ראה מעשה ונזכר הלכה | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
והנה איש מבני ישראל בא
ויקרה מלאכה ואת המדיינית לעיני משה ולעיני עדת,
כל עדת בני ישראל, והמא בוכים פתח אוהל מועד.
אמרו חכמים זיכרונם רב סנהדרין פב,
והמא בוכים שנתעלמה ממנו הלכה.
וירפי נחס ראה מעשה ונזכר הלכה.
אמר לו משה מקובלני ממך מועל ארמית, קנאים פוגעים בו.
אמר לו קרייאנה דאיגרת איהו להווה פרוונקה.
כלומר פרוונקה הוא השליח.
מי צריך להיות שליח? דווקא קורא האיגרת.
למלות שליחות בכל הדקדוקים יוכל רק מי שיכול בעצמו לקרוא.
ניותא קרייאנה דאיגרתא.
אגב, צריך לעמוד, בדברי החכמים זכרונם לך, במה שקראו לפנחס בשם קרייאנה דאיגרתא.
הרי ההלכה הייתה מקובלת לכולם ממשה רבנו,
ורק הוא נזכר קודם.
אבל רואים אנחנו שגם מי שנזכר קודם הוא כבר הבחינה של קרייאנה דאיגרתא.
כשנזכר פנחס,
הוא כבר היה שליח ולא אחר.
ומצינו שזכירה היא בחינה,
ולא תתורו אחרי לבבכם למען תזכרו.
מדברי החכמים, זכרונם לברכה, אלא יוצא לנו באור חדש
במה שאמרו,
הבועל ערמית קנאים פוגעים בו.
לכאורה, כיוון שאללה חייב מיתה,
למה דווקא קנאים פוגעים בו ולא כל אדם?
והוא, כמו שביארנו, שדיינות היא מעלה.
ואם כן, ישנם חילוקים ודרגות בדיין,
וישנם דברים שנמסרו רק לקנאים,
שרק הם בעלי המעלה של הדברים האלו,
ורק הם הקרייאנה דאיגרתא.
כי העונשים של התורה אינם עונשים בעלמא,
אלא הם יסוד המשפט.
ועניין המשפטים נמסר רק לדיינים,
לאותם שהם הקרייאנה דאיגרתא הקוראי האיגרת.
היסוד הזה של קרייאנה דאיגרתא אינו רק בדין זה,
אלא בכל משפטי התורה,
שבכדי לעשותם צריך דיין.
זאת אומרת, צריך את הקרייאנה דאיגרתא.
דיין
אינו מושג כמו דיין באומות העולם,
אלא דיין
זו מעלה ודרגה באדם.
והזוכה במעלה הזו הוא הנקרא דיין.
יסוד הדיין בגדרו הוא שצריך להיות מבחינת אוהבי אדוני שנעורא.
קודם כל דיין חייב שיהיה לו הבחינה הזאת
שהוא שונא רע,
שונא מעוולים, עושה רע,
שאינו סובל עושק וחמס.
שכל הגדרים של הדיין הם וביערת הרע מקרבך.
כשהוא בא על כל המעלות הללו, הרי הוא דיין.
כמובן שהוא מקיים את ההלכה הראשונה, שמוע בנחיכם ושפטי צדק.
על יסוד זה מורים
לנו כל גדרי הדיין המנויים בתורה הקדושה.
לא תטה משפט.
האם אפשר להיות במעלה זו רק על ידי לימוד ארבע חלקי שולחן ערוך לחוד ולקבל יורה יורה ידין ידין?
מבלי שיהיה לו תכונה בנפש?
האם אפשר בלי תכונה בנפש להיות דיין?
וכן צדק צדק תרדוף,
שאמרו חכמים זיכרונם לברכה שזו מידת הדין?
אלא ודאי שזה מידות ומעלות בדיין.
ואילו לא נמצא בעל המעלות האלו, לא היה מציאות של דיין כלל בעולם.
וכיוון שמהותו של דיין היא מעלת הדיינות.
אם כן, מלעדיה בטלו הדיינים.
וזהו שביקש משה דיין, מעל שבע מעלות,
ביקש ולא מצא, כי אם
מעלה שלוש.
מה עם המעלות?
כתוב פה בפרשה.
ויקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים,
ואתן
אותם ראשים עליכם.
מה הוא מצא?
חכמים וידועים.
מה חסר לו?
וביקש, שבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם,
ואסימם בראשיכם.
ומה הוא מצא? אנשים חכמים וידועים, בלתי נבונים.
אז מה עם השבע מעלות שצריך בדיין?
אומר ראשי, אנשים חכמים וידועים,
אבל נבונים לא מצאתי. זו אחת משבע מידות
שאמר יתרו למשה,
ולא מצא אלא שלוש.
אנשים צדיקים, חכמים וידועים.
ומה הם הנוספים?
נוסף לזה, ירא אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע.
אז משה רבנו לא מצא מה לעשות.
לא מצא בדיוק עם כל השבע מעלות.
גם בדור דעה לא מצא.
אבל צריך שיהיו מעלות, ואם אין את המעלות לא יכולים להיות דיינים.
ואילו לא היה מוצא בעלי מעלות אלו, לא היה דיין נמנע כלל.
בתחילת דיבור התורה הכתיבה לנו התורה סיפורים אחדים אודות משה רבנו עליו השלום
להורות את מעלתו.
כתוב, וירא איש מצרי
ויך את המצרי.
כשהוא ראה נוכרי מכה איש ישראל,
מיד הרג אותו.
וזה בא מצד המעלה של להציל גזול מיד עושקו.
זו מעלה להציל גזול מיד עושקו.
לא לראות עוול ולעמוד מן הצד.
וכן,
שני אנשים עיוורים ניצים,
ויאמר לראשו, למה תכה רעיך?
מה יכול להגיד לו? מה אתה מתערב?
נכון, גם אז.
הלאורגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרים?
ויאמר לראשו, למה תכה רעיך?
הוא לא יכול לעבור על עוול בשתיקה.
וכן מבנות מדיין.
ויקום משה ויושען.
ויושען.
שהיו מריבים נוכרים עם נוכרים,
מה זה עניינך?
והוא זר להם לגמרי.
והוא במצב של סכנה בורח מחרב פרעה.
אז לא למדת שלא כדאי להתערב.
והנה היית צריך לברוח בשביל זה.
לא.
ואף על פי כן, ויקום משה ויושען, כי הוא היה איש אמת.
והוא לא יכול לראות עוול בחמאס.
וזה דיין.
הנה כשביארה לנו התורה אודות משה רבנו, שהיה המנהיג, השופט והדיין של כלל ישראל,
סיפרה לנו במעלות שלו עד כמה היה בדרגה של שונא עוול.
ומשום זה הוא זכה להיות מנהיג כלל ישראל.
והוא גם היה נושא בעולם חברו.
שהיה יוצא לכלל ישראל ומשתתף בצהרן, ונושא איתם בטית ובלבנים.
צדק צדק תרדוף למען תחיה.
כתב הרמב״ן במדרשו של רבי נחונייה בין הקנה דרשו בו סוד.
צדק זו מידת דינו של עולם.
שנאמר צדק צדק תרדוף.
וכתוב אחריו למען תחיה.
אם תדין עצמך תחיה.
זאת אומרת אדם צריך להיות דיין לעצמו כל הזמן שהוא הולך על פי האמת.
אם כן יאמר הכתוב תשפוט אתה בבית דינך ותרדוף צדק ותשיג אותם למען תחיה לעולם הבא.
בצדק השני שהוא צדק העליון.
והוא האור הגדול לצפון הצדיקים לעתיד לבוא.
והוא עוזו של הקדוש ברוך הוא.
רואים אנו מכאן איזו מעלה הוא דין ומשפט.
שעל ידי זה זוכים לסוד החיים.
ומזה תצא לנו הערה ליום הדין.
שכל עבודת האדם לזכות בדין,
שעל ידי זה יזכה בחיים,
צריכה להיות העסק בעניין משפט.
שכיוון שכל עניינו של ראש השנה הוא דין ומשפט,
ממילא כל עבודתו היא להיכנס לדרגת דיין,
שדיין זה הסוד שלמען תחיה.
אז מי שחי על פי דיני התורה ומקיימם בעצמו,
ולאחר מכן גם מהאחרים.
זו דרגת דיין,
זה מעלה לפני הידיעות.
אם אין לו את המעלות האלה, זה לא יעזור לו הידיעות וידיעת כל השולחנה ארוך מעל פה.
לא עוזר.
וזה הסוד של למען תחיה.
והחיים שלנו הם בנויים על פי הדין,
וזה הקריינא דאיגרתא,
ומי שקורא את האיגרת, זאת אומרת, הוא הראשון שמרגיש את זה,
המעלה הזאת נמצאת בו.
לכן איהו להווה פרוונקה, הוא יהיה השליח להוציא לפועל את הדין שהפועל ערבי,
גנאים פוגעים בו.
ואין מישהו אחר
שהיה באותו רגע בעל המעלה הראויה לעשות זה.
בשבת למדנו עוד צדדים למה זה היה ככה שהוא דווקא, ולא משה ולא אהרון,
אבל זה לא נכון לרגע, אולי בעזרת השם בהמשך השבוע, שבוע טוב.
וביחד על יום ראשון עומד.