נס ציונה - שידור חוזר מההרצאה:נס ציונה 09-01-2008

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מבקש, בן אדם פסקה מול השמיים, לא בועטת

בן אדם פסקה, בן אדם פסקה, בן אדם פסקה.

בן אדם פסקה, בן אדם פסקה.

ומה חוזר רק עם השעולות?

הייתה מלך מלך מלך, שבל מיצור במלך.

מלך מלך מלך, ומה חוזר רק עם השעולות?

יעידה כל כך וכי ידו ויכזור וכי יצור וכי יצור וכי יש על כל ה' נשאר ויבוא לה'

השם על ידי הסדור ומלך מלך מלך.

מי דחוקו, כאב בלי ידו, ביקור יפלו וככל ידו, כמקור אשר נישור מודי אבוי, ה' מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך

אשר בגלל זוהר ומלך ומלך ומלך ומלך ומלך ומחוזר בגבל בשלום.

ויכול לכל יום איכות ויכול לשאפיכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל יום איכות ויכול לכל

ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יוימי ויד הכוי יו

ביין כולי ימים, ביין כולו השכחן

הכוי אוי בכוי ויכוי נשאר בכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי שכה שמוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכוי ויכ

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו מרחמיו ירוויח.

החודש הזה לכם, ראש חודשים ראשון הוא לכם, לחודשי השנה.

סוד הגלות

ניתן דווקא לעם ישראל כדי שיוכל לעמוד בכל המצבים ובכל הניסיונות,

כדי לעבור את כל הצרות והרדיפות

שיהיו בכל הדורות,

על ידי אומות העולם,

ניתן סוד הגלות לישראל דווקא ולא לאומות העולם.

הגלות

היא יצירה של אור שיצר והטביע הקדוש ברוך הוא בתכונת עם ישראל,

והיא סגולה מיוחדת,

כמו שכתוב,

ישראל עזים שבאומות,

כך מביאה הגמרא בביצה.

פירש המהרשע כדי שלא ישובו מפני כל.

עם ישראל לא חט

משום אומה,

עזים שבאומות, ולא ישובו מפני כל.

גוי אינו מסוגל להבין את המהות של הגלות

ואינו מתקיים בה.

גוי אינו יכול לסבול ייסורים ועבדות,

כי אין בו את אותה סגולה של עם ישראל.

כן, אנחנו אלפי שנים נמצאים בגלות,

מתקיימים

והם קלים מעליהם.

הגוי מונה לחמה.

רק כאשר הכול מאיר

והוא מושפע בהנאות העולם הזה,

אבל בלילה,

כשהוא חושך,

דהיינו שזה גלות,

זה משל לחושך,

הוא עובד עצות.

אין לו הכושר והיכולת לעמוד בסבל.

הוא חסר אותה תכונה שטבע הקדוש ברוך הוא בעם ישראל,

לסבול את הגלות.

רק עם ישראל מונה ללבנה

שהיא אור מאיר בין ביום ובין בלילה,

בין במצב של שלווה ובין במצב של גלות.

יום זה שלווה, לילה זה גלות.

לכן מסר הקדוש ברוך הוא

את הסוד של הלבנה לישראל שיהיו מונים בה.

ישראל מונים את החודשים ללבנה,

ואילו הגויים מונים לחמה.

לומר, מה חמה אינה אלא ביום,

היינו בעולם הזה,

העולם הזה נמשל ליום,

ומה חמה היא של אש,

כך הם עתידים לדון בה באש,

שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור.

וכשם שהלבנה היא של אור ולא של אש,

כך ישראל נוחלינה אור,

שנאמר אור זרוע לצדיק

ולשרי לב שקר.

בשמחה.

אנחנו אומרים

בתפילת מוסף

שראש חודש,

ראשי חודשים לעמך נתת,

שלא נמסר סוד תולדות הלבנה לכל אומה ולשון, כי אם לישראל.

ומה אומר על כך המדרש, לפי מה שאנחנו אמרנו?

למה נקראו ישראל בפי השם בני בכורי ישראל?

לפי שכתוב בתורה,

בדין של ירושת בן בכור מאביו,

כי עת הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים בכל אשר יימצא לו.

בכור נוטל פי שניים משאר בנים.

כך ישראל יורשים מיד הקדוש ברוך הוא שהם נקראו בני בכורי ישראל,

כך הם יורשים בזכות אבותיהם ובזכות מעשיהם

פי שניים.

מה זה הפי שניים?

שני עולמות יורשים ישראל.

אחד, העולם הזה,

לימות משיח, עכשיו בעזרת השם,

שזה יהיה חיי שלווה בעולם הזה.

ודבר שני, עולם שני שמנוחלים זה העולם הבא לעת התחייה, תחיית המתים,

ועולם של גמול הנפשות והנשמות.

לכך מסר הקדוש ברוך הוא את סוד מהלך הלבנה לישראל בלבד,

שיהיו עם ישראל מונים בה את החודשים בנוסף למה שהם מונים את השנים והימים לפי מהלך החמה.

אבל עובדי הכוכבים הגויים כולם שיצאו מאדום, מרומיה העתיקה,

הם מונים לפי החמה בלבד ולא ללבנה בכלל.

וזה סימן לנו ולהם לומר

מה חמה אינה נראית אלא ביום,

כך אין אלה מושלים אלא בעולם הזה.

כמו שהחמה היא ניכרת רק ביום,

ולכן זה משל לזה שהם ימשלו רק בעולם הזה,

עד שיבוא עקבו של יעקב ותופס בשל עשיו בעקביתה דמשכה,

האומה הישראלית תשלוט בכל העולם כולו.

אומה החמה היא של אש בוערת ושורפת,

כך הם עתידים לדון בה בשרפה ביום הדין הגדול, לבוא בסוף ימי העולם הזה, כמו שכתוב בנביאים,

שנאמר על אותו יום במלאכי,

כי הנה היום בא בוער כתנור,

והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש,

ולהט אותם

היום הבא.

השמש הבאה, שמש של אותו יום,

אותו יום הוא נקרא שמש,

וזה יהיה דינם.

וכשם שהלבנה נראית ביום ובלילה,

כך ישראל מושלים בעולם הזה לימות המשיח,

ובעולם הבא לעת התחייה והגמול.

וכשם שהלבנה היא של אור בלבד, היא לא אש,

אלא השתקפות של השמש,

והיא רק אור,

כך ישראל נוחלים לעתיד את האור, שהוא האור הרוחני שנמצא בעולם,

שהוא נברא ביום הראשון שאמר הקב' הוא יהי אור,

ולא ביום הרביעי

שנבראו המאורות.

המאורות, החמה והלבנה והכוכבים נבראו ברביעי, ביום רביעי.

אבל ביום הראשון כתוב יהי אור,

זה האור הרוחני שהוא גנוז לעתיד לבוא

ויתגלה באחרית.

ועל זה נאמר,

על ההתגלות הזאת של מלכות ה' בשמחה בעולם שתהיה באותה שעה,

אור זרוע לצדיק

ולישרי לב שמחה.

לזרע האבות הצדיקים יהיה אור,

וישמחו בו כל ישראל שהם ישרי לב.

ואומר הכתוב עוד בחזון זה לכנסת ישראל,

קומי אורי קיבה עורך

וכבוד ה'

עלייך זרח

בערי ישראל שהם בכורים, בני בכורי ישראל,

בכורים בנחלה לגבי כל העמים,

ולכן אמר השם,

בני בכורי ישראל,

וכך נאמר, החודש הזה לכם.

מה הפירוש?

החודש הזה לכם הוא סימן,

כשאתם עונים ללבנה,

וכמו המשלים שאמרנו, כן,

כך אתם בדוגמתה של הלבנה שהיא מושלת ביום ובלילה,

ואתם נוחלים שני עולמות.

אם כן, עם ישראל קיבלו את סוד הגלות,

שיש פעמים הלבנה נראית ביום ונראית בלילה,

גם בשעת השלווה וגם בשעת הגלות והייסורים,

ורק עם ישראל, ניתן להם הכוח להסתגל לזה,

ולכן כתוב שישראל הם קשים שבאומות, או עזים שבאומות.

אמר רבי שמעון בן אלעזר,

מה אם שבע מצוות לא יוכלו אומות העולם לעמוד,

איך יעמדו בכל התורה כולה?

משל,

למי שמינה שני אפוטרופסים,

אחד על אוצרות של תבן ואחד על אוצרות של כסף וזהב.

אותו שנתמנה על התבן,

נחשד

והיה מתכעס שלא התמנה

על כסף וזהב.

אמרו לו, ריקה,

על התבן אין לך אמנה.

על כסף וזהב אתה רוצה שתהיה לך אמנה?

לא סומכים עליך ולא מאמינים לך אפילו על תבן. אתה חשוד על התבן שאתה גונן.

אתה רוצה שישימו אותך מופקד על הכסף והזהב?

אותו דבר נאמר, אם בשבע מצוות

אומות העולם לא יכולות לעמוד,

אז אפשר לסמוך עליהם בתרייג מצוות?

על אחת כמה וכמה שהם לא נאמנים שישמרו.

אם שבע לא שומרים, אז תרייג מצוות הם יכולים לשמור?

אלא מאי? מפני מה ניתנה תורה לישראל?

מפני שהם עזין, שנאמר מימינו,

אש דת למו.

תנא דברי בישמעאל,

ראוי נא לנו ליתן להם דת של אש.

ויש שאומרים, דתיהן של אלו אש שאלמלא ניתנה תורה לישראל,

אין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בפניה.

כותב העץ יוסף,

ישראל בה אומות קשים לנצח.

זאת אומרת,

ניצוח של ויכוח אי אפשר על ישראל.

ישראל הכי חזקים בעולם,

בוויכוח.

כי כוח ההתווכחות

נמצא בישראל גדול מאוד גם כשהם נמצאים בארץ לא להם.

מעולם ידוע שהכומרים לעבודה זרה בכל אויבי ישראל נכנסו איתם לפולמוסים וויכוחים,

שעל הכף היה מוכרע גורל עם ישראל או גורל קהילות שלמות,

ואם לא היה חכם שהיה יכול לענות תשובות לגויים,

היו גוזרים גזירת קלעי על ישראל.

וברוך השם, עם ישראל תמיד יצא וידו על העליונה.

בניצוח בכל הוויכוחים.

יש ספר מלחמות לרמב״ן,

ששם רואים ויכוחים לאורך כל ההיסטוריה עם גויים על מה הם טוענים ומה עונים להם חכמי ישראל.

אבל עם ישראל, אין מי שינצח אותם וינצח את דעתם,

רק התורה הקדושה.

בשעה שהשכל מראה

איזה אופן בעניין התורה,

השכל, על פי שכל, אנחנו מבינים שכך וכך צריך להיות.

והתורה אומרת ההפך מזה,

אז ינוצח שכלם של ישראל מהתורה המתוארת כדת אש.

כמו שהאש מנצח את כל מי שבא בגבולו.

כל מה שנכנס בגבול האש נמס.

כל שכל וכל סברה שאדם יביא כשייכנס בגבול התורה,

התורה ממיסה אותו.

וגם ישראל,

שהם הקשים ביותר בעניין הוויכוח,

ויכולים לסתור סברות של אומות העולם,

אפילו אם הם באים עם דבר שהוא שכלי, ומסתבר,

אם עומדים מול התורה,

נכנעים בפניה, מפני שהיא שכל אלוקי,

היא לא שכל אנושי.

הכל מכוון

מאת השם יתברך,

שיודע תעלומות, שנתן להם גבורה ועקשנות.

חומר כזה עשוי ישראל, שמבטיח שיוכלו לעמוד בכל הגלויות,

בכל הניסיונות שהתרחשו עליהם אלפי שנים,

כפי שנגזר עליהם

להיות בגלות.

האומות קלות,

ועם ישראל נשאר עומד באמונתו בכוח העקשנות הטבוע בעומק נפשו.

עם ישראל זה עם קשה עורף, עם עקשן.

זה מעלה או חסרון?

בואו נראה מה כתוב.

מתפלל משה רבנו אחרי מעשי העגל

להשם יתברך ואומר לו כך,

ילך נא אדוני בקרבנו,

כי עם קשה עורף הוא,

וסלחת לעווננו ולחטאתנו.

וכי מפני שהם קשה עורף,

אז יסלח להם השם?

מה מבקש משה רבנו?

ילך נא השם בקרבנו,

כי עם שעורף הוא,

וסלחת

לעווננו ולחטאותינו.

איך?

משמע מזה שהעקשנות היא מעלה שבעבורה יש לסלוח.

שהרי הכוח של העקשנות והעזות

ניתן מאת השם יתברך

כדי שיגן עליהם על כל צרה שתבוא בזמן הגלות,

וזהו חסד שהשם יתברך נתן לנו.

אמר רבי יוחנן,

מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון,

ולא קיבלוה,

עד שבא אצל ישראל וקיבלוה.

דהיינו, הקדוש ברוך הוא חיזר על כל האומות שיקבלו את התורה,

ולא הסכימו לקבל אותה.

לא יכולים לעמוד בדרישות שלה, בבקשות שלה.

והוא לא שאל אותם דברים גדולים.

אתם מוכנים לעמוד בלא תרצח? אמרו לא.

מוכנים לעמוד בלא תגנוב? אמרו לא.

זו המהות שלנו.

וכל המטרה של התורה זה להפך את האדם ממה שהוא ולהפוך אותו לכלי ברכה,

להיות צדיק, מלוטש.

שואל המהרן מפראג, לא מצאנו ששלח להם הקדוש ברוך הוא נביאים,

אלא

שראה בהכנתם אם יש להם הכנה לתורה ולא מצא בהם הכנה לתורה.

האם הם כלי קיבול לקבל את התורה,

או שאין לאומות העולם כלי קיבול לקבל את התורה?

וזהו נקרא המיעון שלהם. כיוון שאין בהם כלי קיבול

לקבל את התורה,

זה נקרא שהם ממאנים מלקבל אותה.

כי בוודאי בעל חי,

בעל חי ממאן לקבל את השכל מצד שאין לו הכנה לכך.

אפשר ללמד בעל חי

שיהיה לו שכל?

אפשר להכניס לו שכל?

אפשר ללמד אותו באוניברסיטה.

בעל חי נשאר בעל חי.

אפילו תדבר איתו, תשכנע אותו, תסביר לו, תפתה אותו.

הוא לא קולט. למה הוא לא קולט? אין לו הכנה לקלוט.

גם אומות העולם אין להן את ההכנה,

את הכלי קיבול לקבל את התורה.

ולא נמצא הכנה באומות לתורה, כי אם בישראל היחידים מכל האומות שיש להם את ההכנה הזו,

מכוח האבות הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב.

וכתוב בספר תפארת יהונתן

מה הטעם שלא שעבדו מצרים את שבט לוי, כששבט לוי ישבו בארץ גושן,

המצרים לא שעבדו בהם.

למה הם לא שעבדו בהם?

אומרת תפארת יהונתן

כי פרעה ראה בקסמיו שמשבט לוי יקום המושיע.

אז הוא ידע שיהיה מושיע לישראל וגואל לישראל, והוא יבוא

משבט לוי.

ופרעה חשב,

מי שאינו בצרה אינו יכול להושיע.

מי שסובל גלות יהיה לראש.

דווקא מי שמדכאים אותו,

הוא יכול לפרוץ ולהיות לראש.

אבל מי שהוא בשלווה, על מה יילחם?

עם מי יילחם?

טוב לו.

אתם רואים, יש אחד שקוראים לו מרואן ברגותי.

כולם רוצים לשחרר אותו,

רוצים שהוא יהיה מנהיג.

למה? כי הוא עבריין גדול.

הוא רוצח המונים,

והכניסו אותו לכלא,

אז מבחינת העם שלו הוא נרדף,

אז זה מעלה את קרנו אצלם.

זאת אומרת, מי שהוא יותר מדוכא, מי שהוא יותר מושפל,

הפוך,

זה נותן לו את הכוח לצאת מתוך זה ולהיות מנהיג.

אז מה אמר פרעה? פרעה היה חכם.

אמר, אני לא אגע בשבט לוי.

למה? אני ראיתי בקסמים שיצא מהם מנהיג משבט לוי.

אז אם אני אדכא אותם,

זה יהיה סיבה למסיבה שיצא המנהיג, למרוד.

אז אני לא אגע בהם.

עכשיו הם יהיו בשלווה?

אז הם לא יעשו שום דבר.

אף אחד מהם לא יצא החוצה וימרוד.

למה, ירצו להפסיד את המצב הטוב,

בשונה מאחיהם ישראל?

רק הוא לא ידע שהוא גידל את המנהיג בבית.

והמנהיג יצא מהבית וראה בסבלותם של אחד,

ונשא עול איתם,

ולא היה יכול לשבת ולשקוט על השמרים,

כי למשה רבנו היה כוח פנימי של צדק.

היה לו כוח של נושא בעול,

אז הוא לא יכול היה.

לכן פרעוש היה חכם לא שעבד את שבט לוי,

ולא יוצדק שיקום גואל משבט לוי.

ולכן זאת הייתה גם הטענה, אומר התפארת יונתן,

של עם ישראל למשה רבנו.

כתוב, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה.

מה פירוש?

כיוון שהם היו בעבודה רבה וקשה,

ושבט לוי היו חופשיים מהכול,

איך יש סבלנות למי שהוא מדוכא בייסורים לשמוע אחד שבא להגיד לו משהו בשעה שהוא מתהלך חופשי ולא סובל בכלל?

אז לכן מסביר התפארת יונתן ולא שמעו אל משה, למה?

מקוצר רוח ומעבודה קשה, והוא הולך ומסתובב חופשי.

אז איך ייתכן שמשה ייבחר משבט לוי להיות למושיעה?

אלא זה יבוא רק מתוך הצרות והמצוקות.

אותו דבר עם ישראל.

עם ישראל עובר גלות.

עם ישראל יש לו את סוד הגלות.

לכן עם ישראל פוקוס.

לכן עם ישראל הם,

בשעה שהם

בגלות באורך של אלפיים שנה,

יבוא מהם גואל מלך המשיח שיגאל את ישראל ואת העולם כולו בסופו של דבר,

וזאת תהיה גאולת העולם כולו.

אבל מאיפה יבוא הגואל?

לא כמו שהנוצרים אומרים,

שיבוא מאצלם אותו פוקר שעזב את דת ישראל,

שהיה יהודי והמיר את דתו,

ומהם יבוא.

גם לפי פרעה הוא לא יבוא משם. למה הוא לא יבוא?

כי הם בשלווה.

הם בשלווה. הם עדון.

הם משעבדים.

מהם יבוא? מה פתאום.

מאיפה יבוא? ממי שבגלות, ממי שבצער, ממי שבדוחק.

משמה יצמח

דווקא הגואל של ישראל.

אז לכן מה שאנחנו רואים, שאנחנו עוברים צרות וייסורים במשך כל הדורות,

פירושו של דבר שזה מה שגורם שתבוא גאולה ודווקא...

יהודים יקרים, אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה.

אנחנו צפויים למלחמות.

אנחנו צפויים לעבור צרות.

כתוב, ועד צרה ליעקב

וממנה ייוושע.

מה פירוש?

תהיה צרה גדולה מאוד לישראל, וזו תהיה מלחמת גוג ומגוג.

זו המלחמה הסופית והאחרונה שבה ישתתפו 70 אומות העולם, כולל אמריקה, נגדנו.

וזה שבוש מבקר פה זה לא מנבא לנו טובות, אלא הפוך.

מכל מקום הוא רוצה עוד לקטוף את הפירות האחרונים לפני שהוא מסתלק מתפקידו,

ואנחנו נצטרך לשלם על זה.

ואתם תשמעו עוד מעט איך משחררים את מרואן ברגותי,

שאני הזכרתי אותו קודם.

ככה פרס ייתנו את זה למר בוש,

וזה כמובן בשביל שנפייס את הפלסטינים, שתהיה להם סוף-סוף מדינה, מסכנים.

הם לא הרגו מספיק יהודים,

אז צריך לתת להם פרס.

אבל האמריקנים כרגע עושים טעות אחר טעות, והרבה טעויות היו להם בשנים האחרונות במשך כהונתו של בוש,

שקראתי לו מההתחלה בושה.

שרון, קראנו לו שרונה,

ובוש היה בושה.

למה?

הוא רק סיבך את העולם ואת אמריקה במלחמות על שני התאומים,

התאומים

באפגניסטן ובעיראק בבלאגן,

ובאיראן עוד לא עשה כלום,

ועכשיו הוא המציא רשע שותף

ואוהד נחמד,

ואצלנו הוא רוצה לחלק.

וכמו שהוא טעה,

הוא וקונדי,

קונדוליסה ראיס, שמינו את בוטו,

בוטו,

שם באפגניסטן, את בוטו,

ורצחו אותה שם עכשיו.

הם תלו את כל ביטחונם בזה,

ועכשיו מושרף,

יש לו את כל ה-55 פצצות אטום גרעיניות מוכנות בידו,

ואם זה יינתן לבילנאדן מתנה, תהיה פה חגיגה-חגיגה.

אז מי שהשקיע אמריקאים בסוף כדור אחד חיסל את התקווה,

ועכשיו הכול מופקר.

מה יקרה אם יעשו אותו דבר עכשיו לאבו מאזן, שאומר שהוא כבר זקן וחולה והוא רוצה לעזוב?

ומה יקרה אם סאלאם פאיד

ועכשיו מרואן ברגותי?

וסיקסק, החמאס והחיזבאללה והבין-לאדנים למיניהם,

כולם נמצאים פה וחביבי הטילים משוחררים.

אתם יודעים שיש אומרים שנפלו שלושה טילים ולא אומרים?

במרכז הארץ?

מישהו שמע על זה?

לא שמעתם.

לא שמעתם.

אולי יום אחד יגלו לכם.

אבל זה כנראה הגיע מכיוון אגדה ומקלקיליה.

משהו שלוש כאלה בשעה בערך שלוש וחצי בלילה.

שלוש נפילות שלא נאמר עליהן כלום.

שמעתם? לא שמעתם.

אין אינטרס לישראל להגיד הרבה דברים.

על שלומי גם כן יראו כמה ככה לחמם את הגזרה בשביל בוש, עשו לו קבלת פנים.

אבל יש כאלה שמגיעים,

ואתם לא יודעים.

לא יודעים. המדינה אין לה עניין להכניס אותנו לפניקה.

אבל המצב לא כל כך קל.

אם היינו יודעים בדיוק מה שקורה וכמה אנחנו ערוכים או לא,

יא חביבי.

אף אחד לא זיהה בכלל בלילה שבשלומי נפלו

שלוש קסאמים.

אף אחד לא ידע. לא צפו, לא ראו, לא שמעו, לא ידעו.

לא אני לא יודע. לא, בטח.

עד שמצאו את זה במרפסת.

אמא, מה זה?

עציץ חדש?

לא.

זה טיל.

זה טיל, לא מזוהה.

אני אתן לך עכשיו את המיקרופון.

רק רגע, חכה, מגיע לך.

אתן לך שתיים.

תן לו.

תן לו פה.

שורה שנייה.

מר ברגותי אוכל ושותה, ויש לו מיטה חמה,

ומתקלח, והכול טוב ויפה, וזה פה בטבלה בשבילו.

מה עם החיים שלנו שמה?

לא אוכל,

תקום רגע, לא רואים. כמו שצריך, לא מתקלח כמו שצריך. לא, לא שומע. אם אני לא רואה, לא שומע.

תקום.

אני מסתכל. לא, תעמוד, לא רואים אותך. זה בסדר. לא מועתק.

לא רואים אותך, תקום. זה בסדר. אבל לא רואים אותך, אני מסתכל. לא רואים אותך, יש לי קצת בעיה. אה, יש לך בעיה, השם שלך רפואה שלמה.

אז אני אומר, מה אתה אומר בדבר הזה לגבי החייל שלנו? על זה שהוא אוכל?

אני מדבר על מר ברגותי, אוכל, שותה,

אתה רוצה שיעשו לו תענית? אתה רוצה שיעשו לו תענית? מה החייל שלנו כבר שנה ומשהו שם, ואף אחד לא יודע מה עולה לי? אנחנו, החיילים שלנו, לא נחשבים בכלל ובהחלט.

איך יכול להיות שמשחררים אלפים, סליחה, כבוד הרב, אתה גם יכול להשפיע בכנסת, לתת להם איזה נאום כזה ולזעזע אותם קצת. אני יכול להשפיע, כן, כמו שאתה מזעזע את כל המדינה פה,

כולם באים בהמוניהם פה, האנשים,

ומכבדים אותך, כבוד הרב, ואנחנו עושים את זה, נכון? אני אגיד לך. אז גם אתה יכול להעמיד אותם במקום. מה, סליחה, הכול בשבילך זה טיפה בעיה מ-20 חברי כנסת, זה כמו שאומרים. חרטא ברטא, עכשיו תשמעו. כמו שאומרים.

אני יכול להשפיע בקושי בבית-כנסת,

אבל אני אגיד לך.

בחול המועד,

בחול המועד בפסח,

אתה שומע?

בחול המועד בפסח

אנחנו עושים אצטדיון, רמת-גן, 42,000. ושם, בלי נדר,

אנחנו נעשה, לפני שיתחילו החגיגות של 60 השנה,

לעשות מאזן,

מה המדינה עשתה ב-60 שנה,

אתה מבין? ומה עולם התשובה עשה ב-30 שנה.

ואז אנחנו נראה כמה דברים יפים

ביניהם מעין הדברים שאתה מדבר.

מכל מקום,

בוא, אני אסביר לך דבר אחד.

נתנו כל כך הרבה

שבויים שלהם, אסירים שלהם, מה שאתה רוצה, עצמות, מה שהם רק ביקשו, קיבלו.

לא תבענו אפילו בתמורה שיהיה אחד משוחרר משלנו. איך זה?

אתה יכול להסביר לי איך זה?

אני לא יכול להסביר, אבל אני יכול להסביר.

אז אני אסביר לך.

המדינה,

המדינה,

המדינה,

המדינה,

המדינה,

השם יצילנו ממדינה של גיהנום.

המדינה זה לא מדינה עם ערכים יהודיים.

זה מדינה ישראלית.

זה הולך לפי דפוסי החשיבה של הגויים.

יש יועצים שהם קובעים.

אין מנהיג במדינה, לא היה מנהיג במדינה. אולי בגין, בגין, איווא, אתה רואה?

רק בגין היה אדם עצמאי,

הוא היה יכול לתת עצות, הוא לא קיבל עצות.

האחרים, יש להם יועצים. כן תדבר, מה תדבר? כותבים להם, אתה מבין?

אומרים כמו תוכי,

אף אחד לא בעל חשיבה עצמית.

בוחנים את עצמם לפי סקרים.

מה יגידו הציבור אם אני אגיד ככה?

מה נעשה ככה? בשביל שיהיה ככה, איך אני נשאר על הכיסא?

למה בוש הגיע עכשיו, אתה מבין?

למה אתה חושב? למה התזמון הזה?

לא, לא. הם מנצלים את זה שאתם לא מבינים.

בשביל לכסות על וינוגרד,

מה אכפת לו לבוא ולהיות פה, כמו להיות עם כל העולם? לא, בוש לא צריך, יש לו סכנה.

עכשיו אמרו שיקחו אותו במסוקים, החליפו את זה עכשיו,

או שלא יורידו אותו.

תראה איזה פדיחה, הוא מפחד, בא עם Air Force One.

תשמע, מותק, תשמע.

הכול זה כיסוי לוועדת וינוגרד, היא הולכת לחשוף הכול, אז צריך הילה, העולם, תקשורת עולמית. בוש פה, אומר, הבטחות,

נותנים, מחזירים, משחררים, הכול.

מה זה וינוגרד?

קטן עלינו.

יגידו שהמדינה הייתה לא בסדר, המדינאים לא היו בסדר,

אנשי הצבא לא היו בסדר, מי ישמע בכלל?

עכשיו בוש, מצטלם.

הכול זה חוכמות, איך להסתיר את הליקויים.

אם אדם היה מבין ויודע לנתח את מה שעובר פה,

אנחנו בתרדמת.

הציבור בתרדמת. הרדימו אותנו. כסף אין, אין פרנסה.

מיליון מובטלים כבר שכחנו.

דוח העוני כל שנה מופיע שעוד 200,000 נוספו.

שום דבר לא זה. אם הייתם יודעים כמה מתאבדים מהבושה,

לא הייתם מאמינים שבמדינה מתוקנת יש דבר כזה.

אלא מאי?

פה יודעים להסתיר. מה שחשוב, נותנים לזה פרסום.

יש פה גיבוי תקשורת מול ממשל שעושה את מה שהתקשורת רוצה,

והאלפיון העליון קובע.

האלפיון העליון רוצה שקט תעשייתי בשביל העסקים.

מלחמה פה זה לא טוב, זה מוריד את הבורסה, העסקים לא הולך,

אז זה לא טוב.

אז בואו ניתן, בואו נחלק, בואו נבטיח, בואו נעשה, בואו זה.

בינתיים שקט, אנחנו מרוויחים כסף, התקשורת מקבלת, כולם ממומנים,

כל החבר'ה עובדים בסדר, רק התפרנים נשארים תפרנים.

בראש הממשלה במקומו,

לאחד קוראים אתרוג, לשני קוראים בננה,

כולם מקבלים שמות של פרי הדר.

הבנת?

אז ככה זה. אז מה אתה מצפה, שהם יעשו מה שנכון?

למה צריך לבקש את המין דברים שאתה עתיד להיתקל בסירוב?

תראה את העקשנות של הפלסטינים.

הפלסטינים אומרים, יש לנו זמן, אנחנו נטביע אתכם בים,

צעד אחר צעד. אתם זוכרים קלטות ראשונות שלי, מי שעוקם?

כשהיה עוד פדאיון והיה פת״ח,

באו למשא-ומתן, פתאום נהיה חמאס.

אמרתי, מה זה?

סיכמו עם הפת״ח, פתאום אומרים, חמאס,

חמאס לא מקבל מה של פת״ח,

אלה חילונים פת״ח,

אנחנו קנאים דתיים.

אמרתי, טוב, יסגרו עם פת״ח.

באים חמאס ואומרים, לא מקבל מה שהוא אומר,

יבוא חמאס ויגידו, אני סוגר אתכם, ויגידו, עכשיו לא, חמאס לא טוב, חומוס עכשיו.

עכשיו לא חומוס, עכשיו טחינה,

עכשיו זה גדודי אל-אקצא,

עכשיו זה ההוא חיילי ג'יבריל.

אחר כך ההוא אומר, כל פעם ממציאים שהם,

לילה נתנתה, מתחילים עכשיו דף חדש.

איזה פטנט. אף אחד לא קולט שעומדים עלינו עיני עינן.

אתה לא תגמור אותם בחיים.

כל פעם באה קצת אחרת, אתה אומר, מי יעלה בכלל?

הוא לא מוסמך להחליט על זה.

אני עכשיו.

פתאום נהיה ראש ממשלה פה וראש ממשלה בגדה,

עוד מעט יש ראש ממשלה ברמאללה וראש ממשלה ביפו.

בכל מקום ישימו ראש ממשלה, ואין בעיה, והעולם מכיר בזה.

המדינה הזאת זה פדיחה? עוד לא היה דבר כזה.

עוד לא הייתה מדינה שהסכימה לכל דבר שמבקשים כל האויבים,

רק נותנת ואפילו לא מבקשת.

תנאים ראשונים,

למגר את הטרור. עמדו בזה?

לא. אז איך המשיכו עוד משא-ומתן?

כל מה שאמרו, כל מה שזה, שום דבר. לא מקיימים כלום, עוברים על הכול

וממשיכים כאילו כלום לא קרה.

כאילו כלום לא קרה.

זה בעיה עיוני.

לכן אני אומר, אנחנו צפויים לצרות גדולות.

אי-אפשר למתוח את החבל יותר מדי.

והקב'-ברוך-הוא כן.

אם תשימו לב, מי שלא שם לב,

אנחנו ב-2007.

המלחמה שנקראה ששת הימים הייתה לפני 30 שנה.

ב-67'.

נכון?

40 שנה, אתם מביאים חשבון.

40 שנה עברו,

אנחנו לא מנצחים.

40 שנה אנחנו כבר לא מנצחים.

ואם תרצו, מ-73', בסדר?

שזה היה מחדל ובסוף בשן וחין יצאנו, נגיד.

אז 30 שנה אנחנו לא מנצחים, לא מכריעים אפילו קרב אחד כמו שצריך.

מלבנון גירשו אותנו עם ארבע אמהות.

שמעתם פעם דבר כזה שארבע אמהות מנצחות?

כמעט כמו אברהם אבינו.

אברהם אבינו נלחם עם ארבעה מלכים וארבע אמהות עם צבא שלם,

וגירשו אותנו.

מה זה?

מדינה מנוהלת על ידי אמהות?

איזה אמהות?

של אנשים מגלי צה״ל,

שהחליטו לגבות אותם.

ואתה מבין? גלי צה״ל קבע עכשיו את המלחמה, מה יהיה?

לא יאומן כי יסופר.

והציבור על הכיף-כיפאק ותרדמת, מבסוטי,

אוכלים גת, מדעה, נרגילה,

הולכים לטיית מסיבות וזה.

והם מוכרים לנו פה את הכול, מכירת חיסול.

אבל האלפיון העליון והמאיון,

הם כבר קנו דירות בחוץ-לארץ, הם כבר מסודרים.

ברגע שיהיה פה בלאגן,

כל אחד עם המטוס הפרטי,

טוז, נמצא בחוץ.

לבלבייב כבר עזב,

קנה עכשיו מטוס ב-55 מיליון דולר,

סלאמאט,

הוא נמצא בחוץ.

כמוהו יש עוד הרבה,

כל אחד מוכן,

יהיה פה קצת בלאגן חם-חם,

הוא שם,

ואנחנו נישאר פה.

אני אתן דרשות,

ואתם תבואו עם מסכות ונראה מה יהיה.

כן, מי רוצה לשאול שאלה? בבקשה.

אני מבקש אבל רק שאלות, לא ברכות, שאלות רק, כן.

יש לך שאלה?

כן. רגע, רגע.

מיקרופון, אם אפשר להעביר לגברת פה?

מיקרופון, תן לה.

בריצה אם אפשר, תודה.

כן.

פה הראשונה.

אם אפשר לעמוד, בבקשה.

מה לעשות, זה חלק מהערב.

רציתי להודות לכבוד הרב. קודם כול, איך מאוד נהנים לשמוע אותו,

אבל יש לי עניין להגיד גם שבסך הכול העולם מתנהל על-ידי הקדוש-ברוך-הוא.

זה נכון שאתה אומר, אבל

אם לא היו מייסרים אותנו, זה הנהגה של השם עכשיו, מה שמתרחש פה. זאת אומרת, כולם מסביב עושים את מה שרוצה להשם.

יש כאן עניין כזה, אני חושבת שצריך להכניס את זה פה.

טוב, קודם כול את צודקת, אבל זה נובע מהמעשים שלנו.

אם הממשלה הייתה מחנכת את הציבור להיות שומרי תורה ומצוות,

מן הסתם הזכויות שלנו היו מתרבות,

ואנחנו אולי היינו סובלים את כל מה שאנחנו עוברים כרגע.

זה ברור.

אבל כיוון שהממשלה לא מלמדת מוסר ולא מחנכת את הציבור, והיא גם לא דוגמה,

כי השחיתות שם פסתה

כמו נגע שעוד לא היה מעולם,

ואנחנו נחשבים כמעט מדינת העולם השלישי בתרבות הדמוקרטית שלנו,

אז מכל מקום זה מה שגורם שאנחנו נראים ככה וסובלים ככה.

אם היו כולם מתחנכים לעבודת השם ועושים את רצון השם,

אז הקדוש ברוך הוא היה מהפך, קערה על פיה.

הרי גם במצרים,

אתה יודעת דוגמה שבמצרים,

אם אולי השם לא היה מייסר אותם בעצם, הרי הרבה נשארו שם כל הבעלים ממונות וכל אלה של פרעה,

כל השרים שלו, שגם ביניהם היו יהודים, היועצים שלו,

שהיו בדגות גבוהות,

הם נשארו שם.

בתלמיד שהצה זה אלה שסבלו.

זאת אומרת, השם מייסר אותנו בעצם, שנצעק רק לו, שנדע שרק הוא יאשע אותנו. נכון.

אז יש לו מטחה. לכן אני מודיע לך שיהיה צרות

ואנחנו נישאר. אני אתן דרשות, ואתם ניתן בשום מסכות. אין לנו כלים להתמודד עם הצרות האלה. יש לנו, הכוח שלנו אדיר. אנחנו יכולים לפנות לשם ולהפך גזירות בן רגע,

אבל אנחנו צריכים להיות כוח.

אם נהיה כוח שמאמין, שדבק במצוות,

שמוסר את נפשו למצוות,

שעוזר לאחרים,

שמפיץ את התורה, שדואג שאנשים יתקרבו לאביהם שבשמים, כוחנו הוא גדול ואדיר.

מה את חושבת,

שעם כל הצרות שאנחנו סובלים,

הנסים הגלויים שאנחנו רואים כל יום,

נופלים שלושה טילים, לא פוגעים באף אחד, נופלים 100 טילים, לא פוגעים באף אחד, נופלים 5,000 טילים, פוגעים בעשרה רק.

מה זה?

זאת אומרת, עם כל זה שאנחנו לא בסדר, ומראים לנו, ומאותתים לנו מן השמים,

ומראים שאנחנו חשופים בצריח,

עדיין אנחנו חיים פה בנס.

כי אם יש פה מאות מיליונים טבעות חנק

על רצועה קטנה שמשיקה לים,

אם יתקדמו כל הערבים רגלי,

יחליטו צעדה עד הים,

ככה הם מוחקים אותנו רק בהליכה.

אז איך זה שאנחנו מתקיימים במקום כזה? כולו לוהט.

את רואה מכל מקום עכשיו טילים, טילים, טילים, טילים, טילים, טילים, טילים, טילים.

ביום לחיזבאללה יש טילים שמגיעים למרכז הארץ.

זאת אומרת, הם להדראית, הם יורים מאות, בלי שום בעיה.

תארי לך טיל אחד רק נופל בחיפה ומפוצץ שם את כל הגז.

כל חיפה נשרפת.

אני רק רוצה להגיד, אמרו שבזכות הנשים הסתכניות במצרים, שנגאלו,

אפשר לעמוד? בבקשה. תודה.

אנחנו צריכות להתחזק. אנחנו הנשים פה במעמד הזה צריכות להתחזק,

לא לשנות את שמנו ולא את לשוננו ולא את מר בושנו.

כל מה שעשינו במצרים, להתחזק במצוות.

כולנו פה, כולנו פה, כל הנשים.

בזכותנו ניגאל מאוד בדור הזה שלנו,

בקרוב בקרוב.

אמן.

אמן. חזק וברוך.

היא צודקת. בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל,

או בזכות נשים צדקניות עתידים לגאל.

אתם יודעים, הנשים,

יש בעיה אתן.

הן, לצערנו הרב,

לא הולכות כל כך בצניעות, והן חוטאות ומחטיאות את הרבים.

וזו אחת מהבעיות הכי חמורות שהקדוש-ברוך-הוא מאוד מאוד קנא להן.

דהיינו, הקדוש-ברוך-הוא שונא עריות.

ואם חלילה יש דברים כאלה, או כאלה שגורמים לזה, לכן לוקים גם במחלות קשות ביותר,

וגם יש הרבה החטאה את הרבים.

אז במקום לעשות זיכוי הרבים, נהיה חטא הרבים. זה לא טוב,

ואז זה משליך על הכלל, כי אנחנו נידונים ככלל.

מכל מקום צריך לדעת

שכמה שכל אחד יתקן בעצמו ויתקן את האחרים איתו,

ככה ייטב לנו כולנו.

ישראל בנירית, שמחה, רפואה שלמה, דחוף.

כן.

שאלה, תן לו בקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב ומבורך. הזכרת הרבה פעמים את המשפט

ושהמכון די מחבלה לא התקיים.

כן. האמת שדי אפשר לראות את זה, ממש אחד לאחד.

רואים שהכול זה ממש דיבורים בעלמא,

ואולמרט כבר חילק, הוא כבר חילק את המדינה. זאת אומרת,

יש מדינה פלסטינית ויש שתי מדינות.

השאלה שלי היא לגבי שטחים.

אני רוצה לדעת מבחינת התורה,

לצערנו, יש בינינו,

בתוכנו, מחלוקת מאוד חזקה לגבי שטחים.

כן. האם מותר למסור או האם אסור למסור?

מדברים על פיקוח נפש שדוחה שטחים.

אני אישית מאמין שפיקוח נפש הוא נגזרת

של מסירת שטחים.

זאת אומרת,

אתה מוסר שטחים ואתה פשוט מביא על עצמך כליה, אנחנו בתור עם.

בוא תקשיב. אני רוצה לדעת מבחינת התורה, מה התורה אומרת. גדולי ישראל סוברים שאם אתה נותן תמורת שלום אמיתי שטח מסוים,

אין בזה שום בעיה.

אם זה תמורת חרטא ברטא,

דיבורים עם אבו מאזן וקשקושים בטלוויזיה ופרסי נובל,

על זה ודאי שלא נותנים כלום.

ואם הם לא מגלים נכונות לעשות אפילו את ההתחלה של כל הסכם שהם רק התחילו,

אז אין על מה לדבר.

זה שנותנים ונותנים ונותנים, אמרתי, זה רק להאריך את הזמן,

לשבת על הכיסא. לא היה ראש ממשלה בתקופות האחרונות שלא חשב רק על עצמו.

רק על עצמו.

לא עלינו.

אתה מבין? יש כאלה שכבר ממוחזרים פעם שנייה,

יש כאלה שרוצים כבר פעם שלישית.

אבל לא ראינו מהם שום ישועה חוץ מהחשבון והאינטרס האישי שלהם וכאילו של המפלגה שלהם.

אין מנהיג אמיתי שאכפת לו מהעם.

אתה מבין מה זה? אתה מבין דבר כזה?

את זה אני יודע, זה ברור. זאת אומרת, רואים את זה באורך 20 השנים האחרונות. נו, אז מה?

אז מה אתה רוצה שיהיה?

מה אני רוצה שיהיה? על פי התורה, לשאלתך,

אם יגידו אומות העולם, זהו, מניחים את הנשק,

שורפים את הנשק, אין נשק,

וחיתתו חרבותם לעיתים וחניתותיהם למזמרות.

לא יישא גוי אל גוי חרב,

כמו שכתוב באו״ם בכניסה,

אם אנחנו...

אנחנו נעשה בבקשה בוא נשים בבקשה מה מגיע לך אתה רוצה בינתיים אני לא מפחד לתת לך

זה בלאו הכי זמני

כשיבוא מיד מלך המשיח אנחנו לא נהיה בגבולות האלה אלא עד הפרט והחידקל

הבנת?

אז מה בוער לי?

מה בוער לי?

צריך לתת להם כמה מטרים ניתן אבל בתנאי לא הורגים יותר יהודים נגמר אין מלחמה

יש מספיק מקום

אנחנו לא כבר סינים, שנייה סינים יהיה בעיה,

אנחנו בינתיים רק עם דליל,

13 מיליון בכל העולם כרגע שידועים, 13 מיליון,

פה יושבים 6-7,

זה כל הסיפור.

אז זה בתנאי בעצם חזון אחרי הימים, רק בתנאי של חזון אחרי הימים. אנחנו בסוף מוטה, גם לי זה, זה שיש מנהיגים כאלה זה מראה שאנחנו, אתה מבין, בשבר האחרון נגמר.

כתוב, מלכות תיהפך למינות.

פירושו מלכות תיהפך למינות.

זה אומר שהמלכות בהתחלה לא תיראה כמו כופרים, אבל היא תיהפך לכפירה.

כמה שאפשר לצמצם ליהדות, מצמצמים.

במקום הפוך,

כמה שיותר להוסיף יהדות,

כמה שהמדינה תהיה יותר יהודית,

אז תהיה לך גם לגיטימציה לטעון ולבקש.

אף אחד מראשי הממשלות לא טען שארץ-ישראל שייכת לעם היהודי לפי התנ״ך.

בן-גורגור כבר אמר יותר טוב, הלך לאו״ם עם התנ״ך ואמר שארץ-ישראל שייכת לעם היהודי.

אבל אף אחד מאלה לא אומר. הם אומרים, זה שלנו,

וקוראים לזה כיבוש, וקוראים לזה בוש ובוש.

אין פה כלום, אין פה מי שיטען אפילו על ירושלים,

כלום,

כלום.

זה כאילו סתמו להם,

התמין את הכול, סתמו להם את המערכות.

מסקנה זה רק ללכת לפי חוקי התורה. רק, אין משהו שישמור עליהם ויגן עליהם. ולנוספות,

רק התורה הקדושה.

כן,

כן, שם יש חבר'ה, באמצע.

ארץ טוב, כבוד הרב,

קודם כול תודה רבה לך

על כל מה שאתה עושה, על כל ההרצאות שאתה מעביר וכל שאר הפעולות.

אני באופן אישי מתחזק עם ההרצאות שלך ושווה בהן כוח רב וידע רב.

פוקוס, כן.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות.

א. אני גר במושב,

ובבוקר יש לי מנהל יחיד, מנהל פועלים,

שכאשר בשעה 1730 כבר מתחילים ברוך שאמר,

וזה בכלל לפני זמן, הנחת פעילין.

מה כבוד הרב מציע שאני אתפלל אתה, או שאני אתפלל יחיד בבית?

שאלה שנייה.

לא הבנתי. מניין פועלים, מתי? אחרי עמוד השחר.

1730 כבר ברוך שאמר.

אחרי עמוד השחר. לא יודע, 1730 זה נראה לי מוקדם מדי,

לפי הזמנים.

כי ב-1745 זה כבר זמן הנחת תפילין.

1715?

לא, 1706, בדקתי, זה זמן הנחת תפילין.

ב-1700 וחצי זה כבר אומרים ברוך שאמר,

וכבר ממשיכים הלאה בתפילה.

הבנתי. אז אתה לא יכול להתפלל בשעה כזאת.

אני לא יכול. אז אני כבר להתפלל יחיד בבית?

מתי באיזה שעה?

לא יודע.

שש, לא יודע.

שואל אותך שאלה, ואיפה אתה גר?

במושב.

איזה המושב?

במושב שלוים.

ומה המרחק לבית-הכנסת הקרוב האחר?

בעיר אשדוד.

כמה זה מרחק?

מרחק של איזה רבע שעה.

יש לך אוטו?

בשעות האלו אין לי אוטו.

מה פירוש? באיזה שעה אתה מקבל אוטו?

ב-1800 וחצי.

ב-1800 וחצי? כן.

אז ב-1800 וחצי תיסע עם האוטו לבית-כנסת.

בסדר, אוקיי.

שאלתי אם אני יכול להתפלל אתם.

זה הכול.

שאלה שנייה.

לא, אתה שאלת גם יחיד, אז אמרתי לא. תלך לצאת. בסדר, אין מה.

שאלה שנייה, אני כבר נמצא בתהליך

התחזקות כמעט שנה, ברוך השם,

וזה התחיל בצבא.

וחלמתי שאני אסיים את הצבא,

אני אכנס לישיבה.

ועכשיו צררה מבלבל אותי עם מחשבות על פרנסה.

למרות שאני יודע שהשם זמן ומפרנס הכול,

אך אני לא מאמין בזה 100%. וגם ההורים שלי חוששים מה יהיה.

וגם ההורים חוששים

על הפרנסה שלי כשאני אכנס לישיבה.

אם כבוד הרב יכול לחזק אותי בנושא,

ואם אפשר ברכה לחזרה בתשובה לשם שמים, אתה רוצה ללכת לישיבה?

כן, אני רוצה ללכת לישיבה.

ומי לא רוצה הורים?

ההורים רוצים, אבל חוששים על הפרנסה.

אני לא חושש לפרנסה שלי. אני יודע שאתה לא חושש, אבל אנחנו חוששים.

הם, אבל אני לא חושש. אני יודע שאתה לא חושש, וכן אדם יודע שאתה תחזק אותי.

אז אני אומר לך, אל תחשוש, תלך לישיבה, תבנה בית נאמן בישראל בהצלחה,

ולא יחסר לך קול.

אמן.

בעקבות הרב תקול ברך אותי לחזר בתשובה לשם שמים, ושתענה אמן, זה מאוד חשוב לי.

תזכה לשוב בתשובה שלמה ואמיתית מהרה, אמן. אמן.

תהיה בריא.

מוחאים כפיים ואף אחד לא רואה אותם.

איפה הם?

כן, שם בסוף.

הבנת,

דרור?

שלום וברכה.

אני, בניגוד לבחור שדיבר פה, אני חוזר בתשובה מזה כשנה וחצי.

שבת, תפילין, השתדלויות שאני יכול לעשות.

לא חסר לי בי עניין רק כלום, לא פרנסה, לא שום דבר.

הבעיה היחידה שאני, בעצם הבעיה שלי זה שיש לי אמונה, יש לי הכול,

אבל האמונה היא לא מספיקה כי אני לא יודע בעצם.

מה השאלה?

לא, זו לא השאלה,

זה אני מאמין בקדוש ברוך הוא, הוא יודע שיש, הוא יודע שהוא נותן לי את הפרנסה שלי, את הכסף שיש לי, לא חסר לי בי עניין רק כלום חוץ מאישה.

אבל אני לא, אין לי את ה...

את החיזוק, את האמונה, את כל מה שיש לי מסביב, מעבר לזה.

אתה אומר שאתה חוזר בתשובה. כמה זמן? שנה וחצי.

יש עליך כיפה בראש? כן.

איפה היא הצטוברת?

מה זה?

נמצאת, נמצאת. זה כמו המטבע של השני שקל החדש.

איפה אתה גר פה, בנס-ציונה? לא, אני גר ברחובות.

ברחובות?

תראה,

אתה רוצה ללכת להתחזק אולי איזה שבוע, שבועיים, בישיבה, ככה לטעום מקרוב?

אני עצמאי, זו בעיה.

הפוך, מי שעצמאי יכול לקום וללכת.

במה אתה עובד?

מה זה משנה?

משהו שלא הולך, ספר בטח, לא? לא, לא. מה זה משנה?

לא חשוב.

אני רוצה לבוא לקנות.

מה אתה מוכר?

יש לך גינה?

גינה? כן.

אה, אתה מהמזמרים.

אז עכשיו בכלל אין בעיה, זה שנת שמיטה, איך אתה עושה?

לא, עושים, לא מקלטרים, לא שותלים, אבל עושים כל מה שמעבר.

הבנתי, אז תשמע, אולי אתה תשבות גם כן,

לא רק האדמה. אתה תביא לי כסף.

אני?

כן, תבוא, תן לי, אין לי בעיה. אתה יודע מה?

שבועיים אני מוכן לתת לך. אתה מוכן ללכת לישיבה? אני לא חושב ששבועיים יספיקו לך בשביל להביא לי מה שאני מכניס.

אוי ואבוי.

אם אתה מרוויח כל כך הרבה, אז זה לא מקנטרין ומקמפרין,

זה עושים עבודה.

אבל מכל מקום, אני חושב שכדאי לך שבועיים ללכת לטעום, כי את החיים לא תרוויח עוד פעם.

אם אתה צעיר לפני שתישא אישה,

חשוב שתדע מה הכיוון שאתה רוצה.

ובשביל למצוא אישה טובה

מבית טוב וששומרת תורה ומצוות, אם זה מה שאתה רוצה,

אז כמובן, אם ההשקפה שלך תהיה בהתאם, תקבל. אבל אם אתה תהיה עובד בשמיטה,

אתה יכול לקחת... אני לא עובד בשמיטה.

יש דברים שלא עושים.

אתה עושה רק מה שמותר, תעודת ההלכות?

יש לי ספר.

אה, אתה עובד לפי הספר.

יפה.

מכל מקום, מה שאני מציע לך בשביל להתחזק,

זה חייב ללכת בשביל לטעום.

זה אחד.

דבר שני, אני מאמין שאתה מחזיק פועלים, כי אם אתה מרוויח הרבה זה לא באופן שאתה,

פועל.

פועל. אם פועל אחד יודע לעשות הרבה כסף,

תביא עוד אחד, תלך לשבועיים.

את העבודות אתה לוקח, נכון? והפועל עושה אותן. אז מה הבעיה?

לא. אני גם עובד, גם עושה.

זה לא העניין, העניין זה, כל מה שקורה, הכול מסביב. אני מזכיר דירה, אני גר עם...

אין בעיה. אתה תבוא, תגיד להם מה לעשות ותיסע לישיבה, תחזור אפילו אחרי הצהריים. זה לא הבעיה של הישיבה. אין לי בעיה לנסוע לישיבה, לשבת שבוע-שבועיים.

אבל מה יהיה הלאה?

רק שבוע-שבועיים. הייתי שבוע-שבועיים, מה הלאה? איפה היית?

לא, אני אומר בתיאוריה, הייתי שבוע-שבועיים. הבנתי.

מה יהיה הלאה? מה אני הלאה?

הרי שאתה תהיה בתיאוריה, אתה תעבור טסט.

עכשיו אני מסביר.

תודה רבה. רגע, מה תודה רבה? אני רוצה לעזור לך.

אתה תלך שבוע-שבועיים,

ואני מבטיח לך שאחרי זה, אם אני שולח אותך לאן שאני אומר,

אתה תסתכל על החיים אחרת. תוכל לנהל את העסק

על פי ההלכה, ולא תצטרך לעבוד הרבה.

היה יהודי שנתתי לו עצה דומה,

והבן-אדם הזה היום מפעיל בשלט רחוק את כל העסקים שלו, ולא עסק אחד ולא גינה.

מוֹלים, אתה יודע מה זה מוֹלים?

קניונים, אצלנו זה נקרא קניון, בארצות-הברית זה נקרא מוֹל.

יש לו 20 מוֹלים שהוא מוכר בפנים, אתה מבין? מוצרי ים-המלח.

והבן-אדם יושב במונסי בישיבה,

ועם טלפון בין הפסקה להפסקה הוא נותן הוראות,

ועשרות עובדים מנהלים לו את הכול בשלט רחוק.

יש לו ברכה במעשה ידיו.

אחרי שבועיים אצלך, אתה אומר.

אחרי שבועיים לא אצלי בישיבה, איפה שאני אגיד לך, בירושלים.

אתה תהיה,

ואני מוכן ללמד לך אישית איך להפעיל את זה, שלא תצטרך אפילו להיות חוץ מלבקר קצת,

להשגיח עליהם שהם באמת עושים את העבודה נאמנה.

אני מודה לך. תודה. מוכן?

טוב, תיקח ממנו את הפרטים, ואנחנו ניצור איתך קשר.

יופי.

כן, מי השני שהולך לישיבה?

תן לגברת פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב, פוקו.

יש לנו בבית

DVD. מה יש?

DVD. לראות סרטים של הרב אמנון יצחק.

אה, DVD. DVD. DVD. כן.

והילדים שלי,

יש לי שלושה בחורים שהם רואים את הסרטים, מתחזקים,

ואחרי זה מביאים סרטי קולנוע.

והם ככה, מהטוב ללא טוב, מהטוב ללא טוב, והם מבולבלים.

ואנחנו לא יודעים אם להמשיך להחזיק את המכשיר בבית. בני כמה הם? אחד, שבע-עשרה, שמונה-עשרה ותשע-עשרה.

וכשהם רואים את השיעורים שלך, הם שומעים,

הם מאוד מאוד מתחזקים,

ואחר כך הם נגררים אחרי חברים ורואים סרטים.

ואני שואלת אותה, מה יהיה בסוף?

מתי תחזרו בתשובה?

מתי תיכנסו לישיבות?

יש לי בן שכבר עומד, עומדים לקחת אותו לצבא,

והוא אומר שהוא רוצה ללכת לישיבה, הוא רוצה לחזור בתשובה, הוא רוצה,

רוצה,

והוא לא עושה כלום.

הוא לא עושה, הוא תפוס, הם תפוסים.

הם רוצים, יש להם את ההבנה, יש להם את התודעה,

הם ראו את הסרטים שלך,

אבל אחרי זה הם רואים סרטי קולנוע, וחברים לוקחים אותם,

הם כל הזמן בגדר של רוצים אבל מעשים אפס.

שלושתם הם חברים בינם לבין עצמם? מאוד, כן.

אז למה הם צריכים חברים?

יש להם חברים שגוררים אותם. הבנתי, אבל למה הם צריכים? אם השלושה אחים מסתדרים ביחד, למה הם צריכים חברים?

זה מה שקורה להם,

שהם חברים מבחוץ, לוקחים אותם לסרטים, ו... אולי שהם יביאו אותם, שיראו את הסרטים שלי,

ואז הם לא יגררו אותם. נכון, אבל כשהם לבד אז הם רואים את הסרטים הטובים,

וכשחברים באים, שמעתי,

כשיביאו את החברים של רוד שלי, שיגידו שאלה שהם של הסרטים,

הם נתנו לחברים אחרים, אין להם כרגע רק את הסרטים שלי. לא, זהו, אז הם טבועים בשניהם.

את קנית להם אותם? הם קנו לבד.

ודאי שלבד.

את נותנת להם כסף?

יש להם כסף.

מאיפה יש להם? הם עובדים.

עובדים? כן.

אבל יש להם את הודעה, והם שומעים,

ושל מי ה-DVD?

אני קניתי להם כדי שהם יראו את הסרטים שלך,

את השיעורים שלך. אז תגידי להם שה-DVD דתי.

אם לא, את תיקחי אותו.

האמת שלקחתי אותו כבר, זרקתי אותו. ואיך הם לא קנו לבד?

הם לא קנו, אנחנו לא מרשים להם להכניס,

אבל הם שירו. היה יותר קל לא להרשות להכניס סרטים ולהשאיר את ה-DVD. שירו את הסרטים שלי.

זו המציאות.

אבל אני רואה שהמצב טוב, הם עדיין שומעים לכם קצת.

כן, הם מכבדים את האבא, כי האבא עכשיו מאוד מאוד רציני בלימוד תורה. טוב, אז אני פונה אליהם עכשיו מעל פני המסך פה,

ותראי להם את זה מחר באינטרנט,

ואני אומר להם, ילדים יקרים ונחמדים,

אני מבקש מכם שתזכו לשוב בתשובה, וה' יצליח דרככם,

ותסלקו מעליכם את הסרטים המקולקלים,

ותמשכו את החברים אחריכם, ואל תימשכו אחריהם,

ותזכו לחיי העולם הבא. אמן. אמן, אדוני הרב, תזכיר את השמות שלהם. לא צריך, הם רואים אותי.

אבל בכל זאת, אלעזר משה בן רחל, אלקנה בן רחל ויהושע בן רחל ישכו לשוב בתשובה שלמה מהרה.

יש לי פה אחות שרוצה לנדב 500 שקל לכל הסיסיות שאתה תעביר היום.

יפה מאוד. אשריה.

כמעט כל חצי שנה היא בבית-חולים,

ובגלל שהערעות שלה הן מאוד רקובים,

והיא רוצה שיברכו אותה. אני אברך. מה שמה?

אסתר אורנה בת רוזה.

אסתר אורנה בת רוזה.

תזכה לרפואה שלמה והחלמה מהירה מהרה. אמן. היא צדיקה גמורה. מאמין לך. ו-20 שנה אני מתחננת אליה שתשים כיסוי ראש ויקשה לה לשים. אז היא לא גמורה. היא צדיקה אולי, אבל לא גמורה.

אני רוצה שתברך אותה. אני אתן לה עכשיו. הנה, בבקשה.

תודה. תודה. אל תפחדי. תשימי. זה יפה. זה כתב.

בעזרת השם זה ילך לרפואה ולישועה.

שחיינו. שחיינו. תשימי לה את זה על הראש.

תברכי שחיינו.

לא לריב. לא ללכת מכות.

רק תשימי, ככה, בשביל ההרגשה. נו.

אפילו לחמש דקות?

מה? את יכולה לשים אפילו לחמש דקות?

כן, אמרתי שתשים רק עכשיו, בשביל ההרגשה אפילו.

שחיינו, רק חמש דקות. שמעתי.

אני לא כמו הממשלה, לא שומעים. אני שומע.

מה, גם את לא רוצה לשים על הראש?

את רוצה רפואה הרי, לא?

מגיעות לה מחיאות כפיים. יאללה.

קח את המיקרופון.

כן, מי רוצה עוד לשאול שאלה?

אתה רוצה לשאול שאלה? פה, בשורה הראשונה.

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קודם כול, זה כבוד מאוד גדול בשבילי, בשביל הקהל, לדעתי פה. אני אישית מפתח-תקווה, אבל אני מצטער לעצמי ש...

אתה בא מפתח-תקווה?

כן.

כן.

ובאמת, אני שנה בערך חוזר בתשובה, ורק ממך אני שואב את כל המידע,

וכיף, כיף לתת. אין פוקוס עליך, אתה יודע.

אני יוצא שרוף בתמונות, ואתה. כן, נו.

אתה יכול לראות את עצמך.

אין איפה.

טרגדיה פעמיים.

כן. בקיצור, זה נותן הרגשה של ביטחון,

באמת, לענות לאנשים דרך הדוגמאות שאתה נותן,

אבל לא רציתי לגוע בזה. אז בצד הזה באמת יישר כוח. אין פוקוס, כן.

ויש לי כמה נקודות שאני רוצה באמת לשאול אותך,

וזה די יעזור לי. 1. יש לי שאלה.

אני מדמה את העם שלנו כילד שהתבגר ונהיה זקן עם השנים,

שהוא פשוט, הגדילה שלו התחילה הפוכה. הוא היה קטן והיה בעצם חכם. האנשים הקדומים, משה רבנו היה גאון עצום,

ודוד המלך ואברהם אבינו,

ומבחינת המכשולים שלהם,

הם לא היו כאלה קשים כמו שלנו היום, עם כל הטומאה והפריצות וכל ה... והיום, לפי איך שהאינטליגנציה הולכת,

אנחנו פוחתים ונעשים פחות חכמים מבחינה אינטליגנטית,

והמכשולים...

מתווספים.

אז בעצם הם היו חכמים יותר,

פחות קשה להם מבחינת הניסיונות.

אנחנו פחות חכמים, והניסיונות רק הולכים וגדלים.

אני לא רואה את הגרף הזה הולך לטובתנו בקטע של הישועה, עם כל הכבוד.

שורה אחרונה, מה אתה רוצה להגיד?

שזה,

הסיכויים רק הולכים ופוחדים מבחינת... שמה? לגבי מה? לגבינו לפחות.

לגבינו שמה?

שהישועה תתרחק מבחינת, אנחנו אמורים להתרחק. שתתרחק או שתתקרר?

שתתרחק, כי אנחנו לא צריכים להתחזק. הפוך, כתוב, כי החושך יכסי ארץ

בערפל לאומים,

ועלייך יזרח השם וכבודו עלייך ייראה.

דווקא מתוך החשיכה,

כי נפלתי קמתי,

כי יושב בחושך השם אור לי.

דווקא כמה שאנחנו יורדים יותר ומצטמצמים,

ככה הסיכוי שלנו יותר גדול, התלמיד,

לזכות לאור הגדול.

וזה ברור שככה יהיה,

כי ככל דור שעובר

אנחנו הולכים ומצטמצמים.

כמו ששמים סנס בתה, בהתחלה הוא חזק, ומעבירים לו עוד כוס, זה פחות,

ועוד כוס, עד שזה נהיה כמעט לבן.

ככה זה.

ככל שמתרחקים מהמקור, מהאדם הראשון,

זה הולך ומצטמצם. הוא היה הכי קרוב לשם, הוא היה ראשון,

ואחריו זה כבר שכפולים אחד אחרי השני,

והכול יורד.

אז אם אנחנו חושבים שאנחנו בעלי אינטליגנציה וממציאים וכל מיני דברים, סליחה של נקודה. אז אנחנו, המיני של המיני של המיקרו של המיקרו של המיקרו של המיקרו של המיקרו שנשאר,

תאר לך מי היו אלה שלפנינו.

מסכים אתך בקטע הזה, כי באמת במאה השנה האחרונה הטכנולוגיה מתקדמת,

יכול להיות שבאמת לטובתנו. השם עוזר לנו מבחינת טכנולוגיה להקל עלינו בדברים האלה. אתה יודע למה? בשביל שנוכל להאיץ את הגאולה יותר מהר.

ועכשיו אני מדבר, אני אומנם פה, בנס-ציונה, ויש מאות יהודים,

אבל באינטרנט צופים בנו כרגע אלפים.

ומחר יוכלו לצפות, וגם מהערב, בסוף הערב, תוכלו לראות את עצמכם בשידור חוזר.

וזה ככה, עכשיו נשאר לנצח שם, ושידורים חוזרים.

אם הייתה הטכנולוגיה של פעם,

אז אני הייתי צריך על חמור,

אתה מבין, ללכת מעיר לעיר, ובעוד שלושה ימים הייתי מגיע לנס-ציונה,

והוא הביתה בעוד ארבעה ימים.

האמנת?

אז הקדוש-ברוך-הוא עוזב, ושהגאולה תבוא מהר,

אז הוא עשה שהכול יהיה מהר.

תודה רבה על השאלה הראשונה. עוד שאלה,

בגלל שאמרתי שאני חוזר בתשובה שנה,

אני מאוד אוהב טבע, מאוד אוהב את כל התוכניות, כמו הרבה אנשים.

וכשהייתי צעיר הייתי קורא הרבה אנציקלופדיות ומתחבר.

אני שוב פעם, כבר שאלו אותך את זה על נושא החיות הקדומות,

על דינוזאורים.

מרוב שכבר למדתי כל הזמן אנציקלופדיות,

זה כבר נצמא בי, ההבנה השכלית,

שבאמת היו יצורים כאלה, ומבחינת השרידים והשלדים שרואים,

אני לא רואה איזושהי אפשרות שאפשר להכחיש אותם.

אתה אומר, נתת דוגמה על ראם שהיה פעם. עזוב את זה, בוא נגיד שיש. בוא נגיד שהיו, אז מה יש?

מה זאת אומרת? נגיד שהיו. בוא, בשבילך אנחנו נגיד שהיו.

לא, אני מחליט... היו! אז מה?

אין שום בעיה. היו? אבל אני רוצה להרגיש בטוח,

בתורה שלי, ביהדות שלי. איפה... מה? התורה מכחישה אומרת שכן או שלא? לא, אז אם היו חיות כאלה שאי-אפשר להתעלם מהן... למה אי-אפשר להתעלם מהן?

כי אני מחפש אותן בתנ״ך, ואני לא מוצא דוגמאות, כי אני אולי חציתי פסולוגיה, אבל אני לא מבין, כי אני לא יודע.

מה? סליחה? את אמא של אברהם אתה מוצא בתנ״ך?

לא.

אז לא היתה לו אמא?

הבנת העיינוי? אתה מכחיש את הדינוזאורים או שלא מכחיש? מה אכפת לך בשבילך? לא.

בסדר. ועוד שאלה אחרונה, אני תורך ציבור, אני לא אגזול מאחרים.

אני אוהב לעשות משחקי מילים, כמו שמשה ענו מאוד.

אתה אוהב, משה אברהם דוד.

אז יצא לי כל פעם לחפש מילים ולמצוא את ההפכים שלהם. בטח, מצאת משהו עלי.

על היצחק, אני מצער לעצמי שזה צדיק איכשהו, פחות או יותר.

אז לא משחקים מילים. זה באמצע רק. כן, מהצדיק והקוף. כן, זה ישרים, צדיקים,

חסידים, קדושים.

אמן.

זה בתפילה, בנשמת קול חי.

זה לא אני השם.

אז מה שבאתי להגיד, שאם רוצים הוכחה חותכת לזה שהאסלאם,

עם המוסלמים לא יהיה לנו שלום אתם,

אני פשוט לקחתי את המילה אסלאם וחתכתי אותה פחות או יותר לחצי, וזה אי-סלאם, שלום. אי-שלום. אני לא מוצא שלום.

זה פשוט ככה. אני יצאתי ורציתי לשאול אותך אם יש איזה דבר,

או שזה סתם,

זהו.

גם אם היו קוראים להם חזבאללה לא יהיה שלום.

מכל מקום לא יהיה שלום.

טוב, תודה רבה על הזמן של גפני. תודה רבה. יהיה בריא, יהיה בריא.

יש לך שאלה?

לא, אני לא רואה שזו שאלה. אני רואה שיש אחרי השאלה משהו אחר.

אז עוד מעט, לא, לא, לא, עוד מעט, עוד מעט.

שמה בסוף, לך תן לו שמה.

ערב טוב,

כבוד הרב. ערב טוב ומורח.

יש שאלה שמטרידה אותי די הרבה זמן.

לגבי כל המפלגות הדתיות, דיברת על השלטון.

למה לא כל המפלגות הדתיות מתאגדות כולן יחד,

וכגוף אחד?

קוראים להם מפלגות משום פילוג.

בסדר.

אבל עדיין, האינטרסים הם האינטרסים של כולם הם שווים. לא שווים.

למה לא?

ככה, כל אחד רוצה משהו אחר.

מה, זה גרוע מאוד.

נכון.

טוב.

אז זו התשובה שיש לך.

מה אתה רוצה, שאני אשקר? לא.

אבל עם כוח ההשפעה שלך, וכל שר על הת... שמי? אני לא שייך למפלגה. לא, אז זה, קח בחשבון שכל המפלגות בסופו של דבר רוצים שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית.

ואם כולם היו יד אחת,

כן. אז היינו מגיעים לשלטון.

אני מציע לכם להיות באצטדיון רמת-גן. אני הולך להפתיע שם בגדול.

כדאי לכם להגיע.

יהיה שם משהו, חבל על הזמן,

חבל על הזמן, מה שהולך להיות שם.

42,000 איש,

בלאגן-בלאגן, אני אומר לכם.

אז אין תשובה.

אתם תראו מה יהיה שם, אני לא מגלה,

אבל יהיה, יא חביבי,

וואי וואי וואי,

מיליון איש יצפו בזה רק באינטרנט.

מה לא מפרסמים?

זה כל העיתונים החריגים, זה מורה מהחריגה. תן לה, תן לה רגע. יש לה תרעומת, אני רואה. תן לה, תן לה.

אני יודע, אבל תכף תן לה, תן לה. איפה אתה? בוא הנה. בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, עוד.

הנה. לא, לא, אל תעמדי, שבי.

אותי מכעיס, ובאמת אני רוצה לתאר לזה,

שלא מסגירים את כבוד הרב, וזה כל כך בולט.

אני לא יודעת, יש להם, נראה לי, יד,

לכל העיתונים החרדים האלה,

שקוראים לעצמם עיתונים חרדים, שהם לא פרסמו. היינו בירושלים אז,

במצעד שאתה עשית שם, מצעד הענבה. הערבה,

שמיליון איש, המון אנשים ראו את זה, כמו שאתה אומר, באינטרנט. והיו שם אלפים שאמרו, שמע ישראל, וקידשו שם שמים.

ועשית את זה דבר כל כך יפה וגדול, ואף אחד לא הזכיר את זה.

לא פרסמו את זה,

בשום עיתון,

בשום מקום. זה פשוט, אני לא יודעת מה להגיד, זה גורם. תראי, זה לא היה אירוע בקנה-מידה גדול.

הם מפרסמים דברים גדולים, כמו הכנסת ספר תורה בצפת,

שהשתתפו 20 איש

עם תמונות

ודברים כאלה, כי על זה הם מקבלים כסף.

לפרסם הם מקבלים כסף.

עכשיו להגיד, יהדות נטו?

אם זה לא משלנו, מהחוג שלנו, זה לא שייך אלינו?

אין אינטרס נגד. למה להגיד?

יש, זה ממש מטריד אותי. זה מה שהוא שאל על המפלגות,

וזה מה שעניתי.

כל אחד יש לו את האינטרס שלו,

ואין אינטרס, לצערנו הרב, אינטרס משותף, שזה הקדוש-ברוך-הוא.

זה הבעיה. אני אמרתי שאם יש משיח פה, ואומרים שלא אומרים בפני אדם,

אמרתי שזה המשיח, שזה אתה,

כי אתה באמת אי של אמת.

לא, לא, אל תגידי ככה, אי של אמת. לא המשיח, בסדר, אבל גם אתה איש שבת.

סופר מסיח. אני אסביר. למה אל תגידי ככה?

כי המשיח צריך לבוא על חמור,

ואני חושב שיהיה לי קשה להתרגל לזה.

כן.

יש לך שאלה?

בבקשה, תני לה.

לא, אין אפשרות בלי מיקרופון. יש לי שאלה מאוד חשובה.

כן.

יש לי בן בן שמונה.

פוקוס, כן.

יש לי בן בן שמונה עשרה שהחליף שם על השם שלו.

כן, די. סתם.

סתם, הוא חושב שאנחנו, מישהו פתח באותיות,

הוא אומר שאנחנו כל הזמן רבים.

אז הוא חושב שאנחנו לא מתאימים לפי השמות,

אז הוא הוסיף שם.

אין דבר כזה. מה זה הדיבורים האלה?

אז אני אמרתי, ניחא, הוא הוסיף שם על השם שלו, אבל מה הוא עשה?

הוא הוסיף שם חדש שהוא הראשון והשם שלו הוא האמיתי שנולד אחריו. הוא לא צריך להוסיף שום דבר.

טוב, נכון שלא השתנה המצב?

לא השתנה. אמרתי, זהו. אבל הוא עשה את זה. אז שיחזיר, לא חשוב.

אבל הוא לא רוצה, זה הבעיה. אני פוחדת שיקרה לו חס וחלילה משהו. לא יקרה לו שום דבר. מזה לא יקרה לו כלום. סתם הוא צריך לענות על כל שאלה פעמיים.

איך קוראים לך?

עכשיו במקום משה, משה דוד.

אבל נניח, השם שלו האמיתי נתנאל. עכשיו הוא הוסיף ניר נתנאל.

זאת אומרת, לא נתנאל ניר, ניר, כאילו הוא נולד ניר, ואני רוצה שאני אקרא לו ניר. אני לא אקרא לו ניר. לא, את לא תקראי לו בשום אופן.

אבל לא אקרא לו שום דבר? סליחה. את קוראה לו נתי?

לא, אף פעם לא. תמיד שם מלא? כן. נתניהל. נתניהל זה השם המקורי, זה השם החשוב. אם הוא שינה במשרד הפנים, עכשיו הוא מתגייס. זה לא משנה, שינה במשרד הפנים. לא יקרה לו שום דבר? לא, לא יקרה לו שום דבר.

תודה רבה.

תהיי בריאה.

כן.

הנה בחורצ'יק באמצע, שם תקום. בבקשה, תקום.

כן?

יש שאלה?

אני אתן לך.

עזוב, עזוב, דבר.

יש לי שתי שמות, אסף ואושרי.

שתי או שני? שני.

כן.

איך עדיף להיקרא?

מה פירוש? יש לך כבר שניים.

אבל איך מהם עדיף להיקרא? מה פירוש? איך קראו לך?

אסף ואושרי.

זה השם שלך.

אבל איך עדיף להיקרא? אחד מהם.

הכי טוב לקרוא לך אסף ואושרי.

אה, אוקיי.

כן, יש פה יהודייה יקרה ששעה היא אומרת שהיא מצביעה.

שעה וחצי, אני לא פה.

כן.

רגע, הוא נותן לך מיקרופון.

תן לה פה.

שמעתי שאתה אמרת שתמורת שלום אפשר להחזיר, תמורת שלום אמיתי אפשר להחזיר אדמות.

לא אמרתי להחזיר, לתת. לתת, לתת. אוקיי. אני, פעם ראשונה שאני שומעת את זה. גם הרבי מלובביץ' תמיד אמר לא להחזיר אדמות,

ואיך זה מסתדר עם ההבטחה של הקדוש-ברוך-הוא לאברהם, יצחק ויעקב,

שזה ממשיך עד היום.

וגם דבר שני, המציאות מוכיחה

שככל שנותנים להם ההפך, הגאווה עולה, והם עושים עוד ועוד, כמו גוש-קטיף, למשל. אני לא הייתי נותן להם כלום, והסברתי את זה מפורש.

רק תמורת שלום אמיתי,

ואני גם אמרתי שלא יהיה שלום.

עכשיו את שואלת איך זו היתה אבטחה לאברהם,

אבל אחרי האבטחה לאברהם גם גלינו מארצנו, בכלל לא היינו פה במשך מאות בשנים.

אז זה לא רק נתנו חלק, לא היינו פה בכלל.

וחזרנו רק קצת,

ומה לעשות שבינתיים גם הקני והכנזי והקדמוני שהובטחו לאברהם מעולם עדיין לא ניתנו,

והם ממתינים ללמוד משיח,

שיבוא המשיח וייתן.

אז מה לעשות שזה המצב?

האדמות הן קדושות בין שאנחנו פה ובין שאנחנו לא פה,

אבל אין מצווה למות על הארץ.

רק טרומפלדור אומרים שהוא אמר ככה, וזה חרטא, הוא קילל ברוסית.

אבל מכל מקום צריך להבין,

יש שלוש מצוות, ייהרג ואל יעבור,

זה איסור עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

אבל לא נאמר שיש מצווה להרג על קרקע ארץ-ישראל?

עם כל הכבוד.

ואני אשאל אותך שאלה,

אם היו באים אלייך

פלסטינים ונכנסים חס ושלום עם נשק,

ומאיימים עלייך שאם לא תפנית הבית הם יורים בכל התושבים.

את נשארת או את יוצאת?

זה ברור, זה עניין, ברור של מה? שאת יוצאת.

אני לא שומעת.

מה את אומרת? אני אומרת שזה ברור במקרה כזה, למה לצאת?

זה ברור, זה פיקוח נפש. גם זה פיקוח נפש.

לא, לא, הם מבטיחים, הם שקרנים, אל תאמיני להם. אז להמשיך להאמין להם? לא, אמרתי לא להאמין להם.

נו, בטח שלא. אמרתי לתת במקום שהם משקרים?

אמרתי לא לתת.

אמרתי במקום של שלום אמת, לא אני אומר, כל גדולי ישראל אומרים,

שלום אמת,

בינתיים ניתן להם. מה יש אם ניתן להם בינתיים?

ואחרי זה יבוא המשיח וייתן לנו את הכול עד הפרט והחידקל.

מה בוער לנו?

שימותו עוד יהודים.

אתם מסתכלים, תקשיבו,

אתם מסתכלים במקרו,

תסתכלו במיקרו.

אם חס ושלום היו אומרים לבן אדם, תמורת השלום,

תמורת, לא השלום,

תמורת אי-נתינת קרקע בארץ ישראל,

יצטרכו אבל להרוג נגיד 5,000 יהודים.

כדאי או לא כדאי?

כדאי בשביל שתישאר ארץ ישראל כרגע כמו שהיא אצלנו בלתת 5,000 יהודים. כדאי?

כדאי או לא כדאי?

מה את אומרת? אני שואל אותך. כדאי שלא יהרגו אנשים. אבל לא, זה אומרים לך תנאי. 5,000 או מה את מעטיפה?

שואל שאלה, כן או לא? תעני לי.

ברור שכדאי שלא יהרגו אנשים.

ברור שכדאי שאנשים לא יהרגו את הכול. אז אם ניתן, נגיד,

אם ניתן, לא יהרגו 5,000 אנשים, כדאי לנו יותר או לא?

זה מה שאמרתי, לא אמרתי משהו אחר.

ותארי לך שהיו אומרים שהיה מישהו אומר שכדאי גם שימותו 5,000 יהודים בשביל שיישאר לנו עכשיו עוד כמה אלפי קילומטרים נגיד.

אבל אומרים לו, תשמע,

אבל מכל ה-5,000, שלושת הילדים שלך ימותו.

אתה מוכן ששלושת הילדים שלך ימותו בשביל זה?

מה הוא יגיד?

ברור שלא. אה, ברור שלא. אם ימותו 5,000, לא שלו,

אז הוא אומר כן, אבל אם זה שלו,

לא.

השם אומר, כל הילדים שלי הם שלי,

ואני לא רוצה שהם ימותו בשביל קרקע אפילו מקודשת בארץ ישראל.

אלא מאי?

אומר הקדוש ברוך הוא,

אם יש מצב כזה שהוא נקרא שלום אמת, ואני אומר שלא יהיה איתם, כי הם לא מחפשים שלום, מחפשים...

אני אומר, תהיי בריאה. שאלת מה הדין אומר, שאלו אותי מה ההלכה אומרת.

עניתי מה ההלכה אומרת, מה אומרים גדולי ישראל.

לא אמרתי מה אני מאמין. אני לא מאמין שיהיה שלום עם אלה שמכריזים שהשלום יהיה כשנשחה בים.

מי שמכריז כזה דבר, אני לא נכנס אותו אפילו למשא-ומתן.

אחד כזה, אני אומר לו,

חרבודרב אתה רוצה? אין בעיה, נדבר אותך בשפה שאתה מבין.

את מכירה את הסיפור.

לא.

הסיפור היה ככה.

היה אחד

ערבי שבא לבנק, בנק דיסקונט,

אמר שם לפקידה, גברת,

אני רוצה להוציא 5,000 שקל מהחשבון שלי.

אמרה לו, אין בעיה, תמלא את הטופס, תחתום.

אמרה לו, אני לא חותם.

אמרה לו, אם אתה לא תחתום, אני לא יכול לתת לך,

נשחרר את הכסף.

הוא אומר לה, גברת, הכסף שלי, אני שמתי אותו פה, את לא עושה לי טובה,

אני מבקש שאת תתני לי את הכסף. היא אומרת לו, אין לי בעיה,

אבל תחתום.

התחיל צעקות,

המנהל שאל, מה קורה פה?

אמרה, הבן-אדם הזה רוצה כסף ולא רוצה לחתום,

אמרתי, שלחי אותו אליי.

נכנס אצלו,

אמר לו, מה הבעיה? אומר לו, אני רוצה לוציא 5,000 שקל שלי,

אני רוצה שייתנו לי את הכסף.

הוא אומר, בסדר, תחתום.

אז הוא אומר לו, אבל זה מה שאני מתווכח אתה כבר,

אני לא חותם,

אני רוצה את הכסף ולא חותם.

יצא המנהל מהכיסא, הסתובב,

נתן לו סטירה,

השכיב אותו על הרצפה, אמר לו, תחתום, חתם.

שאלה אותו פקידה, למה אצלו חתמת, אצלי לא? הוא אומר, הוא הסביר לי.

הבנת?

הם מבינים את השפה הזאת,

הנה, עשו להם סיכון ממוקד עכשיו,

שבועיים,

טח, טח, טח, טח, טח, טח, נרגעו,

מתחבאים.

מתי הם חזקים

שלא עושים להם קרוב, שמדברים אתם פיוס, מדברים אתם זה.

הם מבינים את השפה הזאת, הם מבינים את השפה הזאת, הם המציאו אותה, צריך לטפל אתם כמו שהם מדברים.

אחד ידבר אתך שלום,

איך אמר דוד המלך?

אני,

שלום וכי אדבר, המה למלחמה.

אנחנו מדברים שלום, הם מדברים מלחמה, איך זה הולך ביחד?

למדו מאתנו ומאמרים גם אנחנו.

לא, הבעיה שלנו שאנחנו למדנו מהם.

הם, על חרבך תחיה,

אנחנו הקול-קול יעקב.

אנחנו עזבנו את הקול-קול יעקב, את התפילות בבתי-כנסת, בתי-מדרשות,

והתחלנו לאמץ את הנשק.

אנחנו קונים נשק, קונים זה, קונים זה, קונים זה,

וחושבים שעם זה ננצח, הנה, יש לנו נשק הכי מתקדם ואנחנו ננצחים? לא,

והם מה? באים בשם השם, אללה הוא אכבר, אללה הוא אכבר, והם מנצחים.

עם מה הם באים?

עם קפצונים,

עם מחרטות,

והם מצליחים להטריף את המדינה.

ואנחנו, עם כל מה שיש לנו, כלום.

למה התחלף?

הם מזכירים את שם השם, אנחנו מזכירים את הנשק.

צריך להיות הפוך.

אבל מה לעשות,

עד שלא יהיה הנהגה כמו שצריך, אמיתית,

ככה אנחנו נסבול.

תבואו לאצטדיון, לרמת גן,

תשמעו דברים.

כן, יש שם בחור רוצה לשאול שאלה.

ערב טוב הרב.

כן.

רציתי לשאול אותך שאלה, זה בעצם מקרה שקרה לי.

אני הייתי לפני שנתיים עצמאי שיפוצניק.

כן.

ונכנסתי לבית של אדם שהיה נראה לי כמו מקובל או משהו, לא יודע מה. אמנם המשכתי לעבוד,

ובאותו בית הרגשתי הרגשות קצת לא,

הרגשות של כאילו הוא מתעסק עם משהו של טומאה או משהו,

כישופים, אה, אה. לא יודע מה, מה זה בדיוק.

כן.

יצאתי מאותו בית בהרגשה מוזרה, ומאותו זמן אני כבר שנתיים בתשובה אומנם.

איפה? כן.

ועברתי המון סרטים מאותו זמן. אני מתחזק ורוצה לקבל עלי עול מלכות שמים בכל מצב,

ומה שהרב יגיד לי אני אעשה.

אבל בינתיים. אל תחשוש מכלום, תלמד שעתיים כל יום בתוכנית דיבור תורה במשך שלושה חודשים רצוף.

לא תפסיק יום אחד מזה, כולל שבת וחגים,

וה' יזכה אותך לכל מה שאתה מבקש.

אמן. בהצלחה. תודה רבה.

כן, הנה בחור פה באותה שורה בהמשך, תן לו.

תקום בבקשה. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. היי, איך אה.

אני בפעם ראשונה שחזרתי בתשובה זמיע שנכבאתי משרפה בתוך שרפה ענקית, שנכבאתי, כל הפנים, כל הגב, כל הידיים.

חזרתי בתשובה בפעם הראשונה,

ואחר כך חזרתי בשאלה.

כן.

אחרי שאבא שלי נפטר לפני כמה זמן,

לא עבר שנה עדיין,

חזרתי בתשובה יותר חזקה ממה שהייתי בפעם הראשונה.

גידלתי פאות,

הייתי הולך עם ציציות,

מניח תפילים כל יום, שומר שבתות,

הולך לשיעורי תורה, הכול,

ומאז,

זהו.

הפסקתי לחזור בתשובה.

יפה, אתה חי בהפסקות, אני רואה.

אני לא יודע מה קרה לי מאז.

כמה זמן אתה בהפסקה האחרונה? כמה זמן אני כבר לא בתשובה? הרבה זמן, אבל פה מנסים להחזיר אותי בתשובה הרבה נס-ציונים,

הרבה דתיים באמת.

מנסים לחזק אותי, הכול,

משכנעים אותי לבוא לשיעורי תורה, גמרות והכול,

ואני הולך לפעמים, מדי פעם,

ואנשים לא יודעים את זה. תגיד לי, מה אתה מרוויח בינתיים כשאתה לא בתשובה? אם אתה מרוויח משהו, אני לא מרוויח כלום,

לא בתשובה ולא בשאלה.

אוה,

אבל בתשובה אתה כן מרוויח.

אני לא מרוויח לא בתשובה ולא בשאלה. אתה כן מרוויח.

מה אני מרוויח בתשובה?

אוה,

כשאתה יש לך קופת חיסכון,

וכשיום אחד תצא מפה היא תמתין לך שם.

ואם אתה לא תעשה את הקופת חיסכון,

תהיה לך קופת גירעון.

אני כבר יודע את זה, כי למדתי תורה.

אז למה לך, אתה מבין, להסתבך

אחרי 120 שנה שזה עובר צ'יק צ'אק

ואחר כך לא יהיה מי שיעמוד לימינך?

אתה תספר את הסיפור הזה, אתה תקבל כאפות,

חבל על הזמן.

אבל אני לא יודע מה לעשות.

אני אגיד לך מה לעשות.

לחזור בתשובה. אני לא יכול לחזור בתשובה. למה? אסור. קשה לי. קשה? גם לי קשה.

לא, אם אני חוזר בתשובה, זו כבר פעם שלישית.

אה, זה אסור. אבל אני לא יכול לחזור בתשובה.

לא שאסור. אני הולך לשיעורי תורה, הולך לגמורות והכול, ולומד בתלמוד תורה, אתה יודע מה? יש לי עצה. הולך לגמורות והכול, לשיעורי תורה כל ערב,

ואני לא יכול לחזור בתשובה. יש לי עצה, אתה צודק.

אתה תקיים את כל המצוות ותגיד שאתה חוזר בשאלה.

תעבור על יצר הרע.

תגיד לו, אתה השתגעת, אני אחזור פעם שלישית, אני לא חוזר.

פעם אני שומר שבת, פעם אני לא שומר שבת.

אני לא יודע מה קורה לי בזמן האחרון. אני יודע מה קורה לך. פעם אתה שומר, פעם אתה לא שומר. נכון.

אני אסביר לך.

אתה תעבוד על יצר הרע.

אתה תגיד, אני חוזר בשאלה, אבל תקיים את המצוות. אי-אפשר, יצר הרע היה יותר חזק מהתורה.

לא, הגזמת. אני אומר לך שכן, אני למדתי.

מה למדת? איפה למדת? למדתי שיצר הרע יותר חזק מהתורה.

מה אתה אומר? כן.

זאת אומרת, אתה לא יכול להתגבר על היתר ומהר.

אני יודע הרבה אנשים שחזרו בתשובה וחזרו אחרי זה בשאלה. אני מכיר הרבה שלישיות. הנה, בואו נראה פה בציבור. כמה חזרו בתשובה, שירימו את היד?

כמה חזרו בתשובה אחרי זה, שירימו את היד גם?

תורידו, תורידו.

כמה חזרו פה בשאלה?

הנה, רק אחת בסוף,

עם כיפה הוא.

כן.

נו,

גם אתה לא חזרת בשאלה, רק חזרת וחזרת וחזרת וחזרת. חזרתי והסתכלתי.

מה אני אסביר לך? אתה רוצה שיהיה לך גן-עדן או לא? זו השאלה. אני רוצה הסבר לדעת למה. הפסקתי לחזור בתשובה מאז.

למה? אמרת שיצר או לא חזק.

נכון.

מה עושים לגבי זה? תתחזק אתה נגדו. אני מתחזק. אני הולך בשיעור התורה. אמרתי לך מה? עומד גמרה, הכול בכוללים, ואני לא מצליח לעמוד בזה. מה עצה? תקשיב,

אתה לא חוזר בשאלה, חס ושלום.

אתה רק מקיים תורה ומצוות.

זה שאני מקיים זה נכון,

אבל מה הלאה?

מה עם שבתות? הלאה זה גן-עדן. שבתות. תשמור, מה הבעיה? אי-אפשר.

קשה. מה קשה? אמרתי לך, העץ הרעה. עכשיו, מה קשה אבל?

העץ הרעה זה מפריע. עוד פעם.

מה קשה? מה קשה? האור כשאתה לבד בבית, האור כשאתה לבד בבית? האור כשאתה לבד בבית, אז מה אתה רוצה להיות, בחושך? ואתה לא יכול לעשות משהו, לאכול או כלום על הגס? שום דבר? מה אתה לא יכול? מה אתה יכול לאכול?

לאכול? כן. מכינים מלפני. רק תשתה מים.

מה פעמים יש אשדוד? מה זה? ואם אין לך מכם?

אז תקנה, מה זה? מה זו תקנה?

ואם אין לך פה, איך תשתה? אבל המכם נשרף. מה? המכם נשרף.

המכם נשרף? תקר אותו.

הנה, נדיר הרב אמר שהוא מוכן לתרום לי מכם. הנה. נדיר הרב. יאללה,

ואם הוא תורם לך מחם אתה שומר שבת?

בעזרת השם. אם נדיר, בעזרת השם באמת, יחזק אותיות קצת, והאנשים פה בנס-ציונה ייתנו לי חיזוק,

אני אחזור בתשובה, בעזרת השם. אתם רוצים שהוא יחזור בתשובה?

כן. הנה, חיזוק. אני כזה לא קיבלתי. יכול לשאול את נס-ציונים. כולם אוהבים אותי וכולם מכירים אותי פה. בטח.

גם אני מבני-ברק.

אתה יכול לשאול את הרב.

אני חושב שפלטה.

הנה, היא קונה לך פלטה אפילו.

בעזרת השם.

אם ימצא השם, בעזרת השם, אני אעבור בתשובה. בעזרת השם. ואני אנסה להתגבר על היצהרה באמת, ועוד פעם אני אנסה לשים את הציציות באמת, בעזרת השם. יאללה, קח, קח, ציציצה.

מי לדור מידוי הוא נסתן ברכנו לענועים.

מי לדור מידוי הוא נסתן ברכנו לענועים.

ואי לא הונן.

עם יחד הוא שלו.

יש שאלה שם, תן לו בבקשה, תקום. הנה, בחור שם, ייאנה,

ייאנה,

שמה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי שתי שאלות.

כן, פה.

פה.

אני אגיד פה, אתם תגידו את ההמשך. טוב, פה.

פה. יאללה.

שאלה ראשונה, שאלה שנשאלתי על-ידי חבר, בחור שלמד בישיבת יחדים,

בחור חריף.

זו לא שאלה.

זאת אומרת, אני שאלתי אותו, למה,

אתה הרי בן-אדם חכם, ואתה יודע שיש הקדוש-ברוך-הוא.

איך זה שאתה לא מקיים מצוות?

והוא אמר לי, אמת, אני יודע שיש הקדוש-ברוך-הוא,

אי-אפשר להכחיש את זה,

ולא מתאים לי לקיים מצוות.

ופה אני כבר לא ידעתי על מה להמשיך לדבר.

כי הוא המקום. הוא בעל תאווה, ובעל תאווה קשה לו מאוד להתגבר על התאווה, והוא לא מתכוון להילחם בה. עכשיו, שכל אין לו,

כי הוא לא מסתכל מה בסוף, אתה מבין, יהיה גמולו ושכרו.

הוא רואה עכשיו בעיניים רק את התאווה שלו. זה הכול. מילוי תאוותיו.

אדם כזה,

קשה מאוד, אתה מבין, לבלום אותו. אם השכל לא עובד,

אין.

כתוב, אין אדם עובר עבירה,

אלא אם כן נכנסה בו רוע שטוט.

אם יש רוח שטות, אין שכל. אם אין שכל,

אז איך בן אדם לא יעבור עבירה?

לכן צריך אדם להגביר את שכלו על תאוותיו. אם הוא לא יעשה את זה,

הוא ייפול שבי אצל יצרו.

זה לא משנה אם הוא היה בישיבה או לא היה בישיבה.

לכל אדם יש תאוות,

אבל לאדם צריך להתגבר עליהן. לאדם יש תאווה לשתות משקאות חריפים.

נו,

אז אם הוא יודע את הבאלנס ולקחת את המין קצת בארוחה בשביל לעזור לעיכול, נגיד.

אבל אם בן אדם מתחיל להיות שתיין,

אתה רואה איך הוא מתנדנד אחר כך.

הוא מודיע לכולם שאין לו שכל.

ואיך אני יכול לעזור לו ולגרום לשכל לגבור על התאווה?

אתה תיתן לו לראות את הקלטת שלי שנקראת מבראשית,

ולראות את הקלטות שלי, או ה-CDDVD,

יש באתר גם חינם,

שנקראים שער הביטחון,

שיראה, אתה מבין, מה התכלית של האדם בעולמו.

אם הוא יתבונן בזה, אני מאמין שהוא כבר ישנה כיוון.

בעזרת השם.

שאלה שנייה.

כן.

אני נשוי כבר חמש וחצי שנים.

כן.

בטח שמעת את זה מיליון פעם.

אין לי ולאשתי ילדים. אין לנו בעיות של... יש לחיים, אבל הם בדרך.

בעזרת השם.

א.

רציתי לחזק, להגיד בכלל לכל מי שאין לו ילדים,

לדעת שהכול מהקדוש-ברוך-הוא.

וזה ניסיון,

והקדוש-ברוך-הוא יודע מה טוב לבן-אדם.

ומה שטוב לבן-אדם הוא מקבל.

סך הכול הקדוש-ברוך-הוא, אבא שרוצה את הטובה של בנה.

אין לי שום טענות ואין לי שום כלום, רק רציתי לדעת מה אני יכול לעשות,

ואם אני צריך לעשות משהו, אני לומד שיעור קבוע כל יום.

אתה רוצה,

בעזרת השם, שאשתך תיפקד?

בעזרת השם.

אתה מוכן לעשות כמה דברים שאני אגיד?

בעזרת השם.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף בלי הפסקה?

בטח, בוודאי.

מאשתך תלמד חצי שעה ספר מוסר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף כל יום.

חצי שעה ספר רבנו יונה?

כן, שערי תשובה שלושה חודשים רצוף כל יום.

בנוסף לשעתיים.

לא, היא, אשתך. אה, היא.

כן, בטח.

מוכן, שניכם מוכנים.

שנינו ביחד? אני והיא?

לא, אתה את השעתיים שלך בתענית דיבור, היא את החצי שעה שלה.

שלושה חודשים רצוף בלי הפסקה, בסדר?

כן.

כן. אשתך הולכת בצניעות מלאה? כן. כיסוי ראש מלא? כן. לא מבצבץ שום דבר? שום דבר. הכל טוב?

יותר מזה, זה גם... די, די, בלי, די.

מה השמות שלכם?

אמיר בן חיים.

באלף או בעין?

א'.

אמיר בן חיים?

ואפרת בת סעדיה.

ואפרת בת סעדיה, השם יזכה אתכם, זרע חי וקיים מהרה.

אמן.

שאלה?

הנה, שאלה באמצע עם ג'ינס.

יא, חביבי.

תישאר שם, תישאר שם, לא לבוא עד פה.

תן לו, תן לו.

ערב טוב לכבוד הרב.

פה?

נו.

אני נהג כבר עובד 40 שנה.

אבל מה שאני רואה ברוב המכוניות מאחורה, אני לא שומע בגלל שאתה מטושטש, או עכשיו אני אראה אותך. מה שכתוב ברוב המכוניות מאחורה,

אם רכב זה ביצע עבירת תנועה, אל נפנה לטלפון זה וזה וזה. או שכתוב, אבל עוד לא ראיתי אף רכב שכתוב עליו רכב זה אינו נוסע בשבת.

למה כל הסיקרים האלה נעלמים והם לא מדביקים אותם על המכוניות?

למה אתה אומר? אנחנו, יש לנו סטיקרים שנקראים שומר שבת. אני לא רואה, אני נוסע באלפי קילומטרים. איפה הבאתם?

איפה הבאתם? יואילה, לא הבאת?

יש לנו שומר שבת, אני אתן לך מתנה, 100 סטיקרים, תחלק.

בריא. תתברך שמות, תודה רבה. תהיה בריא.

קח ממנו את הפרטים.

כן.

יש סטיקרים שכתוב, איך אני נוהג?

הוא רוצה שיעקפו אותו ויספרו לו.

כן.

כן, מי רוצה לשאול שאלה? הנה פה, באמצע, הבחורה כאן.

אני מבקשת לעמוד.

לא, אני חייב שתעמדי, כי אני לא רואה שום דבר מי שואל מה שואל.

שלום, כבוד הרב.

השאלה שבעצם שאלתי את זה כבר כמה אנשים, את המורה שלי, פה,

לא, לא, לא, לא, לא. כן,

נו.

שאלתי כבר את המורה שלי את השאלה הזאת, והיא לא ממש ענתה לי את זה נכון. אני רוצה שאתה תענה לי על זה,

כי זה מאוד מאוד חשוב.

מה השאלה?

נכון, הקדוש-ברוך-הוא.

אנחנו שומרים שבת ואנחנו עושים חסדים וכל זה רק בשביל,

אנחנו רוצים להזמות אליו, נכון?

כן.

אז נכון, אני רואה כל פעם, כשאנחנו לומדים תורה בבית-ספר,

יש גם את השאלות,

את המידות של הקדוש-ברוך-הוא,

זה לא נשמע אחר כך, הוא כעס, הוא מורד, כל מיני דברים כאלה.

אז למה הוא בעצם אומר לנו לא לעשות את זה?

הרי אנחנו שומרים שבת בגלל שהוא שומש, כאילו,

בגלל שהוא אמר לשמור,

מה השאלה?

השאלה למה, נכון שכתוב שהוא כועס וכל מיני כאלה, הוא כעס על העם וכל מיני דברים כאלה? כן.

אז השאלה שלי,

למה הוא אומר לנו לא לכעוס אם בעצם זה מין מידה אצלו שהיא,

אני לא רוצה, כאילו, חושב שאני לא רוצה להגיד שזה לא, הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי. אם הוא אומר לנו לא לכעוס, אז למה הוא כועס, כאילו, כן?

משהו כזה. משהו כזה. יש לו מידות, כאילו, לא חסדים. אין לו מידות בכלל.

הרי גם הוא מושלם, זה כאילו, אז למה, למה הוא, לא לבכות, אני אסביר.

עכשיו. אני מאוד פונחה, אני לא יודעת להסביר את זה. הבנתי, אני הבנתי.

קודם כול, לקדוש-ברוך-הוא אין מידות בכלל.

כמו שאמרת, הוא מושלם.

גמרנו?

עכשיו, מה שאנחנו מדברים בלשון כזאת

זה כלפינו,

שאנחנו רוצים להבין, האם הדברים שאנחנו עושים

הם רצויים לפני ה' או לא רצויים?

אז אנחנו מתארים את התיאורים האלה, התורה מתארת, דיברה התורה כלשון בני-אדם,

בשביל שיהיו לנו מושגים האם זה רצוי לפני ה' מה שאנחנו עושים או לא רצוי, ועד כמה רצוי או עד כמה דחוי.

בשביל להגדיר את זה מדברים אתנו במושגים שלנו.

אז לכן משתמשים בלשון הזאת, כשהלשון הזאת מושאלת

מלשון בני-אדם,

אבל זה לא במציאות ככה שהוא כועס וכל הדברים האלה.

אז למה בעצם רשום את זה?

בגלל שזה לדבר כמובן ראשון שלנו? איך את תביני? מה נגיד? בואי נגיד שעכשיו אנחנו לא עשינו את רצונו,

איך נתאר דרגות עכשיו ואי-רצון שלו?

אי-רצון אחד, אי-רצון שתיים, אי-רצון שלוש? איך נגיד?

לא, זה, זה... איך נגיד? תמציאי עד עכשיו שפה שנגיד שהקדוש ברוך הוא... אני מתכנע לעומת החוכמה של זה. לא עשינו עכשיו את רצונו.

לא עשינו.

מה נגיד עכשיו כשעשינו את העגל?

נפויה.

נו, נו, נו.

מה נגיד?

מה נגיד?

כאילו שיגיד ש... או, מה יגיד? שהוא לא... שהוא לא מרוצה.

לא מרוצה. אז כאילו יש לו רצון והוא לא מרוצה.

ומה עם זה?

אז מה?

אז מה? תגידי מילים, מילים, מה שאת רוצה.

שהוא לא, לא, כי הוא... כן, כן, איך אפשר להגיד שהוא לא, לא?

הרי לא יכול להיות שהוא לא.

הרי הוא כן.

אז מה נגיד?

לא נגיד.

אני לא נגיד.

אז איך נדע?

אין, התקלת אותי עכשיו פה בבעיה. בטח התקלתי אותה. מה עשית?

הבנת? זה דיברת תורה כלשון בני אדם, בשביל שאנחנו נוכל... כמו שהוא גם מתכוון לקטע של השומר,

יד השם וכל זה שזה דברים... הכל זה דימויים בשביל שאנחנו נבין רק במה מדובר.

לא שיש לו גוף ואין לו גוף ואין לו שום כלום ממה שדומה לנברא או לבעל גוף.

אוקיי. אלא כשאומרים יד השם נטויה, זה להראות שכביכול זה כוח.

כשאומרים עיני השם פקוחות, זה כאילו להסביר שיש השגחה שהקדוש ברוך הוא משגיח על ברואב.

כל זה רק דימויים

בלשון שאנחנו נבין.

אוקיי, תודה.

עכשיו, אפשר ברכה קטנה?

אימא שלי היא לא ממש בדרך שלי,

ואני חוזרת בתשובה כבר שנה וחצי. הייתי רוצה שתברך את המשפחה שלי,

כל המשפחה שלי.

כל משפחת זינו,

וכל היהודים בנס-ציונה,

וכל פתח-תקווה ונציג,

וכל היהודים בכל העולם כולו יזכו לשוב בתשובה מהרה, מהרה, מהרה. אמן.

כן. כן.

תן לבחור פה.

כבוד הרב, אמרת שלעם אין מנהיג.

יש פוקוס, הכול בסדר.

כן, יש פוקוס, כן.

אמרת שלעם אין מנהיג, אין מנהיג אמיתי.

מה איתך, כבוד הרב? למה אין מפלגת שופר?

למה... מפלגת זה התחלה לא טובה. לא, אני יודע שבמגזר הפרטי אתה מצליח, בן-גוריון יוסף.

אם תיכנס, ואנחנו אחריך כמובן,

אם אתה נכנס לממשלה. מי זה אנחנו? אתה מצביע על שניים. פה אני מאמין שיצביע ראו לך.

מי יצביע?

יא חביבי, יא חביבי.

כן? אני לא רוצה לשאול, אבל כבוד הרב מפחד להתלכלך בבוץ הפוליטיקה?

להתלכלך בזה? תראה, זה בוץ אמיתי.

אין בוץ יותר מזה.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

השאלה מה שווה יותר,

התשובה של עם ישראל

או הפוליטיקה שכולה רפש. אני מבין את זה כאן.

אני, ברוך השם, השם סייע בידי, שבמשך 30 השנה האחרונות הצלחתי להשפיע על שני אנשים פלוס.

אז מכל מקום, אתה מבין, בדרך הזאת שאני הולך, גם בגלל שאני נקי מפוליטיקה,

זה הצליח.

אומנם השליכו עלי הרבה בוץ,

התשקורת וכל הגורמים העוינים שלא רוצים לראות את עם ישראל יהודי אותנטי,

אבל, ברוך השם, יצאתי מנצח בסייעתא דשמיא מהמערכות האלה,

והצלחתי להוכיח את חפותי כנגד הטענות האוויניות.

הרי חרטטו את הציבור עלי בממדים שלא נשמעו. אם מישהו היה עוקב קצת,

יש לנו גיליונות של עיתונים הררים של מה שכתבו.

אפילו אמרו שכל ערב אני יוצא להרצאות,

אז אני לוקח להקה של 30 חבר'ה ששמים בכל הרצאה ציציות כל פעם מחדש.

אותם 30. אתם שומעים?

זה כאילו יש לי משאית נוסעת אתי, אני מגיע, מפזר 30,

שם להם, גומרים את הרצאה, הם עולים למשאית, באים אתי למקום אחר,

שמים עוד פעם, זה כתבו עלי, אתה שומע?

אחר כך לא הבינו איך אני יכול להשפיע על אנשים, אמרו שהוא מאפנט.

הוא מאפנט.

הוא פשוט מאוד, יש לו כוחות, היפנוזה,

והוא נכנס לתוך העניינים ומשנה את הבן-אדם. האמנת?

וכל מיני דברים, שלא יאומן כי יסופר, איך אפשר, אתה מבין, להגיד?

אבל מה לעשות, הם לא יודעים להתמודד,

אז הם אומרים את מה שהם אומרים.

או שיש להם שיטה, כשהם רואים שהם מדברים יותר מדי וזה גורם, שאני מנצל את זה שהם מדברים עלי,

אז מה קורה בסוף?

בסוף מה הם עושים? שותקים, כאילו הוא לא קיים.

זה קורה, זה לא יכול. איננו.

איננו.

מה אני עשיתי להם, תרגיל, דוגמה?

היה מצעד הגאווה, נכון, בירושלים?

מה אמרתי? מצעד הענווה.

מה עשו כולם?

אה, עמלון יצחק יוצא נגד מצעד הגאווה. פרסמו את מצעד הענווה, עשו לי פרסום בחינם.

אתה מבין?

אבל אחרי שהם תפסו שבעצם זה יביא עוד יותר אנשים, אז שתקו.

אין יותר מצעד הענווה, נשאר רק הגאווה.

בסוף מי ניצח?

אנחנו הבאנו 22,000, ומה הם הביאו?

אלפים בודדים.

לא, 1,200, נכנסו שם לאוניברסיטה.

עוד שש בחוץ.

עוד שש בחוץ.

זה בקודם,

לא באחרון.

אבל מכל מקום,

גם עכשיו,

לפני שמתחילות חגיגות ה-60 למדינה,

שבועיים לפני אנחנו נתחיל את הפתיחה.

אתה יודע מה הכותרת לאירוע?

התשובה למדינה.

הבנת? תודה. תודה רבה.

תהיה בריא.

כן,

לילד. אומרים שיש פה ילד.

החבר'ה מתלהבים מהילד. זה לא ילד, זו ילדה.

אתה ילד?

אז מה אתה עושה אצל הבנות?

יש לי שאלה.

זה בנך?

לא.

אז מה הוא עושה שם?

חברה.

אה, את שומרת עליו?

כן.

כן.

יש לי ספרי תורה בבית,

כן, פורק.

ובעלי הכניס לפני שבוע כלב הביתה.

לא. כלב שעשועים. ורציתי לשאול, כל אחד אומר לי, חלק אומרים שזה טמא וחלק אומרים שזה מותר.

זה טמא וזה מותר בחוץ.

אז זהו. אז שאלנו את הרב שלנו, שהוא בא אלינו הביתה לשיעור. הוא אמר, אם זה כלב שעשועים, אז זה מותר.

אם זה כלב שהוא גדול, זה אסוף.

שעשועים וגדול זה טמא.

בסדר. אוקיי. מלונה. מלונה. מלונה. לעשות לו בחוץ. מלונה. אני פשוט אבחר אותו. חזיי. בדיוק.

אולי תרוויחי קצת.

כן. מי רוצה ציצית אמרו פה?

מי זה? אתה רוצה ציצית? מי זה? בוא, בוא.

מי? בבקשה.

מי זה? אתה רוצה ללכת הביתה? מאוחר לך?

לא.

יופי. תהיה בריא.

ביי.

כן, שאלה?

תן לה בבקשה שם.

לפני עשר שנים אתה בירכת את הבן שלי שיחזור בתשובה, ואני עדיין ממתינה.

מה את ממתינה? לי או לבן שלה? אני ממתינה שהבן שלי יחזור בתשובה.

מה פירוש?

מה הוא? בן כמה הוא? מה הוא עושה? הוא בן 36 והוא לא נשוי.

והוא לא חוזר בתשובה,

והוא לא שומע שהוא רואה. ולמה? למה? הוא אנטי? מה?

לא יודעת אם הוא אנטי, אבל הוא לא משתף פעולה.

בכל אופן, לא ממני.

לא דרכי.

אתם בית דתי? תמיד הייתם?

אנחנו חלוקים.

חצי משפחה ככה, חצי חזרה וככה. איזה חינוך הוא קיבל?

חינוך חילוני לחלוטין.

חינוך חילוני לחלוטין.

נו, אז מה את מצפה שהוא יהיה דתי?

אני מקווה. אני רוצה, אני רוצה, אני שואפת.

הבנתי. מתי את חזרת בתשובה? לפני עשר שנים. 11, 12. והאבא, מה? עוזר לו להיות בצד שלו? לא בתשובה.

לא בתשובה, אבל הוא עוזר לו להיות בצד שלו? כן.

הבנתי.

את פחות דומיננטית, אם ככה.

הוא לא מוכן לראות, נגיד, סרטים או דברים כאלה? לא. הוא לא מוכן להתמודד עם החומר? לא.

והוא לא נשוי.

בעיה?

אני אתן עוד פעם ברכה. אולי יהיו לי זכויות הפעם יותר.

מה שמו ושם האימא?

שחר בן עופרה.

שחר בן עופרה, השם יזכה אותו לשוב בתשובה, להשכיל להבין ולהתבונן,

ולחזור לאבינו שבשמים. תודה רבה. יישר כוח. תודה רבה. כן.

הנה בחורצ'יק פה באמצע. תרים את היד ותקום. כן, כן.

נו, למה, מר זה, אין עוד מיקרופון?

אם אפשר לקום.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב ומבורך.

אני, יש לי יותר בקשה מאשר שאלה.

כן?

אני כל החיים סביב,

בוא נגיד שאני דתי פרווה כזה.

פוק, כן.

בדיוק.

שימו לו פוקוס.

כן. אני כל החיים סביב בנות. תמיד מחפש, אתה יודע, איזה כאילו, שקט, שקט, נו. מחפש את היחידה של הנישואים, יענו.

כן. ולא הולך שום דבר. ביקשתי בקשה לפני שנה, נחתה עליה מישהי, דווקא היה, נחתה? לא, אתה יודע, יענו משמים ועד.

היה דווקא צריך לעשות חתונה, אבל, אתה יודע, בדקה ה-90,

לא יודע, כל ארבע חודש אני משנה דעות.

נו. אני רוצה איזו בקשה או ברכה ממך, משהו ש,

לא יודע, בשנה הקרובה אולי.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתוכנית דיבור?

שעתיים תוכנית דיבור.

כל יום שלושה חודשים רצוף?

תשמע, בגדול אני הייתי משגיח כשרות בצבא, אני כל יום כאילו מתעסק בדת.

תשמע, גם יש לך ברית מילה, אז אתה ממלך, מה הקשר? עכשיו, לא הבנתי.

לא קשור. לא יודע אם אתכם, שעתיים ביום שלושה חודשים רצוף.

מסובך מילא כל הסיפור.

שמע, אפשר בלי נדל, בלי נדל.

לנסות, אבל אם נשבר בדרך.

אם אתה תשבר בדרך, אז אתה ממני לא נושעת.

אם אתה רוצה שהישועה תבוא דרכי,

זה התנאי.

תנאי קשה.

תראה, אתה תצטרך להיות בתוכנית דיבור עם האישה יותר זמן.

למה היא לא תיתן לך לדבר בכלל?

מחפש מי שתימני הקלילה.

אני מבין שאתה זורק פה את כל הרעיונות בשביל שאולי תצא מפה ערב נשוי. לא, אין פה משהו מעניין.

אתה רוצה לקחת על עצמך שעתיים?

תשמע, אני יכול לנסות, אבל מי יודע מה יהיה.

תשמע, אתה יכול לנסות, ומי יודע מה יהיה.

תנסה ונראה מה היה.

איזה ספר אמרת זה?

כל ספר שאתה רוצה, חוץ מתהילים, ללמוד תורה.

פרשת השבוע, המשנה, הגמרא, ההלכות, מה שאתה רוצה.

אה, מה שבא לשעתיים ביום?

שעתיים ביום רצוף,

ושלושה חודשים רצוף, בלי הפסקה.

בלי הפסקה.

בלי הפסקה.

כולל שבת וחגים, ובעזרת השם,

פם, פם, פרם, פם, פרם, פרם, פרם.

עזרת השם. מוכן?

ניקח אחר כך. יופי. מה שמך ושם האימא? לירן בן יפה.

לירן בן יפה? לא, לא לירן. לירן, בלי א'.

לירן בן יפה, השם יזכה אותך לזיווג הגון הראוי לך מהרה עם תימניה קלילה.

אמן.

רגע, רגע, רגע.

שם, לא, הנה הוא, הבחור בסוף. רגע,

תן לבחור בסוף.

יוינה, בסוף.

כבוד הרב,

כבוד הרב, יש לי כבוד חזק, אני לא מפריע.

לא, עשיתי שואל שאלה רגע.

טוב, בקטנה.

הצענית דיבור על זה, זה עובד על כולם?

מה פירוש זה עובד? כן, זה נוסחת פלא, שברוך השם

פועלת ישועות אצל חולים

אצל עקרים, עקרות,

זיווגים וכו'.

אז אני צריך, אם אני רוצה זיווג, אני צריך לבין זיווג, לעשות את זה שעתיים ביום ועוד שלושה חודשים, אתה אומר? ואתה לא צריך אותי בשביל זה. הנה, אני נותן לך את זה מראש. מתי שתרצה, תתחיל, תעשה, תגיד לשם, ריבונו של עולם,

אני רוצה כך וכך.

הנה, אני מקבל על עצמי בלא נדר ובעזרת השם.

שעתיים תענה דיבור שלושה חודשים רצוף ותראה פה לפלאות.

רק תענית דיבור, לא לדבר שעתיים? לא, אבל ללמוד בשעתיים.

ללמוד בשעתיים בתענית דיבור, פירושו של דבר, לא לדבר שום דבר חוץ מלימוד.

זה להתחבר באינפוזיה לקדוש-ברוך-הוא.

שעתיים אתה מחובר, אינפוזיה לקדוש-ברוך-הוא. מה ללמוד אבל?

אתה יכול ללמוד הלכות, אתה יכול ללמוד פרשת השבוע עם מפרשים, אתה יכול ללמוד משנה,

גמרה,

מוסר,

כל מה שאתה רוצה, חוץ מתהילים. תהילים זה תוספת, על זה אם תרצה.

למה לא?

פעילים זה לא לימוד.

כן, הנה הגברת שמה בסוף.

ערב טוב. ערב טוב ומבורך.

בעלי זה שיושב לצדי, יהי רצון שיחזור בתשובה שלמה, אמן.

יש לו עסקים עם פלסטינים,

אז רציתי לדעת מה כבוד הרב חושב על זה. קודם תני לו, נשמע מה הוא מדבר, מה הוא עושה אתה.

הוא עוסק בייצור נעליים. תני לו, תני לו. קרועות, אני מקווה. תני לו, תני לו.

אני עוסק בייצור נעליים עם פלסטינים,

והעבודה לא כל כך בסדר עכשיו.

מה צריכים לעשות,

אם להמשיך או לא להמשיך?

למה אתה עובד דווקא במגזר הזה?

כי התחלתי אתם, וזה גלגל שאי-אפשר לעצור אותו עכשיו.

למה אי-אפשר לעצור? אני לא אמרתי שזה אסור, אבל למה אי-אפשר? אנחנו בגלגל, וזה לא קל לעצור את זה עכשיו.

הבנתי. מה זה נקרא ירידה באחוזים?

היו הרבה בעיות, וקצת הסתבכנו. שהם לא משלמים, או מה?

היהודים דווקא לא משלמים.

לא, אבל הם משלמים?

אני משלם להם, לא הם משלמים לי.

לא הבנתי. מי מייצר את הנעליים? הם מביאים לי את הנעליים ואני מוכר אותם.

והיהודים לא כל כך שילמו, אז קצת הסתבכנו.

מה לעשות, אם להמשיך או לא להמשיך?

עוד פעם, כמה אתה קונה?

קונה ב-50, מוכר ב-60.

ולא קונים?

קונים, אבל לא משלמים.

מה פירוש? כל מי שאתה מוכר לא משלמים. נותנים צ'ק והצ'ק חוזר. מה?

ולמה אתה לא עובד מזומן כמו שאתה משלם לערבים?

אני גם משלם לערבים בצ'קים.

שלהם?

של היהודים? גם של היהודים וגם שלי.

הם ממשיכים לתת לך סחורה?

כן.

הבנתי.

אתה לא בתשובה, נכון? לא.

לא.

ובלקנות אתה טוב, אני רואה, ובלמכור אתה לא טוב. נכון.

אז בוא תקנה מה שאני אומר,

ובעזרת השם גם תצליח למכור.

קבל על עצמך לשוב בתשובה עכשיו עם אשתך. אני רואה, אשתך הולכת כמו שצריך.

תתקבל עליך בעזרת השם, תקבל את המצוות, לשמור שבת, ללכת בדרכי התורה וזה, ואני אברך אותך שתצליח במעשה ידיך.

אבל להמשיך ולעבוד איתם או לא? קודם תקבל עליך, ואחר כך אני אגיד לך.

טוב, אוקיי, תודה. מה תודה? כן או לא? תודה.

אתה בחור טוב נראה לי, סתם אתה התבטלת עד עכשיו.

מה?

הנשמה שלך טובה, אני רואה. הנשמה טובה? בסדר. אז בוא לפה, מוטי. בוא, בוא.

שאחיינו וקיימנו וקיימנו וקייאנו, שאחיינו, ברוך אתה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם. שאחיינו וקיימנו וגיענו. הגענו לזמן הזה. אמן.

עכשיו, רגע, רגע, רגע, רגע, תקשיב עכשיו מה שאני מציע לך.

קודם כול, אם תוכל לפרנס יהודים,

עדיף.

אם לא תוכל,

אתה יכול לקנות מהם

ולמכור ליהודים. בזכות התשובה שלך, בעזרת השם,

תזכה להצליח בעסקים.

כן.

בהצלחה.

בהצלחה.

מי? מי שם מחכה?

אה, אתה נהיית לי סדרן עכשיו.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

מדי פעם מגיע אלינו בשבתות, פעם בחודש, פעם בחודש וחצי, מגיע אלינו איזה רב,

ואנחנו נותנים לו את הכבוד לקרוא בתורה ולהיות שליח ציבור.

לפני שבועיים הוא עלה לקרוא בתורה וממש הוא קרא כמו שהוא קורא עיתון ספורט.

מה פירוש? אתם צוחקים, אבל לנו זה לא היה כל כך מצחיק.

מה פירוש? קרה מהר.

הוא בלי טעמים, בלי סוף פסוק, בלי שום דבר.

ממש כמו שאתה קורא כתבה בעיתון ספורט.

כן. אנחנו סגרנו את החומשים ויצאנו החוצה.

מה עלינו לעשות במצב כזה?

נחזור לבית-כנסת.

נחזור לבית-כנסת. מה אנחנו עושים עם האדם הזה?

מה פירוש, הוא לוקח בכוח את זה?

בוא נגיד נותנים לו את הכבוד,

כי הוא אדם מבוגר והוא בקיא בתורה. הוא לא יודע לקרוא. איך בקיא בתורה? הוא יודע לקרוא. אז למה הוא עשה את זה? למה הוא עשה את זה, אני לא יודע.

או שאם למישהו יש יורקסייד והוא קורא קדיש, הוא אומר לו, לא, אתה לא צריך לקרוא קדיש.

הוא ממש מבזה את האנשים.

האם עלינו לקחת אותו ולהוציא אותו בכוח, או פדיל ויעבור? לא, חס ושלום. בכוח לא הולך כלום, אבל אני אגיד לך משהו.

אתם בנס-טיונה גרים? כן.

הבנתי.

יש לכם רב מקומי?

יש לנו.

אז תיגשו לרב,

תגידו לו, כבוד הרב, כך וככה סיפור,

שייכנס לתוך התמונה, יברר מה זה באמת,

ואולי יבוא ככה להתארח פעם אחת, לראות,

או ישלח מישהו,

יראה את הדברים מקרוב, ואז יסיק את המסקנות, יחליט החלטות, ויראה מה לעשות.

ואם הוא, בוא נגיד, הוא קורה כמו שהוא קרה, בתורה כמו שהוא קרה בפעם האחרונה? אם הוא קרה ככה, ואז ידעו שהוא באמת קורה ככה. עלינו לעצור אותו.

אז הרב אחרק יגיד מה לעשות.

אוקיי, תודה.

שיהיה בהצלחה.

כן, שאלה, כן.

שמה?

אם אפשר,

קודם, קודם.

כן, תמתין תיכף עוד. שעה ועשר דקות גם טוב.

שמה בפינה.

ערב טוב.

אנחנו היינו באולפן בהרצליה לפני חודשיים,

ורצינו שתברך את הבן שלי,

שהוא עכשיו בן ארבעה חודשים,

הוא מאז שנולד בבתי-חולים,

ואתה אמרת לבעלי שיקבל על עצמו שלושה חודשים שיעור תורה רצוף,

ולצערנו הוא לא יוצא לו

כל יום. הוא משתדל מאוד, אבל לא יוצא לו כל יום. חייבים.

למה?

למה? כי אני לא בבית. כי יש 24 שעות ביממה,

ומתוכם חייב להיות לבן אדם שעתיים לקדוש ברוך הוא נטו.

בסדר, הוא מתפלל.

הוא מתפלל שלוש תפילות.

הכל טוב,

אבל צריך שעתיים

אינפוזיה לקדוש ברוך הוא.

עכשיו, השאלה שלי היא אם השעתיים האלה הוא לומד לבד, זה בסדר? בסדר גמור.

בסדר גמור.

העיקר הוא לומד רצוף ולא מדבר כלום.

כלום, חוץ מלימוד התורה. הוא יכול ללמוד בקול רם.

אם זה יהיה שעה בבוקר ושעה בערב?

לא, רצוף אמרתי.

שעתיים רצוף? תראי, אני קם שעה שלוש וחצי, נותן שיעור בלילה.

אז אפשר לקום גם מוקדם. גם בעלי קם בארבע בבוקר. מאה אחוז, שילמד. והוא הולך לישון ב-12 בלילה, אתה לא מאמין? אין, אין בעיה, אני ישן פחות קצת לפעמים.

אז מה, שילמד, זה העיקר שלושה חודשים,

זה לא משימה כל כך מסובכת.

אז אוקיי, אני אגיד לו שבעזרת השם יקבל על עצמו.

יופי, ושהקדוש-ברוך-הוא ימנה משאלות ליבכם לטובה, אמן. ושהברכה שלי הקודמת תתקיים.

אמן. ואני רוצה שתברך אותו עוד פעם.

עוד פעם? עילי בן שורונה.

יגאלי?

עילי בן שורונה. עילי בן שורונה?

רפואה שלמה. רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהרה.

אמן.

כן.

הנה הבחור פה שמחכה שעה וחמש דקות.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני רוצה לספר חלום שהיה לי היום, בבוקר.

בבוקר חלום. בבוקר. אתה יושן עוד בבוקר?

מהלילה חלמתי איתו בבוקר.

איזה בוקר? באיזה שעה? שעה שמונה.

וקמתם איתו.

כן. כן, מה היה החלום?

חלמתי,

שמעתי על החלום הזה,

שזה חלום שלא מבשר טובות. חלמתי שחתולה שחורה נושכת לי את הרגל בחצר של הבית שלי, ואז

הכלב שלי אוכל אותה.

קודם כול, זה חלום טוב מאוד.

באמת?

כי היא לא תוכל לנשוך אותך עוד פעם.

לא, שמע, אני שמעתי שכשחולמים על חתולה שחורה זה מרמז על איזה ריב או משהו. הפוך, כתוב שאם חולמים על חיות

או בהמות זה חלום טוב.

אה, באמת?

כן. תודה רבה. תהיה בריא.

לילה טוב.

לילה טוב.

כן, שאלה שם,

מצד שמאל.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

דוטה שלי היא גילולה סרטן,

והיא ממש מצב אנוש,

והרופאים לא נוחים להם לחיות יותר מכמה חודשים.

כן. ומה אנחנו יכולים לעשות, כאילו?

כל המשפחה,

הם יכולים לקבל על עצמם מה שאמרתי פה כמה פעמים הערב,

שעתיים תענית דיבור לגברים שלושה חודשים רצוף, ונשים ילמדו ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף.

נשים שצריכות צניעות, ללכת בצניעות.

זה דבר גדול וחוסם גדול בפני גזירות.

ובעזרת השם אני אתן ברכה, והשם מקווים שיעזור.

אמן. רחל בת צבייה. רחל בת צבייה, השם יזכה אותה לרפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן. אמן. אמן. הרב, יש לי עוד שאלה.

כן. יש כאילו קרוב משפחה שלי, אימא שלו עוסקת

איך שהבנתי, בטומאה.

כשופים, כאילו. כשופים. משהו כזה. כן. ועכשיו הוא לא יודע איך לאכול את זה. כאילו, הוא לא יודע... לא אוכלים את זה.

זה טמא.

כן.

לא. כאילו, מותר לו לגשת ולהעיר לה את זה? חייב להעיר לה. מה זה? זה איסור תורה מפורש.

מכשפה לא תחיה.

וכאילו, לא יהיו לו עז אבון או משהו כזה.

מה פתאום? זה מצווה? הוכיח תוכיח. רק בדרך כבוד. אה, אוקיי. טוב. תודה. בהצלחה.

רגע. לפני שנמשיך, רבוייסאי,

אני רוצה להמליץ לכם שיהיו לכם גם זכויות. שלא תצאו מהערב הזה רק עם בדיחות.

צריך לצאת עם זכויות.

אז מי שרוצה זכות גדולה מאוד, אמרתם שרוצים שעם ישראל ייגאל במנהיגות ודיבורים ועניינים,

בואו נראה איך אתם מבצעים. אמרתם, אחריי, אה? אחריי.

יאללה, נראה אחריי.

כל מי שרוצה להיות שותף במה שאני עושה ולזכות כמוני,

למרות שהוא לא תמוני,

זה אפשרי.

איך?

אם יש לכם כספי מעשר,

שקל וחצי ביום, שאתם מוכנים לתת אותם בשביל שעם ישראל ישוב בתשובה,

שנעשה נחת רוח לאבינו שבשמים,

שנגיע אחרי 120 שנה ונגיד לקדוש-ברוך-הוא, החזרנו כמה יהודים בתשובה,

בשקל וחצי, יהודים יקרים, אתם יכולים לקבל

100 DVD של סרטים שלי, שתוכלו לחלק אותם לאנשים רחוקים,

או שאנחנו נחלק בעבורכם.

שקל וחצי ליום

זה 50 שקלים לערך בחודש.

במשך 20 חודש

זה 1,000 שקל.

ייתנו לכם הוראת קבע,

תמלאו את הוראת הקבע 50 שקלים כפול 20,

תקבלו את מי ה-DVD בתום התשלומים,

או שמי שימלא בכרטיס

פה הערב יוכל לקבל את מי ה-DVD הערב.

עכשיו, לקחת אותם הביתה.

ובטפסים אתם יכולים, הנה, כבר יש כמה שהשכילו ועשו זאת בתחילת הערב,

למעלה ניתן לכתוב לרפואה, להצלחה, לזיווג,

לפריון,

לעילוי נשמת.

אפשר למלא שם בשם האימא,

ואני אברך בעזרת השם יתברך.

וזה יהיה לרפואה ולהצלחה של כל מי שאתם רוצים.

שקל וחצי למי שרוצה, ירים את היד, ייתנו לו,

ימלא ויחזיר לפה בעזרת השם.

מי שרוצה ציצית יכול לבוא לכאן,

ומי שרוצה כיסוי ראש יכולה לבוא לכאן.

כן.

לחלק להם את ההוראות.

כל המעוניין למלא בכרטיס אשראי זכות לזיכוי הרבים, שקל וחצי ליום, יכול לגשת משמאל לבמה.

אם היו אימא חלקה ניתן,

שקל ונוברדה יתנאי, אם היו אימא חלקה ניתן.

יש פה, יש פה אישה שעברה, כן, שלב איתן, הבן שלה, איתי.

הוא אמר, 500 שקל שרן ימליף והבן שלה לא הרבה שתזיכוי.

אוהב, אוהב, אוהב, אוהב,

הלוואי חילוני

בבקשה.

כל המעוניין להשתתף בזיכוי ערבים יכול למעלות משמאל לבמה בכרטיס אשראי.

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה.

רפואת הנפש והגוף לאפרת בטרותי, ותזכה ללמוד בחינוך רגיל.

רפואה שלמה וזרע חי וקיים ליונתן ושורי לוי, אליהו בן שולה ביטון, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם, שניר בן יפה,

בת-אל בת ריטה, בריאות ופרנסה, חיים קירת בן יונה, הכול טוב ובהצלחה.

חזרה בתשובה לאוהד בן תפארת,

רפואה שלמה למרדכי בן יוסיאן.

רויטל כוכב, רפואה שלמה מהרה.

עמיחי דוד יסגה לזיווג הגון מהרה.

רפואה שלמה למנחם בן רחל.

גיא בן רונן, רפואה שלמה מהרה.

יפית בטרות, לידה קלה.

זיווג הגון.

אמן.

אמן. אברהם נתן בן יעיל, זיווג הגון.

רותי כהן, רפואה שלמה מהרה.

מהנס חיה בת זריף, מדי מתתיהו בן חנה, זרע קודש של קיימא.

אמן.

בהצלחה.

בהצלחה.

לא להעלות לבמה. לא להעלות לבמה.

לא להעלות לבמה. לא להעלות לבמה.

אמן.

לא להעלות לבמה.