נתניה - הנקודה האישית

- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505- -  -

פֶּרֶק ג: הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי

תוכן ענינים; פרק ג: הנקודה שלי / מַה הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי? / אַבָּא אוּמְנָא / זֶה נְקֻדָּה שֶׁלּוֹ וְזֶה נְקֻדָּה שֶׁלִּי / הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל / הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי אֵצֶל צַדִּיקֵי הַדּוֹר / עַל יְדֵי קִיּוּם הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי - קִיּוּם כָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְוֹת / רִבּוּי הַמִּצְוֹת - בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּךָ / עַל יְדֵי הַחֵלֶק טוֹב מְתַקְּנִים אֶת הַחֵלֶק רַע / לֶךְ־לְךָ - לֵךְ אֶל עַצְמְךָ / 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם' / הַלִּמּוּד מִפָּרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים - הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁבַּנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל אֶחָד / לְהִתְחַזֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - בַּסּוֹף זוֹכִים / לְהִתְעוֹרֵר מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ / לֹא לִפְזֹל הַחוּצָה / זִלְזוּל בַּנְּקֻדָּה שֶׁל הַשֵּׁנִי - הַהֶפְסֵד כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ / מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה / נְקֻדַּת הָאָדָם - מְקוֹר הַחַיּוּת שֶׁלּוֹ / מַה הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי? / הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי - בָּעִנְיָן שֶׁלִּי / אָדָם הַמַּשְׁלִים אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - רַב כֹּחוֹ לְהָגֵן עַל כָּל הַשְּׁכוּנָה.

פרק ג: הנקודה שלי

וּבוֹ יְבֹאַר: שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - הַיֹּפִי הַמְיֻחָד שֶׁל נִשְׁמָתוֹ - שֶׁעַל יָדָהּ הוּא מַשְׁלִים אֶת תִּקּוּנוֹ

מַה הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי?

וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ: 'יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ' (ליקוטי מוהר"ן – ל"ד, ד) 

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: כֵּיצַד נֵדַע לְזַהוֹת אֶת הַנְּקֻדָּה הַיִּחוּדִית שֶׁלָּנוּ?

אֵצֶל כָּל יְהוּדִי יֵשׁ אֵיזוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת אוֹ אֶחָד מֵעַנְפֵי הַמִּצְוָה אוֹ עִנְיָן מְיֻחָד, וְעַל הַדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק מְיֻחָד וְכֹחוֹת מְיֻחָדִים, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֶל הַמִּצְוֹת הָאֲחֵרוֹת.

לְעִתִּים תִּתְאַפְיֵן הַמִּצְוָה אוֹ הָעִנְיָן הַהוּא עַל יְדֵי שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי יְהַדֵּר בְּמִצְוָה זוֹ יוֹתֵר מֵאֲנָשִׁים אֲחֵרִים אוֹ יוֹתֵר מִמִּצְוֹת אֲחֵרוֹת.

וּלְעִתִּים כְּלַפֵּי חוּץ לֹא יֵרָאֶה בָּעִנְיָן הַהוּא שׁוּם שִׁנּוּי אֵצֶל אָדָם זֶה מֵאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, אֶלָּא שֶׁאֵצֶל אָדָם זֶה בְּעִקְבוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ אוֹ עַל יְדֵי כָּל מִינֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו, נוֹצַר בְּנַפְשׁוֹ קֶשֶׁר מְיֻחָד לַמִּצְוָה הַזֹּאת. 

דָּבָר זֶה מוֹרֶה כִּי תַּפְקִידוֹ וִיעוּדוֹ שֶׁל אָדָם זֶה, הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת קִיּוּם הַמִּצְוָה הַסְּפֵּצִיפִית הַזּוֹ.

וְלָכֵן כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַצְלִיחַ בִּשְׁלֵמוּת בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, הוּא מְקַבֵּל מֵהַשָּׁמַיִם אֶת הַכֹּחַ, אֶת הָאֹפִי וְהַטֶּבַע וְאֶת הַכִּשָּׁרוֹן הַמַּתְאִים לְהַצְלָחָה בְּהַשְׁלָמַת הַנְּקֻדָּה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ.

הֱוֵי אוֹמֵר, כָּל יְהוּדִי בְּקַיְּמוֹ אֶת הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, בָּאֹפֶן הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, וְעִם הַכַּוָּנוֹת שֶׁלּוֹ וְעִם הַכֹּחוֹת וְהַכִּשְׁרוֹנוֹת הַמְיֻחָדִים שֶׁלּוֹ, וְעִם הַגִּישָׁה שֶׁלּוֹ אֶל הַמִּצְוָה, גִּישָׁה שֶׁנִּבְנְתָה בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו מִתּוֹךְ הַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ אוֹ מִמַּה שֶּׁלָּמַד מִסִּפּוּר חַיָּיו - זוֹ הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

אַבָּא אוּמְנָא

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כא:) עַל אַבָּא אוּמְנָא מַקִּיז הַדָּם, שֶׁהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו בִּרְכַּת שָׁלוֹם מֵהַ'יְשִׁיבָה שֶׁבַּשָּׁמַיִם' בְּכָל יוֹם, כְּלוֹמַר בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ', וְאִלּוּ לְאַבַּיֵּי הָיְתָה מַגִּיעָה בְּרָכָה זוֹ רַק בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, וּלְרָבָא הָיְתָה מַגִּיעָה בְּרָכָה זוֹ רַק בְּכָל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר. וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי בִּגְלַל אַבָּא אוּמְנָא, אָמְרוּ לְאַבַּיֵּי מֵהַשָּׁמַיִם: 'לָא מָצִית לְמֶיעֱבַד כְּעוֹבָדֵיהּ' - אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא.

וּמֶה הָיוּ מַעֲשָׂיו הַמְיֻחָדִים שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא? כַּאֲשֶׁר הָיָה מַקִּיז דָּם לִבְנֵי אָדָם, מִשּׁוּם צְנִיעוּת הָיָה מוֹשִׁיב אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנִפְרָד וְאֶת הַנָּשִׁים בְּנִפְרָד. בְּנוֹסָף לְכָךְ הָיָה לוֹ בֶּגֶד שֶׁהָיָה מְחֻבָּר אֵלָיו הַקָּנֶה שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹאֵב אֶת הַדָּם, וְהָיָה בַּבֶּגֶד חֲתָךְ כְּדֵי לְהַכְנִיס בּוֹ אֶת הָאִזְמֵל שֶׁבּוֹ עוֹשִׂים אֶת הַחֲתָךְ בַּוְּרִיד, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה נָתַן לָהּ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַמְיֻחָד הַזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפָהּ, וְהוּא הָיָה מַכְנִיס אֶת הָאִזְמֵל דֶּרֶךְ הַחֲתָךְ, וּמַצְמִיד לַחֲתָךְ אֶת הַקָּנֶה הַמְחֻבָּר לַבֶּגֶד וּמְקַבֵּל לְתוֹכוֹ אֶת הַדָּם.

וְהָיָה לוֹ מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ, שֶׁלְּשָׁם הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְתַשְׁלוּם כַּאֲשֶׁר רַק לְמִי שֶׁהָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְשַׁלֵּם הָיָה מַשְׁלִיךְ לְשָׁם, וּלְמִי שֶׁלֹּא הָיָה לְשַׁלֵּם לֹא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁאַבָּא אוּמְנָא לֹא רָאָה מִי מְשַׁלֵּם וּמִי לֹא. וְכַאֲשֶׁר הִזְדַּמֵּן לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה, לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וּלְאַחַר שֶׁהָיָה קָם לָלֶכֶת, הָיָה אַבָּא אוּמְנָא נוֹתֵן לוֹ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ לֵךְ תַּבְרִיא אֶת עַצְמְךָ, כְּלוֹמַר תִּקְנֶה אֹכֶל, כְּדֵי לְהַחֲזִיר לְעַצְמְךָ אֶת הַכֹּחוֹת לְאַחַר הַקָּזַת הַדָּם.

זֶה נְקֻדָּה שֶׁלּוֹ וְזֶה נְקֻדָּה שֶׁלִּי

וְאֵין הַכַּוָּנָה חָלִילָה כִּי הָיְתָה לְאַבַּיֵּי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, בִּגְלַל צָרוּת עַיִן וְקִנְאָה בְּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא. אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ הוּא כִּי אַבַּיֵּי מִשֶּׁשָּׁמַע עַל צִדְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מְקַבֵּל בְּכָל יוֹם פְּרִיסַת שָׁלוֹם מִמְּתִיבְתָא דִרְקִיעָא, הֵבִין מִכָּךְ כִּי עֲדַיִן הוּא מְחַסֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְעֻמַּת אַבָּא אוּמְנָא, וְלָכֵן הוּא רָצָה לָדַעַת מַה הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, שֶׁבָּהֶם הוּא עֲדַיִן צָרִיךְ לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ . 

וְעַל כָּךְ הוֹדִיעוּ לְאַבַּיֵּי מֵהַשָּׁמַיִם: 'לָא מָצִית לְמֶיעֱבַד כְּעוֹבָדֵיהּ', כְּלוֹמַר אֵין לְךָ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת כְּאַבָּא אוּמְנָא, כִּי זוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁל שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא וְלֹא הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּךָ. כִּי גַּם אִם אַבַּיֵּי יְחַקֶּה אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, וּבִמְקוֹם לָשֶׁבֶת בְּבֵית מִדְרָשׁ הוּא יְקַבֵּל כָּל הַיּוֹם חוֹלִים וּבְדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, גַּם כֵּן לֹא יִזְכֶּה אַבַּיֵּי לִפְרִיסַת שָׁלוֹם, מִמְּתִיבְתָא דִרְקִיעָא בְּכָל יוֹם .

וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּהּ, וְאֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁכָּל אֶחָד יְחַקֶּה אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל הַשֵּׁנִי. 

וִיתֵרָה מִכָּךְ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יְחַקֶּה אֶת מַעֲשֵׂה הַשֵּׁנִי, הוּא יַפְסִיד גַּם אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ. שֶׁהֲרֵי אִם לְמָשָׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא הָיוּ עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂה אַבָּא אוּמְנָא וְכָל הַיּוֹם הָיוּ מְרַפְּאִים חוֹלִים, וְאַבָּא אוּמְנָא הָיָה עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה אַבַּיֵּי וְרָבָא וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. אָז הָיִינוּ יוֹצְאִים קֵרְחִים מִכָּאן וּמִכָּאן, הָיִינוּ מַפְסִידִים אֶת שְׁנֵיהֶם, לֹא הָיָה לָנוּ לֹא אֶת אַבָּא אוּמְנָא וְלֹא אֶת אַבַּיֵּי וְרָבָא. כִּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא בָּאוּ לָעוֹלָם לְהָאִיר בְּאוֹר הַתּוֹרָה, לְגַלּוֹת לָנוּ אֶת הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא, וְזוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁלָּהֶם. וְאִלּוּ תַּפְקִידָהּ שֶׁל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, הִיא לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמָהּ בְּדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת וְהַחֶסֶד, וְזוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ. 

הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל

וּמָצִינוּ כְּבָר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, אֶת הָעִנְיָן שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קיח:) שֶׁשָּׁאַל רַב יוֹסֵף אֶת רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַבָּה: 'אֲבוּךְ בְּמַאי זָהִיר טְפֵי' - בְּאֵיזוֹ מִצְוָה הָיָה אָבִיךָ נִזְהָר בְּיוֹתֵר? עָנָה לוֹ, בְּמִצְוַת צִיצִית, וּפַעַם אַחַת הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם, וְנִקְרַע לוֹ אַחַד הַחוּטִים שֶׁבַּצִּיצִית, וְלֹא יָרַד וְזָז מֵהַסֻּלָּם, עַד שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֶת הַצִּיצִית.

וְעוֹד רוֹאִים שָׁם בַּגְּמָרָא עַל זְהִירוּתָם שֶׁל הָאֲמוֹרָאִים, כָּל אֶחָד בְּמִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, רַב נַחְמָן בְּקִיּוּם שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, רַב יְהוּדָה בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ, רַב שֵׁשֶׁת בְּמִצְוַת תְּפִלִּין.

הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי אֵצֶל צַדִּיקֵי הַדּוֹר

וְכֵן מָצִינוּ גַּם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהָיָה לָהֶם אֶת הַמִּצְוָה וְהַנְּקֻדָּה שֶׁלָּהֶם, שֶׁבָּהּ הָיוּ זְהִירִים, וְעִמָּהּ הָיוּ שְׂמֵחִים.

צַדִּיקֵי הַדּוֹר אָמְרוּ עַל הָרַהַ"ק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְשִׁיץ זִי"עַ, כִּי נִשְׁמָתוֹ הִיא מִן מִצְוַת סֻכָּה. כָּל הַשָּׁנָה הוּא הָיָה עָסוּק בְּמִצְוַת סֻכָּה, וְלֹא עָבַר עָלָיו יוֹם מִבְּלִי שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם 'סֻכָּה'. יוֹם אֶחָד הָיָה נוֹעֵץ מַסְמֵר בַּסֻּכָּה, וּבְיוֹם אַחֵר הָיָה לוֹמֵד מַסֶּכֶת סֻכָּה. (עשר צחצחות - מערכת ו’)

הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ, אָמַר פַּעַם לְתַלְמִידוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: 'אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁמְךָ 'נַפְתָּלִי', שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת 'תְּפִלִּין', אַף עַל פִּי כֵן עִנְיָנְךָ הוּא מִצְוַת צִיצִית'. וְאָכֵן רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה מְהַדֵּר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּפַעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְנִקְרַע לוֹ חוּט אֶחָד מִצִּיצִיּוֹתָיו, נָהַג כְּמוֹ רַבָּה, וְנִשְׁאַר עוֹמֵד וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, עַד שֶׁתִּקֵּן אֶת הַצִּיצִית. (שיח שרפי קודש – הרה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל)

מְסֻפָּר עַל חֶנְוָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה נִזְהָר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בַּחֲשַׁשׁ גָּזֵל עִם הַמִּשְׁקוֹלוֹת. וְלַמְרוֹת שֶׁהָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲבָל יוֹתֵר מִדַּי זְמַן לְלִמּוּד לֹא הָיָה לוֹ, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ נַפְשׁוֹ הָיְתָה מְאֹד עֲגוּמָה עָלָיו. וּבְרֹב צַעֲרוֹ נִגַּשׁ אֶל הָרַהַ"ק הַ'שְּׂפַת אֶמֶת' מִגּוּר זִי"עַ, וְתִנָּה בְּפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ, וְשָׁאַל מַה יִּהְיֶה אִתִּי לְאַחַר הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים בְּעוֹלָם הָאֱמֶת? עִם אֵיזוֹ זְכוּת אוּכַל לָגֶשֶׁת לִפְנֵי הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה? אָמַר לוֹ הָרַהַ"ק הַ'שְּׂפַת אֱמֶת' מִגּוּר זִי"עַ: 'אַתָּה תַּעֲלֶה עִם הַמִּשְׁקָל שֶׁלְּךָ, הַזְּהִירוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא לִגְזֹל אֶת הַשֵּׁנִי בְּעֵת הַמְּכִירָה אֲפִלּוּ בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה, זוֹ הַזְּכוּת שֶׁתַּעֲמֹד לְךָ לְמַעְלָה!'

הָרַהַ"ק בַּעַל הָ'אִמְרֵי חַיִּים' מִוִּיזְ'נִיץ זִי"עַ, הָיָה דָּבוּק בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ לְחַג הַפֶּסַח, וּבְעִקָּר לְמִצְוַת אֲכִילַת כְּזַיִת מַצָּה שֶׁל לֵיל פֶּסַח. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הָיָה מְדַבֵּר בְּעֶרְגָּה עַל חַג פֶּסַח הַקָּרֵב, וּמַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר מֶה הָיָה בְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ לֵיל הַסֵּדֶר, לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת אֹפֶן יְשִׁיבָתוֹ בְּשֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה, וּבִפְרָט אֶת אֲכִילַת הַכְּזַיִת מַצָּה עִם גַּעְגּוּעִים עַזִּים, פָּנָיו הָיוּ אֲחוּזִים שַׂרְעַפִּים וּמְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת זָלְגוּ לְלֹא הֶרֶף דִּמְעוֹת אֹשֶׁר, וְכָל כֻּלּוֹ הוּא הָיָה נִרְאֶה מְאֻשָּׁר כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב.

וְיֶשְׁנָם עוֹד סִפּוּרִים רַבִּים כָּאֵלּוּ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה עַל שְׁאָר גְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ זְהִירִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּנְקֻדָּתוֹ שֶׁלּוֹ.

עַל יְדֵי קִיּוּם הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי - קִיּוּם כָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְוֹת

כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (לט:) 'כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מֵטִיבִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

וּמְבֹאָר בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי (קידושין פ"א ה"ט), כִּי אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוָה אַחַת בִּלְבַד כְּבָר זוֹכִים לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא כַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה, עַל הַמִּצְוָה שֶׁהָאָדָם מְיַחֵד לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ תָּמִיד, וּמֵעוֹלָם לֹא עוֹבֵר עָלֶיהָ.

וּבַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חֲרֵדִים' (מרבי אלעזר אזכרי זי"ע - פרק ס"א) מַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן, כִּי כְּמוֹ אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לִסְחֹב אִילָן וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס בְּיָדוֹ בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הָעֲנָפִים, כִּי הֵם רַבִּים מְאֹד, אֶלָּא הוּא תּוֹפֵס חָזָק בְּיָדוֹ עָנָף אֶחָד וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ חָזָק אֶת אוֹתוֹ עָנָף, כָּל הָאִילָן נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו. 

כָּךְ מַמָּשׁ הַדָּבָר לְעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְוֹת, כִּי כְּלָלוּת הַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'עֵץ חַיִּים', שֶׁנֶּאֱמַר 'עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ' (משלי ג, יח), וּכְדֵי לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְעַל יְדֵי שְׁמִירַת אוֹתָהּ מִצְוָה, הוּא כְּבָר יִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה.

וְלָזֶה הִתְכַּוֵּן הַתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּחָזְקָה בְּמִצְוָה אַחַת, וּמִמֵּילָא עַל יָדָהּ הוּא יִזְכֶּה לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְוֹת.

הַיּוֹצֵא לָנוּ מִדִּבְרֵי הַחֲרֵדִים, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה לְזַלְזֵל בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת, כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהַקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה בְּכָל מִצְוֹת הַתּוֹרָה לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ וּמְקַיֵּם אוֹתָהּ וּמְהַדֵּר בָּהּ בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ, יָבֹא לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת.  

רִבּוּי הַמִּצְוֹת - בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּךָ

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, כא): 'ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר' (מכות כג:)

וּמְפֻרְסֶמֶת הַתְּמִיהָה עַל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה הַזּוֹ, הֲרֵי כַּאֲשֶׁר נָטִיל מְשִׂימָה עַל מִישֶׁהוּ, כְּכָל שֶׁנַּחְפֹּץ יוֹתֵר שֶׁהוּא יַצְלִיחַ בִּמְשִׂימָה זוֹ, כָּךְ נִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַמְּשִׂימָה תִּהְיֶה קַלָּה וּקְטַנָּה יוֹתֵר. וְלָכֵן אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לִכְאוֹרָה הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיְּמַעֵט לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּקַל עֲלֵיהֶם לִזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְלֹא לְהַרְבּוֹת לָהֶם בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת כַּאֲשֶׁר בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֶשְׁנָם פְּרָטִים וּפִרְטֵי פְּרָטִים עַד אֵין סוֹף. 

וְהַתְּשׁוּבָה לְקוּשִׁיָּא זוֹ נִמְצֵאת בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּבֵאוּרוֹ לְמִשְׁנָה זוֹ (פירוש המשניות להרמב"ם – מכות ג, טז), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 

'מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג מִצְוֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן, וְלֹא יְשַׁתֵּף עִמָּהּ כַּוָּנָה מִכַּוָּנַת הָעוֹלָם בְּשׁוּם פָּנִים, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ לִשְׁמָהּ מֵאַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ, הִנֵּה זָכָה בָּהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

'וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת', כִּי הַמִּצְוֹת בִּהְיוֹתָם הַרְבֵּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם בְּחַיָּיו אַחַת מֵהֶם עַל מַתְכֻּנְתָּהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ, וּבַעֲשׂוֹתוֹ אוֹתָהּ הַמִּצְוָה תִּחְיֶה נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כְּלוֹמַר, רִבּוּי הַמִּצְוֹת מוֹעִיל לָנוּ בְּכָךְ, כִּי מִתּוֹךְ כָּל הַמִּבְחָר הָרַב שֶׁל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, יִמְצָא כָּל יְהוּדִי אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ אֶת הַמִּצְוָה אוֹ אֶת הַפְּרָט שֶׁל הַמִּצְוָה שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ וְלִבּוֹ נוֹטֶה אֵלֶיהָ, וְאֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ יְקַיֵּם וְיַעֲשֶׂה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּכָל מַצָּב, מִתּוֹךְ אַהֲבָה וָחֵשֶׁק וּבְלִי כָּל נְגִיעָה וּפְנִיָּה זָרָה, וְעַל יְדֵי קִיּוּם אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁיְּקַיֵּם בְּאַהֲבָה, יִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא .

עַל יְדֵי הַחֵלֶק טוֹב מְתַקְּנִים אֶת הַחֵלֶק רַע

מוּבָא בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ"ל הַקָּדוֹשׁ, כִּי לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ חֵלֶק טוֹב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַחֵלֶק הָרַע שֶׁבְּנַפְשׁוֹ שֶׁעָלָיו לְתַקֵּן. 

כְּלוֹמַר, כָּל יְהוּדִי נוֹלָד עִם מִדָּה מְסֻיֶּמֶת אוֹ מִסְפַּר תְּכוּנוֹת שֶׁצְּרִיכִים שִׁפּוּר אוֹ תִּקּוּן, וְתַפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא לְתַקֵּן בְּמֶשֶׁךְ יָמָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁבּוֹ. וּמֵאִידָךְ, כָּל יְהוּדִי נוֹלָד עִם תְּכוּנוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבְעֶזְרַת הַחֵלֶק הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁבּוֹ, אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אֶת הַחֵלֶק הָרַע שֶׁבּוֹ. 

הַיּוֹצֵא לָנוּ, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מְפַתֵּחַ אֶת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ וּמַעֲצִים אוֹתָהּ, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְתַקֵּן אֶת כָּל הַחֵלֶק הַיָּרוּד שֶׁבּוֹ.

לֶךְ־לְךָ - לֵךְ אֶל עַצְמְךָ

הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ, כּוֹתֵב בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (חושן משפט - הלכות גניבה ה', ז' – ח') בֵּאוּר עַל דִּבְרֵי הַפָּסוּק 'לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ' (בראשית יב, א).

כִּי כַּיָּדוּעַ עִקַּר הָאָדָם הִיא עֶצֶם הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְגוּף הָאָדָם לֹא נִקְרָא אֶלָּא 'בְּשַׂר הָאָדָם' (שמות ל, לב), וְהַנְּשָׁמָה הִיא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁל הָאָדָם, וּבָא הַפָּסוּק וּמַזְהִיר אֶת הָאָדָם 'לֶךְ לְךָ', וְהַכַּוָּנָה כִּי בְּכָל הֲלִיכוֹתֶיךָ וּבְכָל עִנְיָנֶיךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא תִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ לָלֶכֶת רַק אֶל עַצְמְךָ, כְּלוֹמַר, לְעֶצֶם הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ, שֶׁרַק זֶה נִקְרָא אַתָּה, וְאַל תִּתְפַּתֶּה לְשׁוּם שֶׁקֶר וְחֹשֶׁךְ שֶׁבָּעוֹלָם. 'מֵאַרְצְךָ' - יֵשׁ כָּל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְשֶׁקֶר הַנִּמְשָׁכִים כְּתוֹצָאָה מֵאַנְשֵׁי הָעִיר וְהַמְּדִינָה, הָרוֹדְפִים אַחֲרֵי תַּאֲווֹת הַכָּבוֹד וְהַמָּמוֹן. 'וּמִמּוֹלַדְתְּךָ' - תַּאֲווֹת רָעוֹת הַבָּאוֹת לָאָדָם מִתּוֹלַדְתּוֹ. 'וּמִבֵּית אָבִיךָ' - יֵשׁ שְׁקָרִים הַנִּדְבָּקִים בָּאָדָם מֵחֲמַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, הָעֲסוּקִים בִּרְדִיפַת הַכָּבוֹד, אַךְ הַפָּסוּק אוֹמֵר לְכָל יְהוּדִי, לֶךְ לְךָ, לֵךְ אֶל עַצְמְךָ, תִּתְמַקֵּד בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּךָ, וְתִתְרַחֵק מִלְּהִסְתַּכֵּל וּמִלְּהִתְחַשֵּׁב בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, לֹא מֵעִירְךָ וְלֹא מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ.

וְזוֹ הִיא הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ, 'לֶךְ־לְךָ', לֵךְ אֶל עַצְמְךָ, לְהִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלָּנוּ, וּלְהִתְרַחֵק מִכָּל הִסְתַּכְּלוּת עַל הַסְּבִיבָה, וּכְדַרְכּוֹ שֶׁל הַתָּם שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ מַחְסוֹם, לֹא לִשְׁמֹעַ וְלֹא לַעֲשׂוֹת הַשְׁוָאוֹת עִם הַזּוּלַת. כִּי כָּל הַשְׁוָאָה וְהִתְעַסְּקוּת עִם הַסְּבִיבָה רַק מְבַלְבֶּלֶת אֶת הָאָדָם וְגוֹרֶמֶת לוֹ לְפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ. הַהַשְׁוָאָה מַרְחִיקָה אֶת הָאָדָם מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ מֵהָעִנְיָן הַמְיֻחָד וְהַמֻּפְלָא שֶׁלּוֹ. הַהַשְׁוָאָה מַחְלִישָׁה אוֹתָנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁזֶּה הַיִּעוּד שֶׁלָּנוּ. 

וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַתָּם, וְהוּא מִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, לְאַט לְאַט הַנְּקֻדָּה מַתְחִילָה לְהָאִיר בּוֹ, וְהוּא מְקַבֵּל בְּהַדְרָגָה כֹּחוֹת נֶפֶשׁ גְּדוֹלִים לְהִתְקַדֵּם הָלְאָה וּלְהַצְלִיחַ בֶּאֱמֶת.  

'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם'

הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ מְבָאֵר (השמטה בתחילת ליקוטי מוהר"ן חלק ב') עַל הַפָּסוּק: 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם' (יחזקאל לג, כד) שֶׁהַצְלָחַת אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּעֲבוֹדַת ה' הָיְתָה רַק עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אֶחָד, שֶׁהִרְגִּישׁ וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַק יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ, וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן כָּל הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם.

וּבְדֶרֶךְ דּוֹמָה, מְפָרֵשׁ הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדַּנְקָא זִי"עַ אֶת הַפָּסוּק: 'וְאִישׁ לֹא־יַעֲלֶה עִמָּךְ' (שמות לד, ג) שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּעֵת שֶׁאַתָּה נִגַּשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְרָשׁ שֶׁאַף אִישׁ לֹא יִהְיֶה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, שֶׁתַּחְשֹׁב שֶׁאַתָּה יְחִידִי בָּעוֹלָם. (דגל מחנה אפרים - פרשת שלח).

אָדָם הַהוֹלֵךְ עִם הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת, הוּא לֹא מִתְבַּלְבֵּל מֵאֲחֵרִים, וּבְקַלּוּת הוּא יָכוֹל לְהִתְמַקֵּד וּלְהִתְעַסֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

הַלִּמּוּד מִפָּרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים - הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁבַּנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל אֶחָד

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בְּפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים, נִמְצָא דְּבַר פֶּלֶא. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ, וְכוֹפֶלֶת בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, אֶת אוֹתוֹ פֵּרוּט עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, 'בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ' לְמַטֵּה יְהוּדָה. וְקָרְבָּנוֹ וְגוֹ'. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגוֹ', נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. וְגוֹ' קָרְבָּנוֹ וְגוֹ'. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן, וְגוֹ'. קָרְבָּנוֹ' וְגוֹ', וְכָךְ חוֹזֵר הַפָּסוּק וּמוֹנֶה אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים שׁוּב וָשׁוּב, וּבְכָל פַּעַם כָּתוּב מֵחָדָשׁ: 'קַעֲרַת־כֶּסֶף אַחַת וְגוֹ' מִזְרָק אֶחָד וְגוֹ', כַּף אַחַת וְגוֹ', פַּר אֶחָד וְגוֹ' אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ־אֶחָד וְגוֹ', וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים' וְגוֹ'.

וְלִכְאוֹרָה הָיָה דַּי שֶׁהַפָּסוּק יִכְתֹּב פַּעַם אַחַת אֶת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים? וְעוֹד קָשֶׁה, שֶׁבַּסּוֹף בָּא הַפָּסוּק וּמְחַשֵּׁב אֶת הַסָּךְ הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְכִי אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְבַד לְחַשֵּׁב אֶת הַמִּנְיָן הַכְּלָלִי שֶׁל קָרְבְּנוֹת כָּל הַנְּשִׂיאִים? וַהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְדֻקְדָּקִים לִמְאֹד, וּמִכָּל אוֹת וּמִכָּל תָּג דּוֹרְשִׁים חֲזַ"ל הֲלָכוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאִלּוּ כָּאן עַשְׂרוֹת פְּסוּקִים נִכְתָּבִים לִכְאוֹרָה לְלֹא שׁוּם מַשְׁמָעוּת וְלִמּוּד.

אַךְ יֵשׁ לוֹמַר, כִּי הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כָּאן אֶת הַחֲשִׁיבוּת וְהַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁלַּמִּתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד, נִרְאֶה כְּאִלּוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם דּוֹמִים אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּל נְשִׂיא שֵׁבֶט שֶׁהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, הָיָה זֶה קָרְבָּן אַחֵר לְגַמְרֵי. כָּל נָשִׂיא הָיָה מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ עִם הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, עִם הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ וְעִם אַהֲבַת ה' שֶׁלּוֹ, וּמִמֵּילָא כָּל קָרְבָּן הָיָה עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. וּמֵהַסִּבָּה הַזּוֹ הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת וּמְסַכֶּמֶת אֶת הַסָּךְ הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִים בְּיַחַד, לַמְרוֹת זֹאת אַף קָרְבָּן לֹא מְאַבֵּד אֶת הַחֲשִׁיבוּת וְאֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁלּוֹ.

לְהִתְחַזֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - בַּסּוֹף זוֹכִים

אִם נַעֲמִיק בְּפָרָשַׁת חַיָּיו שֶׁל פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נְגַלֶּה הִתְחַזְּקוּת נִפְלָאָה לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁגַּם מִי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן מְרֻבֶּה תָּקוּעַ עַל עָמְדוֹ בִּמְקוֹמוֹ וְרוֹאֶה כָּל הָעֵת כֵּיצַד אֲחֵרִים עוֹקְפִים אוֹתוֹ וּמַגִּיעִים לְיוֹתֵר, אֲבָל עַל יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת וְהַהִתְמַקְּדוּת שֶׁל הָאָדָם בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, לְבַסּוֹף הוּא זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְדַרְגּוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת. 

כִּי הֲרֵי בָּעֵת שֶׁנִּתְּנָה הַכְּהֻנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ עִמּוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּלְתוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁיּוֹלִידוּ אַחַר מְשִׁיחָתָן. אֲבָל פִּנְחָס שֶׁנּוֹלַד קֹדֶם לָכֵן וְלֹא נִמְשַׁח, לֹא בָּא לִכְלַל כְּהֻנָּה (פרש"י - פרשת פנחס).

אִם כֵּן יוֹצֵא, כִּי פִּנְחָס הָיָה מֻקָּף בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים בְּמִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה, שֶׁכֻּלָּם זוֹכִים לִהְיוֹת כֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי בֵּית ה', אוֹכְלִים קָדָשִׁים וּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְרַק הוּא מִשּׁוּם מַה, לֹא נִמְשַׁח עִמָּהֶם, וְנִשְׁאַר יְחִידִי שֶׁמְּשֻׁלָּל מִכָּל הַמַּעֲלוֹת הַלָּלוּ. 

וּבְמַצָּב כָּזֶה, הָאָדָם עָלוּל בִּמְהִירוּת לְהִכָּשֵׁל בְּ'רַע עַיִן' עַל ה' וְעַל כָּל הַסּוֹבֵב, לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי הַיָּחִיד מִכָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּרְחֶבֶת נִשְׁאַרְתִּי כָּל כָּךְ מִסְכֵּן וְנָחוּת?! כֻּלָּם מִסְּבִיבִי כָּל כָּךְ חֲשׁוּבִים וּמַצְלִיחִים, וְדַוְקָא אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי שָׁכוּחַ וְנֶעֱלָם?!

וְהָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי פִּנְחָס הִצְלִיחַ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד רַק עַל יְדֵי שֶׁהוּא הָיָה מְמֻקָּד חָזָק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה לֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ מֵעִנְיָנָם שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. בְּדֶרֶךְ זוֹ הָיָה יָכוֹל פִּנְחָס לְהִשָּׁאֵר בְּ'טוֹב עַיִן' עַל ה' וּבְ'טוֹב עַיִן' עַל כֻּלָּם. הֱיוֹת וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּטוֹב בָּעִנְיָן שֶׁלּוֹ, נָקֵל לוֹ לָלֶכֶת בְּטוֹב עַיִן גַּם עַל אֲחֵרִים.

וּלְבַסּוֹף נוֹדַע הַדָּבָר, שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא נִמְשַׁח פִּנְחָס, הָיָה בִּגְלַל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת, יִעֵד אֶת פִּנְחָס לָרֶגַע שֶׁבּוֹ הוּא יִהְיֶה מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּתוֹ תֵּעָצֵר הַמַּגֵּפָה שֶׁמֵּתוּ בָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף בַּעֲוֹן בְּנוֹת מִדְיָן, וְאִלּוּ הָיָה פִּנְחָס כֹּהֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לְבַצֵּעַ אֶת מְשִׂימָתוֹ, וְלִדְקֹר לַמָּוֶת אֶת זִמְרִי בֶּן סָלוּא.

הֲרֵי כִּי בִּזְכוּת כָּךְ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים לֹא נִשְׁבַּר פִּנְחָס, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ עָקְפוּ אוֹתוֹ בַּחֲשִׁיבוּתָם, פִּנְחָס לֹא הִתְבַּלְבֵּל וְנִשְׁאַר דָּבוּק בֶּאֱמוּנָתוֹ, כְּשֶׁאֵין בְּלִבּוֹ 'רַע עַיִן' עַל ה', וְהִמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ. עַל יְדֵי זֶה זָכָה לְמַעֲלוֹת רָמוֹת, לִבְרִית שָׁלוֹם מֵאֵת ה', לִבְרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, עַד לַעֲלִיָּתוֹ חַי לַשָּׁמַיִם, כִּי ‘פִּנְחָס זֶה אֵלִיָּהוּ' שֶׁעָלָה בַּסֳעָרָה הַשָּׁמַיְמָה.

לְהִתְעוֹרֵר מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ

וּבְהֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵי הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ בִּפְתִיחַת הַפֶּרֶק (ליקוטי מוהר"ן לד, ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'וּבְחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כְּלוֹמַר, בָּעֵת שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ, הֵיאַךְ שֶׁהוּא מַקְפִּיד בְּחָזְקָה וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל עִנְיָן מְסֻיָּם, צָרִיךְ הוּא לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר מִנְּקֻדַּת חֲבֵרוֹ, לְהִתְעוֹרֵר עַל יָדוֹ שֶׁגַּם הוּא יִתְחַזֵּק בַּמִּצְוָה אוֹ בָּעִנְיָן הַהוּא.

לֹא לִפְזֹל הַחוּצָה

אָמְנָם מֵאִידָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'אַהֲבַת שָׁלוֹם' (מהרה"ק רבי מנחם מענדיל מקוסוב זי"ע) בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ:

'וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁזּוּלָתוֹ עוֹבֵד בּוֹ הוּא בְּוַדַּאי גַּם כֵּן טוֹב, עִם כָּל זֶה יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא יָסוּר מִדַּרְכּוֹ הַמְיֻחָד לְעַצְמוֹ, וְלֹא לֶאֱחֹז פַּעַם בָּזֶה וּפַעַם בָּזֶה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה אֲזַי זוֹכֶה לִבְחִינָה שֶׁהַמַּלְאָכִים מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כְּלוֹמַר, לְעִתִּים אָדָם רוֹאֶה אֶת יְפִי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְהוּא מִתְפַּעֵל מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבְלִבּוֹ חוֹשֵׁק הוּא גַּם כֵּן לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ.

וְהָאֱמֶת הִיא, כִּי אֵין זֶה דָּבָר רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁהָאָדָם יַעֲזֹב אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְיַשְׁקִיעַ אֶת כָּל כֻּלּוֹ בִּנְקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ. אָדָם הָעוֹבֵר לְמַסְלוּל אַחֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ אִם בַּתְּחִלָּה בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת זְמַן מְסֻיֶּמֶת, הוּא יִרְאֶה הַצְלָחָה בַּדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה, וְתִהְיֶה לוֹ הֲנָאָה וְחַיּוּת מִכָּךְ, אֲבָל לְאֹרֶךְ זְמַן הוּא לֹא יַתְמִיד בְּכָךְ, כִּי בְּעֵת שֶׁיָּבֹא לְפָנָיו שְׁעַת נִסָּיוֹן וּשְׁעַת קֹשִׁי, הוּא יַרְפֶּה מֵהַמִּצְוָה הַזּוֹ וְלֹא יַחֲזִיק בָּהּ מַעֲמָד.

כִּי רַק בַּנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּית שֶׁלּוֹ, הֱיוֹת וְזֶה הָעִנְיָן הַפְּרָטִי וְהַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ, יֵשׁ לָאָדָם עָצְמוֹת מְיֻחָדוֹת וְחַיּוּת אֲמִתִּית, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עִם הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ גַּם בְּמַצָּבִים קָשִׁים וַחֲשׁוּכִים.

וְאִם כֵּן, אָדָם הַפּוֹזֵל לַנְּקֻדּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, לֹא דַּי שֶׁהוּא לֹא יִזְכֶּה לַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אַף יַפְסִיד אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְחָלִילָה הוּא יִשָּׁאֵר קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן. כִּי מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מֵשִׂים לִבּוֹ אֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבְכָל פַּעַם הוּא רָץ לִנְקֻדָּה אַחֶרֶת, הוּא מִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי, וְהוּא מְאַבֵּד אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

וְלָכֵן צָרִיךְ מְאֹד לְהִזָּהֵר, בְּעֵת שֶׁרוֹאִים יְהוּדִי אַחֵר, שֶׁמְּהַדֵּר וּמַצְלִיחַ בִּנְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת, לֹא לְהִתְלַהֵב וּלְהַחְלִיט שֶׁהִנֵּה גַּם אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לְהַדֵּר וּלְהִתְמַקֵּד בָּעִנְיָן הַהוּא. וּמֵהַסִּבָּה הַנַּ"ל, כִּי לַמְרוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה זֶה יַצְלִיחַ, אַךְ לְאֹרֶךְ יָמִים תִּדְעַךְ וְתִתְמַעֵט הַצְלָחָתוֹ בָּעִנְיָן הַהוּא.

אֶלָּא צָרִיךְ לָדַעַת כְּשֶׁרוֹאִים אֶת חָזְקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי בְּמִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, לִלְמֹד מִכָּךְ לְהִתְעוֹרֵר מִזֶּה לְהִתְחַזֵּק בַּנּוֹשֵׁא הַזֶּה, אֲבָל לֹא לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ וּלְהִתְמַקֵּד רַק בַּנְּקֻדָּה הַזֹּאת.

וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְהַבְּחִירָה תִּהְיֶה עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן לְאֵיזוֹ מִצְוָה הוּא נוֹטֶה לְפִי טִבְעוֹ וּלְפִי כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וּנְטִיַּת לִבּוֹ, וּבָעִנְיָן הַזֶּה הוּא יַשְׁקִיעַ אֶת כָּל כֹּחוֹ וּמִרְצוֹ, וְאָז הוּא יְגַלֶּה בָּעִנְיָן הַהוּא, חֵן וְנֹעַם וְהַצְלָחָה אֲמִתִּית.

זִלְזוּל בַּנְּקֻדָּה שֶׁל הַשֵּׁנִי - הַהֶפְסֵד כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ

ר' לֵוִי מַקְפִּיד בְּכָל פַּעַם לַעֲנוֹת בְּכָל כֹּחוֹ 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' וּבְעֵינַי זֶה נִרְאֶה מְגֹחָךְ וּמְטֻפָּשׁ, שֶׁיְּהוּדִי מְכֻבָּד יִצְרַח כְּמוֹ תִּינוֹק. נָכוֹן שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי 'כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ', אֲבָל רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ שֶׁהַכַּוָּנָה בְּכָל כַּוָּנָתוֹ, וּמֻתָּר לְר' לֵוִי לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ בֶּן אָדָם מְתֻרְבָּת וְלֹא לִצְרֹחַ כְּמוֹ טִפֵּשׁ.

כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס אֶל הֵיכַל הַכּוֹלֵל שֶׁעַל יָד בֵּיתִי אֲנִי מְקַבֵּל סְלִידָה מֵאַבְרְכֵי הַכּוֹלֵל, כָּל אֶחָד שָׁם מְנֻפָּח מֵרֹב גַּאֲוָה, וּמְנַסֶּה לְהַשְׁמִיעַ בְּקוֹל יוֹתֵר גָּבוֹהַּ וּמַרְשִׁים אֶת חִדּוּשָׁיו, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִתְפַּעֲלוּ מִמֶּנּוּ. בְּעֵינַי, הַלִּמּוּד הַזֶּה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם, לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם מָלֵא פְּנִיּוֹת, וְהֵם לוֹמְדִים רַק לְשֵׁם עַצְמָם.

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְבַטֵּל וְלוֹעֵג בְּלִבּוֹ עַל הַיְגִיעָה שֶׁל הַשֵּׁנִי, בְּכָךְ הוּא פּוֹגֵעַ בָּרָצוֹן לַיְגִיעָה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל. וּבָעֵת שֶׁהוּא יִרְצֶה לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה, הוּא יִתְקַשֶּׁה בְּכָךְ, כִּי כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה אֶצְלוֹ כְּבָר בָּזוּי וּמְבֻטָּל.

אֲנִי מִתִּפְעַם כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת ר' לֵוִי זוֹעֵק בְּקוֹל רָם 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא', מַמָּשׁ תַּעֲנוּג לִרְאוֹת יְהוּדִי שׁוֹאֵב חַיּוּת מִלְּהָרִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם וְלִזְעֹק אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא', יֵשׁ לִי הָמוֹן הַעֲרָכָה לְר' לֵוִי שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹדוֹ, וּלְשֵׁם כְּבוֹדוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ הוּא צוֹעֵק כְּמוֹ יֶלֶד.

לֹא פַּעַם אֲנִי נִכְנָס אֶל הֵיכַל הַכּוֹלֵל שֶׁעַל יָד בֵּיתִי, כְּדֵי לְהָזִין אֶת עֵינַי לְמַרְאֵה הָאַבְרֵכִים הָעֲמֵלִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. זֶה הוּא מוּסַר הַשְׂכֵּל עֲבוּרִי, לְמַרְאֵה הָאַבְרֵכִים שֶׁכָּל עוֹלָמָם זֶה רַק לִמּוּד הַתּוֹרָה, בִּשְׁבִיל לִלְמֹד תּוֹרָה הֵם מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל כָּל תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט שֶׁבַּמּוּעָט.

עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מַחֲשִׁיב אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְהוּא שָׂמֵחַ מִכָּךְ שֶׁלַּיְהוּדִי הַשֵּׁנִי יֵשׁ חַיּוּת נִפְלָאָה מִמִּצְוָה מְסֻיֶּמֶת, הוּא יְקַבֵּל כֹּחַ גַּם הוּא לְקַיֵּם אֶת הָעִנְיָן הַהוּא. וּלְדֻגְמָא כְּשֶׁאָדָם מַחֲשִׁיב אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, הוּא מְקַבֵּל מִכָּךְ כֹּחַ גַּם לְלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. 

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה

ר' יְהוּדָה הוּא אָדָם שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲרִיךְ אוֹתוֹ, הַגְּאוֹנוּת שֶׁלּוֹ הִיא מַדְהִימָה, תִּשְׁאַל אוֹתוֹ הֲלָכָה וּמִיָּד הוּא מַרְאֶה לְךָ אֵיפֹה זֶה מוֹפִיעַ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. גַּם ר' יִשָּׂכָר הוּא אָדָם הַשָּׁוֶה הַעֲרָכָה, הַהַתְמָדָה שֶׁלּוֹ הִיא נִפְלָאָה, שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם הוּא הוֹגֶה בַּתּוֹרָה. לְעֻמַּת זֹאת ר' זְבוּלוּן הוּא אָדָם הָגוּן אֲבָל לֹא כְּדֵי שֶׁנִּתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, נָכוֹן שֶׁהוּא מַקְפִּיד כָּל יוֹם לִלְמֹד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּסֵפֶר 'חָפֵץ חַיִּים', אֲבָל הוּא לֹא מַמָּשׁ אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה. 

כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁלַּחֲבֵרוֹ יֵשׁ נְקֻדָּה מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהִיא בְּסַךְ הַכֹּל דָּבָר פָּשׁוּט וְנָדוֹשׁ, וַאֲנַחְנוּ מְזַלְזְלִים בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, בָּזֹאת אֲנַחְנוּ קוֹבְעִים שֶׁיֵּשׁ חֲשִׁיבוּת רַק לִדְבָרִים יִחוּדִיִּים, לְדֻגְמָה אֲנָשִׁים כִּשְׁרוֹנִיִּים, אוֹ מַתְמִידִים עֲצוּמִים, וְכָל הַשְּׁאָר לֹא מַמָּשׁ חֲשׁוּבִים.

הַלּוֹעֵג וְהַמְזַלְזֵל בַּנְּקֻדָּה שֶׁל אֲחֵרִים, מַרְאֶה כִּי הוּא מְזַלְזֵל בְּעֶצֶם הָעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לְכָל יְהוּדִי מַהֲלָךְ מְסֻיָּם שֶׁבּוֹ הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה גַּם הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, לֹא תִּהְיֶה בָּהּ חֲשִׁיבוּת וְלֹא תָּאִיר לוֹ.

עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל ר' זְבוּלוּן רְאוּיָה לְהַעֲרָכָה, גַּם בַּיָּמִים הָכִי טְרוּפִים וְהָכִי קָשִׁים בְּחַיָּיו, אַף פַּעַם הוּא לֹא יְוַתֵּר עַל לִמּוּדוֹ הַקָּבוּעַ שֶׁל שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּסֵּפֶר 'חָפֵץ חַיִּים'.

לְעֻמַּת זֹאת כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ וּמַעֲרִיךְ אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ גַּם כְּשֶׁהִיא אֵינֶנָּה מַשֶּׁהוּ חָרִיג וְגָדוֹל, אוֹ אָז תָּאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְגַם אִם הִיא לֹא תִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְחָרִיג, בְּעֵינָיו תִּהְיֶה לָהּ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה.

נְקֻדַּת הָאָדָם - מְקוֹר הַחַיּוּת שֶׁלּוֹ

בְּפָרָשַׁת כִּי תָּבוֹא, בֵּין הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁיָּבוֹאוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, נֶאֱמַר: 'וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ' (דברים כח, סו), וּמַסְבִּירִים הַמְפָרְשִׁים שֶׁכַּוָּנַת הַפָּסוּק לֵאמֹר, 'וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ' כְּלוֹמַר, שֶׁהָאָדָם לֹא יַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְקֻדָּה וְעִנְיָן מְיֻחָד, וּבְשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מַפְסִיק לְהַאֲמִין בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, הַתּוֹצָאָה הִיא 'וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד', כְּלוֹמַר, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, כִּי בְּעֵת שֶׁאֵין לְהָאָדָם אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁלּוֹ, אֶת הַמָּקוֹם הַמְיֻחָד שֶׁבּוֹ הוּא מְבַטֵּא אֶת הָעִנְיָן הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ, זֶה כְּבָר לֹא חַיִּים, כִּי הוּא מְאַבֵּד אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַסִּפּוּק וְהַחַיּוּת בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

מַה הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי?

וְכֵיצַד יֵדַע הָאָדָם לָבֶטַח מַה הִיא הַנְּקֻדָּה וְהָעִנְיָן שֶׁלּוֹ, עַל כָּךְ נֶאֱמַר הַפָּסוּק: 'הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח' (משלי י, ט), יְהוּדִי הַמִּשְׁתַּדֵּל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יַרְאוּ לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם, לְאָן נוֹטֶה לִבּוֹ, וּמַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁאֵלָיו הוּא נִמְשָׁךְ, שֶׁזּוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יָדָהּ יִזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ.

כִּי הַנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל אֶחָד, נִמְצֵאת בְּתוֹךְ סִפּוּר הַחַיִּים שֶׁלּוֹ וּבְתוֹךְ הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ, שָׁם וְרַק שָׁם, אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֶת הַנְּקֻדָּה הַיִּחוּדִית שֶׁל כָּל אֶחָד.

הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי - בָּעִנְיָן שֶׁלִּי

הַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאָדָם אֵינָהּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת דַּוְקָא מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה וְיִחוּדִי, אֶלָּא כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְעַמֵּק וְלָדַעַת מַה ה' שׁוֹאֵל מֵאִתּוֹ, מַה ה' דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ לְבַצֵּעַ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא נִדְרָשׁ לְבַצֵּעַ אֶת הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ.

לְדֻגְמָה:

לְר' אַבְרָהָם יֵשׁ רֶגֶשׁ מְיֻחָד לַעֲנִיַּת 'אָמֵן', הוּא נִשְׁעָן עַל דִּבְרֵי הַפָּסוּק 'פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמֻנִים' (ישעיה כו, ב) וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'אַל תִּקְרִי 'שׁוֹמֵר אֱמוּנִים', אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים אָמֵן' (שבת קיט:), וֶהֱיוֹת וְר' אַבְרָהָם יוֹדֵעַ כִּי עַל יְדֵי עֲנִיּוֹת הָ'אָמֵן' נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, הוּא מְהַדֵּר לִשְׁמֹעַ בְּרָכוֹת מֵאֲנָשִׁים אוֹ יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת 'אָמֵן' בִּדְבֵקוּת.

ר' יִצְחָק בְּיָדְעוֹ עַד כַּמָּה חָשׁוּב הֲבֵל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, וְכֵן בַּחֲשִׁיבוּת אֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, לָכֵן הוּא מְאַרְגֵּן בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת קְבוּצוֹת שֶׁל יְלָדִים שֶׁיֹּאמְרוּ תְּהִלִּים, הָעִנְיָן הַזֶּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּחַיּוּת גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה.

ר' יַעֲקֹב מַקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת הַסָּעִיף הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, 'שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר', וּלְשֵׁם כָּךְ הוּא מַשְׁכִּים קוּם בְּכָל יוֹם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְכָל הַיּוֹם יֵשׁ לוֹ חַיּוּת וְסִפּוּק מִכָּךְ שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהַשְׁכִּים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, בְּשָׁעָה שֶׁעֲדַיִן רֹב הָעוֹלָם נָם אֶת שְׁנָתוֹ.

ר' מֹשֶׁה מַקְדִּישׁ זְמַן רַב בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם לְלִמּוּד סֵפֶר הַ'זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ', כָּל חִיּוּתוֹ נִמְשֶׁכֶת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהוּא זוֹכֶה לַהֲגוֹת בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

ר' אַהֲרֹן הוּא בָּקִי נִפְלָא בַּהֲלָכָה, בְּכָל שָׁעָה פְּנוּיָה הוּא גּוֹחֵן עַל פְּנֵי הַ'מִּשְׁנָה בְּרוּרָה' וְגוֹמֶא עוֹד כַּמָּה סְעִיפִים, כָּל יֵשׁוּתוֹ וְחִיּוּתוֹ שֶׁלּוֹ הוּא מִלִּמּוּד הַהֲלָכָה.

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעַסֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וּמְפַתֵּחַ וּמַרְחִיב אוֹתָהּ, הוּא מִתְמַלֵּא בְּסִפּוּק וּבְשִׂמְחָה, וְהוּא מַקְרִין מִכָּךְ שִׂמְחָה וְאֶנֶרְגִיָּה עַל כָּל שְׁאָר עִנְיָנָיו. וַאֲפִלּוּ אִם חָלִילָה הוּא נִמְצָא בִּשְׁעַת דְּחַק, רַק הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַנְּקֻדָּה הַיִּחוּדִית, כְּבָר מֵשִׁיבָה אֶת נַפְשׁוֹ וּמַעֲנִיקָה לוֹ חִיּוּת וְכֹחוֹת לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

אָדָם הַמַּשְׁלִים אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - רַב כֹּחוֹ לְהָגֵן עַל כָּל הַשְּׁכוּנָה

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כא:), כִּי בָּעִיר סוּרָא הָיְתָה מַגֵּפָה שֶׁמֵּתוּ בָּהּ בְּהֵמוֹת הָעִיר וְאִלּוּ בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב לֹא הָיְתָה הַמַּגֵּפָה, סָבְרוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהַסִּבָּה הִיא מִשּׁוּם זְכֻיּוֹתָיו הָרַבּוֹת שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב, הֶרְאוּ בַּחֲלוֹם לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְרוּ כָּךְ, כִּי לְהַאֲמוֹרָא רַב יֵשׁ זְכֻיּוֹת רַבּוֹת וְנֵס זֶה קָטָן הוּא לְפִי גְּדֻלַּת רַב, כְּלוֹמַר לֹא נִזְקָק לִזְכוּתוֹ שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב לְשֵׁם הַנֵּס הַזֶּה, אֶלָּא הַסִּבָּה לַעֲצִירַת הַמַּגֵּפָה הִיא, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם מֵאוֹתָהּ שְׁכוּנָה, שֶׁמַּשְׁאִיל מַעְדֵּר וְכַף לְצֹרֶךְ קְבוּרַת אֲנָשִׁים, וּמִשּׁוּם הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּנוֹשֵׂא הַקְּבוּרָה, מָדְדוּ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבִזְכוּתוֹ נִצְּלוּ כֻּלָּם מִמִּיתָה.

וְעוֹד מְסֻפָּר שָׁם, כִּי בָּעִיר דְּרוֹקֶרֶת אֵרְעָה שְׂרֵפָה וּבַשְּׁכוּנָה שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב הוּנָא לֹא פָּגְעָה הַשְּׂרֵפָה, סָבְרוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהַסִּבָּה הִיא מִשּׁוּם זְכֻיּוֹתָיו הָרַבּוֹת שֶׁל רַב הוּנָא, הֶרְאוּ בַּחֲלוֹם לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְרוּ כָּךְ, כִּי נֵס זֶה הוּא קָטָן לְפִי גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַב הוּנָא, כְּלוֹמַר לֹא נִזְקָק לִזְכוּתוֹ שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב הוּנָא לְשֵׁם הַנֵּס הַזֶּה, אֶלָּא סִבַּת הַהַצָּלָה מֵהַשְּׂרֵפָה הִיא בִּזְכוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה מֵאוֹתָהּ שְׁכוּנָה, שֶׁלְּאַחַר שֶׁמַּסִּיקָה אֶת תַּנּוּרָהּ וְאוֹפָה בּוֹ, הִיא מַשְׁאִילָה אֶת הַתַּנּוּר לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ שֶׁיְּבַשְּׁלוּ וְיֶאֱפוּ בּוֹ, לְפִיכָךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, בִּגְלַל שֶׁהִיא הִשְׁאִילָה אֶת הָאֵשׁ שֶׁל הַתַּנּוּר, נִצְּלָה הַשְּׁכוּנָה מֵאֵשׁ הַשְּׂרֵפָה.

לְמֵדִים אָנוּ מֵהַגְּמָרָא הַזֹּאת, עַד כַּמָּה גָּדוֹל וְכַבִּיר זְכוּתָם שֶׁל הַמִּשְׁתַּלְּמִים בַּנְּקֻדָּה שֶׁלָּהֶם, כִּי אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁזּוֹכִים לְהִשְׁתַּלֵּם בַּנְּקֻדָּה שֶׁלָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁנֶּחְשָׁבִים בְּעֵינֵי הָאֲחֵרִים לִדְבָרִים פְּעוּטִים, כְּמוֹ גְּמַ"ח לְהַשְׁאָלַת כְּלֵי עֲבוֹדָה אוֹ גְּמַ"ח לְעֶזְרָה בַּאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, הֵם פּוֹעֲלִים גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מְדֻבָּר בִּזְכוּיוֹת גְּדוֹלוֹת הַמֵּגֵנוֹת עַל כָּל הַשְּׁכוּנָה.

חלק השאלות ותשובות...