נהריה - תרסיס נגד שינוי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה

תל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-אל-

איי-איי-איי!

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה איי-ליילה א

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי או

הוא ירד וינגור אלו, יו יו יו יו חזק.

חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק

בשם הלילה ברחמבו ירוויח.

ערב טוב. בעזרת השם, נעשה ונצליח. מה השם הלילה ברחמבו ירוויח.

כל ההמתנה הארוכה הזאת הייתה להתחבר לעולם. עכשיו השידור באינטרנט לכל העולם.

הערב הזה בחסות שורשים בהנהלת הרב מרדכי קורקוס.

בן-עילוי נשמת

שלושת החיילים שנהרגו לפני שנה, מנוחתם עדן, ניר נג'ולה,

ירון לביא וצביקה קויפמן, זיכרונם לחיי העולם הבא.

וייבדל לחיים טובים.

להצלחת מאיר בן-חנה בן-חמו במשפט מהרה.

כן, יהודים יקרים, אנחנו נפתח

בכמה דברים קצרים,

ולאחר מכן ניתן אפשרות לשאלות

ותשובות לקהל היקר שיושב כאן.

פרשת השבוע,

חטא העגל,

דבר מדהים.

עם ישראל,

אחרי ששומעים בסיני, אנוכי השם אלוקיך,

אשר הוצאתיך מארץ מצרים בית-העבדים,

עושים עגל.

מי עושה עגל? הערב רב,

האספסוף שמתלווה עליהם,

בהם אומרים, אלה אלוהיך ישראל, וכל זאת

מפני שבושש משה,

לפי חשבונם לרדת בזמן שהוא אמר. בושש בא שש, באו שש שעות שהוא אמר שהוא יבוא, והוא לא הגיע.

והם לא ידעו שהחשבון של אותו יום שהוא עלה,

אין ללא אמו,

צריך לילה ויום, לילה ויום, ארבעים יום וארבעים לילה,

והם טעו ביממה, ביום אחד.

אם כן, היו צריכים

להמתין עוד קצת,

וכיוון שלא,

יצר הרע הוא השטן,

הוא מלאך המוות,

עשה הכול בשביל לדחוק אותם,

לא הצליח בטענותיו הראשוניות, עד שראה להם את מיתתו של משה פורחת באוויר,

ומלאכים מלווים אותה,

וכולם הצביעו ואמרו, זה משה האיש?

לא ידענו מי היה לו.

זה משה האיש. הצביעו באצבע ואמרו, זה משה האיש? ראו את מיתתו באוויר.

ואז הרגו את חור, שניסה לעכב בעדם,

ואפילו על אהרן אימו, ואהרן, כדי לדחותם, עיכב אותם ביום אחד, אמר להם, טוב,

מחר חג לשם.

בינתיים תפרקו את הנזמים וכל מה שיש לכם,

מתוך תקווה שהם גם לא ייתנו את הזהב,

וגם עד שיעשו,

אז ממילא כבר יבוא משה רבנו.

אבל יצר הרע, השכימו תמקום וישכימו

בבוקר ויעלו עולות,

והספיקו לעשות עגל לפני.

והעגל נעשה על-ידי טס

שהחזיק מיכה,

ומיכה לקח את הטס הזה ממשה רבנו, שבעזרתו

הוא העלה את יוסף מהנילוס לפני שיצאו ממצרים. יוסף ציווה שייקחו אותו אתם, לא ישאירו אותו במצרים,

יקברו אותו בארץ-ישראל,

והוא לא ידע, משה רבנו, היכן הוא טמון.

המצרים טמנו אותו בנילוס כדי שיתברך הנילוס

על-ידי זה שהצדיק טמון שם.

בסרח בת אשר גילתה למשה רבנו,

והוא לקח טס,

מתכת, וכתב עלה שור,

שיוסף ממשל לשור,

ואז ארונו של יוסף צף,

וייקח משה את עצמו את יוסף עמו,

ומיכה לקח את הטס הזה,

ועם הטס הזה עלה שור יצא העגל הזה,

והעגל היה מדבר,

וגם הוא היה אומר, אנוכי השם אלוקיך

שרוצאתיך מאז מצרים.

קיצורו של דבר היה בלבול גדול,

משה ירד,

ורעיית העם ורעו,

ושווה

את הלוחות וההמשך ידוע.

אבל הרבה פסוקים יש בפרשה שבהם הקדוש ברוך הוא כמעט ולא מזכיר את חטא העגל אלא את זה שהעם הוא קשה עורף.

ויאמר השם אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא.

זאת אומרת עיקר הטענה שהעם הזה הוא קשה עורף ואם הוא קשה עורף

אין ברירה אלא לכלות אותם.

כליה לגמרי.

ואעשה אותך לגוי גדול.

אני הולך למחוק חס ושלום את כולם

כמו שהיה במבול,

ואני אתחיל את העם הזה מחדש ממך ומיוצאי חלציך,

כמו שהתחלתי למנוח את העולם מחדש.

ומשה רבנו כמובן לא מסכים

ומפייס את הקדוש-ברוך-הוא,

40 יום ו-40 לילה נוספים,

בה התנפל

על השם בעת ההיא.

והקדוש-ברוך-הוא אומר, סלחתי כדבריך.

אבל עיקר הטענה הייתה,

קשה עורף.

מה הבעיה עם קשה עורף?

קשה עורף פירושו של דבר שהוא לא מכיר בחטא.

מי שלא מכיר בחטא במה שהוא עשה לא יכול לשוב בתשובה.

ואם אין תשובה, אין תקנה ואין רפואה.

ואם כן,

אחת דעתו להמית.

לא יועיל שום דבר.

חכמים, זיכרונם לברכה, בגמרא ביומה אמרו,

ראשונים שנתגלה עוונם, נתגלה קצם.

בבית ראשון חטאו,

והראשונים

נתגלה עוונם, הם ידעו שהם חטאו בשלוש עבירות חמורות ביותר, שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות.

אבל כיוון שהכירו בחטאם, נתגלה קצם,

ואכן, אחרי 70 שנה הם עלו מבבל, אחרי הגלות,

ובנו בית שני, בית-מקדש שני.

אבל אחרונים, שלא נתגלה עוונם, לא נתגלה קצם.

אלה שהיו בזמן בית שני,

ובית שני גם חרב.

לא נתגלה להם העוון שלהם, דהיינו, לא הייתה להם הכרת החטא

כדי לתקן את מה שפגמו,

אז לא נתגלה קצם, והנה, עד היום אנחנו בגלות הארוכה למענם אלפיים שנה.

אבל חכמים בעצם גילו לנו ואמרו לנו שבית שני חרב על שנאת חינם,

אז הנה, היום אנחנו יודעים שהבית חסר לנו בגלל שנאת חינם.

למה אנחנו לא מתקנים את זה?

אם אומרים לנו במפורש, לא צריך להכיר כלום, אומרים לנו במפורש שזו שנאת חינם,

ובגלל שנאת חינם חרב הבית,

אז אנחנו היינו צריכים פשוט מאוד להשכיל

ולהפוך את הקערה על פיה, מה שנקרא, ולהפגין אהבת חינם.

אם נפגין אהבת חינם אחד לשני,

אז בעזרת השם נתקם את הפגם, וממילא ייבנה בית שלישי ואחרון.

אבל כנראה זה לא כל כך פשוט, כי גם אם אומרים לנו,

אז אנחנו לא כל כך מהר משתנים.

אפשר שמא נאמר ששנאת חינם זה שנאה ממש, כאילו אחד מסתכל על השני ושונא אותו?

שנאת חינם?

שנאה ממש? לשנוא סתם את האנשים, לשנוא את הגופות של האנשים?

אני לא יכול להיות במחיצתו,

אני שונא אותו, אני סולד ממנו?

זו שנאת החינם.

בדורנו היום אנחנו רואים שיש שנאת חינם כזאת,

אבל בזמן לבי יונתן אייבשיץ,

לפני מאות שנים ספורות,

הוא אמר שזו לא הייתה שנאת החינם שבגללה חרב הבית.

כי עם ישראל הוא עם סגולה,

שביחס לכל אומות העולם, העם הזה חי בחיבור ובאחדות,

אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד,

ואם יש חלילה אבל, כולם משתתפים בצער, ואם יש שמחה, כולם משתתפים, ואם צריך לעזור, וגמַחים, בגמילות חסדים,

וכל מה שרק תרצה, רק בעם הזה תמצא,

ובכמויות לאין שעות.

סליחה.

אז זה לא על שנאת חינם שדיברו עליה חכמים, זיכרונם לברכה.

מהי שנאת חינם, הוא אומר?

שנאת חינם זה שאחד רואה את חברו חוטא,

עובר עבירה,

ואתה לא מתקן אותו,

אין לך שנאת חינם גדולה מזו.

זאת אומרת, חבר שלך יכול לזכות לגן-עדן,

ואתה לא מטריח את עצמך אפילו להוכיחו ולהובילו לחיי העולם הבא, לזכות

בגן-עדן,

ואתה מניחו לרדת לשאול תחתית.

יש לך שנאה יותר גדולה מזאת?

בנקן, בכמה מילים

אתה יכול להשפיע, להדריך, לכוון חבר,

ואתה לא טורח.

אתה יכול להגיד לו,

תשמע,

יש לך לכלוך פה על החליפה, תנקה את עצמך,

או אפילו לגשת ולהוריד לו,

אפילו לתת לו כמה דפיקות.

זה אין שום בעיה, זה הוא יעשה.

הוא יכול להגיד לו, תשמע, יש לך מכה פה באוטו?

הוא יודה לו.

הוא יעיר לו כל מיני הערות בחיצוניות, בגשמיות.

הוא ייתן לו עצות איך אפשר להרוויח פה, איך אפשר להימלט משם,

איך אפשר להתחמק מתשלום, איך אפשר זה,

איך משיגים שיחות חינם.

אם יש קומבינות להודיע לו כמה, אז הוא גם יודיע לו.

לדברים כאלה אין בעיה.

אבל בוא תגיד לו איזה דברים לתיקון הנפש,

לפנימיות, לרוחניות,

זה לא.

זה שנאת חינם, אומר רבי יונתן אייבשיץ.

אז מה זה עם כשהעורף שהיה אז,

שלא מכירים בחטא,

והקדוש-ברוך-הוא אומר, אם לא מכירים את החטא

ולא יכולים להגיע לתשובה, לא יכולים להגיע לתשובה,

אז אני חליבי איכר אפי בהם ואכליהם. כי עם כשעורף עטה,

פן אכלך בדרך,

ומכיוון שכשעורף לא יודעו על חטאם,

לכן איכר אפי,

כמו שאמר ירמיה הנביא,

הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי.

הקדוש-ברוך-הוא אומר, אני נשפט עם עם ישראל על זה שאת, כנסת ישראל, אומרת לא חטאתי.

לא אומר הנביא בשם השם, הנני נשפט אותך על החטא.

לא על החטא.

על אומרך לא חטאתי.

אי-הכרה בחטא גרוע מהחטא,

כי על חטא אפשר לתקן.

אם חוזרים בתשובה, מתקנים.

אבל אם אומרים, לא חטאתי, לא מתקנים.

אז הדבר הקשה ביותר זה בעצם זה שלא מכירים בחטא.

מכל מקום,

אם אדם מודה ועוזב את דרכו, ירוחם.

מודה ועוזב, ירוחם.

אדם שמודה בחטא במכשלה שהוא נכשל

ועוזב את דרכו הרעה,

השם מרחם עליו מן השמים.

אבל מודה ועוזב.

אבל אם אדם לא מודה,

הנני נשפט אותך.

המשפט הוא על זה שאנחנו אומרים, לא חטאתי.

אי-הכרה ואי-הודאה בחטא.

ואם אדם עושה דין בעצמו לבד כאן,

כבר לא צריך דין למעלה, כי לא שופטים פעמיים.

ואם אתה מתייסר לבד ואתה חוזר בך,

ואתה מוכיח את עצמך ומלכה את עצמך על מעשיך הרעים,

בשמים כבר לא ייגעו בך.

לכן הקדוש-ברוך-הוא חרא פה על זה שהעם היה קשה עורף ולא הכיר בחטא של מה שהוא עושה.

אומר הספורנו, מה זה עם קשה עורף? מה זה קשה עורף?

גיד ברזל עורפם,

העורף, כמו גיד ברזל ישר,

לא יפנו ימין ושמאל למורי צדק. לא שומעים ולא מקשיבים לאף אחד,

מה שאנחנו קוראים ראש בקיר.

לא זז.

גיד ברזל עורפם, ולא יפנו לשמוע דברי שום מורי צדק באופן שאין תקווה

שישובו בתשובה.

זה נקרא עם קשה עורף.

קשה עורף זה גם מעלה,

תלוי במה משתמשים.

אדם באים להמיר את דתו,

אומרים לו, תשתחוון הצלם,

והוא אומר, או יהודי או צלוב.

אין באמצע.

מצדי,

אומר היהודי, אתה יכול לצלוב אותי.

אני לא ממיר את הדת שלי.

או יהודי או צלוב.

מזלוף זה גם קשה עורף, אבל זה קשה עורף לחיוב.

זאת אומרת,

לא זז, אי אפשר להזיז אותו.

כמה ניסו אינקוויזיציות,

שואות,

פוגרומים,

כמה ניסו

למחוק את העם הזה, לכופף אותו, לשבור את רוחו,

להביא אותו לכפירה באלוקיו,

והנה העם הזה עבר את הכול.

בתעיד חנה בשבעת בניה,

כשלוקחים לה בן ראשון ואומרים לו שישתחווה לצלם,

והוא לא משתחווה,

והורגים אותו לעניה.

ולוקחים את השני ואומרים לו, אתה רואה מה עשינו לאחיך?

אם לא תשתחווה נעשה לך כך, ושוחטים אותו לעיני אחיו.

ולוקחים את השלישי ואומרים לו, אם לא,

וכל אחד מהם אומר פסוק מן התורה,

ולא מוכן.

ונשאר הילד האחרון,

בחניים לוקחת אותו וקופצת אתו מהחומה ומוסרת את נפשה.

חנה בשבעת בניה.

בסירות נפש הן כדוגמתה

על האמת ועל האמונה.

זה עם קשה עורף, זה מעלה.

אבל אם משתמשים עם זה הפוך,

ראש בקיר, לא לשמוע,

לא לקבל,

על זה אומר הקב' ברוך הוא,

אין מה לעשות איתם, רק לכלות אותם מן העולם.

וכן, מצינו יסוד לזה בהלכה.

הסמ״כ מביא את הפסוק, ומלתם את עורלת לבבכם

ועורפכם לא תקשו עוד.

ומלתם,

נילה, את עורלת לבבכם ועורפכם עורפכם לא תקשו עוד.

וזהו לשונו. מה זה לימול את עורלת הלב?

לאהוב בתוכחות

ולאהוב את המוכיח.

אדם צריך לאהוב

את התוכחות שאומרים לו תוכחת ומוכיחים אותו על פניו.

הוא צריך לאהוב את זה.

כמו אחד שאומרים לו, תיזהר, אתה הולך ליפול,

אז הוא שמח שמעירים לו.

תיזהר, אתה מתלכלך, הוא שמח שמעירים לו.

יש עליך לכלוך, יש עליך כתם, מנקים,

הוא שמח.

לא מספיק שהוא אוהב את התוכחות, אלא גם אוהב את המוכיח.

כשניגש אליך מישהו,

הוא עושה לך ככה על הכתף, אתה מסתובב,

מה זה נוגעים בך בלי רשות?

פתאום אתה רואה שהוא מסיר מעלינו, אוי, תודה, תודה,

תודה, ישר מחייך.

מה אתה מחייך?

אוהב אותו,

הוא מסיר מעלי לכלוך,

אז למה שאני לא אוהב אותו?

זאת אומרת,

בענייני הגוף אנחנו אוהבים את מי שמתקן אותנו,

בענייני נפש לא.

אם היה לנו עכשיו אפשרות מוסך לתיקונים וטיפולים חינם,

אתה יכול להכניס את האוטו מתי שאתה רוצה, ואתה מקבל טיפולים ותיקונים חינם.

אם היית רק שומע רשרוש קטן במנוע, נכנס לבדיקה וביקורת.

ואם יגלו שהלך פאקונג ראש, אין בעיה, יחליפו בחינם.

ואם אתה רואה שהגלגל והצמיג שלך קצת ככה נהיה דקיק,

הוא הולך לשם, יחליפו, למה לא?

בחינם, כל מה שבחינם,

על הכיף-כיפאק.

אם זה לא בחינם, אתה יכול לנסוע על הג'אנטים.

אבל בחינם אוהבים.

ואם בא אחת ולא מתקן לך את הרכב החיצוני,

אלא מתקן את הנהג שברכב,

מתקן את הרוחניות שלך

ואומר לך מה אתה צריך לתקן,

פה אתה צריך להחליף משהו, פה אתה צריך להחליף את ההנהגה הזאת, פה אתה צריך לדבר יותר יפה,

זה לא לפגוע בו, ככה צריך לעשות.

מצווה זו תעשה.

נותן לך טיפול חינם.

טיפול חינם מעיר לך, מדריך אותך, הכול בחינם.

למה לא?

איזוהי דרך טובה שיבחר לו האדם?

איזוהי דרך טובה שידבק באדם?

אמר רבי יהושע, חבר טוב.

מה זה חבר טוב?

חבר טוב,

שיוכיחנו.

מה זה חבר טוב?

לא אומר לך כל דבר סבבה,

על הכיפאט, אני איתך.

לא.

שיוכיחנו.

הוא הולך איתך,

ואם הוא רואה משהו לא טוב, לא בסדר, הוא מוכיח אותך.

זה חבר טוב.

אמר הקב'-הוא, לא טוב להיות האדם לבדו,

אעשה לו עזר כנגדו.

לא טוב להיות האדם לבדו.

אעשה לו עזר כנגדו.

עזר כנגדו.

עזר או כנגדו?

אעשה לו עזר כנגדו?

איך זה?

אמרו חכמים זיכרונם לברכה.

אם זכה,

עזר.

אם לא זכה, כנגדו.

בעל נשא אישה.

אם זכה,

אז האישה הזאת תהיה לו עזר.

אם לא זכה,

היא תהיה כנגדו.

מה פירוש אם זכה?

מה זה, זוכים בפיס?

אם זכה, אם הוא היה זך,

המעשים שלו טובים, נקיים, המידות שלו טובות, נפלאות.

אם זכה, נהיה זך,

אז יהיה עזר.

מה היא צריכה לעשות? רק לעזור לו עוד, לעלות מעלה-מעלה.

אם לא זכה, הוא לא זך,

הוא גס,

ברוטלי,

מה היא עושה? כנגדו.

מעירה לו הערות, אומרת לו אתה לא ככה, ואתה לא ככה, ותעשה ככה, ותעשה ככה, כנגדו.

וגם זה טוב.

למה זה טוב? שיש מי שיוכיח אותה, השאלה אם הוא מוכן לקבל.

אוהב את התוכחות ואוהב את המוכיח,

זה אדם שרוצה למול את עורלת הלב שלו.

ולכולם יש עורלה בלב,

שבה יש את כל התאוות,

ובה יש את היצר הרע,

ואת כל הדברים הרעים.

צריך למול את זה.

ועוד דבר, זו מצוות עשה.

ויש עוד מצווה, ועורפכם לא תקשו עוד, לא להיות קשי עורף.

זאת אומרת, זו מצווה. ולמדנו מכאן שמה?

שאומר הסמ״כ שצריך

למול את עורלת הלב, פירושו לאהוב את המוכיח.

מה זה אומר לאהוב את המוכיח? זה מצוות עשה, לאהוב את המוכיח.

בא אחד להוכיח אותך

ואומר לך משהו לעשות,

ואתה צריך לאהוב אותו על זה שהוא ניגש בשביל לעורר אותך על דבר-מה בעבודת ה'.

צריך לאהוב אותו.

ואם אתה אוהב אותו, אתה מקיים מצוות עשה.

ואם אתה לא אוהב אותו זה כאילו לא אכלת מצה בפסח,

כאילו לא נטלת לו לב,

כאילו לא הנחת תפילין,

כי זה גם מצוות עשה.

באדם צריך לאהוב אותו, הוא מוכיח.

באחד מ-24 הדברים שמעכבים את התשובה אומר הרמב״ם

זה מי ששונא את התוכחות.

איך יחזור בתשובה אם הוא שונא את התוכחות? כל מי שבא ואומר, כן, כן, אני יודע, אל תסביר לי,

עברתי את זה כבר.

אני יכול גם להגיד לך,

אני בסדר,

אני יודע מה שאני עושה.

ישר עושה חסימות,

חושב שהוא חכם

והוא נשאר כמו שהוא,

והקדוש-ברוך-הוא אומר לו, תקשה עורף,

ואם אתה לא תכיר בחטא, אני אצטרך לשבור אותך.

אז אומר הקדוש-ברוך-הוא בשביל מה?

תשמעו לתוכחות,

תבינו שמי שרוצה להוכיח אתכם רוצה את טובתכם.

ואדרבה, כמו שאם מעירים לכם הערה בגשמיות,

אפשר להעיר לכם הערה גם ברוחניות.

ותרוויחו מזה, תרוויחו בעולם הזה,

ותרוויחו לעולם הבא.

נו,

איך מגיעים לזה? אתם יודעים איך?

זה לא פשוט לשנות את העורף.

מי שמכיר פה קצת אנשים, מכיר שיש אנשים

שאי-אפשר להזיז אותם, וזה, חבל לך על הזמן, אל תדבר, אל תנסה, אל תבזבז את הזמן, אל ת... שום דבר. זה קרש.

באה התקנה של הלש וירה,

אבל למה צריך להגיע לזה?

נכונו ללצים שפטים כתוב.

נכונו ללצים שפטים.

לץ,

זד, יהיר,

רשע, מתלוצץ מכל דבר,

לץ.

לצנות זה ההפך מיראת שמים.

יראת שמים זה אדם שיראה את השמים, עושה חשבון לכל דבר,

הכל בתשומת לב.

לץ.

דבר הכי חשוב,

מורח אותו ככה,

כמו שמן, מחליק אצלו, בליצנות, בדיחה אחת, שתיים,

מוריד את כל הרצינות מהעניין.

ליץ אי אפשר להוכיח.

איך שאתה מתחיל להוכיח אותו, הוא מסתלבט עליך בחזרה.

הוא צוחק.

הוא ממציא בדיחות.

אי אפשר להוכיח אותו.

מה אומר הקדוש ברוך הוא? מי שאי אפשר להוכיח אותו,

בדרך של מוסר,

דברי מוסר,

יצטרכו לייסר אותו.

לכן נכונו ללצים שפטים.

אי אפשר עליהם, רק שפטים.

כששוברים אותם ברוחם, בגופם,

אז הם מפסיקים להתלוצץ. גם לץ בוכה.

גם לץ בסוף בוכה.

היה אחד

שהגיע לרב ואמר לו, כבוד הרב,

בבכי עצום,

נמאס לי מהחיים,

נמאס לי מהחיים.

אני בדיכאון, חבל על הזמן.

מה קרה זה? הוא מספר, לא, מה שאני עושה לא טוב לי, לא זה, לא כלום, אין לי שמחת חיים, אין לי כלום.

למה? בוא תפתח, תסביר לי מה. בוכה, בוכה, בוכה.

ראה הרב שאחרי חצי שעה לא הצליח להאכיל כלום,

והוא רק בוכה כל פעם מחדש.

אמר לו, תודה, יש לי רק עוד עצה אחת להגיד לך. מה אני אגיד לך? אין לי עצה אחרת.

בקצה העיירה שלנו יש לץ.

תיגש אליו,

הוא יכול להצחיק אותך,

ויכול להיות שאתה תצא מהדיכאון הזה. רק הוא אולי יכול להציל,

רק הוא לא יכול להציל אותך.

התחיל לבכות עוד יותר.

אמר לו, למה עכשיו אתה בוכה?

הוא אומר לו, זה אני אלץ.

יש הרבה רצינים, עושים הצגות והכול, הם הולכים הביתה בוכים.

כמה שחקנים שכל העולם מסתכל עליהם וקידם בהם ורצה להיות כמותם, התאבדו.

אתם זוכרים כמה שמות בטח, לא?

מפורסמים,

סלבריטי.

מה קרה להם? איפה הלכו?

עפו, התאדדו,

הצחיקו את כולם,

ומתו בלי צחוק.

לכן הפרשה הזאת מלמדת אותנו, כשהעורף זה טוב,

כשהולכים עם האמת עד הסוף,

כשנשארים כשהעורף עם השקר,

אז מזמינים חס ושלום בעיות,

והקדוש ברוך הוא לא רוצה.

לכן הקדוש ברוך הוא

מלמד אותנו ומשכיל אותנו,

לא מדבר על העגל,

מדבר על קשיות העורף.

העגל אפשר לחזור בתשובה.

אבל אם לא מכירים בחטא בכלל, על מה תחזור בתשובה? לא יעזור שום דבר.

לכן, יהודים יקרים,

מאחר שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי קצת,

קצת הרבה,

קצת הרבה מאוד,

מאוד מאוד הרבה.

ואני הכרתי בעובדות, מה לעשות, הכרתי בעובדות,

שטעיתי,

לא ידעתי.

אבל לא ידעתי, כבר אמר בלעם, חטאתי כי לא ידעתי.

חטאתי כי לא ידעתי.

גם לא ידעתי זה חטא.

מה זה לא ידעת?

תברר,

תבדוק.

אתה רואה את ההוא שונה ממך, תשאל למה הוא כזה, למה אני כזה?

למה אתה שואל למה יש לו אוטו כזה ולך לא?

למה רק על האוטו אתה שואל?

תשאל למה אתה לא כמוהו.

ואם בן-אדם חי פה שנים הרבה

ולא שואל שאלות ולא מברר,

והוא יודע שיש הבדלים,

אז הוא כמו בת-יעדה, מכסה את הראש בחול, טומן,

טומן לרשותו.

אבל מרגע שנתוודע לי והתחלתי לבדוק ולחקור

ולברר.

הבנתי שזו האמת.

ואם זו האמת, ראיתי אנשים חיים בשקר.

חיים בשקר.

חיים בשקר.

נו, מה עושה אחד שהוא חי באמת

ומבין שהחבר'ה מסביבו חיים בשקר?

מה אתם אומרים? מה יעשה?

יודיעו עליהם.

או שהם חיים בשקר,

או שהוא מצא את האמת.

אממ.אממ.אבל משהו צריך לעשות.

אני החלטתי להגיד לאנשים שמצאתי את האמת.

אז הם לא האמינו לי.

לא האמינו לי.

מה אתה באת לנו פתאום? מה אתה, מאיפה באת?

מאיפה זה?

עכשיו אני הייתי עם קוקו

ומוכיח אנשים.

הוא אומר להם שהאמת אצלי, ואני עם קוקו.

איך זה?

לא ידעתי שיש בעיה עם קוקו.

לא ידעתי.

מה שידעתי אמרתי. זה עוד לא ידעתי.

אני הייתי כבר נותן שיעורים

והייתי עדיין מתגלח בתער. לא ידעתי שאני מתגלח בתער. לא הגעתי לדף הזה.

אז הייתי נותן שיעורים ומגלח בתער.

לא יודע.

מה לעשות?

לא יכולתי לקרוא את הכול ביום אחד.

מכל מקום,

היו כאלה שלא האמינו שאני באמת, אז הוכחתי להם שהם בשקר.

גם זו אפשרות.

ולאט-לאט,

נר לאחד,

נר למאה.

אתה מדליק נר,

אם יבואו עוד אנשים ויקחו מהנר שלך,

הנר שלך לא יפסיד מאורו מאומה. אדרבה,

יתרבו אורות.

ואם אתה יודע את האמת, אדרבה, תחלוק אותה עם אחרים.

אתה לא תתמעט.

האמת תתרבה.

והתחלתי לדבר,

ולדבר, ולשכנע, ולדבר, ולשכנע, ולדבר, ולשכנע, ולדבר, ולשכנע.

והתווכחו אתי, ורבו, ורבו, והתווכחו, ורבנו, ורבנו, והתווכחנו.

והייתי נותן שיעורים בהתחלה תשע שעות.

כל ערב תשע שעות.

31 יום בחודש.

והייתי הולך להרצאות עם אופניים.

אופניים.

מעמיד אותם,

יורד, נותן הרצאה עם כיפה לקטנה,

זומד את ההרצאה,

פריילוף,

חוזר בחזרה.

מי שהיה לו סרט כזה משילים מאז היה מיליונר היום.

מדהים.

עוד שיעור, ועוד דיבור, ועוד שיחה, ועוד שיעור, ועוד דיבור, ועוד שיחה, ועוד שיעור, ועוד דיבור, ועוד שיחה.

ויום אחד אתה מגיע להבנה

שכמה תדבר,

כמה תיפגש,

אבל יש מיליונים,

מיליונים.

איך תגיע?

אז מחפשים עצה.

מה עושים?

טיפ,

קלטת,

קלטת.

מדברים,

מדברים, מקליטים,

משכפלים ומפיצים.

עוד הרצאה,

עוד הקלטה,

עוד שכפול,

עוד הפצה.

וככה,

הקלטה,

שכפול, הפצה.

הקלטה, שכפול, הפצה.

הקלטה, שכפול, הפצה.

הפצה, הפצה, הפצה.

פצה 14 מיליון קלטות

CD, DVD,

חינם בכל העולם.

זה טוב מה שעשיתי או לא טוב?

טוב.

מעולה.

מעולה.

יש מישהו שמוכן לעשות כמוני?

אמרתם מעולה, מחיאות כפיים, מה קרה?

לא, לא, קודם,

עכשיו מה?

אני גם רוצה למחוא כפיים למישהו.

מה, מה אתה מצביע?

כמה אתה מוכן להביא?

שלוש?

שלוש?

התחלה טובה, התחלה טובה, לא רע.

שלושה ימים.

שלושה ימים. יפה, יפה.

28 שנה כבר.

יום-יום,

יום-יום,

יום-יום,

יום-יום,

יום-יום,

יום-יום, יום-יום, יום-יום, יום-יום, יום-יום, רגע, רגע, לא יום-יום.

כל היום, כל היום.

כל היום, כל היום, כל היום, כל היום, וואי וואי וואי וואי, יש חנר,

תעיר לכולם.

למה התעכבתי?

עכשיו,

חיברו אותנו לעולם, מסתכלים בכל העולם,

פעם זו הייתה הרצאה מקומית,

אחר כך אמרנו תן.

זה רק שומעים, אבל לא רואים.

מצלמות, חביבי, מאה אלף, כל מצלמה.

צלם אתכם,

שירו אתכם, חייכים.

תצלם, תצלם.

אתה מבין?

זה לא מספיק, אחר כך הולכים.

מפעלים, צריך מפעל לטק, מפעל לוידאו, מפעל סידי, מפעל דיווידי,

mp3. וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי. ושכפולים, אתרי אינטרנט שופר.net,

שופרnews.co.il,

וואי, וואי, וואי, עוד, עוד, עוד, עוד, כמה שאפשר.

27,000 איש באינטרנט עכשיו.

27,000 איש כרגע באינטרנט עכשיו, עומר. זה נכון?

מאשרים את זה.

אנחנו עכשיו בחיתולים. זו הרצאה שלישית כרגע בשידור חי בכל העולם, אבל בעזרת השם

אנחנו נעשה גם

video conference.

זאת אומרת, בשעה שאדבר פה בנהרייה יהיה עוד מסך.

גאירו את האנשים שיושבים בהרצאה בשיקגו.

ואתם תראו אותם והם יראו אתכם.

והם יוכלו לשאול שאלות משם,

ואנחנו נענה להם כאן בנהרייה.

ואפשר לעשות את זה עם כמה ארצות בבת-אחת.

זה משהו אדיר.

משהו אדיר.

משהו אדיר. אנחנו כל הזמן שואפים להתקדם

עם הטכנולוגיה ועם המדיה, כמה שיותר.

כמה שיותר.

אבל עכשיו המצאנו רעיון מדהים.

רעיון מדהים.

מי מכם ראה את הסרט

של שינוי לבחירות?

מי ראה שירים את היד?

תרימו, תרימו גבוה.

אני רואה שהרבה ראו.

ובכן,

בסרט של שינוי רואים

אחד משינוי שהולך לקלפי לבחירות,

וחרדים נדבקים עליו כמו עלוקות

ונגררים.

הוא הולך והם תופסים אותו.

וככה, עד שהוא מגיע לקלפי,

וכשהוא מגיע לקלפי והוא בוחר בשינוי,

כל אלה החרדים פתאום מתאדים,

פששו,

פששו, פששו, פששו, נעלמים.

זה המסר.

השופטת בייניש פסלה את התשדיר ואמרה שהוא קרוב לאנטישמיות.

אני אומר, למה צריך להרים עם שינוי?

יש לי שיטה.

שיטה, משהו עולמי, משהו עולמי.

תארו לכם,

אני הייתי לפני כמה?

לפני שבוע שעבר הייתי, בסוף השבוע הייתי בחיפה.

הייתי בחיפה.

כן, מרקו קופו, כן, הנה.

מרקו קופו.

והייתה שם בת אחת,

אמא וסבתא.

הם פה עוד פעם?

הם פה.

כן, הנה, שם למעלה.

והבת אמרה

שהם היו משפחה שמאלנית שונאים חרדים, שכך הם גדלו.

הם היו בהרצאה שלי לפני כן, לפני כשנה או כמה שנים,

וכשהם היו בהרצאה שם הם

חזרו בתשובה.

היא שאלה מה ששאלה,

והאמא מבקשת לדבר,

והאמא הולכת עם כיסוי ראש,

שמאלנית לשעבר,

אנטי לגמרי,

והיא התהפכה.

ולא רק זה, הם הביאו את האמא של האמא,

והאמא של האמא פה, אני רואה, היא מחייכת ומאושרת.

חבל שלא הספיקו להביא את האמא של האמא של האמא.

זה היה, בכלל היה משהו.

מכל מקום,

מכל מקום, אתם רואים מה אני עשיתי? לא עשיתי כלום. דיברנו,

שוחחנו,

שמעו דברים,

הלכו הביתה, פתאום הבינו שזה לא אנשים שנפלו מהירח, זה לא אנשים אנתיקה, זה לא ימי הביניים, זה לא אנשים חשוכים.

אנשים נאורים, מבינים, הכול.

יהודים, פשוט יהודים.

בקונטקט הזה,

עם המידע,

עם הידע, עם המסרים, עם הדברים האלה, מחבר,

מחבר.

כשאין את הקרבה הזאת, יש ניתוק.

יש ניתוק, יש שנאה.

ומגיעים, תשדירים כאלה של שינוי.

אז אנחנו החלטנו לקחת משהו

שיהיה

מועיל.

לפי דעתי,

ותשמעו רעיון,

זה כבר בדוק ומנוסה,

אנחנו המצאנו תרסיס,

תרסיס נגד שינוי,

נגד מרץ,

נגד אנשים רחוקים, תרסיס.

זה משהו כזה.

אתם רואים? לוחצים, פה זה נדלק,

אבל לא ככה.

רואים אחד משינוי,

אומרים לו, תעמוד רגע,

עושים לו ככה, הוא נהיה דתי.

אם היה לכם דבר כזה עכשיו את האמת,

לא הרבה זה עולה, 10 שקלים,

הייתם קונים ב-10 שקלים מכל אחד כזה רק לחפש איזה חילוני מצוי,

לעשות לו איזה

צחסט,

אחד כזה, לראות איך זה עובד, הייתם עושים או לא עושים?

טענו, לא?

אני בטוח שמשינוי היה תרסיס הפוך.

היו קונים מכלים,

אבל,

מדהים.

אני עם שתי ידיים.

אבל יש לי רעיון.

מה הרעיון?

תרסיס עוד לא המצאנו,

אבל יש משהו

שאחרי שלוש שעות,

זה לא אחד,

זה שלוש שעות לוקח, שעתיים, תלוי.

תלוי.

קוראים לזה דיסק דיסק.

נותנים לבן-אדם דיסק DVD,

והבן-אדם

משתנה כל רגע, רואה, צוחק, נבהל, לא יודע מה איתו.

בסוף קו, שם ציצית, הולך לבית-כנסת.

DVD. DVD עושה היום מהפכות,

מהפכות, בכל מקום.

מחלקים DVD, מחלקים, מחלקים, מחלקים, מחלקים, מחלקים, מחלקים.

אי-אפשר,

אי-אפשר. יש לנו DVD אחד, נקרא מבראשית,

שלוש שעות ורבע.

מבראשית,

מהבורא יתברך,

שברא לכל הברואים,

וכו' וכו', עד אחרית הימים,

גוג ומגוג, חמשת העולמות, מה קורה בכלל,

שכר ועונש, נביאים,

נבואות שהתקיימו,

חיים לאחר המוות,

כל ההוכחות שלוש שעות ורבע בדיסק אחד קוראים לו מבראשית, דיסק אחד,

אם אדם רואה אותו ולא חוזר בתשובה,

יכול לקבל תעודה סתום.

אי-אפשר, אי-אפשר שבן-אדם, אחרי שלוש שעות ורבע כאלה,

שיש בהם המענה לכל השאלות,

אי-אפשר להישאר אדיש.

אי-אפשר.

אי-אפשר.

כשעמדתי מאחורי הפרגוד, שמעתי שאתם שומעים קטעים מתוך הסרט הרצל והציונות.

יש אשה אחת, שמאלנית ממרץ,

אשכנזיה מצפון תל-אביב, שאמרה שהיא שנאה דתיים בדם.

וכשהיא נתקלה בדיסק הזה, הרצל והציונות,

היא כתבה לי מכתב ב-5.20 בבוקר,

אמנון יצחק,

הרסת לי את החיים.

זה מה שהיא כתבה. אני אראה לכם תכף.

זה מה שהיא כתבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

אמרתי לו, תשמע, יש לנו אתר www.supar.net יש שם יותר מ-120 DVD, יש שם יותר מ-450 קלטות טייפ, יש שם מידע, יש שם הכול.

הוא אומר, וואו, וואו, וואו, וואו, נתת לי תוכנית עתידית. עכשיו אני הולך הביתה,

יושב,

מחשב, אינטרנט, נסתכל כל הזמן,

זהו, יש לו חומר למכביר.

אמרתי לו, אתה גם יכול,

שאלת רב,

אתה רוצה לשאול אותי משהו?

אתה לוחץ,

כותב מה אתה רוצה, ואני עונה לך ב-voice mail.

אתה שואל שאלה ואני עונה לך,

היי,

אהב אריו?

שומע אותי מעבר לקו.

אמרתי לו, אין בעיה, אתה מחובר, אתה נכנס אלי ישר למשרד.

הבן-אדם היה מבסוט, מאושר,

אדם שלא נותנים לו שום תקווה לכלום. אין.

הרופאים אומרים לו, תבוא בעוד חודש למעקב. בינתיים לומדים עליו,

לא יכולים לעזור לו. 27 כדורים הוא לוקח ביום,

וזה בקליניקות הכי טובות שיש היום

לעצבים וכאבים.

הוא לוקח כדורים, הוא אומר,

כשהכדורים האלה, סוס נרדם.

הוא לא נרדם.

לא?

אה,

נשאר ער.

תלוי איזה סוס.

מכל מקום

יהודי בא עם פקעת של בעיות,

ותראו מה זה,

שבריר של תקווה.

תתחבר לאינטרנט, תיכנס לאתר,

תקבל יהדות,

ובעזרת השם יתברך,

תחזור בתשובה.

הייתם צריכים לראות איך הוא נכנס

ואיך הוא יצא, אור או עינם.

חמש פעמים הוא אמר תודה.

נסגרה הדלת, פתח אותו עוד פעם, אמר עוד פעם תודה.

כיסא גלגלים, גבר, גדול,

משהו מדהים.

תודה.

מבקרת האוניברסיטה, היסטוריה ומדעי המדינה,

ניצבה מול האמת המנפצת את המיתוס הציוני בשעה שצפתה בסרט הרצל והציונות.

מכאן מאולך מתמודדת עם דרכה החדשה.

הרצל החזיר אותה בתשובה,

בתוכן הדברים.

הרב אמנון יצחק, הרסת לי את החיים.

כל מה שהאמנתי בו, כל מה שידעתי בוודאות, עורער.

היסודות שעליהם חונקתי,

האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי התפוררו.

בשעת שחר מוקדמת זאת

אחר שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות,

אני יושבת, כולי נסערת, ושואלת את עצמי

מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום.

אני חילונית גאה, תל-אביבית בנשמה,

סטודנטית להיסטוריה לשעבר,

בסוגריים, איזו היסטוריה,

ולמדעי המדינה, איזו מדינה.

ועכשיו מהריסות אלה,

אני מקווה שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים יחד עם בעלי וביתי בית יהודי אמיתי,

שיסודותיו חפורים כ-3,000 שנה לעומק.

בית כזה,

בית כזה, נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך, שריד למשל, לא יוכל להרוס.

אינני יודעת עדיין מהו הצעד הראשון,

אך הדרך כבר ברורה לי.

אנא התפלל למעננו שנצליח,

כי ברור לי שבחוגים שבהם אני נמצאת

תהיה זו דרך קשה, קשה מאוד.

יישר כוח, גילה דורפמן.

עשינו קרדיט שלנו ליצחק, אני זוכר. היינו ארבעה אנשים באוטו, חילוניים לגמרי.

מאוד רוחניים,

אבל חילוניים.

עשינו קרדיטה, הוא הקריא בהתחלה את האמנה הפלסטינית,

ואז בסוף הוא אמר מה הוא חושב שצריך לעשות. הוא מכיר את האבא.

ואני זוכר שהגענו להופעה באמצע הקסטה.

נורא רציתי להמשיך, אבל עשינו את ההופעה.

וכשחזרנו, המשכנו, והגענו הביתה,

והקסטה הייתה כמעט בסוף, נשארה עוד חצי שעה, וישבנו באוטו, ארבעה אנשים, אחרי ההופעה, בלילה המאוחר,

ושמענו עד הסוף,

כי הדברים ידקו אותנו.

ופעם ראשונה אני הבנתי שמה שקורה בתורה,

ארבעים, עשו את הרע בין השם,

היה בלגן. עשו את התור בין השם, היה טוב.

ופתאום אני קישרתי את זה.

פעם ראשונה התחבר לי שעכשיו עושים את הרע בין השם.

אני רואה את זה, אני יודע את זה.

ויש בלגן.

חיימון התחיל להביא הביתה פלסטות של הרב אמנון יצחק,

והתחלתי להסתכל בהן. עכשיו, אתה צריך להבין שאני באה

ממה שיכול להיות על-ידי חלק מהאוכלוסייה המכונה אליטה. אני באה מבית אשכנזי,

צפון תל-אביבית,

חילונית גאה, מצביעת מרץ, אכפת לי על הזכויות של כל החי והצומח בכל העולם,

יש לי הרבה מה להגיד על כל דבר.

ופתאום אני יושבת ורואה קלטת,

שאמרתי כבר קודם,

בראייה הראשונה שלי נראתה לי מין פברוק, מין איזו תעמולה כזאת של חרדים להפחיד אותנו מהציונות.

אבל פתאום, כשהסתכלתי בה ברצינות, לא תוך כדי שאני עוברת למטבח ומעיפה מבט, כשהסתכלתי בה ברצינות ראיתי שזה אמיתות שאני לא יכולה להתווכח אתן, עיתון הארץ משנת זה וזה, תאריך זה וזה. לכי תבדקי את עיתון הארץ.

נשאר לי להאמין שהיו מתבססים פסטה שלמה על הדפסים שקריים של עיתון הארץ פה, של עיתון השומר שם, וכו' וכו' וכו'.

ופתאום אני נוכחת לדעת, לאט-לאט, שכל האנשים שכל כך הערכתי אותם, אתה צריך להבין,

בן-גוריון.

אני לא העליתי אותו לדרגת משיח,

אבל בשבילי בן-גוריון הוא היה אחד האנשים הגדולים ביותר שקמו לעם היהודי. דוד בן-גוריון,

אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה,

ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל,

אני אבחר בדבר השני.

אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע,

ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות.

אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר.

ישבתי וראיתי את הקסטה, והתחלתי לבכות.

כי בגיל 33 פתאום גיליתי שאני גילי דורפמן, המשכילה שיודעת הכל,

בעצם יודעת רק שקרים. אני באותו רגע כאילו הייתי בשוק. עכשיו לי גילה הזדעזע והתחילה לרעוד מזה. אני באתי בקטע של

ראיתי משהו שאו, זה כאילו לא יכול להיות, זה לא נכנס ב...

זה לא הצליח לעבור איזושהי רשת מסוימת בתודעה, זה פשוט לא יכול להיות, זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות, אבל מצד שני זה עובדות.

העולם שלי הזדעזע מהקסטה, כי הבנתי למה אני חושב מה שאני חושב היום.

הבנתי למה אני חושב מה שאני חושב היום.

ומי רצה שאני אחשוב ככה?

ולמה רצו שאני אחשוב ככה?

וזה זאזע אותי, רציתי נרוז ברחובות לכל החיי חבר'ה. תראו, תראו, תראו, ואמרו לי אהה, מחזירים בתשובה, מחזירים בתשובה. לקחתי את הקליטת הזאת

ושמענו אותה עם כמה חבר'ה שהם, אתה יודע מה? לקחתי חבר'ה שהם ממש שמאלנים-שמאלנים.

וזה העיזה אותם, הם פשוט לא,

קודם כול לא האמינו.

דבר שני, הם חשבו שפה עושים להם איזשהו קטע ולוקחים כל מיני קטעים.

אבל אין פה, זאת אומרת, לא היה כאן קטע שאפשר היה להכחיש אותו או משהו כזה. זה היה ממש, אם אתה רוצה, תלך לארכיון ותבדוק.

זאת אומרת, נתנו לך כאן את האפשרות לבדוק את כל הדברים האלה. יש לי עכשיו תינוקת, לאיזה מורשת אני אחנך אותה? אני חונכתי על המורשת הציונית.

לאיזה מורשת אני אחנך אותה?

כל מה שידעתי עד היום הוא שקר. אז מה אני עושה מחר בבוקר? אני אגיד לך, תאמין, ראיתי את הקסטה,

אמרתי, אני קמה בבוקר ומתחשק לי לפוצץ את המדינה. פיזית מתחשק לי להבעיר את המדינה. איך יכול להיות

שכל המידע שיש בקסטה הזאת מושתק? צריך כאילו להבעיר את המדינה. התחשק לי להתקשר ב-05 בבוקר לחברים שלי, תשמעו, יש לי משהו, אתם חייבים לראות את זה, אתם לא מאמינים למה שאתם רואים.

הייתה לי מין תחושה כזאת שהגעתי לנקודת אל-חזור.

אוקיי, אם הבנת את הדברים האלה אז עכשיו באמת אין לך לאן לברוח. זאת אומרת, את יכולה להגיד הכול, אבל הכול יסתכם בסופו של דבר.

עצלות, לא בא לך לקיים אי-אלו מצוות כי זה לא נוח.

אבל אין לך יותר לאן לברוח,

פשוט אין לך יותר.

וזה הכניס גם אותי, גם את אשתי, למצב שאנחנו,

ממצב שרואים טלוויזיה כל הזמן, רואים רק קלטות וידאו, לא, מה שנכנס זה קלטות וידאו של הרב. עכשיו התחלתי להקשיב לקלטות.

זה התחיל להיכנס לאוטו חופשי,

כי זה בריצה נונסטופ. עכשיו איציק בקלות היה מביא כל פעם קלטות חדשות,

והוא מהמעדכן אותי וזה התחיל להיות כל הזמן באוטו, זה כבר התחלתי לשמוע, בדרך כלל הייתי מכור לאקטואליה החדשות,

כל הצהרות וכל זה.

ואתה יודע מה?

התחלתי לשמוע קלטות מעבר לזה שזה מעניין והכול, התחלתי להיות יותר רגוע.

כי זה נהיה,

אתה שומע דברים אחרים, אתה כבר לא שומע את כל הצהרות וכל הבלאגן,

וזה הכניס לזה ועשה לזה, וזה התפוצץ, וזה מת, וזה עצוב וזה כך.

אי-אפשר לנות מהם, כל הנבואות שלא עלינו.

אחרי ששומעת את הדברים האלו, קשה לך להגיד, אני אוהב את אלוהים, אני מאמין באלוהים,

אבל לא, זהו, הרב אמנון פשוט

לא הסיר לי שום ברירה, כאילו.

או שאני מאמין באלוהים ועושה גם את מה שאלוהים מבקש בשביל ש...

טה-טה-טה-טה,

או שאני כמו כל אחד מהליצנים האלו. עכשיו, להתכחש למה שאני שומע וזה, ולהגיד זה לא נכון או לא כלום,

זה יהיה מה זה מגוחך.

היום אני מבינה שמדינת ישראל עסקה ליהדות, מה שצוררים רבים לא הצליחו לעשות ליהדות, כי מדינת ישראל

אפשרה לי להרגיש יהודייה.

אני יהודייה.

מדינת ישראל הפכה את היהדות ללאום, זה האסון המרכזי, לדעתי, של מדינת ישראל, כי ברגע שהיהדות היא לאום, אני את הלאום שלי יכולה להחליף.

אני יכולה לרדת לארצות-הברית,

לקבל שם אזרחות, וניסיתי שלא תחשוב, רציתי לרדת לארץ, כי מה יש לי לעשות פה?

מלחמה יש פה, אנשים מאוד קשים יש פה, חוסר פרגון,

המצב הכלכלי על הפנים, כל הזמן אתה הולך, אתה מפחד שתתפוצץ איפשהו, למה לי להיות פה?

עכשיו, אם אני הולכת בדרך שחינכו אותי, שהיא הדרך הקפיטליסטית,

החומרית, אפילו הציונית,

אפילו הציונית,

אז למה לי להיות פה? כי חומר בקפיטליזם בארצות-הברית עושים יותר טוב,

ונוף יותר טוב יש בקהילה,

והציונות בעצם הכשילה את עצמה.

כי מכיוון שהיא לא נתנה את השורש,

למה אנחנו צריכים בעצם להיות פה, ומה אמרו לי? מכיוון שהיא לא נתנה את השורש,

אז היום,

למרות שנתפללים לחרדים בחברה שאני באה ממנה, זה לא בושה ללכת לקב״ן ולהגיד שפ״ם, העיקר לא לעשות צבא.

זה לא בושה.

אנשים לא מתפלשים להגיד, אני לא אעשה צבא. יש לי הרבה

מהחברים שלי,

ואני נוטה באמת, כאילו נוצלת את הבמה הזאת,

אנשים מאוד רוחניים,

כולם מאמינים בבורא עולם,

אבל לא מאמינים בתורה, לא מקשרים, לא עושים את החיבור הזה.

ברגע שהבנתי שאני באמת מאמינה,

כשהיה מעמד הר-סיני, אני לא קייאת, אז תשים מה שכתוב שם. אבל אף פעם לא הציגו לי את זה ככה, אתה מבין?

את יכולה להיות יהודייה,

הנה את יהודייה, במדינת היהודים.

מי אמר שאת צריכה לשמור את המצוות? אנחנו הרי לא פראיירים.

אנחנו לא כאלה שמחפשים תשובות כי אנחנו מסכנים, כי אין לנו כסף,

או שאנחנו טומעים בכסף, אנחנו תמיד הסתדרנו,

ולא בגלל שאנחנו איזושהי צרה, מחלה, מתו לנו, לא,

שום דבר מתו לנו.

אנחנו אנשים רגילים לחלוטין, חילונים לחלוטין, אוהבים את החיים,

מטיילים בשבת, עושים על הארץ, מה שאתם, הכל עושים,

ופתאום לבוא,

לגרום לנו לחשוב מה שאנחנו חושבים היום, זה היה כאילו...

ואם נגיד שבן אדם חוזר בתשובה מאיזשהו מצב נתון, אז אני היום נקרא סופר חוזר בתשובה, לעומת מה שאני הייתי.

זאת אומרת, אם היית מכיר אותי לפני כן, היית מבין עד כמה אני חוזר היום בתשובה.

היום אני אקרא צדיק.

אז זה עשה המון.

זאת אומרת, לראות את הצד השני שאתה לא שומע, לא במדיה,

לא בעיתונות, לא בצלומים, לא בבתי-ספר.

קודם כול הוא מזרחי.

אם הוא מזרחי כמו דתי, הוא שס.

אין אפשרות אחרת. אז קודם כול הוא שסניק. שסניק, אני שונאת,

לא יכולה לסבול אותם כי הם לוקחים לי את הכסף,

הם אוכלים לי את הדם, הם שותים אותי,

לא רוצה אותם במדינה שיזרקו אותם לים. אתה מבין? אז הוא שסניק.

הוא מסית.

עכשיו, אני, למשל, אגיד לך משהו,

לא היה אכפת לי למשל שהוא ידבר ב-הבימה,

כי לא פחדתי ממנו, הוא יחזיר אותם בתשובה. זה לא היה לי את הפחד הזה, אבל היה לי זלזול עמוק,

ואני קולטת את השחצנות שלי שזלזלתי בבן-אדם שמעולם לא שמעתי אותו מדבר עד אז,

מעולם, אפילו לא פעם אחת. לא ידעתי איך הוא נראה, לא ראיתי את השמלות שלו, את האנטנה שלו,

שום דבר.

לא ידעתי מי הוא.

כל מה שידעתי זה קראתי פה ושם בעיתונים מהבית מאימא שלי, ואמנו נצחק בשבילי היה איזה שעצמית מטורט שיספר ושיעשה מה שהוא רוצה. אני, אין לי מה להקשיב לו. אני נאורה מדי בשביל להקשיב.

בזכות הרב אמנו נצחק התחלתי לשמור שבת,

ואחרי ששמרתי שתי שבתות

התחזקתי מאוד, והתחלתי לשים כיפה, שהיה לי מאוד קשה,

מאוד קשה,

ללכת עם כיפה היה לי מאוד קשה. ולא רק בגלל שזה מציק,

הקטע החברתי.

וזה לא הולך להיות לי קל בכלל, כי אני טיפוס עצלן,

תן לי לעשות כמה שפחות.

אני טיפוס שמאוד אוהב את החיצוניות.

אני מעצבת אופנה במקצוע שלי.

רק תן לי לקרוא מגזינים כל היום, ולהתעסק בשטויות כל היום, ולרחל, ובלשון הרע, חבל לך על הזמן, אני אלופת העולם.

יהיה לי נורא קשה, אבל אני יודעת שהשאיפה שלי היא להגיע לזה.

זה מה שאני רוצה.

ככה אני רוצה לחנך את הילדים שלי.

יכול להיות שהדרך שלי של החזרה בתשובה שלי תהיה אולי יותר צבעונית,

נקרא לזה ככה,

ממה שמקובל אולי ברחוב החרדי, או לא יודעת מה.

אבל אני לא מתכוונת לפרש בעצמי את התורה מחדש.

אני מתכוונת להקים בית

יהודי כהחתו.

האורתודוקסי.

אורתודוקסי.

בשאיפה שאני אגיע לשם.

אני אגיע, דברים שאני שואפת, אני בדרך כלל מגיעה.

הכיף שלי זה לראות את הילדים שלי הולכים כאילו לבית כנסת גדלים בתוך דת,

ואני התעניינתי אפילו בבתי ספר תורניים.

כי ראיתי מה זה ילדים של אנשים בטבעי.

הם הרבה יותר ננוחים, הם הרבה יותר רגועים, הם הרבה יותר...

עולם אחר לגמרי, מה אני אסביר לך?

הדדיינים שלי עוד בגיל כזה שעוד ניתן להטיל אותם.

וזה מגוחך, כי פעם הם אמרו שאולי אפשר לתקן את הדתיים שבאו מהחוץ לארץ, אז אני אומר, אולי אני אתקן את הילדים האלו.

בעזרת השם, שיהיה בבית היהודי לקשר לחלוטין.

במאה אחוז, כאילו.

הללי, הללי, אלוהי אירציות.

הללי, הללי, אלוהי אירציות.

היום אני מבלה יותר ויותר בישיבה,

כי זה היום באמת בילוי.

פעם בשבילי זה היה נראה איזשהו לא יודע מה. היום זה באמת בילוי, היום אני חי מפעם לפעם שאני עם הרב ולומד תורה, כי זה כל כך מעניין,

זה כל כך עמוק, זה כל כך ממצה.

זה פשוט לא יאמן. אתה יושב ולומד תורה,

אתה לא חושב על שום שטויות אחרות.

אני היום,

העונג שלי מהחיים הוא הרבה יותר משהפעם.

אני מתכוונת להקים בית

יהודי כערכתו.

ארתודוקסי.

אורתודוקסי.

בשאיפה שאני אגיע לשם.

אני אגיע, דברים שאני שואפת, אני בדרך כלל מגיעה.

התרבות החילונית היא תרבות של בריחה.

תראה קולנוע, תקרא ספר, כל הזמן תשמע מוזיקה.

תברח למקומות, רק אל תעצור לחשוב באמת מה תחליט של הקיום שלך.

תבזבז כסף, תקנה בתשלומים, תראה עוד סרט, תקרא עוד פרסומת,

רק אל תעצור רגע אחד לחשוב, רגע, מה, אני נולדתי פה בשביל לקנות בתשלומים ולמו?

כשאתה חוזר בתשובה, או בכלל כאדם דתי, אתה לומד להשתלט על החיה שבעצמך, לומד להשתלט על היצרים שלך, לומד לסגל לעצמך משמעת עצמית,

הכבוד העצמי שלך מגיע ממקומות אחרים,

הרבה יותר אמיתיים.

ואלה, אם אתה רוצה לקרוא לזה ככה, אלה הרגעי האושר שלי, אלה הרגעי החסד שלי.

בשבילי שבת היום זה,

אי אפשר להסביר את זה במילים.

מה שהתחיל כסיוט היסטרי, שבת התחילה כסיוט,

אוי, זה היה נורא בהתחלה,

פשוט איום ונורא.

רק חיכיתי לשלושה כוכבים, כבר הייתי עומדת,

הנה, יש שם מבריא כזה משהו, נראה לי זה כוכב.

השבת בשבילי היום זה עונג גילאי,

פשוט עונג גילאי.

זה העונג שלי.

תודה.

יש המשך לסרט,

אבל אפשר לראות אותו באתר, בחינם למי שרוצה.

הרצל החזיר אותי בתשובה.

מכל מקום,

אתם רואים מה דיסק

יכול לעשות.

הרבה הרבה יהודים, לצערנו הרב, רחוקים, לא יודעים, לא הגיעו ולא יגיעו לחומר אם לא נגיע אנחנו אליהם.

וזו ההזדמנות שלנו, בעזרת השם, לעשות כמה שאפשר

שיהודים יכירו.

לפני שאני עובר לחלק של השאלות והתשובות,

ומי שירצה לשאול ירים את היד, אנחנו נותן לו מיקרופון וישאל.

אני רוצה לשאול עוד פעם,

יש יהודים שרוצים לעשות

ושיהודים יכירו את האמת,

יש יהודים כאלה שרוצים לעשות.

הנה יש אחת מוכנה, קוראים לנו עוד אחת.

מי רוצה, בעזרת השם יתברך,

תרסיסים כאלה.

יפה, עשינו מבצע.

בעזרת השם, מי שרוצה לזכות

ולהשיג 100 DVD במחירים, מצחיקים 10 שקלים ל-DVD,

100 דיסקים, 1,000 שקלים ו-20 תשלומים, 50 שקל לחודש.

מקבלים 100 DVD,

אתם תחלקו אותם או שאנחנו נחלק מעבורכם,

ובכל מקום שאפשר יהודים יתקרבו לאביהם שבשמים.

מכספי מעשר,

צדקה גמורה וברכה שהן כדוגמתה.

מי שרוצה, ירים את היד, ייתנו לו הוראת קבע,

יכתוב גם שם ושם האמא למעלה,

וניתן לו ברכה כאן ברבים,

ובעזרת השם יתברך,

המעוניין יקבל את הדיסקים אליו,

והאחר, אנחנו נחלק מעבורו.

מי מעוניין שירים את היד בבקשה, בעזרת השם? הנה, היא עדיין מרימה את היד, אשריה ואשריה חלקה.

כן, שם למעלה. תרימי את היד,

תרימי,

הנה, תרימי עם לבן.

כן, מי עוד רוצה לזכות, בעזרת השם יתברך? הנה, שם.

אני רואה שיש נשים יותר ערניות.

הנה, פה בחור למעלה.

איפה המוזיקה, חבר'ה?

לא מגיעה להם מוזיקה?

בכבוד.

כל מי שרוצה מכספי מעשה, 50 שקלים לחודש.

כמה שיותר יהודים, הנה, אשריכם.

כמה שיותר יהודים, שיקירו את אביהם שבשמים לעשות נחת לקדוש-ברוך-הוא.

פה, שורה ראשונה,

הנה כאן.

למלן, לחתום למטה ולכתוב את השם בשם האמא לקבל ברכה.

פה, פה.

נהרמת היד?

בבקשה.

מי עוד? להרים את היד, זכות גדולה,

כמה שיותר יהודים, שיזכו בעזרת השם בדברם.

חמש דקות בזריזות.

איפה מחיאות כפיים על 14 מיליון? איפה? איפה? 14 מיליון. רציתם להיות כמוני, לא?

איפה?

כספי מעשר 50 שקלים, שקל וחצי, ליוגורט. יוגורט.

עם יוגורט אפשר להציל יהודים.

הנה, שמה, בבקשה.

מי מוותר על יוגורט?

בשביל שעוד יהודים יכירו את הקדוש-ברוך-הוא.

כן, להרים את הידיים גבוה, לא להתבייש.

הנה, שמה.

זריז, זריז.

מי עוד? הנה, שמה, באמצע.

באמצע, כאן.

באמצע.

באמצע.

הנה, סבתא גם כן מרימת היד. וואי וואי.

סבתא, סבתא.

נו, זריזות.

דוד, תעזוב את המילואים, תיתן לאנשים.

כן, הנה, עוד יהודי שם.

גל יוסף נמצא כאן?

נו, שמה, שמה, שמה.

דוד, בבקשה.

מי שרוצה וכאשר לא מגיעים אליו פה, על קדמת הבמה יש פה טפסים. אפשר למנוע עם עטים פה, פה, בקדמת הבמה.

תודה.

תהיה בריא. תודה.

תודה.

תודה.

בסדר.

תודה.

בסדר.

תמלא פה.

50 שקל לחודש.

20 חודש, 1,000 שקלים בסך הכול, ביחד.

ביחד, הכותרת הברכה, שלחם כבוד.

שקל וחצי ליום, חברים.

כל תפילה, חצי שקל סמים,

אפשר להחזיר יהודים בתשובה.

מהווידאו, להחזיק באוטו, בכיס, בכל מקום. רואים יהודי? קח, מוטר. תזכה.

כן, להרים ידיים. מי עוד רוצה לזכור ועוד לא הגיעו אליו? הנה, עוד יהודי יקר. אשריך לחיי העולם הבא.

מי ייגש אליו? תרים את היד. תרים, תרים. הנה, הנה, פה, פה, פה.

הנה, שם, למעלה.

מי עוד?

להרים ידיים, למלט בטופס, לחתום למטה ולכתוב שם בשם האימא.

נו, נו, זריז, זריז.

אפשר למעלה למטה, מי שלא מגיעים אליו?

מי עוד רוצה שיגיעו אליו וירים את היד?

ארנון למעלה, אצלנו נשים שם?

אדרי מיכאל ומשפחתו,

רפואה שלמה והצלחה, ולרפואת ברעה בת מזלה שמזכן לכל טובה וברכה.

למעלה, שם, אנשים זריז, זריז, ועוברים לשאלות ותשובות.

אפשר 50 כפול 20, נכתוב 50 כפול 20. זריז, זריז.

איפה החבר'ה?

משפה חשפה?

אלו, אלו, אלו, אלו, אלו, אלו, אלו, משפה שמים.

נו, ברזות.

אחרונים, אחרונים, לאוויר. לאוויר.

לאחר חתימה,

להעביר. הנה.

ארנון, שם היא מוסרת לך לידך.

לאסוף ולהעביר

רוני בן רינה יזכה לכל טובה וברכה והצלחה בכל מעשי אדם ונחת מכל הילדים.

חזק וברור.

נו, זריז.

דניאל בן סימי יזכה לזרע חי וקיים מהרה השנה.

אזרקו ברוך. כן, אחרונים למסור. נו, מהר, מהר, מהר. הנה כאן, מי לוקח? תעביר, תעביר שורה ועוד שורה. תעבירו, שורה קדימה, שורה קדימה. הנה, כן, כן, כן. אנחנו נשלח להם את הכתובת, להעביר.

רות שלמה יהושע מוסרי ויניב עיניו אלגאווי

אזולאי, דוד ועידית, עמית אברהם, אוריה ושובל אזולאי יזכו לפרנסה בהצלחה בכל מעשי ידיהם. אזרקו ברוך.

דורון חתן יזכה לכל מילי מיטב, לעבודתו יתברך, ליהודה ביטן, רפואה שלמה.

כן, אחרונים למסור, ואנחנו מתחילים.

נטלי בתלונה, רפואה שלמה מהרה.

אוי, אוי, אוי, אוי, נשי.

ייל ביחד, אוי, אוי, אוי, אוי, חזק. כן, אחרונים?

חזק, חזק. דוד, אחרונים. דוד, אחרונים.

מי עוד לא מסר?

אשריך, אשריך.

יש לנו נציג פה ממיאמי.

רות וקנין, בריאות וחתונה בקרוב, מהרה.

רבית בתמר ובעלה שמואל בן-אסתר יזכו לכל טובה וברכה מהרה.

אלה לא חתמו,

שכחו.

רימה פורטל, שכחה, יחתום.

הצלחה וברכה לברכה בת-סוניה, דליה בת-ברכה, יוסף בן-נחל,

לילך בדליה ויובל בן-דליה,

יזכו לכל טובה וברכה.

אוסאמו, נורית, יעקב, ירון, קרין, מרד, רפאל בן-נורית ובני בית-עם ונכדיהם,

יזכו לכל טובה וברכה, ופורטונה בת-אסתר, רפואה שלמה מהרה.

אברהם בן-דינה דיין, זיווג אגון, פרנסה טובה ויראת שמים.

זיווג אגון לכל המשפחה, בריאות ושמחות.

רוני בן-דידב, אריה בן-לילך.

כעילוי נשמת יוסף בר-חנינא ולרפואת קלרה בת-רוזה,

השם יזכה אותה ולכל טובה,

בת-כוכבה.

עופר וקרין מואני,

פרנסה ועבודה, ויזכו לכל טוב, והאישה תזכה להיריון קל בן-זכר.

אוסנת ויעקב,

הם והילדים יזכו לכל מיני דמיתיו, ועבודתו ידברך.

ראובן פרץ, בן-דמר, כל טוב.

אחרונים, אנחנו עוברים לשאלות. תן לי בבקשה.

מי זה?

ושני זובני בן-זכר, השנה מהרה, אמן.

שחר בריטש בן חנה ואוסנת בריטש, בת-מזל,

יזכו לפרנסה והתחזקות עם הילדים שירה זוהד עדן אביאל, דניאל ודוד,

ואלברט אברהם בן אסתר,

השם יניחנו בגן-עדן, בכלל מתי עמו ישראל.

כן, זהו, אנחנו מסיימים. עוברים לשלב הבא, שאלות ותשובות.

רמי סמילה, רפואה שלמה, יוסי טוויטו,

הצלחה בכל מעשי ידיו.

יעקב קסטולה בן נחמה, רפואה שלמה מהרה.

זהו, אחרונים.

הנה עוד יהודי אחרון.

קדימה, תעבירו, תעבירו קדימה.

שני אבני יזכה לבן זכר מהרה.

דוד מוסר, בן עדנה, סימן טוב, בן.

הנה עוד אחד שם, אתה מבין?

חנה בת ליבה נחמה, בריאות, פרנסה ותיקון עמידות, יריאת שמים ושמחה.

ליבה נחמה בת ליה רפואה שלמה ושמחת חיים.

משפחת רוע, כולם יזכו לאכול טובה וברכה מהרה.

כן, אשריך.

לעילוי נשמת המנוח אבי יצחק בן מטילדה,

מנוחתו עדן, פואד זהבה בת שרה וזרע חי וקיים, למדתי בת זהבה,

ותשובה לגלית בדבורה מהרה.

חזק, ברור.

כל משפחת בן נעים, הצלחה בכל מעשי ידיהם.

רעיון, בת, שתי פנים, סיווג הגון, חיים טובים. כן, זהו. שאלות.

אסתר אבוח, רפואה שלמה והצלחה.

זהו, זהו.

רפואה שלמה והצלחה בצנתור לחמי שמעון בן חביבה.

רפואה שלמה והצלחה בניתוח לרוחמה בת סוליקה.

רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף למאיר בן שרה בתוך שער חולה עמו ישראל.

זרע חי וקיים להלן בת רוחמה ואמיר בן גזלה.

יזכו לבנים ובנות צדיקים, לעבודתו יתברך.

ילין בן רוחמה ורחל בת שרה. זרע חי וקיים.

פרנסה טובה בשבע ובריאות איתנה לעבודתו יתברך.

ברוכים תהיו לשם.

קדימה.

שאלות למי שיש, אבל שאלות.

לא, לא ברכות כרגע, שאלות.

למי שיש שאלות. לך יש שאלה?

הנה הבחורצ'יק שם.

תן לו בבקשה מיקרופון.

תרים את היד.

מעיל שחור,

חולצה אפור תכלת,

כתוב בלבן,

כיפה שחורה, חייך.

חזק וברוך.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני שומע את הקלטות שלך

מנהג משאית,

שומע כל יום בממוצע ארבע קלטות.

או-ואו.

את הקלטות אני אוסף

בבסיסי צהל.

השאלה שלי היא כזאת,

יש קלטת שדיברת על האדם הראשון

שהוא חטא

והוא נענש בעשרה עונשים.

אחד העונשים זה, בזה התהפכה תאכל לחם.

יש לומר בהמשך העונשים,

לא זכור לי בדיוק,

יכול להיות שזה זכור לך, ותעזור לי,

שמשהו לגבי האדמה.

זאת אומרת, האדם לא צריך, קוץ ודרדר תצמיח לך.

האדם לא צריך לעבוד.

נכון.

נעבוד את השם, נעסוק אותו.

נעסוק, זה העסק, לעסוק בקדוש-ברוך-הוא.

עכשיו, השאלה שלי,

אמרת שם

שנייה אחת. זה היה ככה. עד יומו האחרון. כן, עד יומו האחרון. לא, אין זמן. לא הוגדר זמן.

כמה האדם,

זאת אומרת, כשהוא קיבל את העונש,

לא הוגדר זמן.

הוא צריך לעבוד.

הקללה היא בזעת אפיך, זאת אומרת, הרווחנו את זה.

הקללה היא בזעת אפיך תאכל לחם. לא כתוב מה שיעור הקללה.

ההסתדרות קבעה שמונה שעות קללה,

אבל התורה לא קבעה.

מה יעשה חכם, ימעיט בקללה או ירבה בקללה?

ימעיט. מה יעשה יותר חכם?

ימעיט את זה לגמרי.

לא יעבוד בכלל.

ימטר אותה.

תבין.

וזה מה שעושים האברכים.

הם לומדים תורה והפרנסה משאירים לקדוש ברוך הוא, אף על פי שהם יודעים מראש שהם יצטרכו לחיות בצמצום,

הם תולים ביטחונם בשם יתברך, כמו אוכלי המן במדבר.

שלא היתה לאוכלי המן במדבר הבטחה ליום מחר.

כל יום היה יורד מן מחדש, והיו צריכים לצפות ולהאמין שירד עוד פעם.

40 שנה ככה חיו במדבר.

היה הקדוש-ברוך-הוא יכול להוריד מן ביום אחד לחודש,

כמו שהיום מקבלים משכורת חודשית.

אבל הקדוש-ברוך-הוא רצה ליטוח את האמונה והביטחון בעם ישראל יום-יום.

יום-יום. תאמין

שאני יכול להוריד לחם מהשמים, לא מלמטה.

מהשמים אני יכול להוריד לחם.

אבל זה אם אתה מאמין באמת.

אם אין לך את מידת הביטחון המספקת,

אתה לא תוכל לעשות כן,

כי אתה עלול לכפור.

כי הקדוש-ברוך-הוא לא מתחייב גם לתת לך, אתה מבין, היום את כל מה שמגיע לך. המזונות כתובים מראש השנה.

ברור, אבל אני אעמוד בניסיונות.

נכון.

אבל אם בן-אדם בוטח,

אין לו שום בעיה.

למה?

כי אם השם גזר עלי שאני אחיה,

אז ודאי שאני אוכל.

כי בלי לאכול.

לא חיים,

נכון? נכון. מישהו אומר,

יש לו פת בשלו היום, יש לו אוכל היום, המקרר מלא, והוא אומר מה אוכל למחר,

אומרת הגמרא זה מקטני אמנה, זה מאמין קטן.

למה?

הוא אומר מה אוכל למחר.

הוא מאמין שהוא יחיה מחר,

רק הוא לא מאמין שיאכל מחר.

מי שנותן חיים נותן גם מזון,

ואם הוא רוצה שמחר תחיה,

אז הוא ייתן לך מזון.

ואם הוא יחליט שלא תחיה,

מה יועיל לך שהמקרר מלא?

לא יועיל.

לא יועיל.

אז זאת אומרת, אדם שתולה ביטחונו בשם באמת,

לא יחסר קול.

ואתה יודע, בכל העולם כולו

יש ביליונים של ביליונים בעלי חיים שכולם מקבלים את מזונם ותרפם אל פיהם.

אז לא יחסר לו סטנדוויץ' להגיע עד אליך לנהרייה.

לא לנהרייה, אבל רדפתי אחריך מחיפה, מיום רביעי. חזק וברוך.

רגע, מה עם הקללה? אתה ממעיט או...

לא ממעיט.

ממשיך.

בקללה צריך להמעיט,

לא להוסיף.

אבל אני אומר לך שאתה מעביר את הקללה בסבבה.

ארבע קלטות כל יום. חביבי, עוד מעט יהיה חידון הקלטות,

אתה תהיה מהזוכים הראשונים.

זה שמתי עלי ביום שישי בערב.

יפה. וקיבלתי על עצמי להמשיך עם זה עד סוף יומי האחרון. אשריך לחיי העולם הבא. אשריך.

אשריך.

וזה בעקבות ההרצאה בחיפה?

לא, לא, לא, זה בעקבות הקלטות,

כי אני לא שומע לא חדשות או כלום. בואי נראה. זה עובד, זה עובד. עובד, עובד.

לא רק עלי.

והיום היה אתי גר במשאית.

גר.

גר מצפון-אמריקה?

כן. משהו כזה, צפון-אפריקה.

ודאגנו שהוא יניח תפילין.

יפה. אשריך. הנה, אתה מזכה את הרבים כבר.

זכותך.

חזק וברוך.

כן, שאלה הבאה.

שאלה. רגע.

לא, לא.

לא.

רגע.

חטיפה, חטיפה.

אתה תהיה ילד טוב? כן. יאללה.

תעמוד, שיראו את הקו-קו כולו.

פעם אחרונה, מה שנקרא.

לא לרדת, לא לרדת.

אז ככה הבחור הזה מחטיא אותי. אני מכיר אותו הרבה שנים. אנחנו באותה קבוצה.

מתחזק. איזה קבוצה? רגע, אני רוצה לדעת.

איך? איזה קבוצה?

הקבוצה החיפאית. אג'מאר, אג'מאר. כן, אג'מאר. אנחנו באים ביחד.

טוב, אני יצאתי קבלה.

אתה טאייצ'י קבלה.

טאייצ'י.

טוב, לא מדברים על זה. אני כאן,

כמו שאתה יודע,

מהפעם הקודמת, מחיפה,

הבן שלי חזר בתשובה,

תכף חכר היה בר-מצווה.

ברוך השם.

כן, יש לי פה איזה אח שהיתה לו ספיטה קטנה, היא התרחבה, גם הוא חזר בתשובה.

יפה מאוד.

בקרוב אצלך.

מה תשתובב לך קוקו, כבוד הרב?

הגעתי לפה. אני חושב שהמסתריים שלי חדות מספיק.

אוקיי, אז אני בא ממשפחה דתיה, זאת אומרת, האמא הדוסית ומשפחה דתיים, אחים דוסים.

מה שקרה עם הבן שלי, הוא חזר בתשובה בצורה קיצונית,

מהירה מאוד, והפכתי, פאזה.

שיניתי פאזה.

כן, שיניתי פאזה, נגד האברכים ונגד כל מה שקורה.

כי רצית אותו שחקן כדורגל.

רצית אותו שחקן כדורגל, וואלה, אני אומר לך.

הוציאו אותו ממכבי חיפה.

וואי וואי וואי וואי וואי.

עכשיו הוא מכבי אמיתי, מי כמוך בעלים השם.

כן, אבל אני הרגשתי שהאלה שלי קצת מסובב.

בוא, נעמיד אותו לידך ונראה מי מסובב.

אני עשיתי אותו.

אני יודע, אתה שותף שלישי.

אני יודע.

אבינו הגדול למעלה, אני האבא הקטן למטה. נכון.

אז ככה,

אנחנו משפחה חילונית.

גם אשתך?

אני גרוש.

כן.

אז יותר קל לחזור בתשובה.

איך?

אז יותר קל לחזור בתשובה. זו המטרה של האברכים האלה, הערמונים. כן, אלה דתיים האלה, כן, אלה שחורים.

אז ככה, זאת אומרת, הילד שלי חזר בצורה קיצונית.

הגעתי לרף של הכולל אחרי שקצת כעסתי שם,

ונתן לו שחרור, תשמע, לאבא שלך.

עכשיו, גם להוציא אותו, אני אוציא אותו בהדרגה, לאט-לאט.

תשכח מזה, היום אנחנו סוגרים מעגל.

מה?

אתה מצטרף אלינו, לג'מאעה.

המשפחה, אתה רוצה אותי שם. בוודאי, אצל אמא ואצל כל החבר'ה הטובים, אצל משה רבנו, אהרון הכהן,

אצל השבטים הקדושים.

אוקיי, יאללה, בכבוד. זאת אומרת, מה בכבוד? תבוא,

נוריד קצת שם, נסדר, שהכיפה תשב טוב,

ניתן לך בגד לבן עם ארבע כנפות, ציציות,

מחובר לאבינו שבשמים, מחובר לילד.

רק אני יודע כמה אתה רוצה את זה.

רק אני יודע. בפעם הקודמת רצית ארנון קלקל.

אמרתי לצלם שלי,

אם הוא לא היה לוחץ אותך, הוא היה מקבל עליו עול מצוות.

אבל הוא ביאס אותך, הפכת עוד פעם פאזה.

אמרת לא הפעם, באת הפעם.

אתה רוצה להוריד לי את הקוקו?

כן.

אלף דולר.

אתה נותן?

אני מוכן.

אתה יודע מה חינם. לא אני, לא אתה. לא, אני מקצץ לך סנטים מהפאות.

לא, פאות? אני לא נוגע בכלל, בכלל, בכלל, בכלל. לא, קוקו, אני לא נוגע בכלל, בכלל, בכלל. בסדר, אל תגדל, תבזבז שמפו.

תבזבז שמפו,

תראה כמו בחורה.

יגידו לך בקולנוע, זוזי רגע, זוזי, למה לא?

טוב, אני רוצה העצה ממך. זאת אומרת, הילד,

בוא, צחוקים בצד.

הילד חזר בצורה קיצונית.

זאת אומרת,

לא לחלל שבת, הוא לא יכול להיות במקום שמתקים טלוויזיה.

גם אני לא, לא רק הוא.

אוקיי.

קטע גדול, הוא קטן. הוא אחרי בר-מצווה, וזו גניבת דעת מה שקורה פה.

אתה רוצה לגנוב לבן שלך את הראש.

מה זה? הוא מבוגר כמו בן 70. התורה אומרת, בן 13 זה כמו אדם בן 70,

הוא חייב במצוות כמו בן 70. הוא עומד, בין 13 למצוות.

נכון, אז הוא בן 70. מבחינת הדינים,

השכר והעונש הוא כאדם מבוגר.

מה הוא יעשה כשאין לו בית דתי בשבת?

מה קשור?

מה מה קשור? הוא במצב הזה יצטרך להסתדר? הוא לא יראה את הטוב בלוויזיה? מה זאת אומרת להסתדר?

אבל אל תן לי עצה, טוב, תכבה, תכבה דוד. לא, אתה אל תכבה. הוא יהיה בחדר.

נו, הוא לא מוכן.

אז מה הוא מוכן?

שלושה חודשים הוא הולך לאמא שלי,

ואמא שלי זה לא הבית שלו.

לא הבנתי. מה זה שלושה חודשים הוא הולך לאמא שלו? הוא בתשובה שלושה חודשים.

בסדר, אבל מה הבעיה? אוקיי, הוא לא עשה, לא אצל אמא שלו, לא אצלי, הוא לא מתקרב.

יש בעיה, אין לו בסיס דתי,

הוא לא צריך לחזור בתשובה.

לא, לא, לא.

אני לא היה לי בסיס להיות חייל והכניסו אותי בכוח.

אני בכלל בחיים שלי לא חלמתי לשמוע על אף אחד.

פתאום שמו לי כובע אוסטרלי, אמרו את החייל.

מה זה חייל? אני לא דתי בכלל. מה אתה שם לי כובע?

אפשר לחזור בתשובה? שמו לי שני כובעים, אחד שאני יוצא החוצה ואחד כובע עבודה.

תראה, הקדוש-ברוך-הוא, איזה בריאה נתן, איזה יופי, תצא החוצה. הוא יוצא החוצה. הפוך, עזב את הבית, יצא החוצה. אוקיי, נתן חושך יום ולילה. נכון. הוא נתן לנו גם בן 40. נכון.

לאט-לאט, לא בקיצוניות. כשהבן שלי רצה לחזור בתשובה, אמרתי לו, תיזהר, כן, אבל תיזהר. אני שואל אותך, האם בן-אדם מבין שהוא בדרך ההסוכה? אני מבין טוב, אני תרמתי לבתי-כנסת, יש שרונות קשר.

עזבנו. עזוב, עזוב את הדברים האלה. עזבנו. עכשיו אני שואל אותך שאלה.

אתה רוצה לנסוע לכיוון אילת.

אתה רוצה לנסוע לאילת.

לא הגעתי לחדרה.

בדיוק, לפי התמרורים אתה רואה שאתה בכיוון לחדרה.

נו. מה אתה עושה?

מה אתה רוצה שאני אעשה? לא, מה אתה עושה? בוא נקצר, תן לי צער, קצר. לא.

אני אומר, אם אתה יודע שזה לא הכיוון, עוצר,

מסתובב באקזיט הראשון ויוצא בחזרה לכיוון אילת, נכון?

אתה אומר לא.

סעו...

קצת לכיוון חיפה, לאט-לאט,

שזה יהיה בהדרגה.

כשתגיע לחיפה תסתובב ותיסעו נהדות.

מי עושה כזה דבר?

ברגע שמבינים זה האמת,

U-turn על המקום.

מה עושים?

תן תשובה. אני,

אם אני מבין אותך טוב, אתה אוהב את הבן.

אתה פגוע מזה שהוא עשה לך את זה.

יפה. כי אתה לא אוהב שעושים לך דברים.

נו.

אבל לא משנה, אבל הוא הבן שלך.

הוא תמיד יהיה הבן שלי גם אם הוא יהיה פושע. ואתה אבא שלו גם.

אני אבא שלו גם אם הוא יהיה אבא שלי. ואבא אוהב לא מוותר על הבן, כי הבן רוצה להיות צדיק.

אם הבן היה רוצה להיות רשע, אתה צודק, אני אתך, נגדו.

אין לו בית דתי.

יש לו אבא דתי.

האבא דתי בלב.

במעשים, האבא לא דתי.

בלב, האבא דתי.

והאבא הזה לא אוהב שמכתיבים לו, וזאת הבעיה.

תשבור את הגאווה שלך.

אל תתכופף.

תתרומם.

אין פה גאווה. אני אמרתי לו, תחזור לאט, לאט. חיפה, חיפה. תל-אביב.

אוקיי.

תהיה חכם, מותיק. בוא, נעלה את שניכם.

בוא, נעלה את שניכם.

תחבק אותו.

תנשק אותו.

הוא ישים עליך ציצית.

תוריד את הרעמה הזאת. אתה לא אריה. תראה, אני בחיפה לא נכנסתי לשיחה הזאת, כי הבן שלי היה אתי.

נכון.

כיבדתי אותו, לא שאלתי את השאלה הזאת. שאלתי את הייצ'י קבלה, תעמולה.

שיחקתי קצת ב... כן, הייתי.

אבל הבן שלי לא פה.

בשבילו להפיך אותו, אז-

בוא, נפתיע אותו בטלפון, תגיד לו,

בני,

אני אתך לאורך כל הדרך, עד הסוף.

אני לא אשכנע אותי.

אני לא אשכנע אותך. אתה לא מבין.

אתה לא מבין. הבן שלי יודע שאני אתו עד הסוף, גם אם הוא ידע.

לא, אתה לא אתו.

אתה ממולו, אני לא אגיד נגדו. אתה ממולו. אם אני צריך לשמור שבת זה כפייה.

לא, אתה לא צריך,

אמרתי לך לשמור. הוא לא נכנס, מקור שיש בו טלוויזיה. תאפשר לו את התנאים

שהוא יאכל לדור שם.

אין לו שם. אם היו אומרים לך רופאים

שהבן שלך חולה, חולה חס ושלום באסטמה,

הוא לא יכול לנשום טוב, אתה חייב להפסיק לעשן.

אם לא תפסיק לעשן,

הילד הזה יכול להגיע למצב של חנק.

זה לא דומה.

אתה תפסיק או לא? זה לא דומה. אבל אתה תפסיק.

זה לא דומה. אתה תפסיק או לא?

בסיטואציה כזו, כן. בסיטואציה הזאת, זה לא דומה. אתה שואל אותך שאלה. אתה כופה עלי לחזור משמעות. מה יותר קשה? אתה כופה עלי לחזור משמעות. גם הרופא כופה עליך לא לעשן.

דרך אגב, ילד אחד, קבוצת ילדים בכולל, ילד אחד, כבר החזרתי בשאלה.

כל הכבוד.

חולים לבבים, אבל לא חשוב.

תקשיב רגע, תקשיב. כן.

אתה לא יעזור לך כלום, אתה תפסיד. עם ישראל חי וקיים.

היו כאלה שנלחמו נגד עם ישראל, חשבו שיורידו אותו מנדט. אתה יודע מה?

אני נזכרתי, היה פעם אחת בעם ישראל, אני לא נלחם. לא, אתה רק

גונם נפשות.

אני לא, כן.

אבל היה אחד, נזכרתי לפני כמה שנים, שמעתי עליו, קראו לו טומי לפיד.

נו, איפה הוא?

נטו.

הוא חשב שהוא יהפוך את כולם, יחזיר בשאלה והכול. בינתיים מי ממשיך? אני.

איפה הוא?

התאייד.

אבל בוא, עזוב.

אני אתן לך עצה. נו. אם תרצה, תיקח, לא תרצה, אל תיקח, אין שום בעיה.

אצלנו אין כפייה.

אתה רוצה, תעשה. ההקפיאה היא בעוונדה, עזוב. זה לא, איך שתרצה.

אני בעד דת, אני אוהב דתיים.

אתה לא אוהב דתיים, אמרת אבריכים. אני לא אוהב חרדים.

מה זה חרדים?

מה? אמא שלך היתה דוסית, אמרת.

אז מה? אתה לא אוהב אותה?

איך? נטע לאה.

איך זה יכול להיות? יש לי קצת דיקה. אמרת, אתה לא אוהב אותך. היית קצת דיקה?

גם הבן שלך עכשיו, אוי ואבוי.

שניים?

לא, גם הסבא שלי.

עוד יותר גרוע.

אנחנו שורשים.

אתה יודע, יש ארבעה באגדה של פסח.

בן חכם,

בן תם,

אינו יודע לשאול, ועוד בן אחד שאני לא אזכיר עכשיו.

נו.

תשובה לא קיבלתי. בטח שלא תקבל.

תשובה אתה לא רוצה. הוא עוזר ממה שאני אשמור שבת.

או! קודם כול, תשמור שבת זה דבר גדול. חוץ מזה.

תשמור או לא תשמור? חוץ מזה. למה שהוא לא יחזור בשאלה? למה אני צריך לשמור?

תשאל אותו אם הוא רוצה, הוא יחזור.

איך?

אם הוא ירצה, הוא יחזור.

לא. כאן נקרא, אבל הוא עומד בזכות עצמו, שאתה מבין. הוא עומד בזכות עצמו.

כמו שאתה עומד בזכות עצמך,

הוא עומד בזכות עצמו. אתה רוצה שאני אגלה לך סוד?

כן. יש אחת, קראו לו דוקטור מאלר.

אחר כך שמעתי שקראו לו פרופסור מאלר. לך תדע, היום תעודות מכל מקום יש.

מכל מקום הבן שלו חזר בתשובה,

וזה היה בהתחלה, התשובה,

והוא יצא נגד זה, וכתב ספר נגד זה, והלך לתוכניות טלוויזיה, ונתנו לו את הבמה,

ופעם אחת העמידו אותו מול הבן שלו.

עימות בטלוויזיה,

רואים בן צדיק

ורואים אבא זועם.

אומר המנחה, איך עשית לאבא שלך דבר כזה?

אתה יודע מה הוא ענה?

כמו שהוא עשה לאבא שלו.

האבא שלו היה צדיק,

והוא חזר בשאלה,

ואני עשיתי לו מה שהוא עשה לאבא שלו.

מה קורה אם משפחה

אברכית חוזרת,

אחד הילדים חוזר בשאלה, בא, מדליק טלוויזיה בשבת.

נכון.

נו, מה קורה עם דבר כזה? יש דברים כאלה.

מה קורה?

מי שבעל הבית יכול להחליט אם הילד הזה יישאר בתוך הבית,

אתה לא יישאר בתוך הבית. כמו שאתה יכול להחליט אם אתה רוצה לקבל את הבן שלך, אתה לא רוצה לקבל אותו. אה, אז האבא יזרוק אותו.

יכול להגיד לו כן, אתה לא יכול לעשות. מה, אחד שרוצה לקחת בנגים בבית, אז האבא צריך להרשות לו?

מה פירוש? אז מה, האבא יזרוק אותו?

אם לא ההוא, אז הנה, אוקיי. אבל אם לא, הוא יזרוק את האבא גם, וייקח לו את הכסף,

ויסבח אותו במשטרה.

לא הסברת את זה נכון. לא הסברתי. אני ילד היום מזמין משטרה לאבא, אבא לחוץ.

נכון.

והבן שלך לא עשה ככה, יצא בלי לזרוק את האבא. הבן שלי פנטסטי, הוא לא זורק את האבא,

פשוט החזרה היא מטורפת. תאמין לי שהוא משקיע.

החזרה היא מטורפת מדי. עיקר התפילות שלו זה שאבא שלו, הוא מזכה אותי.

שאבא שלו יזכה לשאול בתשובה. אין לו יותר נחת מזה שהוא יראה את אבא שלו צדיק. אין לו. מאיפה אתה יודע? שהוא ימשיך?

שהוא ימשיך? אני לא אומר, אני לא אומר, הם יכולים להשתנות. נכון, נכון.

זה ילד בן 13, זה גנבה דעת, זה...

גנבה, כל הזמן גנבה, גנבה, גנבה.

זה מה שעשו לילדים. מי גנב לו את הדעת? זה.

זה אחיך?

דוד שלו.

אז מה?

אז דוד שלו חשב שטוב להגיד לו, הוא חזר בתשובה, הלך לבית-ספר חילוני,

התחיל להניח לאנשים, זאת אומרת לילדים. מה לא טוב?

מה זה מה לא טוב בזה?

ילדים נמצאים במסגרת, בבית-ספר. ומניחים להם תפילין?

ומניחים להם, ומפריעים אותם. במקום אלות וסכינים,

במקום אלות וסכינים, הבן שלי חי חיים ספורטיביים.

כל הכבוד. אבל אני שואל, במקום, חינוך לא כן,

חינוך חיובי, מה לא טוב?

מה לא טוב שהוא אומר, שמע ישראל בבוקר זה אסון?

מה יעשה הבן שלי שאין לו בית דתי, אין לו שטח סטרילי?

אבל זה הבעיה שלך, לא שלו. אין לו. מה זה?

זה הבעיה שלך, לא שלו.

הוא יסתדר בכל מצב,

כי הוא מכיר את האמת, ובעבורה הוא מוכן אפילו לדור במדבר.

אתה,

האבא שרואה את הבן בחוץ, מעבר לדלת,

לא רשע, צדיק,

ואתה לא מוכן לעשות משהו בשבילו?

זה לא ייאמן כי יסופר.

במקום להאשים אותו, תאשים את עצמך.

ב-2 באפריל אתה נמצא באור-עקיבא, נכון?

נכון.

אני אהיה שם.

עם קוקו או בלי?

עם שתי צרות.

תהיה דודלי, דודלי או דודלי?

דודלי. לא, אני בסדר, אני חי את שני העולמות.

או, כבר חצי-חצי.

לא, אני חי את שני העולמות,

אני שייך לקדוש-ברוך-הוא, כמו כולם. ברוך השם, אשריך, יש התקדמות, התקדמות, יפה.

זה לא התקדמות, ההתקדמות היתה, יש נסיגה.

העיקר שאתה תחליט מרצון לבד,

ועד סוף הערב אני פה.

אם תרצה לקצר את תהליך הדור-עקיבא,

אז בעזרת השם יתברך, אנחנו כאן.

תהיה בריא. בינתיים לא נתת לי תשובה, אף פעם אני לא אתן. ולא שכנעת אותי, כי לא נתת פתרון.

ברור, חשוב. תחזור בתשובה, תשמור שבת. לא, לא, לא, אל תחזור.

זה לא, זה קריאה בעקיפים. תכניס רק את הבן, תכניס את הבן, זה הכול.

להבין אותו, אני מבין אותו. תכניס אותו.

תתן לו את האמצעים שיוכל לדור אתך.

תן לו את האמצעים ותשמור, אל תתיק טלוויזיה.

אז מה קרה?

מה יש שם? מה יש שם?

מה יש שם?

יש שם עוד ילד? עוד ילד שלך בפנים? כן, כן, כן. אז הילד שלך, תראה, אני גרוש, אני חי עם מישהי,

ויש לילד בן חמש,

אין לו בריא.

אתה מסובך כל הזמן, יואו.

זה צריך טיפול אינטנסיבי אתך.

אבל בסדר, סיבכת את עצמך, אני לא אשיב. אתה מבין איפה אני חי? בין קודש לחול. לא, זה בלי הברית היה קודם.

האמנתי.

טוב, השם יעזוננו.

צריך קרינה עוד שלושה חודשים, שהילד יתפלל.

אני אפגש באור-עקיבא. אור-עקיבא, ביי.

כן, שאלה, אצל אנשים שם למעלה,

ארנון, למעלה.

תן לה שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אני קודם רוצה להגיד שהשאלה לא שלי.

ביקשו פה הוכחה שיש אלוקים.

מי המבקש?

ואם תדעי שיש אלוקים, אז מה?

יהיה יותר קל להאמין בו?

מה?

יהיה יותר קל.

יותר קל מה?

יהיה יותר קל לקיים את המצוות שלו.

היום את מקיימת משהו?

משתדלת.

אז מה, עד היום קיימתי בלי לדעת שיש אלוקים?

לא.

עד היום קיימתי,

בתקווה שבעתיד אני אמצא יותר הוכחות מספקות.

יפה.

יפה.

אז אני אעשה לך את זה קצר.

את מבינה מהר?

כן.

ותבטיחי לי שאם לא תביני אז את תראי את הקלטת מפרשית ותביני שלוש שעות.

את ההוכחה שיש בורא לעולם.

מה, לא יודעת?

את בראת את עצמך או שנבראת?

נבראתי.

על-ידי מי שקדם לך?

כן, בראשוני הראשונים ומי שאתה.

בדיוק. והראשון של הנבראים, מי ברא אותו?

אלוהים.

נו, אז מה את מחפשת עוד?

תודה רבה. המשך קיום מצוות נעים.

כן, עוד שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. רציתי לשאול שאלה.

עד לפני חצי שנה אני חוזרת בתשובה, גם היום כמובן.

התחזקתי, לקחתי כיסוי ראש לפני חצי שנה כי חליתי.

והרבה שואלים, כאילו, אם אני חוזרת בתשובה כבר שנים, מה קורה? למה חליתי?

היית צריכה שתתן לי תשובה, לתת לאנשים גם תשובה.

הבנתי. במה חלית?

במחלה הקשה.

והיום היא עדיין אתך? נכון.

אפשר לפטר ממנה אם רוצים.

אז איך, תגיד,

אם חוזרים בתשובה אמיתית מכל צד,

אז אין מקום למחלה לשכון בגופו של האדם.

כל המחלות באו

רק בשביל לקרב את האדם לאביב שבשמים.

עכשיו שתביני,

גם צדיקים גדולים כמו איוב,

שהיה צדיק גדול, שהעיד עליו הקדוש-ברוך-הוא ואמר עליו שאין כמוהו בכל הארץ,

גם כן לקה בייסורים,

ייסורים נוראים שנקראים ייסורי איוב.

אין איסורים יותר גדולים מזה.

ואף-על-פי-כן,

הוא לא ידע שהוא גלגול של תרח אבי אברהם שחזר לעולם

והיה צריך להשלים את התיקון.

אז יש דברים שאדם משלם עליהם, על מעשיו בעולם הזה ועכשיו,

ויש דברים שהוא משלם על חשבון קודם שלו

כדי להשלים את התיקון שלו.

אני לא יכול לבחון לבבות ולא יודע על מה האדם מתקן, על עכשיו או על קודם,

אבל מה שברור זה שהקדוש-ברוך-הוא עושה את הדין שלו על-פי הדין.

הוא עושה את זה לפנים משורת הדין ובחסד גמור וברחמים,

כיוון שאם אדם חוטא לאדם,

אז האדם השני לא כל כך ממהר לסלוח.

ואם פעמיים ושלוש יעשה עם גבר,

אז הוא גם ילקה אותו.

ואם הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו חוטאים לפניו שנים הרבה,

אז ודאי שאנחנו לא היינו צריכים להיות קיימים בכלל.

ואם עדיין הוא משאיר אותנו,

ואנחנו נמצאים כאן, ואפילו עם קוקו,

ואומרים שאנחנו לא מוכנים לקיים מצוות,

והקדוש-ברוך-הוא עדיין נותן לנו אורך רוח,

משמע שהוא רחמן.

אז למה זה אצלך דווקא?

אפשר שאת יכולה לקדש שם שמים על-ידי זה.

מה נאמר עלי לעשות?

אני לא יודע בדיוק מה מעשייך בכל יום, אבל אני אשאל אותך כמה שאלות ותעני לי.

את אומרת שחצי שנה את הולכת בכיסוי ראש מלא ובצניעות מלאה?

כן, אכן. משתדלת, כן. כן, את יודעת את הכללים, כן?

כן.

שומרת שבת?

בהחלט. בהחלט.

מתפללת שלוש תפילות?

איך? סליחה. מתפללת שלוש תפילות?

איזה תפילות?

תפילת שחרית, כמובן.

ומנחה וערבית? מנחה וערבית, לא רק שחרית.

הבנתי. אבל אם יש לך זמן, את יכולה להתפלל.

כן.

ואמרת שאת מכסה את הראש כיסוי ראש מלא?

כן. וכשהסתובבת קודם ראית לי שמאחורנו הייתה שערות? לא, הייתי מלופף.

אה,

לפלאפה.

טוב.

עכשיו, מכל מקום,

תראי,

תקבלי על עצמך חצי שעה ללמוד מוסר בכל יום,

תקבלי על עצמך לעשות חלה, להפריש חלה

בכל יום שישי,

ולקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן.

אוקיי.

את מסוגלת לעמוד בזה? כן. בשביל לגדל את ארבעת הילדים שלהם, היא מוכנה?

יפה.

מה שמך ושם האמא?

שמי אסתר, אמא שלי דניס אמה קורינה.

אסתר בת דניס אמה?

נכון. השם יזכה אותך לרפואה שלמה בשבועה קרובה מהרה-מהרה.

תודה רבה.

כן.

שאלה?

איפה?

רגע, רגע.

תן לה שם.

איפה פה?

היית?

שאלה ממש או,

כן.

קוראים לי לכן, תהילה.

אני רוצה להגיד משהו מאוד מאוד חשוב נגד מחלות.

דבר משלמדתי מהחיים שלי, זה לא מצחיק.

א' כול, לא הלכתי להרבה סדנאות, לא הרבה הרצאות.

למדתי כעיקרון ממודעות עצמית, מההתבוננות העצמית שלי,

זה שהייתי לבד כל החיים, ולא רציתי חבר, לא רציתי אף אחד, רק את עצמי.

ואחרים קראו לי סנובי, וזה בכלל לא נכון איך שהחברה קוראת לזה.

א', כל אדם שאוהב להיות לבד הוא לא סנוב.

הוא לא מרוחק מהחברה והוא לא אנטי-חברתי.

זה אדם שאוהב, אדם שמופנם,

זה אדם שמאוד אכפת לו מעצמו וגם מאחרים.

זה לא אדם אנוכי ולא אגואיסטי.

זה אדם מאוד חם ואוהב,

וזה לא משנה אם הוא מבטא בחוץ אם הוא אוהב או לא משנה מה.

העיקר הרגש שלו,

מה שהוא מרגיש לעצמו ומה שהוא, כמובן, איך שאחרים רואים את זה.

נגד מחלות, א' כול, אני מאשנת הרבה סיגריות, והאמת היא שסיגריות בכלל לא משפיעות עלי,

כי אני עוסקת בספורט, אני מאמינה בעצמי.

אני יודעת שאני יכולה להתגבר על כל דבר רע בחיים,

ואפילו סיגריות יכולות להשפיע עלי לרעה, כי אני מאמינה בעצמי.

זה עניין, זה נקרא חוזק, חוזק נפשי,

שבן-אדם יתמודד לעצמו, למה שהוא עושה למען עצמו וגם לאחרים. מדהים. תגידי, איזה סיגריות את מעשנת?

לא משנה לי.

מתי היתה לך שפעת אחרונה?

לעתים קרובות יש לי. מה פתאום? אמרת שיש לך חוסן.

יש, אבל אני מתגונת על זה. אבל כנראה שאת לא מעשנת מספיק.

אולי אני לא מרגישה שאני מעשנת. לא, אם היית מעשנת מספיק, אז ברוב העשן לא היית מרגישה שאת בשפעת.

יכול להיות. אבל מכל מקום,

העצה שלך התקבלה ברוב קולות, מחיאות כפיים.

תודה.

ארץ טוב.

כן.

חטפתי את הרמקול.

כן.

הרמקול פה, אם את לא רואה. המיקרופון, סליחה. כן.

סליחה.

יש לי שאלה.

אה, סליחה, הבכתי אותך.

זה האימא.

שכחתי.

זה בסדר.

שלא יחשבו שאנחנו מושתלות, פשוט ביום רביעי היינו.

ואמא שלי מאוד נהנית לשמוע אותך.

לא, לא חשב.

בשבילה באתי גם היום.

עכשיו, השאלה שלי,

הקדוש-ברוך-הוא אומרים שהוא ברא עולמות והחריב אותם.

ולפי משהו,

אני חושב שהבנתי הוא אמור לברוא עד הסוף שבעה עולמות והיום אנחנו נמצאים בעולם הרביעי ופשוט הייתי רוצה שתגיד איזה עולמות היו, איזה הוחלבו. רק, רק, מי אמר לך שאני אדע?

מי אמר לי? כן. זה כתוב באיזשהן מסכתאות או

האוויר שמגיע אלינו הביתה הקריא לנו.

טוב,

הקדוש-ברוך-הוא, בורא עולמות ומחריבן, זה מושג בתחום הקבלה,

לא נוגע לעולמות כמו שאנחנו מבינים, עולם כמו העולם הזה.

לא ניכנס לנושא הזה.

עולם רביעי, שביעי, שמיני, תשיעי, מה שתרצי, זה לא נוגע אלינו. אנחנו נמצאים בעולם הזה, 6,000 שנה, 1,000 שביעי מות משיח,

ואחרי זה העולם הבא.

מה שאותנו מעניין זה חמשת העולמות שאדם

עובר בימי חייו?

אחד זה העולם הזה שהוא נוכח בו כרגע,

עולם שני זה עולם הנשמות,

גן-עדן וגהינום, שהנשמה נפטרת מן הגוף,

היא עולה או לכאן או לכאן,

עולם שלישי זה עולם ימות משיח שיהיה בעולם הזה באחרית הימים,

עולם רביעי זה תחיית המתים, 40 שנה לאחר גילוי משיח,

ועולם הבא זה העולם האחרון,

שבו אחרי תחיית המתים יהיו כל הצדיקים מכל הדורות

ויחיו לנצח נצחים ברמה רוחנית,

כפי שהם הספיקו לאגור במשך כל ימי חייהם.

יש קלטת שנקראת חמשת העולמות, שמתארת בהרחבה את כל העולמות האלה ואיך מגיעים וזוכים להם.

אני מצטערת שאני אמרתי משהו שהוא מוטעה.

הוא לא מוטעה,

אבל בסדר.

לא, כי מה שניסו להסביר לנו, את כל מה שלמדנו בזמנו במדע,

עולם הקרח, זאת אומרת, תקופת הקרח,

תקופת האדם הקדמות, כל התקופות,

הסבירו שגם הן מוסברות בתוך

התורה או באיזה מקום.

אין צורך להגיע להסברים האלה, משום שהדבר הוא פשוט, ואני אסביר לך אותו קל.

למדע שאומר שהעולם קיים 15 מיליון או 15 מיליארד

שנה הן טעויות קלות לעומת היהודים שומרי תורה ומצוות שאומרים שהעולם קיים בדיוק 5,766 שנה,

אז אין הפרש גדול בעצם.

מה שברור, שהמדע מודה ליהודים שהעולם קיים 5,000 פלוס, נכון?

כי בכלל 15 מיליון, יש 5,000. אז אנחנו ודאי צודקים.

לגביהם יש שאלה.

אבל גם את השאלה הזאת ניתן לתרץ.

איך מתרצים את הקושייה הזאת?

כשהקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם הראשון,

הוא ברא אותו כבן 20. הוא ברא אותו כבן 20,

אבל הוא נברא באותו רגע.

אבל הוא נברא כבן 20. ואחרי שעה הוא אמר לו לא לאכול מעץ

הדעת טוב או רע,

ועץ שנותן פירות לוקח כמה שנים.

ברגע שהוא ברא אותו, את העץ,

הוא ברא אותו כבן כמה שנים.

וכן, על זה הדרך.

את כל זה הבנתי, אבל בכל זאת, רגע. שיבינו כולם.

אז הקדוש-ברוך-הוא, כשברא את עולמו, באותו רגע שהוא ברא אותו, בראשית ברא אלוקים את השמים את הארץ, הוא ברא אותו כבן מיליונים.

במקום לחכות עד שתהיה השתלשלות וכו',

וקרח, וקוטב, וארטיק, וסנקור,

אז במקום כל זה הקדוש-ברוך-הוא ברגע אחד בורא את הכול מוכן, בלי שום בעיה.

אם נרצה לומר כך.

כן.

אבל בכל זאת קיימות המערות של האדם הקדמון,

מערות של האדם הקדמון? מערות של אנשים שהיו פעם, כן,

לא של האדם הקדמון. שהם קצת שונים מאתנו.

מי שונים מאתנו? אותם אנשים.

היו חיים בצורה אחרת.

איזה צורה?

במערות?

בטח במערות, אז למה לא?

יש יותר טוב ממערה?

קריר, לא עולה כסף, לא צריך טיח,

לא צריך שום דבר.

נכנסים פשוט, יוצאים. זה הכול, אין שם בעיה.

לא היה צריך ספה, לא היה צריך עמינח,

לא היה צריך נברשת,

ספרייה, זה הכול היה על הכיפק טבעי.

זה אומר שהתורה לא סותרת את המדע בקטע הזה? לא.

הפוך.

המדע לא סותר את התורה בקטע הזה.

טוב, אוקיי.

לא להשלים עם זה. בבקשה להתעקש.

אני יכולה לשאול עוד הרבה שאלות, אבל, אם את רוצה, להשלים פעם אחת. בבקשה.

אני מתחילה את אמא שלי.

כן.

אמרתי לך בפעם הקודמת שהיא מתפללת, אבל כשהיא מתפללת היא לא מתפללת עם כיסוי ראש,

והיא גם מדליקה נרות, והיא לא עושה את זה עם כיסוי ראש.

כן. אז הייתי רוצה שלפחות בפעמים האלה תיתן לה כיסוי ראש

שהיא תעשה את זה עם כיסוי ראש.

קודם כול, אני מאמין, אני מאמין שלכבודך

היא ודאי תעשה את זה.

כמו שהיא מצפה שתשמעי לה בדברים מסוימים, גם לך היא תהיה מוכנה לשמוע. אבל אני מאמין שיותר מזה,

שברגע שהיא תבין שכך צריך לעשות, והנכון לעשות דבר בשלמות,

יהיה לה יותר קל, ובפרט אם היא מרצה את אביה שבשמים

הוא עושה לו נחת כבת יהודייה לעם יהודי מכובד,

ומגיעה לה מטפחת.

לא צריך שהיא תטרח להגיע לכאן, אני כבר שולח אליה את המטפחת. מגיעה לה מוזיקה. בבקשה.

מוזיקה

עזק וברוך!

ארמון, תזוז, ארמון!

אשריכם, אשריכם, אשריכם, בנות ישראל הכשרות,

עזק וברוך, איזה שמחה,

יישר גאה,

בתסגוש התפילות שלכם יתקבלו.

כן, יש לנו פה בחור שמצביע מתחילת הערב, עוד רגע אנחנו ניתן שם שוב, אבל פה הבחורצ'יק,

שורה ראשונה כאן.

אם אפשר, מיקרופון כאן, שורה ראשונה.

שורה ראשונה פה.

כאן,

חולצה לבנה.

תודה.

שלום לכבוד הרב. רציתי לשאול מה ההבדל בין רוח הקודש לנבואה,

והאם בדור שלנו יש רבנים שיש להם רוח הקודש.

ובכן, נבואה היתה עד תקופה מסוימת,

ולאחר מכן זה ירד למדרגה של רוח הקודש.

דהיינו, הנבואה זה שהקדוש-ברוך-הוא מנבא

את האדם שראוי לנבואה, ובשביל להיות ראוי לנבואה צריך לעבוד על זה חזק, זה צריך להיות גיבור,

שכובש את אצלו בכל עת,

חכם,

אדם ישר.

אדם כזה זוכה לנבואה, צריך ללמוד את זה.

היו תלמידי הנביאים שהיו לומדים ומכינים את עצמם לקראת ההשראה הנבואית, ולא בכל עת היו מקבלים נבואה,

אלא לפי הזמן והצורך.

והנבואה פסקה בשעה שהנביאים כבר לא הועילו

על-ידי הנבואה. כשעם ישראל לא שמע כבר לנביאים

והיה מלעיב במלאכי האלוקים ובוזי את דבריהם,

אז הקדוש-ברוך-הוא פשוט מאוד, את המתנה הגדולה שנקראת נביא

הוא הוריד מעם ישראל.

הקדוש-ברוך-הוא נותן מתנות כל זמן שהן מועילות.

בשעה שהן לא מועילות, אז הוא לוקח אותן בחזרה.

כשבא אל אלישע הנביא נעמן,

שר צבא ארם,

שנצטרע וביקש רפואה בעם ישראל, למי שלחו אותו? לאלישע הנביא.

ואלישע הנביא אמר לו, בשביל שתסור צרעתו מעליו,

שיטבול

בירדן.

שבע טבילות.

אז הוא אמר לו, וכי אני חסרת אמנה ופרפר, יש לנו נהרות ענקים.

והוא חשב שמבזים אותו ולא מתייחסים אליו, ואפילו אלישע הנביא לא יצא לקראתו.

הוא עמד לצאת, והעבדים שלו אמרו לו,

תראה, אם הוא היה אומר לך לקחת איזה עול גדול,

לעשות איזה משהו בשביל שאתה תרפה,

לא היית שומע בקולו?

שומע.

ואם הוא אמר לך לטבול שבע פעמים בנהר, מה זה אכפת לך?

מה זה קשה?

תעשה ותראה.

ואכן הוא עשה ונתרפא.

והיה קידוש השם גדול מאוד בכל העולם כולו,

והוא ביקש רשות לקחת מאדמת ארץ-ישראל בשביל לקחת אותה לארצו ולהקים מזבח מהאדמה של ארץ-ישראל במקומו,

ועזב את האלילים,

ומאותו יום לעבוד את השם יתברך.

זה קידוש השם שזכו הנביאים,

אליהו הנביא, אלישע הנביא,

וביחר על זה הדרך.

והם היו מוכיחים את העם ואומרים להם מה צריך לעשות,

מה צריך לתקן,

מה הקדוש-ברוך-הוא רוצה בעצם.

ובשעה שהיו שומעים להם אז היתה באה ברכה לעם ישראל.

כשלא שמעו להם אז סבלו מלחמות צרות ואבדות.

לאחר מכן זה ירד לדרגה של רוח הקודש,

רוח הקודש היתה כבר לבודדים.

בשעה שאדם מקבל נבואה הוא יודע שהיא 100% אמת לאמיתה,

והשם מנבא אותו.

ברוח הקודש זה מדרגות כאלה ואחרות, שבזמנים מסוימים אדם יכול להרגיש ברוח הקודש שלו דברים מסוימים.

אבל זה לא דומה לנבואה כלל וכלל.

יש סרבנים היום?

האם יש היום אנשים שיש להם רוח הקודש?

תראה, אני לא יכול להגיד לך על כל אחד ואחד, מה שבטוח, הרבה רוח יש,

וקודש אנחנו מחפשים שיהיה,

אבל לא תמיד אפשר לחבר רוח הקודש לכל בן-אדם, ויש הרבה דברים שהם חוכמה,

הם חוכמת התורה.

כשהפסיקה רוח הקודש ירדו עוד מדרגה, זה נקרא בת-קול. היו שומעים בת-קול מן השמים,

ואז היו יודעים מה רוצים מן השמים. כשזה ירד ממדרגת בת-קול,

אז כל הכוח ירד ונכנס בתוך התורה כולה.

ומי שלומד תורה ביגיעה אמיתית,

במסירות נפש, בעמל של תורה,

הקדוש-ברוך-הוא נותן לו את חוכמת התורה, ובחוכמת התורה הוא יכול לראות מסוף העולם ועד סופו.

זו חוכמת התורה.

אבל זו דרגה כבר נמוכה ביחס לאלה שאמרנו קודם.

שם זה היה לעין-קול.

היה אומר הנביא משהו, ולא ייפול מדברו כחוט השערה.

מה שנאמר, קלעבול.

ואם הוא לא היה קלעבול,

בפרט בדברים הטובים

שהוא אמר שהתקיימו ולא התקיימו, היה חייב נהיטה.

אין דבר כזה לפספס.

הבנת?

זהו.

הרב, לגבי מה שאמרת קודם, לגבי הבחור שענית לו, בזלת הפיך תאכל לחם,

זו קללה, וזו קללה שמביאה ברכה.

וגם, מה הברכה שהיא מביאה? רבי אוחנה סדלר, לא על הביטחון בראשיין?

רגע, אבל מה היא מביאה? איזה ברכה?

כסף. כסף זה ברכה?

תראה, כסף זה לא כל כך ברכה.

כתוב, ברכת השם היא תעשיר.

ברכת השם היא תעשיר.

ואומרים, הכסף יענה את הכול, אבל גם מענה את הכול.

כסף זה לא עושר שמור לבעליו, לרעתו.

לא פשוט.

מרבה נכסים, מרבה דאגה.

כסף זה לא פתרון לכול.

אם אדם עושה עם כסף צדקות, חסדים והכול, הנה מתום עיניים.

אבל לא צריך לעבוד בשביל כסף,

בשביל לעשות צדקות וזה. הקבוצה רוצה שתעשה מה שהוא רוצה,

ואם הוא ירצה הוא ייתן לך כסף.

כל המקיים את התורה מהעוני,

סופו לא קיימנו עושר. למה?

אם הוא עמד בניסיון של עוני

ולא עזב את השם,

אז הקבוצה-ברוך-הוא אומר, אחד, גם אם עוני לא היה לו מה לאכול,

היה מוכן לעבוד אותי כמו שצריך,

גם אם אני אתן לו עושר, הוא לא יעזוב אותי.

אז, לכן, כל מי שמקיים את התורה מהעוני, סופו לא קיים אותם עושר, שזה ודאי, כי הקבוצה-ברוך-הוא עומד בניסיון הזה, אז הוא ייתן לו גם את זה, והוא יודע שהוא יעמוד בניסיון הזה.

אבל לא כל בן-אדם שיש לו כסף

יוכל לעמוד בניסיון של עוני.

אז זה לא כל כך ברכה תמיד.

לא כל כך.

זה ברכה למי שיודע לנצל אותה, מעטים יודעים. רבי,

רבנו הקבוצה-ברוך-הוא הנשיא, העשיר אדיר,

הוא זכה לשני שולחנות,

גם רוחניות וגם גשמיות בעולם הזה.

אבל לפני שהוא נפטר, עוברים עשר אצבעות לשם יתברך ואמר, ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה ממה שנתת לי.

הכול היה למען הכלל.

זו החוכמה.

החוכמה, מה האדם עושה עם המתנות שנותן לו השם. אז לאחד הוא נותן כסף,

הקבוצה-ברוך-הוא חכה לראות מה הוא עושה עם הכסף.

לאחד הוא נותן חוכמה,

והוא רוצה לראות מה הוא עושה עם החוכמה,

לאחד הוא נתן כל

חנון

שהוא יוכל לזמר,

נראה מה הוא עושה עם זה, אם הוא הולך לשבח תהילות לשם כדוד, מלך ישראל,

או שהוא הולך לדיסקוטק או לפאבים,

כמו שקוראים.

תלוי מה הוא עושה.

השם נותן מתנות, שאלה מה אתה עושה אתן.

ברבי יוחנן

בזמנם היה עוני גדול והיו נצרכים כולם למלאכה.

זה לא כמו היום, שיש היום אפשרויות להיעזר וגמחים וכל הדברים. לא היה דבר כזה.

היו זמנים שהעולם היה בעוני.

מי שלא טרח והכין,

לא היה לו מה לאכול.

אז אף אחד לא אומר שבשעה שאין, לא מצאו יפת,

שבן-אדם יסמוך על נס. לא אומרים את זה.

אבל בשעה שיש אפשרויות ויש אמצעים,

למה אתה לא תשב ותפתח בשם יתברך וייתנו לך?

שמעת שמישהו מת פה מרעב? אומרים שיש למעלה מיליון מובטלים.

מישהו מת מרעב?

ואלה שעניים, יש להם את הטלוויזיה,

יש להם DVD ויש להם זה, משקלים מכונית והכול. הם תפרנים.

תפרנים מסכנים, אין להם כלום.

משקלים מעשנים סיגריות כל הזמן, שיהיו בריאים.

אבל בואי, אפשר גם לעבוד.

כן, אפשר לעבוד. מי אמר שאי-אפשר לעבוד? גם הרמב״ם חילק את היום לשלושה. אמרתי שאי-אפשר לעבוד?

תעבוד.

כמה אתה רוצה לעבוד? לא, לא, לא. ודאי שצריך לשלב בד בבד. כמה שאתה רוצה.

מה הבעיה לעבוד?

אני אומר,

אפשר גם לעבוד וגם לשלב את זה. מישהו אמר שלא תעבוד? לא, לפי מה שאתה אומר, אדם צריך לשבת קודם ולבטוח. לא, אמרתי שזו המדרגה המקסימלית.

אמרתי לא. ואם אדם יגיע לאמונה כזו שלמה בקדוש-ברוך-הוא ויבטח, אז בעצם הוא יוצא ממצב שכביכול הוא יושב ורק מחכה לנס.

לא.

אני לא מחכה לנסים בכלל.

אני, החביבי, לא עובד.

אבל ככה היה צריך לברות בעצם, אני אומר את השם. אתה רואה, אני הולך ממקום למקום למקום למקום למקום, לא חסר לי כלום. גם כמוך. אבל לא הבנת, לא חסר לי כלום. אני לא דאגתי לזה.

אני ידעתי שתצא קלטת,

אני ידעתי שאנשים ירצו קלטות,

אני ידעתי שירצו זה, אני ידעתי משהו.

אני עומד כאן עכשיו ברחוב. אם אני אעמוד ברחוב, יעצרו, ייקחו אותי?

כן או לא?

כן או לא?

לא ייקחו אותי?

אתה יודע כמה מכוניות יעצרו?

לאן אתה רוצה לנסוע?

אני אביא אותך עד הבית.

חוץ-לארץ, אתה רוצה לנסוע?

אתה רוצה?

אתה יודע כמה מזמינים אותי?

אתה בשביל זה כמה צריך לעבוד בשביל לקנות כרטיס?

אני לא עובד, לא עושה שום דבר. באים, מזמינים אותי, לוקחים אותי, נותנים לי הכול וזה, ובלי שום בעיה. את העבודה נתניה קודם.

אה, איזה עבודה.

עבודת השם.

למה?

יש אפשרות להיות עבד לעבד ויש אפשרות להיות עבד למלך.

אני עזבתי להיות עבד למלך.

מי שעבד של מלך, מה שיש למלך

יש לה עבד. נכון, אבל אנחנו, מי שעבד לעבד,

מה שיש לה עבד יש לה עבד. נכון, אבל המציאות שלהם יותר קשה. איזה מציאות? אני היום גם, ואני פה, אתה לא רואה?

תלוי בביטחון.

כבוד הרב, אני עובד מדינה,

אני מובטל.

הנה, עובד מדינה, עובד על המדינה ומובטל.

יפה.

יש כמוך הרבה?

ותראה איך הוא נראה בלי ענרה, יותר בריא ממני.

בלי לעמוד.

יפה.

כן, הנה הבחורצ'יק פה.

כן, סוודר עם פסים חום,

כחול,

חולצת ריקו.

כיפה, משקפיים, אצבעות,

משקפיים עם חוט.

הנה, הוא מסמן.

סמן לו, סמן לו, הוא לא שומע.

כבוד הרב, אנחנו בתקופה מאוד מיוחדת.

אני רוצה לדעת, על-פי נבואות התורה,

מה הצפי, מה פחות או יותר, בתקופה הקרובה?

לגבי מה?

לגבי המצב במדינה,

העם היהודי.

העם היהודי בכללותו מתקרב לעמים שבשמים, וזו שמחה גדולה מאוד.

בכל התפוצות, הרבה אנשים חוזרים בתשובה ומתקרבים לעביהם שבשמים.

ביחס לגלובוס,

המצב מתחמם, בדיוק כמו שאמרנו, בשנת 1992 בקלטת שלום עם ערפאת, קלטת מס' 35. אתם מוזמנים לשמוע שאמרתי שהשלום עם המחבלים לא יתקיים, רק מכת השונא תלך ותתגבר מעת לעת יותר ויותר.

ואנחנו נגיע למצב

שתהיה מלחמת גוג ומגוג,

70 אומות העולם יילחמו זה בזה וכולן בסוף יילחמו בישראל,

ואנחנו נצא ידי...

על העליונה בסופו של דבר בזכות

זה שנחזיק בשם יתברך

בביטחון ובאמונה בו.

שואל המדרש איך ייתכן ששבעים זאבים מקיפים כבשה,

הייתכן שהיא תישאר בחיים?

אומר המדרש אין סיכוי לכבשה,

אפילו עם זאב אחד, שבעים על אחת כמה וכמה,

אבל אם יש לכבשה רועה הוא ירחיק את כל הזאבים כולם.

אם הקדוש-ברוך-הוא הוא הרועה שלנו, השם רועי לא יחסר,

לא יחסר לנו מהעדר אף אחד אם נעשה את רצונו.

אם לא נעשה את רצונו אז תהיה בעיה

כמה יכול להיות לקרות. לא נראה שכרגע זה מה שהולך לקרות.

נכון לעכשיו

יש בלאגן.

האסלאם מתגבר, כמו שתיארנו בקלטות.

האסלאם מתגבר. המלחמה תהיה עשו וישמעאל.

הנצרות באסלאם.

זה מה שמפרשים היום, שבעצם זה לא ארצות-הברית נגד אירן ונגד עירק ונגד אפגניסטן ונגד לאדן.

הם אומרים שזה מסעי הצלב.

האמריקנים זה הנוצרים שרוצים להילחם במוסלמים. אירופה זה הנוצרים שרוצים להילחם במוסלמים.

לכן המוסלמים בכל מקום מדליקים מדורות, מה שנקרא, ומנסים להילחם.

ג'יהאד פירושו מלחמת קודש,

למגר את כל הכופרים בדת האסלאם.

האסלאם טוען שכולם צריכים להיות מוסלמים, ומי שלא, אין לו זכות קיום.

מכל מקום זה מה שיגיע המצב, והנה אתה רואה שזה מתעורר ומתלבא בכל מקום. האסלאם יצליח, נכון?

האסלאם יצליח למשך תשעה חודשים לשלוט בכל העולם כולו, בישראל,

אבל לאחר מכן ישפל וירד,

ויד ישראל תהיה רמה על כל האומות כולן.

כן, נו,

הוא כבר תפס. דבר.

תן לו, תן לו. איזה מספר אתה?

כבוד הרב,

אני לא רוצה להישמע כאילו אני פוגע במרן, חס ושלום,

אבל לגבי האמרה הזאת שכל מי שמצביע ש״ס הולך לגן-עדן,

אני לא כל כך מסכים עם זה,

כי אני לא,

אני שמעתי.

אני, לדוגמה, לא מצביע וגם הולך לגן-עדן.

אבל מכל מקום,

מה שהוא מתכוון זה לומר שמי ששומע בדעת חכמים,

אז הוא ראוי להיכנס לגן-עדן.

פירושו של דבר, מי ששומע בקול החכמים,

הוא זוכה להיכנס לגן-עדן. כי מה הרעיון? הרעיון, פשוט, אם אתה בוחר במפלגה דתית,

אתה פשוט עוזר להקמת מקוואות, בתי-כנסת, בתי-מדרש,

כוללים וכל מיני דברים כאלה, ממילא בזכות מה שאתה עושה

מגיע לך שאתה תהיה שותף.

זה מה שהוא אומר בעצם.

אבל אתה מסכים אתי שגם המפלגה הדתית שנקראת היום ש״ס היא לא כל כך,

כאילו גם שם אני חושב שהאנשים שם לוקחים כסף והכול, ולא כל כך דתיים כמו שהם, תראה, דתיים מותר להם גם לקחת כסף, לא רק החילונים מותר להם לקחת כסף.

כולם משלמים מסים וכולם, אתה מבין, עושים את אותה פעולה, ומי שלוקח, אתה יודע מה, צלחת יותר, מרוויח.

אז נכון, אבל אלה אנשים שמייצגים את הדת כביכול.

אבל הדת לא אומרת שאסור לקחת כסף.

אתה ראית שכתוב בדת שאסור לקחת כסף? אם כסף עושים אוי אוי אוי אוי אוי,

מה הפירוש?

אם יש כסף

ואפשר לקחת, לוקחים.

עכשיו, אם היו מציעים פה כסף,

אתה חושב שהדתיים היו מסתכלים איך החילונים לוקחים?

לא, אבל ברגע שזה כספי ציבור, זה, כספי ציבור זה של הציבור, לא?

אני לא אומר,

גם לחילוני אסור לקחת כסף. לא הבנת. כספי ציבור זה רק של החילונים?

בסדר גמור, אבל, לא, לא הבנתי.

כספי ציבור זה רק של החילונים או גם דתיים? לא, גם של דתיים. אז דתיים לא רוצים לקחת כסף, מה לא טוב?

מה זה קשור לדת? הם רוצים כסף בגלל כסף,

לא בגלל דת, בגלל כסף.

כן, אבל ברגע שאנשים דתיים מכניסים את עצמם, מייצגים את הדת

וכורים דברים כאלה, מי אמר לך שהם מייצגים את הדת?

כי ש״ז זה דבר שמייצג את הדת, כמו המגזר וכל הכול. זה אנשים דתיים שנמצאים שם והם רוצים גם כסף.

טוב. בסדר גמור. תראה, מה הם מחליטים בהחלטות מדיניות כאלה ואחרות, אני לא מתערב.

הוא דיבר כרגע על כסף ואני עונה על כסף.

אין פסול בלקחת כסף.

זאת אומרת, אם אני נמצא עכשיו ב...

רגע, רגע, אל תסגור, אל תסגור.

אני אשאל אותך שאלה עכשיו.

יש צלחת, בוא, נצייר ציור. יש צלחת,

יש בה עכשיו

1,000 דולר.

שינוי, רוצה לקחת את הכסף

בשביל לעשות מצעד אהבה,

ומצד שני רוצים לקחת, לבנות בית-כנסת הדתיים.

מי אתה רוצה שיצליח לקחת את ה-1,000 דולר? ברור.

ב-100% של שס. אבל, אבל, לא שס.

לא משנה. לא משנה מי. אדם שרוצה לקחת את זה לא למצעד של לכלוך,

רוצה לקחת את זה לדבר חיובי שמשרת את הקהילה, נגיד. אבל אם לוקחים את זה לכיס, אז?

מי לוקח לכיס? לוקחים לכיס. כל מי שנמצא בכנסת,

אני לא מאמין באף אחד. בקיצור, לא מאמין, זה מותר. מותר לו להאמין. אני חושב שכל מי שנמצא בכנסת,

לא הבנתי. אני רוצה להבין אותך.

כל חבר כנסת מקבל כסף לכיס או לא?

כן. כל מי שבא לשם קבל משכורת, לא?

כן. אבל חוץ מהמשכורת הוא עוד עושה מהצד.

מה הוא עושה מהצד?

שחיתויות, מה זאת אומרת?

כמו מי?

בן-איזרי.

כמו כולם. כמו טומי לפיד, כמו בן-איזרי, כמו כל מי שיושב שם. אז מה אתה רוצה בעצם אם כולם לוקחים? אלה האנשים שמהדגים את הדת.

מי אמר לך?

כי בן-איזרי הוא בן-אדם דתי, לא משנה, אני לא רוצה להגיד שמות שלא. אז מה אם הוא דתי?

אז מה אם הוא דתי?

אז מה אם הוא דתי? אז זה לא נראה טוב. מה? מי שלוקח כסף, מה שאסור לקחת,

אז הוא עומד למשפט, מקבל עונש. חילוני לוקח כסף, לא אומרים שום דבר, אבל כשדתי לוקח כסף, אז אומרים, אה, דתי גנב.

זה מה שיוצא.

זו הכוונה שלי. הבנתי. אז אני שואל אותך שאלה, יכול להיות דתי גנב?

לא. אם הוא גנב, הוא לא דתי, ואם הוא דתי, הוא לא גנב.

על זה אני מסכים אתך.

אז לא צריך להצביע בכלל.

אמרתי לך, אני לא מצביע, אבל אני לא הולך לגן-עדן.

כן. אלא, הרב, אני יכול לשאול.

כן.

שם למעלה, כן.

תן לו רמקול.

איזה מספר הרמקול שלך?

זה רמקול?

אחד, אחד.

אחד.

זה כבר מדבר, שעה. הלו. אה,

לא יודע.

למה סגרת?

לא אני סגרתי.

נו, אז דבר.

קודם כול, צריך לשבח מאוד את הארגון של הרב אמנון.

הוא אומנם לא צריך אותי,

ואם אתם נותנים כסף לרב אמנון, זה לא, לא לי, לא לך.

אמרתי לך ארגון שופר. סליחה.

שופר, זה לשון שיפור.

אז יש שלוש דרגות בנתינת כסף,

ואחת מהן זה זהב, כסף, נחושת.

בעל התורים כותב ככה,

זהב,

זה הנותן בריא, כשאדם בריא, שייתן.

כסף,

כשסכנה, פותח.

נחושת כתובה בתורה בלבב.

אז נתינת חולה שאמרת, נו, זה כותב בעל התורים.

עכשיו לגבי מה שאני צריך לשאול אותך, שאלה, רב.

דיברו פה על האדם הראשון, דיברו פה על איוב.

אחד קשור אומנם בשני.

כתוב שאיוב הטיח כלפי הקדוש-ברוך-הוא 39 פרקים.

39 פרקים הוא הטיח.

ידוע מה התשובה שענה לו.

אם אתה רוצה שאני אענה, אז אני אענה. ואם אתה רוצה שהרב יענה, אז הוא יענה.

התשובה בפרק 40. כן.

תגיד לנו, הרב,

תגיד לציבור.

מה נגיד?

מה ענה לו הקדוש-ברוך-הוא?

באיזה דוגמאות הבאנו כדי להוכיח לאיוב את כל הטענות שלו,

לסתור לו את הטענות? איפה היית, ביסדי ארץ?

נו.

מה עוד?

אתה יודע את ההמשך? אני כן יודע.

נו, מה ההמשך? אני מקבל רשות מהרב. מה ההמשך, נו? ההמשך ככה, הוכיח לו שאיילה,

היא צריכה, כל האיילות שבעולם צריכות כל אחת ואחד ניתוח לעצמה.

עוד

דבר אחד, ושלושה דברים אמרנו שם בגמרא,

זה, אמרנו, אם שערה ושיערה תיגע בשנייה,

האדם יכול להיות עיוור.

וטיפה וטיפה? וטיפה וטיפה, גם כן לא נפגשת.

זה שלושה דברים.

עכשיו לגבי, חידון התנ״ך זה עכשיו, יש פרסים בסוף?

אדם הראשון, הרב, אדם הראשון.

זה לא יפה שמקפחים את האדם השני. הוא חטא,

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, ביום מאכולך מן העץ תמות.

אז איך הוא חי אלף שנה, הרב,

ביום שהוא?

כתוב,

אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור,

אלף שנה של הקדוש-ברוך-הוא, אלף שנה שלנו כיום אחד של הקדוש-ברוך-הוא.

תודה רבה, הרב. תהיה בריא מותק.

עזב גמרו.

הנה, שמה, שמה, שמה, שמה, שמה.

שמה?

תן לשמה, שמה, שמה.

מי מהצעירים פה,

בעזרת השם, אחרי השאלה רוצה לשים ציצית?

יש פה חברים שרוצים?

יופי. אז תהיו מוכנים תיכף,

כן?

ומי מהנשים שתרצה לשים כיסוי ראש,

אני גם אתן.

והנה, יש רפואה שלמה ופרנסה בשבע ובן זכה למרדכי ששונוב בן תניה תהילה ולשושנה בת-צרה,

ופנחס בן תומר ועליזה בת-אמר וג'וליאת בנליאן ואלינור בת-פאני ומורן בת-עליזה. כל טוב ובהצלחה.

כן, נו, מה השאלה?

לא עונים.

יש לי שאלה, כבוד הרב.

כן. אני נשואה 11 שנה ועוד אין לי ילדים,

ואני ובעלי חזרנו בתשובה.

מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר כל יום?

כן. ובעלך פה?

לא, אבל אני לא נמצאה כאן. הוא יהיה מוכן ללמוד שעתיים ביום?

הוא לומד בכולל.

בתענית דיבור?

גם. תגידי לו.

כן. מה שמכם?

השם שלי עליגריה שמחה. עליגריה שמחה, בת?

לונה פאני.

לונה פאני, ובעלך?

ירוחם בן-אסתר. ירוחם בן-אסתר, תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן!

מוזיקה!

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים,

אנחנו אוהבים אותך

אנחנו אוהבים אותך, הקודש בונחון, אנחנו אוהבים אותך, הקודש בונחון.

הו הו הו הו הו הו הו, אנחנו אוהבים אותך,

הקודש בונחון, אנחנו אוהבים אותך,

אבילו גולדו אנחנו אוהבים אותך

אבילו גולדו אנחנו אוהבים אותך

אנחנו אוהבים אותך

הגברת שלקחה את המיקרופון ושאלת השאלה האחרונה מתבקשת להביא את המיקרופון הזה בפיקרופון האלחוטי

המיקרופון האלחוטי בבקשה להביא לבמה.

איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה א

וואוווווווווווווווו