נס ציונה - נס ציונה

נס ציונה 22-6-14

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

הפרשה הזאת שעברנו פרשת קרח, פרשה קשה מאד שאין הרבה שלומדים אותה כמו שכתוב בני קרח לא מתו. וממשיכי המחלוקת עדיין נמצאים בכל דור ודור ומלבים שנאה בעם.

במחלוקת קרח שמובאת בתורה, אמר משה לקרח ועדתו, בדרכי הגויים יש נימוסים הרבה וכמרים הרבה, כולם מתקבצים בבית אחד, אבל אנו עם ישראל אין לנו אלא ה' אחד, ארון אחד, תורה אחת, מזבח אחד וכהן גדול אחד. ואתם מאתיים וחמישים איש מבקשים כל אחד כהונה גדולה? "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש" אין בעיה, קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, רב לכם בני לוי, למה אתם מבקשים עוד כהונה, מה חסר לכם? אמר משה אני אומר לכם את זה לטובתכם שלא תתחייבו, כי מי שיבחר בו ה' יתברך הוא יצא חי, אבל כל השאר יאבדו, ימותו. אין מצב ש-250 יהיו כהן גדול, אז אם יבחר ה' הוא יבחר אחד והשאר ימותו. ולא טיפשים היו, שכך איתרע בהם, ולמרות כל זאת קיבלו עליהם להקריב את המחתות, אלא הם חטאו בנפשותם שנאמר "את מחתות החטאים האלה בנפשותם", וזה תמוה ביותר, אפילו אם היו מוכנים לסכן את חייהם כדי לזכות במבוקשם, איך שייך להכנס בדבר שכזה? הרי רק אחד מכולם יכול להיות כהן גדול וכל השאר עובדים, ועל ידי אבדון ודאי לא יגיעו לכהונה גדולה, אז מה התועלת? וכמה רחוק הוא הדבר שכל אחד יהיה חושב שהוא הראוי שיישאר בחיים, ומוכן להכנס לסכנת חיים, איך הסכימו לדבר כזה? אם אומרים לכם עכשיו, יש הגרלה על מיליון שקל, יש 250 איש, אומרים עושים גורל, מי שיצא בגורל מרויח מיליון שקל, אבל אלה שלא יצאו בגורל, רק אחד, כולם מתים, מוציאים אותם להורג. מי יהיה מוכן להכנס להגרלה כזו? איך יתכן?

אלא מתגלה פה ענין גדול, הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל, מסביר את הדבר, הכתוב אומר "החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה", צריך להבין, כשכתוב החיים והמוות נתתי לפניך, וכי מוות זה נתינה? מוות זה שקול לחיים? אני שם לפניך קח חיים, קח מוות, זה נקרא נתתי לפניך? מה נתת? מוות? מי יבחר בזה? החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, האם מוות זה נתינה לפני אדם? אם מוות הוא ממילא לא נחשב לאדם, אם אדם ברגע שהוא בוחר במוות הוא כבר לא אדם, אז מה שייך לומר נתתי לפניך? מה שייך גם להזהיר אותו "ובחרת בחיים" מתוך שתי אופציות שאני נותן לפניך אני אומר לך - ובחרת בחיים, וכי יש ספק שמישהו יבחר אחרת? יש פה עכשיו שתי כניסות, כניסה אחת כתוב למעלה 'גן עדן', ארוחות, אוכל, תזמורת, דברים טובים. הכניסה הזאת כתוב 'גיהינום', פותח את הדלת - אש, מדורה, אומרים תבחר לאן שאתה רוצה ללכת תלך, מי ילך לשם? וצריך עוד להמליץ אל תלך לשם? וכי יעלה על הדעת שמישהו ילך לשם? אז מה זה שהתורה אומרת נתתי את החיים ואת המוות, מה זה, איפה זה מתחיל?

אלא יש פה סוד כמוס מפלאי הבריאה, אני בטוח שאם אני אשאל אתכם אתם תגידו לי לא. האם מישהו מכם היה בוחר במוות? או, זה ראיה שיש פה הצעה כי אתם לא עונים, זה אומר שבאמת אתם יכולים לבחור במוות, זה נכון הנה, חשבתי שתגידו לא. אז בשביל שאלה ששומעים אותנו ולא יחשבו שכל הציבור בנס ציונה רוצה למות, אז אני אשאל עוד פעם, אם יתנו לכם הצעה אם לבחור בחיים או לבחור במוות, יש סיכוי שתבחרו במוות, כן או לא?

 

ציבור: לא.

 

הרב: או, ברוך ה' ברוך ה'. עוד היו יכולים לחשוב שאני מדבר עם מתים, לא עונים.

אז יש פה סוד כמוס, והסוד הכמוס הוא מפלאי הבריאה, שהמוות הוא גם כן נתינה לפני ה', ואם חשבתם שאתם צודקים בתשובה שלכם שאתם לא בוחרים במוות, עכשיו יתברר לכם הפוך, כי גם את החמדה והתאוה יאהב האדם, אף כי אחריתה דרכי מוות. אדם אוהב את החמדה, אדם אוהב את התאוה, והם מביאים אותו לדרכי מוות. בזה מבאר הגאון רבי יצחק בלאזר ז"ל את דברי הספרי, לפי שנאמר החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל הועיל ונתן המקום לפנינו שתי דרכים נלך באיזה מהם שנרצה, תלמוד לומר, "ובחרת בחיים", כי תתכן אצל האדם באמת הסכמה ללכת בדרך המוות, ולכן צריך עדיין המלצה של הקב"ה "ובחרת בחיים", כי עלול האדם לבחור במוות. חושבים אנחנו כי אדם הפשוט גם הוא חרד לחיים שלו ופוחד מהמוות, אולם האמת אינה כן, אמנם כל אחד מפחד מהמוות אבל זה יתכן מסיבות שונות, אבל אהבת החיים באמת ופחד אמיתי מהמוות לא נמצא רק אצל מי שהוא ירא אלהים. ואילו אצל אדם פשוט ענין המוות זול הוא, ובקל הוא יוכל להסכים לכך, וזה מפלאי הבריאה, ובאמת אפשר להבחין בזאת מיהו הפוחד מהמוות, מיהו הזוכה ליום המוות תמיד ומכין צידה לדרך? רק מי שירא שמים הוא חש לזאת, ז"א אם אתה רואה שאדם מתכונן למוות משמע שהוא חושש, הוא מבין שהוא עובר מהעולם הזה, ומה שיש לו פה הוא לא לוקח, וכיון שהוא הולך לעולם שהוא צריך להכין צידה לדרך, היות והוא יודע שהמוות יכול לקרות בכל רגע אז הוא כל הזמן מכין צידה לדרך. מי זה? זה רק ירא אלקים, מי שלא ירא אלקים רק מכין לפה, כל יום מביא הביתה קניתי קניתי קניתי קניתי קניתי והוא מבסוט, שבבית יש עוד קשקושים שהוא הכניס לתוך הבית, וזה החשיבות אצלו. זה אדם שלא שמע מעולם את האזהרה של הרא"ש, רבינו אשר בארחות חיים:

זכור יום המוות תמיד וצידה לדרך הכן ושים שתי אלו בין עיניך תמיד. זכור יום המוות תמיד וצידה לדרך הכן, שני אלה יהיה בין עיניך תמיד. רבותי אתם צריכים להבין דבר אחד, אתם רואים אנשים מסתכלים עולים על הרים, הר האוורסט, כבר קיפח 239 אנשים, ועולים, אנשים עוברים בין בנינים, אנשים נוסעים במהירות מופרזת תוך כדי סיכון, עם רכבים רעועים וכבישים רעועים, אחד השיג אותו הוא רוצה לעקוף אותו, הוא שוכח שהוא יכול למות, שוכח שיש לו משפחה, שוכח שיש לו ילדים. אחד רואה מישהו אמר לו מילה, עכשיו מישהו רצח  מישהו בגלל מילה, לא רוצה לחזור עליה אפילו, אמר לו מילה הוציא סכין הרג אותו. שום שווי לחיים בכלל, שום שווי. אז ז"א אדם מוכן להסתכן והחיים באמת לא שוים אצלו הרבה. אם ידברו איתו על זה - כן, הוא יחשיב את החיים, יתן לך דרשה אפילו, במציאות - הבן אדם נכנס להרבה סיכונים.

החיים של הצדיקים, הם אוהבים את החיים, אוהבים את החיים, לא אוהבים את החיים בגלל מה שהרשע רוצה, הם אוהבים את החיים כי הם יודעים את ערכם, מה אפשר להספיק בזמן, מה אפשר לקחת צידה לדרך, כל מילה שאני מוציא מפי כרגע זה תרי"ג מצוות, כפול האנשים שנמצאים פה, כפול אלה ששומעים אותי כרגע בשידור ישיר, כפול אלה שישמעו אותי בעתיד בשידור חוזר, כפול אלה שיראו את זה בדיסקים, זה בשעה אחת מה אפשר להספיק, תכפילו מספר המילים בתרי"ג מצוות וצאו וראו כמה אפשר מיליונים של זכויות בשעה לאותה שעה, ובהמשך כנסו ליוטיוב, יש לי מאה שלשים אלף סרטונים שם, תסתכלו כמה צפו בכל סרטון, תראו סרטונים שמאות אלפים צפו בסרטון אחד. יש סרטונים שצפו מיליון וחצי איש, בסרטון אחד. תסתכלו כמה יש, עכשיו תכפילו את זה כל מילה בתרי"ג, וכפול האנשים ששמעו, עוד בלי מה שהם הושפעו מן המילים והחליטו לעשות, אז זה נקרא לאהוב חיים, כי אתה יכול להספיק בחיים לעשות המון. אבל אחד מסכן, מה זה חיים בשבילו - הערב אנחנו יוצאים למסעדה, איזה חיים, כל בעל חי אוכל, יותר טוב ממך, הוא לא צריך ללכת למסעדה, המזון מצוי לו בטבע ובחינם, ואתה הולך לשלם על אוכל שבבית עולה עשרה שקלים - מאתיים שקלים, ואתה מבסוט שרפת ערב, איזה ערב היה, היינו במסעדה, אכלנו אוכל סיני, שפכו עליו הרבה סוכר ואתה יושב ואוכל את אותו אוכל עם הרבה סוכר, סיני קוראים לזה. תשים סחוג תקרא לזה תימני, מה פה הענין לאבד את הזמן בשטויות, זה הכרח לאכול זה הכרח, צריך לאכול כמו שממלאים דלק. שואלים אחד איפה אתה? בתחנת דלק, לפני שעה אמרת שאתה בתחנה, מה אתה עושה שם? הוא אומר אני ממלא דלק, לאט לאט, מה בוער. הוא נהנה למלא דלק. שלש שעות יושב ממלא דלק. הוא אוהב את הריח של הבנזין, הוא יושב בתחנה ממלא דלק מסתכל על אלה שממלאים, מעביר ערב. אדם שהולך למסעדה זה אותו דבר, מה הוא ממלא בבטן? דלק, שיהיה לו כח ללכת. הולך לישון קם בבוקר עוד פעם ממלא דלק, במשך היום מנשנש דלק, וכל הזמן אבלע אטחן אבלע אטחן לפלף כל היום, ומארוחה לארוחה זה החויה, פעם עם ביצה, פעם בלי ביצה, פעם עם חציל פעם ככה פעם ככה, פשש איך הוא מבסוט, מה יש היום לאכול, איזה חויה, אה, חבל למה לא עשית כך וכך, חבל, מאוכזב. היום לא מוצלח, נחכה למחר.

אנשים לא יודעים מה זה חיים, לא מנצלים אותם, מאבדים אותם בידיים, הצדיקים - אוהבים את החיים. והם חיים תמיד בפחד ומדאגה מיום המוות, מרגישים שצריך להכין צידה לדרך, אבל אדם פשוט חי את חייו והמוות העתיד לא עושה עליו שום רושם, והוא לא מחפש עצות לתקן את עצמו, יכול להיות שהוא כבר זקן מופלג והמוות עדיין לא הטיל את הרושם עליו כלל וכלל. כי להרגיש את ערך החיים ולהחשיב כראוי את ענין המוות ולפחד ממנו צריך להיות ירא שמים. בטבע - הוטבע באדם מציאות שהוא יכול לקרר את ענין המוות, כי גם את החמדה והתאוה אוהב האדם אף כי אחריתה דרכי  מוות וצעדיה שאול יתמכו, היראה, יראת שמים מצילה מזה.

ומכלל העבודה בקנין היראה צריך לקבל הרגש כמה החיים הם יקרים, ועל זה זרזה התורה "ובחרת בחיים". אז ז"א אם תמהנו שלא יתכן שאדם יתנו לו בחירה מוות, איך יכול להיות שיתנו לו בחירה מוות והוא יבחר? רוב בני האדם בעולם בוחרים במוות ולא בחיים, כי העולם הזה זה עולם שמתים ממנו, והעולם שיוצאים אליו זה העולם שחיים בו, וחיים בו לנצח, אז איך משקיעים במקום המיתה ולא משקיעים בעולם שאליו הולכים? אתם יודעים, אם בן אדם היה משקיע בקבר, מה פירוש, הוא לא קונה קבר רגיל, הוא קונה כמה חלקות, חופר אותם, ועושה לו חדר שינה, אני לא צוחק, יש כאלה שעושים ככה, קונים חדר ושמים מיטות ומנורות והכל, שהוא יבוא לענס, איך שהוא גומר יורידו אותו, ישימו אותו שמה על מיטה פיקס, כמו שהוא היה בבית. אז אנחנו כמובן אם נראה כזה דבר נגחך עליו, נכון? טיפש, שמה אתה כבר מת, מה אתה עושה לך שמה מיטה? אתה חושב שתרגיש את הכרית, מה אתה שם לך קנקן עם פטל, אתה חושב שתשתה? מה אתה שם מדעה וגת, אתה חושב שתקום? מה קרה לך? יש לך שכל? כולם מבינים שזה טיפש מטופש. אבל זה שיעשה כזה דבר הוא יותר חכם מזה שעושה את זה עכשיו, כי הוא לפחות מבין שהוא הולך לשם, הוא גם מבין שהוא עוזב כאן, אבל זה שעושה את זה כאן לא מבין שהוא הולך לשם. אז הוא כבר יותר טוב ממנו, אבל שנינו טיפשים, כי מה שאכלת אתמול נשאר משהו? הגת שאכלת אתמול נשאר משהו? המסעדה שהייתם שלשום נשאר משהו? החדשות ששמעתם לפני שבוע נשאר משהו? הכל עובר ונעלם, והדרך לבית קברות, כולם בדרך לבית קברות, ובית קברות זה לא סוף, זה התחלה, שמה זה התחלה, שמה משאירים את הגוף והנשמה עולה למעלה. מה יש בנשמה? מה שאתה צברת, מה יכולה לספוג נשמה? אוכל היא לא סופגת, מה היא כן סופגת? תורה ומצוות רוחניות חכמה זה מה שהיא סופגת. זה נשאר אצלך בראש, בשכל, בנשמה, הנשמה הזאת קיימת לנצח. מה שיש בה תוכל ליהנות. היום מי שיותר חכם מרויח יותר, הוא הולך לכל מקום, פותח את פיו, רואים אדם חכם, מעריכים אותו, היחס אליו שונה, יעשו איתו עסקאות, יעזרו לו בכל דבר, רואים אדם חכם. אם חכם עוזר לך פה, חכם כשתהיה למעלה - כתוב שחכמים יושבים ועטרותיהם בראשיהם זה החכמה שלהם, ונהנים מזיו השכינה, לפי החכמה שצברת פה ככה תיהנה שם, זה מה שיש לך, מה שאין לך - אין אפשרות יותר להשיג, רק מה שהשגת פה. אם השגת הרבה - זה שכרך לעולמך. השגת מעט - אתה תהיה מסכן. עכשיו בן אדם יחשוב, כמה הידיעה שלו בתורה, האם הוא גמר כבר את כל הש"ס? את כל התלמוד בבלי? גמר את הלמוד ירושלמי, גמר הרמב"ם? גמר שולחן ערוך? גמר ראשונים אחרונים, מה גמר? ישאלו אותו מה אתה יודע? לא יודע כלום. איפה ישימו אותו? מה יעשה עם מה שיש לו? עני בדעת זה העני האמיתי. עני בדעת.

בואו אני אראה לכם עכשיו עוד עני. עני בכבוד, אתם יודעים מי הכי עני בכבוד? מי הכי עני בכבוד? מי, מי הכי עני בכבוד? כן, הגאוה היא גורמת שאדם עני בכבוד, אבל השאלה מי, איזה סוג בן אדם? איזה סוג בן אדם עני בכבוד? כמה שהאדם יותר עשיר ככה הוא יותר עני בכבוד.

קרח היה עשיר, מה זה עשיר - אומרים עשיר כקרח, מה הוא היה עשיר? יוסף הצדיק אסף את כל הכסף של העולם למצרים, בגלל שהיה רעב בעולם כולם באו לקנות אוכל במצרים והשאירו את הכסף שלהם, כל הכסף של העולם נאגר ונצבר במצרים, לפני שיצאו ממצרים קרח לקח שליש מהכסף שהיה בעולם, שליש מהכסף שהיה בעולם. עשיר כקרח, חסר לו משהו? לא חסר לו כלום, אבל היה חסר לו, עוד כבוד. עוד כבוד. זה לא פשוט, הוא היה בעל רוח הקודש, הוא היה חכם גדול, הוא היה פיקח, הוא היה משבט לוי, היה מנושאי הארון, היה אדם חשוב שיכול לשכנע 250 ראשי סנהדרין שילכו איתו, נגד משה רבינו, כל אחד שהיה בסנהדרין חייב לדעת שבעים לשון, חייב לדעת את כל התורה כולה, זה אנשים מורמים מעם שאין כדוגמתם, אתם יודעים מה זה לדעת שבעים לשון? כמה זמן לוקח ללמוד שבעים לשון? מי זוכר, מי יכול לזכור? שבעים לשון חייב, אם לא הוא לא יכול להיות בסנהדרין, וכל אלה הלכו אחריו. ומה הוא מחפש - כבוד, ומה הטענה שלו למשה - מדוע תתנשאו על קהל ה', למה אתם מרגישים שאתם מורמים מעם ומתנשאים מעל כולם, ומה אתה רוצה סליחה, מה אתה רוצה? אני גם רוצה להיות נשיא, אז רגע, מה אתה אומר מדוע תתנשאו, אתה בעצמך מבקש את אותו דבר, הוא לא שומע מה הוא מדבר, לא שומע מה מדבר מרוב שהוא רעב לכבוד. והוא אומר לכולם אתם חושבים שאני דואג לעצמי? מה פתאום, אני דואג לכם. לא יאומן כי יסופר. והוא גורם לגרור איתו מאתיים חמישים ראשים של סנהדראות, והוא יודע שהם ימותו, והוא גורר אותם איתו, הוא יודע שהם ימותו כי כהן גדול יכול להיות רק אחד, אם זה לא אהרן אז זה מישהו אחר, כל השאר מתים. איך אתה מכניס אותם לברוך כזה, מה זה, זה רצח עם. לא יאומן כי יסופר, רעב לכבוד.

עושר שמור לבעליו לרעתו אמר שלמה המלך ומתכוון לקרח. אמר רבי לוי, משא של 300 פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קרח, שלש מאות פרדות עמוסות במפתחות שזה רק של בתי הגנזים של קרח, וברש"י, על ידי רוב ממנו נתגאה ונטרד מן העולם, עם עשירות כל כך מופלגת מובן שכל כלי נפשו של קרח היו פנויים למידה רעה של כבוד. כאשר אדם רעב או נתון במצוקה אחרת אין לו פנאי לבקש מותרות, מרוכז בשאיפה להשיג לחם. בין אם ישיג את הלחם בכבוד ובין אם יצטרך להתבזות בזה, העיקר להרגיע רעבונו.

עם ישראל נמנו במדבר למנות את דתן במקום משה ואבירם במקום אהרן, "נתנה ראש ונשובה מצרימה", נחליף את הראשים - את משה ואהרן בדתן ואבירם. ודתן ואבירם הלכו שבעים ומדושנים, לא חסר להם שום דבר, לכם גם הם הפנו את כל מעייניהם לתאוה של קנאה וכבוד.

משה רבינו אומר לו לקרח, "בוקר וידע ה' את אשר לו", למה לא באותו רגע אמר להם להביא את המחתות ולבדוק מי ראוי ומי לא? אמר משה, שמא מתוך מאכל אמרו דבר זה, כשאדם אוכל ארוחה טובה יש לו גאוה, אחרי שהוא שבע "וישמן ישורון ויבעט" אז הוא קם ככה אחרי שאכל טוב, טופח על הכרס שלו ככה, יכול להיות שמתוך זה הם אמרו מה שאמרו, משה רוצה ללמד עליהם זכות אולי מתוך מאכל הם אמרו את זה, לכן נחכה עד מחר בבוקר שהקיבה תרגע, אולי הם יחזרו בהם מהדרישות. אמר עוד סיבה, אולי עד מחר הם יחשבו על תשובה, אולי יבינו שהם הפריזו והגזימו ויעשו תשובה. לכך אמר להם בוקר. אלה שיושבים בשלוה עם כל הנוחיות, ליבם פתוח לתאוה גרועה וזהו הכבוד המוציא את האדם מן העולם, הלהיטות לכבוד מביאה אותו למצב שהוא מסוגל לרדוף ולהרוג כל מי שעומד לו בדרך, קטן וגדול, חשוב ופשוט, והוא לא נעצר גם אם מדובר באיש מרומם וקדוש ה'. הכבוד מוציא בני אדם מן העולם, אדם שלהוט לכבוד זה יכול להביא אותו למצב שהוא יהיה מוכן לרדוף ולהרוג כל מי שעומד בדרכו, בין אם זה קטן או גדול חשוב או פשוט, ולא נעצר אפילו אם מדובר באיש מרומם וקדוש ה'. קרח היה עשיר בממון אבל עני בכבוד, עמרם היה הבכור, וזכו אהרן ובניו לכהונה, משה זכה למלכות. מי ראוי ליטול בשניה? לא אני? אמר קרח, שאבא שלי זה השני, אני הבן של יצהר, אני הייתי ראוי להיות נשיא על משפחתי, ומשה עשה את הבן של עוזיאל הקטן, שהוא יהיה גדול עלי? הריני הולך ומבטל את כל מה שנעשה על ידו, וכל אותו הלילה הלך קרח, הטעה את ישראל ואמר להם מה אתם סבורים שאני עוסק ליטול את הגדולה לעצמי? אני מבקש שתהא הגדולה חוזרת על כולנו, והיה הולך ומפתה כל שבט לשבט עד שנשתתפו איתו.

וזה מבהיל, כמה הכבוד יכול לסמא ולטמטם עיניו וליבו של אדם, וקרח לא מרגיש באיוולת שהוא עושה, הוא לא מבחן בצביעות שלו, מעמיד פנים שהכבוד של אחרים הוא תובע, מתלבש בלבוש של צדק ויושר שאינו דואג כלל לכבוד עצמו אלא כל כוונתו לכבודם של אחרים, אבל משה רבינו העניו, איש האלקים וחכמתו הרבה גילה את מצפונו וכוונתו הרעה לעיני כל העדה ושאין הוא צועק אלא על כהונתו שלו.

אתם יודעים, דוד המלך היה לו בן שקראו לו אבשלום, אבשלום היה יושב בכבודו של עולם, הוא בן של מלך, מה שיש למלך יש לבן, מה חסר לו? זאת הבעיה, בגלל שלא חסר לו בא לו תיאבון למלכות ונולדה לו מחשבה למרוד באביו דוד, והיה מפתה במרמה את ליבות בני אדם עד שהסית בדבריו וגילה במפורש, מי ישימני שופט בארץ ואלי יבוא כל איש ואשה אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו, הוא אומר אני מבטיח, כל מי שיבוא להשפט אצלי אני מצדיק אותו. וכל מעשיו הנתעבים שעשה בא על פילגשי אביו לעיני כולם, להראותת שכבש את המלוכה. כל המעשים הללו נבעו מכך שהיה שבע בכל אשר ראו עיניו, השלוה עוררה בו תאות הכבוד, אבל מי שמבקש, מי שמבקש מה שלא ראוי לו לא רק שלא ניתן לו מה שהוא מבקש אלא ניטל ממנו גם מה שהיה לו.

הרמח"ל במסילת ישרים כותב, שחמדת הממון והכבוד שניהם כאחים ורעים מאד, אבל הם רעים מאד, גורמים לאדם רעות רבות, מי גרם לקרח שיאבד את הכל הוא ועדתו עמו - הכבוד. וביקשתם גם כהונה?

רואים מפה, המרגלים אותו דבר, הוציאו דיבת הארץ רעה, למה? היו יראים פן יתמעט כבודם בכניסה לארץ ויהיה בחירות ויבחרו אחרים במקומם, וגרמו שכל הדור ההוא ימות במדבר וכל החורבנות עד עכשיו. וככה זה כולם, הממון והכבוד הורגים את האדם, אומר המסילת ישרים, כללו של דבר, הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם, ולולא זה, אם לאדם לא היה חיפוש כבוד כבר היה אדם מתרצה לאכול מה שיאכל, אתם יודעים מה זה סנדוויץ' זעם? מה זה סנדוויץ' זעם, התימנים צריכים לדעת, סנדוויץ' זעם זה סחוג עגבניה ומרגרינה, היה מסתפק בן אדם מכל התשוקות והחמדות שבעולם, היה מתרצה לאכול מה שיאכל, ללבוש מה שיכסה ערוותו, ולשכון בבית שיסתיר אותו מן הפגעים, והיתה פרנסתו קלה עליו, ולא היה צריך להעשיר כלל, אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת ואין קץ לכל עמלו, ואח"כ איך אומרים התימנים, עמלך בידך, בסוף הבן אדם הזה מביא לעצמו התקפות לב, מחלות, צרות, דאגות, פחדים, מיחושים, יסורים, קנאה, מסכן. מי אמר לך? הכבוד.

מפה רואים יהודים יקרים, את היסוד הגדול, אנחנו  חושבים שבפרשת השבוע אנחנו קוראים מה היה פעם, לא, בשום פרשה אנחנו לא קוראים מה היה פעם, אנחנו קוראים תמיד את הפרשה של השבוע. זה נכון להיום אצל כל אחד בבית. מי לא רודף אחרי כבוד? מי לא נכנס בעולם החיים? מי זה שחושב על המוות באמת? הוא מרחם על ההוא מסכן, יו, מסכנה, יו מסכנים, הוא בכלל לא, הוא בסדר גמור, אבל אם יהיה לו קצת פנאי להסתכל במצבו, גם על מצבו הוא יגיד ווי לי ווי לי. אבל הנקודה זה הבעיה, אנשים יצר הרע נותן להם דמיונות עתידיים ומרגיע אותם בדמיונות, עכישו הם סובלים, עכשיו אין להם, עכשיו זה, אבל הוא נוטע בהם תקוות, אל תדאג תעשה ככה יהיה לך ככה, תעשה ככה יהיה לך ככה, עוד מעט תפגש עם זה תדבר איתו על זה ויהיה לך ככה, תבקש את זה ותעשה את זה ותגיד ככה ותגיד להוא, נותן לו דמיונות. ושום דבר מזה לא מתקיים. ודוחה אותו למחר ומחר ומחר ומחר ומחר והימים עוברים והשנים חולפות והוא מחליף ספרות, גיל עשר, עשרים, שלשים, הנה אתם כבר ארבעים, חמישים, שישים, והולכים. למה כי האדם לא שם לב, יצר הרע נותן לו דמיון, עוד יום ועוד יום ועוד יום.

איייי, יהודים יקרים, עכשיו אנחנו נמצאים במצב לא נעים בכלל, שחטפו לנו שלשה ילדים נערים יקרים. וכולם לכאורה שותפים, עד כמה שאפשר להגיד, יש כאלה שותפים שאומרים אויויו מסכנים, מסכנים ההורים שלהם, מסכנה אמא שלהם, מסכנים מסכנים, יש כאלה שפעם ביום ביומיים מסתפקים בזה מסכנים, יש כאלה מתפללים, מתפללים קוראים תהילים וכו', יש כאלה שעוזרים בחיפושים, יש כאלה שהולכים לעודד את המשפחות, יש כאלה שמקבלים עליהם קבלות, יש כאלה שמתחזקים בתשובה, יש כאלה שמתענים תעניות, ויש ויש ויש. צריך להיות נושא בעול עם חברו, צריך להרגיש מה מרגישים בעצם הם אם הם בחיים, מה אכלו, אם אכלו, התקלחו? לא התקלחו, נחשוב רק להתקלח, עשרה ימים בלי להתקלח אתם יודעים מה זה, כי אם הם מוסתרים באיזשהו מקום אז ודאי אף אחד לא יכול לזוז, לא הם ולא החוטפים, נגיד שזה ככה, אז הם יכולים לזוז? לא. אתם יודעים מה זה עשרה ימים לא להתקלח, ומי יודע אם הם קיבלו מכות, לא קיבלו מכות, נפצעו, לא נפצעו, מה עובר, אכלו לא אכלו, מה מאכילים אותם, באיזה מקום נמצאים, חם, קר, חושך, אור, איומים, לא איומים, כל אחד יצייר לו מה שהוא רוצה, להכנס לתמונה. ואם חלילה זה לא ככה אני לא רוצה לתאר. וההורים לא יודעים, הם בחיים, לא בחיים, לבכות, לא לבכות, להתפלל, לא להתפלל, זה נגמר לא נגמר, איך נגמר מה נגמר, כמה מחשבות עוברות בכל רגע. אז כל אחד מאיתנו צריך להשתדל לעשות משהו.

קרח גרר את כולם בשביל הכבוד, אחרי לכבוד. אני רוצה לזכות אתכם היום ולגרור אתכם למעשים טובים, וניתנת לנו ההזדמנות לעשות באמת לשם שמים, הרי אנחנו לא נקבל שום טובה מהשלשה בחורים גם אם אחרי פרק זמן יתברר שהם בחיים ברוך ה', הם לא ילכו לכל אחד ויגידו לו אה אתה עשית בשבילי ככה - יישר כח, אה אתה אה את עשית, יופי תבורכי מן השמים, אה אתה, הם לא יעשו את זה. ואם חלילה קרה משהו אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו מצווים להשתדל לעשות כל זמן שלא נודע לנו שהם לא בחיים, לחשוב שהם בחיים ולעשות מה שאפשר. והנסיון הזה הוא נסיון בשבילנו וה' יתברך מסתכל עלינו ובוחן, כמה ישראל מוכנים להתאחד סביב נפש אחת מישראל, זה נקרא פדיון שבויים. אז יש לפעמים אפשרות לפדות שבויים בכסף, יש לפעמים לפדות אותם במאמץ פיזי, ויש אפשרות לפדות אותם בתפילות ובמעשים טובים. אז צריך להרבות זכויות, ושומעים בשמים שרואים שעם ישראל כולם משתדלים בעבור שלשה יהודים, זה עושה רעש גדול בשמים ולא עוד, זה גם עושה שעם ישראל יש לו זכויות גדולות שאויבי ישראל לא יוכלו להתגבר עלינו, למה? כי בשמים הקב"ה אומר תראו בני חביבי, רק שלשה מהבנים שלהם נעדרים עם שלם סביב זה מחפשים עשרות אלפים, משקיעים ימים ולילות, מתפללים, לא מפסיקים, עצרות, רחבת הכותל, פה שם, תעניות ענינים הכל, איפה תראו לי עם שנעדר להם מישהו - מישהו עשה כה. אז זה מעלה את קרננו בשמים כנגד שרי מעלה של אומות העולם ש מקטרגים על ישראל. ואז המלאך מיכאל יש לו כח לסתום את פיות המקטרגים. אז לא רק שאנחנו עוזרים להם אנחנו עוזרים לעצמנו, כי אנחנו היום מוקפים אויבים, אתם יודעים, מהאכזרים ביותר שעורפים ראשים. והם מתקרבים לפה אל קעידה מתקרב לפה מעירק הוא כבר עוד מעט בירדן ובסוריה, ויש לנו גם כמה נציגים גם פה מעבר לגדר, והם התחילו לירות עכשיו טילים, וברור שזה יתגלגל כמו שאמרנו כבר לפני ארבע שנים. וזה הולך ונהיה יותר צפוף וטבעת החנק מתהדקת ומסביבנו יותר רוצחים ויותר רוצחים וכל יום רוצחים וכל יום, רק בסוריה למעלה ממאתיים אלף מהידוע, יש למעלה מחמישים מיליון עקורים מבתיהם, אתם שומעים, אתם יודעים מה זה לקחת ילדים וללכת ברחובות סם ובמדברות, אין יותר בית, אתה לא יכול לחזור לאותו מקום, אתם יודעים מה זה חמישים מיליון? העולם לפני הסוף, אבל אנחנו עוד יכולים להספיק משהו לעשות דברים טובים.

אז קודם כל, כל מי שיכול לקבל עליו תשובה, זה טוב בשבילו, כי לך תדע מה האחרית ומה יקרה. הם חשבו באותו ערב שחלילה זה יקרה? מה פתאום. היה עוד אחד רביעי, חבר של אחד מהם שכשהוא יצא מהישיבה אמר לו אתה בא איתי? אמר לו לא, אני נשאר עוד חצי שעה לגמור את הלימוד ואחרי זה אני בא. נשאר חצי שעה לגמור את הלימוד ופספס את הטרמפ, כשהגיע לשמה לאותו מקום שהם היו אחרי חצי שעה הוא לא ראה אותם שמח שהם תפסו טרמפ  והגיעו הביתה, אחרי זה נודע לו שבזה שהוא החליט לסיים את הלימוד מה שהוא החליט שהוא רוצה לסיים - הציל את חייו. תלמוד תורה כנגד כולם, אי אפשר לדעת מה כוחה של התורה. אז לכן כל מי שיכול להתחזק ולקבל עליו משהו אשריו ואשרי חלקו ובהרצאה האחרונה אני אגיד לכם מה עשיתי. אני ביקשתי שכל מי שיכול לקבל על עצמו תענית ארבעים יום שזה מעמוד השחר עד צאת הכוכבים לא אוכלים ולא שותים, רק בלילה אחרי צאת הכוכבים אוכלים ושותים, אותו דבר ביום שישי, ארבעים יום זה סגולה ומעלה גדולה לא רק למטרה הזאת גם לתיקון עוונות של בן אדם וגם לעוונות של עריות, זה תיקון גדול מאד וזכות גדולה, ובתום ארבעים יום כשמבקשים בקשה מן השמים עונים לאדם המבקש, ויש לנו הרבה מעשים נפלאים מאנשים שקיבלו עליהם והצליחו להציל חיים ועוד כהנה וכהנה. בכל אופן, יש עוד אפשרות, במקום ארבעים יום אם עושים שלשה ימים רצוף, שבעים ושתיים שעות רצוף לא אוכלים ולא שותים, זה כמו ארבעים יום. יש עוד אפשרות, יומיים רצופים זה 27 יום תענית שזה נחשב ל-27 יום תענית ועוד 13 יום, ופה בקהל יושבים לפחות שניים שסיימו עכשיו שלשה ימים רצוף, שבעים ושתיים שעות רצוף, וקיבלו בנתניה במצטבר כבר למעלה מחמישים איש תענית בהרצאה אחת, וחלק פדו את זה במקום תענית שהם לא יכולים, אחד שיש לו סכרת או דברים כאלה ואחרים, פדו את זה באלף שקלים שיהיה במקום התענית. אז אם יש פה בציבור הקדוש אנשים שמוכנים לקבל עליהם בעזרת ה' תענית ארבעים או אלה ששומעים אותנו כרגע בשידור ישיר, להצלתם של החוטפים ולכלל ישראל שנזכה בעזרת ה' שסוף סוף נתפטר מכל הצרות האופפות וסובבות אותנו, סליחה טעיתי, להצלתם של החטופים, אפשר לכוון גם להריגתם של החוטפים, אולי זה יתן לכם חשק לצום.

מכל מקום, זה גם בריא, זה גם בריא לצום ואני אגיד לכם עוד משהו, מחקר שקראתי לפני שבועיים בערך, שמי שמתענה, מחקר אמריקאי של גויים, מי שמתענה שלשה ימים רצוף מחדש את כל הגוף שלו מחדש, כאילו עושה ריסט לכל הגוף, מתחדשות כדוריות לבנות, אדומות, הכל, כל הכח שלו  מתחדש, כל הרעלים יוצאים, הכל. וזה לא קשה, זה לא קל אבל זה לא קשה, הקושי זה רק בראש, שהראש אומר אי אפשר, זה לא נכון, ויש פה שניים שעשו את זה, יש אחד שעשה את זה פעם ראשונה וזה הלך לו קל מאד, אם הייתם רואים אותו הייתם אומרים שהוא אחרי ארוחה בסוף היום השלישי, ויש אחד שעשה את זה כבר פעם שניה. אז בואו נראה אם בנס ציונה כולם רעבים או שבעים. מי יהיה מוכן בעזרת ה' יתברך להיות הראשון לקבל עליו תענית ארבעים בשביל החטופים, להצלתם. מי יהיה הראשון? או, הנה ישתבח הבורא, יהודי יקר, אשריך ואשרי חלקך, ה' ימלא משאלות ליבך לטובה, שלא תראה שום צער ודאגה. מי עוד רוצה לזכות בעזרת ה' יתברך בתענית ארבעים לטובת החטופים? זכות גדולה ושכר עצום. אדם שמוכן לשאת בעול עם השני, להרגיש קצת ממה שהם מרגישים, קצת להרגיש ממה שהם מרגישים. איייי. מי מוכן עוד בעזרת ה' ושזה יהיה גם לרפואת נילי בת אהובה, מי מוכן? מי עוד מוכן? זה לא קשה רבותי, בכלל לא. עוזיאל בא רגע, תביא לי מיקרופון, זה יהודי שסיים ביום חמישי שלשה ימים של תענית רצוף. בכבוד. תספר לאנשים למה החלטת לקבל את זה, האם חששת מזה, איך עבר עליך, מה חשבת תוך כדי, ואיך אתה מרגיש היום.

 

עוזיאל: קהל קדוש ויקר, יש לנו באמת הזכות שיש לנו את כבוד הרב אמנון יצחק שהוא מזכה את עם ישראל ודואג למה שאף אחד לא עושה היום בעם, הרב, קודם כל מרוב הדברים שהוא אומר כל הדברים שהוא אומר זה דברים שהוא מקבל על עצמו, שמי שלא יודע הרב הזה לקח להרבה הצלת יהודים 120 יום תענית, מגיע לו על זה גם כפיים. עכשיו להגיד לכם היה לי הרבה חששות לגבי התענית של השלשה ימים, כי כמו שאני זוכר את כיפור ואת תשעה באב שהם בעצמם תעניות קשות לא קלות היו בשבילי, אבל בכל זאת בשביל השבויים, בשביל הנעדרים, בחורים שלנו, אנשי תורה, יהודים בכלל, אז החלטתי לקבל על עצמי את התענית והיתה לי סיעתא דשמיא שבאמת באמת לא הרגשתי שהתעניתי, כי כשלקחתי על עצמי את התענית לקחתי את זה באמת לשם ומצוה שה' יעזור וישחרר אותם שיהיו בריאים ושלמים בעזרת ה', ובאמת כמו שלקחתי את זה כך באמת זה היה לי קל, ובעזרת ה' שבזכת זה ובזכות מה שאתם תוסיפו ותקחו, כי זה דבר אדיר, חוץ מהקטע של הבריאות, אז באמת שהשבויים יחזרו בשלום הביתה ובמהרה.

 

הרב: אמן, חזק וברוך. יישר כח. דרך אגב הוא לא ישן שלשה ימים אלא הוא ישב ולמד, אז תדעו לכם שזה אפשרי. אבל מי שלא יכול שלשה ימים כל יום זה על הכיף כיפאק. אני אביא לכם עוד אחד שצם שלשה ימים קוראים לו אברהם, בבקשה בא לפה. הראשון היה תימני, זה רוסי. בא אברהם. הם צמו ביחד.

 

אברהם: ערב טוב לכם קודם כל, קשה לי קצת לדבר אבל

 

הרב: תרגיש מה שאני עובר

 

ש. האמת היא שזה פעם ראשונה שאני צמתי זה כל כולי בטלתי את עצמי בשביל השלשה חברים שאני אפילו לא מכיר אותם, זה למען היהודים שבאמת רציתי שיחזרו הביתה לעשות את השבת הראשונה מאז שהם נחטפו, ו,יו אני כולי מתרגש, אין לי  מילים, אין לי מילים,

 

הרב: איך זה עבר עליך? איך היום הראשון, איך השני ואיך השלישי?

 

אברהם: האמת היא היום הראשון היה קצת קל, לאחר מכן החשש היה שביום השני אני כבר לא אשרוד, למרות שבפעם הראשונה זה היה לי די קשה, ועם קצת עזרה עם חבר השותף שלי עוזיאל שהיה כאן לפני כן שבזכותו גם ובזכות הרב ובזכות המחשבה על השלשה יהודים שהם פשוט לא איתנו כרגע, לצערנו הרב, זה בעצם מה שנתן לי את הכח. זה מה שנתן לי את הכח בעצם לבטל את כל כולי עבורם, כי אני יודע שהשכר הוא לא בעולם הזה אלא בעולם הבא, וכמו שהרב גם הזכיר ואמר, שבאמת שאדם צם שלשה ימים כל הגוף מתחדש ונולד מחדש, אני באמת התחלתי להרגיש התפתחות של הרגשה, גם אם זה בהעלאה של התורה וגם אם זה במחשבות הטהורות, שזה משהו שלא היה לפני כן. יש לי רק להציע לכם את ההצעה שכדאי לכם, זה אמנם קצת קשה, רק בהתחלה בודאי, וזה ענין של הכל פסיכולוגי, כל אחד יכול, אם אסתר המלכה הצליחה לעשות את זה,

 

הרב: כולם. כולם. כל עם ישראל.

 

אברהם: אין שום סיבה שאנחנו לא מצליח, וזה למענם, ואל תדאגו הקב"ה יתן שכר למי שמגיע ולמי שבאמת יעשה את זה מאמץ קטן, ותחשבו שכאילו זה האחים הקטנים שלנו או הבנים שלנו שהם כרגע לא נמצאים איתנו, זה פשוט לבטל את עצמנו ולא להגיד אוקי שמענו את ההרצאה, יצאנו מכאן, אוקי איזה שטויות הם מדברים, איך אפשר לצום שלשה ימים, חבר'ה, זה כדאי, זה שווה ואנחנו נפגש אחרי שלשה ימים ואתם מבטיח לכם שאתם תבואו ותגידו שזה באמת היה שווה, כי בסופו של דבר ההרגשה היא, אתם תרגישו את זה אצלכם, ואני יכול רק לאחל לכם בהצלחה.

 

הרב: תודה.

ועוד אחד אחרון, גר צדק שצם שלשה ימים בבקשה. הוא כבר עשה את זה פעמיים.

 

ש. שלום לכם, כמו שהרב אמר, באמת עשיתי את זה שלשה ימים אבל לי זה היה מאד קשה, הדבר היחיד שהחזיק אותי זה המחשבה על הילדים, על הבחורים, שיחזרו בשלום, אם זה היה בשביל עצמי אני בטוח הייתי שובר את הום, והרבה בזכות הרב שכשנותנים מילה לרב אז קשה לשבור את המילה, אני לא רציתי לקבל את הצום אבל בהרצאה בנתניה זה היה?

 

הרב: כן

 

ש. בהרצאה בנתניה כשהרב התחיל לדבר על הצום בהתחלה אמרתי אני לא מקבל אבל כשהוא אמר, מה תחשבו על הילדים האלה מה הם אכלו מה הם שותים, אם אכלו בכלל אם שתו בכלל, מה קורה איתם, אז זה שבר אותי, אזה חלטתי שלמענם ושה' בזכות זה שהרבה אנשים יקבלו את הצום ירחם עליהם וידאג להם שם יחזרו בשלום בעזרת ה'. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא.

נו, אחרי ששמעתם כל כך הרבה הנה יש לנו עוד יהודי ברוך ה' אשריך ואשרי חלקך, תרים את היד, רק רגע, כן אני רוצה שיראו, יופי אשריך ואשרי חלקך, הנה עוד אשה ישתבח הבורא אשרייך ואשרי חלקך שתזכו לכל מילי דמיטב, שיהיה לכם בריאות איתנה תמיד. יפה, יש לנו שני גברים ואישה אחת. מי עוד, אולי עוד אשה שיהיה איזון, כן, שני גברים ואשה אחת, אתן רוצות לשמור תמיד על דיאטה, זה ההזדמנות. כן, עוד מי לוקח על עצמו בעזרת ה' תענית ארבעים?

 

ש. חצ ייום

 

הרב: מה זה חצי יום, חצי יום כל יום את צמה, מארוחת בוקר עד הצהריים זה חצי יום. מה השם? ברכה למה? מה השם?

 

ש. מורן בת אילנה

 

הרב: ה' יזכה אותה לזיווג הגון הראוי לה מהרה.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: קודם כל אם את רוצה לקבל עלייך אז במנחה, בתפילת מנחה בסידור למטה ביהיו לרצון האחרון, לפני עושה שלום במרומיו, יש שמה נוסח בסידורים שכתוב הריני מקבל עלי בלי נדר תענית, שמה כוב יום אחד, אתת אומרת תענית ארבעים יום, זה חוץ משבת, חוץ מראש חודש וחוץ מחגים, ואת אומרת שאם חלילה יקרה אונס ואת לא יכולה כאילו להשלים את הצום ביום מסוים מסיבת לא יודע איזה אונס, אז את אומרת שתוכלי להשלים את זה, ז"א אותו יום את תפסיקי ותמשיכי אח"כ את ההמשך על ידי אמירת מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. זהו. וככה את מקבלת על עצמך ובעזרת ה' יתברך לא יאונה לך כל רע, אל תדאגי, עוברים את זה בקלות, בקלי קלות.

 

ש. אני יכולה לקבל?

 

הרב: כל אחד יכול, הנה את בת כמה אתה? בת 14, ה' יברך אותך שתצליחי בגדול.

 

ש. זה לרפואת נילי בת אהובה

 

הרב: לרפואת נילי בת אהובה בעזרת ה'. נאוה בת נילי ה' יזכה אותך לעלות ביראת שמים, בצניעות, בהצלחה בכל מעשי ידייך.

רבותי אתם גברים בלי עין הרע, אני רואה גופות פה, משהו, שחררו קצת מהמטענים, שחררו. תורידו פחמימות. נו, יש לנו ב ינתיים מה, יש לנו שתיים ושתיים. תיכף אחד, תעשה עוד אחד ועוד אחד, אבל זה הענין של ארבעים, ארבעים, אתם לא יודעים מה העצמה. כן, מי עוד? או, או, ישתבח הבורא, הנה עוד יהודי ה' יברך אותך בעזרת ה', אשריך. ה' יתן לך כל מילי דמיטב והצלחה במעשי ידיך ובריאות שלמה. יפה, יש לנו שלשה יהודים ושתי נשים. נו, מי עוד? איך את לא לוקחת, אני משתגע, את בקלי קלות את יכולה. נו, זה כלום, זה כלום, כן, זה שום דבר. הנה עוד שתי נשים, אשריהן, אשריהן, אשריהן. תבורכו מן השמים בכל מילי דמיטב, תזכו לראות צאצאים ונינים בריאים שלמים חכמים נבונים צדיקים. שלשה גברים חמש נשים בושה וחרפה לגברים. שלשה גברים, או, יש פה אשה שתשתדל לקחת שלשה ימים רצוף, יחביבי איזה גיבורה, תרימי את היד, רגע הנה כן אשרייך, אשרייך. ה' יתן לך כח ובריאות לשלים את זה ושיהיה לך רק טוב כל ה חיים.

 

ש. אמן

 

הרב: שלשה גברים שש נשים, יחביבי, מה זה, זה בזיונות, מה זה. נו, איפה הגברים פה, כל הצעירים האלה מה זה, לשחק כדורגל אתם יודעים ולצום אתם לא יודעים? מי שלא יכול לא יכול,  נו יש עוד גברים שמסוגלים? מי מישהו שצופה בנו ורוצה לקבל על עצמו? הנה יש עוד אחד, תמיר ליברמן אשריו ואשרי חלקו יזכה לכל מילי דמיטב, שלום וערב טוב כבוד הרב, אני מקבל על עצמי תענית ארבעים בעזרת ה', אשריו ואשרי חלקו, יפה מאד, יבורך מפי עליון. מי עוד רבותי, הנה עוזרים לכם מבחוץ, אבל עדיין המאזן שלילי, ארבעה גברים ושש נשים, נו, יש פה עוד שני גברים לפחות, שני גברים, תחשבו מה אתם מסוגלים, מי יודע מה הזכות שתכריע בשביל שנזכה לראות אותם שוב איתנו. עוד שני יהודים בעזרת ה' יש? אפשר לגרד פה עוד שניים? חסכון בכסף רבותי, חסכון בבריאות, פחות עודפי שומן, פחות צמיגים, כדאי לכם. עוד שניים, נראה לי שאתם רצים לארוחה אחרי ההרצאה יחביבי.

טוב, שאלות למי שיש אני אברך תיכף את אלה שקיבלו על עצמם אם יצטרפו עוד שניים אני אתן להם ברכה משהו מיוחד. עוד שניים אם יהיו אני אשמח  מאד. בינתיים שאלות למי שיש. שניכם לוקחים? תן לו לשאול.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. קוראים לי רז בן  מזל ואני קיבלתי את המחלה סרטן בקיבה ובעזרת ה' אני אצא מזה ובעזרת ה' אני מוכן לקחת על עצמי לשמור שבת, להניח תפילין, ואם אתה יכול לברך אותי לפני הקהל הקדוש הזה בבקשה.

 

הרב: בשמחה, אבל תשובה שלמה

 

ש. בודאי, אני יכול לעלות לבמה עם חבר שלי פה?

 

הרב: לא צריך, אבל לגמרי, לגמרי תשובה שלמה אני נותן לך ציצית עכשיו ואתה יוצא לדרך, גמרנו אין חזרה רק קדימה.

 

ש. בעזרת ה'

 

הרב: רז בן מזל, תברך שהחיינו, שים עליך תברך ברכת שהחיינו.

 

ש. ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

 

הרב: אמן. רז בן מזל ה' ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה ויעתיק את המחלה שלך לאויבי ישראל.

 

ש.  אמן, תודה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. תודה.

 

הרב: כן, שאלה נוספת. פה שאלה. יש פה עוד אשה שאומרת

 

ש. קוראים לי לימור בת ציפורה, אני לוקחת על עצמי בלי נדר שלשה ימים אבל בלי נדר, אם יהיה לי קשה

 

הרב: לא יהיה לך קשה, נגמר .

 

ש. בעזרת ה'

 

הרב: לימור בת ציפורה תצליח לעמוד בתענית שלשה ימים רצוף, בבריאות שלמה, בהצלחה גדולה, ושיהיה לך כל  מילי דמיטב עם הילדים והבעל והמשפחה אמן. רגע, אני אתן לכם עצה, אלה שצמים לפני שמתחילים צום לשתות במשך כמה שעות שתים עשרה כוסות מים עם קצת לימון אם אפשר, צימוקים לאכול אם אפשר, זה יחזיק אתכם הרבה, מי שתימני יאכל הרבה קובנה סמנה, או ג'חנון או מלוואח, זה מחזיק את הבטן שלשה ימים. ברצינות, בלי ביצה ובלי חריף. אם אוכלים את זה עם סמנה זה חמאה, אז זה מחזיק את הגוף הרבה זמן. הרבה זמן, אבל ענבים לאכול ענבים הענבים יתנו לכם להחזיק הרבה והמים שאתם שותים לא קולה, לא משהו אחר, זהו, הגוף לא צריך, אבל לא לעשות לחץ, בלי לחצים, לא לפוצץ את הבטן, ויותר לא לחשוש, לא להתחיל להגיד, יו כמה נשאר כמה נשאר, בלי, בלי שעון בלי כלום בלי שום דבר.

 

ש. ואם אני מרגישה רע מאד

 

הרב: לא תרגישי רע מאד, וגם אני מבטיח לך שלא מתים מזה. עכשיו עשה הרב יעקב עדס שבעה ימים רצוף. שבעה ימים רצוף. אבל בכל אופן שלשה ימים זה כל ישראל עשו בזמן מרדכי ואסתר, כולם עשו. אף אחד לא מת, אל תדאגו.

 

ש. אם אפשר באמת לקבל

 

הרב: אם את מסוגלת שלשה ימים את יכולה, את יכולה להתנות שאת עושה שלשה ימים ואם לא זה יהיה יומיים ואז זה נחשב 27 יום ואז תשלימי 13, ואם לא הצלחת את השלשה ימים עשית יום והמשכת שלשים ותשע, אבל תגדירי את זה ככה. כן, עוד שאלה, יופי, יש לנו הכל לנילי בת אהובה, כל מה שקורה פה הערב זה בשביל נילי בת אהובה, שיהיה ברור. כן, הלאה. אתה יכול להתחיל מחר במנחה להגיד שאתה מקבל על עצמך את זה בתפילת מנחה, ביהיו לרצון האחרון, וזהו, מאז אתה מתחיל מהבוקר. מהבוקר אתה לקחת ארבעים, אז אתה מתחיל, אה, שלשה ימים גם? אז אתה תתחיל מלפני צאת הכוכבים.

 

ש. מחר?

 

הרב: מחר, אתה תגיד מנחה, תלך לאכול, תאכל מה שצריך, אתה יכול לשתות כבר במשך היום להכין את עצמך והכל, אם אתה רוצה לעשות סעודה מפסקת כמו שקוראים, ואז אתה תאכל ואחרי זה תתפלל ערבית, תמצא לך מנין באיזשהו מקום ובצאת הכוכבים  נגמר הסיפור, אולי תתפלל מנחה מוקדמת, 72 שעות, לפני צאת הכוכבים אתה צריך לפני שמונה זהו.

 

ש. יוצא יום שישי

 

הרב: מה יום שישי, מחר אם הוא מתחיל מחר זה יום שלישי, שלישי עד רביעי, רביעי עד חמישי, חמישי עד שישי אחרי הקידוש אתה אוכל, אחלה ארוחה יהיה לך, אחלה ארוחה. כן. מי עוד רוצה לשאול שאלה? כן, תן לו.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני בא מיבנה,

 

הרב: אשריך

 

ש. ואני שמח להיות פה, אני רוצה ברשותך הרב לנסות לשכנע פה את הקהל הקדוש, זה כבר פעמיים שקיבלתי עלי ארבעים יום צום וראיתי הרבה ישועות. כתוב בתורה, רבי עקיבא אמר, זה כלל גדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך", יש לנו פה הזדמנות מאד מאד גדולה לעשות קידוש שמים, שיש שעת רצון, ואני מאמין שאם הקהל הקדוש הזה יעשה מסירות נפש, כי פה מדובר על מסירות נפש, אם אתם רוצים לראות גאולה, אם אתם רוצםי לראות את המשיח, אם אתם רוצים לראות את השבויים חוזרים הביתה, הקב"ה צמא למסירות נפש של כל יהודי, כמו שעשה פנחס, מה שאני רוצה להגיד שבארבעים יום פעמיים שצמתי כל הבקשות שביקשתי התמלאו. כתוב בגמרא, כשיהודי בא ללמוד תורה והוא מלא מלא הטרדות, דאגות, כל מה שהוא יבקש מהקב"ה זה מובטח שהוא יקבל. ואני הרגשתי שבארבעים יום צום הראשון שצמתי ובאתי ללמוד תורה, קיבלתי עלי עיתים לתורה בבוקר ובערב, ובאמת התפללתי וביקשתי, וכל מה שביקשתי אחרי ארבעים יום הרגשתי שהכל התמלא לי, ממש כאילו הקב"ה חיכה לארבעים יום ומילא לי את כל הבקשות שביקשתי.

 

הרב: חזק וברוך

 

ש. אז ברשותך הרב, אני רוצה ממש לשכנע את הקהל הקדוש הזה, אין לכם מה לדאוג, אנשים כמו שאמר הרב, לא מתים מזה, להיפך, אתם זוכים למסירות נפש כל כך גדולה כמו פנחס, אתם לא מבינים מה זה, כשיהודי בא ומבקש לצום ולא לאכול כל היום בשביל יהודי אחר שנמצא במקום שלא אוכלים שם, אנחנו מאמינים שהם עוברים יסורים מאד קשים. תארו לכם חס וחלילה, חס וחלילה, אל תכעסו עלי אבל כל אחד צריך להבין, אם זה היה הבן שלי, אם זה היה הבן שלי, מה הייתי עושה בשביל הבן שלי, לא הייתי צם 120 יום? לא הייתי עושה את כל ההשתדלות, עם ישראל ערבים זה לזה, הקב"ה צמא ורוצה לראות פה גברים שקמים ומקבלים עליהם בגדול כדי לשחרר את היהודים השבויים האלה, כדי לראות את המשיח, כדי לראות את הגאולה בעזרת ה', תעשו השתדלות, תעשו מסירות נפש ותראו את כל הישועות בעזרת ה'.

 

הרב: תודה רבה.

עוד שלשה אנשים קיבלו על עצמם שלשה ימים רצוף. אשריהם ואשרי חלקם. יפה בת רינה, דניאל בן רחל וטל שירה, ה' יזכה אותם לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה ונחת בכל מעשי ידיהם. זה מדהים, אנשים לוקחים שלשה ימים רצוף כאילו הולכים לארוחה במסעדה. אתם רואים מה יהודים מסוגלים? נו, אבל מישהו לקול הקריאה של היהודי הזה לא יאכזב, עוד אחד שתיים פה לפחות, גיל בן חיים וסעדה רפואה שלמה מהמחלה מהרה. כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה? כן, הנה הבחורצ'יק שלנו פה מארגן הערב. אלעד ג'מיל.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום שלום, מה שלומך?

 

ש. רצינו להגיד לך תודה שהגעת לעיר נס ציונה קודם, כל אם אני זוכר טוב לא היית פה משנת 2011

 

הרב: זה בגלל שלא הזמנת אותי מאז.

 

ש. אני רוצה לשאול משהו שלא לגבי, יש לי חבר שהוא שומע עכשיו שידור ישיר את השידור, 14 שנה אין לו ילדים.

 

הרב: דתי או לא?

 

ש. לא, הוא שומע עכשיו שידור ישיר, הוא מוכן לדבר עם הרב בטלפון, אולי יהיה נס בנס ציונה.

 

הרב: הבנתי

 

ש. אם הרב מוכן לדבר איתו

 

הרב: שיצלצל אליך לטלפון ותביא לי אותו

 

ש. עכשיו?

 

הרב: כן.

 

ש. רק אם אפשר בלי שם, הוא לא רוצה להזדהות בשם

 

הרב: אז שלא יגיד את השם, אתה שומע? אני ציפיתי שיהיו יותר יהודים פה הערב, אבל אני מבין שהיו לך קשיים. תביא לי.

 

ש. הנה אני נותן לך את הרב.

 

הרב: אני שם אותו על רמקול

 

 

הרב: הלו?

 

ש. הלו , שלום רב, שלום רב הרב אמנון

 

הרב: תהיה בריא. אז אני מבין שאתה עדיין אל שומר תורה ומצוות ואשתך עדיין לא ואתם 14 שנה ללא ילדים עדיין.

 

ש. מסתבר

 

הרב: מסתבר. תראה, תקבלו על עצמכם עכשיו לחזור בתשובה, ואני נותן לכם ברכה שבעזרת ה' יתברך תוך שנה יש לכם ילד.

 

ש. תראה, לחזור בתשובה במכה אחת אני לא יכול להתחייב לך

 

הרב: לא מכה אחת, שתי מכות. אתה מכה והיא מכה ונגמור את הענין.

 

ש. אני יודע שהתורה זה דבר גדול מאד

 

הרב: נכון, אבל אתה מקבל עליך את התשובה ומתחיל לעשות כל מה שאתה יודע, ומה שאתה לא יודע אתה לומד תוך כדי, ומה שאתה לומד אתה עושה, ונפלא, יהיה לך בן שיהיה צדיק. כדאי לך. מה אתה אומר?

 

ש. נתחיל עם שבת.

 

הרב: אתה רוצה שנתחיל עם רגל?

 

ש. מה, אתה לא יכול לקחת תינוק ולהלחיץ אותו

 

הרב: אתה לא יכול לקחת חתיכות חתיכות

 

ש. לא, אתה יכול לקחת א ותו לאט לאט, שילך אחד

 

הרב: אבל זה קודם שיבוא, אבל בשביל שהוא יבוא צריך קומה מלאה שלמה, צריך שהתשובה תהיה שלמה והילד יהיה שלם.

 

ש. בעזרת ה' נקח שבת

 

הרב: לא, לא יספיק לי שבת.

 

ש. נתחיל בשבת

 

הרב: לא מספיק שבת. אתה צריך שבת, טהרת משפחה, כשרות, טהרת משפחה אתה חייב אם לא חס ושלום חס ושלום הוא יכול לבוא בר נידה

 

ש. כשרות אני ברוך ה' שומר

 

הרב: אני לא יודע מה אתה יודע על כשרות אבל בסדר, נגיד שכן. אבל אתה צריך טהרת משפחה וצריכים ללמוד את הדינים וההלכות, ואתה צריך להתפלל שלש תפילות, לקבוע שיעור קבוע כל יום שעה, ללכת עם כיפה או כובע, או מגבעת, ואשתך תלך בצניעות, ויוצאים לדרך.

 

ש. בעזרת ה'

 

הרב :תגיד מוכן או לא?

 

ש. לא יכול להתחייב לך, זה גדול עלי להתחייב על כל זה, אני מוכן לקבל עלי דבר דבר לאט לאט

 

הרב: אז אני אגיד לך, תקבל כשתגיע לזה שכבר אתה מקיים צלצל אלי עוד פעם אני אתן לך ברכה בעזרת ה' מאותו רגע מתחילה הספירה של שנה.

 

ש. אין בעיה.

 

הרב: תודה רבה מותק.

 

ש. תודה רבה לך

 

הרב: ביי.

עוד שאלה. עוד שאלה. תן לבחור שם בסוף, שאלה אחרונה, אם יש עוד שניים שירצו להתענות אני שמח.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני מגיע מאשדוד בגלל שסבא שלי עכשיו נמצא בבית חולים והרופאים נתנו לו כמה שעות לחיות, אז אם הרב יכול לדבר בטלפון עם אמא שלי תסביר לרב את הכל, ואני מוכן לקבל כל דבר שהרב יגיד לי

 

הרב: הוא דתי או לא?

 

ש. הסבא לא, הוא באירוע מוחי, הוא לא מבין כלום, הוא משותק

 

הרב: והסבתא  מה איתה?

 

ש. הסבתא לא כל כך דתיה

 

הרב: היא תהיה מוכנה לקבל עכשיו תורה ומצוות דחוף?

 

ש. אני לא יודע אם הרב ידבר איתה

 

הרב: אז תשאל, תשאל, תברר. בינתיים אני רוצה

 

ש. אני יכול להביא לרב את הטלפון?

 

הרב: לא לא תשאל בינתיים אם הסבתא תהיה מוכנה לקבל.

בינתיים אני רוצה להודות ליצחק כהן יושב ראש תנועת הבית היהודי, שתרם 3000 שקלים ודאג שאני אגיע לפה, קיום האירוע, האולם, כספים, פרסום, עשה הכל, וזה בניגוד ליושב ראשון ש"ס שמנע את ההרצאה, מנע, וגרם שאני לא אהיה באולם שקבעו קודם, ולמרות שהוא חוזר בתשובה שלי ואמר שהוא לא מוחל על קיום ההרצאה גם. וזה קרח ועדתו, למנוע תורה מישראל ולגרום שלא, אז נאמר לו, הוא אמר למה לא יביאו את הרב יצחק יוסף? אמרו לו, החולה רוצה שאמנון יצחק יבוא, לא, אם תביאו את הרב יצחק יוסף אז כן, אבל אם לא - לא, והבית היהודי כנראה שהם לא גויים, הם יהודים, והם דאגו לקיום ההרצאה. אז אתם היום זוכים בזכותם. כן מתוק, אתה רוצה להגיד לי מה עם הסבתא?

 

ש. הם לא יכולים לדבר, הם עכשיו כולם בוכים

 

הרב: אתה מוכן לקבל עליך מצות ציצית קבוע

 

ש. בעזרת ה', אם אפשר עוד משהו אני מוכן לקבל בשביל סבא שלי הכל.

 

הרב: בא מותק, בא. בא מתוק. תברך שהחיינו.

 

ש. ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

 

הרב: מה השם של הסבא?

 

ש. מיכאל בן שבח

 

הרב: ה' ירפא אותו ברפואה שלמה ויתן לו ישועה מאוצר מתנות חינם.

 

ש. יש לי בן דודה שמוכן לקבל משהו על עצמו

 

הרב: מי זה הבן דודה? יש לו ציצית?

 

ש. לא

 

הרב: בא מותק בא, זכות הציצית ששקולה כנגד כל התורה כולה תעמוד לסבא בעזרת ה' יתברך. הנה קח. אתה עוד לא שומר שבת, נכון? מהשבת אתה מתחיל בעזרת ה'. שהחיינו.

 

ש. ברכוך אתה.... שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

 

הרב: אמן. בא, זכות המצוה תגן בעדך ושתזכו לראות ישועה בקרוב. כן, יופי.

 

ש. אחי גם רוצה לקבל על עצמו

 

הרב: אח שלך גם הנה קח לו את זה בעזרת ה' ותתן לו, בסדר? בשורות טובות.

כל הערב רבותי היה לרפואתה של נילי בת אהובה, כל הצומות והתעניות בעזרת ה' יהיו לישועתה ורפואתה, ושנזכה בעזרת ה' יתברך לשמוע בשורות טובות שבזכותכם החטופים חזרו לביתם בריאים ושלמים. לילה טוב.