נהריה - שידור חוזר מההרצאה:נהריה 13-05-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אי לילה, אי לילה, הוי, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי לילה, אי ל

איי-איי-איי, אוי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה לילה ל

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

הו-הו-הו-הו

הו-הו-הו

גיבישיות חוטורים מייטורים בזגיה, קרנאי מלמעלו

יבשיות סוטורים ומיתורים בתקיע קרניים ילמעלו

יבשיות סוטורים ומיתורים בתקיע קרניים ילמעלו

ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ילמעלו, ואוי שירייתי, יוי,

ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואוי ואו

למעלו, למעלו, לפיה קנאיתי למעלו, למעלו, למעלו, לפיה קנאיתי למעלו.

יבשיות חודורים, מיידורים בתקניה, קנאיתי למעלו.

ותגיע קרנייתי למבא ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומחשבו ואוישי יאוי פטור ומ�

טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

בפרשת השבוע למדנו

וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך,

ואיחזקת בו גר ותושב וחי עמך.

קורה פעמים שאחד מבני עמנו

יורד

מנכסיו

יש מצווה ואחזקת בו.

פירושו של דבר לא לתת לו לרדת ולהתמוטט,

אלא לעזור לו להשתקם לפני שהגיע לדרגת עני.

שמונה שמות יש לעני.

עני,

אביון,

מסכן,

רש,

דל,

דח,

מח,

בהלך.

עני כמשמעו.

עני הוא אדם מעונה.

אביון שמתאבה לכול,

ואין לו.

מסכן,

שהוא בזוי

בפני כולם,

כמו שכתוב, חוכמת המסכן בזויה.

רעש, מי שמתרושש מנכסיו.

דל,

מי שהוא מדולדל.

דח,

שהוא מדוכדך,

רואה דבר ואינו אוכל,

רואה דבר ואינו שותה.

מח זה שהוא כעסקופה נדרסת,

נמוך מאוד ושפט, שכולם דורסים אותו.

הלך שכל נכסיו הלכו לו.

לפיכך משה מזהיר את ישראל,

וכי ימוך אחיך ירד עד לשפל המדרגה,

יהיה מח כעסקופה נדרסת,

כמו הפתח שעוברים עליו כולם בסף,

ומטע ידו,

והחזקת בו,

מצמא עלינו להחזיק אותו ולרומם אותו ולהחזירו למצבו.

מורגלים אנחנו בהרבה הנחות ראשוניות.

מה ההנחות שלנו?

אם נשאל,

בלי להתעמק,

מה הסיבה שצריך לעזור

לאדם עני,

מה הסיבה שצריך לעשות חסד,

נאמר שהתכלית היא לעזור לו,

כמו שהסברנו,

להחזיק אותו בשביל שיתרומם,

בשביל שלא ירד

לשפל המדרגה.

אבל אם נשאל למה ניתנה מצוות הצדקה,

מה המטרה של מצוות הצדקה,

האם היא על מנת להחזיק את העני בשביל לפרנס אותו וכו'?

ובכן, שאלה זו נשאלה על-ידי תורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא.

הוא שאל אותו, אם אלוהיכם אוהב עניים,

מפני מה הוא אינו מפרנסם?

הקדוש-ברוך-הוא שיפרנס את העניים אם הוא אוהב אותם.

אמר לו רבי עקיבא,

כדי שניצול בהם

מדינה של גיהינום.

זאת אומרת, מטרת הצדקה שאנחנו נותנים לעני היא כדי שאנחנו נהיה ניצולים

מדינה של גיהינום.

הטענה של טורנוסרופוס הרשע היא צודקת,

שאם הקדוש-ברוך-הוא ענש

בני-אדם להיות עניים,

איך אנחנו עושים ההפך מגזירת הקדוש-ברוך-הוא,

ואנחנו מפרנסים אותם,

אם הוא רוצה שהם יהיו בעונש של עניות,

אז למה אנחנו מפרנסים אותם?

וכמו זה מצינו גם ברמב״ן,

שאמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק, ורפא יירפא,

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות.

זה שהתורה אמרה, ורפא יירפא,

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות.

זאת אומרת, בלי רשות שניתנה לו,

אסור היה לו לרפות.

כי אם הקדוש-ברוך-הוא עשה מישהו חולה, הוא רוצה שהוא יהיה חולה.

ואם באים לרפות, אז כביכול

מבטלים את הגזירה של ה'.

אבל התורה באה וגינתה.

רופא ירפא, שניתנה רשות לרופא לרפות, ניתנה רשות,

משמע שהמטרה של החול היא שאדם יתעורר וישוב בתשובה,

אבל ניתנה רשות לרופא לרפות. בלי רשות גם היה אסור לו לרפות.

זאת אומרת,

שאל טוב טורנוסרופוס,

וזה היה בגלל שהוא חשב שכל המטרה של צדקה היא על מנת

לתת לעני.

ולכן הוא שאל למה השם לא מפרנס אותם.

הוא כמו הרפואה,

שפשוט הרפואה מיועדת בעבור חולה שנפל למשכב, ורפואה זה לא בשביל בריא,

אלא בשביל חולה.

אבל רבי עקיבא ענה לו שהוא טעה בעיקר העניין.

עניין הצדקה והחסד הוא כדי שנהיה ניצולים בהם,

מדינה של גיהינום.

על-ידי שאדם עושה מעשי צדקה וחסד

באופן תכוף,

זה גורם

שהוא מזכך את עצמו וקונה מעלות

שבזכותם

הוא לא ייכנס לגיהינום.

זאת אומרת, ריבוי החסד והמצוות גורם לכך שאדם מזדכך

וקונה מעלות

שבזכותם לא ייכנס.

אבל אם הוא לא צירף את עצמו מספיק,

יצטרך להצטרף

בגיהינום.

זאת אומרת, כל המטרה היא כדי שנינצל.

מה יהיה עם העני?

העני לא יכול לתת צדקה

מה יעשה הוא, אלא כתוב שמי שמגיע לדרגת עניות שיש בה דקדוקי העניות, שאין לו ממש מה לאכול,

כל מי שהגיע לדרגת דקדוקי העניות אינו רואה פני גיהינום.

זה הזיכוך בעצמו שהוא עובר כבר בעולם הזה.

מפרש הרמב״ם

על המשנה באבות,

הכול לפי רוב המעשה.

אומר הרמב״ם, לא לפי גודל המעשה,

אלא לפי רוב המעשה,

והוא שהמעלות אומנם יגיעו בכפול המעשים הטובים פעמים רבות,

ועם זה יגיע קניין חזק,

ולא כשיעשה אדם פועל אחד גדול מפעולות הטובות,

כי בזה לא יגיע לו קניין חזק.

זאת אומרת, המטרה היא לכפול את המעשים הרבה פעמים.

לדוגמה, אם יש לאדם 1,000 שקלים והוא רוצה לחלק אותם לעניים,

יש כאלה שיסברו שיותר טוב לתת 1,000 שקל למשפחה אחת.

הרמב״ם אומר שאם הוא ייתן ל-100 עניים 10 שקלים,

זה המטרה של הצדקה,

שעל-ידי זה שהוא כופל את המעשים הרבה פעמים הוא קונה קניין בעצמו של איש מתחסד.

הוא הופך להיות איש מתחסד, הוא קונה מעלה של איש חסד. כמו שאומרים על פלוני,

זה יש לו לב זהב.

למה?

כיוון שהוא מרבה לעשות חסדים,

כל מי שמבקש ודורש ועושה אתו חסד, אומרים, זה יש לו לב זהב.

הוא לא משיב אדם ריקם.

זאת אומרת, הוא קנה מעלה כבר בעצמו, כשהוא הפך להיות איש חסד.

מטרת המצווה של צדקה ועשיית חסד היא לקנות קניין חזק של מעלה זו.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להבין

שלא עלינו להסתכל על תכלית המצווה,

אלא להבין שהמצווה בעצמה

היא החשובה,

ולא התכלית היוצאת ממנה.

זאת אומרת, אם התכלית שאנחנו מבינים מצדקה זה שהעני לא ירעב ויאכל,

אל תסתכל על התכלית הזאת. תעשה את המצווה,

כמובן שהוא יאכל ולא ירעב, אבל לא זו המטרה. המטרה היא שאתה תרבה בכאלה מצוות

כדי שאתה

תיבנה מהן ותגיע לקניין נפשי גדול.

או כמו שכתוב במדרש, אמרת השם צרופה,

הרב אמר,

לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות.

וכי מה אכפת לו, לקדוש-ברוך-הוא, למי ששוחט מן הצוואר

או מי ששוחט מן העורף?

אם תחליט שהבהמה תמות ונוכל לאכול אותה, אז מה זה משנה מאיפה שוחטים אותה?

אלא לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות.

פירושו של דבר.

הקדוש-ברוך-הוא רוצה שאנחנו נעשה את המצוות בדיוק כמו שהוא אומר שנעשה אותן.

לא נסתכל על התכלית, מה יוצא מהמצווה, אלא נסתכל על עצם המצווה ואזהרתה ואיך עושים אותה.

כאילו ניקח את זה בצורה יבשה.

יש תא-טייס,

יש שם מאות כפתורים.

יש להדליק ולכבות

רבים מן הכפתורים האלה, אבל בסדר מסוים. אם יעשו את זה בסדר שונה,

המטוס יתרסק.

זאת אומרת,

לא מספיק שאתה משתמש באותם כפתורים, אלא צריך בסדר מסוים ובזמן מסוים בדיוק,

ואז תגיע ליעד.

מצוות צריך לעשות מצוות בדיוק כמו שה' ציווה.

לא להגיד מה זה משנה אם ככה או ככה, בסוף הגעתי לאותה תכלית.

לא.

כי זה כבר לא המצווה, ולא תקבל את הסגולה שלה.

כי אמרת ה' צרופה, אמרת ה' זה ציוויים שה' נתן.

הם צורפים את האדם, כמו שיש כסף

מלא סיגים, כל מיני מתכות,

אבל אם צורפים אותו, הוא נהיה כסף צרוף,

מזוקק.

כמו זהב,

יש בו סיגים,

לכן אם אתה מזקק אותו,

אז זה הופך להיות 24 קראט.

ככה אמרת ה' מצוות ה' שאמר ה'

צריכות להיות צרופות,

והן מצרפות אותנו, שאנחנו הופכים להיות בני-אדם שונים בתכלית משאר בני-אדם.

המצוות מצרפות את עם ישראל להיות במעלת צדיקים וחסידים בדרגה אחרת משאר בני-אדם.

אבל זה רק אם עושים את המצוות בדיוק כמו שה' ציווה.

ולא להסתכל תכל'ס,

עשיתי אבל את מה שצריך, בסוף יצא, לא.

משה רבנו הכה בסלע ויצאו מים.

אבל ה' אמר, ודיברתם אל הסלע.

ונתן מימיו.

אז יכול אדם לומר, מה נפקא מינא? מה זה משנה?

היכה בסלע, דיבר לסלע, בסוף נתן מימיו. מה זה משנה? שתו כולם.

לא.

על זה נענש משה ואהרן, שלא ייכנסו לארץ.

עונש חמור ביותר. למה?

כי הם לא עשו בדיוק מה שה' ציווה.

אם מדברים לסלע,

וסלע שומע, אף-על-פי שאין לו אוזניים,

ואף-על-פי שאין לו שכר, לא גן-עדן ולא גיהנום,

והוא שומע, כשמדברים אליו, למשה רבנו,

על אחת כמה וכמה של בני ישראל, אם אומר להם משה רבנו משהו, צריכים לשמוע,

שהרי להם יש שכר ועונש,

ויש להם אוזניים.

אבל אם מכים בסלע,

אז ודאי יש אנשים שיגידו, אה,

משה רבנו היה רועה צאן, הוא מכיר את כל הסלעים, את אבני הגיר, הוא יודע איזה סלע שנותנים בו מכה ויוצא מים.

אז לכן, כשהשם אומר משהו, צריך לעשות בדיוק מה שהוא אומר.

יש שלוש מצוות במלך,

לא ירבה לו נשים, לא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו כסף וזהב, והתורה נותנת טעם בכל אחת מהמצוות האלה.

שלמה המלך, שהיה חכם מכל אדם,

אמר, מה הבעיה?

התורה גילתה מה הטעם, למה אסור?

למה לא ארבה לו נשים, פן יסירו את לבבו?

אני ארבה נשים ולא אסיר את לבבי.

והוא נכשל, שלמה המלך, בשלוש המצוות האלה, שהיה בהן טעם.

כי הוא חשב שהוא חכם גדול, והוא היה חכם גדול,

אבל אין חכם מול חוכמתו של הקדוש-ברוך-הוא.

אם השם אמר לא, לא.

צריך לעשות בדיוק מה שהוא אמר.

הוא היה חכם גדול.

והוא נענה, שלמה המלך, שלוש שנים ירד מכיסאו והגיע לשפל המדרגה, עד שהיה עני מרוד, והיה צריך להכריז, אני שלמה המלך שמלך בירושלים.

זאת אומרת,

אל יתחכם האדם על מצוות השם, אלא יעשה אותם כלשונן ובדקדוק רב.

היה מלך אחד ששלח

את השר שלו למדינה אחרת,

ואמר שייתן מכתב ביד

המלך מהמדינה האחרת

ויחזור בחזרה.

אבל הזהיר אותו כמה פעמים,

אם יתערבו אתך שם על משהו, כלשהו,

אל תסכים בשום אופן להתערב.

תעשה את השליחות, תחזור מייד.

הגיע השר לשם, נתן את המכתב, בא לצאת, השרים אמרו לו,

תגיד לי.

איך זה שהמלך שלך שלח שר שיש לו גיבנת?

אמר להם, אין לי גיבנת.

אמרו, מה זה אין לך גיבנת? יש לך גיבנת כמו גמד.

אמר, אין לי גיבנת. אמרו, בוא נתערב על מיליון דולר שיש לך גיבנת.

הוא נזכר שהמלך אמר לו לא להתערב,

אבל הוא אמר, זה ברור שאין לי גיבנת.

ואם אני אתערב, אני רק ארוויח למלך.

אמר להם, מה עלי לעשות?

אמרו לו, בוא תתקרב פה לחלון,

תוריד את החולצה,

ואנחנו רוצים לראות ליד החלון אם יש לך גיבנת או לא.

מיליון דולר?

מיליון דולר.

הוריד את החולצה,

נתנו לו מיליון דולר,

אמרו לו, אין לך גיבנת.

הוא חזר בחזרה למלך, המלך רואה שהוא מחייך,

אמר לו, התערבת?

אמר לו, הרווחתי למלך מיליון דולר. אמר לו, טיפש, מטופש.

הפסדת אותי עכשיו, 9 מיליון דולר.

כי המלך השני אמר,

אני אוכיח לך שאני אצליח להפשיט את העשר שלך לעיני כולם בחלון.

אני אמרתי לך לא להתערב, נכון?

הוא חשב שהוא עושה טובה למלך.

המלך אמר, לא, לא.

לא תוסיף

ולא תגרע.

הקב'-הברוך-הוא אומר, לא תוסיף מצוות ולא תגרע מהמצוות. תעשה מה שאמרתי לך.

אז אל תסתכל על התכלית היוצאת מן המצווה,

אלא תעשה אותה כמו שהיא, כי המצווה עצמה

היא הסגולה, מה שאתה עושה.

ואז היא מצרפת את האדם ומביאה אותו לתכלית שה' רוצה ממנו.

וכל עשייתא דשמיא שאדם יכול לקבל בימי חייו,

זה אם הוא עושה את המצוות כלשונן.

כתוב בשולחן ערוך

שבקריאת שמע יש

רמ'ה תיבות,

תיבה זה מילה.

יש 245 מילים.

לכן מוסיפים עוד שלוש תיבות בסוף,

השם אלוקיכם אמת, פעם שנייה,

בשביל להשלים רמ'ח,

שיהיה 248 תיבות כנגד 248 איברים שיש בגוף האדם.

כתוב, כל הקורא קריאת שמע בדקדוק,

מצננים לו גיהינום.

זאת אומרת,

אם אדם

קורא קריאת שמע כמו שצריך, בדקדוק, עם הבנת המילים,

כנגד רמח איברים שלו,

זה נקרא לעשות מצווה כתיקונה שהיא כנגד רמ״ח איברים שלו,

וגם מצננים לו גיהינום.

יום אחד

שוער בכדורגל,

חילוני כופר,

קרוב-רחוק במשפחה,

שהיה מלגלג

שחזרתי בתשובה בתחילת הדרך.

הגעתי אליו לביקור וראיתי שבעקבות הקפיצה לכדור

הגב שלו התייבש

והוא נהיה מוגבל בצורה מעוותת,

כשהייתה באה האחות לתת לו זריקה של 1.2 מיליון פניצלין.

בכמה ימים הוא כבר היה במצב זה שהיו צריכים

שניים להזיז אותו ממקום למקום.

צחקתי.

אמר, מה, אתה צוחק, מה המצב שלי?

אמרתי לו, איפה המעשה שלך? איפה הפיזיותרפיסט?

שחררו אותך, איפה הזריקות?

אמר, באים לפה, נותנים לי, אבל זה עוד לא עוזר, זה ייקח כמה ימים.

אמרתי לו, אני אתן לך תרופה רוחנית.

אמר, תצחק על מה שאני אומר, זה יועיל לך.

אמר, נעימה,

אמרתי לו, תשמע,

אתה תקום בבוקר,

אפילו שאתה כופר,

אבל תעשה מה שאני אומר.

תגיד, מודה אני לפניך, מלך חי וקיים,

שאחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך,

לפי הסידור.

תטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין על הידיים,

תברך על נטילת ידיים,

תגיד ברכות השחר,

תתעטף בטלית,

בתפילין,

ואחרי זה, כשתגיע לקריאת שמע,

תגיד אותה כמו שאני אומר.

תבין מה אתה אומר ותגיד בקצב הזה,

שמע ישראל,

השם אלוקינו,

השם

ברוך

שם,

זה הקצב,

ואהבת את

השם אלוקיך בחול, זה הקצב.

הוא אומר לי, קח שעה.

אמרתי לו, יותר טוב משבוע להיות מרותק למיטה, לא?

תגיד את זה מלה במלה. כשתגיע לשם אלוקיכם אמת,

תהיה בריא.

התחיל לצחוק, אמרתי לו, תיזהר, אתה תתייבש עוד יותר.

הפסיק,

למחרת ב-10 בבוקר אני מקבל טלפון,

הוא רוקד משמחה,

השתחרר.

רץ,

מחדר לחדר.

היה לי שיעור קבוע בבית-שרון

אצל גברת לוי,

לשוער קראו סיידס.

הגעתי יום אחד, השתתקה בחצי גוף,

הפה לצד,

חצי פנים משותקים, היד לא זזה.

הרופאים אמרו שזה או קריש דם במוח או שיש לה עצב שהתקרר,

ואומרים שזה תהליך של חצי שנה בערך עם כדורים וכו' וכו', שיכול להביא למצב של שיפור.

אמרתי לה, תשמעי, בסוף השיעור שאני אעביר פה אני אגיד לך משהו שתעשי, אבל תעשי בדיוק מה שאני אומר,

בעזרת השם, השם אלוקיכם אמת.

חסתה למחרת,

חזר הכול בחזרה על המקום,

השם אלוקיכם אמת.

הייתי בסמינר,

היה שם אחד שגם כן,

הגב שלו נתפס, לא יכול לזוז,

היה צריך להיות סימפוזיון בלילה,

והוא היה שמח, רוצה לרקוד עם כולם, אבל הוא לא יכול.

אמרתי לו, תגיד קריאת שמע,

השם אלוקיכם אמת, נהיה בריא.

למה אני אומר לכם את זה?

1. תנסו בעצמכם.

2. אם עושים את המצוות בדיוק

כמו שכתוב, בדיוק,

הסגולה של המצוות עצמן, עוד בלי התכלית היוצאת מהן,

מצרפת את האדם ונותנת לו קניין בנפשו ומעלות גדולות

בסיוע מן השמים.

עשיית מצווה במתכונתה

זה להפעיל את המערכת האלוקית כמו שהוא רוצה.

אל תהיה חכם.

תעשה את ההוראות בדיוק כמו שכתוב.

התורה אוסרת לדרוש

אל מעוננים וקוסמים,

בכל אלה.

למה? משום תמים תהיה עם השם אלוקיך.

ואומר רש״י

שלא תחקור אחר העתידות,

אלא כל מה שיביא עליך קבל בתמימות.

ולצערנו הרב, על זה עוברים הרבה אנשים,

שכל רגע קופצים מפותח בקפה, לפותח בספר, לפותח בקבלה, לפותח באגרות,

לפותח פה ופותח שם ופותח חשבון על חשבונם.

ורצים ממקום למקום, ממקום למקום, כאילו יפתרו להם את הבעיות.

מעד רבה רק מסתבכים.

להגיד,

דברים טובים שהם לא נכונים אז אתה מחכה ותוחלת ממושכה מחלה לב.

להגיד שיהיה לך צרות זה מכניס לך דיכאון מהיום ולא בעוד שנה.

אז מה רווח? אתה גם שילמת כסף וגם נכנסת לדיכאון.

פתרונות הם לא מביאים כי זה לא בידם, הקדוש-ברוך-הוא קובע.

אז מה אדם רץ ממקום למקום?

הולך לבקש לברר אחר העתידות.

אומר השיטמים תהיה עם השם אלוקיך.

מה התרגום אומר? שלים תעבד.

תעבוד את השם בשלמות.

תעשה את מה שהוא אומר בשלמות ואל תדאג מה העתיד.

אומר רשי, שלא תחקור אחר העתידות,

אלא כל מה שיביא עליך קבל בתמימות.

יש כאלה מצלצלים ושואלים,

קוראים לי פלוני בן אלמוני

ולה קוראים פלונית בטלמוני.

הזיווג יחלה יפה או לא?

מה זה?

מי שואל שאלות טיפשיות כאלה?

אם אתם מתאימים,

אם המידות מתאימות,

אם אתם מוצאים שפה משותפת, אם הרקע הוא טוב,

מברוכ.

לא תצליחו,

תתגרשו אחרי השנה,

ימותו הילדים.

אי-שאדה.

מאיפה זה בא?

יש כאלה ברדיו,

מצלצלים אליהם,

מקשקשים, מבלבלים את האנשים,

אנשים מסכנים.

יש כאלה שנותנים להם כל מיני צמחים, כל מיני דברים, תשימו פה, תשימו שם, תזרקו שם, תעיפו לשם.

כל מיני אמונות טפלות, שטויות, משחקים עם האנשים.

שים שרוך אדום, אומר, זה לא עזר, כחול גם,

דגל צרפת.

איזה שטויות.

אנשים מסכנים, במקום לעשות את התורה והמצוות, כמו שה' אומר, שזה הדבר שה' מבטיח עליו את כל הברכות,

מאמינים וקשקשנים.

אבל מצד שני, התורה אומרת, נביא, מקרבך אליו תשמעון.

אבל אם זה נביא, ואין היום נביא,

ואין רוח הקודש,

אבל אם זה נביא בזמן שהיו הנביאים,

אליו תשמעון. כן. שם אתה יכול לשאול את העתידות.

למה?

השם אומר ככה ולא ככה.

אם אתה שוחט

מהצוואר, משחיטה כשרה,

כל מאה אחוז.

אם אתה שוחט מהעורף,

אז זה נבלה או טרפה.

אה, בסוף מתה בהמה של לאכול? לא.

איך שה' אמר.

אם אתה שואל, אוי דעוני,

זה טרפה ונבלה.

אם אתה שואל נביא,

או,

זה בסדר, אליו תשמעון זה גם מצווה.

למה?

כי ה' החליט.

אם תלחץ למטה, יתקבע העור.

אם תלחץ למעלה, יידלק העור. ככה זה עובד.

למעלה נדלק, למטה נחבא.

אחד לוחץ למטה ואומר, למה אין עור?

לוחץ למטה, אין עור.

לוחץ למטה, אין עור. כי אם לוחצים רק למעלה, יש עור.

לעור רוצה הפוך,

והוא מתעקש. למה אין עור?

השם אמר, זה כן, זה לא. זה טמא, זה טהור. זה מותר, זה אסור.

זה כשר, זה טרף.

אז זה נראה אותו דבר.

כך השם אמר, אל תשאל שאלות, תעשה מה שאמרו לך.

כל המצוות ניתנו בשביל לצרף את האדם

ולעשות את האדם צרוף, מזוקק,

ועד כמה האדם יכול להיות מזוקק.

כשאתם רואים אנשים שמרבים בחסדים, עושים הרבה חסד,

מאיפה זה נובע?

יש בהם הרבה טוב פנימי.

והטוב הפנימי שיש בהם הוא גורם שהם יעשו הרבה חסדים. הם לא יכולים בלי זה.

זו החיות שלהם.

טוב עין הוא יבורך.

מי שיש לו טוב עין,

יש אנשים שיש להם עין טובה על אנשים.

שמח של השני יש, מברך את השני.

יש לו עין טובה, יש אנשים שיש להם עין רעה. ראית?

ראית מה קנה?

ראית מה יש להם?

וואלכ, אני אומר לך, מאיפה יש לו את כל זה?

זה עין רעה.

הוא לא יכול לראות לאחר אם יש.

עין טובה, משבח, מברך, שמח.

כתוב בפסוק, טוב עין הוא יבורך. השם מברך אותו בגלל שהוא טוב עין.

אומרים חכמים, אל תקרא יבורך, אלא יברך.

יש לו כוח גם לברך.

אדם שהעין שלו טובה על הבריות, רוצה בטובתן של הבריות,

יש לו כוח של ברכה גם.

זאת אומרת,

לא רק שיש עין טובה, יש גם רגל טובה. שמעתם על זה?

ויברך אותך לרגלי.

יש רגל נכנסת לבית?

מתברך הבית.

יש רגל נכנסת לבית? קללה בבית.

הייתה לנו שכנה בתל-אביב

שהייתה נכנסת אלינו הביתה.

היה לנו שתיל מטפס,

איך שהיא נכנסת. איזה יופי! היה נחתך.

אמא שלי לא הייתה נותנת לי לפתוח את הדלת, רק עם השרשרת.

דבר אתה מאחורי, שהיא לא תראה כלום.

עין רעה.

אתם מכירים דברים כאלה?

מכירים.

חשבתי על זה רק בתל-אביב.

זאת אומרת,

הברכה נובעת מהלב של הבן-אדם, הלב שלו טוב.

הכול מתברך סביבו.

אדם שהלב שלו, כמו שאומרים, לב שחור,

הכול מקולל סביבו.

לכן, אדם צריך לבחור את החברים שלו, חבר טוב, שכן טוב.

למה?

הרחק משכן רע.

זה מביא קללה.

אבל צריך לדעת שלעולם אדם יכול לעשות מעשים טובים,

אבל נדרשת מאתנו עוד דרגה אחת, דרגה של שלמות המעשים, לעשות את המעשים בשלמות.

בשלמות.

לא רק לעשות את המעשה, אלא לעשות אותו בשלמות.

כתוב במדרש, אמר רבי יצחק

בר מריון,

בא כתוב ללמדך, שאם אדם עושה מצווה, יעשינה בלב שלם.

אילו היה ראובן יודע,

ראובן מהשבטים,

שהקדוש-ברוך-הוא מכתיב עליו

את הפסוק,

וישמע ראובן ויצילהו מידם, כשראובן שמע והציל את יוסף מידי אחיו,

בכתפו היה מוליכו אצל אביו.

היה לוקח את יוסף, שם אותו על הכתפיים,

מביא אותו אל אביו.

אילו היה יודע שהשם מכתיב עליו בתורה את הפסוק הזה,

וישמע ראובן ויצילו מידם, היה לוקח אותו על הכתף.

מה פירוש?

פירוש הדבר שהיה מקום עוד לראובן לעשות יותר בשלמות המצווה, לא רק להציל אותו מידם,

אלא להחזירו אל אביו.

זה הוא לא עשה.

ראובן היה בכור שבשבטים.

היה ראוי למלוכה, לכהונה,

מעלות גדולות,

אבל

הוא רק הציל את יוסף מידיו,

אבל לא הרים אותו על כתפו.

אם היה יודע,

היה עושה עוד יותר.

המצווה הייתה מצווה,

אבל אפשר היה לשפר אותה ולהגיע איתה לשיאים יותר גדולים.

אילו היה יודע אהרן שהקדוש-ברוך-הוא מכתיב עליו, הנה הוא יוצא לקראתך ברעך ושמח בלבו,

בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו.

משה רבנו סירב במשך שבוע ימים לקבל את השליחות של הקדוש-ברוך-הוא

להיות גואל של ישראל ממצרים,

להביא את הגאולה לעם ישראל. למה?

כי הוא אמר, אהרן אחי גדול ממני,

הוא נביא לפני,

ואני לא רוצה שהוא יצטער

שאני אחיו הקטן, מקבל את התפקיד, הרמב״ם נשגב,

והוא לא יקבל.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא,

הנה הוא יוצא לקראתך ברעך ושמח בלבו.

אני מעיד עליו שהלב שלו שמח אמיתי כשהוא רואה אותך,

שאתה הקטן מקבל את התפקיד,

והוא לא מקנא לך.

הוא שמח.

ולא עוד,

אלא שיוצא אהרון במדבר לקראת אחיו למדיין,

להקביל את פניו ולהובילו למצרים.

אבל אם היה יודע שהפסוק הזה ייכתב עליו,

היה יוצא בתופים ובמחלות, לוקח תזמורת

והולך לקבל את אחיו. למה היה מקום לעשות יותר ממה שהוא עשה?

בזה חסרון.

אפשר היה לעשות יותר.

אילוהי יודע בועז,

שהקדוש-ברוך-הוא מכתיב עליו, ויצבות לה כלי ותאכל ותשבע ותותר,

לרות המואבייה,

נתן לה שש שעורים,

ועל זה כתוב, ויצבות לה כלי ותאכל ותשבע ותותר,

עגלות פתומות היה מאכילה.

זאת אומרת, היה יכול,

אילוהי יודע שהתורה תנציח את המעשה שלו,

לעולם ולעולמי-עולמים,

היה מביא לה לאכול עגלה פתומה.

מה זה בא ללמד אותנו?

שהתורה מחייבת אותנו לא רק לעשות את המעשים כמו שצריך לעשות, אלא על הצד הטוב ביותר והמקסימלי שאפשר.

אדם נותן צדקה בדרך כלל, אז הוא נותן מטבע כלשהי.

כמה אנשים עומדים לסעד את העני,

לדבר על לבו,

לעודד אותו,

לסייע לו, להדריך אותו,

כמה אנשים משקיעים בזה? מעטים אנשים כאלה.

כך וזהו.

אבל יכול אדם תמיד לעשות יותר,

לעשות על הצד הטוב ביותר.

זאת אומרת, האדם יכול לעשות בצורה מדהימה ונפלאה.

והתורה מבקשת מאתנו שנעשה כן. בואו תראו דוגמה מדהימה.

כתוב,

בילקוט שמעוני וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אותו מן הבור.

אמר ירמיה, הלוואי היה לי סולם אחד.

לעלות מהבור עשרות מטרים למעלה

זה קשה מאוד.

קשה מאוד.

אם היה לי סולם אחד לא הייתי מצטער את כל העלייה על חבל.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, סולם אתה מבקש.

מה זקנתך ותורידם בחבל,

אף אתה כן

וימשכו את ירמיה בחבלים.

מי זה זקנתו?

מי היתה סבתא שלו? רחב.

רחב הורידה את המרגלים שבאו לרגל את הארץ,

הורידה אותם,

ובסופו של ירמיהו בחוט השני דרך החלון ועשתה מעשה גדול של מסירות נפש, שאם היו תופסים אותה, כשהיא עושה, היו מוציאים אותה להורג,

סיכנה את חייה בשביל להציל את המרגלים שהגיעו.

כלב בן יפונה ופנחס,

ועם ישראל בזכות זה נכנס לארץ וכבש.

כיוון שהיא הורידה אותם בחבל והיא היתה יכולה להוריד אותם בסולם ולא הורידה,

אמר הקדוש-ברוך-הוא לירמיה, אתה רוצה לעלות מהבור עם סולם?

אבל הזקנה שלך, הסבתא שלך,

הורידה אותם בחבל, לכן תעלה בחבל, מידה כנגד מידה.

זאת אומרת, היה מקום תביעה על רחב, למרות המעשה הגדול של הצלה וסיוע לעם ישראל לנצח במלחמה ובכיבוש הארץ.

למרות כל זאת, היא יכלה לעשות עוד קצת,

ובגלל שלא עשתה, צאצאיה סובלים.

אברהם אבינו, שהאכיל את המלאכים,

האכיל את המלאכים שהם לא זקוקים לאוכל בכלל.

אבל חכמים אמרו, אזלת לקרתה, הלך בנימוסה.

אם הגעת לעיר,

תהלך

בנימוסיה, בדרכיה.

המלאכים ירדו למטה,

אז הם הפכו להיות כבני-אדם, ואכלו.

משה עלה לשמים,

אז הוא התנהג כמו מלאכים, ולא אכל 40 יום ו-40 לילה. למה?

אזלת לקרתה, הלך בנימוסה. הגעת לעיר, תהלך בנימוסיה.

אברהם עשה חסד

עם מי שלא צריכים חסד,

ונתן להם לאכול,

ונתן לכל אחד מהם לשון של שור.

איזה רחבות לב.

בזכות זה אכלו בני ישראל במדבר 40 שנה מן,

מיליונים בני-אדם, שלוש ארוחות,

מיליונים 40 שנה, בזכות

המעשה של אברהם, שעשה חסד עם מי שלא צריך חסד.

אז עם מי שעושה חסד,

עם מי שצריך חסד,

על אחת כמה וכמה מה מגיע לו.

התורה מלמד אותנו, וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך בה חזקת בו.

אל תיתן לו להתמוטט.

תעזור לו שלא יתמוטט.

ואני, השם, אומר הקדוש ברוך הוא, אני אחזיר לך.

מלווה השם

חונן דל.

מי שחונן את הדל,

אומר הקדוש ברוך הוא, אתה כאילו מלווה לי, אני אחזיר לך.

אתה הלווית לי,

זה הבן שלי,

הוא עני,

אתה תיתן לו,

אני מחזיר.

ולא עוד, אלא שאתה ניצול מגיהינום.

הייתי עכשיו בסוף שבוע בכנר,

אלה שתורמים כוח כפליים, 28 דולר בחודש, מקבלים סוף שבוע חינם בבית-מלון, בין שאר המתנות שהם מקבלים.

אמרתי להם, אשריכם, אתם

יהודים חשובים,

אתם

זוכים לתת פה תרומה,

ובעזרת התרומה הזאת אנחנו מגדילים תורה בכל העולם כולו,

מפיצים מיליונים-מיליונים קלטות,

צדי, וידאו,

עד היום, 14 מיליון.

כל זה בזכות התורמים האלה, שנותנים מעט, מעט, מעט, מעט מכספי המעשר שלהם.

אבל מה, אתם חושבים שאתם מסודרים, נכון?

אתם באמת מסודרים? יש לכם זכויות לאין שיעור? כל מי שמחזיר יהודי אחד בתשובה, יש רע ושיח על כל חיי העולם הבא.

כל הדורות שיצאו מאותו אחד שייכים לו.

אבל אמרתי להם, אילו הייתם יודעים

שהקדוש-ברוך-הוא מכתיב עליכם, כמו שכתוב על ראובן, על אהרן ועל מועז,

שאתם זכיתם בתוכנית כוח כפליים שעשיתם להחזיר יהודים בתשובה,

הייתם תורמים ותורמים ומתרימים,

ולא נחים,

כיוון שהייתם יכולים להביא את הגאולה.

היה שם אדם אחד, קודם כול

תרמו שם רבים, 100 DVD, כל אחד לקח ב-1,000 שקל

100 DVD בתשלומים,

אבל היו כאלה שעשו מעשה מייד. במוצאי-שבת ניגש אלי אחד ואמר לי, תשמע,

הרמתי טלפון עכשיו לחמישה אנשים, אמרתי להם, כל אחד שייקח 100 DVD בשביל להחזיר

את עם ישראל בתשובה.

חמישה, שכנעתי, אומר, בחמש דקות.

מה גודל הזכויות שלו? לאין שיעור. עוד 500 DVD,

עוד עשרות משפחות יחזירו בתשובה,

ואת זה הוא עושה בחמש דקות.

ואפשר לעשות כל יום כך?

אני זכיתי לשוב בתשובה.

אז אם זכיתי לשוב בתשובה, יכולתי לשבת בכולל וללמוד כל היום ולהיות חכם גדול, ומספיק לי די.

ברוך השם, זכיתי.

אני לומד את תורת השם, מקיים את המצוות, נפלא.

אבל אם הייתי עושה כן, הייתי אגואיסט.

הייתי דואג לעצמי.

הייתי דואג שלי, יהיה גן-עדן, מה אכפת לי מאחרים?

אבל לא הייתי כזה.

ראיתי שכתוב נר לאחד, נר למאה.

נר לאחד, נר למאה.

אם יש לי נר והוא דולק,

אכפת לי אם יבואו וידליקו מהנר שלי 100 נרות

וכי הנר שלי יתמעט,

הנר שלי לא יתמעט אם מדליקים ממנו, נכון?

אז מה אכפת לי שידליקו עוד 100 נרות?

נר השם משמת אדם.

נשמה שלנו זה הנר של השם.

זה מאיר בנו.

זה החיים שלנו.

עם נר אחד אפשר להדליק 100 נרות,

1,000 נרות.

עוד נשמות אפשר להדליק.

למה לא? מה, הנשמה שלך מתמעטת?

הפוך, היא גדלת.

האם הייתי חייב לעשות את מה שעשיתי?

אין חובה כזאת,

אבל יש חסד כזה,

חסד לזכות את הבריות.

אז התחלתי לכתת את רגליי ממקום למקום, מעיר לעיר ומכפר לכפר,

על מנת

אנשים התקרבו לאביהם שבשמים וידעו את האמת.

נוסע פעם לצפון, פעם לדרום, פעם לצפון, פעם לדרום, פעם מרכז, פעם צפון, פעם דרום.

היום אני בנהרייה,

יום רביעי בעפולה, יום ראשון בעכו,

וככה,

ממקום למקום,

בארץ, בחוץ-לארץ, בארץ, בחוץ-לארץ, ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, למעלה, למטה,

כל הזמן, 30 שנה.

אני חייב הייתי לעשות את זה?

לא.

אבל אם לא הייתי עושה כך,

אחרי 120 שנה היו מראים לי שני סרטים.

סרט אחד, איך אני, כשאני יושב בכולל ולומד לבד תורה, ואני הופך להיות גאון,

צדיק וחסיד,

שלא זזמה כיסא,

ועוד סרט,

כמה יהודים הייתי יכול להחזיר בתשובה

ולא רק לעשות מהפכה שלמה בעולם של תשובה,

ואומרים, אם לא היית יושב על הכיסא,

אם היית רץ ממקום למקום, תראה מה היית עושה.

ומה הייתי אומר?

עכשיו יושבים פה יהודים שהם בדיוק כמוני.

מה פירוש? הם אותו פוטנציאל כמו שני.

למה? כל אחד יכול לפעול.

אין בן-אדם שלא יכול לפעול.

השאלה אם הוא מוכן.

פעם הגעתי לארצות-הברית,

בתחילת הדרך,

כשהתחלתי והקמתי את ארגון שופר,

הגעתי לארצות-הברית לעשיר,

לקח זמן עד שהוא סידר לפגישה.

הגעתי לשם, נתנתי בתור, נכנסתי.

סיפרתי לו מה הפעולות שאני עושה ומה אני מסוגל לעשות.

שמע אותי ברב קשב,

הוציא צ'ק ונתן לי 18 דולר.

אמרתי לו, יסלח לי כבודו,

האם אתה חושב שאני עזבתי את הבית, אשה ומשפחה וילדים,

ועברתי את הים,

וטסתי 12 שעות,

ואני פה כבר חודש וממתין לפגישה שבוע בשביל לקבל 18 דולר אחרי תור?

עם זה מה אתה רוצה שאני אעשה?

אמרתי, שמע, הטענה שלך צודקת, אבל גם לי יש טענה צודקת.

אני, יש לי כספי מעשרות,

ואני יכול בכספי המעשרות שיש לי

לחלק אותם לסך האנשים שבאים אלי,

באים אלי מאות ואלפים בחודש.

אם אני אתן לך חבילה,

לא יישאר לי לתת לאחרים, ואז יבואו אחרים, ואני אגיד להם, אין לי.

וגם הם נסעו לחודש.

אמרתי לו, גם הטענה שלך צודקת,

אבל אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?

אני עני ואתה עשיר.

אתה, השם, מחלק צ'קים

עם מזגן,

כוס קפה לידך, ארוחה מתי שאתה רוצה,

ואני מכתת את רגלי בדרכים ממקום למקום, דופק

ומבקש כמו עני, כאילו אני לוקח את זה בשבילי.

זה לא בשבילי, זה בשביל הילדים של הקדוש-ברוך-הוא שצריכים להכיר את הבורא.

אז אתה באמת לא יכול לתת יותר, ואני מבין את זה.

אני בכלל לא יכול לתת.

אבל מה אני עשיתי? קמתי מהכיסא בבית

ונסעתי מרחק של

אלפי קילומטרים

על מנת לאסוף כסף שינצלו הבנים של הקדוש-ברוך-הוא.

תקום גם אתה, בבקשה, מהכיסא,

תעזוב את הפנקס צ'קים והעט,

ובוא אתי נסתובב גם אני ואתה,

ונבקש בדלתות שיביאו לנו כסף, שנציל את האחים שלנו.

ובוא נסתובב גם אני,

אתה יודע, הוא קם,

הוא קם.

מה, הוא יעזוב את נס הקפה, העוגה, הצ'קים והעט? בשביל מה הוא נהיה עשיר? בשביל לחלק צ'קים, לא?

בוא תקום, נראה אותך.

הנה, אני לא חייב, ועל-פי כן אני עושה. למה אתה לא עושה?

עשיר כזה שיושב שם ומחלק צ'קים,

הוא בדיוק כמו עני שנותן מעשר.

יש עני שהרוויח 100 שקל היום?

נתנו לו צדקה?

אם הוא הפריש 10 שקלים לצדקה,

כי גם עני חייב בצדקה, במעשר,

אם הוא הפריש 10 שקלים,

זה כמו אחד שמרוויח 100 מיליון דולר

ונתן 10 מיליון דולר.

בדיוק אותו דבר.

זה נתן מעשר וזה נתן מעשר.

אבל אם בן-אדם הולך ומחטט את רגליו ומחפש ומבקש

בשביל שיינצלו אחרים, זו מדרגה אחרת לגמרי, לגמרי, לגמרי.

יש מישהו שלא יכול?

כל אחד יכול. השאלה היא אם הוא רוצה.

להזמין לחתונה, ישבתם על רשימות,

ולא רק שישבתם על רשימות,

גם השקעתם כסף כדי שהם יאכלו מנה.

יש כאלה שקנו מנה ב-24 דולר,

יש כאלה ב-40 דולר, יש כאלה ב-65 דולר.

אתה מזמין מוזמנים שיכבדו אותך בחתונה או בבר-מצווה.

אתה מוכן להשקיע בשבילם שהם יאכלו.

אולי תיקח את הרשימה

של כל המוזמנים אצלך

ולא תזכה אותם בארוחה,

תזכה אותם בעולם הבא.

תגיד להם, במקום שייתנו לך צ'ק לבר-מצווה,

שייתנו צ'ק לקדוש-ברוך-הוא,

שאתו אפשר יהיה להחזיר יהודים בתשובה.

נו, מי ישב עכשיו על רשימה ויצלצל לכולם ויגיד להם, חבר'ה,

יש אפשרות לזכות את הרבים,

לקחת דמי ה-DVD ולהציל יהודים שיחזרו בתשובה.

אני עשיתי כך.

צלצלתי לכל המשפחה, לכל הקרובים, לכל החברים, לכל מי שאני מכיר.

כל מה שהאמנתי,

אמרתי להם שעשו בדיוק כמוני.

וככה הקמתי מפעלים, מפעל ל-DVD,

מפעל ל-CD, מפעל לוידאו, מפעל לטייפ,

וייצרנו וייצרנו כמויות, ויש להם מניות וזכויות לאין שיעור, וזה דופק המונה כל הזמן, זכויות, זכויות, זכויות, זכויות, זכויות,

בלי הפסקה.

זה טוב עין, אדם שרוצה שיהיה טוב גם לשני,

לא רק דואג לעצמו, לא אגואיסט.

יש בתורה שתי חלוקות של מצוות,

בין אדם למקום

ובין אדם לחברו.

אין מצוות בין אדם לעצמו.

אז כל מה שהשם מחנך אותנו זה לעשות חסדים ולתת לאחרים ולהציל את היהודים ולקרב את הגאולה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אשריו של מי שזוכה ועושה כן,

זכותו גדולה לאין שיעור, שהרי כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.

התורה מרבה לספר בדברים האלה הרבה מאוד.

ואם אומר רבי עקיבא לטורנוסרופוס הרשע,

אתה יודע למה צריך לתת לעניים?

כדי שניצול בהם מדינה של גיהנום.

זה המציל עני על-ידי פת לחם.

אבל מי שמציל עני בדעת,

ואין עני אלא בדעת,

מי שמציל אחד שלא יודע כלל וכלל שיש עולם הבא וסחר ועונש ועתיד חס ושלום לסבול לנצח נצחים,

והוא מציל אותו, מוציא אותו משם ומכניס אותו לגן-עדן,

מה שכרו ומה שיעור גדולתו אצל הקדוש-ברוך-הוא.

עכשיו תחשבו, יהודים יקרים,

כולנו מחכים

שתהיה רגיעה, שיהיה שלום, שיהיה שקט, שיהיה שלווה, שתהיה מנוחה,

שתבוא הגאולה.

אנחנו קצת רחוקים מזה,

כי אסד מוכן למלחמה, והחיזבאללה מוכנה למלחמה, ואל-נהרייה מגיעים הטילים,

ועכשיו בעזה מתכוננים.

בקיצור, הולכת להיות פה מהפכה אש וגופרית.

ואני כל הזמן מזהיר,

כבר שנים מי שומע את הקלטות ועוקב אחרי הדרשות וההרצאות, שרק ילך ויחריף המצב כל הזמן,

עד מלחמת גוג ומגוג.

ואנחנו רוצים גאולה, רוצים די, די, רוצים מנוחה. די, בלי אולמרט, בלי פרץ, בלי הפעה. די, תן לנוח, תן לנו עכשיו, תן לנו, עזוב, כל הזמן, וינוגרד, מינוגרד, מגרד, מגרד, גרגרד, ממ״ך,

כל פעם בעדה ממלכתית, ממשלתית, חברתית, אני יודע, מה הקשקושים? לא יוצאים מזה.

לא יוצאים מזה.

תן לחיות,

תן שקט,

תן שלום, תן שלווה.

יש רק עצה אחת,

צריך ריסוס.

ריסוס.

אם היה לנו תרסיס,

תרסיס

עולה עשרה שקלים.

אתה הולך, רואה אדם שהוא רחוק מהתורה והמצוות,

קלל וזה, ומדבר, פשע, פשע, פשע, פשע, פשע, פשע, פשע, פשע. הוא אומר, חכה רגע, מותק, שנייה, צססססססססססססססססססססססססה. עושה לו ככה, פתאום אומר, השתבח שמולעד, ברוך השם, תהיה בריא, תהיה בריא.

איזה כיף היה. היינו לוקחים שניים כאלה, עולים לאוטובוס,

מרססים את כולם.

תענוג היה.

כל אחד מברך את חברו לשלום, בוקר טוב, מה נשמע, מה שלומך, מה אתה צריך, מה חסר לך.

איזה כיף זה היה.

ריסוס.

אבל אין ריסוס,

ארגון שופר המציא משהו דומה.

קוראים לזה דיסק.

דיסק.

זה לא,

זה דיסק.

זה מסתובב, מסתובב, מסתובב.

אנשים רואים את הסרט ומסתובבים.

ואומרים, ברוך השם, תראה מה זה, ראית? השתבח הבורא, מה אני אגיד לך?

ואנשים חוזרים בתשובה

ומשנים את הבית, ומשנים את ההתנהגות.

ונהיה טוב, נהיה טוב ליהודים.

איזה כיף, איזה יופי, איזה אושר,

אין ריצות,

אין בעיות, אין דאגות.

מתחילים ללמוד שבת,

שירי שבת,

חיים טובים, נאמנות.

איזה כיף.

איך עושים את זה?

DVD. מה-DVD כל יהודי לוקח משימה.

אני רוצה להיות שותף בהבאת הגאולה לעם ישראל.

אני לוקח על עצמי 100 DVD,

שיבוא היום ואחרי 120 שנה, אעמוד לפני הקדוש-ברוך-הוא, אמר לו, ריבונו של עולם,

אני נטלתי חלק בהבאת גואל צדק.

אני השתתפתי גם כן, שעוד יהודים יכירו אותך ויאהבו אותך.

אני לקחתי את ה-DVD, חילקתי לאנשים רחוקים וגרמתי להם להכיר אותך, להאמין בך ולעשות את רצונך.

אה,

אשטרף של מי שזוכה,

שהקדוש-ברוך-הוא אומר, אתה מאלה שגרמו להביא את גואל צדק.

כמה זה עולה?

שקל וחצי ליום.

תראו לי עני שאין לו שקל וחצי ליום.

אם אתה מרוויח 15 שקל ביום,

המעשר זה שקל וחצי.

יש פה מישהו שלא מרוויח 15 שקל ביום?

אפילו מי שמקבל הבטחת הכנסה מרוויח הרבה יותר.

שקל וחצי ליום

זה 50 שקלים בחודש.

20 חודש זה 1,000 שקל מה-DVD.

שקל וחצי במקום לבנייה.

אל תאכל לבנייה אם אין לך.

אל תאכל. תוריד שתי פרוסות לחם

ותציל את האחים שלך, היהודים.

100 DVD,

שקל וחצי ביום.

ואפשר להחזיר רבים וטובים מעם ישראל לאביהם שבשמים,

שיברכו את השם, יברכו אותנו.

בטוב עין הוא יבורך, אל תקרא יבורך, אלא יברך.

מי שירצה פה, בעזרת השם יתברך.

אחרי זה נעבור לשאלות ותשובות. להיות שותף

בדבר הגדול הזה,

ליטול חלק

בגאולת עם ישראל,

ירים את היד עם מלא הוראת קבע,

יכתוב בהוראת קבע שם ושם האימא,

וניתן לו ברכה בפרהסיה פה,

וכולם יענו אמן בעזרת השם.

מי הראשונים שרוצים, בבקשה,

הנה, יהודים רבים, יקרים,

רוצים לזכות בזכות גדולה זו של לקרב את אחינו בית ישראל לאביהם שבשמים.

מחיאות כפיים לאלה שעושים זאת,

מגיע להם בזריזות, לחלק,

למלא, לכתוב למעלת השם,

לחתום למטה, ונברך אותם ברכה גדולה ורבה.

גל, הנה, פה. קדימה, יש שמה.

זריז, להרים את הידיים גבוה, לא רואים אתכם. דוד אשר, שמה?

מאחוריך,

לתת להם חטאים,

להרים את היד, מי שעדיין לא הגיעו אליו, שירים את היד.

שקל וחצי אפשר להביא יהודים לאבא שבשמים, צדיקים.

להרים את האצבעות, אלה שעוד לא הגיעו אליהם. הנה, שמה דרור מצד שמאל.

אלוהיל, אלוהיל, אלוהיל, אלוהיל, אלוהיל, שבע שמים. זריז, למלא, למלא, לחתום למטה ולכתוב שם ושם האמא.

איזה ברכה רוצים?

להרים את הידיים, אלה שעוד לא הגיעו אליהם.

מי עוד?

הנה.

למלא, לחתום למטה ולהעביר בחזרה.

זכות גדולה, הצלת נפשות.

תודה, מוטב.

אריה בן-סיסין, אשתו והילדים, נזכו ליראת שמים, שלום בית ובנים חכמים.

טענות אמן חזק.

למי שלא יודע, בחודש תשרה בעשרת ימי תשובה אנחנו מתכבדים לעשות ערב גדול, כנס תשובה עולמי באצטדיון רמת-גן, 42,000 איש.

דוד שושן, פרנסה טובה ובריאות.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק.

מאיה בת-הולנדה, רפואה שלמה וחזרה בתשובה.

רפאל בן-אליס,

הצלחת הילדים כשיהיו תלמידי חכמים ופרנסה טובה.

עידן שי שושן, פרנסה טובה,

יראת שמים וזיווג הגון.

רפואה שלמה לדורון נסטור בן ליבה נסטור.

יעקב בן שלמה תורג'מן, בריאות והצלחה וכל טוב.

שרה בת יבא דבורה, תזכה לכל טוב בריאות והצלחה.

ורוני רחמים בן-יהודית, זרע חי וקיים.

בריאות שלמה.

לחתום למטה ולכתוב שם לשם האימא.

אבנר שמעוני יזכה לכל טובה וברכה, לעבודתו יתברך.

שקל וחצי ליום בלבד.

אין מי שלא מסוגל.

יורם בן אסתר ואורית בת דבורה יזכו לכל טוב בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם.

שמואל בן-אסתר, זרע חי וקיים. יאיר בן-אסתר, זרע חי וקיים. פסח בן-אסתר, זרע חי וקיים. אסתר, מבחנה, פרנסה ובריאות.

שמשון בן-אסתר, פרנסה.

לידור, אורי שירן, עלייה במעלות התורה.

בנימין הילה ורועי נתן כהן, פרנסה ובריאות.

בנימין בן-אסתר, כל טוב ובהצלחה.

אופיר עבדה בן דליה, יזכו לכל טוב ובריאות והצלחה.

זיווג, ברכה, פרנסה, יעבדו את השם בנאמנות.

אליהו בן רינה, יהושע,

יזכו לכל טוב ובריאות והצלחה.

יורם בן אביבה,

אבדאלי, יזכו לכל טוב ובריאות והצלחה.

משפחת לוי, יצליחו בכל מעשי ידיהם.

משפחת אדרי, חזרה בתשובה שלמה מהרה להצלחת כל עם ישראל, תורם אלירן בן שטרית. ברוך יהיה.

ליאור בן נעים,

ליאור בן בתיה בן נעים, יזכה לחולת ובריאות והצלחה.

הצלחה וזיווג ובריאות לעידן אדרי.

ממאיר בן מרים, פרנסה, בריאות והצלחה, מעשה ידיו.

חזרה ותשובה לאפרת בת גלילה ופריבטן, דליה רות בת אליזפט, רונית בדליה, דורית בדליה,

יזכו לחזרה ותשובה.

ואל עילוי נשמת המנוח קלוד בן אמין, מנוחתו עדן.

אשריכם ישראל, נהרי התוססת.

שקל וחצי ביום, איזה זכויות אפשר לקנות? איזה זכויות? להציל יהודים.

כן, זריז, חבר'ה, למלא ולהעביר.

כבר.

זריז.

תזכה לשום מציאות שלמה בהצלחה, ככה.

כן.

ראובן פרץ בן-תמר, הצלחה בתשובה ורפואה שלמה. פרנסה טובה.

רחל פרץ ותאורית, רפואה שלמה. שמעון בן-אורית, רפואה שלמה וכל טוב.

זריז, לאסוף גל.

עוזייה לוי בן-דבורה, רפואה שלמה. זיווג הגון לשרית לוי בן-דבורה.

וזיווג הגון לאלון לוי בן-דבורה.

נו, מהר. חיים, לא לישון.

סיוון וחלי, בריאות ופרנסה. דבורה בוטינסקי וילדיה.

זיווג לרחמים וברכה.

וכרמלה וילדיה.

ואלחילון נשמת נאג'י בן-גורג'יה, מנוחתו עדן.

שמואל בן-אורלי, זרע חי וקיים.

רחל עדינה בצרה, רפואה שלמה.

יוסף בן-רוחמה אריאלה בת-סוליקה,

הצלחה וזיווג הגון.

אופיר בן-מזל, חזרה בתשובה. רחל רוחמה בן-מזל, הצלחה.

בת-אל, בת-מזל, הצלחה.

שירן,

תמיר ועמית, חזרה בתשובה שלמה.

פרחה בת-איש עליזה, רפואה שלמה. דוד בן-תמר, נעמי פשנה, בת פרחה. אביטל בת-נעמי,

פשנה.

הצלחה מרובה. זרע חי וקיים ליפעת בת-שמחה.

שלמה בן-חנה, רפואה שלמה.

אורית בת-אסתר, רפואה שלמה.

דוד זילבר בן-קאמי, רפואה שלמה.

ברכה בת-זרע, רפואה שלמה.

מירב בת-יפה, רפואה שלמה.

מאגי שרה, בת-אילנה, משה בן-כוכבה, זרע חי וקיים.

אריאל בן-אילנה, תשובה שלמה וזיווג הגון.

חגית בת-אסתר, זיווג. אסנת חיה, בת-אסתר, זרע חי וקיים.

רן, בת-שבע ואסתר, בת-ג'ולייט.

כל טוב. בהצלחה. מרים בת-אסתר, רפואה.

אסתר ומשה, בריאות.

נחיאל וליאורה. הצלחה במעשה ידיו.

אחרונים עוברים לשאלות ותשובות.

הנה, שמה, דרור, מאחוריך.

חיים פרץ, רפואה שלמה מהרה.

ירי בן-שולה, בריאות. זיווג והצלחה מהרה.

דרור, נעביר.

זריז, חיים.

אברהם חספאי בן-דליה, פרנסה טובה ורווח בבניין עדי-עד. כנרת, אדואר, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיה.

אורית ומרדכי, זיווג הגון.

מנחם מנדל, בן מיכאל הכהן. מרגלית בת-שושנה.

מיכאל שלמה. עמנואל פנחס. אביתר.

ישעית. בני המשפחה, כולם יזכו לכל טוב מהרה.

עילאי בוחבוט, רפואה שלמה מהרה.

יחזקאל בן-דליה, זיווג הגון מהרה. דניאל בן-סימי, רפואה שלמה.

שמחה בת-רחל, זרע חי וקיים מהרה.

כן, אחרונים שזוכים.

אשריכם ישראל. הנה, תיקח ממנו חתימה למטה.

חתימה למטה.

איפה המיקרופונים?

תהיו מוכנים למיקרופונים.

דניאל ויפה בן שמואל,

הילדים והנכדים יזכו לכל טוב ריאות והצלחה בכל מעשה ידיהם.

איתן יוחאי לוגסי, הצלחה עם הקלה, מיועדת תמי בת-אסתר.

יחזקאל עבדל, זיווג הגון מהרה. דוד ישראל בן-מרלן, פרנסה טובה ושפע.

כן, אחרונים.

שקל וחצי, וזוכים לעולם ולעולמי עולמים.

הנה שמה למעלה. מהר, גל.

מיקרופון, איפה?

כן, למי יש שאלה?

לך?

תן לה שמה, בבקשה.

גל, בריצה.

רגע.

זרע חיים קיים, לאורית, עורנית בת מזל,

פרח בת-רבקה, רות בת-רבקה, זיווה בת-רבקה ולולו בת-רבקה, יזכו לכל טוב.

רבקה בת-לולו, בריאות שלמה ואיתנה.

בבקשה, שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי מירי, אני הגעתי במיוחד בתל-אביב

על מנת לפגוש את הרב.

אבא שלי צריך לעבור ניתוח,

וזה צריך להיות בקרוב ממש,

ובגלל זה עשיתי את ההשתדלות היום,

על מנת להגיע לראות את כבוד הרב. אני מבקש ברכה לאבא שלי.

וזהו, רציתי שהרב יברך, אנחנו מתחילים קצת. אתם משפחה דתית?

אנחנו משפחה שמתחזקת, כן, ברוך השם.

כמה אחים ואחיות?

יש לי אח ואחות ואני הקטנה.

הבנתי. הם נשואים וגרים בירד.

ואמא פה?

אמא לא.

הבנתי.

אמא הולכת בצניעות?

אמא, ברוך השם, לאחרונה התחזקה הרבה, כן. צניעות? כיסוי ראש?

כן. כיסוי ראש, עדיין השערות יוצאות בחוץ, אבל כיסוי ראש, כן.

צריך לכסות כל הראש. ואפרופו אמא, גם אמא,

ברוך השם,

לצערי הרב, יש לה גם בעיה של ראייה. יש לה מחלה שהראייה שלה היום היא ב-100% נכות וראייה. כשאת אומרת שאנחנו מתחזקים, מה את מתכוונת?

אני, ברוך השם, קיבלתי על עצמי תשובה לרפואת ההורים.

קיבלתי לאחרונה נושא של צניעות, ברוך השם.

אבא שלי עם כיפה סרוגה שחורה,

ואמא שלי עם כיסוי ראש.

כולם שומרים שמה? היא היתה עם מכנסיים, ולאחרונה היא קיבלה חצאית. כולם שומרים שבת. כן, כבר שנים, ברוך השם. הבנתי. אבא יכול ללמוד?

אבא,

אני לא יודעת.

הוא הולך לשיעורים, אבל אני לא יודעת. הוא עובד?

לא, הוא כבר יצא לפנסיה.

תגידי לו שילמד שעתיים כל יום,

תורה. אז אני לא יודעת אם אבא שלי יסכים, כי אני יודעת,

אני אמרתי לו שאני באה במיוחד מתל-אביב לשמוע את הרב בנהרייה,

והוא אמר, אני לא חושב,

כאילו, אל תתקבלי בשבילי כלום.

ואני באתי, אני מוכנה לעשות הכול בשביל הרפואה של אבא שלי ואמא שלי. אני, כאילו, על עצמי מוכנה באמת לרפואתם.

הרבה זה לא יכול לעזור אם הוא לא יסכים לשנות את מצבו.

אז אולי כבוד הרב יתקשר אליו, או משהו, הוא ישאל אותו. אם הרב יגיד לו, אני יודעת שאם אני אגיד לו, הוא יגיד לי לא. כי אני אמרתי לו רק ללכת למקווה ביום שישי, אז הוא אמר לי, לא, לא, לא, אני לא,

אז אני יודעת שעכשיו,

אם הרופא אומר לו שהוא צריך לעשות טיפולים או משהו, הוא אומר לו לא?

אז זהו,

אני יודעת שאני ביקשתי, מה יותר קשה, טיפולים או ללמוד?

אם כבוד הרב ידבר אתו, אני ממש אשמח, כי אני יודעת שאני, השאלה אם הוא יסכים או לא, שלא יהיו אחר כך בושות.

הוא לא יסכים אולי.

אולי מהרב, אולי שעה, כי הוא כבר מבוגר,

אז אולי זה קצת יישאר. הפוך, בגלל שהוא מבוגר הוא לא הספיק ללמוד. צריך להספיק עכשיו, להשלים קצת.

רק אם כבוד הרב יבקש.

אני יודעת שאני ביקשתי משהו קטן והוא לא הספיק.

טוב, מה המספר שלו?

אני כולי רועדת.

זה 0506443256. מה שמו? יצחק. יצחק.

אני עשיתי היום את ההשתדלות במיוחד על מנת לפגוש את הרב.

תודה רבה.

בבקשה. אבא, ערב טוב, מה שלומך?

עכשיו אני אתקשר אליך עוד דקה. בסדר, אגב?

טוב, ביי. תבל תענה לטלפון.

לא, לא, הוא צריך לצלצל אלינו.

טוב, בסדר.

ביי.

טוב, אבא, תתקשר למשכור שהביאו לך.

הכל טוב.

אתם מכירים פרופסור שמצלצל לחולה?

השם יברך אותך בכל הברכות. אני כל כך מתרגשת.

צריך לעשות חסד, לא?

אמן.

יש פה עובדים שאומרים שבמצב כלכלי ראשי הוא רוצה לעשות את הרכב הראשי למרות המצב הסוף.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבקשה. ערב טוב, יצחק.

ערב טוב.

שלום. מדבר עמלון יצחק. מה שלומך?

כן, כבוד הרב.

הבת שלך טרחה והגיעה עד נהרייה בשביל לבקש לרפואתך.

עד נהרייה?

עד נהרייה, כן. אני בנהרייה עכשיו.

כן.

אני רציתי להמליץ לך משהו שיכול להועיל בשביל שאתה תהיה בריא.

זה לא קשה.

אתה אחרי פנסיה, הבנתי.

ומה שאני מבקש ממך זה שתלמד כל יום

תורה במשך שעתיים בלבד מתוך 24 שעות.

אתה מסוגל?

כל יום?

כל יום.

כל יום יש 24 שעות, שעתיים.

חוץ ממה שאני הולך?

כן, ואני אתן לך ברכה. יושבים פה מאות יהודים.

יומק הערב.

מה?

עומדים פה בכולל.

מה שאתה לומד, מברוכ, מה שאני אומר זה סגולה לרפואה.

שעתיים תלמד כל יום.

בעזרת השם אני אתן לך ברכה שתהיה בריא.

בטח. מוכן?

בסדר.

אמרת בסדר?

מאה אחוז. בעזרת השם. מה השם שלך ושם האימא?

יצחק בן רחל.

יצחק בן רחל, השם ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה. אמן.

תהיה בריא.

תודה, כבוד הרב. כל טוב.

כבוד הרב, אני קודם כול מאוד מודה לך ומאוד מתרגשת,

ואני לא מאמינה שהוא הסכים,

כי אני ביקשתי משהו קטן ולא הסכים.

טוב, זה את ביקשת. זה אשריך, אשריך.

כתוב, אין נביא, אין נביא בעירו.

אשריך, השם יברך אותך. עכשיו אני אטיל עלייך משהו שאת רצית. בשמחה רבה, אני בשמחה הכול.

ואם תוכל לברך את אמי היקרה? רגע, חכי. חצי שעה תלמדי כל יום ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

בשמחה.

בשם האימא שלך?

יונה ציונה.

יונה ציונה? בת רחל.

בת רחל. השם ירפא אותה ברפואה שלמה, ובפרט בעיניה.

אמן. אבל תגידי לה שהיא יתכסה את הראש מלא.

בסדר. תודה. וכבוד הרב, אם תוכל לברך אותי לזיווג,

אני רוצה להגיד מירה בת יונה ציונה.

מירה בת ציונה, יונה ציונה.

כן. מירה בת יונה ציונה, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהירה. אני תלמיד חכם. אמן. אם תלמיד חכם. אמן. וכבוד הרב, דבר אחרון, אני מצטערת שאני מעכבת פה אנשים.

אחותי היא בחודש תשיעי,

ויש לה, מצאו לה בצילומים איזו בעיה בוולד.

היא הלכה לרב קנסי ואמר לא לעשות שום סקירת מערכות והכול.

ואם הרב יוכל, והיא ממש אמורה ללזת ממש כל רגע, אם תוכל לברך אותה,

שבאמת תהיה לה ולד בריא. היא הולכת בצניעות. היא הולכת בצניעות מלא מים. הם גרים באלעד, הם חרדים.

רחל בת יונה ציונה.

רחל בת יונה ציונה תלד בשעה טובה ומוצלחת.

ולד בריא ושלם. אמן.

תודה רבה, כבוד הרב. השם יברך אותך בכל הברכות. אמן. אמן.

כן, השאלה הבאה, למי יש שאלה? אני מבקש שאלה, לא ברכה כרגע. שאלה.

יזכו לבן זכר ובריאות

ולסגירת כל החובות בבנק

יובל כהן ומשפחתו.

כן, יש לך שאלה?

תן לה שם למעלה שאלה.

כבוד הרב,

אני רוצה לשאול שאלה למה אני צריכה לקבל את התורה שבעל-פה ולא רק את התורה שבכתב.

מי אמר שלא צריך תורה שבכתב?

צריך גם וגם.

למה?

איך אפשר לעשות תורה שבכתב בלי תורה שבעל-פה?

כתוב, שמור את יום השבת.

איך שומרים שבת?

כתוב, שמור את יום השבת בתורה שבכתב. איך שומרים את השבת?

כותבים את המילה שבת ושומרים עליה בכיס?

איך שומרים שבת?

איך אפשר להבין בכלל תורה שבכתב בלי תורש בעל-פה?

אתה יכול קצת יותר לפרט לי על העדה השומרונית?

כן,

זו עדה לא שמרנית.

למה?

כיוון שהם החליטו לקחת את התורה שבכתב בלבד ולא לקבל את מה שהתורה שבעל-פה אומרת,

והם מפרשים בכל אופן גם את התורה שבכתב לפי פירושים שלהם.

אז רגע, למה התורה שבעל-פה שלכם, שהמצאתם, היא טובה בתורה שעברה על-ידי משה רבנו במשך כל הדורות לא טובה?

מה הפירוש? משה רבנו נתן את התורה,

ובאר מה התורה?

הואיל משה ביאר את התורה, כך כתוב בספר דברים, פרק א',

אז התורה צריכה ביאור מי ביאר

מי שלמד אותה אצל הקדוש-ברוך-הוא.

אז הוא העביר את התורה שבעל-פה לעם ישראל, וכך אמרה במשך כל הדורות.

באו השומרונים והחליטו בתקופה מסוימת, אנחנו לא רוצים תורה שבעל-פה, אנחנו רוצים רק תורה שבכתב.

טוב,

וכשרתם מאוד על-ידיכם והיו לטוטפות בין עיניכם, מה זה?

תפילין.

איפה כתוב תפילין?

מה זה בין עיניכם?

שמים פה?

פה? מעל האף? כאן?

איפה בין עיניכם?

איך תדע?

איך תדע מה כותבים? איזה פרשיות יש בתפילין? איפה זה כתוב?

רק בתורש בעל-פה.

מי הביא תורש בעל-פה? משה רבנו.

ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי לאורותם, כך כתוב בפסוק.

ואתנה לך את לוחות האבן

זה עשרת הדיברות.

והתורה זה תורה שבכתב.

והמצווה זה תורה שבעל-פה. הציווי איך עושים את התורה שבכתב.

אשר כתבתי להורותם.

לך ותורה את עם ישראל כיצד לקיים את התורה.

במשה לימד את עם ישראל כל מצווה ומצווה כיצד עושים אותה.

יש הרבה דברים שאת יודעת,

אבל הביאור הוא בעל-פה.

כן?

כתוב היה במודעות

שההרצאה תהיה ברחוב דרך העצמאות בנהרייה, נכון?

אז היה כתוב שתי מילים, דרך העצמאות.

אני באתי מתל-אביב, אני לא יודע איפה זה דרך העצמאות.

אז שאלתי אנשים,

איך מגיעים?

אמרו לי איך להגיע, זה תורש בעל-פה.

אומר לו, מה פתאום, אני לא מאמין בזה, תראה לי בכתב.

מה זה תראה לי בכתב? בכתב כתוב, דרך העצמאות.

מחפש לבד.

אבל לא, אני שאלתי,

ואז אני מקבל את התשובה, היא בעל-פה.

אז בגלל שלא כתוב דרך העצמאות ואת המסלול, ואין GPS על המודעה, אז מה?

אז אני לא אגיע.

אני אחפש דרך בעצמי.

יש כאלה שיודעים והם עונים בעל-פה.

הבנת?

כן, תודה. היא עברית.

כן.

עוד שאלה.

לך יש שאלה?

לא, זה נראה לי לא שאלה.

שאלה?

שאלה. תן לו באמצע.

כבוד הרב,

עד איפה זה הגבול שבן-אדם אמור לתת למען הכלל בחזרה בתשובה?

אני במוצאי-שבת, היה לי ספק, לא ידעתי מה לעשות. אני נמצא בקודל של וולפסון.

אני מחזק אנשים, הולך לבתים, מכתת רגליים גם,

אבל לפעמים אני אומר לעצמי, תשמע,

אתה הולך, נכנס לבתים,

אתה לפעמים רואה מראה כזה, רואה מראה כזה, ותאמר לעצמך, מה אני עושה פה? כאילו,

אתה מתלווה, אתה אומר, רגע, אבל אני עושה את זה למען שמו באהבה, והקדוש-ברוך-הוא רוצה את זה, אבל מצד אחד, אבל אני מלכלך את עצמי כדי להוציא אחרים.

האם זה ראוי או לא ראוי?

לא.

במקום שאתה יודע שאתה סובל דהיינו עובר עבירה, אסור. לא אומרים לאדם,

תהה,

בשביל שיזכה חברך.

אתה צריך לעשות בדרך של מצווה, לא בדרך של עבירה.

לא עוברים עבירה בשביל שהשני יזכה.

הבנת?

זה לא בדיוק עבירה, זה בא לי,

לא, לא, לא, זה בא לי לגבי ביטול תורה.

תראה, עכשיו אתה הולך, לך תלמד, יותר עדיף.

לא, לא, לא.

קודם כול, הם מתנים לך תנאי שאתה צריך ללמוד ולעשות גמילות חסדים.

אז אתה חייב לעמוד בתנאי, כי על זה משלמים.

דבר שני,

עלייה רוחנית זה נכון, אדם צריך למלא את עצמו עד גבול מסוים,

שהוא יתמלא, יתמלא, ואחר כך ילך ויעסוק בצורכי רבים.

אחרת, אם הוא יסתובב כל היום, אז זה לא יתעלה אף פעם.

אבל מכל מקום, כל אדם יכול לעשות פעולות כאלה ואחרות, כמו שאני אמרתי, כן?

להתרים אנשים, אתה מבין,

בשביל מי ה-DVD זה לא בעיה,

שקל וחצי זה לא מסובך, וגם מי שאין לו יכול להתאמץ.

אבל ב-100 DVD מה שאפשר לעשות זה יותר ממה שתסתובב שנה.

גם אם וולפסטון ייתן המון כסף ומיליונים, מיליונים, מיליונים דולרים,

לא יגיע בחיים שלו למה שמסוגלות לעשות הקלטות והווידאו וה-DVD אצל אנשים, והראיה שזה מה שעובד בעיקר.

למה?

כי לא כל בן-אדם מוכשר לדבר ולא כל בן-אדם מסוגל להשפיע ולא מקל אחד מושפעים.

ואם הקב'-הוא נתן מתנה כזאת,

כשאפשר שאדם יראה DVD ויחזור בתשובה ויתעורר,

אז צריך לנצל את זה, וזה עולה פינאץ, גרושים.

אתה מבין?

אני אתן לך דוגמה.

בהרצאות שלי מגיעים כל מיני פעילים ורושמים אנשים שמעוניינים, המשך קשר וטיפול המשך וכו' וכו'.

בשלוש השנים האחרונות

למעלה מ-5,000 משפחות מטופלות בעקבות

אלה שבאים בהרצאות ולוקחים את השמות,

ומחבירים אותם לארגונים שכבר קיימים, כמו לב לאחים ואחרים,

שהם מקבלים כבר את האדם שמעוניין,

ומחברים את האדם המעוניין עם מי שמוכן לעזור לו.

אז התפירה הזאת לא מצריכה הרבה משאבים ולא הרבה כוחות.

אז צריך להיות חכם לנצל את הדברים האלה.

אז יש היום

כלים שניתן בקלות להגיע לציבור.

הנה, אני עכשיו מדבר, נכון?

כל העולם מסתכל עלינו עכשיו, אתה יודע?

כל העולם. זה באינטרנט משודר כרגע בלייב. אני נראה טוב.

לא רע.

ברגע שזה נגמר, תלך הביתה, אתה פותח את האינטרנט, אתה רואה שידור חוזר של מה שהיה פה הערב.

שידור חוזר. וזה נשאר שם לנצח,

ואנשים נכנסים ורואים.

לכן מושקע פה כל כך הרבה את רקע המצלמות.

כל זה מיועד בשביל לזכות את הרבים במצב

לייב אמיתי על המקום.

זאת אומרת, אנחנו משתדלים עד כמה שאפשר לזכות בכל רגע נתון.

אלה דברים שצריך לנצל אותם. אז לא צריך להשקיע הרבה משאבים ולהתאמץ ולעלות ולטפס. צריך רק להפנות.

אם אתה רואה חילונים, תפנה אותם לאתר שופר, שופר.net.

ייכנסו, יש להם את כל הווידאו, הכול בחינם. יש להם טייפ,

יש להם פרשת השבוע,

יש להם קיצור שולחן ערוך.

מה אין להם?

מאמרים בכל הנושאים.

העיתונים נמצאים שם חינם. גנזי-המלח, שמחולק

ביותר מ-4,000 בתי-כנסת בישראל.

זיכוי הרבים שאין כמוהו, בלי הפסקה.

יש טלקלל, אתה מצלצל לטלפון

ואתה שומע את הקלטות שלי. עכשיו השידור שלי, עכשיו מפה,

לא רק באינטרנט, גם בטלפון אתה יכול לשמוע עכשיו את כל השידור.

זו החוכמה, כמה אתה יכול לזכות בכל רגע נטול.

הבנת? אז אם אתה מתחבר לדבר כזה,

או אתה מפנה לדבר קיים, אין יותר טוב מזה. אני, אם ישאל אותי בן-אדם ברחוב,

תסלח לי, כואב לי פה, מה לעשות,

הוא אומר לו, קופת-חולים פה בפינה, תיגש.

מה אתה חושב, שאני אגיד לו, תראה לי איפה, אני אסביר לו, מה?

מה, זה לא התחום שלי.

יש רופא, אני אשלח אותו לרופא, גם זה עזרה.

בכל תחנת רכבת או תחנת אוטובוס יש מודיעין.

מה הוא עושה שם? הוא רק אומר, שם הקרון, הקרון הזה, האוטובוס שם.

זה מה שצריך לעשות.

יש רוקח,

נמצא בבית-מרקחת, אתה בא, מראה לו רצפט, הוא נותן לך את הכדור וזהו, ועם זה אתה הולך ונהיה בריא.

לא תמיד, אבל בדרך כלל.

הבנת?

אז אם תדע את הדברים האלה, תוכל להפנות לדברים קיימים, זו זכות גדולה.

הרב מוכן לעזור לי עם הדבר הזה, שאני הולך לקטט רגליים,

הרב מוכן לתת לדיסקים, לתת למשפחות.

אמרתי לך שיש שופר.net פתוח. אם אין להם אינטרנט.

אז הנה, מאות DVD תרמו, אני אתן לך, על הילי ועל הרסי.

הנה, תרמו הערב, אני אתן לך.

תיצור קשר אתנו וניתן לך.

בסדר?

מצוין. עוד שאלה קטנה.

קטנה.

לא, זו שאלה שאני חייב לדעת אותה.

אני יודע שכל הכוח הטמון בך,

הכול זה בזכות האישה.

אני יודע שאם היא מסכימה שתיסע לחוץ-לארץ ותכתת רגליים וכל זה,

תכל'ס, מי שסובל הכי הרבה ומי שמקבל את הזכות הכי גדולה זה האישה.

רציתי לדעת, כי אני יודע שהגבר משפיע על האישה,

איך הצלחת לעשות דבר כזה?

איך אני הצלחתי לעשות את האישה או איך היא הצלחה לעשות את ה... לא.

אני ככה יודע. אני יודע שגבר, יש לו כוח, משהו, הוא מכניס בבית, זה מה שקורה.

אני יודע שהרב ערן עשה איזה משהו, שהוא גרם שהאישה תיתן לו את האפשרות הזאת. מה אפשר לעשות בשביל זה? זה מסירות נפש גדולה, אני יודע. איך אפשר?

יש לי סרט כזה, אבל אני לא יודע אם הם מוכנים אתו. אתה מכיר את הסרט, רבי עקיבא? הוא מוכן.

נהרי.

יש סרט, אתה תראה משהו קטן, על רבי עקיבא.

הייתה לו אישה שעמדה מאחוריו, שהיא גרמה שהוא יהיה רבי עקיבא.

יש?

כן? אז תכף יראו לך.

אבל מכל מקום אני אגיד לך, צריך להיות נחוש בדרך שאתה הולך.

אם אתה נחוש בדרך שאתה הולך, ויודעים שזה אמיתי אצלך,

פחות יהיו לך מכשולות בדרך. אבל אם מרגישים שאתה לא אמיתי,

אתה מחפש רק לצאת החוצה,

להסתובב,

לפעול, להתרחק מהבית, אתה אוהב לעשות חסד בחוץ ולא בפנים,

אז יהיו לך קשיים עם האישה.

אבל אם רואים שאתה שם יד גם בבית וגם בחוץ, ורואים שאתה אמיתי ומתכוון

באמת לעשות את רצון השם,

בדרך כלל זה מצליח, והאישה בעצמה הופכת להיות חלק מתוך

המהלך הזה.

וברוך השם, באמת, השם זיכה אותי לאישה

עיריית שמים שעוזרת לי בכול.

אשריך ואשריה.

ואני רוצה שאנחנו נברך אותי ואת אשתי שנגיע למעלה כזאת, ואפילו יותר. אמן.

וגרמת לה להסמיק, כי היא רואה אותנו עכשיו.

היא נמצאת פה. היא לא פה, היא שם.

לא אשתך, אשתך. אה, הבנתי.

מה לעשות, מרוקאים.

מוכנים?

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת,

הוא מדפדף.

כן, בינתיים עוד שאלה.

הרב, ביקשתי ברכה.

מה ברכה למה?

להצלחה. דוד בן תמר ונעמי פנינה בתפרחה.

ונעמי פנינה בתפרחה יזכו לבנות ביתם בית על אדני התורה והמצוות והחסדים.

אמן.

תן לה שם למעלה.

כן, שם למעלה.

אני

מכירה מישהי שכרגע נמצאת בתהליך של התחזקות והיא נשואה כבר ארבע שנים, ובעלה לא הולך אתה באותה דרך,

ואין להם ילדים עדיין. מה עושים במצב כזה?

מה פירוש הוא לא הולך באותה דרך? לאיזה דרך הוא הולך? הוא מתנגד לדרך שהיא הולכת. הוא אומר שזה שטויות.

אני מאמינה שאתה מכיר את המצבים האלה.

לצערי כן.

הוא יסכים לראות DVD?

לא.

בעל גאווה כזה, משהו.

הוא מפחד להיכנס לזה.

את לא מדברת על עצמך.

אם אני הייתי נוסעה, הייתי עם כיסוי ראש כבר.

הבנתי. ואיפה הבחור הזה?

בבית עכשיו. ברור, אבל איפה זה?

בנהרייה.

ולמה הוא אומר שזה שטויות?

הוא בא מבית חילוני?

כן.

ההורים שלו חילונים לגמרי? כן.

איזה מוצא הוא?

אשכנזי ומרוקאי.

משהו עסיסי?

והיא חיה אתו והיא מתחזקת

והוא מפריע לה?

לא, הוא לא מפריע לה,

אבל הוא לא הולך באותה הדרך שלה.

וזה מה שמביא מחלוקת בחריסים. מה הוא כן מוכן לעשות?

הוא מכבד אותה והכול, את כל מה שהיא עושה,

אבל הוא לא מוכן לעשות מה שהיא עושה.

הבנתי. הוא לא מוכן לנוח בשבת.

לא.

הוא עובד בשבת?

לא.

אז מה הבעיה לנוח?

איפה היא נמצאת?

מידך?

קרוב אלי.

אפשר להעביר

לה את המיקרופון?

תגידי לי, מה הוא מתנגד בעיקר?

הוא לא מתנגד לזה. זאת אומרת, יש לו בסיס.

הוא בא מבית שהוא לא מתנגד. מה בעיקר הוא מתנגד?

הוא לא מבין למה צריך לעשות את כל הטקסים של הברכות ושל, טקסים?

כן. כך הוא קורא לזה.

זאת אומרת, זה מי אומר לנהג אוטובוס, תודה רבה, זה טקס.

אם אני אומר לקדוש-ברוך-הוא תודה רבה על המים, זה טקס?

תודה רבה שאני זקוף

ולא עם חטוטרת?

תודה רבה שאני רואה ואני לא סומא?

אני לא מבין מה הטקס פה.

אסור להגיד תודה?

מודה אני לפניך?

ברכות זה טקס?

אסור להתפלל?

כיפור הוא שומר?

כן. למה הוא עושה טקס כזה?

ולמה הוא בחר דווקא בצום, בשבת תוכנים,

ג'עלה וג'חנון,

דברים טובים, אז למה זה לא וצום כן?

אין לי מושג.

אני שואלת את אותה שאלה, אני לא יודעת למה. ומה הוא עונה?

הוא התחתן

בטקס.

למה הוא עשה את זה? הוא התחתן במצב מסוים, ו...

אבל בטקס דתי.

נכון. למה הוא עשה את זה?

כי הוא לא לגמרי.

הוא לא יגמר מחוץ לזה.

אבל נראה לי שהוא מפחד להיכנס לזה. או, זהו.

ואז הוא יצטרך לנוח בשבת.

נכון. הוא מפחד להפסיד את ה... מה?

שהוא ייסע בשבת? חייבים לסוע בשבת?

כן. מה?

שהוא ידליק חשמל בשבת? מה?

לא. זה היום היחיד שהוא טוען שיש לו לטייל בו. לטייל? יש שישה ימים.

לא, הוא עובד, הוא אומר.

הוא עובד. גם אני עובד. הוא עובד. כן. כולם עובדים. מה?

נכון. אני מסכימה אתך. אז לכן אמרו, יום השישי זה יום מנוחה.

איפה הוא גר? פה קרוב?

כן. אפשר להביא אותו?

לא. אין מצב.

אין מצב?

אולי נצלצל אליו.

אפשר?

מה המספר?

05,

כן. נפל 3,

כן.

5,

5,

49,

כן.

7,

כן.

1, 6. מה שמו?

ליאור.

הלוא, ערב טוב.

הלו. ליאור.

אין.

איך היו?

בסדר.

ליאור.

ליאור.

ערב טוב, מדבר עם לא נצחק, מה שלומך?

ליאור.

ליאור. ניתק.

באמת פחדן.

תפוס, הוא מצלצל אלייך.

יש לך פלאפון?

תיצרי אתו קשר, תשאלי אותו אם הוא מעוניין לדבר אתי.

בינתיים נעבור פה לבחור שכאן. יש לי עוד שאלה.

כן? עכשיו, חברה אחרת?

יש עוד מישהי שאני מכירה,

ש...

הבנתי שזו עוד חברה.

שעברה הרבה מערכות יחסים בחיים שלה, והבינה, כאילו,

דרך מערכות היחסים האלה אף פעם לא הצליחה באף מערכת יחסים, ותמיד היא נפגעה בצורה ממש חמורה.

התשובה היא מאוד ברורה, שהיא צריכה לחזור בתשובה,

והיא גם רואה את זה, אבל זה מאוד קשה לה.

והיא ממשיכה באותה דרך,

והיא לא מוכנה להשתנות. מה עושים עם מצב כזה?

אני חושב שהיא צריכה להמשיך כמו שהיא. זה על הכיפאק. סובלים תמיד. איזה כיף.

כאילו, היא נהנית לסבול.

זהו.

מה אמרתי?

יש כאלה שהם נקראים מזוכיסטים.

הם אוהבים לקבל כאפות.

מה לעשות.

תודה רבה. אפשר?

כן.

תודה. רציתי רק להגיד לך תודה רבה רבה,

על כל הזיכוי הרבים שאתה עושה ושאתה בא לפה,

ושהשם ישמור אותך.

אמן ואמן.

יש עוד חברה?

כן. הצלחת ליצור קשר עם ליאור?

גם לך הוא סגר?

תן לו בבקשה פה, הוא רוצה לשאול שאלה.

כן.

תעמוד רגע.

יש לי שאלה.

כן.

תעמוד, שכחת לעמוד.

ההורים שלי שומרים שבת,

אבל יש בעיה.

כל שבת יש סכסוך בבית בין ההורים.

הם שומרים שבת ויהיה סכסוך?

כן, הם שומרים שבת, אבל הם מסכימים לא ממש.

כתוב, לא תבערו אש

בכל מחשבותיכם ביום השבת. אסור שיהיה סכסוכים. זה אש.

מה אני צריך לעשות?

אני אשהיה שלום. הם רבים תעמיד כל יום שבת.

הם יושבים באותו חדר, באותו שולחן?

כן. אחד מול השני?

כן. אולי שהוא הפוך?

אני לא יודע.

מה הסיבה לסכסוך?

אני לא יודע.

אני יודע שכל שבת קבוע הם רבים.

מה הנושא? על מה הם רבים?

אם זה עצבים ממש, זה גורם גם לאישון.

מה גורם?

זה גם גורם שמדליקים סיגריה, אחד מההורים.

אופה, שומרים שבת עם סיגריות. אבל אם זה ממש, שיהיה לי כסף על זה ש... על זה אמרתי, לא תבערו אש בכל משמעותיכם ביום השבת.

הרב צודק, מה צריך לעשות? תגיד לי משהו.

מה הנושא שהם רבים? שהיא לא הכינה סלט או הכינה יותר מדי? מה זה? לא, אני לא יודע, זה כל מיני דברים.

דווקא בשבת? כן, כל שבת קבוע.

האמנתי.

אולי שכל אחד יאכל בנפרד?

אני לא...

אז אם אני אתן לך את העצה, מה זה יועיל אם הם לא ישמעו?

מה זה?

אולי אני יכול להביא להם את העצה.

יש עוד אפשרות.

יש עוד אפשרות, אתה שומע? כן, כבוד הרב.

שתגיד להם שבמצב כזה שאתה רואה דברים כאלה אתה מעדיף לעשות את השבת במקום אחר. אולי זה יגרום.

לא, אני לא עושה שבותות בבית.

אז איך אתה יודע שהם רבים?

אה, עם מה שעשיתי שבותות.

אולי מאז שאתה הפסקת להיות אתם הם לא רבים?

אני לא יודע למה. אני יודע שהם כל שבת מרבים. אולי הם רצו לגרש אותך?

מה השמות שלהם? אתה לא יכול לעשות כלום,

אבל מה השמות שלהם? אמנון ומרים.

לא.

אלמוג בן?

אמנון ומרים.

אמנון בן?

בן זרי.

זרי?

מרים בת פרלה.

מרים? בת פרלה.

בת פרלה. יזכו לשלום בית נאמן ואיתן מהרה.

תודה רבה.

תודה רבה.

שאלה יש לך?

שאלה? תן לה שם שאלה.

מה אם ליאור לא עונה?

אני מקווה שלא תריבו, אם יהיה ויכוח.

לא, ברוך השם.

אבל אני מוכן לדבר אתו גם במשרד.

אם הוא יסכים, אני אדבר אתו.

כן.

כבוד הרב,

אמא שלי גם כן חוזרת בתשובה.

היא פה, היא פה. הנה היא.

כן.

ויש לה בעיה אחת.

כן.

היא מפחדת להתמודד עם כיסוי ראש.

מה הבעיה?

אני לא יודעת.

מה פירוש בעיה? אני לא מבין.

היא רוצה והיא לא רוצה.

הבנתי.

אז כמה זמן זה מתחלק, רוצה ולא רוצה?

אפשר להגיד 70 ו-30.

הבנתי, אז זה טוב מאוד.

בשינה היא תישן בלי, וכשהיא תקום עם,

תראי, אני הולך עם כיפה ומעל זה כובע ויש עוד

מסר קוראים לזה, מסר,

ועוד אנטנה,

ואין לי שום בעיה עם זה.

עכשיו יש לי בקשה.

רגע, רגע.

אנחנו מדברים לאמא עכשיו.

ויש לי פה מטפחת ראש לבנה וצחורה,

שאם תשימי אותה, בעזרת השם, אני אתן לך ברכה.

וכל החשש שלך הוא בעצם איך תתקבלי בעיני הבריות.

זה לא בינך לבין עצמך, כי בינך לבין עצמך את רוצה,

הראיה שאת שואלת על כך.

אבל מה, איך תתקבלי, מה יגידו וכו', ושתשני קצת את התדמית שלך וכו' וכו', מה שבדרך כלל נשים חוששות משינוי.

אבל אני מאמין באמונה שלמה שאם תסיימי, תראי שזה מתאים לך יותר ממה שחשבת,

ותתרגלי לזה יום-יומיים, ותראי כמה ישבחו אותך יותר ממה שאת חושבת, שיגידו לך שזה לא מתאים.

ובעזרת השם, מכאן והנה תזכי ששכינה תשרה על ראשך.

תודה.

מה את אומרת?

אני את הראש מכסה שישי-שבת.

רק שישי-שבת.

קודם כול זה מצוין.

ובראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי.

עוד לא.

נכון.

לכן אני מציע לך.

מה את עובדת?

בעיריית נהרייה.

טוב מאוד. קידוש השם גדול ייכנס לעירייה כך.

אני חושב שזה מעשה אמיץ ביותר, ומגיע על זה קידוש השם גדול.

את פוחדת שיפטרו אותך?

לא, ממש לא.

אני מבטיח לך שלא יפטרו אותך.

לא פוחדת.

אז מה אכפת לך לשים ולמצוא חן בעיני הקדוש-ברוך-הוא שיברך אותך

בברכות רבות?

הבת שלך מעוניינת שתרחם כיסוי ראש?

היא כן.

אבל יש לי עוד שני בנות שקצת עושות לי...

מה פירוש?

את האמא או הם?

את צריכה לתת דוגמה?

מה אם בעלך יסכים?

אני גרושה.

אז יותר קל? לא צריך לשאול אותו אפילו.

נו, אז אתם שתיים על שתיים.

ואת האמא, יש לך זכות וטו?

לא. אני חושב שכדאי לך, כי הערב

זה ערב גדול, וזה קידוש השם בפני רבים,

וברכה שהחיינו על זה יכולה להפוך את מצבך לטוב יותר בזכות קידוש השם.

הנה מישהו מציע אפילו שידוך?

כבוד הרב, יש לי רק בקשה.

יש לי הר בן שנתיים.

והוא צריך לעבור ניתוח בחודש שישי.

כן.

הוא נולד עם חיך שסועה.

אם אתה יכול רק לברך אותו. בשמחה רבה. מה שמו? עילאי אברהם. עילאי אברהם.

עילאי אברהם.

בן רבקה.

בן רבקה יצליח בניתוח.

כן.

והאמא תזכה, בעזרת השם?

אני אשם לך מוזיקה במיוחד. בבקשה.

חבר הכנסת עילאי אברהם.

אשרייך, אשרייך, אשרייך.

אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשרי

איזה זכות, איזה זכות.

אוהד, תלמו את הקהל.

נהרי, תן קהל.

תראה את הקהל, מוחא כפיים, תיושב בענידה.

צ'רי רממי רממי רממי רממי רממי רממה.

צ'רי רממי רממי רממה החממה.

אז הכו ברוך,

תשמע השם בשם האימא שניתן לך ברכה.

רבקה בת-אסתר.

רבקה בת-אסתר, השם ייתן לך נשיאות חן ועיני אלוקים באדם,

ותצליחי במעשי ידייך.

אהה! תודה רבה.

אנחנו עוברים כרגע לסרט של רבי עקיבא לכמה דקות,

כמו שהבטחנו. בבקשה, לכבות את האורות.

תודה.

אני רוצה לספר לכם סיפור קצת מרגש.

וזה יהיה הסיפור האחרון.

אתם יודעים, הזכרנו את רבי עקיבא.

רבי עקיבא בתחילתו היה עמארץ.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם סיפור קצת מרגל.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נא לספר לכם סיפור קצת מרגלית.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נא לספר לכם סיפור קצת מרגלית.

חברי הכנסת, נא לספר לכם סיפורים של דברי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה,

נכבדה,

נכבדה,

אין אפשרות?

אין אפשרות.

נתן מעביד, נכון.

יש לך שאלה?

בטוח שאלה?

תן לו שאלה פה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת,

תרים את היד.

אם אפשר לקום, תודה.

טוב, כבוד הרב, השאלה שלי היא כזאת,

היה לי קצת קשה חלק מהדברים שהרב אמר.

יש לי קצת רקע,

כלומר, ידע ביהדות, וקשה לי לקבל את זה שבן-אדם נכנס לגיהינום ולנצח נצחים. שמעתי דעות כאלה, אבל אני יודע שיש גם דעות אחרות,

שבן-אדם לא יכול להישאר לנצח בגיהינום גם אם הוא היה הכי רשע, כי כתוב,

גיהינום קלה והם אינם קלים.

זאת אומרת, הם קיימים.

גם לפי שיטת,

איך קוראים לו, זה שכתב את שער הגמול,

הוא טוען שהם נשארים באותה נקודה של העונש.

אני ראיתי למשל את דעתו של רבי אליהו דיבידס, שכתב את ראשית חוכמה,

שהוא טוען שבסופו של דבר כתוב שם במסכת גיהינום שהם נמחה להם, ואחרי הרבה זמן שהם נמצאים שם, נמחה להם.

זו לא רק השאלה, יש לי עוד איזה המשך, אבל, רגע, מה ההחלטה? החלטת לקחת, לא, לא. אני רק רוצה לדעת איך הרב יכול להגיד שבן-אדם נשאר נצח נצחים בגיהינום.

הבאת את הרמב״ם בלי שתדע שהוא כתב את שער הגמול שאומר כך.

הרמב״ם פוסק כך שיש רשעים שהם עובדים ונידונים לעולם ולעולמי עולמים.

הגמרא אומרת שאש גיהינום תכבה ואישם לא תכבה, זה פסוק.

והיו לדיראון עולם, כך אומר גם הזוהר הקדוש, ואין מה לעשות, זה מה שיהיו כאלה שלא יצאו.

אבל הרמב״ם לא למד קבלה, הרמב״ם לא היה מקובל.

הרמב״ם ידע הלכות והסתירו ממנו. אתה יודע,

הגמרא זה גם כן לא קבלה,

אף-על-פי שבדבריה מקופלים הרבה דברי קבלה,

אבל צריך לדעת שהגמרא אמרה ככה, וזהו, זה הפסק שלנו, זה תורש בעל-פה מה שקיבלנו. אז איך אנחנו מפרשים את זה שמקובלים גדולים אחרים ועצומים,

אפילו הארי הקדוש, צריך להבין את זה. גם הארי הקדוש אומר שיש כאלה שנידונים לעולם ולעולמי עולמים. פירושו של דבר שחלק הנפש שלהם נחרט. רוח ונשמה לא נחרטים, אבל יכול להיות שנפש רשע תיכרת לחלוטין.

ועל זה נאמר בתורה, תיכרת הנפש ההיא, עוונה בה.

כל זמן שעוונה בה,

יהיה לה שני כרת, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. מה לעשות?

על איזה עבירות מדובר, אם מותר לדעת? הרבה עבירות קשות ונוראיות שאין להן חלק לעולם הבא. אז איך הרב מסביר את זה שהסבא של רבי דוד בצרי היה אחד מהמקובלים הגדולים,

והוא תיקן נשמות של אנשים שעשו דברים שאי-אפשר בכלל לתאר? אני אפילו לא ידעתי את זה, אבל שבתאי צבי, אתה מדבר על משהו אחר. אתה מדבר על אנשים שמגיעים לידי תיקון, בין על-ידי עצמם ובין על-ידי אחרים.

אבל מי שמגיע לתיקון אז הוא מתוקן, אבל מי שלא מגיע לתיקון אז הוא לא מתוקן. אז רגע, מי סיבב את זה שיתקנו את שבתאי צבי?

שבתאי צבי, שאני לא ידעתי אפילו למעשים שלו, אבל לפי מה שאני שמעתי,

אני לא יכול להגיד את זה אפילו, הכי טוב, שאל תגיד, הכי טוב. אבל מעשים נוראים, נוראים מאוד מבחינת ההלכה, ועובדה, ותיקן אותו, איך קוראים לו זה שכתב את הלכת יהודה, רבי יהודה טאיאל.

בסדר, הדברים לא פשוטים כמו שאתה חושב, אבל לא חשוב.

מכל מקום יש כאלה שלא יתוקנו והם הישם תחבא והם לא יכבו. זאת אומרת, יש הגינון תחבא והם לא יכבו.

מה לעשות?

אז רגע, אני רוצה לשאול, איפה פה העניין הזה של הכול לטובה?

רבנו נחמן מברסלב אומר,

תן חיוך, הכול לטובה.

נכון? משמע שהכול בסופו של דבר מגיע לטוב.

אז איפה מגיעים לטוב הזה? זה הדבר העיקרי שמאוד מאוד מפליד אותי. הטוב זה שלפעמים יוצא טוב מעצם זה שהאדם היה רע וקיבל עונש, ואחרים בזכות זה הבינו עד כמה לא כדאי להיות כמוהו, וזה טוב גדול.

טוב גמור.

לפעמים אדם משמש דוגמה,

והדוגמה הזאת גורמת טוב לאחרים.

אז, אז, למה כתוב בתורה, למען יראו וייראו?

ממנו ראו ויתייראו.

אז הוא יוצא שהוא יפסיד.

הוא יפסיד בתוך הסח הכלל שעם ישראל הוא הפסיד. אם הוא עשה ומעשיו כן, ככה הוא עשה.

המגדף שאנחנו קראנו עליו

בשבת הקודמת,

אז אנחנו רואים שהוא איבד את העולם הבא בזה שהוא גידף, יצא מקלל.

ומה עם אלה שאין להם חלק לעולם הבא? עליהם הרב דיבר לפני כן. יש כאלה, נכון, שאין להם חלק לעולם הבא. מה המשמעות של זה? אני קראתי במדרש תלפיות, שהם לא יקומו בעולם החמישי שנקרא עולם הבא.

אני קראתי במדרש תלפיות שאין להם חלק לעולם הבא, משמע אין להם את החלק שייעדו להם. אבל יש להם בכל זאת איזה חלק אחד,

חלק קטן, כמו אני שמונח על שולחן חברו. אמרתי, תשמע את הקלטת שלי,

למדתי את כל הקלטות, ובכל זאת אני יודע שהרמח״ל בקלח פתחי חוכמה אומר שבסופו של דבר הוא מדבר גם על העניין הזה של הוא בחרת בחיים.

הוא בחרת בחיים לפי מה שהקבלה אומרת, הסוד,

אין הכוונה שבן אדם צריך לבחור, זה לפי הפשט, אבל לפי העומס...

בסופו של דבר, לפי מה שהרמח״ל אומר, האדם נבחר או בכוח או בתשובה.

יפה.

והרמח״ל אומר שלעולם הבא יש כאלה שלא יגיעו,

והם יהיו בגן-עדן ובגיהנום, כי יש חמישה עולמות, העולם השני זה עולם הנשמות,

והעולם החמישי זה העולם הבא.

ועל זה נאמר יש לו חלק לעולם הבא או אין לו חלק לעולם הבא,

לעולם החמישי.

פרי עץ חיים של ה...

מה, נעבור עכשיו את כל הספרים? פרי עץ חיים של הארי הקדוש,

יש לנו רב שמלמד גם, בין היתר, פנימיות התורה,

והוא אומר,

הוא אפילו השתמש בלשון שאני לא הייתי משתמש בה, אבל הוא אמר

שהוא מבטיח לכולנו, כשהיינו סביב לשולחן,

שאנחנו נגיע למדרגה, הוא הגזים, הוא אמר עוד הארי הקדוש.

זאת אומרת, למדרגה המקסימלית שנוכל,

רק השאלה היא אם זה יהיה בתור אחרי כל החשבונות או שזה יהיה ב... הוא באמת הגזים. הוא באמת הגזים, גם אני חושב.

אבל השאלה היא אם כולנו נגיע לתיקון או לא, זאת השאלה. לא כולם מגיעים לתיקון, זה תלוי במה שהם יעשו.

יש גלגולים שמתקנים בעל כורחם, זה משהו אחר, אבל לא כולם יזכו לאותה דרגה,

אחרת כולם היו כנשמת משה רבנו, ואין דבר כזה.

אז למה חלק כן יגיע לתיקון? לפי מעשיהם, לפי מה שהכשירו את עצמם.

אחרים יגיעו לגלגול ואחרים לא. לכאורה זה יוצא איפה ואיפה. לא.

לפי החשבון שהשם יודע, מה צריך לעשות עם כל נשמה לפי ההכנה שהיא הכינה בעצמה.

תהיה בריא.

זה בסדר? אפשר לראות סוף-סוף את הסרט?

כן?

בבקשה.

ואני רוצה לספר לכם סיפור קצת מרגש,

וזה יהיה הסיפור האחרון.

אתם יודעים, הזכרנו את רבי עקיבא.

רבי עקיבא,

בתחילתו הוא היה עם הארץ.

רחל, בתו של כלבה סבוע, החליטה לקחת לחתונה דווקא את הרועה,

רועה הצאן של אביה.

כמובן ששוד ושבר נפל בביתו של כלבה סבוע, אחד מעשירי ירושלים,

והוא כמובן ניסה להניא אותה.

זה לא עזר.

היא התעקשה שהיא רוצה להתחתן דווקא עם עקיבא,

ואחרי כן הוא הדיר אותה מנכסיו,

והם יצאו החוצה, הם התחתנו.

והם חיו בעניות גדולה,

היו ישנים על קש ומתכסים בקש.

עקיבא, היה מבטיח לה, רחל,

הגיע עוד זמן שאני אתן לך מטבע של ירושלים, של זהב.

וכך

הם ממשיכים בעניות ובדוחה, כי היא עזבה בית מלכים,

בית של אחד מעשירי ירושלים.

היא מוותרת על הכול,

כי היא מאמינה שהאיש הזה, שהוא עם הארץ,

יש לו מידות טובות,

ועם מידות טובות כאלה אפשר לבנות.

מתחתנת,

נולד לה עם ילד,

מגיע גיל שצריך לקחת אותו לתלמוד תורה,

ואז רחל שולחת את עקיבא עם הבן לתלמוד תורה,

ושם כשהוא לוקח אותו

הוא לא יודע שום דבר,

והוא מתחיל ללמוד עם הבן א', ב',

את ההתחלה, את היסודות.

ופתאום התחילה נפשו לחשוק בתורה,

והבן לתאר מסייעים לו.

ובאחת הפעמים שהוא הולך,

הוא רואה דבר מתמיה.

הוא רואה טיפות של מים שנופלות על סלע,

ובמקום שהטיפה נופלת יש חור.

הוא עומד, משתומם ואומר,

מה הוא אומר?

אבנים שחקו מים?

אבנים, את האבנים שחקו מים?

איך ייתכן? מה כוחה של טיפה לעשות רושם בתוך סלע?

אז הוא עומד ומתבונן,

הוא מנסה להבין כיצד ייתכן שטיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושה חור בסלע.

היה קשה לו להבין

איך זה יכול להיות טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע.

אבל הוא הבין שטיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע. למה?

כוח ההתמדה

של טיפה

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

יכול לעשות חור בסלע.

אז הוא למד קל וחומר.

אם טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

יכולים לעשות חור בסלע?

קל וחומר בלבו של עקיבא.

ואז

הוא מבין שללמוד אפילו מעט,

אבל בקביעות,

כמו שאמרנו, טיפה,

ועוד טיפה.

זה יכול לגרום שהאדם

יגיע למשהו.

לבוא להרצאה ולשמוע שפריץ של שעה-שעתיים,

זה לא עושה הרבה,

אבל קביעות של תורה כל הזמן זה עושה.

עוזר הביתה, מתפעל,

ומספר לאשתו,

ואשתו אומרת לו, חשקה נפשך בתורה,

אני מוכנה ליטול עלי את העול של הבית.

אני אדאג

לילדים,

חינוכם,

ואתה אצא לדרך.

לך ותלמד תורה.

כשתחפוץ, תחזור.

עלי.

עקיבא יוצא לדרך.

12 שנה נעדר מביתו.

12 שנה רצופות,

לא מכתבים,

לא שליחים,

שום דבר.

ואתם תארים לכם,

בת של אחד מעשירי ירושלים,

כמה שליחים שלח לה אביה ואמה

בשביל להניא אותה ולומר לה, ראי, זה עם הארץ,

איזה מידות טובות הזניח אותך, עזב אותך,

השאיר אותך כאלמנה ובנית יתומים.

הלך, לא שליח, לא שלום, לא מכתב, לא כלום.

12 שנה?

זו תורה? ככה לומדים?

היא מתעקשת בשלה.

אחרי 12 שנה הוא חוזר לביתו,

וכשהוא נכנס יהודים יקרים לחצר הוא שומע רשע שאומר לאשתו,

את רואה?

בעלך עם הארץ.

עזב אותך.

הפסדת את הורייך, הפסדת משפחה, הפסד כסף וכבוד.

את חיה בדוחק ובעוני.

מה יש לך מזה?

עזבי הוא.

הוא גומר,

ושומע עקיבא

שאשתו עונה לאותו רשע ואומרת,

לו היה שומע אני,

היה הולך עוד 12 שנה.

הוא שמע,

הסתובב והלך.

עוד 12 שנה.

לא נכנס,

לא עמלה שלום עליכם,

לא נתן סטירה לחיסול חשבונות לרשע.

שום דבר.

הסתובב והלך עוד 12 שנה.

אחרי 12 שנה יהודים יקרים

הוא חוזר הביתה

כרבן של כל ישראל,

גדול הדור, מלאך אלוקים.

כל התורה שבעל-פה שיש לנו, של רבי עקיבא,

מגיע עם 24,000 תלמידים,

תנאים קדושים,

שקטת שבהם חיי מתים,

ומתלמידיו רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס.

הוא חוזר לעירו.

יהודים יקרים ששומעים שרבן של כל ישראל מגיע,

יוצאים באלפיהם וברבבותיהם וממתינים לו.

והוא מגיע עם תלמידים,

הישיבה הכי גדולה שהיתה אי-פעם,

תנאים קדושים.

הוא מגיע,

ושתבינו מה היתה מדרגתו של רבי עקיבא באותה שעה.

כשעלה משה למרום

וראה את הקדוש-ברוך-הוא כותר כתרים על קוצו של ליאוד, שאל אותו, למה זה לך?

אמר לו, עתיד להיות עקיבא בן יוסף

שידרוש תלי-תלים של הלכות?

על קוצו של ליאוד.

ואז

יהודים יקרים,

באותה שעה

אומר משה רבנו

לקדוש-ברוך-הוא,

אם יש לך אדם גדול כזה בעולם,

למה אתה נותן תורה על-ידי?

מבין משה רבנו שרבי עקיבא, ראוי יותר ממנו ליתן את התורה על-ידו לישראל.

אז שנבין,

אם משה רבנו מבין

שרבי עקיבא,

ראוי יותר ממנו ליתן תורה לישראל,

מי היה רבי עקיבא?

ואכן,

משה רבנו זכה רק ל-49 שערים,

ורבי עקיבא זכה לשער ה-50.

זה רבי עקיבא, ורבי עקיבא חוזר.

בין כל ההמונים ממתינה לו אישה צנומה, קטנה,

רדופה,

ושנות סבל רבות,

ביזיונות וחרפות

ועוני.

ממתינה לו בין כל הקהל.

והיא נדחפת, מספרת הגמרא,

ודוחים אותה הצדה ואומרים לה,

זה לא מקום לנשים.

והיא מתאמצת,

והוא לא שכח אותה.

ובין כל הקהל,

בין כל הקהל יהודים יקרים,

הוא מבחין בה,

הוא מסמן בידיו לאנשים שלפניו לפנות מקום.

הייתם צריכים לראות זאת כקריעת ים סוף,

כולם זזים הצדה.

ויש שביל,

ובקצהו עומדת אישה קטנה וצנומה שהמתינה לבעלה 24 שעה.

הוא מתקרב אליה, וכולם שואלים, מי זאת? מי זאת?

מי זאת?

עד שהוא עומד לידה,

וכולם שומעים משפט היסטורי קצר,

כל התורה שלי ושלכם, שלה היא.

אתם תארים לכם דבר כזה, יהודים יקרים?

כל התורה שרבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר וכל התלמידים ורבי עקיבא מאז ועד סוף הדורות,

כל זה התורה של האישה הזאת שהמתינה לבעלה בנאמנות 24 שנה.

יהודים יקרים,

אני אומר לכם הערב דבר,

כל החזרה בתשובה

שלי ושלכם,

של אשתי היא.

22 שנה.

22 שנה להמתין עד השעות הקטנות של הלילה,

לגדל את הילדים.

זה לא דבר פשוט.

תודה רבה.

כן,

שאלה אחרונה לסיום.

תן לה שם.

שלום, כבוד הרב.

אני באה ממשפחה שהשורשים ממש ידעתיים.

אני פעם הייתי ממש חזקה בדעת.

ממש הכול מכוסה וממש

חזק בתוך הדת, ורק סבלתי.

את זה אני לא אוכל לדעת. למה?

אני מאמינה שכנראה זה מה שהוא רצה.

והשאלה היא,

מה הפירוש של המשפט

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?

צדיק

ורע לו.

אם נשאל צדיק אם רע לו, הוא יגיד, לא רע לי.

רשע וטוב לו,

יכול להיות שהוא יגיד שטוב לו,

אבל זה באופן זמני.

עכשיו, צדיק ורע לו, אם אנחנו רואים שרע לצדיק, זה אנחנו רואים.

אם אנחנו רואים צדיק שסובל,

אז מנקים אותו בעולם הזה מקצת עבירות שיש לו בשגגה,

כדי שיצא מן העולם הזה ישר לגן-העדן.

רשע,

טוב לו, זה מה שאנחנו רואים,

זה כי על מעט זכויות שהוא עושה מגיע לו שכר, וחייבים לשלם לו.

אז נותנים לו שכר פה וכל העונש שם.

לכן כתוב, איש בער לא ידע,

חוכסי לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב

ויציצו כל פועליהוון? איך הם מצליחים, הרשעים?

להישמדם עד העד.

כיוון שהם נשמדים עד העד,

וכיוון שנותנים להם שכר בעולם הזה, לכן טוב להם כאן ורע להם שם.

אז אתה יכול לבקש להסביר לי איך זה שאני אמש באה משורש דתי או חזק,

והייתי ממש דתייה לגמרי, ורק סבלתי.

וכשקצת נחתתי התפילותי יותר טוב.

אני אסביר לך, פשוט מאוד.

כשהיית בסדר, יצר הרע הפריע לך,

כיוון שהוא לא רצה שתהיי בסדר.

אחרי שאת לא בסדר,

אז הוא תומך בך, כי הוא מעוניין שתשארי לא בסדר.

אבל הוא מכין לך, את יודעת, לא גן-עדן, אלא בדיוק הפוך.

זה התפקיד שלו.

מי שהולך בדרך טובה, הוא משתדל להפריע לו.

מי שהולך בדרך רעה, הוא דווקא עוזר לו. לא לזה אני מתכוונת. כאילו, אני,

הצררה שלי, אני ממש חלש אצלי, ממש חלש.

אני לא מראה את זה כל כך, אבל אני ממש שולטת בזה.

כאילו,

אני למדתי בבתי-ספר חרדיים, והכול.

סתימה שלך מתפללת כל הזמן.

ועכשיו? חיידים כל הזמן. ועכשיו?

רק סבלתי כל מיני, לא יודעת. ועכשיו? ועכשיו פחות, כי אני די מפחדת מזה, כי עברתי הרבה דברים, כאילו, ממש רעים. בואי תביני, ממצוות

לא נהיה רע.

מעבירות נהיה רע.

לא, לא טיפוס של עבירות.

לא, לא אמרתי שאת עושה. אני ממש חזקה. ממש יש לי אמונה, ממש חזקה. אני מאמינה בזה שכל מה שקורה לי, לא משנה מה,

בזה שאני עולה, בזה שאני יורדת, כל מה שקורה פה לאדם זה רק בידיו. אז למה נחלשת?

כי, לא יודעת, זה די אישי.

בסדר, אז לא היית צריכה להגיד לי. בסדר.

מכל מקום, מה שמך?

נעמי. נעמי אביגיל, בת חנה אסתר.

נעמי אביגיל, בת חנה אסתר, השם יחזק אותך, ושלא יהיו לך

שום ייסורים ושום צרות ושום בעיות, ותרביי רק נחת ותבני בית נאמן בישראל. בהצלחה מרובה.

מי שרוצה, בעזרת השם יתברך ציצית,

יכול לבוא לקדמת הבמה, ניתן לו,

ומי מהנשים שמעוניינת בכיסוי ראש,

ניתן לה.

אמנון.

לרדת, לרדת.

חבר'ה, לרדת מהבמה בבקשה.

לרדת מהבמה, לרדת מהבמה.

לרדת מהבמה.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו

אנחנו אוהבים אותך,

אנחנו אוהבים אותך

‫אנחנו אוהבים אותך,

‫אנחנו אוהבים אותך, ‫אנחנו אוהבים אותך,

‫אנחנו אוהבים אותך, ‫אנחנו אוהבים אותך,

‫אנחנו אוהבים אותך, ‫אנחנו אוהבים אותך.