ביאורי תפילה - לעולם יהיה אדם וכו' - חלק כא | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

ביורי תפילה, חלק כא',

לעולם יהא אדם.

בתפילה הזאת אנחנו

אומרים היום, אחרי שנתקנה, בימי השמד.

ולכן אנחנו אומרים, לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלול.

מחמד שהיה בדור של שמד,

לכן רק בסתר

היה אפשר לקיים

להיות ירא שמים, לעשות מעשה של יראת שמים, מעשה המצוות.

לכן אנחנו חותמים ברוך המקדש עמו ברבים.

בגלל שעת השמד שהם יתקדש שמו ברבים.

כתוב בשם גאון אחד שפירש.

הכוונה אפילו בסתר,

פירושה אפילו שזה לא בשעת השמן.

התפילה הזאת ראויה לכל זמן.

שאפילו בסתר,

לא רק בגלול.

ומהריץ פירש

שהנהגה טובה

שאדם עושה מחמד יראת שמים,

שהיא לא חיוב.

הוא יעשה בסתר,

כמו תענית וכדומה.

כתוב לא לעשות בגלול ולא לגלות.

ויש מפרשים

על מעשים גשמיים שאדם עושה.

הוא אוכל,

הוא כותב, הוא מתפרנס וכו'.

שיכוון בסתר ליבו לשם שמיים שהוא עושה.

הוא מודה על האמת.

זה אחד משבעה בחכם ויפורם בגולל.

הוא מודה על האמת.

וכן מה שפירשנו, הוא השם מעריץ שיסתור,

שיסתיר את מעשיו ועכשיו

לא יגלה עד ששואלים אותו.

כששואלים אותו, הוא מודה על האמת.

זה מסביר שהוא מודה על האמת, זה המשך של זה.

וכל מה שהוא עושה בסתר עד ששואלים אותו, אבל כששואלים אותו,

הוא מודה על האמת. כמו שאמרו ספר חסידים, שאם שואלים אותו על התענית,

הוא יגלה, שלא יהיה שקר.

ודובר אמת בלבבו.

ופרשו בגמרא שזה בארי שמיים,

כגון רב ספרא.

הוא קיים מה שחשב בליבו.

אז זה דובר אמת בלברו.

אפילו שמי שלפניך חשב

שכאילו רוצה משהו אחר, אבל אם בלבך חשבת צריך להקיים לפי מה שחשבת בלבך.

ובכלל זה

שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב,

וכן בתפילה.

שלא יהיה אחד בפה, אחד בלב,

ולבך במקומות אחרים.

אתם ממשיכים ואומרים

וישכים ויאמר.

הרי ודובר אמת בלבבו.

וישכים ויאמר.

ודובר אמת בלבבו יהיה

גם בתפילה.

וישכים ויאמר ריבון העולמי, גם בתפילה יהיה דובר אמת בלבבו.

וכמו על הדרך הראשונה שפירשנו אפילו בסתר,

אז גם פה

אפילו בלבבו.

ודובר אמת אפילו בלבבו.

וישכים ויאמר ריבונו עולמים ואדוניו אדוניים לא על צדקותינו אנחנו מפילים את החנוננו לפניך

שאנו לא בטוחים בצדקותינו

שיש לנו זכות להפיל תחילה

כמו שנאמר אם צדקת מה תיתן לו

ואסור לבקש בזכות עצמו

אדם לא יבקש בזכות עצמו

כמו שעימדו אותנו חכמים

שכל שקיים עם משה רבינו ודוד המלך

יסקל וחומר לכל אדם שלא יבקש

בזכות עצמו

לא יבקש בזכות אבותיו, תורים לו בזכות עצמו

כל מבקש בזכות עצמו, תורים לו בזכות אבותיו

כי על רחמך הרבים

השם שמע זה לצעקותינו

השם סלח על עוונותינו

השם מקשיבה לתפילתנו

ועשה עלת אחר לגאולנו

למענך אלוהי שמר נקרא על עירך ועל עמך

כמו שלמדנו שאחד מלמדות הרחמים

שארית נחלתו אנחנו עם ישראל נקראים שארית נחלתו שם עשה אותנו כמו שארית כמו שארית כמו קרובי משפחה

שזה סיבה לרחמים

השם

עשה את זה בשביל

שיהיה עוד מקדש על רחמים

מה אנחנו

מה זה מה מה זה עניין של דבר שאין בו ממש של הבל

שאין בנו ממש

מה חגינו

שאין בחגינו ממש

יש מסבירים שאין מספיק בחיינו בשביל להספיק

מה חסדנו

כי בחסדנו

אין ממש

וחסד שאנחנו עושים זה אומר תמיד השם שמיים

ורבי יצחק אליהו ולנדה מאווילנא

אותו תגן עלינו עמנו מפרש

בכל פועלה יש שלושה דברים הפועל והפועלה עצמה והזמן

אז מה אנחנו זה על הפועל

מה חיינו זה על הזמן

מה חסדנו זה על הפועל עצמו

מה צדקותינו

שזה בכלל המעשים אפשר לפרש

חסדנו זה בחסד

צדקויותינו

בכל המעשים כולם שאין בהם ממש

ואם כן, אם אין בזה ממש

מה כוחנו אם זה לא ישים שמיים

חסדנו וצדקותינו

אז מה כוחנו? אין לנו כוחה להפיל תחינה לפני כן

ויש לפרש מה כוחנו לעשות טוב

כשיש את העשה טוב והסור מרע ועשה טוב

אז על העשה טוב צריך כוח

לפעול בפעולה הטובה

אז מה כוחנו בעשה טוב?

ומה גבורתנו שזה על הסור מרע שצריך להתגבר על יצר הרע

איזה גיבור הכובש את יצרו אז זה לשון גבורה

ומה גבורתנו על יצר הרע?

מה נאמר לפניך,

אדוני אלוהינו ולא האבותינו?

הלא כל הגיבורים, קין לפניך וכולי.

אז עד פה ראינו שבעה פעמים מה.

שזה כנגד

שבע פעמים הבל של קהלת, שאמר שלמה המלך, הבל עבד.

אז הבל, מה זה הבל?

שקה נגד שבעה

של הבל.

הבל להבלים הכל עבד.

שם בא מי שמונה וסופר, יש שם שבע עבד.

יש שם פעמיים ברבים,

בהבלים זה נקרא שתיים, ברבים זה שתיים.

הלא כל הגיבורים כעין לפניך.

על זה אנחנו מתפללים.

מה נאמר לפניך, השם אלוהינו ולא אבותינו?

הלא כל הגיבורים כעין לפניך.

מה זה גיבורים?

יש מפרשים על גיבורים במצוות.

שאפילו זה כעין לפניך.

ויש מפרשים על הגיבורים של דור האמור לדור הפלגה.

שמה גבורתן נחיל עליהם?

אלו נשפטו ואלו נתבלבלו,

שם מבלבל שפתם.

ויש מפרשים סתם גיבורים שבכל הדורות בכלל.

כל הגיבורים כעין לפניך.

ואנשי השם כלא היו.

אנשי השם,

יש מפרשים המפורסמים בעושרם.

ויש מפרשים המרובים בזכות.

וכל ריבו זכויות שיש לנו,

לא יספיק השעה שהקבוש ברוך הוא אוזן אותם.

אז כלא היו.

חכמים קבלים מדע.

יש מפרשים ללא חכמים בכלל.

ויש מפרשים על פרעה וחכמיו שאמרו אמן התחכמה לו.

שרצו להתחכם בחוכמה.

אז מה הועילה חוכמתם?

שטבעו בהם בסוף.

זה וחכמים קבלים מדע.

ונבונים קבלי השכל.

זה סנחריב שאמר.

חוכמתי כי נבונותי.

הוא רצה

לכלות את העולם ולהחריב את ירושלים.

ונאבן על ידי מלאך.

כבלי השכל.

ככל מעשינו תוהו.

יום החגנו הבל לפניך.

פה אומרים,

הבל לפניך.

כל חיינו, כמה שאנחנו פועלים,

כמו שסיכמנו ואמרנו,

מה תדקתנו, מה חיינו, מה גבורתנו.

וכל הבל לפניך.

אפילו הגיבורים במצוות.

ומותר האדם מן הבהמה עין.

כי אין יתרון על האדם על הבהמה בגוף.

אבל בנשמה יש יתרון.

וזה נוטריקון עין, אבל יש נשמה.

הנשמה כן יש טרון.

בזה אנחנו מסיימים.

לבד הנשמה הטהורה.

וגם נוטריקון אמירה ידיעה,

נתינה.

שיש לו שטעם ביתרון על הבהמה.

נתינה מיד ליד.

אין בה בהמה.

ועוד עין זה שישים ואחת.

וסתם בהמה היה תשע שנים.

והבהמה סתם חייה בשבעים שנה.

אז הוא נוטר על הבהמה שישים ואחת שנים.

זה עין.

מותר האדם מן הבהמה עין.

בלשון יווני,

עין זה קבר.

וגם בזה יש מותר האדם על הבהמה בקבר.

שהאדם קבור בכבוד, מה שאין כאן הבהמה.

כי הכל עוול.

אז כמו שכתוב פה, כי הכל עוול.

ומה שאמרנו שזה כל המה.

כתוב פה שבע פעמים זה כי נגד ההוול אמר שלמה המלך.

כי הכל עוול.

וכי לאחר מותו הכל הפך לעפר.

כל גופו של האדם הפך לעפר.

הוא מתנתק מכל

מה שהיה בחייו מגשמיות.

אבל הנשמה, לבד הנשמה הטהורה, שהיא נצחית.

שעתידה יתן דין וחשבון לפני חיסר עבודך.

כל הגויים כעין נגדך.

שנאמר,

הן גויים כמר מדלי,

ומטיפן הנוטפת מן הדלי.

שיעור מועק.

שחק מאוזניים עכשיו.

שחק זה לשון עפר.

אבק.

שמהמאזניים יוצא.

הן איים כדג עטול.

תפילת ערבית.

זה כעפרדק.

איים שלמים, איים.

כדג עטול, כמו עפרדק.

זה הגויים. אבל אנחנו עמך ובין עבר איתך.

לא כמו שאר האומות.

אין, נתת לנו תורת אמת.

היא מדריכה אותנו

לאשר את דרכינו.

מלמדת את האדם להתקרב לבואו.

וגם אנחנו אומרים בין עבר איתך לעורר את הזכות

של הברית.

יש אומרים שזה הברית בפרשת נצבים.

ויש אומרים שזה

על האבות. בני עבר איתך, אבראשו. אנחנו בנים של אלה שהשם כבד אותם בעיר.

אבותינו הקדושים.

בני עבר איתך.

בני אברהם אוהביך.

נאמר זרע אברהם מואבי.

ונשבעת לו בהרם מוריה, כמו שאמרנו בפרשת העקדה לפני כן.

ונשבעתי וכולי, כברך וברכך וכו'.

זרע יצחק עקדך שנעקד על גבי המזבח.

בהר המוריה.

ופה כתוב זרע יצחק. ויעקב אנחנו אומרים מיד אחר כך

עדת יעקב מנך ואיכו'. למה עדת יעקב?

עדת

כולל את יעקב מעשרת בניו. סרט השבטים.

ואין עדה פחותה מעשרה. לכן אנחנו אומרים עדת יעקב.

שמאהבתך שאהבת אותו

תכתיב ואוהב את יעקב. למה לאחי.

א', פסוק ב' כתוב ואוהב את יעקב.

הוא מוזכר במקרא מפורש.

ומשמחתך ששמחת בו.

זה לא מוזכר במקרא מפורש.

אבל זה על פי מדרש חכמים.

יש אומרים שזה על פי המדרש חכמים.

שכתוב והנה ה' ניצר עליו הגיע אומר.

זהו לשון שמחה.

וזה נאמר על יעקב.

זה המקור לזה. אין שום פרשים ממקום אחר.

אבל אין פסוק מפורש על

שמצאנו שמחה.

וכראש ברוך הוא שמח ביעקב.

קראת השמו ישראל וישורון.

יש מפרשים שניהם לשון שררה. גם ישראל וגם ישורון.

גם ישורון לשון השררה.

ויש אומרים שזה לשון אשורנו ולא קרוב.

כראה ישועת עת.

לשון ראייה.

לישועה.

וישראל על שם קיסריתא.

וישורון על שם חישרת המעשים.

הגימטריה של וישורון

ישר ונאי.

זה לשון הישרות של המעשים.

וישם ישראל רמור.

וכל המקיים התורה זוכה לשני עולמות.

יש, שזה עולם הבא,

שנאמר להנחיל לאווה. יש.

וריש א', ל',

זה הולך על העולם הזה שהוא נברא.

וריש ל', אלף, ריש שערים.

ספר יציבה.

ועוד פעם אנחנו מקדימים ואחר כך אנחנו מוסיפים לפיכך

וכולי

שזה בעזרת השם

נמשיך בשעור הבא.