ספר בני ציון חידושים על פרשת בלק | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 08.07.2012, שעה: 07:32
8-7-12
כתוב "ויקוץ מואב מפני בני ישראל",
יקוץ מלשון קוצים, שעשה בלק בכשפים שלו קוצים וגדר מסביב לניצוץ של דוד המלך, שלא יוכלו ישראל לגעת בו. וכן אמר בלק לכל האומות מסביב, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה, כלומר אנחנו לא דואגים רק עלינו אלא גם עליכם, כי ברגע שיוציאו ישראל את הניצוץ הקדוש של משיח בן דוד אז הם ילחכו לא רק אותנו אלא גם את כל סביבותינו, גם אתכם הם ילחכו, על כן הוא שלח ואמר לבלעם, הנה עם יצא ממצרים, מה זה יצא ממצרים? הוציא משם את כל ניצוצי הקדושה, והוא יושב ממולי, ז"א עם ישראל שיצאו ממצרים השאירו אותה כמצולה שאין בה דגים, כיון שהם בררו את כל ניצוצות הקדושה, אז לכן אסור ליהודי לבוא למצרים, כי אז שוב פעם הוא משקיע ניצוצות קדושה, לכן הוזהרנו שלש פעמים בתורה לא לשוב לארץ מצרים.
ז"א, מה שמחזיק היום את כל אומות העולם זה מה שיש יהודים מפוזרים, לכן הקב"ה עתיד לקבץ נדחי ישראל, פירושו של דבר, שלא ישארו ניצוצות קדושה ואז ממילא יתבטלו. אז לכן הוא שלח, הנה עם יצא ממצרים, יצא ממצרים והוציא את ניצוצי הקדושה. והוא יושב ממולי, עכשיו הוא רוצה לקחת את הניצוץ הקדוש שהוא שורש החיות שלנו. לכן הוא שלח לבלעם את הזקנים, ככתוב "וילכו זקני מואב וקסמים בידם ויבואו אל בלעם", מה זה בידם? אכפת לנו אם הקסמים בידם או על חמוריהם או בכיסיהם או בתרמיליהם, מה זה משנה אם הקסמים בידם? למה צריכה התורה להגיד איפה היו הקסמים? אלא בידם זה נוטריקון ראשי תיבות, בידם - בן ישי דוד משיח.
אז זקני מואב הראו לבלעם הרשע את הניצוץ של משיח בן דוד שהוא טמון בקרבם, כדי שבלעם יעזור להם נגד ישראל לשמור את הניצוץ הקדוש של דוד המלך מכל משמר. אבל מסיים האגרא דכלה, עתה לכו וראו את מפעלות ה', שהוא חושב מחשבות, של מרות כל נסיונותיהם של בלק ובלעם לשמור על ניצוץ דוד המלך שהיה כל חיותם, הפר ה' את עצתם כי עצת ה' היא תקום. ומבלק יצא עגלון שהוא אבא של רות, וממנה יצא חותר מגזע ישי, והם המואבים בעצמם, בלי רצונם הוציאו את משיח בן דוד. אז ז"א, אי אפשר על ישראל, כי הקב"ה הוא רב עליליה על בני האדם, והוא מתכנן את הכל למרות כל הרצונות לאן שהוא רוצה. אז כדאי ללכת בפלס כמו שהוא רוצה ממילא תשיג את מה שהוא רוצה, כי אם תנסה ככה וככה אתה תהיה רק בסוף קרבן של היצר הרע ולא תשיג את מה שאתה רוצה. אז אם כן, ראינו שני טעמים למה הוא יצא למלחמה נגד ישראל, אחד הוא טעה, לפי הארי הקדוש כמו קורח, ושתיים הוא רצה לשמור על הניצוץ, הוא בעצם איבד אותו.
פסוק אחר, "וישם ה' דבר בפי בלעם" על הפסוק הזה שואלת הגמרא בסנהדרין ק"ה, מהו הדבר אשר שם ה' בפי בלעם? כתוב וישם ה' דבר בפי בלעם, עונה הגמרא, רבי אליעזר אומר, מלאך מסר לו כדי להכריחו לדבר, דבר מלשון דיבור, וישם ה' דבר, דיבור שהוא יגיד בעל כרחו וידבר מה שהמלאך יגיד לו, מלאך מסר לו כדי להכריחו לדבר, זה רבי אליעזר אומר, רבי יהונתן אומר, חכה נתן בפיו, כדי לעקב אותו שלא יוכל לדבר. חכה נתן בפיו כדי לעכב אותו שלא יוכל לדבר. זה נראה שכאילו רבי אליעזר ורבי יונתן חולקים, אחד אומר מלאך נתן לו בשביל שידבר בעל כרחו, ורבי יהונתן אומר, שחכה נתן בפיו, מה זה הדבר שהוא נתן בפיו - חכה, שלא יוכל, כן, שלא יוכל לדבר. נו, אז המפרשים מנסים להבין, מה באמת מסר הקב"ה בפיו, האם מסר מישהו שיכריחו או שימנע ממנו?
אז כידוע יש מאמר חכמים ז"ל שאומרים, אלו ואלו דברי אלהים חיים. איך יכול להיות אלו ואלו? זה לכאורה דברים סותרים, איך אפשר ליישב שאלו ואלו דברי אלהים חיים? תשמעו דברים שלא שמעה אוזן.
כידוע חכמים ז"ל אומרים, שהשם הקדוש של הקב"ה י' וה' וו' וה', זה שם הויה ברוך הוא, השם הזה זה שם של רחמים גמורים. אבל חצי השם הראשון, י' וה' זה שם של מידת הדין, כמו שכתוב בתהילים "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה" אז השם הזה זה דין, יסורים. יסור יסרני יה, אז זה שם של יסורים, של דין. אז חצי השם הי' והה' זה דין, השם המלא זה רחמים.
יש עוד שם שקוראים לו אלהים, זה שם שהוא מידת הדין, כמו שכתוב בבראשית י"ט, "ויהי בשחת אלהים את ערי הכיכר", אז השחתה זה על ידי שם אלקים שזה דין. אך לעומת זאת, השם אל שהוא חלק משם אלקים, שתי האותיות הראשונות, זה שם של חסד, שנאמר בתהילים נ"ב, "חסד אל כל היום" חסד אל זה שם של חסד.
והנה אומרים חז"ל, בלעם הרשע רצה לקלל את עם ישראל בשני השמות האלו, בשם י' וה' וכן בשם אלקים, שזה שני שמות של דין. כדי לסקל את עצתו, גילו לנו חכמים בגמרא את הסוד של מה שכתוב בגמרא, "וישם ה' דבר בפי בלעם", לפי שיטת רבי אליעזר, שאמר שהקב"ה מסר לו מלאך כדי להכריחו לדבר, כשהזכיר בלעם הרשע את השם של שם הדין י' וה' הכריח אותו המלאך לסיים את השם, הכריח אותו לדבר עד הסוף, אז הוא לא יכול לעצור בי' וה' שזה דין, אז הוא אמר שם מלא י' וה' וו' וה' שזה רחמים, כדי שיוציא את ה' ברחמים גמורים. לפי שיטת רבי יהונתן, כשאמר הקב"ה נתן חכה בפיו כדי לעכבו מלדבר, אז כשרצה בלעם לקלל את ישראל בשם אלהים, מידת הדין, אז הוא שם לו חכה ותקע אותו במילה אל. שאל זה חסד, כדי שלא יוכל להמשיך ולומר, הים, כי אם הוא יגיד את זה - זה יהיה דין. וכך שני התנאים הקדושים מסבירים לנו מה זה וישם ה' דבר בפי בלעם, אחד אמר שהוא שם מלאך להכריחו לדבר, אז במקום שהוא יגיד י' וה' שזה דין הכריחו לומר את כל השם שיהיה רחמים, והשני אומר שהוא שם לו חכה שהוא לא יוכל לדבר, אז מה הוא אמר, הוא רוצה להגיד אלקים - מידת הדין, אז הוא עצר אותו באל שיהיה חסד.
ועל זה אמר בלעם בפירוש, בלעם אומר שככה זה היה. בלעם בעצמו אומר בתורה שמה שרבי אליעזר ורבי יונתן אומרים זה נכון. איפה הוא אמר? כתוב "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי, שני השמות, אני לא יכול לעבור את פי. וישם ה' דבר בפיו בלעם, אז הוא אומר, מה שם לו? מלאך וגם חכה, והוא אומר לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי, לעשות קטנה או גדולה. אני רציתי לעשות קטנה, משם הויה, י' וה' וו' וה' אני רציתי לעשות קטנה י' וה' שיהיה דין, לא יכלתי, ורציתי לעשות גדולה, אלקים מלא, שיהיה דין, אז חסמו אותי שיהיה אל, לא יכלתי, אז בלעם בעצמו אומר שככה היה. אייייי.
ש. הארבעים יום של משה רבינו בהר סיני זה החסד שקיבל שלא אמר את המ' של אלהי
הרב: יבבי. כן.
ש. הרב, לעצור מאלקים לאל זה אותו דבר, אבל משם הויה אנחנו אומרים את זה באדנות, אז איך אפשר לעצור את זה שהוא רצה להגיד את זה בשם י' ה' ולהרחיב את זה לשם אדנות?
הרב: מה אתה אומר?
ש. הוא רוצה להגיד שם של דין, י' ה' אז הוא אומר
הרב: הוא לא אמר באדנות, הוא רצה להגיד את שם ה' ממש
ש. איך הוא להגיד י' ה' אז הוא אומר יה, אבל למשוך את זה אז הוא צריך להגיד שם של אדנות כי הוא לא יכול להגיד
הרב: הוא לא אמר באדנות, אם היה אומר באדנות אז היה משהו אחר, הוא אמר בשם הויה, בשם הויה.
ויש להוסיף מה שכתוב במדרש, בילקוט שמעוני כ"ג, וישם ה' דבר בפי בלעם, אז המדרש אומר מלאך ישב לו בגרונו, רצה לברך, מניחו, רצה לקלל - בולמו ואינו מניחו. ואין דבר האמור כאן אלא מלאך, מאיפה אנחנו יודעים שזה מלאך? "וישם ה' דבר" זה מלאך, דבר זה מלאך, כתוב שהוא שם לו מלאך בגרונו, מאיפה אנחנו יודעים שדבר זה מלאך? שנאמר "ישלח דברו וירפאם" דברו זה המלאך, שלך מלאך וריפא אותם, אז דברו דבר זה המלאך.
אולם שואלים המפרשים מי זה המלאך ששלח הקב"ה בפי בלעם? אויויו איזה דברים, איזה דברים. אומר על כך התכלת מרדכי, המלאך הזה היה פנחס בן יאיר, פנחס בן יאיר זה היה המלךא, ושמו רמוז בכתוב "וישם ה' דבר בפי בלעם", בפי זה פנחס בן יאיר. ואם תאמר שפנחס לא מלאך, מסופר בירושלמי בשקלים כ"ב, מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות לעוברים ולשבים, עושה חסד עם בריות שיהיה להם מה לשתות בדרך, פעם אחת היתה בתו עוברת להנשא, עברה בדרך ושטפה נהר, הנהר שטף אותה, דבר זה גרם לאנשים לרנן, מה, יכול להיות אפשר שהוא מכבד את הבורא במים וקיפח אותו במים? איפה מידה כנגד מידה? אם הוא עשה חסד במים אז מה יקפחו אותו במים? יבוא נגד מידת הדין תבוא תקפח אותו במים? הפוך, אם הוא עושה חסד במים אז המים צריכים להציל את בתו, לא שתשטוף אותה הנהר. אז התחילו לרנן, מספרת הגמרא שנעשה נס לאותו חסיד, ומלאך ירד, ככה אומרת הגמרא בשקלים, מלאך ירד בדמות רבי פנחס בן יאיר והצילה, רואים מפה שפנחס בן יאיר יכול לבוא בדמות מלאך, מן השמים, כדי להציל נפש מכליה. איייי.
ולמה דווקא רבי פנחס בן יאיר? למה דוקא? תשמעו, אומר התכלת מרדכי, במאמר חכמים ז"ל בזאת הברכה, כתוב "ולא קם נביא בישראל עוד כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, ואיזהו? זה בלעם בן בעור. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אבל באומות העולם כן, בישראל לא קם כמשה אבל באומות העולם כן, מיהו? בלעם בן בעור.
יש לומר שהכוונה על פי מה שמצינו בגמרא בחולין ז', שרבי פנחס בן יאיר הלך לקיים מצות פדיון שבויים, ופגע בנהר גינאי, בדרך היה נהר שקוראים לו גינאי, וגזר עליו להקרע לפניו, הוא לא יכול לעבור, אז הוא אמר לו קרע מימיך, אז הנהר לא הסכים, אמר לו אתה עושה שליחותך ואני עושה שליחותי, אני ודאי עושה אתה ספק עושה, אני מקיים את רצון הבורא בזה שאני עובר פה בלי שום בעיה, אתה הולך לקיים מצות פיון שבויים ספק עושה ספק לא עושה, מי אמר שתצליח? אז מה, יבטלו את הודאי בשביל הספק? אז הוא אומר לו קרע, אם לא אני מייבש אותך. פחד הנהר וחלק מימיו, והוא הלך. כל הטבע כנוע בפני הצדיקים, ותגזר אומר ויקום לך, לא יכול הטבע להתנגד לצדיקים. ונבקע הנהר לפניו, על כך אומרת הגמרא, כמה גדול כוחו של רבי פנחס בן יאיר, שהיה כמשה רבינו שנקרע לפניו ים סוף, משה רבינו נקרע לו ים סוף עם שישים ריבוא, ופנחס בן יאיר בשביל עצמו רק, כמה גדול רבי פנחס בן יאיר. אז רבי פנחס בן יאיר לכאורה הוא שקול כמו משה רבינו, לכן אומר התכלת מרדכי, מאחר והקב"ה שלח מלאך בדמותו של רבי פנחס בן יאיר בפיו של בלעם, נמצא שמה שזכה בלעם להתנבא ברכות על ישראל, זה היה בכח נשמת רבי פנחס בן יאיר.
ש. שעוד לא נולד?
הרב: שעוד לא נולד כי נשמתו קיימת למעלה, הגוף לא קיים אבל הנשמה קיימת. אז מה שזכה בלעם להתנבא ברכות על ישראל זה היה בכח פנחס בן יאיר, חכמים ז"ל מעידים עליו שהיה גדול כמשה רבינו, אם כך יש לומר שלכך התכוונו חכמים כשאמרו, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל לא קם כמשה עוד, אבל באומות העולם קם, ואיזהו - בלעם בן בעור, מה רמזו לנו בכך? שכל נבואתו של בלעם על ישראל היתה בכח נשמתו של רבי פנחס בן יאיר שהיה גדול כמשה רבינו. אז ז"א לא קם בישראל, אבל באומות כן, מי זה? בלעם, מי זה בלעם, לא בלעם עצמו, אלא רבי פנחס בן יאיר שהיה בפה שלו וברך את ישראל כמשה, שהוא היה שקול כמשה רבי פנחס בן יאיר. מאיפה למדנו שהוא שקול? שנקרע לו הנהר. וכיון שהיה מצוי תמיד רבי פנחס בן יאיר בהצלת כלל ישראל, כמו שראינו שהוא ירק במעשה של שקלים להוציא את אותה ילדה, כמו שראינו שהוא הלך לפדיון שבויים והוא הלך להציל עוד פעם יהודי, גם פה הוא הציל את היהודים מהקללות שלהם.
ויש מעשה בזמן הארי הקדוש, שפעם אחת בא לפניו אחד מתלמידיו, רבי שמואל, וזה היה בעל מדרש שמואל שכתב על פרקי אבות, וכשהוא בא אז הארי הקדוש קם מפניו, אז המרח"ו רבינו חיים ויטאל הקדוש שהיה תלמידו המובהק של הארי ראה את זה, ושאל את הארי, כבוד הרב, מ דוע קמת מפניו? אמר לו לא קמתי מפניו, קמתי מרבי פנחס בן יאיר שבא איתו, אז הוא רץ מיד אחרי כן לרבי שמואל ושאל אותו, מה כבודו עשה? אז הוא אמר לו נזדמנה לי מצוה של גמילות חסדים, הוא אמר, היתה איזה משפחה שהמשפחה הזאת שדדו אותם אנשים והפשיטו אותם מבגדיהם ולא השאירו להם כלום, ובכו מאד, עליתי ונתתי להם את הבגדים. אז התעבר בו נשמת רבי פנחס בן יאיר, כיון שיש לו הנאה, צדיקים מתעברים, לא מתגלגלים, מתעברים עיבור באנשים שעושים מצוות מעין המצוות שהם היו רגילים לעשות, שיש להם הנאה מזה, וגם כדי לסייע לאלה שרוצים לעשות מצוות כעין אלה שהם עושים. אז לכן רבי פנחס בן יאיר שייך תמיד בהצלה, וזה דבר אדיר, מה שאומר התכלת מרדכי. אז זה המלאך שהיה שנשלח מן השמים לבלעם. "וישם ה' דבר" דבר ישלח דברו וירפאם זה מלאך, מי זה המלאך? רבי פנחס בן יאיר.
פסוק נוסף, "וישא בלעם משלו ויאמר, מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם ה'" על הפסוק הזה, מה אקוב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' אומרים חז"ל במסכת ברכות דף ז', דתניא, ואל זועם בכל יום, וכמה זעמו של הקב"ה? רגע, ואין כל בריה יכולה לכוון לאותה שעה שהקב"ה זועם חוץ מבלעם הרשע, כמו שכתוב עליו "ויודע דעת עליון" השתא דעת בהמתו לא ידע, ואיך דעת עליון ידע? אם מה רצתה ממנו האדון הוא לא ידע אז איך הוא ידע את דעת עליון? שואלת הגמרא, אלא מלמד שהיה יודע לכוון לאותה השעה שהקב"ה כועס בה. זה נקרא שהוא יודע דעת עליון, מתי הקב"ה בדעתו לזעום, והוא יודע לכוון לאותו רגע, ואז אם הוא מקלל על אותו רגע אז כאילו זה תופס, הקללה תופסת.
המאמר הזה בגמרא, מלמד אותנו שהקב"ה זועם בכל יום. כמה? רגע. ככתוב "ואל זועם בכל יום", והוא ידע לכוון, ורצה לקלל באותו זמן שקללתו תתקיים, אבל הקב"ה לא זעם באותם ימים, אתה רוצה לכוון לזמן שאני זועם אז אני לא זועם. אז לכן אמר בלעם הרשע, מה אקוב לא קבו אל ומה אזעם לא זעם ה', וכל זאת רק כדי שקללתו של בלעם לא תתקיים בישראל, כמו שאומר בהמשך בגמרא בברכות ז', אמר להם הקב"ה לישראל, דעו כמה צדקות עשיתי עמכם, שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, ועל ידי כך הצלתי אתכם מהקללות של הרשע.
כידוע התורה נדרשת בשבעים פנים, והנה אומרים חכמים ז"ל, שבית דין של מעלה בשמים שדן אותנו הוא בבחינת אברהם יצחק ויעקב, חכמים אומרים, שבית דין של מעלה שדן אותנו זה בבחינת אברהם יצחק ויעקב, והכוונה, מה זה דן אותנו לפי המידות של אברהם יצחק ויעקב, שהרי ידוע שכל אחד עבד את הקב"ה במידה אחרת, אברהם עבד במידת החסד, יצחק עבד במידת הדין, ויעקב עבד את ה' במידת התפארת שהיא מידת הרחמים, שהיא ממוזגת מחסד ומדין, והיא כוללת בתוכה את שתי המידות הללו. אז כפי שמביא בעל דגל מחנה אפרים בשם הסבא שלו הבעש"ט, הוא אומר כך, שמעתי בפירוש מן אדוני הבעש"ט נשמתו עדן זללה"ה, כי אברהם יצחק ויעקב הם תלת דיינים בבית דין של מעלה, כי אי אפשר שיהיה דין אמת כי אם שיהיו שלשה דיינים בבחינת אברהם יצחק ויעקב, נמצא אפוא שבבית דין של מעלה יושבים שלשה דיינים, שהם בחינה של אברהם יצחק ויעקב, והם מייצגים את החסד דין ורחמים. ואם כך כלל גדול בידנו בכמה מקומות בש"ס, שיחיד ורבים הלכה כרבים, וגם בתורה כתוב בשמות כ"ג, אחרי רבים להטות, לכן כיון שרוב הדיינים הם לזכות שכן אברהם הוא חסד ויעקב הוא רחמים, ומידתו של יצחק דין נשארה במיעוט, נמצא שמכח דיני התורה צריך הקב"ה לרחם על ישראל.
ש. אבל הרב אמר שתפארת זה מידת החסד
הרב: נכון, ובסוף זה נקרא רחמים. לכן זה לא חסד גמור. וזו אפוא כוונת דוד המלך בתהילים קי"ט, רחמיך רבים ה' כמשפטיך חיני, כלומר בגלל שרחמיך רבים, הרחמים הם רוב, חסד ורחמים, לעומת הדין שהוא מיעוט, אז כמשפטיך חיני, כי על פי משפטי התורה חיני, הם מביאים אותי לצאת במשפט לחיים. זו כוונת התהילים גם בתהילים קי"ח, אל ה' ויאר לנו, שכן ידוע שאל לשון חסד כמו שלמדנו, חסד אל כל היום, ושם ה' מורה על מידת הרחמים, כמו שכתוב "אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני", לכן שני השמות אל וה' הם חסד, מאירים וממתיקים לנו את שם הדין אלקים, אז הם ממתיקים. מה זה אלקים? זה שמונים ושש, ומספר לנו כמה זה? 86, זה מה שכתוב "אל ה' ויאר לנו", אז שני השמות של החסד והרחמים הם מאירים את מידת האלוקים שזה לנו, לנו זה 86 ואלקים זה 86, אז זה מאיר וממתיק את הדין.
הענין הזה פותח לנו להבין את דברי האוהב ישראל, הרב הקדוש מאפטא, שהוא מפרש את מאמר חכמים ז"ל, הנפטר מחברו, דהיינו נפרד ממנו, אל יפטר אלא מתוך דבר הלכה. מהו דבר ההלכה? יחיד ורבים הלכה כרבים. ככה כתוב, ולכאורה פליאה הוא, למה בחרו חז"ל לומר דוקא הלכה זו של יחיד ורבים, הלכה כרבים כשאדם נפרד מחברו, מה פירוש? אמרו איזה משהו קצר העיקר להתפטר?
אז פירש האוהב ישראל, הנה ידוע שהשם של שמירת הדרך זה י' וו' וה' וכ', זה שם של מלאך שהוא ממונה על שמירה בדרך, והוא יוצא מסופי תיבות של הפסוק, "כי מלאכיו יצוה לך" כי זה י' בסוף, מלאכיו זה ו', יצוה זה ה', לך זה כ', כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. זה המלאך ששומר את האדם כשיוצא לדרך, שמו י' וו' וה' וכ', ולכן הנפרד נחברו צריך לומר דבר הלכה, שנרמז בו השם של שמירת הדך, י' וו' וה' וכ', כדי שהשי"ת ישלח את מלאכיו לשמור את חברו בדרך. אז שואל המדרש, מאי דבר הלכה, כלומר איזהו דבר הלכה שנרמז בו השם של שמירת הדרך? מפרש, יחיד ורבים הלכה כרבים, שזה ראשי תיבות י' וו' וה' וכ', אז לכן שהיוצא לדרך הנפטר מחברו, אז מה הדין, אל יפטר אלא בדר הלכה. שואלת הגמרא ואיזה דבר הלכה יכול באמת לשמור עליו בדרך? אז הוא אומר יחיד ורבים הלכה כרבים כי זה השם של המלאך ששומר בדרך.
לפי המבואר יש להוסיף את הטעם שבחרו חז"ל להזכיר את השם של שמירת הדרך דוקא בהלכה זו, כיון שחכמים ידעו שכל הדרכים הם בחזקת סכנה, וכן מביא רש"י שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, נמצא שהיוצא לדרך הוא נמצא בסכנה גדולה. לכן צריך לעורר עליו את מידת החסד ומידת הרחמים, שהם כאמור הרוב בבית דין של מעלה, חסד דין ורחמים, וכדי לבטל את המיעוט, שמידת הדין השטן רוצה לעורר עליו, כי השטן רוצה לפגוע בו, אז צריך מה? יחיד ורבים הלכה כרבים, יחיד זה השטן שרוצה להשתמש במידת הדין, אבל הלכה כרבים כי חסד ורחמים הדיינים שנמצאים למעלה, אז ממילא הוא לא יכול לשלוט. דבש, דבש, דבש.
לכן בחרו חכמים ז"ל, את ההלכה יחיד ורבים הלכה כרבים, שכן היא מכריזה שהלכה היא כרבים על פי רוב, מאחר ובית דין של מעלה רוב דיינים הם של רחמים, מתבטל הקטרוג והדין הופך לרחמים.
נחזור לבלעם, והנה בלעם רצה לקלל את ישראל על ידי שיעורר עליהם את מידת הדין, כמו שאמרו חכמים ז"ל שידע בלעם לכוון את הרגע שבו הקב"ה זועם, והוא רצה לקלל את ישראל, ולעורר עליהם את מידת הדין. אבל מאחר ורוב דייני בית דין של מעלה הם חסד ורחמים, לכן לא יכול היה בלעם לעורר את מידת הדין על ישראל, כיון שהדין הוא במיעוט, והוא צריך להצטרף למידת החסד והרחמים ולפסוק כמותם. וזהו מה שאמר בלעם הרשע, מה אקוב לא קבו אל ומה אזעום לא זעם ה', הוא הזכיר את שני השמות אל וה' שהם חסד ורחמים, שהם כאמור עולים למעלה ומתנגדים למידת הדין. אם כך איך אני יכול לעורר את מידת הדין, הרי כלל גדול יחיד ורבים הלכה כרבים, אז מה אקוב לא קבו אל, כי למעלה יש את מידת האל, מידת החסד של אברהם אבינו, ומה אזעום לא זעם ה', זה מידת הרחמים, אז שניהם נמצאים בדין אז איך אני יכול לבוא עם הדין? אני לא יכול כי יחיד ורבים הלכה כרבים, אז אני לא יכול לבצע את מה שאני רוצה. מה ההוכחה לכך? אומר הוא בעצמו בלעם הרשע, כי מראש צורים אראנו, פירש שם רש"י, שצורים זה אבות הקדושים, והתכוון בלעם הרשע שהוא ראה שישראל נידונים ע"י אברהם יצחק ויעקב, כי מראש צורים אני רואה שהצורים שהם האבות הקדושים, הבית דין למעלה זה הולך לפי האבות, אברהם יצחק ויעקב, ואם כן יש רוב לחסד ולרחמים על מידת הדין, אז מה אקוב לא קבו אל ומה אזעום לא זעם ה', אני מצטער מר בלק, אני לא יכול לעורר את מידת הדין. הא, מבהיל על הרעיון.
עוד דבר, מה אקוב לא קבו, נפלא הדבר מאיתנו, מה התכלית שהענין שהקב"ה זועם בכל יום, למה הוא זועם, חס ושלום להגיד שהקב"ה מה הוא עצבני, מה הוא זועם מקודם? ובודאי שלא יעלה על הדעת שהקב"ה כביכול כועס בכל יום רגע בחינם, אבל נקדים ונאמר ביאור נפלא של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא זיע"א, על הכתוב מסכת ברכות ה', כתוב לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, תמיד אדם צריך להרגיז את היצר הטוב שלו על יצר הרע. ואומר רבי יהושע מבעלזא, למרות שהכעס והרוגז מידות מגונות, שראוי להתרחק מהן, לפעמים יש צורך להשתמש בהן לעבודת ה'. מתי? להרגיז את היצר הטוב על יצר הרע, כדי להכניע אותו צריך להשתמש במידת הרוגז, מה אתה בא להפיל אותי? אתה רוצה להכניס אותי בגיהנם? אני לא אתן לך, אתן לך בראש.
ומהיכן נמשך לישראל כעס כזה של קדושה? כדי להרגיז את היצר הטוב על יצר הרע, הרי עצם הכעס, עצם הכעס הוא לא מצד הקדושה, אלא זהו הענין של אל זועם בכל יום, הקב"ה זועם בכל יום רגע כדי שמזה יושפע על ישראל כעס של קדושה, כדי להכניע את יצר הרע, כמו שכתוב בתהילים "כי רגע באפו חיים ברצונו", מה שהקב"ה זועם בכל יום, המטרה זה חיים ברצונו, כדי שנוכל לחיות לפי רצונו יתברך, על ידי זה שנרגיז את היצר הטוב על יצר הרע. איך אנחנו נוכל לחיות חיים ברצונו? אם לא נרגיז את היצר הטוב, לכן אל זועם בכל יום כדי שחיים שלנו יהיו ברצונו.
מכך יובן העצה של בלעם הרשע לבלק, מה הוא אמר? בא נחטיא את ישראל בבנות מדיין, כמו שאמרו חכמים ז"ל בסנהדרין ק"ו, אמר לו בלעם הרשע לבלעם, אלהיהם של אלו שונא זימה, תעשה להם קלעים, אהלים, והושב בהם זונות שיכשילו את עם ישראל, למה? למה הוא הביא את העצה הזו? הוא ראה שהקב"ה לא זועם באותם ימים, אז הוא אמר, אם הוא לא זועם לא יהיה להם מאיפה לקחת את הכעס כדי להרגיז את יצר הטוב על יצר הרע, ואז ממילא הם יפלו ביצר הרע, כי לא יהיה להם זעם לקחת את הכעס של קדושה שהיצר הטוב יכעס על יצר הרע, ואז ממילא הוא יצליח להפיל אותם כי יהיה רק יצר הרע בשטח.
והנה פנחס בן אלעזר הבין שחטאם של ישראל בבנות מדין זה בגלל חוסר הכעס של קדושה, איך הם לא כועסים על זה? איפה ירגיז יצר הטוב על יצר הרע? אין אל זועם בכל יום, אז מאיפה הם ימשכו את זה? לכן הוא התעורר בכוחות עצמו והתלבש הוא בעצמו בזעם של קדושה לקנא קנאת ה' צבאות ולהרוג את זמרי בן סלוא שחטא לעיני כולם. ועל ידי זה השפיע פנחס כעס של קדושה לכל ישראל, כדי שיוכלו ישראל להתגבר על יצרם הרע ולפרוש מבנות מדין. לכן כולם אמרו "שמע ישראל" ובוכים בוכים אומרים שמע ישראל ובוכים בוכים בוכים. אז הוא עורר את הקדושה, ולמה הוא יכול ואחרים לא? כי הוא היה קנאי בן קנאי, אז לכן הוא היה יכול לאגור מתוכו את כל כוחות הקדושה האלה ולזעום ולעשות את זה.
וזה מה שפירש רש"י את הכתוב, "בקנאו את קנאתם בתוכם" אומר רש"י, בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף, בגלל שאני לא קצפתי, אל זועם בכל יום, הוא קצף את הקצף הזה ולכן הוא הציל את ישראל, כמו שאמר פנחס שבא וקצף את הקצף, ובכך עצר פנחס את החטא של בני ישראל בבנות מדין, וככה הוא עצר את המגיפה, ככה הוא עצר את המגיפה. אתם מבינים איך התורה עם כל החלקים איך הכל מתבאר? אויויו איזה תורה, וזה הפראיירים לא מבינים בהפגנות, הם רוצים שאנחנו נלך לצבא הפראיירים האלה והם לא יודעים שהם הפראיירים שהם לא לומדים תורה. הם רוצים לעקור את התורה כמו בלעם, אוי ואבוי למה שיהיה פה. אז לכן צריכים לדעת, להתחזק בתורה ולעשות את רצון ה', כי אל זועם בכל יום בשביל חיים ברצונו, ואנחנו צריכים להרגיז את היצר הטוב נגד היצר הרע, ובגלל שאתה עושה לנו את זה והבאת את הפראיירים אנחנו נגביר תורה ונלמד שבעה דפים כל יום ונסיים את הש"ס תוך שנה אמן.
רבי חנניא בן עקשיא...
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות