חשיבותו של הרהור טוב בשמים | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נו, אפשר?

ויאמר בלעם אל מלאך אדוני,

חטאתי

כי לא ידעתי,

כי אתה ניצב לקראתי בדרך,

בעתה אם רע בעיניך אשוב אני.

מובא בזוהר הקדוש,

פרשת ניצבים.

אמר רבי יצחק,

ראה כמה גדולה רחמנות הקדוש ברוך הוא עם בריותיו,

שאפילו רשע גדול,

אם הרהר בתשובה

ולא יכול לעשות תשובה ומת,

הוא מקבל עונש

על שהלך בלי תשובה.

ולאחר שקיבל עונשו,

מחשבה טובה ההיא שחשב אותו רשע לעשות תשובה,

עולה לפני מלך עליון

ואינה שרה משם עד שהקדוש ברוך הוא מתקן לאותו רשע מקום במדורת שאול.

ואז מחשבה היא יורדת מלפני הקדוש ברוך הוא

ומשברת

כל חומות הקשים של מדורי גיהינום

ומגעת

למקום ההוא שזה הרשע שם,

מנקשת בו

ונתעורר לו רצון ההוא כמקדם,

ואז מצפצפת נשמה זו לעלות מתוך מדור השאול,

ואין מחשבה טובה נאבדת מלפני המלך הקדוש,

ולפיכך זכאי הוא

מי שמהרהר

מחשבות טובות אל ריבונו,

שאף על פי שאינו יכול לעשותן,

מעלה עליו הקדוש ברוך הוא רצונו כאילו עשה.

איזה זוהר קדוש זה.

אדם

רשע כל ימיו, עבר כל העבירות שבעולם,

לא עשה תשובה,

ונפטר בלא תשובה.

אבל פעם אחת בחייו הוא הרהר,

ולא הגיע לידי מעשה.

סוף הבן אדם הזה שהוא יעלה מהגיהנום,

אחרי שיגמור לתקן את הכול.

זה לא יאומן.

אז שתדעו לכם שאני דאגתי שעם ישראל יעלו כולם מגיהנום,

על ידי זה שחילקתי קלטות דיסקים ווידאו

בכל רחבי הארץ והעולם,

משום שאם גרמתי להרהור אחד,

אז כבר

הם יזכו בסוף לצאת.

כתוב שבכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ואומרת, אוי להם לבריאות מחרבונה של הצבא.

אז בכל יום יוצאת בת קול.

נו, מי שומע?

לא שומעים.

אבל הבעל שם טוב אומר

שזה הרהורי התשובה שיש לקול יהודי בכל יום.

מה זה הרהורי תשובה? יש לו כל מיני התעוררויות.

הוא רואה דבר, נזכר בדבר,

רואה בן אדם עם טלית, רועזי, נזכר, פעם, משהו.

ויש כאלה שאצלהם יש שומן ואוטם על הלב, שהם,

גם זה הם לא שומעים.

אז מאחר שהקדוש ברוך הוא ראה שבדור היתום הזה יש הרבה אנשים עם אוטם עליהם,

אז הוא דאג שהבת קול תתגשם, תתגשם,

תהיה מגושמת גשמית,

והיא הפכה להיות מבת קול לקלטת.

בת קול, גימטריה קלטת.

זה לא הקול, זה הבת קול.

וזה עושה הרהור.

וברגע שזה מספיק, עשה הרהור, הנה הזוהר הקדוש אומר, סוף האדם הזה אפילו מהשאול של תחתית,

סופו לתחתית.

אז זה להכניס בסופו של דבר את כולם לגן העדן.

יואו,

לכן גם חילקנו בכל בית מיליון ושבע מאות חמישים אלף דיסקים של האנציקלופדיה.

בין אם אנשים ראו, בין אם לא ראו,

בין אם קיבלו, בין אם לא קיבלו,

אנחנו זיכינו את כל עם ישראל בתשובה.

ניצלו את זה או לא ניצלו, זה עניינם.

אנחנו זכינו בכל זה.

כל מי שהיה שותף זכה בכל זה.

ג'אמבר ובורנד.

אז זה הרהור טוב.

גם לבלעם היו רגעים טובים.

אבל הוא איננו מתקיים על הרגע הטוב.

הוא אמנם מתעורר,

אבל עולה ויורד.

אמר,

רם הייתי והורידני בלק.

מן הרמים הייתי והורידני לבאר שחד.

עם רם של מעלן הייתי

והורידני בלק מכבודי.

בלעם נזקק לרוח הקודש

וחזר להיות קוסם.

שנאמר, ואת בלעם בן מעור הקוסם הרגו בחרב.

לפי כך צבח.

רם הייתי והורידני בלק.

בלעם אומר לבלק, אוי אוי אוי, מה שהוא אומר לו.

ושווינו שנינו להיות כפויי טובה. איזה גילוי ל...

קוראים לזה היום גילוי נאות.

בלעם אומר לבלק, ושווינו שנינו להיות כפויי טובה. שנינו כפויי טובה.

בלעם ידע להגיד את זה, ש״ס לא יודעת להגיד את זה.

אומר,

בלעם אילולי אברהם אביהם

לא היה בלק.

אם לא אברהם,

לא היה בלק.

שנאמר ויהי בשחט אלוהים

ויזכור אלוהים את לוט.

מי הציל את לוט?

אברהם.

מי יצא מלוט?

מואב.

מי זה בלק?

מלך מואב.

אז זאת אומרת, בזכות אברהם יצא,

לא,

יצא בלק.

אתה כפוי טובה, אתה רוצה להרוג אותם עכשיו.

את זרעו של אברהם אתה רוצה להרוג.

בזכותו אתה נמצא פה בעולם, הזרע,

הזרע של מואב נמצא בעולם בזכותו, ואתה רוצה להחריט את זרעו?

כפוי טובה.

והוא ממשיך ואומר,

בלעם,

בגילוי לב,

ואילולא יעקב

לא הייתי אני בעולם.

שלא ראה לבן בנים,

אלא בזכות יעקב,

שבתחילה כתוב, ורחל באה עם הצון.

ואילו היה לו בנים,

האח ביתו רועה הצון,

אלא אין לו בנים.

אז יהיה לך.

ויברך אותך לרגלי. מרגע שנכנסה רגלו של יעקב לביתו,

הוא זכה לבנים.

ומשהלך יעקב לשם, נתנו לו בנים.

שנאמר וישמע את דברי בני לבן.

מי זה הבן של לבן?

בלעם.

אז הוא אומר לו,

ואני חי וקיים בזכות יעקב, אנחנו רוצים להשמיד את זרעם.

תתננו כפויי טובה.

היה זה רגע של הודעה על האמת.

בלעם אומר למלאך,

חטאתי כי לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי.

בלעם מודה ואומר,

הדבר אשר ישים אלוהים בפי,

אותו ישמור לדבר.

בלעם משבח את ישראל.

מה טוב הוא אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל.

כל הפרשה מלאה שבחים לישראל.

וכרגע התהפך וזומם רעה על ישראל.

עד שלבסוף,

ויקום בלעם, וילך וישום למקומו.

וגם בלק

הלך לדרכו.

אומר בעל הטורים,

לא אמר אצל בלעם הלך לדרכו.

אלא וישוב למקומו,

שנטרד מדרכו

וירד לגיהינום.

כי אין לרשעים שליטה על עצמם.

תמות נפשי מות ישרים.

כותב אור החיים הקדוש.

ראיתי רשעים

שאמרו לי בפיהם,

בפירוש,

כי אם היו יודעים,

שיחזרו בתשובה ותכף ימותו, היו עושים תשובה.

אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך.

וזה שאמר בלעם,

תמות נפשי מות ישרים, שיהרגוהו.

כך אומר אור החיים הקדוש.

ומוסיף אור החיים הקדוש.

ומצינו בדברי הקבלה,

כי נפשו של בלעם

בא בחמורו של רבי פנחס בן יאיר.

אחרי גלגולים וליבונים הרבה.

עד שבא לחמורו של רבי פנחס בן יאיר, ומשם עלה למקומו הראשון.

אז בלעם הגיע לתיקונו.

פירוש.

הגיע לתיקונו.

למקומו הראשון.

ממקום שאדם מגיע משורשו, מגיע לשורשו.

בלעם אמר

אל מלאך ה' חטאתי.

שהיה רשע ערום,

שיודע שאין עומד בפני הפורענות, אין לתשובה.

שכל מי שחוטא ואומר חטאתי,

אין רשות למלאך להיגע בו.

ואומר בעל שפתי צדיק,

כי האמירה חטאתי של בלעם לא הייתה כל כך שלמה בתורה.

כי רצה שהמלאך לא ייגע בו.

מכל מקום זכה שתיכתב בתורה הקדושה,

חטאתי.

שגם אמירה והרהור טוב, אפילו רק על רגע קל, לא הולך לאיבוד.

הניצוץ הזה לא נכבה, הוא נשאר דולק.

אבל הרגע הטוב הזה נעלם וחזר

רק לאחר כמה גלגולים.

אמרו, זיכרונם לברכה,

ירושלמי ביקורים ג' ג',

שלושה מוכנים להם עוונותיהם.

גר מהעולה לגדולה בנושא אישה.

הנושא אישה על שום מה,

על שום מה מחילת עוונות.

המקור למחילת עוונות הוא בעשיו.

כתוב, וילך עשיו אל ישמעאל,

מה ייקח את מחלת בת ישמעאל.

מקשה הגמרא,

מכי מחלת שמה?

מה, לא בוסמת שמה?

אלא שנמחלו לו כל עוונות

בקשה.

וכי בשביל שהלך עשיו לקח אישה, ימחלו לו כל העוונות שעשה מיום עומדו על דעתו?

כזה רשע שעשה עבירות? כאלה גדולות של רציחות ודברים איומים שאני רוצה להגיד?

אמנם חכמים, זכרונם לברכה, אומרים על עשיו שנתן דעתו להתגייר.

עשיו נתן דעתו להתגייר.

זה מופיע בפרישית רבה תולדות סג'.

ובעבור ההרהור ההוא של תשובה,

ונצנוץ קטן של מחשבה שהתנוצץ בליבו,

כבר נשא חן בעיני המקום ונמחלו לו כל עוונותיו.

אם כן, לא לחינם נמחלו לו לעשיו העוונות בשעה שאנחנו נשמע אל ישא אישה.

שכר זה של מחילה אישי כי בשמיים מעריכים הרהור טוב, אפילו אם זה הרהור דק ורגעי.

אחרי שמשח שמואל את שאול

בפח השמן ונשקו,

נתן לו סימנים שאחרי שהתעמתו,

ידע כי המלוכה שלו בידו והאלוהים עמו.

וכך אמר,

ואחרי שתבוא

אל גבעת האלוהים,

ופגעת, הכוונה פגשת,

ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה,

ולפניהם נבל וטוף וחליל וכינור והמא מתנבאים.

ואלו בני הנביאים, מי היו?

מי היו?

הם היו תלמידיו של שמואל הנביא שהיה מחנך אותם

והיו עולים שם להתבודד ולהתנבא.

אומר אברבנאל,

ויש שואלים כיצד היו חבל נביאים.

איך יכול להיות שהייתה קבוצה כל כך גדולה של נביאים?

והרי הכתוב אומר, דבר אדוני היה יקר בימים ההם.

זאת אומרת, לא היה חזון נפרץ, לא היה מי שהתנבא.

התשובה,

זה היה נכון לפני שמואל,

אבל אחרי ששרתה נבוא על שמואל, נתמלאה הארץ אורה.

ויש מדרש

שחבל הנביאים היו אותם שנולדו לפני שמואל

כאשר יצאה בת-קול שהוא עתיד לבלט.

מובא בילקוט בשמואל א' ע' ח',

אמר רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק

בכל יום בת-קול יוצאת ומפוצצת בכל העולם כולו ואומרת

עתיד צדיק אחד לעמון ושמו שמואל.

בכל אישה שהייתה יולדת בן הייתה מוציאה שמו שמואל.

אז היו שומעים בת-קול,

אפילו אנשים פשוטים.

בכל אישה שהיה יולדת בן קוראה לו שמואל.

מכיוון שהיו רואים את מעשיו,

היו אומרים זה אינו שמואל, זה מצחק כדורגל, זה לא שמואל,

זה עושה ככה, זה לא שמואל.

מכיוון שנולד זה,

שמואל בן חנה האורגינל,

ורואים את מעשיו,

אמרו כמדומין אנו שזהו.

אך גם הרהור של אישה,

רואים פה,

שהייתה נחשפת לבן צדיק בשם שמואל,

אפילו שלא עלה לה ולא יצא לה הבן הזה, שמואל ההוא,

והייחול שלה והתקווה שלה לא נתקיימו,

מכל מקום לא נאבד לגמרי

מה שהיא ייחלה,

ונשאר גם עבורה משהו.

ערגתה עשתה פרי, שגם מבניהם נתדבק משהו.

אף אצלם נקראה מידה מסוימת של השטרה הנבואית,

שכן כולם שנולדו בשם שמואל זכו ששרתה עליהם הנבואה.

ואם לא כל ההרעור הועיל,

הועיל חלק, חצי.

אמנם לא כי שמואל הנביא, אבל נבואה קיבלו.

אלוהם חבל הנביאים.

ומכאן שיש להחשיב גם מחשבה טובה.

כי בשמיים מתחשבים עם החושב ומהרהר טוב.

והגמול הטוב לא יאחר לבוא.

ובשיחתא דשמיא מצאתי בחידה,

זיכרונו לברכה, שכותב בזה הלשון.

כדא ונתליה, כשהייתי קטן,

שמעתי מהרב המובהק, כבוד מורנו, הרב רבי משה מזרחי, זכרונו לברכה, על פרי הארץ,

שפרש את הפסוק,

משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו.

והוא פירש, זיכרונו לברכה, לפי מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שכל אותם שנקראו שמואל בעבור הבת קול,

הגם דלא כיוונא עליהם הבת קול, אלא על שמואל, שהוא הבן של חנה, אשת אלקנה,

מכל מקום כולם נתנבאו,

והם חבל נביאים שנתנבאו בזמן שמואל.

בזה שאמר משה ואהרון בכהניו,

ושמואל בקוראי שמו.

פירוש,

במה שהם נקראו בשמו שמואל בעבור הבת קול,

הגם שהבת קול לא כיוונה עליהם, עם כל זה הועיל להם קריאת שם שמואל לבד להיות נביאים.

וזהו שאמר הפסוק בקוראי שמו,

בזה שהם נקראו בשמו לבד.

בזה שהם נקראו בשמו לבד, על שם שמואל.

קוראים אל אדוני והוא יענן.

קוראים, רק קוראים אל אדוני והוא יענן.

רואים מה זה הרהור,

אפילו של אימא,

של אדם.

כל מי שישן על מיטתו בלילה

וחושב בליבו,

למחר אני משכים,

והוא הולך לעזור בבניין בית הכנסת בבני ברק של קהילות פז,

כל מי שישן על מיטתו בלילה וחושב בליבו, למחר אני משכים,

ועשה עם פלוני טובה,

עתיד לשמוח עם צדיקים בגן עדן.

הוא רק חושב.

אם הוא קם, ביה אבא ביה.

ואם הוא עשה,

ג'מברו,

זה ילקוט במשלי יב', שתראו את המקור, שלא תגידו שאני אומר לכם סתיו.

כל מי שישן על מיטתו בלילה

וחושב בליבו,

למחר אני משכים, באעשה עם פלוני טובה,

עתיד לשמוח עם צדיקים בגן עדן.

עד כדי כך החשיבות ומשקל של הרהור טוב,

שהוא מתקבל בשמיים בהערכה,

בנשיאת חן,

ומצרפים אותו לשמוח עם צדיקים בגן עדן.

אז מה הדין של מי ששם יד ועוזר ומתנדב ועושה את זה בשמחה ובלילה ועד הבוקר, יא בוקר.

כמה שכר מגיע לו, כמה שכר מגיע לו, כמה שכר. אתם רואים?

בלעם הראשון, כל התינופת שלו והכל והכל והכל והכל,

בסוף, בגלל ההרהורים שהיו לו, שלא הגיעו לידי מעשה,

והוא גם לא רצה להגיע לידי מעשה,

עם כל זה הועילו שאחרי תיקונים, גלגולים, ליבונים,

אז הוא חזר למקורו הראשון.

אז אם רשע כזה יכול על ידי הרהורים להגיע,

מה זוכה יהודי שיש לו גם מצוות ומעשים טובים?

אה?

למי שגרם לכל היהודים שיש להם, שיהיה להם, או שיש להם הרהורים טובים, רק הרהורים, בלי מעשים.

פשוט יכול לאמון.

אמר רבי שמעון בריאו, יוחאי, מאן דמזכה לחייבה, אחד.

מי שמזכה את החוטא, אחד.

מאן דמזכה לחייבה, אין קץ לזכרו.

תגיד כמה שכרו,

כמה שתגיד, אין קץ.

תגיד עוד, אין קץ.

תגיד עוד, אין קץ.

אין קץ לשכרו.

זה שמזכה לחוטא אחד.

ואם בלעם ככה, אנחנו

על אחת כמה מחמה.

אז לא להסתפק

בהרהורים, כי הם הרהורים גם יורדים למדורת שאול, כמו ששמענו.

ורק אחר כך כשיבוא ההרהור ויצפצף, אז הוא יעלה אותו וכולי. לא כדאי לעבור את התהליך. אפשר לעשות מעשים טובים גם כן.

כן.

ואז ישר

להגיע לגן עדן.

אז יש לכם הזדמנות מיד אחרי התפילה

לעלות לבית מקדש מעט,

לוט פז,

זאת אומרת, התחילה סמיון וההרהורים יפכו להיות מעשים על שכר לאין שעות.

רבי, אני אומר לאנשים אומרים, עושה גור, ועוד פעם זאת אומרת, נבטוח.