובה

הרב: מה השם?

ש. שגיא בן אלין

הרב: ה' יזכה אותך לתשובה שלמה מהרה. יש לך ציצית כבר?

ש. כן

הרב: אשריך, אתה לומד שיעורים?

ש. כן, כל יום

הרב: כמה?

ש. כמה שעות ביום?

הרב: כן

ש. שלש שעתיים שלש

הרב: שעתיים שלוש, אפשר לעגל לארבע?

ש. בלי נדר

הרב: בהצלחה מותק.

ש. אה, רגע מחילה כבוד הרב, זיווג הגון

הרב: תזכה לזיווג הגון עם אשה יראת שמים

 

ש. ערב טוב, יש לי שאלה קשה עצובה, היות ואני קשורה לארגון אפרת, אז רציתי לדעת לגבי ההפלות שנשים עושות הפלות, מה הגורל של העובר הזה כשהאמא מחליטה לקחת את החיים ממנו, ז"א איפה חללים הבנו ומלחמות הבנו, שואה הבנו, אבל מה לגבי העובר הזה שהיא החליטה לקטוע את החיים שלו, מה ההסבר שלך לזה, איפה היד העליונה פה?

הרב: עוברים שנרצחים ע"י הוריהם, הם למעשה גלגול שצריכים להגיע לעולם ולעבור את המצב הזה, כיון שהם לא עשו ולא חטאו שום דבר אז על מה זה בא להם? על גלגול קודם, ואפשר שזה כאלה שרצחו עובר גם כן, אז כתוב שהם מתגלגלים והם צריכים לתקן את מה שהם עשו לאחרים.

ש. אז מה המקום של האמא פה, אתה מסביר יפה את הענין, ז"א הוא היה אמור

הרב: המקום של האמא שהיא בחרה לעשות מה שאסור לה לעשות, ובגלל שהיא רצתה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות אז מגלגלין חובה ע"י חייב. אבל היא חייבת על זה שהיא בחרה לעשות את זה, ולאחת שבוחרת לעשות דבר כזה מביאים כזה כי מגלגלים חובה שמגיעה לעובר על גלגול קודם ע"י חייב או חייבת די שזה יצא לפועל, והיא תקבל עונש והוא נהיה מתוקן. ראית איך זה מסתדר יפה?

ש. מסתדר אך כואב

הרב: נכון, כואב מאד אבל מה לעשות. זה החברה הרגילה את האנשים שזה כלום. החברה משקרת את האנשים, והם מספרים להם שזה כלום, זה ריר, זה כלום, זה חתיכה, זה חתיכת בשר, זה כלום זה עוד לא גובש זה כלום, וצריך לדעת שבגיל ארבעים יום הילד כבר שלם ממש, גמור בכל איבריו, וזה בעיה חמורה ביותר, ולא יצאו מפה נקיים ההורים האלה. שאלו את הרב קנייבסקי מי שעשה כן מה יעשה? אמר כל ודאי שלא הרופאים, אמר שכל שנה באותו יום שבוצעה ההפלה הם צריכים לעשות תענית צום, הבעל והאשה כל ימי חייהם, ואם הם לא יודעים באיזה יום זה היה שכחו, יבחרו יום אחד ויעשו אותו קבוע לענין זה, כמובן עם התשובה על המעשה גם. אז זה לא כל כך פשוט הדבר הזה, חמור ביותר, שפיכות דמים.  כן.

 

ש. אני מתפללת שלש תפילות ביום וגם תהילים, אני קוראה את כל הספר תהילים פעם פעמיים בקלי קלות, עכשיו השאלה שנשאלת, אני רוצה עוד יותר חזק להתפלל אבל אני הרבה פעמים קורה שאני מתפללת בנץ, האם מותר או אסור?

הרב: להתפלל בנץ ודאי מותר, זה מצוה גדולה מאד

ש. אבל נשים פשוט לא באות אז אני מרגישה שאני לבד בעזרת נשים כאילו

הרב: אשה לא חייבת להתפלל במנין,

ש. אבל קדיש ו

הרב: טוב מאד, אם את רוצה לזכות אשרייך ואשרי חלקך.

ש. עכשיו עוד משהו, במשך שנים רבות, שבע שמונה שנים חלמתי וראיתי את אמא שלי ואת סבתא שלי ואחים שלי הנפטרים ממש כמו במציאות, וזה מאד מחזק בענין הדת, אין, זה לא סתם, וזה היתה מתנה נפלאה מהקב"ה, היתה מתנה עצומה, פתאום זהו נגמר, נגמר, אני לא חולמת אותם יותר, איך זה יכול להיות? כאילו היה לי כיף בחלום הייתי קמה בבוקר יותר מחויות הכל נעימות והכי גדולות ביום

הרב: פעם היה עשיר שבא אצל הח"ח ובכה, אמר לו הייתי עשיר גדול מאד, עשיר מאד גדול חילקתי צדקות הרבה ועכשיו הקב"ה לקח לי את הכל ונהייתי עני, מה אני עושה? מה אני עושה? התחיל לבכות, אני רוצה להמשיך לחלק צדקות, אני אוהב את זה, אני רוצה לחלק עוד צדקות. אמר לו החפץ חיים, עד עכשיו הקב"ה ניסה אותך בעושר ועמדת בזה מצוין, עכשיו הוא רוצה לנסות אותך בעוני ואנחנו מקוים שתעמוד בזה מצוין. הקב"ה נתן לך עד תקופה מסוימת מה שאת אומרת

ש. זה מתנה, מתנה נפלאה

הרב: ומה את חושבת שעכשיו זה פחות נפלאה? עכשיו את צריכה להגיע לאושר בלי זה.

ש. איזה כיף זה היה

הרב: נו, נראה אם תגיעי לזה בלי זה, זה החכמה עכשיו

ש. אפילו, הלכתי אליה אל בית העלמין אמרתי לה אמא, מה מנע ממך לבוא יותר, מה מנע ממך? כי תגידי

הרב: ומה היא ענתה?

ש. באמת, אתה יודע מה זה, הייתי קמה בבוקר וזה היה כל כך ברור כמו שמש זורחת, והמסרים, המסרים

הרב: רבותי, תפסיקו לחיות את העבר תתחילו לחיות את העתיד

ש. זה פה יודעים שיש בורא עולם, יש בורא לעולם

הרב: יש בורא לעולם גם בלי בית קברות, יש בורא עולם

ש. לא, המתים שהיו באים והמסרים שלהם היו כל כך מדויקים, רק אני לא מספיק חכמה, המת בא במסרים של אדם עצום כמוך, ככה שתבדל לחיים ארוכים, אבל האדם , איך אומרים, נותנים אגוזים לאדם שאין לו שיניים, נותנים אגוזים לאדם שאין לו שיניים, פשוט המסרים הם כל כך ברורים אבל אחרי כמה זמן אתה רואה את הטעות שראית ולא הבנת אותם.

הב: לא נורא, בעזרת ה'. כן, בבקשה תקח.

אני רוצה בינתיים להמליץ לכם על כמה דברים, אני גם אחלק לכם עוד מעט מתנות שהבאתי איתי, אבל ככה, קודם כל אנחנו עושים כרגע מבצע גדול מאד בכל רחבי הארץ, לחלק מיליון שבע מאות חמישים אלף דיסקים תקליטורים די וי די, 8.4 ג'יגה שיופצו חינם בכל בתי ישראל, ובהם יש את הגמרא עם פירוש חברותא, יש ספרים בהלכה עם תמונות והסברים משהו מדהים, ספריות שלמות של סופרים וכותבים בעניני תורה ומצוות, וזה יהיה עם מנוע חיפוש שאפשר יהיה לברר כל דבר על מקום מיד, זה יהיה מחובר לאתר האינטרנט של שופר, שופר. טי וי, ויוכלו ללמוד מי שיהיה לו תקליטור כזה עם כל אדם בעולם, יהיה חיבור, חיבור שאתה יכול לשבת  וללמוד בחברותא עם מי שאתה רוצה. אתה תוכל לכתוב חידושי תורה בתקליטור, להעלות אותם לאתר וכולם יוכלו לצפות בחידושים שלך ולהגיב עליהם, אתה תוכל לשאול שאלה לזרוק שאלה לתוך האתר, וכל מי שצופה בך בעולם יוכל לענות לך תשובה. תוכל לפתוח צ'ט ולדבר בחברותא עם בן אדם, אנחנו הולכים בלי נדר ובעזרת ה' לעשות רשת חברתית סגורה, לא פייסבוק חס ושלום, שיוכלו לדבר אנשים בינם לבין עצמם בלי חברים, ויוכלו ללמוד ביחד. זה יהיה בית המדרש הכל גדול בעולם שילמדו בו תורה. הזכויות היוצאות מהמבצע הזה הם אין סופיות, זה ביליונים ביליונים ביליונים של מצוות רק מעצם החלוקה, חוץ מהלימוד וכו', ואם יהיו עוד חידושי תורה אתם יודעים איזה זכויות גדולות יש בחידושי תורה שאדם מחדש.

אני אראה לכם סרטון קצר שמסביר איך זה ארבע דקות, ובו תוכלו לראות מה היקף הפעילות שיגיע מתקליטור אחד שאנחנו עובדים עליו כבר הרבה שנים להכינו, והוא עולה מיליונים של שקלים, רק להדפיס את הכמות זה מיליונים, לקנות את כל הזכויות של הספרים ואת התכנה וההפצה וכו', זה שאב עצום שאנחנו לא פוחדים להתמודד איתו, ואנחנו משתפים את הציבור בו שכל אחד יוכל לרכוש מנית זכות להיות שותף במבצע הזה של הפצת התורה בעם ישראל. מי שרוכש מניה כזאת שידע, הוא יוכל לקום בתחית המתים אפילו אם הוא עם הארץ, שעמי ארצות לא קמים בתחיית המתים על פי הגמרא, ואם הוא יהיה שותף בדבר זה של הפצת ביליונים ביליונים של מצוות הוא יקום בתחיית המתים. בבקשה.

כן, זה התקליטור. מי שרוצה להיות שותף במניה, המניה היא 400 שקלים כפול עשרה תשלומים, 4000 שקלים בלבד ושותף בכל המיליון שבע מאות חמישים אלף תקליטורים וזכויותיהם. אז מי שרוצה יוכל להרים את היד, יתנו לו הו"ק או אשראי, הנה הראשונה היא בטח עושה את זה לעילוי נשמת הבן, ובעזרת ה' יתברך אני גם אברך את הילדים....

מי שרוצה ויוכל לכתוב על ההו"ק או באשראי, יוכל לכתוב את מי הוא רוצה שנברך ונברך.

אתה שרוצים וצופים בנו יוכלו בעזרת ה' יתברך להתייחס לטלפונים שמופיעים כאן, לצלצל ובעזרת ה' יתברך הם גם יזכו לתרום בעצמם.

אני רוצה להמליץ לכם על הדיסקים של ארז יחיאל שנשמעים מידי פעם ברקע, זה תקליטור חדש שהוא הוציא כרגע, מדהים ביותר, תשים להם את השיר של החופה, ככה שיראו מה אנחנו מדברים. אז יש מבצע כרגע, 35 שקלים לדיסק אחד, יש בו כ-15 שירים חדשים כולם, ומי שרוצה לזכות ולהפיץ את הרבים בשירים על פי ההלכה, מה שנקרא, עם זמר כשר סוף סוף, אז מי שלוקח עשרה דיסקים יעלה לו מאה שקלים בלבד להפצה וזיכוי, עשרה שקלים לדיסק, יוכל להעביר לחברים. אז הנה יש פה יהודי שרוצה בעזרת ה' לקחת דיסקים, אפשר לעבור פה בקהל ומי שרוצה להיות שותף בהפצה של שירים שהם ברוח חכמים מה שנקרא, יוכל לעשות זאת.

עוד דבר, יש לנו כאן יהודי שטרח מבני ברק להגיע לכאן והביא איתו ספרים, ספרים מיוחדים שממש אני ממליץ עליהם מאד, ספרים זולים אבל יקרים יקרי ערך, כל התרי"ג מצוות בספר מקוצר מנוקד דבר מדהים, משניות ואיך לומדים משניות בצורה נפלאה בחוברות, הלכות לשון הרע לנשים וגברים כל יום כמה לומדים עם ביאור קצר ועם ניקוד קל וקליט בקונטרס קטן נייד שאפשר לקחת בכל מקום, כיס או ארנק, ניתן להשיג את זה בחוץ, מדהים, מדהים מדהים. ויש גם חומר קצת יותר כבד לאלה שלומדים תורה ורוצים ליהנות מהבנת המשנה הברורה בצורה מיוחדת, אז הת"ח בכבודו ובעצמו גם נמצא בחוץ, ניתן להשיג ממנו את הספרים האלה, מדהים לכל מי שרוצה.

כל מי שעוד רוצה הו"ק יוכל לעשות ואני אחלק לכם גם מתנות עכשיו, תשבו במקומות ובעזרת ה' יתברך ה' יזכה אתכם לכל מילי דמיטב.