פעור שבירת הגדרים | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 06.07.2014, שעה: 09:30
http://live.shofar-tv.com/videos/4049
6-7-14
"וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב, ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראל".
חכמים ז"ל אמרו הנצמדים כצמיד פתיל כמו ששמים צמיד פתיל מסביב לכלי ככה נצמדים, והדברים קשים מלהבין, איך נצמדו ישראל לבעל פעור? כמו הנילון הנצמד, איך נצמדו ככה? הרי אין לך עבודת אלילים מגונה ממנה, מה העבודה? אוכלים טרדין ושותים שיכר ומטריזים בפניה, אוכלים אוכל משלשל, טרדים, ושותים שיכר שזה חריף בבטן וגורם ליציאה, ואחרי זה מטריזים בפניה. ככה מובא בסנהדרין ס"ד. ומה כח המשיכה יש לעבודה זרה זו?
בגמרא שם אמרו, מעשה בנכרית אחת שהיתה חולה ביותר, אמרה אם היא תעמוד מחליה תלך ותעבוד לכל עבודה זרה שבעולם. עמדה והלכה לכל עבודה זרה שבעולם, כיון שהגיעה לבעל פעור שאלה לכמרים, במה עובדים אותה? אמרו לה, אוכלים טרדים, שותים שכר. אמרה סליחה סליחה, מוטב שתחזור ההיא האשה לחליה ולא תעבוד עבודה זרה בכך. ולעומת זאת, בני ישראל נמשכו דוקא לעבודה זרה זו ונצמדו אליה כצמיד, וקשה להבין מהלך הדברים האלה. לא יאומן כי יסופר. לא יאומן כי יסופר.
ואני רואה בזה דימוי למה שקורה כרגע בארץ, רצחו שלשה נערים, מה היו צריכים לפעול ישראל כנגד זה? איך נדע איך היו צריכים לפעול ישראל? ממי נלמד? היה ראוי ללמוד מהערבים עצמם, לא? מה היה עם הערבים? לפני כמה ימים נרצח ערבי, לא ידוע עדיין על ידי מי, הישראלים רומזים, כוחות הבטחון בעצמם והמשטרה שזה על ידי יהודים, אפילו שאין בירור והם לא שוללים את הפלילי, הערבים החליטו בסוף לא משנה מה בשבילנו זה סיבה למסיבה אז אנחנו עכשיו נוקמים על האחד הזה ומדליקים את כל הארץ, רוגמים אוטובוסים באבנים, פוגעים באנשים, יורים זיקוקי דינור, עוד מעט זה יהיה נשק חם, שורפים, הורסים, בלי שום בעיה, יורים טילים, גראדים, הכל מותר בגלל ספק של ערבי אחד. אז אם זה התגובה על אחד שזה ספק, אז על שלשה שנרצחו ודאי על ידם מה היו צריכים הישראלים לעשות? אבל הישראלים יש כבר שיטה שהמציא שרון וגם לפניו המציא שמיר, הבלגה, איפוק זה כוחנו. פשוט, אנחנו מאד מעריכים את היהודים, הרי מה אפשר לצפות, מה זה אבנים על אוטובוסים? זה כלום, מה זה על תינוקות? זה שום דבר. הרי אנחנו משלימים עם זה שטילים עפים על אזרחים ואנחנו מבליגים, אז מה זה אבנים, בשביל זה נעשה רעש? ודאי שלא. וגם אם ימותו כמה לא נורא, אבל שלא תתלקח כל הגזרה כולה, ואז יהיה בעיה, אוי ואבוי, יפגעו בצפונבונים בתל אביב, ואם יפגעו בצפונבונים בתל אביב שהם סוג א' ושדרות זה סוג ד' ואשדוד זה סוג ג', אז זה תהיה בעיה. אז רואים שהנכרית הזאת אמרה, אפילו אם אני חולה ולא אתרפא אבל לעשות עבודה זרה כזאת מבאישה היא לא מוכנה, וישראל נצמדו לבעל פעור לטינופת הזאת. הא? הגוי אומר חביבי, אני אין אצלי קונצים, אתה פגעת לי באחד, אפילו ספק פגעת לי אני חביבי מפרק לך את המדינה, אבל הישראלי נצמד לשיטה האמריקאית, הבלגה, מתינות, סובלנות, אהבה ואחוה שלום ורעות. במצב כזה שראש הממשלה של מדינת ישראל הוא נחנח צריך להגיד לו שלש מילים ברורות, ביבי, לך הביתה.
גם יש להבין מה שייכות של "ויחל העם לזנות אל בנות מואב" לעבודת בעל פעור? ואף שאמרו חכמים ז"ל שזה היה התנאי של בנות מואב לזנות עמהם, אך עם כל זה צריך להבין איך באו ישראל להשמע להם לעבוד עבודה זרה זו. אז קודם כל מה השייכות בין הזנות לבין בעל פעור? ואפילו שחכמים אמרו שזה היה תנאי, בנות מואב לא נתרצו אלא אם יעבדו עבודה זרה, אבל צריך להבין איך באים שיראל להשמע להם לעבודה זרה זו? הרי כתוב בתורה "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו", יש איסור לא להוסיף ולא לגרוע ממה שה' מצוה, לשמור את מצוות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם, ומה מביא דוגמא, עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך" ויש להבין, מה השייכות של בל תוסיף ובל תגרע לבעל פעור? הרי כתוב לא תוסיפו על הדבר ועיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור, מה הקשר?
אמרו חכמים ז"ל, מעשה בסבתא בן אלס, פער בפניה וקנח בחוטמה, היה אדם כזה שהוא פער, עשה גדולים על הפעור, למה קוראים לו פעור - כי פוערים, פער בפניה, על הפנים של העבודה זרה, וקנח בחוטם שלה, היו שמה משרתי עבודה זרה מקלסין אותו, משבחים אותו ואומרים, מעולם לא היה אדם שעבד לזו בכך, פשששששש איך הבנת את עומק הסוד של העבודה זרה והצלחת לעשות את זה הכי טוב ממה שעשה את זה בן אדם עד היום.
נראה מזה שלא היה ענין עבודה זרה רק בעצם הטרזה להטריז בפניה, אע"פ שזה בזיון, אלא אדרבא, עיקר עבודתה הוא במה שמבזין אותה, כמה שמבזים את העבודה זרה יותר זה העבודה זרה המשובחת, וסבתא בן עלס שביזה אותה ביותר הוא שעבד אותה באופן מיוחד, ואותו קילסו שיבחו עובדיה שמעולם לא היה אדם שהגיע לסוף ענינה של עבודה זרה זו, שכל מה שמבזים אותה יותר עובדים אותה יותר.
ביאור הדברים הוא, שמהות עבודה זרה של פעור היה בפריצת כל הגדרים, שהרי אף עובדי עבודה זרה גדורים הם, וחייבים הם לכבד את האליל שלהם ולעבדו, לעומת זאת עובדי בעל פעור אין להם שום גדרים, עבודה זו שונה, אין גדרים, אפילו את האליל שלהם ביזו עד עפר ומי שמבזה אותו יותר זה עבודה משובחת. אין לדעתם של עובדי עבודה זרה של פעור שום ערך שחייבים לכבדו ולהעריכו, ויותר מכך המציאו אליל שכל עבודתו בביזויו, וכל מה שמבזין אותו יותר עובדים את העבודה זרה יותר בכך, וזה שקנח בחוטם שלו, הוא השיג את השיא של ביזוי העבודה זרה.
מובן היטב שכח משיכת של עבודה זרה זו שענינה שהכל הפקר לאדם ואין לאדם להיות גדור בשום גדר, ודאי שיש בזה כח משיכה גדול מאד, פריקת עול לחלוטין, הכל אפשר לעשות, כמו שרואים גם בעולם הזה עכשיו ובזמן הזה, יש השקפת עולם כזו שהכל מותרים לכם, כל דבר הכי גרוע אפשר לעשות. ואף שבטלו יצר של עבודה זרה, חכמים ז"ל בזמנם ביטלו יצר של עבודה זרה, כי אז היו נמשכים ישראל מאד לעבודה זרה וביטלו את זה, אבל השקפה הזאת עדיין קיימת גם בימינו, ההשקפה. ועוד היא מוסיפה כח וכובשת לב של צעירי האומות לפרוץ כל גדרי עולם, אין שום איסור ואין מעצור למה שרוצים לעשות.
והנה אומות העולם גדרו את עצמם לאחר המבול בזמן נח מעריות, כי הם הבינו שעל עריות וגזל בא המבול, ותורתו של בלעם היתה לפרוץ גדרי הצניעות, ופרצו את גדרי עריות, וזו היתה עצתו להכשיל את ישראל בבנות מואב, וכיון שהם פרצו את הגדר של עריות הרי זה הביא אותם לפרוץ את כל הגדרים שבעולם, ולכן הם נצמדו לבעל פעור, כי זה אומר אין גדרים. לא ביקשו ישראל לעבוד עבודה זרה אלא להתיר להם עריות. וכבר ביארנו כי עיקר שמירתו של אדם מלהתדרדר לעמקי התהום זה במה שהוא גדור, ברגע שהוא פורץ את הגדר הוא מסוכן, כמו מה שקורה עכשיו במדינה, ברגע שהם פרצו את הגדר ולא עוצרים אותם ולא גודרים אותם ומניחים אותם להתפרץ הלאה והלאה בעוד מקומות, לא יוכלו לגדור אותם רק בשפיכות דמים. רק שיהיה רציחות והרוגים רבים אז אולי ישראל תבין שיש לה אולי לגיטימציה להוכיח שכוחנו זה חולשתנו. בינתיים איפוקנו זה כוחנו. וכשיצטרכו להפעיל כח זה יראה את חולשתנו. שמעתם איך זה הולך הפוך, שאפילו עובדי עבודה זרה היה להם גדרים, אבל בעבודה זרה של פעור לא היה גדרים. אין גדר. מה שממשלת ישראל היום עושה זה פעור, היא פשוט אומרת אין גדרים, אפשר להרביץ, אפשר להכות, אפשר לזרוק בקבוקי תבערה, צינורות של חבלה, הכל אפשר לעשות, הכל, כי זה כוחנו, האיפוק. אבל ברגע שהם כבר לא יכלו להשתלט אז חולשתנו תהיה כוחנו. זה מסטולים, מי שמסתכל על פעור יכול להבין עבודה זרה כזאת? מי יכול להבין דבר כזה? שום גדר ופה מדינה אחרי איומים של מר ביבי, שהוא אומר נקמת תינוק קטן משורר נהיה, ואחרי זה אומר, חמאס ישלם, חמאס מעמיד לו היום תנאים, אני לא מפסיק לירות עד שתסכים לכל התנאים. איפה אתה מר ביבי, אולי תתייעץ עם שרה? ואם לא לך הביתה.
זה דרכו של יצר הרע, היום אומר לך כך, פורץ הוא את הגדר בדבר קטן עד שבסוף אומר לך - לך עבוד עבודה זרה, וזה ענין מצות בל תגרע, שגדרה תורה את האדם בתרי"ג מצוות, אתה גדור בתרי"ג, אל תוריד ואל תוסיף, אתה גדור בתרי"ג, יש גדר, אתה חייב בתרי"ג מצוות, אל תפרוץ גדר, אל תגרע ואל תוסיף. וכשהוא גורע מן המצוות מלבד שחסרה לו מצוה זו הנה הוא מתחיל לפרוץ את הגדר, מתחיל לפרוץ את הגדר, וגדר פרוץ לאו שמיה גדר, גדר שיש בה פרצה היא לא גדר. כמו שדה שנפרצה אז אם כן היא כבר לא גדורה, והיא אינה שמורה, לא רק כנגד הפרצה, כך האדם שפרץ פרצה בגדר שלו כבר כולו אינו שמור והוא בסכנה להתדרדר לגמרי.
ביבי עשה טובה, לך הביתה.
וזה טעם היתר אשה יפת תואר. מה הטעם של היתר אשה יפת תואר? הרי זה איסור, איך התורה מתירה? אלא דיברה תורה כנגד יצר הרע, ידעה שחיילים במלחמה יתקוף אותם היצר לא יוכלו לעמוד בזה, אז היא התירה אשה יפת תואר, אבל עם גדרים גם כן, גם זה עם גדרים, אתה צריך להביא אותה אל ביתך שלשים יום, היא צריכה לבכות ולא ליטול את צפרניה וכו', יש כל מיני דינים, ורק אחרי זה אתה יכול לקחתה. אז גם התורה שהתירה אשת יפת תואר ודיברה תורה כנגד יצר הרע, ואמרה מוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמומות נבלות, מה זה בשר תמותות שחוטות? עדיף לאכול בהמה שהיא עומדת למות, חלשה, חולה, שיכול להיות שהא תהיה טריפה אבל הספיקו לשחוט אותה לפני שהיא תמות, בהמה כזאת היא מסוכנת, אבל עדיף לאכול כזאת ממה שיאכלו בשר תמותות נבלות שכבר מתו מחמת חוליים או טריפה, שזה איסור דאורייתא, אז התורה אומרת כביכול מוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות אבל אל יאכלו בשר תמותות נבלות, שאם יימנעו לגמרי לא יוכלו לעמוד בנסיון, לכן התירה תורה בשר תמותות. ומכל מקום לא הותרה לו אשת יפת תואר בהחלט, לגמרי, אלא התנתה לו התורה כמה וכמה תנאים להתירה, וכל כך למה? כדי שיישאר גדר בד"כ, שיהיה האדם הזה גדור, דהיינו שאע"פ שכדי שיוכל לעמוד בנסיון פרצה התורה פרצה בגדרו והתירה לו בשר תמותות כביכול, מכל מקום גדרה תורה גדר סבב לפרצה הזאת כדי שיישאר גדור בד"כ והגדר הזה הוא שומר אותו עדיין גדור.
אם נתבונן יותר בענין בעל פעור נמצא, שאותה השקפה, תקשיבו טוב, יכולה להביא אדם לגבהי שמים ויכולה להביא אותו להתדרדר למעמקי התהום. מה נקודת המוצא שבהשקפת עובדי בעל פעור, אתם יודעים מה נקודת המוצא שלהם? מה הנקודת מוצא? גדלות האדם, גדלות האדם, שאדם גדול כל כך שהוא לא זקוק לשום גדרים, והוא למעלה מכל הגדרים, ואין עליו לכבד שום דבר, הוא גדול יותר מהכל, ואף השקפת התורה בנויה על גדלות האדם, גם התורה. שצריך אדם לומר בשבילי נברא העולם, ובצלם אלהים עשה את האדם, והשקפה זו מובילה את האדם להתעלות יותר ויותר, אבל אצלם - אצל עובדי עבודה זרה שהוא אומר שהאדם הוא גדול מכל הגדרים מה זה אומר? שגבר מתחתן עם גבר, אשה עם אשה, שתי אמהות יש להם ילד אחד, שני גברים יש להם ילדים, עושים חופה, עושים בר מצוה לכלבים, זה הכל מותר, אין גדרים. אין שום גדרים. אבל לפי התורה כמה שאדם יותר מעולה אז הוא צריך לגדור את עצמו עוד יותר כמה שאפשר, כיאות למי שהוא גדול, עד שחכמים אומרים שתלמיד חכם אסור שיהיה רבב אפילו בבגדו, שלא יהיה איזה טיפה טיפה, איזה כתם קטן אפילו. צריך לגדור את עצמו, להחשיב את עצמו. זה דבר מבהיל לכל אדם, שאפילו אם תחילת ההשקפה תהיה טובה ונכונה, גם הם חושבים שגדלות האדם זה דבר גדול, גם אנחנו חושבים שגדלות האדם זה דבר גדול, אבל כמה צריך להזהר לא להשתמש בזה הפוך, ואותה השקפה עצמה תוביל אותו למעמקי התהום.
כשאנחנו שומרים על עצמנו גדורים זה מדרגת אדם, כשהם חושבים שאדם גדול מעל כל הגדרים זה בדיוק הבהמה, מה ההבדל בינו לבין בהמה? גם היא עושה מה שהיא רוצה, הולכת איפה שעומדת, עושה מה שהיא רוצה, גדולים וקטנים, ועושה משמיעה קולות ושוכבת איפה שהיא רוצה ונכנסת לאן שהיא רוצה, תראו בהודו הפרות מה עושות, נכנסות לאן שרוצות הולכות לכל מקום. זה בהמה. על זה נאמר בכתוב "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם", אותם דברי ה' שצדיקים ילכו בם, פושעים ורשעים נכשלים בם.
ומצינו בדברי חכמים ז"ל שפירשו, שאותו מעשה שעשו שניים, זה עשהו לשם מצוה קוראים לו צדיקים ילכו בם, זה שעשאו שלא לשם מצוה קוראים לו פושעים ייכשלו בם. אחד שאוכל מצה בליל פסח כדי לקיים מצות מצה זה צדיקים ילכו בם, אחד שאוכל מצה לשם תאבון בלוע, הוא מחכה למצה לאכול אותה זה פושעים ורשעים יכשלו בם.
גם בעניני השקפה הדבר הוא כן, שהשקפה שהשורש שלה נכון ואמת יכולה להוריד את האדם לדיוטה התחתונה ממש, למדרגה הכי נמוכה. וכמו שאותו שורש יכול להביא גידולים שונים זה מזה, שורש שנמצא באדמה יכול להביא גידולים שונים זה מזה, כך אותו מעשה שאדם עושה תלוי מאיזה שורש הוא יוצא, אם יוצא משורש טוב הרי זה מעשה טוב, משורש גרוע - יוצא מעשה גרוע.
וזה הביאור מה שאמרו חכמים, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב וייחסו לאהרן הכהן. מה היתה כוונתם שהם ביזו אותו? בני השבטים היו מבזים אותו שאמרו שהקנאות שלו היא לא ממקור קדוש יוצא, למה? כי הוא בן בתו של עובד עבודה זרה ורוצח הוא, לכן בא הכתוב ואמר שייחס אותו לאהרן שהוא אוהב שלום ורודף שלום וכל הקנאות שלו ממקור קדוש הוא. וה' אמר בקנאו את קנאתי ולא כיליתי את בני ישראל, ז"א השורש שלו הוא טוב, לא כמו שאתם ראיתם שהשורש שלו בן פוטי, גם בזה טעיתם, כי יתרו היה איש אמת, והוא חיפש את האמת, וכל עבודה זרה שהוא לא ראה בה אמת זרק אותה, בעט בה, בישר בה, אבל כשהוא ראה את האמת, "וישמע יתרו", עזב את הכל את הרכוש את הכבוד ובא לאמת למדבר. ומשני הצדדים היה פנחס בסדר גמור, אבל ראו שישראל חיפשו בשורש מה מנביע את המעשה שלו, אמרו לא יכול להיות, כל הגדולים שותקים והוא פתאום קם ויוצא, "ויקום מתוך העדה", מה קרה? איייי, אז הם עשו חשבון אולי זה כך.
ואתם יודעים מה קרה? כתוב שמשה והזקנים התרשלו, רפו ידיהם, לא כמו אלה איפוק הוא כוחנו, אלא נתרשלו, ונענש משה רבינו על זה, נענש משה רבינו על זה שלא נודע מקום קבורתו עד היום. רפו ידיהם והיתה לו סיבה מוצדקת כביכול למשה, כי הוא הקשה עליו, אם אתה לקחת מדיינית למה אני לא יכול לקחת מדיינית, ואז אם יקנא או יהרוג אותו משה רבינו יגידו שזה ענין אישי פרטי, אתה נפגעת טען עליך טענה, ונתרשלו ידיו, נתרשלו ידיו, ואעפ"כ הוא נענש, אתם שומעים? עם חשבון נכון וטהור נענש. אז אלה שמתרפים ומפקירים דם ישראלי, דם יהודי, וקוראים לזה איפוק, איפוק, מה איפוק? עומדים להרוג יהודים, אז בשביל מה יש צבא ומשטרה? מה איפוק פה? קוראים לזה הכללה, איזה שטויות, מי סימא את עיניהם ככה? מחכים שיהודי ירצח, יהודיה? מה הולך פה? איפוק זה כוחנו, לא יאומן כי יסופר מה ההפקרות הזאת, מי בחר בכם בכלל? ביבי, לך הביתה.
רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.