ירושלים - מדוע הכה ה' בארץ מצרים ולא על ידי מלאך?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לבריאות, ברכה והצלחה לאליעזר בן פנינה,

ושיזכה שכל משאלות ליבו יתקיימו לטובה.

לעילוי נשמת סיגלית בת מרים, מנוחתה עדן,

ושכל עם ישראל יחזרו בתשובה שלמה מהרה.

ולעילוי נשמת הורי וחמים, מנוחתם עדן.

בפרשות השבוע אנחנו לומדים יסוד גדול.

כתוב בפסוק, ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה,

והכיתי חול בכור בארץ מצרים.

אני ולא מלאך, אני ולא שרף,

אני ולא שליח,

אני הוא ולא אחר.

המהר״ל מפראג מבאר,

דע כי המלאך

בגימטרייה הוא מלאכי.

ככתוב, הנה מלאכי ילך לפניך.

וכתוב, כי אם מיכאל סרכם.

זאת אומרת, אני ולא מלאך, הכוונה למיכאל המלאך.

אני ולא שרף,

שרף זה גבריאל.

ואלו שני המלאכים,

מיכאל של מים

וגבריאל של אש.

ועליהם נאמר,

עושה שלום במרומיו,

שיעמיד מיכאל ממים

וגבריאל מאש,

ואין האחד מזיק את חברו.

מים ואש הם שני הפכים בפעולתן.

יש פעולות בעולם

נמשכות ממידת המים,

ויש פעולות בעולם נמשכות ממידת האש.

אבל לא תמצא כוח כולל

חוץ מהקדוש ברוך הוא.

כי כל המלאכים,

זה ממונה על זה וזה ממונה על זה.

אבל השם יתברך הוא על הכל

זאת אומרת, כוח שכולל את כל הכוחות כולם, כמו שאנחנו אומרים,

תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

זה רק השם.

אין מלאך

שיכול לעשות שתי שליחויות.

אין מלאך שכולל כמה כוחות או פעולות.

הקדוש ברוך הוא, כוח כל הכוחות,

והוא מושל בכל.

ולכן כתוב, ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים, אני אדוני.

אף אחד לא יכול לעשות שפטים באלוהי מצרים ובמצרים,

רק אני אדוני,

שם השם שמהווה את כל העולמות כולם.

המצרים עבדו לכוחות ומזלות

וטעו לומר שאין חס ושלום כוח לאלוקי ישראל

בכל הכוחות.

אולי הוא חזק ביבשה,

אולי בים,

אולי במים,

אולי באש, אבל לא בכל.

כמו שטיטוס אמר,

אני מוכן להילחם איתך ביבשה. בים אני יודע שאתה חזק כבית המבול לעולם,

אבל בוא נראה אותך ביבשה.

נו, תמבה.

אבל גם המצרים חשבו שאין לו את כל הכוחות כולם, ולכן

הוא שפט אותם בכל הכוחות כולם, שירגישו את נחת זרועו בכל הכוחות כולם.

לכן האדון האחד המושל בכול,

חילקה אותם בעשר מכות

והקיף בהם את כל הכוחות,

ובזה גילה שכוחו בכל ואין אתר פנוי ממנו.

בעליונים ובתחתונים,

ביבשה ובים,

באוויר

ובחללו של עולם,

בצמחים

ובבעלי חיים,

בכל אלה הוא נתן מכות, עשר המכות,

מהתאומות התחילו עד שמי השמיים.

כולל המכה האחרונה, השגחה

לדעת מי נולד בכור ומי לא.

על ידי זה פרסם האלוקים את אדנותו בעולם.

זוהי הסיבה שהוא לא עשה שפטים באלוהי מצרים על ידי מלאך.

כי מלאכים הם כוחות פרטיים.

מיכאל הוא מלאך של מים.

הכוונה מלאך של רחמים.

גבריאל, הוא שרף.

הוא, מידת הדין, אש.

אבל הם כוחות פרטיים.

אי אפשר להם להתהפך לכוחות שונים.

אין להם שלמות במידות וכוחות.

לכן הם לא הולמים לשליחות כזו שהיא במצרים,

שצריכים להכיל כוח כללי.

איך תוכיח למצרים שאלוקים יש לו את כל הכוחות כולם? אם תשלח מלאך, הוא יכול לבצע רק פעולה אחת.

כלפי המצרים היו צריכים להתנהג במידת הדין.

אבל באותה שעה,

כלפי ישראל היו צריכים

מידת רחמים

כדי לפסוח מעל בתיהם.

אז זאת אומרת, אי אפשר על ידי מלאך.

מלאך לא יכול לעשות שתי שליחויות הפוכות

בעת ובעונה אחת.

שתיים זהות הוא יכול.

לברך, לרפא,

זה אותו דבר.

אבל הפוכות, להרוג ולהחיות,

להציל ולהשמיד,

מלאך אחד אין כזה.

אז לכן,

היה צריך שהקדוש ברוך הוא, דווקא הוא,

יעשה את הפעולות עצמן.

דבר נוסף, למלאך אין נשמה,

והוא אינו מכיר מה נעשה בתהום נפשו של אדם.

ובמצרים היו בני ישראל משוקעים במ״ט שערי טומאה.

עד שטעו המלאכים וקטרגו,

הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה.

הם לא שונים מהמצרים ואין להם שום זכות של הצלה.

למה הם אמרו את זה, המלאכים? כי הם לא יכולים להבחין.

אין להם נשמה.

הם לא יכולים לחדור לתוך-תוכיותו של אדם.

ועל כן נאמר,

כיוון שניתנה רשות למשחית,

אינו מבחין בין צדיק לרשע,

כי אין לו כלים למלאך לצלול לתחתית נשמת האדם

ולהוציא מתחת נפשו של האדם זיק

שניתן להלהיב אותו להתעוררות גדולה עד חזרה בתשובה.

מלאך לא יכול לעשות את זה.

הוא לא מזהה את זה אפילו.

מבחוץ נדמה לו שכבר האדם הזה אבד וכלה ואין לו תקומה ואין לו תקווה.

ולכן לפי דעתו עונשו כפי ראות עיניו השחתה.

ולכן אין מלאך עושה שתי שליחויות,

כי הוא מחונן ונוצר רק בכוח פרטי או דין

או רחמים.

אבל הוא לא כולל בתכונתו את מידת הכול ואת מידת ההיפוך,

כי הוא נוצר רק לתפקיד אחד.

השליחות שלו היא להשתמש רק בכוח המידה האחת שיש בו.

הוא יכול לעשות שתי שליחויות,

אבל אם הן דומות באופיין,

כמו המלאך רפאל שריפא את אברהם

והלך להציל את לוט.

למה? שתי, מידת הרחמים.

אז באותה מידה הוא יכול לעשות שתי פעולות,

אבל לא מנוגדות.

אבל שליחות שדורשת שני כוחות,

גם מידת הרחמים וגם מידת הדין,

גם להרוג את המצרים וגם להציל את היהודים,

אין בכוחם של מלאכים לבצע,

כי אין בהם מידת בכול.

מידת בכול היא רק כוח אלוקי שמושל בכל העולמות העליונים והתחתונים,

ההופך את מידותיו

ממידת רחמים למידת רחמים.

וממידת הדין

וממידת הדין למידת הרחמים.

כמו שאנחנו אומרים בראש השנה ויום הכיפורים,

שהצדיקים יודעים להעביר את הקדוש ברוך הוא מכיסא דין לכיסא רחמים.

הרשעים יודעים לעשות הפוך.

אבל יש מצב ההיפוך

אצל מי שכלול בכל הכוחות כולם.

מלאכים, אין להם את זה.

לכן, הקדוש ברוך הוא, שהיה צריך

רחמים לישראל ודין למצרים,

והוא יכול לסקור את כולם בבת אחת,

על כן כתוב, ופסחתי עליכם

ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים.

ופסחתי

עליכם אני חס,

ואין אני חס על המצרים.

המדרש אומר, אמר הקדוש ברוך הוא,

דו פרצופין אני עושה.

אור לישראל וחושך לאומות העולם.

מפה לוקחים את המושג, אתה דו פרצופי.

מה הפירוש?

פעם ככה ופעם ככה.

לאו ככה ולזה ככה.

והקדוש ברוך הוא אמר במפורש,

אני עושה דו פרצופין,

אני עושה אור

לישראל בכל מושבותם,

ואני עושה חושך למצרים.

בנוהג שבעולם,

אדם שמדליק את האור,

הנה הדליקו פה את האור,

יכול לומר אדם,

פלוני, שהוא אוהב אותי,

ישתמש לאור הנר.

השונא שלי לא השתמש לאור הנר.

אי אפשר לעשות כזה דבר. כולם משתמשים באור. אם נדלק האור,

אור לכולם.

אם החשיכו, חושך לכולם.

אבל הקדוש ברוך הוא לא כך.

מעיר לישראל,

במקום שחושך למצרים,

זאת אומרת,

יהודי נכנס בתוך החושך,

מלבה אותו אור.

מצרי נכנס לתוך האור, מלווה אותו חושך.

איך אפשר לעשות כזה דבר?

רק הקדוש ברוך הוא יכול.

ואנחנו אומרים בישעיה זה עוד מעט נראה בעיניים.

כי הנה החושך יכסה ארץ

וערפל לאומים,

ועלייך יזרח אדוני וכבודו עלייך ייראה.

זה כוח רק של הקדוש ברוך הוא שיכול לעשות כן.

והאדם,

האדם צריך להיות דומה לקדוש ברוך הוא בדרכיו ובמידותיו.

זה העלי ואנווהו ואנווהו

ואני הוא.

אנחנו צריכים להתדמות לבורא יתברך.

תשמעו את הדרשה מאתמול ברחובות,

הרחבנו שם מאוד בנושא הזה.

כוח הבחירה ניתן לעם ישראל

והוא מהטובות

שהטיב הקדוש ברוך הוא עם עמו,

ועם ישראל הוא למעלה מהכוחות והמזלות.

כל האומות

הן תחת ממשלת הכוחות ומערכת השמיים.

כוח פרטי משפיע עליהם

ואין בהם כוח כללי.

עושר הבחירה העליונה משולל מהם,

אבל בני ישראל מאושרים,

שהם נתונים רק תחת השגחתו הפרטית

של הקדוש ברוך הוא,

ומחוננים בכוח הבחירה,

ואנחנו היחידים שדומים לבורא במידת בכול.

לכן עם ישראל תמיד נקראו כלה, בואי כלה, בואי כלה.

עם ישראל נקראו כלה.

למה כלה?

משום שאנחנו כלולים מן הכול.

אליהו הנביא היה מזרע אהרון הכהן.

רצוף,

חסד ואמת.

אוהב שלום

ורודף שלום,

ותורת אמת

הייתה בפיהו.

על אהרון נאמר, אש ומים,

דין ורחמים נשקו בקרב ליבו.

אז רואים ששני כוחות היו בו באהרון הכהן.

גם רחמים

וגם דין.

ואליהו,

שמשתמש בכוח מידת הדין של אש,

ובקנאות שקינא לשם השם,

הוא גם זכה לחיות נפשות של ישראל במידת הרחמים.

אליהו הנביא ריכז בתוכו דין ורחמים,

אש ומים.

לכן,

הקדוש ברוך הוא ישלח אותו עוד מעט

להשיב לב אבות על בנים

ולב בנים על אבותם.

הוא-הוא הנביא הקנאי, שאמר, קנו קינאתי לשם.

הוא שמנע שלוש שנים

שירד גשם.

עד שמתו בעלי חיים בכמויות ואחיו רדף אחריו למצוא אותו,

להציל את המצב.

מאז הוא עלה להר הכרמל והוכיח לכולם,

השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.

אבל הוא-הוא

יישלח

להשיב לב אבות על בנים ולב בנים

על אבותם. זה לא יכול לעשות בן אדם שהוא קנאי.

זה צריך להיות רחמן, שאין כדוגמתו.

והוא יבוא להשוות את המחלוקות

ולעשות שלום בישראל.

ועליו נאמר,

הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא,

לפני בוא יום אדוני הגדול והנורא.

כי אליהו ראוי לשליחות הזו. מדוע?

כי הוא מרכז בתוכו את מידת בכל,

שהיא ממידותיו

של הקדוש ברוך הוא.

משה רבנו גם הייתה לו מידת בכל.

אברהם אבינו גם הייתה לו מידת בכל.

משה רבנו קמה התפלל על ישראל והציל אותם.

אבל במכר ועיד כבר אמר להם, אני כבר לא יכול.

משה רבנו אמר להם, ממרים אתם.

אמר דברים קשים,

בוטים.

צריך את שתי המידות,

דין ורחמים, צריך להיות כלול בכל.

השם ברך את אברהם בכל.

אברהם אבינו היה מידת החסד.

אבל הוא הוא שגירש את הבן שלו, ישמעאל,

מהבית.

אבל גירש אותו מדין גירוש

עם חמת מים

ופת לחם.

גירוש פירושו שהוא מוות למדבר.

כמה יחזיקו המים?

אם לא היה נמצא שם באר,

היו מתים, הוא והגר.

כי השם אמר,

שמע בקולה.

מה ביקשה שרה ממנו? גרש האמה הזאת ואת בנה.

אז היא אמרה לו, גרש.

אז זה מדין גירוש, לא שילוח.

כשמשלחים מישהו, מלווים אותו, נותנים לו כסף, נותנים לו זה.

גירוש.

איך יכול להיות?

ויהיה אהב אברהם את ישמעאל. איך יכול להתהפך ככה?

צריך שיהיה כלול

גם דין וגם רחמים.

איך הוא יכול לעקוד את יצחק?

זה אבא רחמן.

צריך להיות כלול מידת הדין ומידת הרחמים.

הקדוש ברוך הוא כלול במידות אלה, לכן הוא טיפל במצרים.

שום מלאך לא יכול לעשות יותר משליחות אחת לפי אופיו.

אבל אנחנו, עם ישראל, הנבחרים גדולים מן המלאכים,

ואנחנו כלולים במידת בכול,

ולכן אנו נקראים כלה.

התורה מודיעה

כי ביציאת מצרים

לא היה לטבע חלק בהשתתפות,

והכול היה שם בהשגחה ניסית.

כולם ראו את אצבע אלוקים, אפילו המצרים אמרו אצבע אלוקים.

בכל האותות של יציאת מצרים מקריעת ים סוף

לא היה כאן צורך להאמין

מפי השמועה.

שמענו שהיה כך וכך, כמו שאמרה רחב.

שמענו את אשר הוביש השם את מי ים סוף.

שמענו. זה הספיק לה. שמענו זה הספיק לה.

אבל אנחנו לא שמענו.

עינינו ראו ולא זר.

אוזנינו שמעו ולא אחר.

לא היה צריך להאמין מפי השמועה.

כולם ראו באספקלריה מהירה שרק הבורא...

ברח לבדו מסבב הניסים

בלי עזר וסיוע, חס ושלום.

וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא.

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

כשם שביציאת מצרים ראית בעצמך שאני לבד עשיתי כל הניסים,

בלי כל עזרה מצד הטבע, הפוך.

שיניתי את הטבע.

ממתי ים

חולק את מימיו לשנים עשר גזרים לפי שבטי ישראל שיעברו בו?

ממתי ים עושה כיפה?

הרי כל היציאה הייתה, הם נכנסו פה ויצאו כאן.

אז היה 12 כיפות, אחת על גבי השנייה, עם מחיצות

ועם תקרה כמו הפריון,

וכל שבט עובר ויוצא בצד השני.

העיקר זה להכניס את המצרים לבפנים

ולהטביע אותם.

זה על פי טבע?

זה ניסים גלויים, ראיתם בעיניים.

ואמרו חכמים,

ראתה שפחה על הים,

מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.

אתמול הסברנו את זה ברחבה גדולה.

והם ראו ראייה חושית.

לא כמו במצרים, ויאמן העם.

פה הם ראו בחוש.

למה?

שכך יהיה מושרש תמיד בלב של ישראל העיקר הזה,

שאני השם פועל בבריאה לבד,

בלי כל עזרה מצד הטבע,

כמו שהיה בעת אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

לכן כמעט בכל המצוות

הם זכר ליציאת מצרים.

זה היסוד המוצק

של האמונה של עם ישראל באלוקי ישראל.

עם ישראל זכו לראות בריאת העולם מחדש ביציאת מצרים.

בבריאת העולם בהתחלה לא היה אדם הראשון.

הוא בא לעולם מוכן,

אבל הוא ראה שהוא הבריאה היחידה בעולם.

אחר כך הוא ברא ממנו את האישה.

והם היו רק שניים בעולם.

ואחר כך הם הביאו ילדים.

אז ברור לו שהוא לא ברא את עצמו וברור לו שהוא נברא על ידי הבורא.

אבל כמה היו עדים?

הוא ואשתו.

אבל ביציאת מצרים מיליונים היו עדים.

לא רק ישראלים,

גם המצרים באומות העולם.

כי השם שינה את הטבע לגמרי.

הוא הפך את כל הכללים של הטבע לחלוטין.

מים הופכים לדם,

לא צבע.

בטבעה של דגה, מתים.

דם סמיך,

לא צבע.

המצרים עשו צבע.

דם, ממית.

כנים בכמויות אדירות.

הרבה.

מכלה את הכול.

ברד יורד.

אבטיחים של קרח

עם אש בתוך האבטיח הזה של הקרח ונופלים בארץ מצרים.

הקדוש ברוך הוא שמר עוד קצת לזמן יהושע במלחמתו נגד האמורי

והשאיר עוד קצת

בשביל

עם ישראל במלחמת גוג ומגוג

שהוא ישליך מן השמיים אבני אל גביש.

למה זה? תשמעו שיעור בוקר.

הקדוש ברוך הוא עשה את כל זה מהדמעות

ומהדם

ומחום הלב

של הצרות והבכי של עם ישראל.

נוצרו

אבני הברד הגדולים

עם האש.

חביבים הם כל כך הדמעות

בכאב של היהודים שהוא שומר איתם ודווקא איתם הוא יפוצץ בגוג ומגוג את האויבים.

מכל מקום,

עם ישראל, מיליונים ראו את שינוי הטבע לחלוטין.

בריאה מחדש.

ואם ידמה לאדם לפעמים שהטבע הוא גם מסייע בהשתלשלות העולם והבריאה,

צריך לדעת שאין הדבר כן כלל.

זה לא התפתחות כמו הטיפשים שאומרים שהכל התפתח מפיצוץ, מקשקושים וכולי.

אלא רק הקדוש ברוך הוא לבדו מנהיג ומסובב את גלגל הבריאה

כולה.

רק לעין הגשמית נראה כאילו הטבע מסייע מצידו להתפתחות הבריאה,

אבל זו טעות גדולה.

הטבע הוא כמו שפופרת

שעל ידה מתגלה רוממות הבורא יתברך.

לכן עשה הקדוש ברוך הוא את העולם באופן כזה,

שיהיה טבע שזה נס נסתר,

ושיהיה נס גלוי.

למה עשה את זה כך השם?

כדי שיהיה בחירה.

בזה יראו את גדלות הבורא מתוך פלאי הבריאה והיצירה.

כשהטבע עצמו לא פועל מאומה,

הוא לא מסייע כלום לקיום החיוני של היקום.

זה נעשה בשביל הבחירה, לרמות את הטועים

שיטעו בכך,

כאילו הטבע פועל משהו,

בליתן שכר טוב לחכמים

שאינם טועים,

וחותרים לקראת האמת.

אבל אם הקדוש ברוך הוא היה מתנהג תמיד

כמו ביציאת מצרים,

בהשגחה ניסית שהיא נגלית לעין כול,

היה מתבטל עניין הבחירה.

לכולם היה ברור שהקדוש ברוך הוא פועל.

הרי אפילו פרעה הרשע שלא רצה לשחרר עם שלם של עבדים בסוף הוכרח ונכנע

ושילח את ישראל.

עשר דקות הספיקו לו בשביל להבין שאין פה עם מי להתעסק.

זה אבוד.

אז אין בחירה.

לכן הקדוש ברוך הוא עשה את העולם באופן כזה שלא תהיה הנהגה ניסית כל הזמן.

רק פעם ב',

לצורך גדול.

הרמב״ן

אומר כך,

מן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה.

זאת אומרת,

כשהאדם רואה ניסים גלויים מתרחשים,

ודאי שמזה הוא יכול להודות גם בניסים נסתרים.

וזה יסוד של כל התורה.

תשמעו מה הוא אומר.

ואין לאדם חלק בתורת משה רבנו

עד שנאמין

בכל דברינו ומקרנו שכולם ניסים.

אין בהם טבע ומנהגו של עולם,

בין ברבים

ובין ביחיד.

אלא איך זה עובד?

אם יעשה המצווה,

יצליחנו שכרו,

ואם יעבור עליהם,

יכריתנו עונשו.

הכל בגזרת עליון.

מה אומר הרמב״ן?

אומר, רבותיי, תדעו לכם, אין שום דבר טבעי.

כל הטבע זה נס נסתר.

מדי פעם יש נסים גלויים, בין יחיד בין לרבים.

אבל תדעו עוד דבר, הוא אומר.

אתם תחשבו כופרים,

אם לא תודו במה שאמרתי, אומר הרמב״ן.

חייבים להאמין שכל מקרה ודבר שעובר עלינו,

הכל זה נסים.

אין טבע ומנהג של עולם.

איך זה עובד?

הוא אומר ככה.

מי שעושה מצוות,

יצליחנו שכרו. זאת אומרת, שכר המצוות, יצליחו.

ואם יעבור עליהם, יעשה עבירות,

יכרית אותו העונש.

והכל זה בגזרת עליון.

אין פה טבע.

התורה אומרת, מי שאוכל חלב ונכרתה הנפש.

מה קשור?

אם אני אוכל

חלילה חלב,

אז צריך למות בקיצור ימים?

למה? מה זה קשור?

הגויים אוכלים חלב,

אין להם בעיה, אין להם איסור. למה הם לא מתים?

אז למה אני...

כי אתה מצווה לא לאכול.

ואם אתה עושה את המצווה,

אז תצליח, יהיה לך שכר.

אם תעבור את העבירה, יכרית אותך העונש.

רואים

שכל המצוות יש בהן שכר ועונש,

ובעצם עם ישראל לא מתנהג על פי טבע.

כי על פי טבע, אם אני אוכל דברים,

והדברים האחרים גם אוכלים אותם,

הם בריאים, חסונים, גבוהים, הכל טוב.

למה שאני אהיה הפוך?

מה ההבדל?

שנינו אוכלים אותה באימה.

זה יחיה וזה ימות? למה?

רואים ש...

תורה מצווה,

הכל תלוי בזה.

אתה עושה מצווה,

יש שכר. אתה עושה עבירה,

יש עונש.

לאפוקי, רשעים.

רשעים יצאו מהכלל.

כיוון שהם יצאו מכלל ישראל,

אז ממילא הקדוש ברוך הוא דן אותם כמו גויים.

מחלל שבת בפרהסיה דינו כעובד כוכבים ומזלות לכל דבריהם, פוסק הרמב״ם,

פרק 30, מלכות שבת.

אז זאת אומרת,

זה הפריש את עצמו מישראל,

ממילא דנים אותו כמו גוי.

אז הוא ייהנה מהעולם הזה כמו גוי,

ואחר כך יתחשבנו איתו למעלה.

על זה נאמר, איש בער לא ידע וכסי לא יבין את זאת,

איך זה בפרוע רשעים כמו עשב ויציצו כל פועל יאמן.

הוא אומר, תירגע, תירגע. להישמדם עד איעד.

הם עתידים להישמד עד איעד.

אבל פה, על מיעוט זכויות שיש להם,

הם משלמים להם שכר. הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שום בירייה.

אפילו נבוכדנצר,

שפסע שלוש-ארבע פסיעות לכבוד השם יתברך,

הוא שילם לו לשלוט בכיפת העולם, הוא ובניו אחריו.

אז זאת אומרת,

הכל הולך עם שכר ועונש.

אין טבע.

והסבא מקלם, זיכרונו לחיי העולם הבא,

אמרת, קושייה מפורסמת,

מדוע מדליקים שמונה ימים נרות חנוכה?

הרי השמן הספיק ליום אחד.

אז יום אחד מה היה?

זה לא נס.

אם השמן היה בשביל יום אחד, אז ביום הראשון לא היה נס.

שבעה ימים אחר כך,

שלא הספיק השמן,

ודלק שבעה ימים, אז תעשה את הנס.

שבעה ימים.

מה פתאום שמונה ימים?

למה שמונה ימים?

אלא אומר הסבא מקלם, כשעשו חכמים זכר לנס,

הם גם רצו להורות לנו שגם הטבע הוא נס.

כי כל יום שהשמן דולק,

זה גם מכוח נס.

זה גם מכוח נס.

והשמן הטבעי עצמו לא השפיע במאומה על השתלשלות הנס.

זה לא שנשאר מהשמן ונהיה נס בגלל השמן.

גם השמן עצמו דולג בנס.

איך אמר רבי חנינא בן דוסא לבת שלו? מי שאמר

לשמן שידלוג,

הוא יאמר לחומץ שידלוג.

מה פירוש?

שמן בדרך טבעית לכאורה דולק, חומץ לא.

אבל הוא אמר לה, הרי מי שאמר הוא יכול להגיד גם לזה.

כי מכוח מה השמן דולק?

מכוח שהשם אמר, וזה רצונו.

כרגע זה רצונו. אם הוא ירצה, זה לא ידלוג.

ואם הוא ירצה שהחומץ ידלוג, אז החומץ ידלוג.

וכך היה.

זאת אומרת,

הכל נס.

אז מה עשו חכמים שקבעו לנו שמונה ימים?

השוו לנו דבר שעיקרו טבע,

שמן,

לדבר שעיקרו נס,

בלי שמן.

וזה נעשה רק על ידי הקדוש ברוך הוא, לומר לך

שאפילו הטבע

הוא על ידי הבורא לבדו,

ואין טבע בעולם בכלל.

הכל נוצר,

מתפתח,

ומקבל חיותו מהקדוש ברוך הוא לבדו.

זה היסוד העיקרי של יציאת מצרים,

להאמין בהשגחה פרטית

של הבורא יתברך,

שהכל נעשה מידו,

או מי שחושב חלילה,

שגם הטבע משתתף

בבריאה ובהנהגה,

הרי הוא עובד עבודה זרה ומאמין בשיתוף.

מה זה שיתוף?

גם בשם, גם בעבודה זרה.

אז מה הכוונה שהאדם לא יעשה שום דבר?

אין הכוונה שהאדם לא יעסוק בשום דבר מהדברים הטבעיים ויישב בחיבוק ידיים.

האדם מצידו,

בהיותו נזר הבריאה,

צריך לעשות את המוטל עליו.

כמו שנאמר,

וברכך אדוני אלוהיך בכל אשר תעשה.

אז צריך לעשות מעשים.

מה צריך לעשות?

צריך לחרוש?

צריך לזרוע?

כל המלאכות הנצרכות.

אתה לא יכול לשבת ולהגיד, לא,

אני לא אעשה כלום וה' יצמיח לי את הכל ויעשה לי הכל. זה עוד מעט.

וימות משיח,

ככה יהיה.

בעצים אנחנו נקבל חליפות, נקבל חלות,

הכל יהיה מוכן.

טבעי, יגדל מוכן, לא צריך בכלל, כמו שהאדם הראשון חי.

הכל מוכן.

אתה לא צריך לעשות 11 מלאכות עד שיהיה לך לחם.

לא.

אבל בינתיים?

בינתיים צריך לעשות מעשים.

לחרוש, לזרוע וכו'.

וזאת למה?

כך גזרה חוכמתו העליונה,

שהכל יעבור דרך השפופרת שקוראים לה טבע.

אבל אדם צריך בשעה שהוא נמצא בטבע,

חורש וזורע ועושה את כל הפעולות, צריך לדעת

שהטבע לא מועיל כלום אפילו במשהו.

הרי בשמיטה

השם מחייב אותנו ושבתה הארץ

בשנה השביעית,

וצריך לשמט אותה.

ומה הוא מבטיח?

שבשנה השישית יהיה לך לשלוש שנים.

ומה אתה עושה? אותה פעולה כמו כל שנה.

אז איך זה בשישית נהיה לשלוש שנים?

אין טבע.

אם אתה עושה את הציווי שלי ואתה מתבטל, מראה שאין טבע,

אני אראה לך שמה שחשבת שטבע נותן

זריעה לשנה,

אני אראה לך שזריעה רגילה נוגע לשלוש שנים.

למה? כי אני אברך את האדמה ואת היבול שלך.

כי שמעת לי.

אם אתה שומע לי, תחול ברכה בכל מעשי ידיך.

אין טבע.

הכל זה בגזירת עליון.

אז צריך לדעת שהטבע לא מועיל כלום.

כי אם הוא מאמין אפילו במשהו,

בשיתוף הטבע עם הבורא, חס ושלום,

הרי הוא מערער את יסודי האמונה.

וזוהי מחשבת פיגול בחמץ שאסור במשהו.

אתם יודעים, ברפואה עושים טסטים על אנשים.

נותנים לחלק

כדורים אמיתיים

שלכאורה הם מרפאים

ונותנים כדורים דומים בדיוק כשהם נקראים כדורי דמה,

שאין בהם כלום, כלום,

כלום, סתם.

ובודקים

כמה נרפאים וכמה לא.

30% עד 35% נרפאים מכדורי הדמה כמו שנרפאים מהכדורים האמיתיים.

אבל מה אני רואה מזה?

אני לא מתפלא

על ה-35% אלא 65% אלה שלקחו כדורים אמיתיים.

לכאורה זה היה מיותר.

אם היו לוקחים כולם דמה, יכול להיות שהתוצאות גם היו אותו דבר.

כמה גדולה רחמנות

על אותם אנשים שרוצים לסמוך רק על כוחם ועוצם ידם,

והם כופרים בעיקרי היהדות,

מחללים שבת,

אוכלים טרפות,

ואינם רוצים להבין שהטבע אינו כוח שפועל ביצירה,

והכול מתנהג בהשגחה ניסית.

ואפילו הטבע עצמו כולו השגחה ואין הבדל בין שום נס לשום טבע.

חכמים נתנו עוד דוגמא אחת.

קשין מזונותיו של אדם

כקריעת ים סוף.

מה ההשוואה בכלל?

קשין מזונותיו של אדם,

אז אנחנו מבינים אדם שהולך

לעבוד.

יוצא לעבודתו עד הערב,

וקשין מזונות.

פעמים שהוא חוזר עם משכורת, פעמים לא, פעמים

מאבד את המשכורת.

קשין מזונותיו, לא קל, לא קל.

כי קריעת ים סוף.

לא הבנתי.

איך משווים בין טבע לבין נס?

מה קשה לקדוש ברוך הוא בקריעת ים סוף?

הוא אמר ויהי,

הוא ציווה ויעמוד.

איזה קושי יש לו.

מה הקושי? הוא ברא עולמות כולם.

קשה לקדוש ברוך הוא לקרוע את הים? מה?

איך משווים?

בגלל שהם שווים.

טבע בנס

זה בדיוק אותו דבר.

וחכמים נותנים דוגמה

והשוויה בין טבע לנס

כאילו זה דבר דומה.

זה לא כאילו, זה בדיוק דומה.

מה פירוש, אחד מהפירושים שאומרים? מה קשה פה ומה קשה פה?

מה קשה פה ומה קשה פה?

למה יש אנשים שמשתכרים בקלות

ויש אנשים שבקושי?

למה יש אנשים שרודפים אחרי הפרנסה ויש אנשים שהפרנסה רודפת אחריהם?

למה זה?

הקדוש ברוך הוא, כולם בנים שלו. לכאורה,

אבא ואמא רוצים להעניק לבנים בשווה.

אבל מה לעשות שיש ילדים שקלקלים את מעשיהם

והם לא ראויים לקבל כמו הצדיקים.

אז קשה בכל אופן להורה למעט מזה ולתת לזה.

קשה.

מה היה קשה בקריעת ים סוף?

אמרנו שזה היה כמו כיפה.

אז השבט הראשון שנכנס

הוא היה צריך ללכת פחות

כי ההיקף שלו קטן.

השבט השני כבר היה צריך להקיף יותר והשלישי עוד יותר והאחרון הכי הרבה.

צריך היה לעשות סיבוב ללכת ברגל הרבה.

אז זה קשה יותר.

יש פה אפליה כביכול בין שבט לשבט.

אז זה קשה.

אז כמו שפה קשה, גם פה קשה.

אבל טבע ונס זה בדיוק אותו דבר.

מה יצא לנו מכל מה שאמרנו?

שהבורא יתברך.

הוא כולל כל הכוחות כולם.

אין שום כוח בעולם זולתו.

זה סוד הייחוד שאנחנו אומרים שמע ישראל השם אלוקינו שם אחד שהוא אל יחיד ומיוחד.

שולט בשבעה רקיעים בארץ

מארבע רוחות השמיים ואין עוד לבדו ואין

זולתו ואין שום כוח בעולם בלתו.

הכל זה רק הוא.

הכל באחדותו יתברך.

ואין אתר פנוי ממנו

והוא נקרא המקום ברוך הוא שהוא מקומו של עולם

ולא העולם מקומו.

אם אדם מבין כל זאת

לכאורה לא צריך להיות שום בעיה בחיים.

כי אם אתה מושגח מהבורא יתברך

ואתה רואה את היכולות שלו ומה הוא עשה עם העם שלנו

ומה השאיר אותנו אחרי אלפי שנים שמנסים לחסל אותנו בכל דור ודור

והקדוש ברוך הוא מלווה אותנו על כל צעד ושעל.

כל מה שצריך זה להושיט לו יד

ולהחזיק אותו, לא לעזוב.

ואז ממילא הקדוש ברוך הוא על צד ימין שלך,

עומד לימין אביון,

צילך על יד ימיניך להושיעך מכל דבר.

רק תלמד לדבר אליו, לפנות אליו,

תזכור שהוא אבא אבל גם מלך.

אל תתפתה לחשוב שאתה יכול להסתדר איתו, זה לא הולך ככה.

צריך לדעת איך מתנהגים עם בורא עולם.

אבל הקדוש ברוך הוא יש בו מידת הדין, מידת הרחמים.

אם תדע להשתמש

במידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא לעורר רחמים,

אז אתה תוכל להרוויח.

כתוב, כל המרחם על הבריות

מרחמין עליהם מן השמיים, לדוגמה.

זאת אומרת, אם אתה יודע להשתמש במידות בדומה לקדוש ברוך הוא,

הוא ימדוד לך מידה כנגד מידה.

מהו רחום? אף אתה רחום. מהו חנון? אף אתה חנון.

מעכשיו, אם אנחנו יודעים את כל הדברים האלה,

ורואים שהקדוש ברוך הוא לא הזניח אותנו ביד מלאכים,

ולא ביד משחיתים,

והוא בעצמו עבר לנגוף את מצרים,

ואת בתינו הציל,

אז במה חפץ הקדוש ברוך הוא?

שאנחנו נחיה ונעשה את רצונו.

באיזה מצב היו ישראל?

עובדי עבודה זרה.

מה עשה בשביל להציל אותם?

אמר, תשמרו שתי מצוות.

שתיים ואני מציל אתכם.

קורבן פסח

בברית מילה.

בדם בריתך שילחתי אסירייך מבור.

בדמייך חיי,

בדמייך חיי.

מסירות נפש.

לחסל את העבודה זרה,

לקחת את האלוהים של מצרים,

לצלוט אותו על המנגל שלם.

לא לשבור בו עצם כלום, שיזהו אותו.

שלא יגידו שזה משהו אחר.

לקחת את השה האלוהים שלהם ולצלוט.

אתם יודעים מה זה עם של עבדים שאתמול רדו בהם ונגסו בהם?

ופתאום הם בחוצפה ובעוז לוקחים את האלוהים של מצרים,

ולא רק זה, ארבעה ימים לפני כן קושרים את זה לקרעי המיטה,

שישמעו שהאלוהים שלהם קשור במיטה,

והמצרים יתרכזו ולא יוכלו לעשות כלום ליהודים.

כי הם פוחדים מהאלוהים שלהם.

ואחר כך לעשות את השה האלוהים, לשרוף אותו?

זה מסירות נפש.

להראות שאתה בוטח בשם יתברך ומאמין בו במאה אחוז.

זה דבר אחד.

אתה יוצא למדבר.

לעשות ברית מילה זה סכנה.

מי שיוצא לדרך ועושה ברית מילה זה סכנה.

ועם ישראל מראה לו,

אנחנו הולכים איתך בדם.

והקדוש ברוך הוא בזכות שתי מצוות.

שתי מצוות.

אחת היא בתודעה,

מבטלים כל עבודה זרה ותרבות מצרים.

שתיים מבגוף חוקקים ברית

בינינו לבין ה'

ויוצאים לדרך.

זה היה מספיק בשביל להציל את עם ישראל.

אנחנו היום עושים הרבה מצוות, הרבה יותר.

ואנחנו דור אחרון, ובדור האחרון

המצוות שלנו, אפילו שהן על הפנים,

ביחס דורות קודמים,

הן נחשבות מאוד מאוד בשמיים.

כי אנחנו בעקבו של משיח.

אנחנו הדור

הכי הכי נמוך מכל הדורות.

כמו שהראש זה המקום הכי חשוב בגוף האדם,

בעקב הכי פחות,

אנחנו נמצאים בעקבו של משיח.

זאת אומרת, בסוף של הסוף,

ואנחנו הדור הכי נחות מכל הדורות.

אם לוקחים

סנס של תה ושמים פעם ראשונה בכוס, הוא יוצא אדום מאוד.

בכוס השנייה פחות,

בעוד כמה כוסות הוא כבר הכל בעיר.

אנחנו תמצית של התמצית של התמצית של התמצית של התמצית.

אם האמוראים אמרו על התנאים,

אם הם מלאכים אנחנו כבני אדם,

ואם הם כבני אדם אנחנו כחמורים,

ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר,

מה אנחנו?

וזה ההפרש של דור.

זאת אומרת, אנחנו על הפנים, ברוך השם.

אבל,

אמר, הוא שאל את הארי הקדוש, אמר לו רבנו,

אם בדורו של רבי שמעון בר יוחאי לא הביאו את המשיח,

אז אנחנו נביא את המשיח.

מה, אנחנו טובים מהם?

אמר לו, דע לך

שהמצוות שאנחנו עושים בדור כזה נחשבות בשמיים יותר מהמצוות שנעשו בדורות הקודמים,

בגלל פחיתותנו.

והוא אומר, ואילו הייתה נשמתך בדורות התנאים, היית אחד מהתנאים הגדולים.

אבל אנחנו נמצאים בדור כזה שהוא על הפנים.

אבל לא להתייאש,

כי מי שזוכה לחטוף בדור כזה, במקום שאין אנשים יהיה איש,

הוא מקבל שכר כנגד כולם.

כי מי שפועל בשעה שאחרים לא פועלים,

מי שעושה ומדקדק במצוות במקום שאחרים מזלזלים,

הוא נוטל שכר כנגד כולם. ואם זה עוד בדור אחרון,

אז פי כמה וכמה וכמה.

אנשים לא יודעים את ערך התורה שהם לומדים.

הגאון מווילנה אומר בריש פאה בירושלמי,

שדבר אחד מן התורה שקול כנגד כל התורה כולה.

שזה אומר שדיבור אחת של תורה,

אתה אומר מילה אחת,

זה שקול כנגד תרי״ג מצוות.

כל מילה שמדברים דברי תורה זה תרי״ג מצוות.

אז מקבלים שכר של תרי״ג מצוות.

עכשיו צריך להבין.

החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

מנה.

כמה אדם אומר בדקה מילים?

ויצא לו 200.

בזוהר כתוב שלא מילה אחת,

תיבה אחת היא שקולה כנגד תרי״ג, אלא אות אחת.

200 מילים, בממוצע כל מילה ארבע אותיות, זה 800. 800 מילים כפול תרי״ג זה חצי מיליון בדקה.

מצוות.

בשעה

זה יוצא 30 מיליון.

30 מיליון.

שעת לימוד.

אם אתה לומד ואתה שמח,

אומר הברטנורה, מצווה גוררת מצווה.

אומר שמי שמקיים מצווה בשמחה מקבל שכר של עוד מצווה.

אז זה 60 מיליון.

ואם אתה בצער, יש לך כאבים, כאב ראש, מחושים,

ואתה בכל אופן לומד,

גדולה אחת בצער ממאה שלא בצער.

אז אתה מקבל פי מאה.

שלוש מיליארד מצוות.

זה ביום חול.

ואם אתה לומד בשבת,

זה פי אלף, אומר הבן איש חי.

פרשת שמות שנה שנייה.

אז פי אלף זה שלושים טריליון מצוות בשעה.

שלושים טריליון בשעה.

זה אם אתה לומד לבד.

אם אתה לומד עם חברותה כפול שתיים, אתה לומד בציבור כפול הציבור.

אם אתה לומד בשעות שאחרים לא לומדים, אתה נוטל שכר כנגד כולם.

וכל זה נאמר אם יש לך צער קטן.

איזה צער?

כמו מי שהכניס את היד להוציא שלוש מטבעות,

מוציא שתיים.

זה נקרא ייסורים שמקבלים עליהם פי מאה.

אז הוא צריך להכניס את היד עוד פעם, להוציא עוד מטבע.

הייסורים האלה נחשבים פי מאה.

כל רמת צער יותר מזה זה עוד פי מאה, עוד פי מאה, עוד פי מאה.

אז כמה אדם יכול לקבל שכר

והוא מפסיד אותו, כי כל רגע משבטך בביתך ולכתך בדרך ושוכבך ובקומך אתה יכול לקבל שכר?

אפילו אם אתה משנן פסוק אחד

וחוזר עליו כל הזמן, בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ.

נכנסתי

לרב קניבסקי

ואמרתי לו, כבוד הרב,

אני ממליץ לאנשים ללמוד

כל יום שבעה דפים, גמרא בגרסה.

כי החפץ חיים אמר

שכשאדם יגיע לעולם האמת,

אז נאמר,

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

מה זה תלמודו בידו? שהוא למד את כל השס.

אם יגיע לשם ותלמודו בידו,

ילמדו אותו את כל השס, אפילו אם הוא לא הבין.

אבל אם הוא למד מסכת אחת,

רק את המסכת הזאת, ילמדו אותו כל הזמן.

מסכתות אחרות, הוא לא ידע מהן מאומה שם.

לא ילמדו אותו.

מה שאין בידך,

לא ילמדו אותך.

אז לכן אומר החפץ חיים,

שילמדו קודם כל את השס בגרסה,

אחר כך יחזרו ללמוד אותו בעיון.

אבל קודם כל,

ללמוד אותו בגרסה. אם תיפטר,

לפחות תגיע לעולם האמת, ילמדו אותך את כל השס, את כל התורה כולה.

מה הרב אומר?

להמליץ או לא?

אמר, זה נכון.

כך כתב החופץ חיים, יש על זה סרטון.

ואמר, שככה יעשו וילמדו.

שלחתי את השאלה

עם הרב שניידר

לרב שטיינמן, זיכרונו לחיי העולם הבא.

ושאלתי את אותה שאלה.

מה הוא אמר?

זה עירגות!

זה עירגות!

אמרתי לו שישאל אם גם אברכים.

אז הוא אמר, אברכים, אחרי שעות הלימוד,

זה עירגות!

פעמיים הוא חזר על כל תשובה.

אחר כך ראיתי שהרב מרדכי שולזינגר,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

לפני ראש השנה, באחת השנים, התחבט

שבוע-שבועיים לפני,

מי שעוד לא הספיק להביא הרבה זכויות ליום הדין.

מה יעשה?

איזה מצוות לעשות עכשיו, מהר-מהר,

תוך שבוע-שבועיים, להביא מצוות?

עלה לרב אליהושב לשאול אותו, ואמר לו, יש לי רעיון.

הרב יגיד לי אם זה נכון.

אומר הגאון מבינה שכל מילה שאדם לומד זה כנגד תרייג מצוות.

ואם זה כנגד תרייג מצוות,

אז פירושו של דבר שאדם לומד,

ואפילו לומד בגרסה,

ככה הוא יספיק הרבה,

אם הוא ילמד בגרסה, אז יהיה לו המון המון זכויות ליום הדין.

האם זה נחשב תלמוד תורה או לא?

אמר לו, כן.

תלמוד תורה.

אפשר לגמור על זה?

לעשות סיום?

אמר לו, כן.

מעבר לזה, יש פוסקים שהבאנו כבר בעבר, רבנו בחייה ואחרים,

שאומרים שזה הנכון,

והגמרא בעצמה אומרת

ליגרס אינש והדר לסבר.

מכל מקום,

רואים מפה שאדם יכול לזכות בזכויות

של ביליונים, ביליונים, ביליונים מצוות. ביליונים.

והאדם מאבד את זמנו לריק.

כשיגיע לעולם האמת, יראו לו כמה חללים,

כמה חללים בחיים שלו יש לו,

שהיה יכול למלא אותם.

רבי,

כשראה את רבי אלעזר בן דורדיה,

שחזר בתשובה,

אמר עליו,

יש קונה עולמו בשעה אחת.

ויש קונה עולמו בשנים הרבה. ובכה, בכה רבי.

למה הוא בכה?

רבי אלעזר בן דורדיה חזר בתשובה מעבירות קשות ביותר,

ומת תוך כדי התשובה.

יצאה בת קול ואמרה,

אשריך רבי אלעזר שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

על זה בחה רבי.

למה הוא בחה?

כי הוא ראה שבשעה קלה,

כשהוא חזר בתשובה,

ונתן ראשו בן ברכה וגאה בבחייה עד שהוא מת,

הוא ראה שאפשר לקנות עולם הבא, ולא רק זה,

עבריין גדול נקרא בשמיים רבי

אחרי שעשה תשובה.

אז הבכה, למה בכה?

כמה שנים יש לאדם?

כמה שעות יש לו בכל יום?

ובן אדם יכול כל כך לזכות בחיי עולם הבא, ועוד חיי עולם הבא, ועוד ועוד ועוד,

והוא מבזבז את זה.

על זה בחה רבי.

שעה אחת תראו כמה היא שווה.

מאפס אפסים.

להגיע למעלה.

מזומן, כשכתוב,

כתוב בספרים, מי שנאמר על המזומן לחיי העולם הבא,

זה בלא דין,

בלא עונש.

ישר מזומן לעולם הבא,

בשעה קלה.

אז מי לא יכול לעשות תשובה?

מי לא יכול לקבל עליו לעשות מה שטוב, מה שיפרנס אותו לחיי העולם הבא?

במקום זה,

אנשים מאמינים בטבע,

והולכים למצוא מזונות ופרנסה בעולם הזה שהם בלאו הכי מזומנים מראש השנה ועד אחרית שנה.

ואת המזונות והפרנסה לעולם הבא,

שזה תלוי רק בך ואין לך סיוע מאף אחד,

זה הם לא עושים.

כמה חבל שבן אדם כבר הגיע לעולם,

החשיב אותו הקדוש ברוך הוא,

הוריד אותו לפה,

עשה אותו בדרגה יותר במלאכים.

את המלאכים ציווה לשמור עליו

והוא מתבטל ולא מכין צידה לדרך

לחיי העולם הבא.

ריש לקיש

בכה

נשאר לו קבא דמוריקה.

חבילה פטרוזיליה נשאר לו.

אז הוא בכה.

למה הוא בכה?

כי הוא השאיר

בעולם הזה

כמות

של פטרוזיליה שזה שווה נגיד

חמישה שקלים.

למה?

למה?

כי בשעה

שהוא עבד

בשביל להשיג את החמישה שקלים,

הוא לא למד.

ועכשיו זה נשאר, והוא לא השתמש בזה.

אם הוא השתמש בזה,

אז זה משמש, שיהיה לו כוחות לעבודת הבורא.

אבל אם הוא לא השתמש,

הזמן הזה שהוא עבד בשביל זה הלך לאיבוד.

אז על זה הוא בכה.

לא על הערך,

אלא ערך הזמן שנאבד.

ממה?

מכל רכוש נשאר לו רק חבילה פטרוזיליה.

אתם שומעים איך הם ידעו להוקיר את הזמן, להעריך את הזמן?

ואנשים מבזבזים, מבלים את הזמן שלהם בהבלים, בשטויות, בשיחות,

שאין בהן שום תועלת.

והתורה מצווה ודיברת בם, ולא בדברים בטלים.

דברים בטלים אסור לדבר בכלל.

גם דברים שהם לא כל כך בטלים. הרמב״ם מונה במשניות חמישה סוגי דיבור.

וגם דיבור שאדם אומר, זה בניין יפה, איזה דברים זה.

הוא אומר, זה גם כן דברים שאדם לא צריך להתייחס אליהם.

אדם הולך בדרך ואומר, מה נאה אילן זה? מתחייב בנפשו.

אתה מפסיק מהמשניות,

מלימוד תורה,

ואומר, מה נאה אילן זה? מתחייב בנפשו.

זאת אומרת, צריך להוקיר את הזמן.

בורא עולם שמר עלינו מכל האומות,

בחר בנו להיות נחלתו,

ואנחנו,

במקום לנצל את הזמן ואת היכולת...

ואת השמירה העליונה מבזבזים את זה.

ואחרי זה יוצאים מן העולם הזה.

וצריכים להסביר לקדוש ברוך הוא, להשיב אמרים אמת לשולחו.

מה יגיד? איפה הלך הזמן? למה הלך?

לא הוקרת? לא ערכת את מה שנתתי לך? אוצר בלום כזה.

אבל בן אדם חושב שיש לו עוד זמן.

חושב שיש לו עוד זמן. איך היצר הרע עובד על האדם?

פשוט.

הוא יודע לפתות את האדם.

משל לאדם שהמלך אמר אם ימצא לי פתרון לדבר מסוים,

מי שימצא את הפתרון אני אתן לו להיכנס לאוצר ובמשך חמש דקות

לקחת כל מה שיוכל.

והיה אדם שזכה ובאמת נתנו לו את החמש דקות.

אבל שר האוצר התנגד.

אמר אדוני המלך אנחנו אוספים את הכסף,

מיסים וארנונה מכל התושבים ויבוא זה וייקח מיליונים בחמש דקות.

ייקח מטילי זהב, ימלא לו שקים וילך לו.

אוצרות כאלה שעבדנו עליהן קשה.

אמר לו אני לא יכול לחזור בי.

אני אמרתי ומלך לא חוזר בו.

אמר שר האוצר אז אני אוכל לעשות איזה טריק כלשהו?

לעכב אותו? למנוע אותו? משהו כזה?

אמר לו כן. לתת לו את האפשרות כן.

לפתות אותו אתה יכול.

ברר מה הוא אוהב.

אמרו לו שהוא אוהב את יניב מרחיק משיח.

אז שמו לו תזמורת והזמינו אותו עם להקה יוונית ועם הכל וזה.

איכשהו רק נכנס ושמע אותו ואמרו אהלן יניב ואהלן.

והתחיל לשמוע ולרקוד ומבסוט. בינתיים עובר הזמן.

בא נזכר יואו!

הולך הזמן.

ניגש. לפתוח. אמרו לו הופ הופ הופ.

חמש דקות עברו.

בבקשה לצאת.

גם בן אדם נמצא בעולם.

הוא נמצא פה. יש לו זמן קצוב.

אומרים לו אתה יכול מלא אוצרות.

כל שעה כבר אמרנו מיליוני מיליוני מצוות בתלמוד תורה כנגד כולם.

אבל הוא חושב יש לו זמן. בינתיים הוא רוצה לשמוע את זה. לראות את זה.

לקפוץ לזה. לדבר עם זה.

פתאום דופקים לו בגב ואומרים הלו.

עולים למעלה.

הגיע הזמן.

והאדם חלפו הימים ואין בידו כלום.

וגם אם יש לו אז יגידו לו אבל בכל אופן אתה ערכת יותר את הנאייס את העיתונים את הדיבורים את הפוליטיקה את כל הדברים האלה מסביב הכל מסביב.

בשעת הלימוד גם דיברת.

והיית גולש לכאן ולכאן ולכאן ומסתובב וזה ומפריע לאו״ם. מפריע לזה.

לא בכוונה. חס ושלום. רק לעניין אותו בזה שאני לא אשכח.

וכולי וכולי וכולי. ובסוף בסוף בסוף אתה תגיע ויגידו לך מה היה חשוב יותר.

אתם יודעים איך משלמים שכר לרשעים?

הרי כתוב היה על מליקה אגרה.

אין בעולם הזה שכר.

למה?

מה ייתנו לך על תפילין?

אם ייתנו לך את כל חללו של עולם, ותהיה מלך כמו נבוכדנצר,

וכל העולם שלך תחתיך למשך עשרות שנים,

לא יכולים לשלם לך על תפילין.

הנחה של תפילין יום אחד. למה?

כי זה מצווה רוחנית שהשכר שלה נעצח.

בעולם הזה אפילו תחיה 70-80 שנה מלך, בסוף יאכלו אותך תולעים.

אז איזה שכר זה?

מה יועיל לך שכר שהיה?

איננו יותר.

אתה זוכר את כל המאכלים שאכלת עד עכשיו?

הם טעימים לך בפה?

כל המנוחה שנחתה זה עדיין בגופך? לא.

כל רגע מתחדש משהו חדש, ומה שעבר, עבר.

אבל שכר שאתה מקבל על מצוות הוא לנצח, הוא לא נאבד.

לא נאבד.

אפילו שיחה קלה נאה,

הקדוש ברוך הוא לא שוכח.

אז זאת אומרת,

אי אפשר לשלם שכר.

אז איך הוא משלם לרשעים?

אלא, הקדוש ברוך הוא משלם לכל אחד לפי מה שהוא העריך את המצוות.

לדוגמה,

אחד, שכנעו אותו, בוא תלמד שיעור. אמר, יאללה, אני בא.

באמצע השיעור הוא אומר לו, אבל אני עכשיו חייב סיגריה. חייב.

אז מה יצא?

שסיגריה יותר חשובה מלימוד תורה.

יופי.

אז עכשיו החשבון יהיה ככה.

כמה שווה לימוד תורה שלמדת?

חפיסות סיגריות.

אז אתה תביא פקטים בזול מחוץ לארץ, או שיביאו לך.

ותהיה מבסוט, יביאו לך מלבורו, יואו, יביאו לך קנט.

איזה כיף, אתה יודע באיזה מחיר, בזיל הזול. לא, זה לא בזיל, זה על חשבון התורה.

התורה שלך שווה קנטים ומלבורו, ונתנו לך את זה בעולם הזה.

כי איך שאתה מעריך את המצוות,

ככה ישלמו לך.

אז גם מי שלמד,

תראו שביטול תורה חביב עליו יותר מקיום התורה,

אז איך יהיה שכרו?

בדיוק כמו הרשע.

כי מחשיבים כל בן אדם,

לפי מה שהוא עריך את התורה.

אדם שעריך תורה והיה טיפש, לא יכול ללמוד. מסכן, לא יכול.

אבל הוא חזר וחזר וחזר וחזר וחזר,

כמו התלמיד של רבי פרדה,

ארבע מאות פעם עד שהוא למד והבין.

שניהם זכו גם לחיי העולם הבא,

וכל הדור זכה לעולם הבא,

ורבי פרדה זכה לעוד ארבע מאות שנה.

זאת אומרת,

כמה שאתה מעריך את התורה,

ככה יעריכו אותך.

רבי פרדה העריך

שללמד תורה ליהודי צריך עד שיבין.

כמה הוא מבין? ארבע מאות? ארבע מאות.

ואם פעם אחת

הוא לא הצליח בארבע מאות, אז עוד ארבע מאות.

כי רק בארבע מאות הוא מבין.

עוד ארבע מאות. על הארבע מאות הזה,

על הארבע מאות הזה הוא קיבל את השכר.

למה כל ארבע מאות קודם הוא לא קיבל שכר?

כי זה חוב גמור ללמד יהודי עד שיבין.

כמה הוא מבין? פעם אחת.

פעמיים.

ארבע מאות פעם. אתה לא עושה טובה.

זה חובה.

חובה ללמד יהודי עד שיבין,

ככה אמר הכספים למשה,

שאתה צריך לערוך להם את זה כמו שולחן, אתה צריך ללמד אותם לשנות ולשלש עד שיבינו.

אבל אחרי שהוא לימד אותו 400 והוא התלמיד בעצמו גרם

ששיח דעתו בגלל מי שנכנס,

עכשיו 400 האלה זה כבר מעבר לחיוב,

כי איהו אפסי דה נפשי

אם אתה לא מקשיב ואתה לא זה, אני לא מחויב לך. אם אתה מקשיב ולא מבין, אני מחויב, אבל אתה לא מקשיב.

ובכל אופן לימד אותו על 400 הזה,

החד פעמי היוצא דופן,

על זה הוא קיבל 400 שנה תוספת,

וחיה עולם הבא לכל הדור שלו.

למה לכל הדור שלו? מה פתאום שהם ירוויחו?

אלא פשוט, אם יש יהודי כזה בעולם, בדור,

ויודעים שאלה מעשיו,

ודאי שהרבה אנשים ילמדו ממנו גם כן להשקיע בתלמידים שלהם וכו' וכו'. ממילא הייתה בחינתו אצל כל האנשים שהיו בדורו,

כמו שהיה בדורו

של רבי יהודה בר אל-עאי,

ששישה היו מתכסים בתלית אחת

והיו עוסקים בתורה מתוך רעב ועוני ואחווה ושלום,

שישה

תחת שמיכה אחת.

זה אשרי דורו של רבי יהודה בר אל-עאי.

החשיבו את הדור הזה בשמיים יותר מדורו של אהרון,

של משה ויהושע ושל חזקיה המלך.

על זה נאמר רבות בנות,

עשו חיל באת עלית על כולנה.

זה דורו של רבי יהודה בר אל-עאי.

למה?

כי הוא היה משפיע גדול שחותמו היה על כל בני הדור,

עד שהיו באים ללמוד

בלי תדעים.

לא כמו היום הישיבות, ישיבות פאר.

וואי וואי וואי. רק דור אחד אחורה,

באירופה, איך למדו, על איזה ספסלים, איפה ישנו, מה אכלו?

אכלו בבתים ימים, לפעמים לא אכלו.

היו נותנים להם לחם

ומים צר,

מסכנים.

הרב שך, זכר צדיק רוחאי, סיפר שהייתה לו חולצה אחת כל ימי המלחמה.

חולצה אחת.

חוץ מכבודכם, נעליים שלו היו קרועות בשלג, בגשם.

הוא היה מלא אותן מעיתונים.

פעם אחת כבר לא יכול היה לסבול.

ידע שיש כתובת של עשיר, הלך, דפק אצלו בדלת, ביקש ממנו אם כבודו יכול לעזור לי רק

לקנות לי נעליים.

כמה יכולות לענות נעליים?

לקנות לי נעליים.

צעק עליו, בטלן, תלך לעבוד.

ולא הסכים בשום אופן.

לימים הרב שך נהיה הרב שך.

והתגלגל,

כשהוא הוציא את הספרים שלו,

ואותו עשיר שמע,

ודפק בדלת אצלו, כמובן שהוא לא יודע שזה אותו ילד שבא אליו,

ואמר לו שהוא מוכן לש...

כסף

על כל ההוצאה של הספרים.

והוא זיהה אותו ואמר לו, לא, אני לא מעוניין.

מי שלא מוכן לתת

כסף לנעליים,

לייחף

שהוא בחור ישיבה, לא יזכה גם בתורה שלו.

מה הפסיד אותו עשיר

בגלל השקפה העקומה שלו

והקמצנות שלו?

אבל הוא רוצה ללכת על דברים בטוחים, על דברים שמקבלים עליהם שכר לעולם בעת, זיכוי רבים.

לא.

אז אם הרב שך החזיר לו מידה כנגד מידה בשמיים, על אחת כמה וכמה, זה מידתו של הקדוש ברוך הוא, מידה כנגד מידה.

איך שאתה מתייחס לתורה, ככה היא תתייחס אליך.

בזוהר הקדוש כתוב

שאדם שלא מבין,

לא מבין, יושב ללמוד תורה ולא מבין.

יש כאלה שקשה להם.

קודם כל הם מקבלים שכר יותר מאלה שמבינים מהר.

וגם יש להם פי מאה.

והם חשובים בעיני השם יותר מאלה שהם משכילים.

אבל אחד שמתייגע, למה הוא דומה, אומר הזוהר הקדוש?

לאדם

שמחזר אחר אישה ורוצה לשאת אותה.

אבל היא לא יוצאת מפתח ביתה.

אז מה הוא עושה? לוקח כלי נגינה

ועומד בחוץ ומתחיל לנגן.

אולי היא תפתח את התריס,

אולי היא תראה אותו, אולי יהיה קשר.

מנגן, מנגן, שום דבר.

מנגן, מנגן, לא מתייאש.

הוא רוצה לשאת את האישה.

אחרי שבוע ימים,

נפתח שלב מציצים משם. הוא ראה את זה,

הביא עוד תופים, הביא תזמורת והתחיל לנגן.

יא חביבי, בלי הפסקה.

אחרי כמה ימים,

עוד שלב נפתח. לאט לאט נפתח עד שראה אותה מלוא קומתה והציעה לה נישואין והסיפור יפה בסופו.

ככה אומרת התורה.

אם אתה מחזר אחריי ואני אראה שאתה לא מפסיק,

כל הזמן מנגן, מנגן.

עומר ראווה, עומר ראווה, ואתה חוזר ומנגן,

ואתה לא מבין.

לא מבין.

ממשיך. מנגן, מנגן, לא מתייאש.

היא תפתח לך פתח קטן,

ופתאום יהיה לך איזה אבונה,

ואחר כך עוד פתח,

ואחר כך עוד פתח, ופתאום תקפוץ,

ואני יודע, והבנתי, וזה, ופתאום תתכוון

לראשונים ואחרונים, והוא, ואז תראה אותה במלוא יופייה, והתורה תאיר פניה אליך,

והקדוש ברוך הוא ממתין רק לראות מי מחזר אחרי התורה.

לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך עד עולם. אם שלוש דורות למדו תורה,

תורה מחזרת אחרי האכסניה שלה.

אתם רדפתם אחריי שלוש דורות,

אני ארדוף אחריכם כל הדורות.

היא מחזירה, התורה מחזירה בדיוק איך שאתה מתנהג אליה.

איך שתעריך אותה, היא תעריך אותך.

לא תעריך אותך, היא תבזה אותך.

זאת אומרת, אדם צריך לזכור, כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.

אחרי כל מה שאמרתי, יהודים יקרים, מה שנותר זה ליישם.

ובפרט אם יש פה בחורי ישיבה, אז ודאי שהם הבינו מה שאני אומר,

וכמובן שהם ידעו את זה גם קודם, אני רק הזכרתי.

אבל מכל מקום,

יראו לכם גם שאני הזכרתי.

זאת אומרת, אם תגידו גם ששכחתם,

אז יראו לכם שהזכרתי.

ואם תגידו שאתם לא זוכרים, יראו לכם שאתם מוסרתיים.

וראו אתכם מוסרתיים,

מקשיבים ומשוחחים,

ובסוף יבוא חשבון.

והגאון מבינה אומר שעושים לכל בן אדם דין וחשבון.

מה זה דין וחשבון?

דין על העבירות

וחשבון על הזמן

שעשית עבירה ויכולת לעשות מצווה,

זה דין וחשבון.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן,

פה שורה ראשונה.

כבוד הרב,

רציתי לשאול מה היו החטאים של ישו,

והאם זה נכון שהוא בברכה של צוער או תחת.

כן.

הוא עבר עבירות קשות.

מתחילה הוא היה סוטה.

מה שמסופר שהוא היה עם רבי יהושע בן פרחיה במצרים בארכסנדריה,

ושם הם היו תקופה

עד שהם נקראו לחזור בחזרה לארץ ישראל.

ואז רצה להיפרד ריבו,

ואמר, מה נאה אכסניה זו?

זאת אומרת, האירוח הזה שאירחו אותנו פה במשך תקופה,

מה נאה אכסניה זו? הכנסת אורחים שהייתה פה. זה הוא התכוון.

ומה אמר לו אותו טיפש?

אמר לו,

אבל עיניה טרוטות.

יש לו עיניים עם פזילה.

הוא דיבר על בעלת הבית.

אמר לו, רשע,

חשדתני בכך

שאני דיברתי כאילו על האכסניה, על הגברת,

שהיא בעלת הבית?

ואז סילק אותו מעל פניו.

סילק אותו מעל פניו, לימים הוא חזר ורצה לחזור בתשובה.

הוא רצה לחזור בתשובה.

ואז הוא נכנס בדיוק כשהוא קורא קריאת שמע,

והוא הסיר את היד

מהקריאת שמע, ואז הוא הבין שכאילו הוא לא רוצה אותו, וכאילו הוא אומר לו, תצא מפה.

כאילו הוא לא רוצה לקבל אותו.

ואז הוא יצא לתרבות רעה לגמרי,

והשם ירחם משם סיפור גדול, עשה כל העבירות שבעולם,

ואנחנו סבלנו מהנצרות

שכמה 200 שנה אחרי שהוא מת.

הוא לא כתב כלום, הוא לא אמר כלום, הוא היה...

ובכל אופן,

בגלל המקרה הזה אנחנו סבלנו סבל גדול ורד.

וזו הייתה פעולה שהיא שגגתית.

זאת אומרת, לא יזומה ולא בכוונה,

אבל ככה את גלגל מן השמיים.

עכשיו הוא נידון שמה במה שאמרת, ואף יותר מזה.

בזה כשעלו אותו באוב,

אז הוא אמר את הדברים האלה.

הוא גם אמר שעם ישראל זה העם הכי חשוב בעולם העליון.

אתה שומע? כן. זה נכון שהוא כאילו, לתמיד שם,

בצוער או תחת, בעולם הבא?

למה לא?

אה, זה דלתמיד?

כן, מה יש?

טוב, ועוד שאלה, זה נכון שכל אסונות הטבע בעולם זה בגלל השכרה זכרה? כל מה? כל מה?

כל אסונות הטבע בעולם זה בגלל משכבה זכרה?

גם, גם, גם.

אבל לא רק.

יש עוד עבירות, בלי עין הרע.

כמו מה?

כמו מה?

כל הטבע המצוות שעוברים עליהן.

גם מי שמעמיד דיין

שהוא לא כשר זה מי שמעמיד אשרה

בבית המקדש.

אפילו דיין.

צריך לעשות מה שהתורה אומרת בדיוק.

חכמים

בעמי ארצות.

כולם חייבים בתורה.

הבנת?

יופי.

כן, תודה רבה. כן, הגברת פה.

תודה רבה.

כבוד הרב, אני באתי,

יש לי אחות בת 34. לפני שלוש שנים בעלה חלה במחלה והשאיר אותה אלמנה עם ארבעה ילדים קצינים.

לפני שנה היא חלתה במחלה והמצב שלה מתדרדר והיום בצהריים היא נמצאת במיטה והגוף שלה מפושט במחלה והיום בצהריים כשישבתי לידה ככה שמעתי את ההרצאה שלך והיא הייתה ישנה

ומתוך שנה היא אמרה לי יפה תלכי אליו

אני לא הבנתי כי כל הזמן נשאנה הסתכלתי אליו ואמרתי לך שרה חיה

למי?

היא אומרת תלכי אל הרב אמנון יצחק.

אמרתי לה את בטוחה ומה שהוא יגיד לך תעשי?

היא אמרה לי כן.

מהר הרצתי טלפונים לדעת איפה אתה נמצא ובאתי לפה ובקש

שתרחם עליה?

תגידי לי משהו, היא דתייה או לא?

היא לקחה וכשהתחילה גם אני לא הייתי כבוד הרב

אני הייתי שומרת שבת ורק שלושה שבועות עם כיסוי ראש וצניעות

לרפואתה לקחתי את זה

שומרת שבת, מאז שהיא חלתה היא שומרת שבת

היא אמרה לי מה שהרב יגיד לי אני אעשה, תלכי אליו. ומה עם בעלה?

בעלה נפטר. נפטר.

באיזה גיל הילדים?

הילדה הגדולה שלה היום חגגה עשר והקטנה בת ארבע וחצי.

הבנתי.

טוב, תגידי לה שהיא צריכה לחזור בתשובה שלמה, פירושו להיות חרדית מאה אחוז.

אוקיי. לא פחות.

היא תצטרך

כשהיא תהיה בריאה

או שהיא תחלים קצת או שהיא תקום ממיטתה.

היא חייבת לקיים את כל המצוות כולן בדקדוק רב.

היא חייבת ללכת בכיסוי ראש. למרות שהיא אלמנה?

כן, אלמנה חייבת, גרושה חייבת. אוקיי. וללכת בצניעות גמורה לגמרי, לגמרי, כולל גרביים, כולל הכול, לגמרי. אפילו כשהיא שוכבת במיטה,

להיות בצניעות גמורה. אפילו בבית חולים,

בצניעות גמורה, קודם כל. להתפלל, היא יודעת בטח.

היא יודעת, היא אמנם היא חלשה, היא במיטה. לא משנה, היא יודעת. היא יודעת.

מה שהיא לא יכולה, תגיד, פסוק ראשון של קריאת שמע,

היא יכולה גם בשכיבה להגיד תפילת שמונה עשרה לאט לאט.

אם היא לא יכולה, היא פתורה.

אבל אם היא יכולה לדבר איתך, אז היא יכולה גם לדבר עם הקדוש ברוך הוא. הרי מה היא מבקשת בתפילה?

ממנו היא מבקשת רפואה שלמה, בריאות והכול.

אוקיי. עכשיו, להקפיד בבית

על כשרות. הכשרות זו בעיה חמורה.

רוב המחלות היום זה בגלל כשרות לקויה, שאוכלים נבלות וטרפות,

תולעים, חרקים ושקצים ורמסים.

אז זו בעיה חמורה ביותר. בית שהוא לא מקפיד על כללי הכשרות ממש,

אז הבית כולו טרף.

אוקיי. אפילו אם מפרידים בין חלב לבשר, זה לא מספיק.

צריך גם שלא ייכנס לבית בשר ועופות,

כי יש בעיות חמורות ביותר,

כמו שפרסמנו בשנים האחרונות.

דבר נוסף,

היא צריכה להתפלל לבורא יתברך מתוך תשובה אמיתית,

ולבקש ממנו צ'אנס,

שייתן לה את הזכות להוכיח לו שהיא נאמנה בהבטחתה,

על דעת שהיא לא תשנה שום דבר ממה שהיא מקבלת.

אוקיי. כי בשמיים רואים

מי יש מקטריגים.

הם כבר הוציאו פסק דין מוות, הם הוציאו כבר,

והם לא רוצים לוותר, כמו הפרקליטות פה.

אבל רק דבר אחד, אם היא חוזרת בתשובה,

פירושו שהיא משנה את זהותה.

זה כבר לא אותה אישה,

זה אישה אחרת.

כמו שאומר הרמב״ם בפסקו,

בהלקו תשובה,

משנה שמו ומשנה מקומו.

אז לא להחליף את השם מראו ואין לשמעון.

משנה שמו זה שמי שרואה אותו כבר לא מכיר אותו, הוא אומר, מי זה? מי אתה?

לא יכול להיות. זה אתה?

איך אתה השתנית?

צריך שאדם ישתנה לגמרי לגמרי.

אז לא רק בחיצוניות, גם בהשקפה אמיתית.

עד היום מרדנו בקדוש ברוך הוא,

התרחקנו, חשבנו שאנחנו בריאים בחסונים,

ולנו זה לא יקרה.

אבל מה לעשות?

שליש מכל הישראלים בארץ לוקה בסרטן.

וזה רק הולך ומתפשט יותר.

אז זאת אומרת,

זה לא בסתם, כבר אמרנו פה היום בשיעור.

עושה את המצוות, יצליחנו שכרו,

עובר את העבירות, יבואנו עונשו.

אתם רוצים שכר, תייצרו זכויות.

זה מה שצריך להגיד לה, ואני אתן לה כיסוי ראש,

שהיא תשים אותו בעזרת השם. וכבוד הרב,

יש לה יום ראשון טיפול.

מכיוון שהיא חלשה,

אנחנו מאוד מפחדים לעשות לה את הטיפול הזה.

טוב, הרופאים החליטו אם היא יכולה לעמוד בגופה בטיפול,

אבל אנחנו נתחיל עם מה שאמרנו.

היא תתקבל על עצמה במאה אחוז והיא תעשה ואנחנו נתפלל, הציבור יענה פה, אמן.

ואם ירצה השם, ברחמיו על כל מעשה.

מה השם שלה ושם האימא?

קוראים לה שרה, הוספנו לה חיה, בת אסתר.

מי הוסיף לה חיה?

יש לי אחות חרדית בירושלים. והיא שאלה מישהו. שאלה רבנים.

אוקיי, שרה חיה. חיה שרה, בת אסתר. חיה שרה, בת אסתר. אסתר.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מאוצר מתנות חינם,

ויעתיק את הגזרה ממנה לאשתו של אסד, נשיא סוריה. אמן.

בעזרת השם שיהיה בשרות טובות.

אמן. שנזכה להביא אותה אליך.

בעזרת השם. בעזרת השם.

כן.

תן לבחור עם הכובע שם.

תעמוד, תעמוד.

כן?

הרב,

יש לי מחלה שנקראת מחלת הטורט.

מה?

אתה יודע מה זה מחלת הטורט?

אני לא שומע אפילו את השם.

מחלת טורט.

טורט?

לא מכיר.

טיקים וכל מיני אסמאת קרובות לפעמים.

כן.

אני רוצה לדעת מה אני אעשה בשביל להתרפות. ממתי זה התחיל?

מגיל ארבע, חמש.

ומאז אתה סובל מזה? כן. וזה מחמיר או קבוע?

בסוף אותו דבר.

ומה אומרים? עד מאה עשרים, מה יהיה?

שזה יישאר ככה? כן. ומה המגבלות שלך?

ADSG ו-DXPD.

זה לא מבין פרסית. תגיד לי, מה המגבלות?

מגבלות בגוף, מה אתה לא יכול לעשות?

אני יכול לעשות הכול.

אז מה מפריע לך? כואב?

לא, זה מציק לי, הטיקים האלה.

איפה הטיקים נעשים?

בפה ו...

בפה ו...

בעיקר בפה.

מה זה טיקים? שהשיניים נסגרות ונפתחות?

כן.

אבל הנה, עכשיו דיברת כמה זמן ולא נעשה שום דבר. יש, יש דברים שאני מצליח... כל כמה זמן יש לך?

לא יודע, אני חושב ש...

לפעמים, כשאנשים מדברים זה נהיה לי יותר.

לא, כשאני קורא לך תכף זה נהיה לי יותר. זאת אומרת, אם אתה לא מדבר זה לא קורה.

כן, אבל... אז אתה ממש כאילו, כמו שהפסוק אומר, אלם תדברון.

כן. זאת אומרת, מה תהיה אומנתו של אדם? יהיה אילם.

אבל זה קשה לי.

כי אני...

אתה יודע אם אתה תזכה להיות בתענית דיבור הרבה שעות ביום, אתה יודע מה הזכות?

מה? אפילו תענית דיבור של שעות.

תענית דיבור של יום אחד יש שאומרים

שזה שקול כמו 35 אלף תעניות צום.

זה לא דבר פשוט.

אבל אני אברך אותך, אבל אתה תתרגל

את זה, ובמקום זה כתוב כל פתתיה בישין

בר מפתתיה דאורייתא.

כל הדיבורים רעים,

חוץ מדיבורי דברי תורה.

אם אתה תלמד תורה,

אז התורה היא יכולה לתקן הכל.

הכל.

ולכל בשרו מרפא.

אז לכן,

תלמד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף, בלי לדלג יום אחד, כולל שבת וחגים.

ובוא נשמע מה קורה איתך אחרי שלושה חודשים.

תודה רבה.

מה שמך ושם האימא?

יצחק בן רחל.

יצחק בן רחל, רפואה שלמה,

ושתוכל לדבר רהוט בעיקר דברי תורה. אמן.

כן, תן פה לבחור, פה, הנה, הוא מתעמוד.

תעמוד, כן.

ערב טוב, כבוד הרב, תודה רבה. ערב טוב. אני שומע על ההרצאות.

אני שומע קבוע של הרב.

רציתי להגיד לרב שקיבלתי על עצמי 40 יום תענייתי אוכל.

אשריך.

רציתי

שהרבי יברך אותי לעסוק בתורה לשמה ולזכות את הרבים.

שמך ושם האימא?

דוד בן נעמה.

דוד בן נעמה תזכה ללמוד תורה בירת שמיים ולזכות את הרבים,

והתורה שלך תהיה לשמה.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, הנה פה, תעמוד.

כן, תן לו.

ראיתי אותך. ראיתי אותך, אני אתן לך תכף.

כן?

זה לא עובד.

עומד, עומד.

שלום, כבוד הרב.

הגמרא כותבת...

תגביר את הכול קצת. הגמרא כותבת שעד גיל 20 הקדוש ברוך הוא ממתין לאדם שהתחתן, ומגיל 20 הוא אומר, תיפחנה בעצמותיו.

זה בחירה?

זה לא בחירה של אדם.

מה לא בחירה? אם אתה עושה כל השתדלות בשביל להשיג אישה,

ומן השמיים לא מסייעים,

אז זה לא בעיה שלך.

אבל אם אתה לא עושה כן, זה בעיה שלך.

יש כאלה שבישיבות אומרים להם שעד גיל 22,

34,

תלוי,

ילמדו תורה,

אז גם אלה פטורים מן הנושא הזה לפי דעת ריבותיהם.

אבל סתם בן אדם שלא מחפש אישה,

ועובר רגיל, הוא קרוב לחטא,

ואז העונש שלו החמור ביותר, ולכן הקדוש ברוך הוא.

יתברכו, הוא אומר את מה שהוא אומר.

הייתי אצל הרב לפני כמה חודשים, חצי שנה אולי יותר,

והרב אמר לי לכמבל שלוש חודשים בתעני דיבור, קיבלתי ואחרי חודשיים וחצי הכרתי מישהי וסגרנו חתונה וזה בוטל.

וזה בוטל.

נו, יותר טוב שזה לפניהם מאשר אחרי,

כי גירושים זה כתם וקשה יותר להשיג אחר כך,

ואם מן השמיים הצילו אותך,

ואולי גם אותה,

כשאתם לא מתאימים,

אז בסדר, לפחות תראו לך מן השמיים שיש שכר לפעולתך.

תתחיל עוד פעם שלושה חודשים,

ובעזרת השם תתפלל שהפעם תימצא הצלע העבודה.

אז שהרב יגזור וזה יהיה. אני לא גוזר כי אני לא חייט,

אבל אני יכול לברך.

מה השם שלך?

יוסף חיים בן צביה. יוסף חיים בן? צביה.

צביה, השם יזכה אותך בעזרת השם בזכות לימוד התורה הקדושה לזיווג הגון הראוי לך מהרע.

אמן. תבור רב. תהיה בריא. עוד דבר,

כשאני יוצא אז אני אומר שאני לא אוכל בשר ועופות,

אז זה יורד.

מה יורד?

השידוכים.

אה, היא רוצה לאכול בשר ועופות? כן, נראה, אמרתי שלא. אז תתחבר לקהילות פז, שם גם לא אוכלות בשר ועופות,

או אוכלות רק מקהילות פז,

ואז יהיה לך יותר ברור.

בסדר. תודה. בהצלחה.

כן,

תן לו שמה ליהודי בסוף,

תרים את היד, תעמוד, כן.

ערב טוב, הרב אמנון יצחק. ערב טוב, ברוך הבא.

ברוך הבא לעיר ירושלים.

בהרצאה, ביום חמישי, ב-11 במאי 2017,

אני דיברתי בהרצאה בבני ברק,

בבית-הכנסת של קהילות פז,

וסיפרתי את קידוש השם

שהיה בזמנו.

אני לא ארחיב פה, מי שרוצה לראות, יכול לראות את ההרצאה הזאת.

ממש בקצרה.

אני מהעיר לוד.

היה איזה רב מפורסם בעיר לוד,

שיצא נגד הרב אמנון יצחק

ודיבר נגד הרב אמנון יצחק, הוא ביזה את הרב אמנון יצחק,

ודיבר בגנאי בדברים מאוד חמורים.

אני וחבר שלי מכינו בו,

הפסקנו להתפלל בבית-הכנסת הזה.

אנחנו נמצאים בעיר לוד, בעיר שהיא לא קלה בכלל.

לצערנו הרב נמצאים שם המחוז הגדול בין המחוזות הגדולים של אנשי השקר

ורבני השקר.

מכינו בו, הפסקנו להתפלל שם,

התרענו במשפחה,

קרה את מה שקרה,

והרב הזה אחרי כמה חודשים קיבל את המחלה

ונפטר.

לאחר הפטירה

דיברתי עם הרב,

ביקשתי מהרב

שבזכות הלחימה שלי כלפי האמת של הרב,

כלפי האמת של התורה, מה שהרב אומר,

שהרב יברך אותי שאני אמצא את הזיווג שלי ושאני אתחתן עוד אשר נאמן.

תוך כמה חודשים מצאתי את הזיווג שלי,

ובערב ראש חודש אדר

האחרון התחתנתי.

עכשיו אני רוצה לספר פה את קידוש השם הגדול

שהיה לאחר החתונה.

בחודש הראשון

של החתונה

אחרי החתונה

דיברתי עם אשתי ואמרתי לאשתי

שכל הרבנים שעיקר,

את כבר לא תכירו אותם.

מרגע זה אנחנו הולכים אך ורק עם רבנים אמיתיים

שלא מוציאים מהפה שלהם דבר שקר.

כמו שהרב אומר,

הבעל שם טוב אומר,

איך תדע בדור האחרון מי צדיק ומי לא?

הרי כולם לבושים אותו דבר, איך תדע מי צדיק ומי לא?

הבעל שם טוב אומר,

אם ראית צדיק שמוציאים מפיו דבר שקר,

צא טמא תאמר לו.

זאת אומרת, כל רב שקר,

כל רב שמוציאים מפיו דבר שקר

זה לא רב אמיתי, זה לא צדיק.

אמרתי לה,

הרבנים האלה

הם רבנים שמוציאים מהפה שלהם דבר שקר.

יש הקלטות,

יש הוכחות.

קרוב ל-5,000 הקלטות

באתר שופר וביוטיוב ובוואטסאפים שהרבנים האלה משקרים בשם התורה

והכול בשביל כבוד

והכול בשביל

מפלגה

וכו' וכו'.

אמרתי לאשתי,

אם את רוצה שאני אהיה אמיתי איתך,

תני לי ללכת עם רבנים שמעולם לא שיקרו,

מעולם לא תפסתי אותם בשקר.

אם את רוצה שאני אלך עם רבנים שמשקרים,

גם אני מתחיל להיות שקרן.

תשאלי אותי למה אני משקר,

אני אגיד לך, הרבנים האלה משקרים? למדתי מהם.

אמרתי לה, אני הולך אף ורק עם רבנים אמיתיים.

לא חסר רבנים אמיתיים.

יש לנו את הרב שטיינמן, זכר צדיק, קדוש לברכה,

יש לנו את הרב קניבסקי,

יש לנו את הרב אמון יצחק,

יש עוד הרבה רבנים שהם לא מוציאים מהפה שלהם דבר שקר מעולם,

ולא נתפסו בשקר מעולם.

חודש אחרי החתונה הרב.

לצערי הרב,

גם בתוך המשפחה שלי,

לא בקרבה הראשונה, בקרבה השנייה,

יש לי אנשים

שמבזים את הרב.

לבושים חרדים,

מגבעת חליפה, ציציות בחוץ.

אבל כמו שהבעל שם טוב אומר,

לא כל מי שלבוש אותו דבר הוא צדיק.

אני,

עכשיו נמצא, חמתי גרה פה, ברמות,

ואני הגעתי למשפחה

של חמתי בירושלים

בחול המועד,

ממש חודש אחרי החתונה.

אומר לאשתי, בוא נלך לבקר את אחותי בירושלים.

אני מגיע לאחותי בירושלים,

לצערי הרב,

בלית ברירה, בצער רב, גיסי מתחיל לבזול את הרב.

מתחיל לדבר כנגד הרב קשות.

ועוד הוא מספר לי

שאני הייתי בקלפי,

והוצאתי את הפייזן ושמתי פה.הוא העדיף שיאיר לפיד יעלה, העיקר לא שהרב יעלה.

עכשיו, לזרוק פצצות זה הכי קל.

לזרוק פצצות זה הכי קל.

להגיד, הרב עובדיה אמר ככה,

להגיד, הרב ההוא אמר ככה,

להגיד, הרב ההוא אמר ככה, זה הכי קל.

לגונן זה הכי קשה.

להתחיל להסביר לו, בוא אני אראה לך הקלטה-הקלטה מה הרב עובדיה יוסף אמר.

בוא אני אראה לך הוכחה-הוכחה שהרב שטיינמן אמר, עם כוח, יש מצווה להציל.

הוא לא אמר שהוא תומך במפלגה.

בוא אני אוכיח לך שהרבנים האלה הם שקרנים.

יש לשמוע הקלטות.

לראות את כל הדברים האלה זה פשוט מזעזע.

זה לא ייאמן שאלה, זה הדור שמייצג את הציבור.

זה לא ייאמן שזה הדור שמייצג את התורה.

אני כמובן,

ברגע שמבזים את הרב,

אני מוחה.

וזה לא משנה אם זה הרב,

זה כל תלמיד חכם שהוא גדול בתורה והוא לא נתפס בשקר.

כמובן, מחיתי בו

והתחלתי להגיד לו, אני מוכן להוכיח לך.

אחד על אחד,

אבל כמובן

מי שדבוק בשקר

לא מוכן

ללכת עם האמת.

כמובן, מחיתי בו,

יצאנו משם בצער,

אשתי הייתה מאוד מאוד בצער,

ואמרתי לאשתי

את המילים האלה,

לא משנה מה,

אני הולך עם האמת עד הסוף של הרב,

וכל מי שיבזת הרב, אני אמחה בו.

אחרי כמה ימים,

בחג שביעי של פסח,

מגיע

גיסי השני,

נשוי לאחותי מאשדוד, גם מגיע אלינו לשבת בלוד,

וגם מדבר כנגד הרב.

דברים של שקר.

משתמש ברבנים,

כמו חיים רבי, שאמר על הרב שהרב שטיינמן בכלל לא היה אצל הרב,

וזה שקר וכזב,

כי הרב שטיינמן,

בגיל 96, אם אני לא טועה,

הגיע לרב,

ועלה לרב 72 מדרגות, ארבע קומות,

ואמר לרב, אלוקים דמאי דסאי, בגלל זה אני הגעתי עד הרב.

וכמובן,

דיבר, התחיל לדבר על הרבנים שיוצאים נגד הרב,

והתחיל למזון את הרב.

אני כמובן מחיתי בו,

ולא הסכמתי לשמוע את מה שהוא אומר.

אשתי הייתה בצער באותו שבת ערב.

היא דיברה איתי, אומרת לי, לוי,

אתה,

עזוב,

אל תתווכח.

אמרתי לה, אני לא מתווכח.

אני מוחה.

כמו שיבזו את הרב עובדיה יוסף, או את הרב שטיינמן הנמחה,

ככה אם יבזו את הרב עמון ניצחק הנמחה.

אמרתי לה, אני לא יכול לשתוק.

כשמבזים תלמיד חכם, אני לא יכול לשתוק.

אמרתי לה,

אמרתי לה שאנחנו חייבים למחות.

במוצאי שבת,

תוך כדי ויכוח

שאני צריך לגונן על תלמיד חכם,

אשתי מסמן אותי באוזן שהיא רוצה לרדת,

אני לא מבין למה.

אני מסמן לה, תלכי.

אחרי כמה דקות אני מגיע לחדר

ואני רואה אותה בוכה.

אני שואל אותה, למה את בוכה?

מה לא עשיתי בסדר?

בגלל שאני מגונן על תלמיד חכם את בוכה? כאילו, אני לא בסדר?

הוא אומר לי, לא, אתה בסדר גמור.

אבל אני לא יכולה לראות את זה.

אני לא יכולה לראות שככה מבזים תלמידי חכמים.

ואני רואה אותה בוכה במשך עשר דקות.

אני אומר לה את המילים האלה, הרב.

אני לקחתי את זה מאוד מאוד קשה, אבל אמרתי לה את המילים האלה.

הדמעות שלך,

אני מפתיע לך שהדמעות שלך יעלו לשמיים ויהיה רעש גדול כנגד שני היהודים האלה שביזו תלמיד חכם.

אני מפתיע לך שהקדוש ברוך הוא לא ישתוק על זה.

באותו שבוע

אשתי נפקדת בתאומים בן בבד.

לפני שלושה שבועות

הסנדק היה הרב אמנון יצחק

ולבן שלי קוראים

עמלון יצחק אדיר.

חשוב לי לציין פה כמה ניסים,

אני לא יכול לפרט את הכול,

אבל נעשו הרבה הרבה הרבה ניסים.

חשוב לי לציין

שההיריון הזה היה היריון קל.

אשתי טוענת שהיא לא הרגישה את ההיריון.

היא מעולם לא הלכה לבית חולים, כמו שבדרך כלל נשים מדי פעם הולכות.

היא לא הלכה לרופאת נשים.

שבעה חודשים

היא עוברת את ההיריון קל.

אחרי שבעה חודשים

הרופאים

אומרים

שיש מצב שתהיה לידה מוקדמת,

כיוון שזה תאומים.

אשתי נכנסה קצת ללחץ,

כיוון שבכל זאת מדובר פה בעוברים

בקילו 350 וקילו 430. אמרתי לה,

חשבונות שמיים אנחנו לא עושים.

מתי שהקדוש ברוך הוא ירצה שהעלידה תהיה, העלידה תהיה.

אמרתי לה שהתאומים האלה,

אין לי צל של ספק, זה בזכות הלחימה כלפי האמת של הרב.

ואין לי צל של ספק

שהקדוש ברוך הוא

ישמח אותנו.

בשבוע 29.4 ימים,

אחרי שבעה חודשים,

היא יולדת את הבן בתוך

10-12 דקות לידת תאומים, לידה טבעית ובן בכור.

הילדים יוצאים בפגייה חודשיים,

כמובן,

כיוון שמשבוע 29.4 ימים והם לא יכולים לצאת בקילו 430 וקילו 350. הם נשארים שם חודשיים,

הם עולים במשקל,

הרופאים טוענים

שהתאומים

מיום ליום עולים במשקל ואין איתם שום בעיות ושום דבר. לא ראייה, לא בדיקת אוזניים, לא שום דבר.

חלב אם הם מקבלים בשפע,

שום דבר,

שום תקלה שיכולה להיות לא הייתה.

שום דבר. היה לנו עוד דבר מאוד מאוד חשוב.

שהתאומים יצאו ביחד

בשביל שנעשה את הברית

ושהכול יהיה בסדר, וגם זה קרה.

הם יצאו ביחד למרות שזה לא תמיד קורה כזה דבר.

כל הבקשות קרו, ואין לי צשת ספק, אין לי צשת ספק

שכל זה קרה אך ורק בזכות הלחימה כלפי האמת של הרב כנגד רבני השקר ועולם השקר.

אני רוצה לסיים ולומר כזה דבר.

זה פשוט מאוד,

זה לא ייאמן כמה זה עולם של שקר, כמו שהגמרא אומרת, אילמא דשיקרא.

כתוב בספרים הקדושים, כמו שהרב אומר,

שבדור האחרון לפני הגאולה 95% מהרבנים יהיו ערב רב.

כשאתה היום רואה את האמת מול העיניים,

כשאתה רואה את הרבנים, איך שהם משקרים,

איך שמחטיאים את הרבים בכשרויות בשביל כסף,

בשביל כבוד, בשביל כל מיני אינטרסים ממיניהם,

זה פשוט עצוב.

אנחנו, אנשי האמת, שהולכים עם האב

ועם התורה הקדושה.

אומנם

אנחנו מועט,

והשקר עדיין שולט.

אבל אין לי צל של ספק

שכמו שכתוב בספרים הקדושים,

תהיה מלחמה בין האמת לשקר,

ורואים את זה כבר היום, את המלחמה בין האמת של הרב

כנגד כל הזמרים הפסולים כנגד כל מחטיאייה הרבים

נגד רבני השקר,

נגד הכשרויות שמחטיאות את הרבים.

אין לי צל של ספק, כמו שכתוב בספרים הקדושים,

בסוף

אמת מארץ תצמח.

האמת היא נהדרת,

אבל בסוף היא תנצח את עולם השקר.

תודה רבה רבה לכל.

אני רוצה שאבי יברך את הילדים שלי ואת אשתי.

אבנון יצחק אדיר בן? מוריה.

בן מוריה. מוריה, והבת? רחל אדל, בת מוריה.

ורחל אדל, השם יזכה אותם להיות צדיקים, יראי שמיים הולכים בדרך האמת תמיד. אמן.

ואם אפשר את חמתי בבקשה.

שמע.

יוכבת בת שפרה בלה.

יוכבת בת שפרה בלה, רפואה שלמה ואריכות ימים לעבודתו יתברך. אמן.

כן, תן ליהודי פה שאלה, כן.

שלום, שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני ראיתי באבא, אני קודם כל רוצה להודות לך.

אני רואה כל יום שאתה יום ביום את האיומים שלך, והייתי מאוד מאוד מחזק אותי.

קודם כל, תודה רבה רבה.

תהיה בריא. תגיד לי, אתה זה שביקשת ממני חברותא ודיברתי עם ראש הישיבה שלך? כן, כן, היה לי בריא, זה ברור מאוד מעניין.

הוא סידר לך חברותא?

אני לצערי עזמתי את הישיבה, אבל הכול גדולה.

אבל היה שם, הוא השתדל לעזור לך, לסדל לך חברותא?

היא השתדלת.

השתדלת.

השתדלת.

רציתי לשאול את הרב של הרב,

אני ראיתי הרבה עשרה תורות של הרב וראיתי שהרב

בחור נחרק דקה גלים שישב,

הרב בירך אותו והוא עמד והתחיל ללכת.

לי נורא נורא קשה הניחות.

אין לי חברה, אין לי חיי חברה.

לא הולכת בשבילי חייף.

מאוד קשה לי יום-יום ללכת

במאמצים רבים.

מה השם שלך?

הוא אמרו להתחזק ולכל העבר איפה הוא.

מה השם שלך ושם האימא?

בנימין בן-חיי איתא.

בנימין בן-חיי איתא?

כן. השם ירפא אותך ברפואה שלמה, תוכל ללכת על רגליך ולמצוא זיווג הגון הראוי לך מהרה.

אמן.

זה לא קשור.

אני זמן, אני כל הזמן שאני מזמין את הדיסקים,

יש לי מיכות לקבל יותר מזה.

הדואר עושה בעיות וזה לא יכול לחזק אותי.

מה עשו כדי לקבל איזה יופי צורה?

אני מבטיח את זה כי הדואר מאושפנק כמה זמן ואני לא יכול לקבל דיסקים, זה לא יכול לחזק אותי.

תבוא אלינו למשרד, נביא לך דיסקים בחינם. אני בראשוני.

מה?

אני בראשוני. אז הנה הבחור פה מתנדב להביא לך עד לפה.

תודה רבה רבה, בהצלחה. בהצלחה, בהצלחה.

כן, תן לבחור באמצע.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

אני רוצה לקחת על עצמי

אני אח של הבחורה פה שסיפר את הסיפור.

אני רוצה ראשון לקחת על עצמי להתחזק בתארת המשפחה.

או.

ולקבל עלייך, אמרתי שאני בלי נדר, צי צי צי.

למה בלי נדר?

אני אעשה את זה, אבל אתה יודע, אני... מה יש לדעת? יש לך גוף יפה, גבוה, גדול, הכל בסדר.

בעזרת השם. תן לו בבקשה שישים.

דבריך שהחיינו עושים ודבריך שהחיינו עושים.

אחר כך נשים מתחת למעיל, אבל קודם שים.

שחיינו

ברוך אתה, אדוני לבימי עולם, שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

שים עליך.

רגע, רגע, רגע, מה השם שלו?

מה השם?

יצחק בן אסתר.

יצחק בן אסתר ואשתך?

סילביה?

בת חנה.

וסילביה בת חנה. תזכו בעזרת השם לשמור טהרת המשפחה וכשרות הבית

במאה אחוז כמו שצריך.

תזכה ללך בציצית תמיד ותלווה אותך. אמן, תודה. תמיד תגן עליך.

שקולה כנגד כל המצוות כולן הציצית.

רפואת אחותי. רפואת האחות הנקראת.

חיה שרה בת אסתר. חיה שרה בת אסתר, רפואה שלמה וחומה מאיתה. אמן, תודה.

עוד בבקשה. רגע, רגע. לרפואתה.

לרפואתה. מי מהציבור מוכן

ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש לרפואתה?

מי מוכן שירים את היד?

אשריכם ישראל. זכות המצווה תגן עליכם, שלא תצטרכו לרפואה בעזרת אחרים.

כן, תן לבחורה שם.

כבוד הרב. שלום.

תודה רבה על כל ההרצאות שאתה מחזק אותנו תמיד,

ותודה שבאת לכאן לרמות.

זו פעם שנייה שאני בהרצאה באמיתי,

אבל אני שומעת אותך הרבה בהקלטות,

ואתה כל פעם מחזק אותי ממש.

אני חושבת שזו חובה לכל יהודי לשמוע את זה, כי באמת החיים מאוד מאוד מבלבלים.

וההרצאות מאוד מחזקות וממקדות את המטרה בחיים.

רציתי לבקש ברכה

לאימא שלי,

רבקה בת שבה,

לרפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף.

היא דתייה או לא?

כן, חרדית.

רבקה בת?

שבה, בת שבע.

שלבה?

שבה.

שבה בת?

שבה. שבה? שבה? בת שבע. בת שבע.

השם יזכה אותה לרפואת הנפש והגוף מהרה,

אמן. ואת תשכיל לעלות בתורה אווירת שמיים וזיווג הגון מהרה.

אמן.

כן, הנה היהודי האחרון פה, תן לו פה.

כן, יעמוד כבודו.

הרב כבודו, הרב כבודו, שלום, ערב טוב.

אם כבר זוכר אותי מגילה שאמרתי שאני לא מחזיק ממך רב.

לא, מה? מחזיק ממך רב.

כן.

או נביא

או מלאך.

או-הו.

כל מה שאתה אומר,

זה אמת, אבל ברכות שאתה אומר גם,

מתכוות.

לא בדרך צנזורה למעלה.

אז כבוד הרב, אני איש בשינה אחת מאוד קשה.

אני מאמין במה שמשיח במאה אחוז.

איך משיח מגיע, לא מגיע, איך הוא יגיע עם כל הפריצות שיש היום בארץ?

פריצות, ואני לא רוצה להגיד מה.

כתוב במפורש שהוא יבוא בדור שכולו זכאי או דור שכולו חייב. אז יש אופציה שהוא יבוא בדור כזה.

זו אחת מהאופציות.

אז אל תדאג.

בכל מקרה הוא יגיע.

חייב להגיע. חייב. חייב.

כבוד הרב, יש לי, אני קודם כל מאוד גדול ברוך הוא, שילך אחד כמוך,

פרחת כמוך, שמחלית את הרבים.

אני באמת,

כבוד ברוך הוא רואה לי בימיך, שאני אוהב אותך מאוד.

מאוד אוהב אותך.

תודה. מאוד אוהב אותך.

כי כל מה שאתה עושה, תעשה ותצליח.

אמן.

עכשיו, אני מאוד מקווה שמי שיבוא ויום איתך ויוקר איתו ביחד.

בעזרת השם. ואני צריך להגיד לכם שאני... אתה תצלם אותנו.

אני... לא, אני יכול להגיד לכם ביחד. אה, גם. טוב. כן, בטח. אבל אני רוצה... אבל קודם שיהיה תמונות.

אה? קודם שיהיה תמונות, לא? אה, דאגי. יש זכות החברים עם המצדיקים האלה שואבים איתך ביחד.

הם יצטלמו.

אז אנחנו מדברים נורא וברך אותי שיהיה רפואה שתגמר. מה ניסויים, אגב? מה השם?

ישי בן שר הסרח.

ישי בן שר הסרח. השם יזכה אותך בעזרת השם לרפואה בגוף, בנפש,

בכל מילה דמיתיו. וחז׳ בתשובה.

שלמה.

ואם אתה רוצה, נקצר קצת את הסערות, קצת משהו.

קצת ככה. אני התכוונתי לקצר... לקראת המשיח, ככה לקראת. בוא נעשה צעד אחד קדימה. בוא, בוא, בוא, בוא. בוא, בוא, בוא. קטן.

משהו קטן, קטן. תודה רבה. קטן.

לא רואה שיח. כמו שלוש שנים ילד, כשהוא שיהיה בשלוש שנים, באים לעשות חלקה?

משהו קטן. בוא, יש לי מספריים מיוחדות. בוא.

בואו

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא

כמה אני אוריד לך קצת כמה שצריך כמה שצריך

מבקש

משום מורה ועבדי ברוך אתה ה'

אלוהינו מלך העולם שהחיינו וכיבנו גם לזמן הזה

שער שמיים, אך שער שמיים ופיל עדינו