נתניה - שידור חוזר מההרצאה: נתניה 02-09-07

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב יאא יאוי יאוי יאוי יאוי יאוי יאוי יאוי יאוי יאוי יאוי

יאוי.

ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמו וירוויח הערב הזה לרפואת עליזה בת מסעודה, רפאל בן יהודית.

אריאל הוד-חיים בן-אביבה, דינה בת ג'וליה,

תהילה בת פאני,

הרב נשיא בן שרה ורחל בת שרה, רפואה שלמה.

בן-עילוי נשמת המנוח,

אמיר שירזי, סיני שירזי, גלעד בן זכריה, משה בן דבורה, מנוחת תם עדן.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמיו ירוויח.

יהודים יקרים,

אנחנו נמצאים לפני ראש השנה,

וצריך כמה חיצות

איך לעבור את יום הדין בצורה טובה ובטוחה עד כמה שאפשר ולזכות בדין.

אנחנו נדבר בכמה עניינים ונקשר אותם בסופו של דבר.

אחד,

גם אם אדם נמצא למטה,

למטה, למטה,

רחוק, רחוק, רחוק מה' יתברך,

יכול לעלות

ולהגיע לרום הפסגות ולזכות לדבר שמעולם לא יהיה אפשר לחלום עליו.

מהיכן אנחנו למדים?

מרחב.

בספר יהושע כתוב

שיהושע שלח מרגלים לטור את הארץ לפני הכניסה לארץ-ישראל, לכבוש את הארץ

מ-31 המלכים שיש בה.

והציווי היה, לא תחיה כל נשמה,

דהיינו, לא משאירים נפש חיה אחת מכל אלה שהם עובדי עבודה זרה בארץ כנען.

שבעה עממים היו כאן,

הכנעני, החיטי, הפריזי, היבוסי,

החיווי וכו',

והיה צריך,

מי שרצה להיפנות יכול להיפנות, אבל מי שלא רצה לקבל

את מצוות ה' היה צריך להרוג אותו.

ברחב קיבלה את שני המרגלים שנשלחו לטור את הארץ,

הסתירה אותם בביתה,

והיתה מלאט התפעלות.

היא אמרה, כי שמענו, כי הוביש השם את מי הסוף מפניכם,

כי השם אלוקיכם הוא האלוקים בשמים ממען ועל הארץ.

זאת אומרת,

רחב אמרה

שהם שמעו את מה שהשם עשה לעם ישראל ומה שהציל אותם והוציא אותם ממצרים והעביר אותם

את הים והוריד להם מן.

את הכול שמענו, היא אומרת.

מכל התושבים

בארץ נען, היא שמעה, הבינה, הפנימה,

והגיעה להכרה גדולה ביותר כי השם הוא האלוקים,

השם אלוקיכם הוא האלוקים בשמים ממען ועל הארץ.

הקב'-ברוך-הוא אמר,

זה שאת אומרת שהקב'-ברוך-הוא בארץ,

זה נייחה.

אבל מניין לחשו גם בשמים?

בארץ אפשר להבין שהקב'-ברוך-הוא שולט,

מולך, מושל, מנהיג.

מי שמוציא גוי מקרב גוי ממצרים מעבדות לחירות אחרי 210 שנים ונותן התראה לפני כל מכה ונותן עשר מכות לפרעה

ששלט בכיפת העולם,

ומעביר אותם את הים, ומטביע את המצרים, ומשלם להם כגמולם,

ומאכיל 40 שנה,

בלי מכולת,

בלי סופרסל,

בלי א',

בלי ב',

בלי כלום.

אם יש מי שעושה את זה, ודאי שהוא מושל בארץ.

אבל בשמים, מי אמר לך?

אמר לך, חייך, את אמרת, מה שלא ראו עינייך,

אני מאמין ממך,

מי שיראה מראות אלוקים בשמים,

מה שלא יראו כל הנביאים כולם.

מי יצא מבני בניה של רחב?

יחזקאל הנביא.

מי יראה מראות אלוקים.

רחב, היא היתה בדיוטה התחתונה ביותר,

במקצוע הכי מלוכלך שיש,

גויה שחיה בין כנענים,

והיתה עליה כתובת מוות,

כמו כל יושבי הארץ.

והנה היא מצליחה להתרומם

משאול תחתית ולעלות במעלות כאלה גדולות

בגלל ההכרה שהיא הפנימה

עד כדי כך שיצאו ממנה נביאים, וביניהם יחזקאל הנביא, שראה מראות אלוקים.

כל זה מתוך

נקודת ההארה שהיתה בה,

שעברה דור אחר דור עד בן בנה יחזקאל, שזכה לראות

את חזון המרכבה.

זאת אומרת,

אין דבר כזה שהאדם יהיה אפילו בדיוטה התחתונה ביותר ולא יוכל לעלות משם.

ואין לאדם להתייאש כלל,

אפילו כשהוא רואה את עצמו רחוק, רחוק, רחוק

מלהגיע לקרבת אלוקים.

תנועה קטנה בנפש,

הכרה אחת אמיתית,

הפנמה ביישום באדם יוצא מחושך לאור.

ובגדול,

זה היה עם רחב.

כשנכנסו לארץ

והיו צריכים לכבוש עיר-עיר,

היו שמים שומרים מסביב לעיר בשביל לראות

איפה מבוא העיר, מאיפה נכנסים.

הייתה עיר אחת שאי-אפשר היה להיכנס אליה, כי היא הייתה מוקפת פרדסים, ואי-אפשר לדעת איפה מבוא העיר,

אז שמו שומרים מישראל כדי שיתבוננו מי יוצא ומי בא.

באירוע שומרים איש יוצא מן העיר.

ויאמרו לו, הראנו את מבוא העיר, ונעשה עמך חסד.

ויראם את מבוא העיר, ויכו את כל העיר.

ועשו איתו חסד ועם בני משפחתו, והשאירו אותם בחיים,

כמו שהשאירו את רחב ובני משפחתם בחיים,

למרות שהייתה עליו גזירה שלא תחיה כל נשמה כמו כולם.

וילך האיש ויהיה בן עיר, ויקרא את שמה לוז.

הוא שמה עד היום הזה.

אומר שמואל הנביא,

400 שנה

לאחר האירוע הזה,

בכותבו את ספר שופטים,

שעדיין בזמנו העיר לוז היתה קיימת, עד היום הזה.

טניה היא לוז שבה צובעים תכלת,

היא לוז שבה סנחריב ולא בלבלה,

היא לוז שבה נבוכדנצר ולא החריבה,

ואפילו מלאך המוות לא עובר בה.

אלא

אנשים, כשמזקינים ודעתם קצה בהם,

יוצאים חוץ לעיר ומתים.

זאת אומרת,

אותו אדם שעשה חסד

עם בני ישראל וגילה להם את מבוא העיר שדרכה נכנסים פנימה,

וחכמים אומרים שהוא הראה להם את זה בפיו,

עשה להם סימן עם הפה,

ויש מי שאומר שהוא הראה להם באצבע.

זכה להינצל, הוא ובני משפחתו, ולבנות עיר שיש בה

צביעת תכלת.

ומי שצובע את התכלת

זוכה לעשירות רבה, כיוון שתכלת למצוא זה לא קל,

אחת לשבעים שנה הולך חילזון מן הים שמדמו צובעים את התכלת של הציצית.

אחת לשבעים שנה.

ובעיר הזאת היו צובעים תכלת.

סנחריב, שהחריב את כל העולם כולו, בלבל אותו, לא החריב, בלבל,

ניצח את כל האומות

וכבש את כל העולם,

היה לוקח כל אומה,

מוציא את תושביה מהמדינה ומחליף אותם בתושבים במדינה אחרת.

ככה היה מבלבל את כל העולם כדי שלא יוכלו להילחם בו.

כשהגיע לארץ ישראל,

את לוז לא נגע.

לא בלבל אותם, השאיר אותם על מקומם.

נבוכדנצר שבא והחריב בארץ,

החריב את ירושלים ובית המקדש,

את לוז לא החריב.

וגם מלאך המוות לא עובר בה.

ורק כשאנשים מזקינים ודעתם קצה בהם,

יוצאים חוץ לעיר ומתים.

כל זה היה שכר

של גוי,

שהייתה עליו כתובת מוות

שעשה חסד עם ישראל,

או בפה או באצבע,

וראה להם,

ובזה הוא זכה,

להקים עיר הוא,

לו וזרעו לפחות 400 שנה,

עד שמעיד שמואל הנביא שבימיו עדיין קיימת העיר הזאת.

לא מתים אנשים.

חסד הוא עשה.

הייתם מעדים על הדעת שאם אדם עושה חסד

בתנועת אצבע,

יכול לזכות לכל כך הרבה?

ועוד אדם שהוא מועמד למיתה,

ומה החסד שהוא עשה? הוא אמר לישראל איך להיכנס, כדי שייכנסו וייהרגו את השכנים שלו,

את הקרובים, את הכול.

לא יאומן כי יסופר.

אלא אנחנו לא יודעים מה זה חסד.

אם היינו יודעים מה זה חסד,

אז היינו מבינים

שיהודי, קל וחומר שעושה חסד,

אם הוא עושה חסד כמו שעשה הגוי,

אי אפשר בכל חלל העולם לשלם לו שכר על החסד שהוא עשה.

אם ייתנו לו את כל חללו של עולם,

את כל העולם כולו,

אי אפשר לשלם לו על חסד אחר.

ואם הוא עושה חסד בפועל,

במעשה,

בצדקה,

וואי וואי וואי, מה מגיע לו?

רק אין בעולם הזה מספיק שכר שלם.

זה לגוי שכתוב עליו מוות.

אבל ליהודי,

אין שיעור כמה מגיע לו.

אחת מהמצוות היתה גם להרוג את אנשי העיר הנידחת שהיו עובדי עבודה זרה,

וגם הגויים בשם המצוות בני-נוח אסורים בעבודה זרה,

ומי שעובד עבודה זרה חייב מיתה.

ועיר שהיתה נידחת

ונדחו מעל השם,

והיתה מצווה להורגם.

בישראל הצטוו בכך.

ואם הם היו צריכים להרוג עיר נידחת אז היו הרבה הרוגים,

עיר שלמה.

ואם אדם הורג הרבה,

אפילו שבטבעו הוא רחמן, הוא הופך להיות אכזר.

ואם הוא מתאכזר אז הטבע שלו משתנה.

ויש בעיה.

מה הבעיה?

יש כלל.

כל המרחם, רחמים עליו מן השמים.

ומי שלא מרחם,

לא מרחמים עליו מן השמים.

וכיוון שזה הלך ועשה מצוות ה' וקיים את רצונו,

והרג את אנשי העיר הנידחת,

והפך להיות אכזר בטבעו,

יוצא שהוא נפסד.

למה?

כי הוא נהיה אכזר, ולא ירחמו עליו מן השמים.

אז ה' מבטיח, ונתן לך רחמים ברחמיך.

הקדוש-ברוך-הוא מבטיח, אני אתן לך בחזרה רחמים,

אני אטבע בך שוב פעם טבע של רחמים,

כדי שלא תהיה נפסד,

ואז, ורחמיך.

אז אני אוכל לרחם עליך, אבל אם אני לא אתן לך בחזרה את הרחמים,

אתה לא תוכל להיות מרוחם.

האם ידעתם דבר כזה שמי שלא מרחם, לא מרחמים עליו?

יש אדם חולה, יש אדם בצרה,

והוא מבקש רחמים מן השמים,

וכיוון שהוא מבקש רחמים מן השמים,

הוא מצפה גם שהוא יקבל.

והנה הוא מתפלל ומבקש והכול, ולא מקבל.

והוא מתפלל, למה?

בשמיים בודקים אם הוא רחמן או לא רחמן.

אם הוא לא רחמן, לא מרחמים עליו.

אפילו שהוא צדיק גדול,

אפילו שהוא חסיד,

אפילו שהוא קדוש,

אם הוא לא מרחם, לא מרחמים עליו.

וזה סוד גדול מאוד.

אתמול ישבתי עם חבר ילדות,

נפגשנו אחרי ארבעים שנה.

למדנו בכיתה ח' ביחד.

הוא מספר לי

שלפני הרבה זמן

הוא עבר תלאות קשות ביותר.

תלאות קשות ביותר.

אשתו נפטרה ממחלה,

והוא היה לו אירוע מוחי, היה פשוטק חצי גוף,

התקפת לב,

בעיות, מחלות, צרות, חובות, שתיים וחצי מיליון.

בלאגן.

אבל הוא אומר

שאבא שלו היה גוסס

אחרי שלושה אירועים בהתקפת לב.

והרופא אמר לו,

תשמע,

אל תודיע לאימא שלך כלום,

מחר אבא שלך מת.

אז הוא אומר, אין מה לעשות?

הוא אמר לו, אין.

אמר לו, אולי אני אדאג,

יש לי קצת כסף לשלוח אותו לחו״ל, אולי לאיזה רופא, לאיזשהו מקום, או להביא רופא או משהו.

אמר לו, לא יעזור שום דבר, זה אבוד.

אמר לו, אבל זה אבא שלי, אני רוצה לעשות משהו, מה אני יכול לעשות?

אמר לו, יש בחוץ בית הכנסת,

תלך תתפלל,

זה מה שנשאר לך.

הוא הלך לבית הכנסת,

אבל הוא לא יודע להתפלל, הוא לא יתפלל.

הוא לא יתפלל אף פעם, הוא לא יודע להתפלל.

אז הוא עמד מול ההיכל

ולא ידע מה להגיד.

פתאום הוא הפזיק לו רעיון,

והוא אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אני מוכן לא לאכול בשר וחלב

אם תרפא את אבא שלי.

שמעתם איזה

מצווה גדולה הוא לקה על עצמו? משהו, משהו.

ממש מסירות נפש.

ולא תאמינו.

הקדוש ברוך הוא שמע לו.

מאבא שלו יצא מבית חולים

וחי עוד עשר שנים.

אבל הוא אחרי שלושה שבועות הסתבך בצרות, במחלות, בייסורים,

כי הוא עבר על נדר.

הקדוש ברוך הוא מוכן לרחם.

מי שמרחם,

הקדוש ברוך הוא מוכן לרחם.

הוא הלך והתפלל, אמר תרחם על אבא שלי,

ביקש רחמים על אחר,

אפילו שאמרו לו שזהו, נגמר הסיפור.

הקדוש ברוך הוא רחם.

אבל צריך גם

לקיים את הנדר.

נדר.

נשבעת על השם יתברך שתקיים את הנדר.

לא הרבה אמרת.

לא לאכול בשר וחלם.

אחת מהצרות שהיו לו,

נולד לו בן.

נולד לו בן.

בגיל שלושה חודשים הבן הזה התחיל סדרת חוליים.

בלתי פוסקת עד גיל שנה.

חום, דלקות,

חום, דלקות, בתי-חולים, חזרה, חוזר, הולך, חוזר, הולך, שנה תמימה, בלי הפסקה, רופאים לא יודעים את מקור ושורש הבעיה.

יום אחד

אומר לו חברו,

יש פה אדמו״ר בשכונה,

אולי תלך, תדבר איתו. אומר, איך הוא יקבל אותי? אני חילוני גמור.

הוא אומר, הוא יקבל אותך.

הוא אומר לו, אבל עכשיו שתיים בלילה. הוא אומר, יקבל אותך.

הוא הולך, דופק בדלת, פותח.

אפשר להיכנס? כן.

מה הסיפור?

מספר הבן שלי כך, והבן שלי כך, והבן שלי כך.

אומר לו הרבי, תגיד לי,

יש לך מזוזות בבית?

אז הוא אומר לו, יש לי מזוזה.

איפה? הוא אומר, בפתח של הבית.

ובשאר החדרים הוא אומר, אין לי.

טוב, תגיד לי כמה חדרים יש.

אומר לו, כמה חדרים יש.

שולח את השמש עם מזוזות,

ואומר לו, תבדוק את המזוזה בכניסה,

ותתקין לו גם מזוזות בשאר החדרים.

הולכים למזוזה,

פותחים את המזוזה פסולה בניך,

מחוק.

מחליפים את המזוזה, מתקינים

מזוזות בשאר הדלתות,

הילד קודח מחום,

קודח מחום.

יום לאחר מכן הילד מבריא,

ומאותו יום הוא אומר, הוא לא חולה בכלל.

עבר צבא,

עבר יחידה קרבית,

עבר מלחמות,

בריא כמו שור,

חסד השם.

לפעמים דברים קטנים שאדם לא שם לב אליהם

עושים לו כל כך הרבה בעיות.

רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא,

באו עליו יסורים בגלל מעשה, ונסתלקו ממנו בגלל מעשה.

באו עליו יסורים בגלל מעשה,

שפעם אחת עמדו לשחוט עגליו,

והיא הלכה אליו, שמה את ראשה בחיקו,

והוא אמר לה, לכי, לכך נוצרת.

סוף אדם למיטה,

סוף בהמה לשחיטה.

אמרו בשמים, כיוון שאינו מרחם,

יבואו עליו יסורים.

מאותו יום הוא סבל יסורים,

13 שנה

כאב שיניים,

בלי הפסקה.

אין הרגעה.

הייסורים היו כל כך גדולים,

שהם כיפרו על עם ישראל ונשים עוברות לא הפילו ולא היו עקרות בישראל 13 שנה.

אחרי 13 שנה

השפחה הייתה מטאטאה בבית,

ובין הדברים שהיא תטאר

היו גורים של חולדה,

בני חולדה.

אז הוא אמר לה, ורחמיו על כל מעשיו,

אמרו בשמים, כיוון דמרחם,

יסורו ממנו ייסורים.

והפסיקו הייסורים.

לא יאומן כי יסופר.

13 שנה אדם סובל, צדיק וקדוש, רבנו הקדוש, שכל המשניות, כל התורה שבעל פה שלנו זה דרכו,

סובל 13 שנה, למה?

הוא לא ריחם על העגלה ואמר ללשון

לכי לכך נוצרת.

היא לא הבינה מה הוא אומר.

העגלה לא הבינה.

אבל עצם זה שהוא היה יכול להגיד כזה משפט,

הקפידו עליו בשמים.

לא מרחם, אה?

וזה לא היה עונש,

אלא פשוט מאוד מי שלא מרחם, לא מרחמים עליו.

בלי עונש.

כי כל יום כיפור הוא עשה תשובה,

ואם הוא עשה תשובה, היה צריך להתכפר לו.

אבל כיוון שזה לא עונש,

אז לא התכפר לו.

אלא מי שלא מרחם, לא מרחמים עליו.

בשעה שהוא לא ריחם, הרחמים זה מגן,

הרחמים זה תריס.

מגן עלינו מפני הייסורים, רחמים.

אם אתה לא מרחם,

מסירים לך את התריס ואז הייסורים נכנסים ופוגעים.

ברגע שהוא ריחם על בני החולדה,

חזר התריס,

חזרו הרחמים,

שרו הייסורים.

מי שרוצה שירחמו עליו בראש השנה לחיים טובים ולשלום,

שיתחיל עכשיו, בשבועיים הנותרים, להתמלא רחמים.

לרחם, לרחם, לרחם, לרחם, כמה שיותר, שירחמו עליו.

כי מאן דקאפיד, כף דין באדי. מי שמקפיד, מקפידים עליו.

ומי שמרחם, מרחמים עליו.

הגמרא מספרת

שרבי אליעזר הגדול,

עמד בתפילה בשעת בצורת כדי שירדו גשמים,

ולא נענה.

עלה רבי עקיבא תלמידו לתיבה והתפלל,

ונענה, וירדו גשמים.

יצאה בת כל מן השמיים ואמרה,

לא שזה גדול מזה,

אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה לא מעביר על מידותיו.

פלא גדול.

רבי אליעזר הגדול היה ענק, ענק, ענק בתורה.

רבי עקיבא היה ענק, ענק, ענק בתורה.

משה רבנו שעלה למרום,

ראה את הקב'-ברוך-הוא כותר כתרים על קוצו של יוד.

ושאל את הקב'-ברוך-הוא, ריבונו של עולם, למה זה לך?

אמר לו, עתיד להיות עקיבא בן יוסף,

שידרוש תלי-תלים של הלכות על קוצו של יוד.

ראה משה רבנו את מעלתו של עקיבא בן יוסף,

אמר לקב'-ברוך-הוא, אם יש לך אדם כזה גדול בעולמך,

למה אתה נותן תורה על ידי?

נבין שרבי עקיבא ראוי להוריד תורה לישראל.

אז רבי עקיבא היה ענק, ענק, ענק.

הוא נקרא רבן של כל ישראל,

אבל הוא היה תלמיד אצל רבי אליעזר הגדול.

והוא אמר מה היחס בינו לבין ריבו, רבי אליעזר הגדול.

הוא אמר שחוכמתו של רבי אליעזר וידיעתו בתורה ביחס אליו,

זה שהוא דומה לכלב הלוקק

מן הים.

זאת אומרת, רבי אליעזר הגדול, חוכמתו כמו האוקיינוס,

והוא כאילו כלב שנמצא על שפת האוקיינוס ולוקק.

כמה יכול להספיק ללוק הכלב מן הים וכמה הוא מחסיר ממנו.

זה היחס שעמד רבי עקיבא את עצמו ביחס לרבי אליעזר עם בו.

ורבי אליעזר עמד בתפילה ולא נענה,

ורבי עקיבא נענה.

מה היו אומרים בית-כנסת בנתניה אם היה כזה דבר?

ראית?

התלמיד עלה ונענה והרב שלו לא נענה.

לכן יצאה בת קול ישר מן השמים ואמרה,

לא שזה גדול מזה.

אלא שזה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו.

מה אמרה בת קול? יותר גרוע.

אמרה זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר.

אלא לא.

שניהם היו גדולים ושניהם היו מעבירים על המידות.

מה ההבדל ביניהם?

אומר בי ישראל מסלנט, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אומר,

רבי אליעזר הגדול היה מתלמידי בית-שמאי.

בבית-שמאי השיטה שלהם היתה קפדנות, קפדנים.

לעולם יהא אדם ענגוותן כהלל ולא קפדן כשמאי.

אז אצלם השיטה, קפדנות, היא כובע דין את ההר.

זהו. אם צריך להתאכזר, מתאכזרים.

אין מה לעשות.

זו השיטה.

כשבא גוי אצל שמאי

להתגייר אמר לו למדני את כל התורה על רגל אחת דחפו באמת הבניין.

לך חפף מפה, מה קרה לך? שטויות אתה מדבר.

על רגל אחת? מה זה, ריקודים פה?

יאללה.

בא אצל הלל, גייר אותה.

וככה מביאה הגמרא כמה דוגמאות.

אז כיוון שרבי אליעזר הגדול בשיטה היה קפדן בשיטת ריבות הבית שמאי,

אז כשהוא עמד בתפילה הוא קפדן.

אם הוא קפדן, מקפידים איתו גם.

מה אתה רוצה, שירדו גשמים? למה?

זאת אומרת שהשם יעביר על מידותיו. הוא היה צריך לכעוס על עם ישראל, לכן באה הבצורת.

ואתה רוצה שהוא יעביר על מידותיו,

ואתה מה קפדן, זה לא הולך.

אבל כשעלה רבי עקיבא, שהוא היה מתלמידי בית הלל,

והם היו חנוותנים ובתרנים ורחמנים,

ממילא כשהוא עלה,

אם אתה מעביר על מידותיך, אז השם מעביר על מידותיו.

וירד שפע של רחמים,

וירדו גשמים.

יוצא שגם אם תהיה גדול וענק,

כרבי אליעזר הגדול וכרבי יהודה הנשיא, בתלום רחם,

לא ירחמו עליך מן השמים.

אתה רוצה רחמים בראש השנה?

תרחם.

למדנו עוד דבר.

עוד דבר אחד.

עד כמה אנחנו מחשיבים את הממון ולאיזה מטרה?

אתם יודעים שהקדוש-ברוך-הוא נותן לפעמים מתנות.

יש שלוש מתנות מן השמים גדולות מאוד.

חוכמה, גבורה ועושר.

חוכמה, גבורה ועושר.

כשהמתנות האלה מן השמים,

ואדם עושה בהן שימוש למה שנתנו לו מן השמים,

יש בו ברכה בלי הפסקה.

אבל אם זה לא מן השמים, הוא לוקח אותן בזרוע,

הוא לוקח אותן על-ידי עצמו.

אין בהן ברכה והן נפסקות.

איזהו גיבור?

איזהו גיבור?

מה פתאום? מי שמרים 500 קילו.

איזהו עשיר?

מה פתאום? אומרים גיידמק.

איזהו חכם?

איי איי איי איזה מילים.

איזהו חכם?

חושבים שאנשים שלמדו הרבה,

אלה חכמים, אבל לומד מכל אדם.

ובתורה כתוב, גבורה וחוכמה ועושר.

קורח היה עשיר גדול, היה לו הרבה כסף ממש.

והוא לא הסתפק כל כך.

הוא לא הסתפק כל כך. הוא רצה גם כבוד.

נפתחה האדמה, בלעה אותו.

יעקב אבינו היה חזק מאוד, באצבע הקטנה הוא גולל את האבן מפי הבאר.

שמשון הגיבור בטח שמעתם.

זה חוזק, לא?

אבל לא, כל המעלות האלה,

זה לא מעלות.

מה שאתה עובד על עצמך זה המעלות.

איך?

איזהו חכם? הלומד מכל אדם.

אדם שלא לומד,

אדם שיודע רק מה שהוא יודע,

ואומרים לו משהו, אין, זה אני יודע, זה אני יודע, הכל הוא יודע.

אתה רק מלחמת, כן, כן, כן.

אדם כזה הוא בור בעם הארץ.

למה אומרים אצלנו תלמיד חכם ולא אומרים חכם?

כי כל זמן שהוא תלמיד הוא חכם.

אם הוא כבר חכם הוא אפילו לא תלמיד.

תלמיד חכם, תלמידי חכמים,

מרבים שלום בעולם, תלמידי חכמים.

איזהו גיבור הכובש את יצרו.

זאת אומרת,

הוא עובד על מידותם, לכבוש אותם.

לא חוכמה לתת בוקס למישהו,

לתת בעיטה, זה לא חוכמה, כל ילד בגן בועט.

זה לא חוכמה.

אבל לכבוש את יצרו,

הפוך, שיש לו את היכולת,

יש לו את הרצון, והוא כובש,

מונע את עצמו, זה גיבור, זה שולט בעצמו, זה מושל ברוחו.

איזה הוא עשיר?

השמח בחלקו.

אדם שיש לו הרבה כסף, רוצה עוד כסף, עוד כסף, עוד כסף, זה עני, כי חסר לו.

חסר לו, עוד רוצה, עוד, עוד, חסר לו.

אחד-אחד מנה אומר, תביאו עוד מנה. רואים שוריים?

אם אחד יש לו מיליון, הוא רוצה עוד מיליון, אז הוא עני.

אין לו.

אבל השמח בחלקו,

מה שהשם נתן לו סיפוקו ומסתפק,

זה עשיר.

הוא לא צריך לרדוף אחרי שום דבר, הכול מצוי, הוא אומר, הכול בסדר.

הכול בסדר. מה שיש, ברוך השם, ברוך השם.

אבל בני גד ובני ראובן, כשהגיעו לארץ, לפני שיחלקו את הארץ, נתנו עיניהם בעבר הירדן, וראו שכולם יקנה, יש להם מרעה.

להם היה הרבה הרבה בקר והרבה צאן,

והם רצו להישאר שם,

מעבר לירדן,

והקדימו את צאנם לטפם.

נבנה גדרות צאן לצאננו ואחר כך לטפנו.

הרכוש,

לפני הילדים.

טוב, משה רבנו הסכים להם בתנאי שהם יצאו חלוצים למלחמה ואחר כך יחזרו,

אבל מה הם הפסידו?

הם הפסידו מצוות ביקורים, כיוון שמעבר לירדן זה לא ארץ זבת חלב ודבש.

הפסידו מצוות ביקורים שהיא מצווה חשובה ביותר בתורה הקדושה. ביקורים זה לתת את ראשית האדמה.

אדם נוטע כרם,

עצה פרי,

שלוש שנים ערלים לכם,

בשנה הרביעית קודש פרי הילולים,

יורד,

מסמן את הפרי הראשון הבשל עם הריח הטוב,

וככה מסמן את הראשית, את הבכור, את הביקורים,

לוקח טנא ועולה לירושלים לאכול לפני ה'.

הראשית זה הדבר החביב ביותר לאדם.

האדם מראה שהוא הולך לתת את הראשית לקדוש ברוך הוא,

להכיר שיש אדון ובעלים שנתן לו את השדה ואת הכרם ואת הפרדס ואת הכול, נתן לו והוא מודה לו והוא לא כפוי טובה,

ואת הראשית הוא נותן לקדוש ברוך הוא.

מצווה חשובה ביותר, מצוות ביקורים.

גם בכור בבנים, צריך לפדות אותו.

הבכור לשם, קודש, לשם, בכור,

ראשית,

תרומה צריך להפריש, תרומות ומעשרות, ראשית, זה הראשית צריך להפריש,

לשם יתברך.

קול ראשית לשם,

להראות שהקול שלו הוא הבעלים,

והדבר הראשון לא אנחנו נותנים.

ואת המצווה החשובה הזאת הפסידו

בני גד ובני ראובן בגלל שהיו להוטים אחר הממון.

ובסוף הם גם הפסידו.

למה? כיוון שחיבבו את המקנה וישבו מעבר לירדן, גלו תחילה

ביגלם לראובני ולגדי.

הם היו הראשונים שיצאו לגלות לפני שאר ישראל.

כיוון שהם החשיבו את הטפל יותר מן העיקר,

ולכן התפתחו בהם כוחות שליליים,

שכידוע לכם היו ערי מקלט לאלה שהורגים בשוגג.

מי שהרג את הנפש בשוגג היה צריך להימלט לעיר מקלט.

היו שלוש ערים בעבר הירדן ושלוש ערים

בארץ כנען.

לתשעה וחצי שבטים

בארץ כנען היו שלוש ערי מקלט,

ובעבר הירדן, לשניים וחצי שבטים, חצי שבט מנשה גם,

היו שלושה ערי מקלט.

נו,

איך זה?

דנפישי רוצחים,

יש הרבה רוצחים בשניים וחצי שבטים. למה?

כיוון שהם היו להוטים אחר הממון והחמדה

מסובבת הרבה הרבה בעיות וצרות, מביאה למחלוקת ושנאה ומריבה וקנאה,

מזה יוצא שננטע באדם כוח משחית

שיכול לבוא לידי רציחה.

בשגגה.

וזה אחרי, וזה אחרי מה?

הלהיטות לממון.

אברהם אבינו עליו השלום יצר מטבע בזמנו שבמטבע שלו ראו בצד אחד זקן וזקנה ובצד השני ראו בחור ובתולה.

למה?

אומר המהרשע,

למה זקן וזקנה, בחור ובתולה?

אלא להראות

את גודל הנס.

באדוני זקן, אברהם היה זקן בה בימים.

ואנוכי זקנתי, שרה אמנו כבר הייתה זקנה.

ואחרי זה נעשה לה נס, ואחרי ולוטי הייתה לי עדנה.

חזרה לנערותה.

הייתה כבר מלאה קמטים וחזרה להיות כמו נערה.

אז הם ציינו את הנס הזה,

כי מה שהיה אצל שרה אמנו זה נס גדול בעולם שלא היה כדוגמתו. בת 90 היא ילדה.

בת 90 היא ילדה פעם ראשונה.

אישה אחרי גיל 40. בממוצע אומרים שהיא כבר לא

יכולה ללדת אם לא ילדה. יש קצת חריגים.

זכיתי שאישה אחת תלד בגיל 50 פעם ראשונה.

אבל בגיל 90 לא היה דבר כזה.

יוכבד ילדה בת 138 את משה רבנו,

אבל היא כבר ילדה לפני כן.

אבל שרה אמנו בגיל 90. נס גדול.

אז היא חזרה לנערותה.

אז הם ציינו את הנס במטבע. אבל למה במטבע?

משום שרב האנשים

תולים ביטחונם במטבע.

הם חושבים שמי שמרבה מטבעות

הוא בטוח בחייו, הוא מאושר בחייו,

הוא לא נזקק לאף אחד.

אבל מטבע זה מלשון תביעה שתובעים בו.

מטבע.

מטביע את האנשים. אתם יודעים כמה אנשים תבעו בבורסה?

תובעים, תובעים.

92% מפסידים בבורסה.

רק 8% מרבהם.

בסך הכללי, זו הסטטיסטיקה של הבורסה.

92% הולכים על דעת שהם חוזרים ריקים.

מטבע.

כסף.

כולם נחשפים אליו.

זוזים.

זוזים.

שזזים מאחד לשני.

תכף אני אגיד לך מה יש.

כתוב סלעים מחסה לשפנים.

אומר מרן החידה סלעים מחסה לשפנים. פעם היו מטבעות סלע.

סלע.

סלע השפנים הם פחדנים.

הם בורחים איפה מתחבאים מאחורי סלע.

אומר מרן החידה גם האנשים שאין להם ביטחון בשם הם כמו השפנים.

הסלעים, הכסף הוא המחסה לשפנים.

קיצורו של דבר,

כסף נצרך,

אבל לאיזה מטרות?

זהב נצרך, לאיזה מטרות?

נחושת נצרך, לאיזה מטרות? את בית המקדש בנו עם כסף,

זהב, נחושת, ודאי.

להאדיר ולהדיר את התורה, מצוותיה, ודאי.

אבל כסף לא נתן בשביל לנפח את האגו.

לא בשביל שתהיה מנפח, ככה, כמו בלון.

זה ניתן בשביל צרכיך לחיות בריא, טוב,

שלא יחסר לך קול, תוכל להשתמש, ועם זה תוכל לעשות את מה שה' ציווה.

אבל אם בן אדם רק אוסף, אוסף, אוסף, אוסף, אוסף, אוסף,

אוסף, אוסף, אוסף,

אוסף, אוסף, אוסף, אוסף,

יום אחד הוא נאסף.

ואת הכסף הוא השאיר לבא אחריו.

זאת אומרת, יש מטרה, לא המטרה לאסוף.

מה עושים עם זה, עם כל מה שה' נתן?

נתן לך גבורה, מה אתה עושה? נתן לך חוכמה, מה אתה עושה?

נתן לך עושר, מה אתה עושה?

אבל הם, כיוון שלקחו את זה בגלל החמדה,

הפסידו הכול וגלו בראשונה.

לכן אברהם, במטבע דווקא, רצה להראות את הנס,

שזה לא תלוי בכסף.

אם היתה הולכת שרה עמנו,

אפילו לרופא הכי גדול בעולם ומבקש ממנו שיעשה משהו,

לא היה יכול לעזור. אתם יודעים למה? גם אם היו נותנים כל כסף והון בעולם.

לא היה לה בית ולאד, לא היה לה רחם.

אבל הקדוש ברוך הוא נתן לה רחם גם.

לא היה לה.

אתם יודעים למה הוא לא נתן לה בית רחם?

אם היא היתה עקרה, לא צריך לקחת לה גם את הרחם.

אם היא עקרה, אם יש רחם, גם לא מולידה.

אלא מאי?

כיוון שהשם כל כך חשק

במצוות שהתעסקו, אברהם ושרה, לגייר את הגרים ואת הגרות,

לא רצה שיתעסקו בשום דבר אחר חוץ מזה.

כי אם היו להם ילדים, היו צריכים להיות מטופלים בילדים, לגדל, לחנך, להדריך,

אז לא היה להם זמן.

מי יעשה בייביסיטר?

צער זה לא מעוץ לקדוש-ברוך-הוא.

למה? מתפללים, מתפללים להשם, מתאבד לתפילתם של הצדיקים.

אז לכן הקדוש-ברוך-הוא גם לקח לה את הרחם. למה? כי אם היה לה רחם, היא היתה הולכת לעשות הפרעה מלאכותית.

אז הוא לא רצה שתהיה לה אפילו תקווה,

רק תפילה להשם, רק תפילה להשם. אם הוא רוצה, הוא יכול להפך הכול.

ועובדה שבסוף הוא החזיר אותה לנערותה.

אז את הנס הזה הם הטביעו במטבע,

שזה ההפך הגמור מהמטבע.

כשכל מי שמחזיק את המטבע ישאל למה יש את זה,

יגידו לו, אתה רואה?

לא על הכסף תלוי הכול,

אלא הקדוש-ברוך-הוא,

הוא חולל הנסים. שני זקנים הפכו להיות בחור ובתולה.

זה משהו מדהים, משהו מדהים.

הגאון מווילנא אומר שבחמדת הממון נלכדים גם תלמידי חכמים,

ולכן הנציחו את רושם זיכרון הנס במטבע, כדי להשפיל את המטבע.

הצדיקים

ממאסים בכסף.

הצדיקים האמיתיים ממאסים בכסף,

כי זה כוחי ועוצם ידי.

אבל צריך לזכור, אחת מעשר שכירות בכל יום,

כי השם הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

יאהב לך עצה למקנה נכסים. לקנות נכסים צריך עצה מהשם.

וכשבא הרעיון מהקדוש ברוך הוא, רעיון זה מלמעלה.

זה לא מהמחסן, לא מהמגירה.

הרעיון בא מלמעלה, הוא נותן לך עצה לקנות נכסים.

אז אדם צריך לזכור שהוא נותן חיל, הקדוש ברוך הוא, ולא האדם בכוחו.

לכן חכמים אמרו ככה, מטבע שתבעו חכמים בברכות.

חכמים תקנו לנו ברכות, מה מברכים?

ואיך הם קוראים לזה?

מטבע שתבעו לנו חכמים.

וכל המשנה ממטבע שתבעו חכמים בברכות,

הרי זה טועה.

למה השתמשו חכמים בלשון מטבע שתבעו? היו צריכים להגיד נוסח שניסחו חכמים, מה זה מטבע שתבעו?

אלא זה המטבע של חכמים.

המטבע של חכמים זה ברכות,

לברך ולהודות לשם,

לשבח ולהכיר את גדולתו.

זה המטבע של חכמים,

מטבע שתבעו חכמים.

בואו נסכם קצת

את הדברים שלמדנו ונראה מה אפשר לעשות אתם לקראת

ראש השנה.

אם אדם יזכה

להכיר

שבורא עולם הוא האלוקים בשמיים ממעל

ועל הארץ מתחת,

אפילו יהיה במדרגה הנחותה שהייתה ברחב בתחילה,

יכול להגיע למעלה שיעמיד נביאים כיחזקאל הנביא.

גם בן אדם שנגזר עליו מוות, מוות נגזר.

מוות,

כמו לא תחיה כל נשמה.

אם יעשה חסד,

יכול להפך הכל ולחיות ולחיות את זרעו

כמו בלוז.

ולא יאונה לו כל רע.

חסד.

חסד.

אם בן אדם ירחם,

ירחמו עליו מן השמיים.

ואם אדם ידע להשתמש במתנות שנתן לו השם, חוכמה,

גבורה ועושר

למטרות שהשם נתן לו,

תהיה לו מזה ברכה בלי הפסקה.

איך אפשר לחבר את כל זה ביחד בשקל וחצי?

תראו איך אני מחבר לכם את זה עכשיו בשקל וחצי.

אני יכול לגרום שתהיה לכם הכרה שהשם הוא אלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת,

בשקל וחצי.

שתעשו חסד בשקל וחצי.

שתתמלאו ברחמים שירחמו עליכם מן השמיים בשקל וחצי. אני מדבר על אותו שקל וחצי.

וגם שתשתמשו בכסף שנתן לכם הקדוש ברוך הוא למטרות שהוא נתן בשקל וחצי.

כדאי להשיג את כל המעלות האלה בשקל וחצי?

כדאי או לא כדאי?

למי אין שקל וחצי שירים יד?

אין פה אנשים שאין להם שקל וחצי.

מי מרוויח פחות מ-15 שקל ביום?

מי מרוויח פחות מ-15 שקל ביום?

אין פה.

כמה זה מעשר מ-15 שקל?

שקל וחצי, איזה יופי.

אם בן-אדם מרוויח יותר מ-15 שקל ביום, לא בשעה, ביום,

הוא צריך לתת שקל וחצי לפחות מעשר?

צריך או לא צריך?

עם שקל וחצי אני עושה מהפכה.

תשמעו מה אני עושה.

אני לוקח מה-DVD,

מה-DVD.

אתם יודעים מה זה DVD?

יש סרט,

כגון מבראשית,

שלוש שעות ורבע של דברי תורה והוכחות לאמיתות התורה, מא' ועד ת'.

100 DVD כאלה,

ומחלק אותם לאנשים.

אנשים שיראו את זה יכירו שהקדוש ברוך הוא בשמיים ממעל,

ועל הארץ מתחת.

אתם גם תכירו שהקדוש ברוך הוא בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

אתם עושים חסד כי אתם גורמים, למי?

100 משפחות לפחות שיקבלו את ה-DVD,

שלא יראו את מבוא העיר להיכנס לתוך העיר בשביל להרוג את התושבים בפנים.

אלא אתם בזה תראו לאלה שיקבלו את ה-DVD את מבוא הדרך לגן עדן.

שייכנסו לגן עדן.

אתם תוציאו אותם מגיהינום ותכניסו אותם לגן עדן.

הוא לא הכניס אותם לעיר, הוא רק הראה להם מהדרך,

והוא בנה את לוז.

הוא לא הכניס אותם.

אתם מכניסים את ה-DVD לבתים.

בוודאי שבזה אתם מתמלאים ברחמים על אלה שאם לא היו רואים את ה-DVD יכול להיות שלא היו מגיעים לגן עדן. זה רחמים גדולים, לא?

ואתם משתמשים בכסף שהשם אמר לכם בלאו הכי שצריך לתת מעשר,

בחלק מהמעשר,

למטרה הזאת בשביל להציל את היהודים לפני ראש השנה.

ומי שמרחם על הבריות, מרחמים עליו. וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא, נכון?

יש דבר יותר קל מאשר לתת שקל וחצי ביום בשביל להציל יהודים בצורה הזאת?

אין דבר יותר גדול מזה.

אז בואו תשמעו מה עושים.

לו יצויר,

לו יצויר,

אתם יודעים שהגאולה תבוא על ידי תשובה, שנאמר,

אין ישראל נגאלים אלא על-ידי התשובה.

ואם אנחנו רוצים גאולה ושלא יהיה אחמדינג'אד ולא יהיה אבו מאזן ולא כל מרעין בישין ולא מלחמות ולא צרות ולא מיטה ולא מחלות ולא איסורים, אנחנו רוצים גאולה, כבר די חלאס, נמאס, תנו לנוח.

ואם אנחנו רוצים שיהיה גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ,

כל ההבטחות,

ושייבנה בית-המקדש והשכינה תשוב בינינו,

ויהיה לנו אושר ועושר ונאריך ימים יותר מלוז,

ונזכה לראות את מלך המשיח, ותהיה תחיית המתים, ונראה את האבות הקדושים,

עוד לא גמרתי.

כל הדברים האלה תלויים בשקל וחצי.

עכשיו תחשבו שאם אני הייתי ממציא ריסוס,

הייתי הולך ברחוב,

ריסוס.

לוקח,

הוא רואה אדם שהוא לא שומר תורה ומצוות, רחוק מן התורה,

ואני בא אליו ואומר לו, תחייך רגע,

הוא מחייך,

ואני עושה לו,

הוא אומר ישר, ברוך השם, השתבח שמו לעד,

איפה בית-כנסת?

איפה בית-המדרש?

אני בטוח שכל אחד היה קונה ריסוס כזה. היו לו בעיות עם השכנים,

הוא רוצה לבנות סוכה, הוא מתנגד, תשמע, זה החנייה, אני לא מוכן.

הוא אומר לו, רק רגע, מותק, מביא את הריסוס,

אומר תבנה גם לי.

ראש העיר לא רוצה לתת פה שטחים ובתי-כנסת, מרססים אותו, מחלק שטחים, דונמים, בלי שום בעיה.

זאת אומרת,

אם היה ריסוס כזה, צ'ק צ'ק, היינו מחזירים את כולם. אבל יש, יש.

לא כזה,

יש כזה,

דיסק.

במקום דיסק,

דיסק.

זה עושה אותו דבר.

רק בריסוס זה נגמר, מתאדה.

זה חוזר עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, וניתן להעביר. ובכמה? בשקל וחצי.

שקל וחצי.

עכשיו תשמעו,

שקל וחצי ביום

בחודש זה בערך 50 שקלים.

זה הכול, 50 שקלים.

20 חודש זה 1,000 שקלים.

1,000 שקלים בשנה ושמונה חודשים,

ואתה מקבל עכשיו, עכשיו אתה מקבל 100 DVD לחלוקה. אתה תגמור את התשלום של 1.5 שקל, 1.5 שקל, 1.5 שקל,

בעוד שנה ושמונה חודשים. אבל אתה תקבל עכשיו 100 DVD שתחלק אותם,

או שתרצה אנחנו נחלק אותם, או שניתן לאחרים שיחלקו אותם.

אבל 100 DVD זה שלך,

לך תציל יהודים.

אתם יודעים כמה משפחות אפשר להציל ב-100 DVD?

אתם יודעים כמה שמחה תהיה לקדוש-ברוך-הוא שאתה בשקל וחצי החכמת והשכלת לתת בשביל לקרב יהודים?

לפני ראש השנה,

מי שרוצה לזכות, תקשיבו,

בכתיבה וחתימה טובה,

מי לא רוצה כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים? מי לא רוצה?

יכול כל אחד מכם

לגרום שיהיה לו כתיבה וחתימה טובה.

איך?

אנחנו נחלק לכם עכשיו דפים,

הוראות קבע,

אתם תכתבו את הפרטים, זו כתיבה,

ותחתמו למטה זה חתימה,

ותהיה לכם כתיבה בחתימה טובה.

אבל לא סתם, למעלה יש מקום לכתוב שם ושם האמא ומה הברכה שאתה רוצה,

רפואה, ישועה, הצלחה, לעילוי נשמת, מה שאתה רוצה.

תכתוב שם ושם האמא,

תכתוב ותחתום ואנחנו נברך בקול ואחרי זה נעבור לשאלות ותשובות.

מי שמעוניין שירים את היד בעזרת השם, בשקל וחצי זוכים בראש השנה הזו לכתיבה וחתימה טובה לספרן של צדיקים גמורים לאלתר.

בכבוד ובריצה.

לא למסור אחד-אחד, סוברי, נעביר חבילות של דפים. קדימה.

לא להעביר אחד-אחד, שפריר, למסור כמויות של דפים. שפריר, מעביר.

קבלו גם עטים, בריצה.

איפה ארנון? בריצה, ארנון. ציון, בריצה.

לאחר מכן אנחנו עוברים לשאלות ותשובות.

להרים את הידיים,

אלה שעוד לא הגיעו אליהם, להרים את הידיים,

להעביר את העטים.

שפריר שם למעלה, שפריר, הגברת שמה בפינה.

תעזור, תעזור.

מוטי, למעלה, אצל הנשים.

לא סיימנו, רבותי, רק הערב מתחיל עכשיו.

שאלות ותשובות מייד לאחר מכן.

עטים חסר?

יש עטים?

כתיבה וחתימה טובה.

שקל וחצי בלבד מכספי מעשה.

אפילו עני יכול לקיים.

יש ברכה בפרשה.

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם.

מענוג כל העם, אמן.

אתה גם רוצה עטים, עטים לתת למעלה? סוברי, עטים למעלה?

עטים, עטים?

מקסים.

עטים למעלה צריך לתת לחבר'ה למעלה?

עטים, עטים מקסים שמה? עטים פה? חבר'ה רוצים?

עטים למעלה, למעלה.

מהר עטים. נרים ידיים. מי היה לו עט? הנה, הנה, שפריר.

פה, תסתכל.

פה, פה. באמצע, או כאן.

לפני המצלמה.

גם שם, גם שם. הנה, פה, פה.

אפשר גם דרך בנק הדואר לשלם למי שאין אפשרות לצלצל לטלפון 03-677-7703-7779. חמש שביעיות באמצע.

שש, בהתחלה, תשע, בסוף, ארגון שופר.

אפשר גם באשראי לשלם,

אפשר גם במזומן למי שאין אפשרות לתשלומים.

יש עוד כאלה שרוצים עטים? נרים את הידיים.

שירי הכויל, הכויל, הכויל, הכויל, הכויל. עטים, תן להם עטים.

שירי הכויל, הכויל, הכויל, נחת רוח אלינו.

חיים בן מתנה ולילך בת מתנה, זיווג הגון מהרה.

לא לשכוח לחתום למטה, שיהיה כתיבה וחתימה טובה.

03-677-7779. אלה שצופים בנו באינטרנט יכולים גם כן דרך האתר שופר.net למלא הוראת קבע ולשלוח אלינו.

מי חסר לו עץ? שירים את היד. קיבלתם אתם? קיבלתם עטים.

כן, עטים, להרים את הידיים.

שיהיה יטוי, יטוי, יטוי, יטוי. נחת רוח אלינו.

לכתוב שם בשם האימא, ממה הברכה שרוצים.

דינה בת אליה, השם ייקח ממנה את המחלה.

תוליה, בתוליה.

דינה בת ג'וליה,

השם ייקח ממנה את המחלה ויתקע בראש של אחמדינג'אד.

רפואה שלמה מהרה.

תזזו בן עמרץ, רפואה שלמה והצלחה בכל מעשי אדם.

ניסים בניצה, רפואת הנפש והגוף מהרה.

יצחק בן רחל, זיווג הגון מהרה.

תיקח ממנו דרון.

שלמה סמאי בן הטלע, רפואה שלמה מהרה.

שילה בן מרים, הצלחה פרנסה, יזכה להקים בית כשר בישראל.

דנה בת שרה, הצלחה פרנסה, ויקימו בית נאמן בישראל. לחתום למטה אבל בכל הוראה.

פעילה בת מזל, טל בן איריס,

יזכו לבנות ביתם בית נאמן בישראל, בהצלחה מרובה.

משה בן ברכה, זיווג הגון וראוי מהרה. אסתר בת רחל, בריאות, חזרה בתשובה.

מרים אפרת בת אסתר, זיווג הגון.

עידי מסעוד בן מרים, בריאות הנפש והגוף, מהרה.

זרע חי וקיים לשמעון מרציאנו,

מהרה.

אייל בן מרים, רפואה שלמה ועסקל לעושר רב,

רוחני וגשמי.

בריאל רחל, תיאר, בריאות והצלחה וכל טוב.

אריאל עוד חיים בן אביבה, רפואה שלמה וחופה בתרום.

למלא בזריזות ולהמיר.

מי שסיים להרים את הדף למעלה, ייקחו ממנו. סיימת? הנה פה שורה ראשונה, לקחת, למסור לי.

בוא, קח מהם, קח.

מקסים אשריך, מקסים.

דקלית בת אילנה היקרי, תזכה לכל טוב בריאות והצלחה לישועה קרובה.

אין פה פרטים, אין פה פרטים.

אין פה פרטים, דרום.

אסי בן אסתר, חזרה בתשובה שלמה וזיווג הגון מהירה.

הנה היא שבע בת אסתר, תפואה שלמה מהירה.

יצחק שלמה בן סימי,

ברשישת, בריאות והצלחה וכל טוב.

חזרה בתשובה והצלחה בלימוד התורה ולזכות לילדים,

תלמידי חכמים, הצלחה בפרנסה ורפואה שלמה לכל עם ישראל.

מני ונטורה, בריאות והצלחה וכל טוב.

הריון תקין ועובר בריא לתהילה בתאובה ורפואה שלמה והצלחה לנועם בן תהילה.

איתן בן תהילה, רפואה והצלחה, ורד בת שרה, זיווג הגון מהירה.

רבקה בת שרה, רועי בן לבקע יוסף ומיכל גולן.

מיכאל בן לבקע, שמואל בן אברהם,

יזכו לאכולת ובריאות והצלחה, זרע חי וקיים.

חזרה בתשובה אמיתית, והתמלאו משאלות לבם לטובה.

רפואה שלמה למאיר הבאבי בן אורייט.

מרגלית בת עליזה, רפואה שלמה.

נוראי בן גלאור טייב, הצלחה, שלום בית.

שלום בגלאור טייב, רפואה ואריכות ימים.

בפרנסה טובה.

שלמה סיון בת מרים, רפואה שלמה לסיון בת מרים, ושתצליח בניתוח בראש. לעילוי נשמת המנוח יוסף בן ג'וליה ונתנאל בן ציונה, מנוחתם עדן.

משפחת גת, זיווג הגון.

לעדי, זרע בר-קיימא, ולשמעון ושירלי מרסיאנו, בריאות בהצלחה.

אביעד בן-סמדר, זיווג ובריאות, אלירן בן-שושי, פרנסה ובריאות.

איריס, ברכה בת נעמי כוכבה, זיווג הגון.

זיווג הגון משורש נשמתה, פרנסה טובה, בריאות,

במציאת עבודה וחופה בקרוב.

אסנת בצרה, חתונה, שנה מהרה.

אסתר בת-זמירה, רפואה שלמה, שלום בן-זכייה, מנוחתו עדן.

הילה בטרות, רועי בן ציפורה,

שלום בית אמיתי ופרנסה טובה. נאורי בן הילה, תינוק, יזכה לאכול טעו ורפואה שלמה ויגדל להיות צדיק.

חורטל בטרות ומעיין,

בת ציפורה, זיווג הגון. הילה בת יפה, הילה בטרות, זרע קודש מהרה, בהצלחה בלימודים.

סיוון בטרות, זרע חי וקיים.

רועי בן ציפורה, התעלה בלימוד התורה, יזכה להמשיך להיות אברך, אמן.

טל ותהילה, פרנסה טובה והצלחה בכול, ונשוב לאבא.

זיווג ליצחק בן-חנה, רפואה לאילנה בת מרים.

זיווג הגון לטל בן-אילנה, שפע של פרנסה, וחזרה בתשובה.

זיווג לששון, יאיר בן-אילנה.

מיטל בת-אילנה, זיווג הגון, ניליאן בת-אילנה.

זיווג לשחר בניטה, וחזרה בתשובה לשמעון בן-נג'יה.

שמרית ודורית מלאכי, זיווג הגון, בריאות ופרנסה טובה. ליאור, בניו ומשפחתו, יחזרו בתשובה לאבינו שבשמים.

עדד ישי בן-מרים, רפואה שלמה והצלחה בכל מעשיו, רגיעה ופרנסה טובה.

מנשה יחיא בן-נחום, זיווג והצלחה ופרנסה טובה מהרה.

להצלחת כל עם ישראל, רפואה שלמה לליליאן בן-מרסל, הצלחה וחזרה בתשובה ומשפחות פירו וטייב מהרה.

פרנסה טובה לסימה שמחה, בת פרחה פרחייה,

זאב בן-שמחה, חיים בן פרחייה,

חיים בן פרחה פרחייה,

בזיווג הגון,

יהודה בן פרחה פרחייה וסימה שמחה בת פרחה,

רפואת רענן עודד בן עדנה,

שמחה בת פרחה, בריאות איתנה, גם מבת סוזן גיור, חזרה בתשובה יובל משה, גיא זאב, עיין, ילדים של סימה שמחה בת פרחה,

זרע חיים קיים היום בדבר חדרו ובדבר חדרו ובדבר חה מהרה.

אהרון בן כרמלה, פרנסה טובה, חזרה בתשובה, אלירן בן-ברדה,

חזרה בתשובה שלמה, זיווג הגון, מהרה.

נאורי בן-ברדה, חזרה בתשובה שלמה.

רפואת אברהם מצח בן דיאנה, דוד חי בן-דיאנה, יעקב בן קלרה, הצלחת כל עם ישראל.

מיכאל בן-חיה, רפואה שלמה לחיה בת עזיזה, מיכאל חיה בת אושרת,

אושרת בת רוחמה,

הצלחה, ניסים בן-חנה, רפואה, זיווג הגון, בנימין בן-חיה.

לבית איינס, ובן-זוגו מאיה, בת רבקה, מרגלית, כל טוב והצלחה,

בהצלחה לילדים, יוסף חיים בן מאיה.

אלישבע, בת אסתיו, בריאות והצלחה, בפרנסה, רפואה שלמה,

לעדנה בת-שרינה,

לעילוי משמעת סיני בן-גיתי, אמיר בן-גיתי, מנוחתם עדן וגאולה בקרוב,

אודי אלקנה אזולאי בן-צמי, בריאות והצלחה וכל טוב, רפואת הנפש והגוף,

סרח בת חורשית, רפואה שלמה, חגי ניסן בן-עליזה,

להצלחה בכול, איתמר דוד בנגי,

לעילוי נשמת המנוח, כפיר בן-ניצא, בן-ניסן בן-יחזקאל, דוד בן-יקותיאן.

זיווג לאהוד בן-זהבה ואריה בן-רחל, כל טוב והצלחה.

בריאות והצלחה ברוחנית וגשמיות, וחזרה בתשובה שלמה, חיזוק בתורה, נתנאל גדליה ימצא מקומו בארץ הקודש,

כמו שהרב קנייבסקי פסק, נתנאל גדליה בן-אסתר,

בריאות והצלחה ויישאר בארץ,

שלום בית אמיתי וחול טור.

מירון בן-כרמלה, יאיר בן-כרמלה, חזרה בתשובה, הצלחה בחיים, זיווג ארגון אמיתי, פרנסה בשפח, ענבל בת כרמלה, הצלחה ופרנסה, דוד בן-נחמה, בריאות והצלחה בשפח.

בורקו בן מורקנאש,

יזכה להצלחה ולגדל את הילדים לתורה ולעינוי משמעת ייתרפה בן טייטו.

אור בן-רבקה,

זיווג הגון ודבקות בשם וזיכוי רבים, חופית-לוי בת רבקה, חזרה בתשובה שלמה,

שניר בן-רבקה, זיווג הגון. אנחנו עוברים כבר לשאלות ותשובות, לידה קלה,

הצלחה בלימודים, קרבה להורים וישועות טובות,

ונגרכר. הצלחה, תמרה בת מסעודה,

זיכוי הרבים, הצלחה, חזרה בתשובה, יהודה בן-תמר, יקיר בן-תמרה,

אנוך בן-תמרה, רפואת תמרה,

בת מסעודה, טוני, וזיווג בקדושו וטהרה,

מאלי מלכה בדליה, זיווג הגון, מהרה.

לעילוי נשמת סיני בן-גותי ואמיר בן-גותי,

מנוחתם עדן,

זיווג הגון למרב בציון המהרה, ולעילוי נשמת אברהם בן-רחל, מנוחתו עדן,

סיני, דל בן-גיתי, אמיר זל בן-גיתי,

מנוחתם עדן, יצחק בן-רחל, זיווג הגון,

יצחק בן-רחל,

דין החיה,

איזקל, זרע חיים קיים, דין החיה, זיווג הגון, יוסף בן-דבורה,

אזהרה בתשובה שלמה, לוי יצחק בן-שרה, אזהרה בתשובה שלמה, יפה שלומית, יוסף מרים, ברכה, בנימין, מלכה בת מזל, יהודית מזל, אורלי סרה, בני יפה מלכה,

יזכו לכל טוב זיווג הגון, יהודית מזל, בת יפה מלכה, מהרה.

שמירה על הילדים, פרנסה טובה, שלום בית לכל המשפחה לעילוי משמת פאר בן מרים, הצלחה לתהילה בת מרים העבודה, רפואת רחל בת חיה, חזרה בתשובה ליצחק בן-זהבה זוהרה,

שלום בית לילדים, חזרה בתשובה יובל, בני-שושנה, כרמית, שי והדר, בזיווגים הגונים, צניעות וחול טוב,

הצלחה בזיווג גבול לדסלר ראובן.

זהו,

אנחנו עוברים לשאלות ותשובות. מיקרופונים מוכנים? רפואת רפאל בן-יהודית, רפואה שלמה.

עליזבן מסעודה. עליזבן מסעודה, רפואה שלמה. היכונו, יוצאים לדרך. יישר כוח.

כן, אחרונים.

כבר?

משפחת יוסף אילנה ושמעון,

שמחה וישועה ושלום בית, אילנה מבן-מונבר,

מרים, חיים טובים, שמחה, אריכות ימים, נחת, כל הישועות, רפואה שלמה וחזרה בתשובה.

שמעון יוסף בן-אג'י, החזרה בתשובה, שמחה ורפואה שלמה.

זיווגים לליליאן בת אילנה וטל בת אילנה,

ששון ליאור בן-אילנה, זיווג לטל בת אילנה ושמעון,

הצלחה ופרנסה טובה.

דינא בת ג'וליה,

רפואה פרנסה לאשר בן ג'וליה וכל טוב. תהילה בת שמחה, רפואה שלמה. דוד בן-עלי,

ראובן בן-אלי, סלימה בת-אלי, שרה בת-אלי,

בריאות, פרנסה וזיווגים הגונים. כן.

איפה המיקרופון?

כן. שאלות, למי יש? בבקשה.

אני רוצה אבל שאלות כרגע,

לא ברכות, שאלות.

שים פה.

כן.

שאלות?

פורטונה בת מרים, רפואה שלמה מהרה.

כן.

למי יש שאלה?

לך יש שאלה באמצע? אמרתי.

ברכה לכל המשפחה ורפואה שלמה, לבן-ציון לוי.

אמרתי את זה.

כן.

שם יש שאלה באמצע, עם חולצה שחורה. תן לה.

שלום סעדה בן-מסעודה, רפואה שלמה.

כן. שם באמצע, כן.

בבקשה.

שאלה אני מדבר, כן? לא ברכה, שאלה.

לא, שאלה כרגע. שאלות קודם.

שאלות.

שאלה.

בבקשה.

מרדכי בן רזלה, זרע חי וקיים, ודבורה בת רזלה, זיווג הגון מהרה.

עכשיו אחר כך ברכות, שאלות. נו. עוד מעט, עוד מעט, רגע. אני לא יכולה לדבר.

שאלה אמרתי, יש לך שאלה?

אני יכולה להגדיר את זה כשאלה. לא, אי אפשר להגדיר כשאלה מה שזה ברכה.

אחר כך, עכשיו שאלות.

כן, אתה רוצה לשאול שאלה? תן לה פה שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הבא. ערב טוב.

הבן שלי הבכור, יש לו איזה בעיה.

לא, שאלות. כן, שאלה, שאלה. לא שאלה ברפואה. קיבלנו על עצמנו. לא שאלה ברפואה, לא, זה גם היא רצתה.

לא. קודם שאלות, אני רוצה שאלות, שאלות, לא יתמסמס.

שאלות, שאלות. יש לי בעיה.

זה ברור. כולם,

בעקבות ה... כן. קיבלנו על עצמנו להתקרב יותר, לקבל על עצמנו הרבה דברים.

כן.

ככל שלקחנו על עצמנו יותר דברים, הבעיה לא רק שלא נפתרה,

אלא הלכה והחמירה.

כן.

וזה מעורר אצלי הרבה...

תהיות. תהיות. טוב, אני אענה לך עוד מעט. עכשיו שאלות.

כן.

למי יש לך שאלה? תן לו בבקשה.

אפשר לפתור?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה, זה גם העניין של הרחמים שאתה אומר,

שראוי לרחם על כל יהודי.

והיום מתעורר לי ויכוח עם יהודי יקר

לגבי הציונות.

כן.

עכשיו, אתה, רבנו, גילית לנו את ה... הערת לנו את העיניים לגבי הציונות,

מה היא עשתה לנו, וגם שמענו אחר כך דברים, בעיקר שחקרנו ודרשנו.

עכשיו,

איך אני יכול להציג את הציונות,

השאלה היא יותר איך אני צריך להציג אותה.

כי קורה כשאני מדבר עם בן-אדם ויוצא שהוא מסתכן, הוא אומר,

תראה, בכל זאת המדינה קמה, תגיד, בזכות הציונים.

אתה אומר לו, תראה, הם שליחים רק,

הם נמצאים כאן בתור שליחות, לא, זה בזכותם.

אבל יש להם עשים גם, כביכול, הוא אומר, לטוב אדם.

הוא לא מסתכל על הצד השלילי.

איך אני יכול להציג אותם כשאני רואה שהם עושים הרבה דברים שהם לא ממש לדעת התורה?

אתה מדבר על אלה שהקימו או אתה מדבר על אלה שהיום?

על אלה שהקימו ועל אלה שהיום. איך אני יכול, למשל, לגבי אלה שהקימו, תראה לו את הסרט, הרצל והציונות, והוא יבין לבד.

אוקיי, בסדר. כמו שגילה דורפמן הבינה, גם הוא צריך להבין. בסדר, בעזרת השם. לגבי היום,

מה יש לך? אין ציונות בכלל.

לא שישרית כבר לפני שלוש שנים אמר, אין ציונות,

הציונות מתה. אין.

הרב, אני לא בצד הזה. לא אמרתי שאתה בצד, שאל אותה מה לענות, אני אומר לך מה לענות. אבל איך להציג את זה? להציג. הוא אומר לי, תשפוט לכף זכות כל יהודי.

וגם רשום, הרי, נכון? לא כתוב לשפוט לכף זכות כל יהודי, כתוב מי שספק,

ספק,

מלמדים עליו זכות, אבל במי מדברים? בצדיק מדברים, ברשע מלמדים כף חובה.

אבל רשום, רבנו נחמן אומר, ועוד מעט וילבוננת על רשע במקומו, כן, זה עד שעוד מעט, עד שיהיה העוד מעט הזה, בינתיים, זאת אומרת, אבל על-ידי שגם נשפוט קו זכות בן-אדם, אנחנו נחזיר אותו בתשובה, אם נלמד עליו את הזכות שלו.

אתה יכול להחזיר כל יהודי בתשובה, גם רשע הכי גדול, אין שום בעיה עם זה. אבל בין זה לבין ללמד זכות על מעשיו,

זה עניין אחר. לא מלמדים זכות על אדם שהוא רשע ועושה עבירות.

לא מלמדים עליו זכות על המעשים.

אתה רוצה לקרב אותו? מצווה גדולה, זה משהו אחר, לקרב,

להגיד. אבל ללמד זכות על מעשים שנעשים, אתה מבין?

איזה זכות?

אדם נוסע בשבת,

אז אם אתה רואה אותו עם זקן,

אתה מלמד זכות. הוא עם כיפה על הראש,

אתה מלמד עליו זכות. מה הזכות? או שהוא לוקח את אשתו לבית-חולים, היא יולדת,

או שיש מישהו חולה שצריך, אתה מבין, להציל אותו.

זה ללמד זכות.

אבל אם אתה רואה חילוני עם עגיל ועם מוזיקה ועם סיגריה,

אתה לא מלמד זכות שהוא הולך עכשיו לקחת את אשתו לבית-חולים או שהוא הולך, איך קוראים לו, להציל נפש. הוא נהנה ופותח פול-ווליום ונוסע בשבת,

הוא מחלל שבת בפרהסיה, ולא מלמדים עליו זכות.

ואיך אני צריך, ועכשיו הבן-אדם, כמו שאמרתי.

רגע, ועכשיו הבן-אדם מדבר, אבל החזיר אותו בתשובה אם אתה רוצה.

ודאי, בשמחה רבה, אנחנו רוצים לקרב את כל היהודים שיגיעו לגן-עדן. בשביל זה עשינו דיסקים שיוכלו להגיע אליהם.

ועכשיו, כשהבן-אדם מדבר אתי, ואם הוא אומר לי, אתה מגיד מילים, לא יודע, כמו קיצוני מדי, האם אני צריך להיות יותר תקיף או לרדת מהעניין? תראה, קיצוני זה, אל תפחד מהמילה קיצוני. קיצוני זה חלופה למילה אמיתי.

מה הפירוש?

פעם שאלתי אשה אחת, היא אמרה, אתם הדתיים,

קיצוניים יותר מדי.

אם הייתם קצת מתפשרים, היינו באים לקראתכם, אבל אתם יותר מדי קיצוניים.

אמרתי לה, תגידי לי, גברתי, כמה זה שש שבועות שש?

אמרה לי, 12. אמרתי לה, אם אני אומר 11.5?

אז היא אמרה, לא.

אמרתי לה, אם אני אגיד 11.999?

אמרה לי, לא. אמרתי, סלחי לי, את קיצונית,

11.999 זה מאוד קרוב ל-12.

מה חייבים? בדיוק, היא אומרת, כן.

אמרתי לה, גם אנחנו.

בדיוק.

אשריך, הרב.

אשריך, הרב. תודה.

תהיה בריא. באמת תודה על הדיוק. זה חשוב.

כן, שאלה עכשיו. אני רוצה שאלות כרגע. שאלות.

אנשים באו לשאול שאלות.

הנה הגברת עם התכלת, פה.

כן, שאלה.

היי לא.

טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רציתי לשאול, למה עם ציצית מותר להיכנס לשירותים ועם טלית אסור?

זה קדוש באותה מידה.

ציצית זה בגד של גוף. כל בגד שיש לו ארבע כנפות חייבים בו. טלית זה מצווה מיוחדת שמתעטפים בה לבית-הכנסת. זו מצווה מיוחדת אחרת. אבל סתם כל בגד שיש לו ארבע כנפות

מחויב בציצית.

עכשיו, הציציות עצמן הן תשמישי קדושה, ומותר להיכנס אתן לשם,

חוץ מהבגד המיוחד לתפילה, שהוא הטלית הגדול,

שלא נכנסים אתו.

אבל גם עם ברית-מילה נכנסים לשירותים.

אז עם מצווה אפשר להיכנס לשם.

כן. תודה רבה. תהיי בריאה.

כן. עם ורוד, שורה ראשונה.

כבוד הרב,

האם אני יכולה לשאול גם על גלגול נשמות?

כן. מי שרוצה להתגלגל בגלגוליו. אומרים שלפעמים נשמת אדם מתגלגלת גם בבעלי-חיים. נכון.

יפה. עכשיו אומרים שבעלי-חיים יש להם נפש ולאדם יש נשמה. אז מה בדיוק מתגלגל, אם זה מתגלגל בבעלי-חיים, הנשמה נכנסת בתוך בעל-חי שיש לו נפש. היא תוספת לבעל-חי, היא לא במקום הבעל-חי.

לא, אבל זאת אומרת שלבעל-חי זה שמתגלגלת בו נשמה. זאת אומרת שאין לו, רק נפש יש לו באותו זמן גם נשמה. לא יש לו, יש בו.

יש בו. הוא כמו כלי שמכיל את הנשמה שהיא כלואה בו.

כמו שאם אדם מתגלגל בדומם,

אז אין לדומם נשמה,

אבל בדומם יש את הנשמה של האדם שהתגלגל. אז זה מתבטא במשהו מסוים?

זה מתבטא באיזושהי צורה?

מה פירוש, אם את תבחיני בזה? כמו נשמה. אם תבחיני בזה? כן.

לא, את לא אמורה להבחין בזה. אם תבחיני בזה, או תתעלפי או תמותי מפחד.

אוקיי.

שאלה שנייה שלי זה לגבי אנשים שלא יודעת איך קוראים להם, זאת אומרת הם חוזרים חזרה,

מוות קליני, כן? כן.

עכשיו, אומרים שלפעמים הם מספרים שהם רואים אור, נכון.

וממש, כאילו, עוטפים אותם באהבה וזה. נכון. אז מתי, כאילו, זה לפני השלב, זה במעבר, ביציאה. זה לפני השלב של הגעה לבית-דין. אם הם יגיעו לשם הם כבר לא חוזרים. לא חוזרים. רק בגלגול. טוב, תודה. תהיי בריאה.

רגע, שאלות. הנה חייל.

תן לחייל פה.

יופי.

ערב טוב.

יש לי שאלה, ואני די חושש לשאול אותה.

כי זה על מישהו מכובד.

לא צריך להזכיר שמות, טוב? בלי שמות. תודה. הוא אמר שני דברים, שאחד נוגע אלי אישית,

על יוצאי תימן,

שאומר שלא צריך לנהוג ככה, וההלכה, כי הגענו עכשיו לארץ-ישראל, אז לא נהגים כמו רמב״ם.

זו שאלה ראשונה. זאת אומרת, הוא אמר נר של ערב יום טוב, לא צריך,

חלק מהתימנים נוהגים לברך עליו, חלק מהתימנים, בוא נקצר. אתה צריך ללכת לפי מנהג אבותיך וזהו. עכשיו, דבר שני,

הוא אמר עוד משהו שמי ש...

הוא אמר את זה בשבוע שעבר,

של חיילים נהרגים, אם אתה מבין, על מי אני מדבר,

כן. הוא לא אמר דבר כזה, כי הוא אמר משהו אחר.

הוא דיבר על המצווה,

פן יש בכם איש הירא ורחל לבב,

הלך וישוב לביתו.

אז מה כתוב שם?

שמי שירא מהעבירות שבידו, כיוון שיש עבירות בידו,

ילך וישוב לביתו. למה?

פן ימס את לבב אחד.

אדם שהוא ירא מהעבירות שבידו,

הוא עלול למות במלחמה בגלל עבירות שבידו, כי ייתפס על העבירות שבידו.

כמו שכתוב בגמרא בשבת, נפל תורה, חדד לסכינה.

אם נפל השור,

זה הזמן לחדד את הסכין, כי קשה מאוד להפיל את השור. עד שמפילים אותו, זה הזמן עכשיו לחדד את הסכין לשחטו.

אבל כל זמן שהוא עומד על רגליו, אין טעם שתחדד את הסכין, כי מי אמר שיצליח להפיל אותו? אדם שנכנס למלחמה,

אז הוא מצוי בסכנה.

וכיוון שיש סכנה יש קטרוג.

וכיוון שיש קטרוג, מי נתפס? מי שיש עבירות בידו. אז אתה אומר שאנחנו לא, וזה לא מדובר על עכשיו,

זה מדובר על כל הזמנים,

בכל מלחמות ישראל, בלי שום שוני.

רק התשקורת אוהבת לקפוץ, אבל, על מציאות כאלה,

ולבאר עקום ואחר כך להתלונן, תמיד באים ומסבירים שלא הבנו. אבל אין, לא, לא, הבנתם בדיוק, ועיקמתם בכוונה בשביל שתוכלו להגיד שתמיד מסבירים לנו שלא הבנו. הבנת? אז שנייה, כבוד הרב. כן. אם ככה אין אף בן-אדם שלא חטא, אז אף אחד לא צריך לצאת, כאילו, כל אחד תפרץ לצאת ולשמור ולהגן. האמת?

וכל אחד היה חטא חטא. האמת,

האמת, לפי התורה, אם היתה נוהגת התורה בכל מצוותיה היום, יד ישראל היתה תקיפה להנהיג את דיני התורה היום כמו בזמנם,

באמת היו הרבה חיילים משוחררים.

גם בתקופת דוד היו חיילים,

בתקופת שלמות היו חיילים. בטח שהיו חיילים, ודאי. זה כתוב גם בחמשת חופשי תורה. אבל מי יצאו למלחמה, צדיקים.

מי שדיבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש הישב מעורכי המלחמה, היו אומרים לו, קישטה, הביתה.

לא, אני רוצה להתנדב. היו אומרים לו, לא, לך הביתה.

אוקיי, או שאלה נוספת. אולי היה צריך קבאן, כן.

שאלה נוספת זה לגבי, היום קראתי בעיתון, לגבי פסיקה חדשה על הקולנאית.

זה מכשיר שמותר להשתמש בו בשבת שוב, ועכשיו אמרו שאסור.

זה מכשיר תאומות למבוגרים שמשתמשים בו במקומו ללכת,

אז הם יכולים לנהוג בו.

נו, אני לא מכיר איך זה פועל, אז אני לא יכול להתייחס לזה על-פי ההלכה.

אבל מה אומרים הפוסקים?

מה אומר הרב אל יושיב עובדיה? הרב אל יושיב עכשיו אמר פסיקה כאילו שעשו.

אבל לפני כן התירו את זה. עכשיו, היום, מי התיר? השאלה אם הוא. חכמים, לא, לא. חכמים ורבנים. זאת אומרת, לא.

יש מכון בדרך כלל שהמכון הזה ממציא כל מיני דברים בשביל שלא יעברו על ההלכה, ולא תמיד מה שהם ממציאים,

אז זה מותר על-פי גדולי הפוסקים. גדולי הפוסקים קצת יותר גדולים מהרבנים שנמצאים במכונים האלה.

אז לכן ראוי לשאול את גדולי הפוסקים, הפוסקים, לא סתם רבנים, גדולי הפוסקים,

שזה המקצוע שלהם,

ואם הם אומרים שלא,

אז לא.

אוקיי, תודה לכבוד הרב.

תהיה בכי.

אם אדם מוגבל, איפה הוא ייסע? אם אז אתה אומר לו את זה. אני אמרתי לו שהוא לא ייסע?

ביום חול ייסע?

מי אמר שנוסעים שבת? אני גם רוצה לנסוע בשבת, ואני לא יכול. לא, הוא ייסע לחדר, אמירה מוגברת. מי אמר לו ללכת? לאן הוא צריך ללכת?

לא, אין דבר כזה רוצה. יש גם בן-אדם שנמצא בניו-יורק,

בבית-כנסת, במרחק כמה קילומטרים, וגם הוא רוצה להגיע לבית-הכנסת, אז הוא לוקח את ה-B&B והוא נוסע עסוק.

לא, אבל הוא מוגבל.

מה, מוגבל? גם ההוא מוגבל. המרחק מגביל אותו, הוא רוצה להגיע גם.

לא חייב להיות,

לא חייב להיות בלי רגל.

יכול להיות עם שני רגליים, גם מוגבל.

הוא רוצה להגיע לאן שהוא, והוא מוגבל. אתה רוצה לקנות דירה, ואתה מוגבל בחשבון.

זה גם מוגבל, לא צריך להיות בלי ידיים.

אפשר להיות מוגבל עם כל הגוף.

מה זה, להתפלל בבית.

הוא רוצה, אז מה הוא רוצה?

אני רוצה מיליון דולר. מה זה, אני רוצה. אני הולך לבנק דופק, אני רוצה.

אז מה אם אני רוצה?

הוא רוצה,

השם לא רוצה, והוא אומר, אני רוצה. פתאום נהיה חסיד.

כשיש נסיעה קולנועית,

אז הוא נהיה חסיד.

אבל אם הוא היה צריך ללכת עם קביים עד שמה, הוא היה אומר, מה פתאום, אני מתפלל בבית.

אבל אם יש לו על בטרייה,

היי, קורע את הרחובות.

מה, מה אתה אומר? תן לה, תן לה מיקרופון, רגע.

שאף אחד לא יזדקק לעגלה הזאת. אמן. אמן. שכולם יהיו בריאים. אמן. אבל זה להבדיל מאוטו, ממכונית. בן-אדם נכה, מוגבל, זה שונה.

הוא מוגבל ללכת. לא הבנתי. התורה, אם יש בזה איסור,

התורה לא מתירה לאף אחד, זה לא משנה אם הוא נכה, אם הוא בריא,

אם הוא חכם, אם הוא טיפש. זה לא משנה.

לא משנה. צריך פליפין שישניה אותו בעגלה שהיא לא חשמלית.

לא כל דבר מתירים לפיליפיני. לא כל דבר מתירים לפיליפיני.

גוי שעושה מלאכה בשביל ישראל, שהשם ישבור אותך, תהיה בריא. אמן. אמן. אמן. חלמתי אותך באיזשהו יום בבית-הכנסת, גבוהה גבוהה גבוהה ראיתי אותך. ברוך השם שהתעוררת.

אני תמיד.

שיהיה לך חג שמח לכולכם. חג שמח. ביי ביי.

עשית כתיבה וחתימה טובה היום?

אשרייך, אשרייך.

יש לך שאלה? הנה, הבחורצ'יק פה, שאלה.

תן לבחור.

ערב טוב כבר. ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה.

אני לא דתי, אני חילוני, ואין לי אבא,

ואני כמה פעמים רציתי להיות דתי,

להיות דתי, ואימא שלי ואחותי לא רוצות.

אני ניסיתי אחר כך גם, אם היה לך אבא והוא היה רוצה שאתה תחזור בתשובה, ואימא ואחותך לא היו רוצות,

היית שומע לו או לא?

כן.

כן. אז יש לך אבא שבשמים, והוא רוצה שתחזור בתשובה.

ואתה יודע מה?

אני אגלה לך סוד, הוא גם אבא של אמא שלך ואחותך.

והוא רוצה מאוד שתחזור בתשובה.

וכתוב גם בהלכה,

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני השם.

אני אומר לך, לירוא מאבא ואמא, ולכבד אותם גם.

אבל אני אומר לך גם, את השבתות שלי תשמור, וכן כל המצוות,

כי אני השם אלוקיכם שלך, של אבא, של אמא, של האחיות, דודים, מכרים, שכנים וכולם.

תודה. ויש לי עוד שאלה. רגע, אז אתה יודע איך חוזרים בתשובה?

בערך.

בערך.

אם אתה לא יודע, יש שתי אפשרויות.

אחת, שתיכנס לאתר שופר.net ותלמד שם.

שתיים, לצלצל לארגון שופר 036579,

לבקש את אלון בצהריים, והוא ידריך אותך.

תודה. ו... שאלה שנייה.

לא, זו אותה שאלה, פשוט, אה... המשך.

כן.

אני ניסיתי ליד אותי, כן, אבל לא הצלחתי.

לאימא שלי אין בעיה שאני ידעתי.

אוי, יופי. כבר עברה דקה והיא השתכנעה. יפה. לא.

אבל הבעיה היא שהם לא,

כאילו, אמא שלי ואחותי לא יודעות, ובגלל זה זה קשה להיות...

קשה לך או קשה להם?

קשה לי להיות דודים. למה קשה לך? הן, נגיד, מסתכלות בטלוויזיה. מה אכפת לך?

אם הן היו מסתכלות על הקיר, גם אתה היית מסתכל על הקיר.

אבל אסור לשמוע טלוויזיה בשבת.

אסור גם לשמוע. מי אמר לך שאתה צריך לשמוע? ואם השכנים שרים אז אתה צריך לברוח?

הם יסתכלו ואתה לא תסתכל. להם יש חדר, ולך יש חדר. תיכנס לחדר שלך.

מה הבעיה שלך? חברים דתיים? תתחבר אליהם. אין לך?

תיקח להם דיסקים, תחזיר אותם גם בתשובה. הנה, שתיים. יש לך דתיים, חברים?

עד יום שלישי.

עד יום שלישי רק?

הבנתי.

זאת אומרת, הם לוקחים את השבת עד יום שלישי.

הם נוסעים לצרפת.

כבר מאנשים שעומדים לנסוע עליהם.

מה?

מאנשים שאמורים לנסוע לחוץ-לארץ ועוד מעט.

הבנתי. ביום שלישי נוסעים, הבנתי. טסים, טסים.

חבל. טוב, אנחנו נשארים, אבל.

אתה רוצה שאני אעזור לך להכיר חברים פה בנתניה?

אתה רוצה?

אני יכול לסדר לך. הנה, מארגן הערב, אתה רואה? הוא נמצא כאן.

הוא יהיה מוכן לעזור לך להדריך ולכוון ולמצוא לך חברים בני גילך,

שומרי תורה ומצוות, שתתארח אצלם אפילו.

מוכן? כן. הנה, בכבוד.

רגע,

רגע, ואני יכול לתת לך מתנה לדרך,

ציצית וכיפה?

כן. יופי.

תודה.

תן לו, תברך שהחיינו,

ובעזרת השם, הנה תיקח ממנו את השם והפרטים ותדריך אותו.

שאלה הבאה,

הנה בחור פה, שורה ראשונה, חולצה שחורה.

רגע, תן לו לברך, שחיינו.

שים את הציצית עליך,

מגיעה לו מוזיקה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שחיינו,

וקיימנו,

והגיענו,

לזמן הזה. אמן.

תודה.

שאלה הבאה. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה קשה-קלה.

הכי טוב זה.

באחת הקלטות הסברת שבביאת המשיח אמריקה תטבע בלו-בלו בים.

נכון.

עכשיו יש את הנושא הזה של הקיחונים בקוטב,

שנמסים.

מאוד. אבל אמרו, רבע מהם כבר נמסים, תוך שנים יציפו את ניו-יורק. חכה, עד עכשיו זה החלק הקל.

כן. החלק הקשה, אמרו רק עוד כמה עשרות שנים, אמריקה. שנים, לא עשרות. יש כתבה באינטרנט,

שנים,

שניו-יורק תצוף.

וזה כל אמריקה?

ככה אמרו, אני יודע, כל אמריקה, אני יודע, בלו-בלו.

השאלה היא אם זה ביאת המשיח, עוד כמה שנים, לפי ה... אנחנו מאוד מחכים, אפילו מקווים שזה יהיה יותר מוקדם.

בעזרת השם.

אתה רואה, קלה-קלה, לא קסה-קסה. בגלל שאתה תימני זה... כן, כן.

שאלה הבאה, הנה שאלה, בבקשה, תן לו שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אני באתי כאן במיוחד מאשדוד,

אחותי מתחזקת, ברוך השם, מתפללת הכול, אבל עדיין קשה להש...

אם הרב יוכל לחזק אותה בשמירת השבת היא עובדת עדיין,

ובשביל זה כל המאמץ והיגיעה, בעזרת השם, היא כאן,

אם הרב יוכל לדבר אתה.

בבקשה, היכן היא?

אורלי?

תודה.

ערב טוב, הוא הפתיע אותי.

חרב טוב.

האמת היא שאני עובדת במוסד, בבית-חולים,

ורציתי לדעת אם זה נחשב לפיקוח נפש,

שאני עובדת בשבת. לא כל דבר שעוסקים בבית-חולים זה פיקוח נפש.

יש דברים שכן ויש דברים שלא.

בשביל לדעת בדיוק את הגדרים צריך להתייעץ עם תלמיד חכם, פוסק בהלכות, שישמע בדיוק. אבל ודאי שיש דברים שלא צריך לעשות בבית-חולים.

אפילו שבית-החולים נוהג כך,

רישום בשבת הוא לא מחייב, זה לא פיקוח נפש, זה לא שוקרן נפש. זה לא רישום. לא משנה.

אם צריך לתת זריקה לאדם שהוא חולה במצב מסוכן,

אז זה ודאי פיקוח נפש. אם צריך לטפל בו בשביל שחלילה לא ימות,

אם זה רק בשביל להקל עליו או משהו, זה כבר סיפור אחר,

אז צריך לדעת בדיוק מה הגדר, מה התפקיד שלך ועד כמה החיוב.

מכל מקום, אם זה לא הכול פיקוח נפש, יש לך בעיה.

אבל לא יכולים לפטר אותך על רקע שמירת שבת, כי החוק מגן על מי ששומר שבת, ואסור לפטר אותו מסיבה זו,

והיו כאלה שפוטרו, טבעו וקיבלו פיצוי הגון.

דבר נוסף, מי שמאמין שהמזונות קצובים מהקדוש ברוך הוא לא צריך להיות מוטרד ממקום עבודה.

כשם שבית החולים לא נותן לך לנשום ולא דואג לבריאותך,

ואת חיה בזכות השם יתברך,

אז הוא גם ידאג למזונותייך.

וכשם שהוא נתן לך ילדים,

באפשרויות לגדלם,

כך הוא ייתן לך אפשרות

לקבל מזון.

אם הוא דואג לכל ברואי מטה וברואי מעלה,

נותן מזון לציפורים, לדגים, לנמלים,

לחרקים, כולם אוכלים, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

גם לך, אם לא תלבשי את החלוק הלבן, תקבלי אוכל.

לפני שהתחלתי לעבוד התחייבתי שאני עובדת שבת,

זאת אומרת, בהתחלה כשבאתי, כשהגעתי,

התחייבתי, הם אמרו שחתמתי על זה.

הבנתי. אני שואל אותך שאלה.

אם אדם מתחייב לעבוד עבודה זרה והתברר לו שזה אסור, ימשיך או לא?

לא.

התחייבת על חילול שבת, זה אסור.

את יכולה להפר את ההבטחה, וגם אם את תפוטרי,

הקדוש ברוך הוא ודאי ישלם לך שכרך מושלם גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

תודה, כבוד הרב.

מה שמך ושם האמא?

מה שמך ושם האמא?

אורלי בת רחל.

אורלי?

אורלי בת רחל.

אורלי בת רחל, השם ישפיע עלייך שפע של ברכה ופרנסה טובה והצלחה. אמן.

אמן.

שאלה לבחור שם לידך.

חולצה שחורה, לא פה, לא פה, כאן שחורה, שחורה.

אחורה, אתה לא רואה? אחורה.

ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני סטודנט באוניברסיטה אקדמית חילונית,

ויש שם הרבה דיונים על ההומואים.

לא לדבר מילים כאלה, כן.

טוב,

על התופעה הזאת. כן.

ואני בא להוכיח שזה אסור,

אבל יש טיעון שחוזר הרבה, שזה כאילו הם נולדו ככה והם לא אשם. עזוב את זה. עזבתי.

תודה.

זה טיעון הרבה יותר רציני. אומרים לי שבן דוד המלך ויונתן היה אהבת נפש, ומשתמשים בזה, רחמנא ליצלן.

מה צריך להגיד להם על הנושא הזה? זה לא אנשים שיש להם סטייה, זה סתומים גם.

בהחלט.

מה שכתוב, שאהבת נשים יותר מאהבת נשים,

הכוונה היא, על-פי הפירוש שאמר דוד אשר,

זה אהבת נשים רחל ולאה.

שרחל ויתרה לאחותה לאה והסכימה שיעקב אבינו יהיה איתה, ולא גילתה שלמעשה אביה החליף ביניהן.

היא הייתה מוכנה להפסיד את בחיר לבה יעקב בשביל שלא תתבזה ותתבייש אחותה לאה,

ולכן הסכימה ושתקה ומסרה לה את הסימנים,

בשביל שאם הוא ישאל אותה הוא יחשוב שזו היא.

מה עם דוד ויונתן? אז אני מסביר.

זו הייתה אהבת נשים. מה זה אהבת נשים?

שרה,

סליחה,

רחל אהבה את אחותה לאה כל כך,

שוויתרה על כל הזכות שלה והסכימה שהיא תיכנס תחתיה.

זה ברור לך עכשיו?

ואהבת דוד ויהונתן הייתה

אותו דבר שיהונתן ויתר על המלוכה שהיה ראוי להיות מלך אחרי שאול אביו,

ודוד יהונתן הסכים שהוא ייכנס במקומו למלכות וויתר עליה. למה?

מה זה למה?

למה היה כל כך חזק ביניהם כדי שהוא יירקע? משום שדוד המלך נמשך על-ידי שמואל הנביא למלך,

ויהונתן, שידע זאת שהוא נמשך על-ידי שמואל הנביא,

ויתר על המלוכה שצריכה לעבור בירושה,

כיוון שידע שדוד היה צדיק גדול וה' משך אותו למלך.

הוא היה יכול כמובן לא להסכים ולהתקוטט ולהגיד,

תשמע, אני בן של מלך, אני הנסיך, אני ממשיך.

ואז הייתה מלחמה בין דוד ליהונתן.

אבל יהונתן שהיה עניו וצנוע,

ויתר וגונן על דוד גם מפני רדיפת אביו שאול.

הבנת? מאה אחוז. אז תגיד להם שהם גם סתומים.

זה כבר אמרתי.

טוב.

כן.

את רוצה לשאול?

תן לה שאלה.

שלום לכל הרב.

יש לי שאלה חשובה שמספר אנשים אמרו לי,

וגם אותי זה מטריד.

האמת היא שזה דבר זה שנקרא תורת המוסר,

שאדם כופה על אדם לעשות מצווה מסוימת,

והוא אומר לו שיקרה לך ככה וככה אם תעשה ככה וככה.

אז אני באה לשאול אותך ולהפנות לך את שאלתי,

בשם אלה שאמרו לך, כמובן. לא. אז אני אומרת שאדם הרי צריך לאהוב את הקדוש-ברוך-הוא מאהבת השם, לעבוד אותו באהבת השם, לא מפחד ומכפייה. כלומר,

אם האדם חופה על האדם כפייה דבתית ואומר לו, יהיה אחר כך וככה, הוא לא יכול להגיע לאהבת השם.

אז השאלה היא, למה יש מגזרים חרדים שכופים על האנשים את הדת ומראים להם אותם בפחד? אני חרדית מחסידות כלשהי,

אז אני נגד ההשקפה הזאת, אז באתי לשאול אותך את זה. הבנתי. יפה.

עכשיו אני אגיד לך, הקדוש-ברוך-הוא, מה הוא ליטאי או חסידי?

בורא עולם.

בורא עולם. יפה. מלה יפה.

את יודעת שאחרי עם ישראל אמרו נעשה ונשמע,

הוא כפה עליהם את ההר כגיגית? בוודאי. למה הוא עשה את זה?

על מנת שאנחנו לא נתחרט, שנקבל את התורה, על מנת שלא נתחרט.

אז מה זה אומר? זה כפייה או שזה מאהבה? זה כפייה מתוך שאחרי זה הגענו על-ידי אהבת השם, על-ידי אב, ש... אנחנו אמרנו מרצון, נעשה ונשמע. זה אהבה או לא?

זה אהבה.

אז למה הוא כפה עלינו את ההר כגיגית? על מנת שאנחנו לא נתחרט.

לא, על מנת שתהיה לנו יראה.

נכון, ואחרי זה שלא נתחרט. רגע, אז הוא ליטאי או חסידי?

מה אמרת? חזקיה מלך.

כן. נעץ חרב בבית-המדרש. אמר, מי שלא ייכנס ללמוד יידקר בחרב. הוא ליטאי או חסידי?

הוא מלך.

הוא מלך. הבנתי. את מתחמקת כל פעם.

עכשיו,

מכל מקום,

צריך גם יראה.

יש פסוק שאת ודאי יודעת, כי מה השם שואל מעמך, כי אם,

ליראה את השם אלוקיך.

לא כתוב לאהבה, ליראה שם כתוב. כי מה השם שואל מעמך?

ליראה. כי אם ליראה,

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא רוצה שנירא אותו. את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק.

אנחנו אומרים לפני כל מצווה, בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו.

מה זה בדחילו ויראה?

ורחימו באהבה.

זאת אומרת, גם יראה וגם אהבה,

שתי הדרכים צריכות להעבוד את השם.

היוו משמשים את הרב שלו על מנת לקבל פרס.

מכירה את זה?

כן, בוודאי.

אז על מה?

מאהבה, נכון? נכון.

אנטיגנושיס סוחו אומר,

היוו משמשים את הרב על מנת שלא לקבל פרס.

נכון? נכון.

אבל גם יראה צריך.

נכון, אבל זה תלוי איזה יראה. יראה, לא מגאינו ושכר ודברים כאלה. למה לא? יראה כמה גדול השם וכמה גדול. אז טייפלר היה חסיד נוברדוק,

והוא אמר, איזה מלמד לקחת לילדים, איזה מלמד טוב לילדים,

שיכול לצייר להם את הציורים של גיהנם

טוב מאוד, ואת גן עדן טוב מאוד.

זה הסטייפלר הקדוש אמר.

כי מי שגודל עם ציורים כאלה, זה שומר עליו. מה את חושבת?

למה הקדוש ברוך הוא נתן לנו פחד טבעי? למה פחד?

על מנת שנעבוד אותו.

לא רק זה,

אם לא יהיה פחד לא נישמר מכלום.

אנחנו יכולים להסתבך באלף ואחד דברים מהבוקר עד הערב, כי לא נפחד משום דבר.

נעבור על חוקים, ונעבור זה, ונעבור במקומות מדבריות וסכנות והכול.

הפחד זה מכשיר בולם טוב מאוד.

מתי משתמשים בו?

מתי האהבה גולשת. לפעמים האהבה יותר מדי גולשת. אדם אומר, אני אוהב את השם,

אני אוהב את השם, אני אוהב את השם והוא עושה עבירות. אני אוהב את השם והוא עושה עבירות. אני אוהב את השם, מה זה?

מה אתה אוהב את השם? אתה אוהב את השם?

אוהב את השם, זה גם שומע בקולו.

למה אנחנו אומרים, ימים נוראים אבינו מלכנו?

אבינו, אבל גם מלכנו.

אבא,

אוהב, מלך, רודה בעם.

צריך לזכור שאבינו הוא גם מלכנו.

השם הוא האלוקים, נכון?

נכון, נכון. השם זה רחמים, אלוקים זה דין.

השם הוא אלוקים. תדע שזה שהוא רחמים הוא גם דין, וזה שהוא דין הוא גם רחמים.

תזכור, בדחילו ורחימו.

אין דבר כזה באהבה. אומר הרמב״ם, פרק עשירי, בלקות תשובה,

שלא כל אדם זוכה למדרגת האהבה לעבוד את השם, ולא כל הצדיקים זוכים לזה,

אלא תחילת העבודה היא נראה.

ורק בסוף בסוף אולי אדם זוכה לעבוד את השם מאהבה.

אבל אי-אפשר, זה בלתי אפשרי.

מה אי-אפשרי?

שאתה יעבוד את הקדוש-ברוך-הוא מהירה, ואחרי זה מאהבת השם. למה לא?

תקשיב, אתה מכיר את האדמו״ר הזקן, רבי שניאור זלמן, עם חסידות חב״ד?

לא. הוא אמר על הקדוש-ברוך-הוא, הקדוש-ברוך-הוא, אני לא צריך את הגן-ידע שלך, אני לא צריך את הגיהנום שלך,

אני מתענג עליך עצם זה שאתה קיים,

אני מתענג עליך כי יש לי אהבת השם אליך.

הוא בכלל לא ידע מה זה גן-עדן ולא ידע מה זה גן-עדן.

הוא ידע, הוא ידע. הוא אמר, אני לא צריך. הוא לא אמר שהוא לא צריך. נכון, אבל הוא לא ידע את הפרטים. גם אני לא יודעת את הפרטים. יש מסכת גן-עדן וגיהנום. אם את רוצה, תקראי ותוכלי עד.

אבל מכל מקום,

הפוך, כמה שתדעי יותר מה יש שם, ככה תירתחי, ואז בוודאי לא תרצי להגיע לשם.

לא, אני אוהבת את הקדוש-ברוך-הוא, ואני אוהבת את עצמו מכל הלב. זה הכי מפחיד.

למה?

למה?

כי אז אם עושים איזה טעויות קטנות, אז אומרים, אבא, אתה יודע שאני אוהב אותך, זה לא, בלי כוונה, אבא.

אני מקפידה על מצווה קלה כבחמורה וכבחמורה ככלה.

מאה אחוז אשראייך. הלוואי שתזכי להמשיך ככה.

בעזרת השם.

כן, שאלה.

תן לו פה שאלה, שורה שנייה מהסוף.

תרים את היד.

שלום הרב. שלום. רציתי לשאול לגבי תפילת ערבית.

ידוע שבגמרא כתוב שבשלב מסוים זו הייתה רשות עד שיחליטו שזו תהיה חובה.

כן. עכשיו אני רוצה לשאול, היום זה חובה. התפללת כבר?

לא. אז זה חובה.

רציתי לשאול לגבי סליחות.

כן.

למה יש הפרש בין הספרדים לאשכנזים בכל מה שקשור לנושא של 30 יום קריאת סליחות?

זו שאלה ראשונה.

והאם זה יהיה באותו מצב של ערבית שהגיעו לכלל חיוב בגלל שהרוב כן נהגו,

אז גם כן יחייבו את כל

האשכנזים שגם הם יגידו במשך 30 יום את הסליחות.

הבנתי.

תראה,

אם ככה גם יחייבו אותך לא לאכול קטניות בפסח. אתה רוצה לא לאכול קטניות בפסח? כי הם לא אוכלים, הם אוכלים רק מצה ומרק. אתה רוצה?

ותפוח אדמה.

למה לא יחייבו אותך גם כן לא לאכול את המין קטניות?

אני שואל, למה אין קונצנזוס כללי לגבי כל הדברים האלה?

למה אין קונצנזוס, יש מנהגים, זה מנהג.

נהגו לומר סליחות, ככה פוסק מרן,

נהגו זה מנהג, והמנהג הזה נהגו קהילות ספרד,

40 יום כנגד 40 יום שעלה משה רבנו לשמים וירד ביום כיפור, ואלה 40 יום הם ימי רחמים.

האשכנזים לא נוהגים את המנהג הזה והם נוהגים משבוע לפני.

מכל מקום אלה נוהגים כך ואלה נוהגים אחרת,

אבל חודש הרחמים והסליחות הוא חודש של התעוררות אצל כולם,

בין אם אומרים את הסליחות ובין אם לא אומרים את הסליחות.

אבל זה חודש שצריכים להתעורר ולהתמלא ברחמים מן השמים.

יש הרבה מנהגים שהם שונים אצל הקהילות השונות,

ויש לזה סיבות ומקורות שונים.

אבל אין קונצנזוס.

לא צריך קונצנזוס בכל דבר. גם ככה אפשר לחיות. הקונצנזוס זה שאפשר לחיות בלי קונצנזוס.

אבל יש דברים עקרוניים שהם, אם במשך הזמן הרוב כן יחליטו, אז למה זה לא יחייב כמו אצלך הערבית? זה לא הולך, כי מנהג לא משנים, ומנהג זה תורה,

וצריכים לקיים את המנהג, ויש הרבה מעשים וסיפורים שמי ששינו ממנהגי אבות גם נענשו.

מנהגים יסודותם בהררי קודש ולא משנים אותם. גם לשבטים הקדושים שהיו 12 שבטים,

אם היו מקריבים את קורבנות הנשיאים,

כל אחד היה מקריב אותו דבר, אבל כל אחד הייתה כוונה אחרת בקורבן שלו.

יש עבודה, יש תפילות ל-12 שבטים, וכל תפילה היא אחרת.

יש 12 שערים בשמיים שעולות התפילות,

וכל אחד מתפלל לפי שער שקיבל מרבותיו מאבותיו.

ככה אנחנו צריכים ללכת ולא לשנות.

ולמה חייבו בכל אופן את תפילת הערבית לכולם?

הרי בשלב מסוים חלק כן נהגו, חלק לא נהגו בכלל להתפלל. לא, לא, היא הייתה רשות מההתחלה, רשות. בגלל שעקב אבינו קפצה עליו הדרך, אבל מכל מקום נקבע בסוף להלכה,

להלכה בזמנה, בזמן התלמוד,

ואז זה נקבע לכלל ישראל, שזה יהיה חובה.

יהיה בריא.

כן.

רגע,

רגע, אתה דודי, רק רגע.

רגע, אתם דתיים,

אני מחפש, הנה, פה, תן לבחור הזה,

תן לו, תן לו פה, פה, חולצה בז'.

בז'.

כן.

שלום,

כבוד הרב. שלום.

אומרים שכל המטרה של האדם בחיים,

העולם הזה הוא בסך הכול שלב ביניים לעולם הבא, שהוא העיקר.

נכון.

המעבר.

המעבר.

והנשמה זה העיקר, ושם, בעולם הבא, היא מתענגת על זיו השם.

עכשיו,

מדוע אנחנו מתפללים לבניית המשיח ולחיית המתים, שבעצם הנשמות שהגיעו לעיקר חוזרות לגוף החומרי ולעולם החומרי הזה, שהוא כביכול ביניים,

מדוע הם צריכים לחזור לביניים בזמן שהם הגיעו לשלב ה... אתה צריך לשמוע קלטת שלי, שנקראת חמשת העולמות,

שבה אני מסביר שהעולם השני זה עולם הנשמות, גן-עדן וגיהינום, זה שני רק.

יש ימוד משיח ותחיית המתים זה הרביעי.

ואחר כך יש עולם הבא.

עכשיו, עיקר השכר שהשם רוצה לתת זה לגוף ולנשמה,

והם נפרדים בזמן הפטירה.

הגוף

הולך לאדמה מעפר באת ולעפר תשוב, ושם הוא נרכב בשביל שלא יישאר בו רושם של חטא.

הנשמה עולה למעלה, אם היא צריכה להזדכח בגיהינום אז היא מזדככת ואחר כך עולה לגן-עדן,

שם היא בהמתנה.

בתחיית המתים הם חוזרים ביחד ומתחברים.

הגוף נקי וטהור, הנשמה נקייה וטהורה,

וכשקמים בתחיית המתים זה במדרגה של האדם הראשון לפני החטא בגן-עדן.

ואז הם חיים בדרגה הזאת בלי חטא יותר.

ואז יש תחיית המתים, והם יחיו לא כמו בגן-עדן,

שבגן-עדן אתה נמצא במדור שלך לפי המדרגה שלך,

אבל לא תוכל לעלות למעלה אצל גדולים ממך,

גדולי הרבנים והגאונים והתנאים וכו' למעלה.

בתחיית המתים תוכל להיות עם כולם ביחד.

בתחיית המתים תוכל להיות עם ביחד, וזה שכר גדול לאין-שיעור שתוכל להיות עם האבות הקדושים ועם כולם ביחד.

אז ודאי שהשכר הזה הוא הרבה יותר גדול מאשר ההמתנה שלך בגן-עדן לזיכוך הנשמה,

ואלא הרגילה לקראת העונג האמיתי שיהיה לה בחיי עולם הבא,

שזה לאין שיעור.

השיא של גן-עדן זה רק הפתיחה של עולם הבא.

תודה רבה.

כן.

שאלה שם למעלה, חולצה שחורה.

כן, תרים את היד.

כבוד הרב, שלום.

שלום.

אני הייתי מצביע עד עכשיו ש״ס.

הייתי מצביע כל הזמן ש״ס, ובבחירות הבאות שיבואו אני מעוניין לעבור להצביע לליכוד.

נחמד.

אם אפשר לעבוד על זה. לא, לא, לא מתבייש.

קדימה וכל החבר'ה האלה רוצים לעבור לשמאל, אז אני רוצה לחזק את הימין בליכוד.

הבנתי. נו, אז מה אתה עושה לנו עכשיו ערב בחירות?

מה אפשר לעשות, כן. מה אפשר לעשות למי?

לא, איזה, מה להצביע? ליכוד או ש״ס?

מה צריך לעשות? אני אגיד לך, אני לא בוחר בכלל, אז ככה לא אכפת לי איפה תבחר.

זהו?

זהו.

טוב.

כן, שאלה נוספת.

תן לגברת פה, שורה שנייה,

תרים את היד.

ערב טוב.

כן. קוראים לי גיטי,

אמא של עיני ואמיר.

כן.

רציתי להגיד תודה למשפחת שירזי

על שהקדשתם את התוכנית.

של הערב? כן.

רציתי לדעת אם זה ארבעה חודשים לפני לידה.

קובעים את התאריך

של מוות,

אז מה זה ראש השנה ומה זה כיפור ומה זה חזרה ותשובה?

לא הבנתי. ארבעה חודשים לפני מה?

ארבעים יום לפני לידה.

כן.

קובעים שבן אדם מתי יתפטר ממנו. אדם אומרים כמה נקצב לו לחיות בימי חייו.

כן. אז מה זה אלו ששנה? ראש השנה קובעים מה יהיה השנה הבאה,

מי יחיה, מי ימות, מי יעשיר, מי יעני, מי יהיה בריא, מי יהיה חולה.

בזה קובעים מה יהיה בשנה הבאה. אבל מי שנקצב לו זמן לא יכול לעבור יותר את הזמן.

אבל עד שהוא ימות לפי הזמן שנקצב לו,

כל שנה הוא יכול למות יותר מוקדם.

רשעים לא ייחצו ימיהם.

מי שרשע, מורידים לו משנות חייו כפי רשעתו,

אם הוא לא חזר בתשובה,

ואפילו את מחצית חייו הוא לא יעבור.

אז זאת אומרת, בראש השנה, אם אדם בא עם תשובה ומעשים טובים,

אז כל הסל של המצוות שהוא בא,

שמים אותו על המאזניים ומחליטים איך תיראה השנה הבאה לאור מה שהוא אסף השנה.

אם הוא בא במצוות מעשים טובים ורואים שהוא רוצה להמשיך בדרך,

אז הקדוש ברוך הוא נותן לו כלים נוספים.

אבל אם בן אדם לא עושה כן והוא סומך על שנה שחברה שהוא חי ולא קרה לו שום דבר,

הוא לא יודע שמצמצמים לו ומורידים לו בסך השנים.

ולכן באים עם איסורים, מחלות, צרות, בעיות וכו' וכו'.

ומה זה קורבן ציבור?

קורבן ציבור אין היום.

זה היה כשהיה בית-המקדש, היו מקריבים קורבן ציבור, וזה היה מכפר על עם ישראל? לא, לא.

מה שקרה לבנים שלי, אה, שמישהו נפטר ואומרים שהוא היה קורבן בשביל הציבור? כן.

יש דבר כזה שלפעמים נשמות מסוימות נלקחות מן העולם כפרה בשביל אחרים.

אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק על כל אחד ואחד,

אבל יש כמה סימנים כאלה ואחרים שיכולים להתפרש כן.

אני, לדוגמה, הייתי השבת

בסוף שבוע של ארגון שופר,

היו שם מאות אנשים, ביניהם זוג שלצערנו הרב התפרסמו מאוד מאוד במקרה הטראגי שקרה להם, הם בצפת.

ומה שקרה להם,

זה נשרפו שלושה ילדים שלהם בצפת,

נשאר להם ילד אחד.

מתוך ארבעה הילדים הם נחנקו מעשן,

ומה שהתברר לי,

שהאישה,

לפני שהיא זכתה להביא את שלושת הילדים האלה שנשרפו,

היו לה תשע עפלות.

לא יודעת, טבעיות או לא, תשע עפלות, היא אמרה לי.

את יודעת מה זה תשע עפלות כל פעם להרות ולהפיל, להרות ולהפיל,

תשע פעמים,

ואחרי זה לקבל שלושה ילדים, סוף-סוף לקבל,

ואחרי שנים ספורות שלושתם ביחד לוקחים אותם לבית-קברות.

ורק ילד אחד נשאר, שהשאירו אותו על המרפסת שינשום במקום עשן, והוא ניצל, והיא כמעט בעצמה נשרפה,

עצמה שרפה.

זה, דבר כזה, זה ודאי, ודאי,

הילדים האלה הרי לא חטאו. זה עניין של גלגול קודם, זה היה בפרשה בדיוק כשנשרפו הילדים של אהרן הכהן.

בדיוק בפרשה הזאת שאנחנו, בני אהרן,

שאנחנו קוראים אותה ביום הכיפורים בשביל לעורר אותנו בתשובה.

זאת אומרת, זה סוג דבר שיכול להיות קורבן ציבור.

זאת אומרת שאלה נלקחו וכיפרו בטרגיה שהייתה שם,

שכל אחד מתעורר ואומר כמה זכות שבכלל יש לנו ילדים וחיים ובריאים,

איזה דברים יכולים לקרות בעולם.

אז יש סוג של דברים כאלה.

ומה זה נהרג ונפטר?

נהרג ונפטר. אדם שנפטר זה בדרך כלל במיטה טבעית או אחרת.

נהרג זה על ידי תאונה, מכה, נפילה או דברים.

ויש איזה סיבה שככה וככה? בוודאי לכל הריגה ופטירה יש סיבה אבל אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק אבל לדוגמה אם אנחנו רואים אדם שלא שמר תורה ומצוות והוא נהרג אנחנו לא נאמר שהוא נהרג בגלל המצוות אנחנו נתלה את זה בחבירות אם נראה בן אדם שנפטר והוא צדיק אז אנחנו נתלה את זה באפשרות שדקדקו

כחוט השערה באיזה דבר מסוים או שחלילה הוא נלקח כפרה על אחרים יקר בעיני השם המוותא לחסידיו אז יש צדדים לכאן ולכאן אי-אפשר להגיד בדיוק אבל יכולים להגיד כיוון ילדים קטנים עד גיל 13 לא חייבים בכלל במצוות אז ודאי שאם הם מתים או נהרגים או נפטרים או מיתת עריסה או עוברים זה על גלגול קודם לא על עכשיו

כי הם לא חייבים במצוות אז יש כמה כללים שאפשר אתם לבחון אבל עיקר הדברים זה לקבל את הדברים מהשם יתברך כמו ששמחנו לקבל ילדים צריך להיות גם שמחים בשעה שלוקחים אותם כשם שיש מצווה לברך על הטובה כך יש מצווה לברך על הרעה על הטובה מברכים הטוב המטיב ועל הרעה מברכים

ברוך דיין האמת איך אפשר הוא שואל פעם אחת

באו אצל אחד מגדולי חסידות ואמרו לו איך אפשר לברך על הרעה כמו על הטובה

אדם מקבל ילד מברך בשמחה הולך לקבור אותו מברך בשמחה איך אפשר

אמר להם תלכו אצל רב זושה מאניפולי תלכו אצלו הוא יגיד לכם

הלכו אצל רב זושה מאניפולי שהיה מדוכא בייסורים מדוכא בייסורים כל ימיו מדוכא בייסורים

הלכו אצלו אמרו לו רבנו יש לנו שאלה כיצד אפשר לברך על הרעה כמו על הטובה אמר אני לא יודע מה אתם שואלים אותי אני בחיים שלי לא יודע מה זה רעה

אדם שמרגיש רעה זה כבר בעיה צריך לדעת זה ניסיון זה מבחן מהשם זה ניקיון זה ייסורים שמרקים עוון זה לטובתך אם משפשפים את התינוק באמבטיה עם סבון וליפה אז יכול להיות שכואב לו אבל מנקים אותו מנקים אותו מה מתכוונים לעשות לו רע מנקים אותו

יש אדם שצריך לנקות אותו זה לא עונש?

מה עונש? ששוטפים ילד?

לא, שלוקחים למשל לאמא שזה בנים?

יכול להיות שזה עונש ויכול להיות שזה גלגול ויכול להיות שזה כפרה יכול להיות שהיו צריכים לקחת את האמא לדוגמה ולא לקחו אותה, תן לך סיפור מהחיים

היה בן-אדם

לא תמיד מוכן לוקחים אותו

היה מעשה באדם אחד שהיה לו ילד שהיה עם תסמונת דאון שהיה סובל מאוד,

סובל, הילד היה סובל אבל גם אבא היה סובל מזה שהילד סובל

עד שיום אחד אחרי שנים מספר הוא יתפלל לאלוקים שירחם על הילד שסובל סתם, אין לו תקווה,

אין לו כלום, סובל סתם הילד,

יתפלל לשם

שייקח אותו, שירחם על הילד וייקח אותו

אז הקדוש ברוך הוא ריחם על הילד ולקח אותו

ואחרי שבוע גם לקח את האבא

בהספד

אמרו שלמעשה מי שהחזיק את האבא זה היה ילד

שמעת?

מי שהחזיק את האבא זה היה ילד,

הייסורים שהילד הזה קיבל בגלל הגלגול קודם שלו

והוא בא לאבא הזה זה היה על מנת למרק לאבא עוונות שלו,

וכל זמן שהוא טיפל בילד והתייסר בייסורים שלו זה עשה בשביל האבא שיוכל להתקיים,

אבל ברגע שהוא ויתר על הילד,

בשבילו, בשביל הילד,

הוא בעצם הוריד את ההגנה על חייו וגם הוא הלך.

כמו המעשה הידוע עם שלמה המלך,

שבא אליו אדם אחד ורצה ללמוד שיחת הציפורים,

אז הוא אמר לו, לא כדאי לך.

אז הוא התחנן והפציר, ושלמה אומר לך, אתה רוצה?

לא כדאי לך, אבל אתה רוצה, אני אלמד אותך, לימד אותו.

הלך פעם אחת, שמע ציפורים שאומרות,

אוי לו לאיש הזה, מסכן,

מסכן, שהתבואה שלו תכלה.

מה עשה?

שמח, הלך, קצר את התבואה, הכניס למדמן, הערים.

אחרי כמה זמן הוא הולך, שומע ציפורים ואומרים, אוי, מסכן האדם הזה,

שהתבואה שלו תסרב.

הלך, לקח את התבואה מחר.

עבר ברחוב עוד פעם, שמע ציפורים ואומרים, אוי, מסכן האיש הזה,

שימות השנה. רץ לשלמה המלך,

שלמה, שמעתי, הציפורים אמרו.

אמר לו, אמרתי לך שלא כדאי לך ללמוד שיחת הציפורים?

מה אני עושה?

אתה אומר, אין מה לעשות.

אתה יודע מה קרה?

כשהציפורים אמרו לך שהתבואה שלך תכלה,

אתה התחכמת,

הכנסת למטבן. אמרו שהיא תסרב, התחכמת, מכרת.

זה היה צריך להיות כפרה שלך. רצו לפדות אותך בממון.

אתה, מה עשית?

הערמת,

הערמת, אז אין ברירה. אתה לא רוצה כפרה בממון, אז אתה הולך.

לפעמים, אדם צריך ללכת לקופת-חולים, לבית-חולים, לרופא פרטי, לשלם כסף, הרבה כסף,

ולא שזה התרופה, מה שאתה משלם, הכסף עצמו והריצות זה הכפרה שלך,

שפודים אותך בממון.

אז לפעמים בן-אדם לא יודע בכלל מה,

אלא מה אדם הולך, מי שבוטח בשם,

אומר הכול מהשם לטובה.

גם זו לטובה, היה אומר נחום איש, גם זו.

כל מה שקרה לו, אפילו רעה, הכי רעה שאפשר לפרש עליה, רק רעה, היה אומר,

גם זו לטובה, גם הרעה לטובה.

קיבל סטירה, אמר, זו לטובה.

הכול לטובה. אין, אין, לא יורד רעה מהשמים.

הכול רק לתיקון האדם, לכוון אותו, להדריך אותו,

אבל לפעמים אנחנו נותנים לנו סימן,

ועוד סימן, ואות, ועוד אות,

ועוד מופת, ועוד הארה, ועוד הערה,

ומנסים שנבין, נבין, למה זה קורה.

אז אנחנו מנסים לפתור את הבעיות בדרך כזאת.

התקינו לנו במכוניות עכשיו נוריות,

ואפילו קולות שאומרים שנגמר השמן, ונגמר פה, ונגמר שם, והדלת פתוחה,

ותשים לב, והם ברקס פתוח,

ונותנים לנו את כל הסימנים.

בא בן-אדם, רואה שהנורה של השמן מצפצפת,

הולך לחשמלה, ואומר, עושה טובה,

זה מבלבל לי את המקום, צפצוף צפצוף, תוריד לי את זה.

מוריד לו את זה. אין שמן, יורד בירושלים, לתהום, למה?

הורידו לו את הצפצוף. הצפצוף נועד להגיד לך, מלא שמן.

מלא שמן.

מה עשית? ירדת על זה, כאילו, אכלת אותם.

אדם לא מרגיש טוב, הולך לרופא, תן לי כדורים, תן לי כדורים, תן לו כדורים, לא כואב לו.

אבל הכאב למה בא?

יש סיבה למה בא הכאב.

זה שאתה מכסה אותו עם כדור.

זה לא אומר שאתה הבנת מה הסיבה שבאה.

אז אחר כך יהיה לך משהו יותר קשה.

ואז אתה הולך עוד פעם, זה נמכה 500 מיליגרם.

ואתה בולע, בולע, בולע, עבר, ברוך השם. מה עבר?

אבל למה בא?

אז אתה לא מבין, יהיה לך עוד יותר, ואחר כך עוד יותר,

ואחר כך עשיתם מחלה, ואחר כך, אהה, עד שלוקחים אותו.

לא מבין.

מסבירים לו פעם, עוד פעם, לא מבין.

אלא מה? יבדוק האדם בעצמו איזה מצוות הוא עושה, איזה מצוות הוא לא עושה,

ויתקן לפי זה. ואז אם הוא מתקן,

אז הוא באמת מתקן.

הוא לא מכבה את הנורה של השמן, הוא ממלא שמן.

ושמן על ראשך, אל יחסר. אלו תפילין שבראש.

אם אתה לא מניח תפילין, אז ודאי שיהיו לך בעיות.

אם אתה לא מתעטף בטלית, יהיו לך בעיות.

אם אתה לא מתפלל, יהיו לך בעיות.

אם אתה לא שומר שבת, תצפה לבעיות.

מה חשבת? על מה מקבלים בעיות? על מצוות?

עכשיו אני נוגע אליך, למרות שאתה היית שני והיא הראשונה.

אתה אומר שיש לכם חולה,

וככל שאתם מתחזקים, הנה היית יותר חולה.

זאת אומרת,

אם הייתם מפסיקים היא היתה בריאה?

לא, היא לא היתה בריאה,

כי היא היתה חולה עוד לפני שהתחזקתם.

אלה לא עושים כלום, נכון.

תן לו מיקרופון.

יש כאלה שלא עושים כלום והוא הולך להם חלק, הוא צודק.

יש אנשים, אני עוד לא סיימתי אתך, תישארי רגע.

יש אנשים שלא עושים כלום והוא הולך להם חלק, אתה צודק.

רשעים גמורים,

כתוב שהוא הולך,

הולך להם חלק.

למה?

איש בער לא ידע, אוכסי לא יבין את זאת. איך זה בפרוח הרשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי האבים?

להישמדם עד עד. אז בינתיים הולך להם חלק,

ובסוף השם מחליק אותם מפה.

אז מה, הם מוחלקים מפה עם הרבה כסף, עם כבוד, עם מעמד,

אבל הם מתים בלי כלום ובלי שמדם עד עד. עכשיו הם באים עם החבילות של עבירות,

ועכשיו מטפלים בהם. הבנת?

לסדאם חוסיין הלך חלק.

חלק הלך.

הוא גם הלך חלקלק.

עשו לו דנדלה ככה, דרנק, דרנק, דרנק.

קודם הוא החזיק רובב, ירה פה, פה, פה, ועשה ככה, ועשה פה, וצחק על אמריקה.

עד שדנדלה לו.

חלק הוא הלך, חלק.

לא כל מה שאתה רואה שמצליחים זה סימן לטוב, בדיוק הפוך.

אתה יודע, יש פרה, פרה, הוציאו אותה

מהדיר.

לקחו אותה והעלו אותה על משאית.

אז היא אומרת לחברות שלה, ראיתם? לקחים אותי לטיוד.

מבסוטית.

אותם השאירו שם, היא הולכת לטיוד.

למשחטה, טיוד.

אז מה?

אתה חושב שמי שיוצא לטיול ומטייל, אז מה?

לאן הוא הולך?

ואם מאכילים את הפרה יותר,

סימן שמקדימים אותה לשחיטה.

אם אחד יותר מדי, ממלאים אותו, מתעשר, והולך לו, הולך לו, הולך לו,

זה סימן, חביבי, לא טוב.

לא טוב.

לכן, רשעים גמורים, משלמים להם את מלוא השכר על מעט המצוות פה,

סוגרים חשבון, והכול נשאר לשם.

אבל אלה שהם צדיקים,

אז עושים להם בדיוק הפוך.

את כל הייסורים נותנים להם פה למרק ולנקות,

שאם הם יצאו מפה, ישר לגרעי עדן.

לא עוברים את המן דרך הגיהנום, ישר לגרעי עדן.

אז תבין, מי שהתלכלך טיפה,

גם אם יש לך חליפה חדשה,

יש עליה כתם קטן,

אז עושים ניקוי יבש.

חייבים לנקות, לא יפה, זה בולט.

אם אחד עם מכנסיים, מלאים גריז,

יש לו עוד כתם, אה, מי רואה?

אפשר לקבל כמה פירורים על חשבון העולם הבא,

בעולם הזה?

תראה, יש אפשרות כזאת,

אבל מפסידים בגדול.

טוב, מי שלא חמדן מוכן לוותר קצת. לא,

מי שלא מאמין בעולם הבא מוכן לוותר, כי לא צריך לקחת משם. אפשר לייצר פה מספיק זכויות

בשביל לבטל גזירות. לא צריך לקחת מהחשבון של שם.

למה צריך לקחת משם אם פה אפשר לייצר כל רגע?

כל רגע אתה יכול לייצר מצוות.

כל רגע.

אז למה צריך? חוץ משקל וחצי אפשר מצוות גם בלי שקל וחצי.

שקל וחצי זה לא כל כך קל. יש כאלה שלא הצליחו הערב לתת שקל וחצי.

מתי צריך להגיד, זהו,

להרים ידיים ולהשלים עם המצב? לא משלימים עם שום מצב. נתתי לך מעשה ששמעתי אתמול,

שהוא רק אמר בשר וחלב, אבא שלו חי עוד עשר שנים.

בשר וחלב.

תאר לך אם שומרים שבת,

אם מקבלים מצוות, טהרה, קדושה,

צניעות. מה אתה יודע כמה שכר יש בזה?

אתה יודע כמה אנשים, השם זיכה אותי להגיד להם לקבל מצוות,

והם זכו ונתרפאו ממחלות שאין, אין שום סיכוי.

אני רוצה גם.

אני מוכן?

תגיד לי עכשיו אם אתה מוכן לעשות גם מה שאני אומר.

בלי ספק.

בלי ספק.

אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום תורה בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף לרפואת אחותך?

עוד פעם?

שעתיים כל יום ללמוד תורה במשך שלושה חודשים,

בתענית דיבור. זאת אומרת,

אתה יושב, לומד, או גמרה, או מדרש, או הלכות, או פרשת השבוע, חוץ מתהילים.

אתה לומד שעתיים כל יום,

ואתה במשך שלושה חודשים רצוף, בלי הפסקה,

לומד את זה לרפואתה.

כן. מוכן?

אם אפשר לפרוס את זה על יותר, זה יותר, מה זה יותר? אתה רוצה שנה?

לא,

תקופה יותר ארוכה.

מה פירוש ולהוריד בשעות?

או להוסיף? כלומר, יום כן, יום לא.

לא. אתה רוצה שתהיה בריאה קבוע, רצוף, לא בדילוגים.

לא יום כן, יום לא.

אנחנו רוצים שהפימפום יעלה ויעלה כמו להבה.

אתה יודע, אם הפרימוס היו עושים ככה, ככה, ככה, ככה, והלהבה עולה,

שלושה חודשים רצוף, בלי הפסקה,

זו המעלה הגדולה שאתה נושעו רבים.

תענית דיבור בשעת הלימוד. בשעת הלימוד רק, בשעתיים. אין טלפון,

אין פלאפון, אין שלום, מה נשמע, לא עונה לאף אחד. רק תורה.

אתה עם אינפוזיה מחובר לקדוש-ברוך-הוא שעתיים.

כן. מוכן? כן. יופי. מה השם של הבן?

השם של הבן זה נסים בן ניצה.

הבן. הבן. נסים בן ניצה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל, אמן. אמן. אמן. בזכות התורה הקדושה.

אמן.

עוד משהו קטן אתה מוכן בשבילו? כן. קטן. בטח. ציצית.

בקיץ זה קצת קשה.

זה מכותנה, סופג זיעה.

יש לי ציצית, אבל בקיץ זה קצת קשה לי, אני מזיע.

אין דבר. הכנעה קצת לפני השם וקבלת המצווה שכפץ זה.

בסדר?

ברוך תהיה. זה אני אוהב. הכנעה.

על זה זוכים.

כך.

שים עליך שתהיה כמו מלאך בלבן.

מגיעה לו מוזיקה.

רגע.

מי שרוצה ללמוד חברותות יכול ללמוד עם מרדכי חזיזה, שנמצא פה הערב. אם תרצה ללמוד את השעתיים עם מישהו, איפה מוטי?

מוטי פה. הנה, תקום, תקום, תקום, תקום. הנה מוטי, הנה מוטי. אחר כך, כן.

אז רגע, רגע, רגע. רק שנייה, שנייה, שנייה.

לרפואת הבן שלך תראה מה אני עושה עוד, ולרפואת כל החולים פה שרוצים לבקש בעבורם ברכות.

שימו לב מה שאני עושה עכשיו.

מי שיקבל ציצית עליו עכשיו יהיה לרפואת כל החולים.

מלך, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, ר

כי אם לטפוקו, כי אם כפי ים כמתייצור,

כי עי כל ה' שמה ובי אוי,

השם מלכיאזו את מלכ המלכ.

כי מידעתו, כי ראכנו ביבו,

וכפתו יצירו. כי אם כל ה' שמה ובי אוי,

השם מלכי יסור מלך,

והמלך מלך מלך,

השם מלכי יסור במלך,

מלך מלך מלך, מה חוזר בפלשון?

מלך מלך מלך, כפר גזרון מלך, מלך מלך, מה חוזר בפלשון?

מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מ

תודה רבה.

שמואל בן יצחק, מזכה לכל טוב.

חסן עמרם בן זוהרה, עמרם ברדה בצלם, לעילוי נשמתה.

ציונה בצעיד, הצלחה.

רפואת קמונה בת לואיז, יהודה בן קמונה.

יעזוב את הגויה ויעלה ארצה ויחזור לתשובה. ניתן בת קמונה בריאות ושידוך בקרוב.

תפואה שלמה לבתכן, בת חגית נגר, נסים בן שלמה, חיון ואברהם בן ג'מין התמם, ונחמה בצרה עמר,

ורפואה לכל חולי עמו ישראל.

מה השם של האימא של שני הבנים?

גיטיבאט.

גיטיבאט?

אקדס?

אקטה?

גיטיבאט אקטה.

אותיות, אותיות.

לא שומע כלום.

גידי בת-אכתר,

השם יזכה אותך לנחמה, לישועה, לבריאות, לפרנסה,

ותזכי שיתמלאו כל משאלות לבך, את ובועלך, וכל הנלווים אלייך. אמן.

זימון רגעים,

בריאות והצלחה, מציאת עבודה טובה. חזרה לסיוון בן-שארא, בריאות והצלחה לשרה אשרף בת-שושנה וליסן מיניסטר.

עטרה בתור הרפואה שלמה, דניאל בן-אורה.

בריאות והצלחה.

השם מברך את כל הקהל הקדוש הזה, בריאות, הצלחה, ישועה, פרנסה טובה, כתיבה וחתימה טובה, זרע חי וקיים, זיווגים הגונים,

ולהתראות עם גואל צדק מהרה. אמן.