נס ציונה - נס ציונה - אילן קרייזי נעצר

ערב טוב. בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה לברכה לאלדר בן בת-שבע, חוכמה, זיכרון, פרנסה בשפע, רפואת הנפש והגוף. מתתיהו בן שושנה יזכה ללמוד תורה, בריאות הגוף והנפש. בת שבע בת שרה תזכה לבריאות הנפש והגוף. לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן. ורות בת  ג'מילה, מנוחתה עדן. השאר אמרתי כבר בלחש קודם.

פרשת קורח. "וישמע משה וייפול על פניו". פירש רש"י: מפני המחלוקת. שכבר זה בידם סרחון רביעי. עם ישראל כבר הסריחו במעשיהם פעם רביעית. חטאו בעגל: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו..." הקב"ה מחל. במתאוננים: "ויתפלל משה לה'", במרגלים: "ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים". אבל במחלוקתו של קורח נתרשלו ידיו. די, כבר אין לו פתחון פה לבוא לפני הקב"ה לבקש על עם ישראל.

משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם, שתיים ושלוש. שסרח רביעית, נתרשלו ידי האוהב ההוא אמר: עד מתי אטרח על המלך, שמא לא יקבל ממני עוד. אבל לכאורה בכל פעם שהם סרחו היה להם טעם אחר, סיבה אחרת שגרמה. בעגל היו נבוכים עקב אי-ירידת משה והשטן ערבב את העולם והראה דמות חושך ואפלה וערבוביה והראה להם כמין דמות משה שנושאים אותו באוויר, ברקיע השמים. והערב רב החטיאו אותם, ולכן הם נפלו בפח של השטן ועשו עגל. אז לכאורה יש להם טעם, סיבה למה הם נפלו. במתאוננים- היו אלה הרשעים שהתסיסו אותם שזה מחמת טורח הדרך והם רוצים לשוב בחזרה. ויש אומרים שאין מים ויש אומרים שאין בשר. ובמרגלים- " הן אחינו המסו את לבבנו". אז המרגלים באו ואמרו שהארץ אוכלת יושביה ויש שמה בני ענקים וסכנה להיכנס לארץ. אז הם מתלוננים ואומרים תשמע זה לא אנחנו, זה אחינו, הם המסו את לבבנו. באו  עשרה מהמרגלים חשובים, מראשי העם ואומרים דברים שממסים את הלב. אז לכאורה על כל דבר יש להם טענה לישראל.

אומר הרב גלינסקי זצ"ל: כן, אבל אני גם כן הייתי משגיח בישיבה. שאלתי בחור למה לא היית בתפילה היום? ענה לי הייתי אמש בחתונה ורקדתי עד כלות הכוחות, הגעתי לחדר אחר חצות באפיסת כוחות וקמתי מאוחר. תירוץ הא? נו. נא אחיה אומר לו הרב גלינסקי: ואתמול  מדוע לא היית? אתמול דווקא קמתי בזמן, אבל הוצרכתי להתפנות והשעה נתארכה. טוב, אדם זה רק אדם. ושלשלום, מה קרה? שלשום? שלשום ?אה כן, התעוררתי וראיתי שספל ה"נייגלואסר" נשפך. הרי אסור ללכת ארבע אמות בלי נטילת ידיים, אז הייתי חייב לחכות שיחזרו מארוחת הבוקר ויביאו לי ספל של מים. על צדיקים כמוהו העולם קיים. וכך הוא נראה גם. אמרתי לו בוא ונלמד קטע גמרא. הרב גלינסקי היה חריף. פתחו גמרא בחגיגה ג' ושמע כתוב: "תנו רבנן איזה הוא שוטה..." מה זה שוטה? שוטה דאמור בכל מקום זה מי שפטור מן המצוות וגם מן העונש. ואין קניינו קניין ואין ממכרו ממכר. כמו אילן דייזי... "היוצא היחידי בלילה והלן בבית קברות והמקרע את כסותו". מי שעושה את הדברים הללו, היוצא יחידי בלילה, זה מקום סכנה, והלן בבית קברות, זה ודאי מג'נון.  והמקרע כסותו זה פשוט. וביארו בגמרא שאם הוא לן בבית קברות זה לא ראייה שהוא שוטה. אולי הוא ביקש תשרה עליו רוח טומאה כדי שיוכל לכשף. ואם יצא יחידי בלילה? אולי הוא צריך להתאוורר. מי אמר שהוא שוטה בזה? ואם קרע את כסותו, קרע את הבגדים, אולי הוא בעל מחשבות ועשה כך בהיסח הדעת? אבל אם עשה את כולן, הוא נעשה כשור שנגח שור, חמור וגמל. הוא נעשה מועד לכל בעלי החיים כולם. כמו שור, אם הוא נוגח שור יש לו תירוץ, זה חבר שלי. ואם הוא נגח חמור ,זה לא חבר שלי. ואם הוא  נגח גמל, הוא יכול להגיד הוא גבוה,הסתיר לי את הדרך. ואם הוא אילן דייזי, נותן אגרוף עם אגרופן. ועכשיו הוא עצור בתחנה בחובות. שור נגח, מועד. הוא אמר שהוא רוצה לבוא לפה היום למחות את עמלק. אבל בינתיים מוחים אותו בתחנה.

אבל מדוע לא נאמר שהוא גם שואף לקסום קסמים וגם חייב להתאוורר וגם בעל מחשבות? הרי קודם אמרנו שעל כל דבר יש תירוץ, למה להגיד שוטה על זה שהוא הלך לבית קברות? אולי הוא רוצה לכשף. ואם הוא יצא יחידי בלילה? אמרנו אולי הוא רצה להתאוורר. בכל דבר אמרנו תשובה. נו, ואם התקיימו בו שלושת הדברים , אז למה שלא נאמר שמפני שלושת הסיבות הוא עשה את הכל, אחד אחרי השני, מה הבעיה? אבל הכלל הוא: אם אנחנו צריכים לתת שלושה תירוצים ובמקום זה יש לנו תירוץ אחד, עדיף תירוץ אחד שמתרץ, במקום שלושה תירוצים. מה התירוץ האחד? - זה שוטה! מי שעושה דברים כאלה זה שוטה! זה תירוץ אחד. גם מה שהוא יוצא יחידי בלילה, גם מה שהוא... וגם מה שהוא... זה שוטה! תירוץ אחד מסביר הכל.

למה לא קמת לתפילה? 'לא היה לי זה.. באתי מחתונה'. למה לא קמת אתמול לתפילה? ' לא, את הלא הבנת מה היה שם, בעצם קמתי אבל..'. למה לא קמת שלשום? אז בסוף מה נגיד? כל תירוץ נשמע? כל השנה נשמע כל יום תירוץ חדש? זה שוטה, זה עצלן! תירוץ אחד מסביר את הכל. למה לא שמעת פעם? יש תירוץ. למה הבטחת שתקום היום ותעשה את המכירות ותענה לטלפונים? תירוץ. אז למה שלשום עשית גם ככה, למה לא ענית וככה? תירוץ. שוטה! נותנים לך צ'אנס, הזדמנות, הכל, פעם אחר פעם, אתה לא מנצל- שוטה!

אדם שבא לרופא. הראש כואב הוא אומר ויש לי גם חום גבוה ויש לי גם פריחה בכל הגוף. רופא טיפש יטפל בתופעות אחת, אחת. ירשום כדורים נגד כאב ראש, ייתן לו כדורים להורדת חום וייתן לו תרופה נגד גירויים. אבל רופא חכם שלכל התופעות יש סיבה אחת. יפעל למיגור החיידק שגרם לכולן. הבעיה היא כזו שאין תרופה להקים לתפילה בזמן. אין תרופה. זהו "וישמע משה ויפול על פניו", זה כבר סרחון רביעי עכשיו עם כל קורח שנלמד, אז כל אחד וסיבתו, אבל הצד השווה שבשלושה, זה כבר בן מלך שסרח על אביו.   זאת אומרת, עם ישראל כבר הסריחו יותר מידי.

יש פתרון לקום לתפילה בבוקר. כולם מתקשים בזה, נכון? יש פתרון לקום בתפילה? מי יודע מה הפתרון לקום לתפילה בוקר? שעון מעורר? הוא נרדם בעצמו כבר מרוב שהוא התעייף. מה העצה?

 מספר הרב גלינסקי שאברך אחד סיפר לו: למדתי בישיבה פלונית. הרב מכיר לבטח את המשגיח שמה, משכמו ומעלה, צדיק גדול,, משארי כנסת גדולה, שריד לדור דעה, מלא וגדוש, יראתו קודמת לחוכמתו. הרב גלינסקי אמר ודאי שאני מכירו עליו נאמר" כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים". המשיך וסיפר: כשהגעתי לפרקי נשאתי בת מבית יעקב, צעירה ממני. אבל יש לי שאלה. איך זה יכול להיות שהמשגיח ניסה במשך 6 שנים להביא אותי שאקום בזמן לתפילה ונכשל, ואשתי הצעירה ממני הצליחה. אמרתי לו: תביא גמרא מסכת תמיד. הביא, פתחתי בדף ל"א והקראתי לו: אלכסנדר מוקדון המלך האדיר נועד עם זקני הנגב... זקני נגב היו חכמים, חכמי ישראל. שאל אותם סיבת שאלות והתפעל מחוכמתם. הלביש אותם לבוש ארגמן ושם רביעית זהב על צווארם. אמר להם רצוני ללכת למדינת אפריקה. אמרו לו לא תוכל ללכת כי יש לעבור בהרי החושך. אמר להם כבר החלטתי ללכת, לא באתי לשאול אתכם אם ללכת, אלא איך אני אעבור את הרי החושך.הוא סמך עליהם שהם חכמים גדולים ויודעים תשובה. נתנו לו עצה איך ללכת ולא יטעה בדרכו. עשה כן והגיע למחוז שכולו נשים. ביקש ללחום בהן. אמרו לו הנשים: ממה נפשך? אם תנצח אותנו ילעגו ויאמרו נשים הרג, מה הגבורה? אלכסנדר מוקדון הכובש הגדול הרג נשים?! ואם אנחנו ננצח אותך ילעגו עלייך שבעתיים. יגידו מלך שהרגהו נשים. כמו בדאעש. יש לו חמות נגד דאעש, כורדיות והם מפחדים למות ע"י הנשים שזה ביזיון גדול לאין שיעור. אז לכן, אמרו שמוטב שתמנע ותשמור על כבודך. אם תנצח- תפסיד ואם תפסיד- יהיה לך בושות לדראון עולם. יגידו אלכסנדר מוקדון נוצח על ידי נשים. הסכים. אמר להם תביאו לפני לחם. אני רוצה לאכול. הביאו לפניו כיכר לחם מזהב ושולחן מזהב. תמה וכי כך נהגו כאן? פה אוכלים לחם מזהב על שולחן זהב? ענו לו הנשים: אם לחם רגיל חפצת מה היה חסר לחם בארצך שהיטלטלת מעבר להרי חושך כדי לאכול לחם? בשביל זה באת? באת לכבוש, לקחת כסף, לקחת זהב לא? כשיצא משם על שער המחוז: אני אלכסנדר מוקדון שוטה הייתי עד שהגעתי לעיר הנשים ופקחו את עיניי. הוא לפחות השוטה שהודה שהוא שוטה. עכשיו תגידו לי על מה הוא היה שוטה? במה הוא היה שוטה? הרי כבר זקני הנגב שהוא האמין שהם חכמים ושאל את כל השאלות, אמרו לו אל תלך לשם. והוא לא שמע להם. וניסו להניעו והקשיח את ליבון ואמר להם אני לא שאלתי אתכם אם ללכת. אני החלטתי ללכת, אני רק שואל איך אני אלך. ובסוף מה? הנשים אמרו לו את התשובה שאמרו לו חכמי הנגב לפניי שהלך. זה שוטה! אבו, אבו השוטים. ואם אתה תמה? בוא ותראה מה כתוב בפרשה: "וייקח קורח בן יצהר, בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן". און בן פלת היה גדול וחשוב יותר ממאתיים וחמישים ראשי הסנהדראות שלא נתפרשו בשמותיהם. ואון בן פלת פרסם אותו הכתוב. ואחר-כך לא מוזכר עוד פעם הכלל, בכלל. ואמרו בגמרא בסנהדרין כ"ט ש"אשתו היא הצילתו". והיא שכנע אותו למשוך ידוע מן המחלוקת. שכנע אותו. לא משהו ואהרון שכנעו, לא זקני  ישראל שהיו עם משה. אבל מה שהם לא פעלו, אשתו פעלה עליו. שהכל מן האישה! מה היא אמרה לו? אמרה לו מה אתה מתערב? אם משה מלך אתה עבד ואם קורח יהיה מלך אתה עבד. מה לך להיכנס לך בתוך זה? מה הרווח שלך בתוך זה? אז אם יש כנופיית הפשע והרשע, טוב, הם שוטים, אין מה לעשות, שוטים. אבל אפילו אישה חכמה אחת הם לא התחתנו איתה? שגם היא לא מצילה אותם מהמחלוקת שתעמיד אותם בסופו של דבר בעונש הגהנום? נו, כנראה ששוטה מתחתן עם שוטה.

מכל מקום מי שקשה לו לקום בבוקר, ייתן כוח ביד אשתו שהיא תהיה ממונה להעיר אותו ואם היא תרצה באמת להעיר אותו, הוא יקום.

טוב, עכשיו בואו נרה איך קורח הצליח לפתות  250 ראשי סנהדראות, אנשים הכי גדולים בישראל. מעוד לא הבנתי אומר הרב גלינסקי, מדוע כת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה. כידוע יש ארבע כתות, אינן מקבלות פני שכינה. אדם נפטר בדרך כלל רואה את השכינה, הם לא מקבלים פני שכינה ולא זוכים לחיי העולם הבא. מי זה ארבע כיתות? חשמל. חנפים, שקרים זה שקרנים, ליצנים, מספרי לשון הרע. אלה לא מקבלים. אז ליצנים- שואל הרב גלינסקי למה הם לא מקבלים פני שכינה. הקבלת שכינה זה גן עדן. והרי זה נורא. עבר האדם את  כל הייסורים של העולם, עולה למרום עם שק המצוות והשערים נעולים. למה? הוא נמנע על כת של ליצנים. והוא צמה איזה איסור הוא עבר. מה הוא עבר? קצת התלוצץ מה יש? עוד באותו יום שעלתה לי השאלה שהייתי בבית מרן החזון האיש, מספר הרב גלינסקי. תשמעו דבר שהרבה אנשים לא יודעים. היה זה בעת סערת גזרת גיוס הבנות. שהמדינה החליטה שמגייסים בנות, החזון איש פסק שזה "ייהרג ולא יעבור". זאת אומרת, בחורה יהודיה זה "ייהרג ולא יעבור" להתגייס לצבא. והורה לאחותו.. מי זאת אחותו? אשתו של הסייטפלר זצ"ל, שאם יבואו לגייס את בנותיה, תורה להם למסור את נפשו. מה זה למסור? אפילו עד מיתה. נכנס יהודי נכבד ואמר: ילמדנו רבנו על מה הרעש? פריצות? מראות אסורים? וכי ברחוב מותר ללכת? אומר לו אם אתה עם שבא ישראל לא תהיה חיילת, אז אם זה מטעם של פריצות בצבא, כמו שהבאנו פעם דרשה "צבא הפלה לישראל", כמה הפלות נעשות שמה! אם זה בגלל מראות אסורות, אז מה עם הרחוב? מותר ללכת ברחוב? ככה שואל הלץ. ברוב חולשתו שכב החזון איש ולמד וכשמע את השאלה של הליצן התיישב במיטה ואמר בהתרגשות: אכן הצדק ייתכן. יש בעיה ברחוב, הוא צודק. והלה נדהם. והחזון איש הזכיר גמרא מפורשת בבא בטרא נ"ז: שאם אדם עובר בדרך שיש בה מראות שאינם צנועים ויש לו דרך אחרת לכת בה, אפילו עוצם עיניו, רשע הוא. אם אתה יודע שרחוב מלא פריצות, יש לך דרך אחרת, אבל אתה אומר הדרך האחרת היא ארוכה, אני אלך מפה ואעצום עיניים ובאמת הוא עוצם עיניים- קוראים לו רשע! אבל אומר החזון איש, הרשע הזה יש לו אבל תקנה. יסתובב ויחזור. יש לו אפשרות. זה לא הדרך היחידה, יש לו דרך אחרת. אבל למסור בת למסגרת שאינה יכולה לפרוש ממנה, שאינה יכולה לקום ולעזוב, במצב כזה הדין שלה כשבויה לכל דיניה. והיא תהיה אסורה לכהן. כהן אסור לו להתחתן איתה. אתם יודעים למה? כי דין של שבוייה, שרוב השבויות נאנסות.  אז היום לא לגמרי כולן נאנסות,אבל הטרדות אני לא אשמך את המילה השנייה הנלווה, זה בצבא כידוע על ימין ועל שמאל כמפרסמות. אז היא תהיה אסורה לכהן, הוא אומר החזון איש. ודינה ב"ייהרג ולא יעבור", כי זה אריות. אתם שומעים? ואז הבנתי, אומר אז הרב גלינסקי אומר הבנתי. שהמסילת ישרים כותב: מה זה ליצנות? זה כמו מגן משוח בשמן, אשר ישמיט ויפיל מעליו החיצים ולא יניחם שיגעו לגוף האדם. כך חוסם הלצון מפני התוכחה והתשובה. כי בליצנות אחת ובצחוק קטן, יפיל מעליו ריבוי גדול מהתעוררות וההתפעלות לחשבון נפש ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ, ולא יעשו בו רושם כלל. שכח הלצון הורס כל ענייני המוסר והיראה. יש מגן ושמים עליו שמן, פוגע בו חץ, מחליק ועף. ככה זה הלצון. ככה זה הליצנות. אומרים לך דברי תוכחה, דברים אמיתיים, נוכחים ועם בדיחה אחת, עם לצון אחד אתה מסיט את הכל, כולם מתפקעים מצחוק וירד הכל. ואמרו חכמים שליצנות אחת דוחה אלף תוכחות. מה זה אלף תוכחות? אם יבואו אנשים אחד, אחד. כל אחד יביא איתו תוכחת ניצחת, הוכחה שלא ניתן להפריח אותה, יבוא עוד אחד וייתן עוד הוכחה ועדות אחרת, שונה שלא ניתן להפריך. אלף כאלה. ויבוא ליצן בליצנות אחת יכול להפיל הכל. ואז הבנתי שהלץ שבוי הוא. שבוי בקלות דעתו כמו מכונית שמחליקה על כתם שמן ולא יכולה לעצור. אתם רואים אנשים שמתפרצים בצחוק לפעמים הם מנסים להפסיק לא יכולים, אין מעצור, אין מעצור. כמו מכונית על שמן. אתה עושה ברקס, עוד יותר אתה מסתובב עוד יותר.

עכשיו מי שידע את הסוד הזה טוב. להשתמש בו זה היה קורח. איזה עזות אבל צריך בשביל לחלוק על משה רבנו ועל ה'? כתוב: "אשר הצו את ישראל על משה ועל אהרון בעדת קורח בהצתם על ה'". בעצם מה שהם טוענים על משה ועל אהרון, הם טוענים על ה'. כאילו ה' לא בחר באנשים הנכונים. יש להם טענות על האנשים שבחר ה'. אז קורח ליבו נטה. כמו שלמדנו בדרשה האחרונה. והוא נתקנא בנשיאתו של אליצפן. ו"הקנאה הוציאה את האדם מן העולם".

 מי שיראה את התגובה לדוד בן זימרי, יש תגובה יפהפייה שהוא נותן דרשות לנשים, באיסור תורה. כמו שאומר הרב עובדיה יוסף זצ"ל, והוא מדבר אל נשים באופן קבוע שזה לא הסכים עם הרב עובדיה. ושמה מה הוא אומר, איזה דברים, כמה הוא אדם גדול וחשוב, יותר גדול מהרבה אנשים חשובים מאוד, מאוד, בעם ישראל. איך מעיזים? איך הצליח  לגרור עימו, לסחוף את כולם עד שהקב"ה אומר למשה ולאהרון "הבדלו מתוך העדה הזו ואכלה אותן כרגע". אין להם תקנה אלה. הליצנים אין להם תקנה. זה רק תפער האדמה את פיה וכולם יבלעו עם כל המשפחות וכל הנלווים להם, והילדים והתינוקות והכסף שלהן והכל לפנים. התשובה ניתנה במדרש :"ובמושב ליצנים לא ישב" זה קורח. שהיה מתלוצץ על משה ואהרון, בכח הליצנות. ואז מי שישב במושב הלצים, גם אם לא השתתף בפועל, גם אם לא דיבר גם אם לא צחק וכבר נגרף, כבר נסחף והחליק ואין מעצור. גם הוא נפל בפנים. אז זאת אומרת, ליצנות מושכת.

מה אמר להם משה רבנו? "בוקר ויודה ה' את אשר לו". התכוונן לגחות אותם עד מחר, שמא יחזרו בהם, בלילה אולי יתעשתו ויחזרו בהם.  ומה? הועיל בכך? בתחילה התייצבו קורח, דתן ואבירם עם 250 ראשי סנהדראות, אבל למחרת כבר "ויקהל עליהם קורח את כל העדה" איך עשה זאת. איך הצליח? הרי משה רבנו זה בן-אדם שעשה 10 מכות במצרים, זה מה שקרע את הים, זה מי שהוריד את המן. רואים שה' איתו, מדבר איתו באוהל, שכינה יורדת. מה? יש לך יותר עובדות מזה? איך אתה יכול לחלוק על אדם כזה. איך? ואיך אתה מצליח לגרור את כולם איתך כאילו הוא האויב, הוא האויב של העם. איך אתה יכול לשעות כזה דבר? אז תשמעו איך עושים את זה. הוא עשה את זה בדברי ליצנות. וכך דרשו במדרש תהילים א' בפסוק "ובמושב לצים לא ישב". זה קורח שהיה מתלוצץ על משה ואהרון. מה עשה? כינס את הקהל, ,והקהל עליהם קורח את כל העדה" והתחיל לומר ליצנות. ותשמעו מה הוא מספר: אמר להם אלמנה אחת הייתה בשכונתי ועימה שתי נערות יתומו, היה לה שדה אחת, נו, הן צריכות לאכול. כדי לאכול יש לעמול. רתמה את החמור ואת השור למחרשה. אמר לה משה : לא, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. מסכנה, אין לה! רק חמור ושור. מה עשתה? רתמה את שתי היתומות ליצול וחרשה עם שתי יתומות. נו? כעץ צריכים לזרוע כל מיני מינים שיהיה גיוון. אמר לה משה: לא, לא, שדך לא תזרע כלאיים". את לא יכולה לשים כל מיני יבול, לא. מסכנה! אז מה היא תעשה? זרעה רק חיטה. באה לקמור, אומר לה: הניחי לקט שכחה ופאה, כל מה שנפל מידך ויש לו דין של לקט שני שיעורין, לא להרים. את צריכה להשאיר פאה אחת מן השדה, לא לגעת, שזה יישאר וכל מה שתשכחי את יכולה לקחת. טוב, אספה מסכנה את השאר. באה לעשות גורן, אמר לה: תני תרומה, תרומת מעשר, מעשר ראשון ומעשר שני. הצדיק עליה את הדין ונתנה לו. ראתה שמהשדה  היא לא תתפרנס, מכרה אותה. קנתה שתי כבשות כדי לאכול מהחלב וללבוש מהגיזה, מהצמר. כיון שילדו הכבשות, בא אהרון, אחיו של משה, ואמר לה: תני לי את הבכורות. ככה אמר הקב"ה שהבכורות זה שלי. הצדיקה עלייה את הדין ונתנה לו את הבכורות. הגיע הזמן של הגז, להוריד את הצמר. בא ואמר לה אהרון תני לי ראשית הגז, ככה אמר לי הקב"ה. אמרה אין לי כח לעמוד מול האיש הזה. אני שוחטת אותם ואוכלת! כיון ששחטה, בא אהרון אמר לה: תני לי בקשה אתה הזרוע, הלחיים והקיבה. כי ככה אמר לי הקב"ה. אמרה: למרות ששחטתי אותם לא ניצלתי מידו. אתה יודע מה? שיהיו חרם! אמר לה: יופי, תני לו אותם, כי ככה כתוב כל חרם לכוהנים. לקח לה אותם והניח אותה בוכה ואת שתי בנותיה. נו, תגידו לי זה נאה לעשות לאישה אלמנה, מסכנה ודלה כזו? זה משה רבנו? זה אהרון אחיו? עושקים את כולם. וכך הוא גרר 250 ראשי סנהדראות ואת כל העדה. מה הייתם אתם עונים על סיפור כזה שמספר קורח שהיה פיקח, בעל רוח קודש. הוא היה תלמיד חכם גדול. מה הייתם אומרים על דבר כזה? הייתם יכולים  להמליץ על משה אחרי סיפור כזה? אחרי כל הסיפורים של אילן דייזי אפשר לסנגר? אבל הרב גלינסקי אומר: אם אני הייתי שם הייתי עונה לקורח. מה הייתי אומר לו? אתה מספר שהייתה לך שכנה שגרה בשכנותך והיה לה שדה, נכון? אבל איפה אתה נמצא? במדבר? איפה יש במדבר שדה? ואיפה השכנה הזאת? הרי כתוב על המדבר "לא במקום זרע ותאנה וגפן ורימון". הרי על זה התלוננו בפרשה של דתן ואבירם. ולא נצרך להם כלום, הרי הם אכלו מן. לחם מן השמים. זה 40 שנה ה' אלוקיך עימך, לא חסרת דבר, אז מה אתה מספר על אלמנה מסכנה שאין לה כלום? ומה עם המן? לא חסרת דבר. ומה אתה מדבר שהוא אמר לה לקט ושכחה ופאה ותרומות ומעשרות? הרי כל זה לא נוהג בכלל במדבר, על מה אתה מדבר, י'מחריט! אבל אומר הרב גלינסקי אני יודע שאם הייתי שם לא הייתי אומר דבר. הייתי עומד, שומע בפה פעור ובעיניים נוצצות כי זה הכח של סיפור. שמספרים סיפור וזה סיפור, לא סתם, זה מעביר את השומעים למקום אחר ולזמן אחר וכולם מרגישים את זה ברגש עז. לכן, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר הרי זה משובח.

אבל השאלה היא אחרת. הרי הכל עם ישראל לא היה עשיר כמו קורח. ואמרו בסנהדרין כ"י שנתגלה לו מטמון של פרעה, שליש מהעושר שהיה במצרים שליקט ואסף יוסף הצדיק, מכל העולם, שליש מזה לקח קורח. ונתגלה לו המטמון והיו לו מאות פרדות לבנות לוביות שנשאו את המפתחות של האוצרות. אז אם אתה מרחם על אלמנה, תן לה כמה ג'ובות! ותפתור את כל המצוקות, למה אתה מבזבז את הזמן על סיפור ומוריד דמעות לכולם. בכמה אתה יכול לסתום לה את הבכי, בסיפור לפחות. אבל כך הוא. והקהל של השומעים, כל אחד מהם יצא ממצרים עם 90 חמורים לוביים. טעונים מכספה וזהב של מצרים. אז עד שאתם מצקצקים בלשון על מצוקת האלמנה תערכו מגבית בזק! כל אחד ייתן שקל, מתוך 600,000 היא תהיה עשירה גדולה. אבל אני אגלה לכם סוד. גם לה היה 90 חמורים, גם לה.

אז מה התשובה? מה התשובה? לדעת, להבין ולהזדהות, לרחם, לנוד אפילו להיאנח ולדמוע דבר אחד. אבל לפעול ולעזור ולהושיע זה דבר אחר. כלפי מה הדברים אמורים? כלפינו, אנחנו. כל אחד ואחד מאתנו, אפילו אם הוא לא עשיר כקורח, אבל ודאי שהוא עשיר בכישרונות ובכישורים רוחניים למכביר, בדעה, בבינה, בהשכל, בתפיסה, בזיכרון, בהבנה, בעיון. גם אם אין לך את הכל, אבל יש לך חלק מכל דבר, אנחנו מבינים, אנחנו משיגים, אנחנו יודעים, אנחנו משננים. כמה צריך למוד וחייבים ללמוד והרי "מרבה תורה מרבה חיים". והחיים של בעלי חוכמה ומבקשיה בלי ללמוד, זה כמו מיתה. ועם בארץ על חייו לא חס?אבל מבקש בתפילה ומעתיר "אבינו, אב הרחמן, המרחם, רחם עלינו ותן בליבנו בינה, להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה". מה זה תלמוד תורתך? סדר זרעים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדישים, סדר טהרות. וגם מעשה מרכבה, הוויות אביי ורבא כל זה באהבה. "והאר עיננו בתורת" זה כל אחד מבקש בתפילה בוקר.

נו, אין בעיה? תגיש לאחד הפרדות הלבנות שיש לך ותפרוק מעלייה את המפתחות ותפתח את האוצר ותנצל את הכישרונות. מי אין לו ספרייה בבית? מי שאין לו שיקנה. אחרת מה הוא מדבר? אומר להקב"ה כל בוקר "ותן בלבנו להבין, עוד לפני כ הוא מקדים, אתה יודע, אבינו אב הרחמן, המרחם, רחם עלינו, המצב על הפנים ותן בלבנו בינה, להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד, ללמד , לשמור לעשות ולקיים.. י'מחריט! כל בוקר, המרחם רחם עלינו ותן בליבנו להבין, להשכיל, עוד פעם י'מחריט, עוד פעם. אבל יש לך ספר, למה אתה לא פותח אותו? אתה רוצה לשמור ולקיים ולעשות ובאהבה ואתה לא פותח את הספר לראות מה צריך לעשות? אז איך אתה בא ואומר ומבקש מהקב"ה . כי אנחנו בדיוק כמו קרוח! בדיוק! קל לדבר. קל להביע ביקורת ולבין גם מה צריך לעשות ולחבק ידיים בסוף. אחרי כל מה שאנחנו יודעי, אנחנו מחבקים את הידיים ולא עושים כלום. על זה נאמר "ולא יהיה כקורח ועדתו". אז לא רק בעניין מחלוקת, אלא בעניין שמדברים ומדברים ולא עושים מאומה. מספרים סיפורים, מסכנה אלמנה ושתי אלמנות, אוי מסכנות. ואם זה הסיפור, אז מה הבעיה. תביאו כמה שקלים תפתרו את הבעיה. מה מתבכיינים. אתה אומר לה' דברים, תקיים את מה שאתה... ביקשת? קיבלת? יש לך שכל? אתה לא שוטה? אתה חייב בכל המוות. ואם לא תפתח ספר ולא תלמד, מאיפה יתקיים?

אבל יש אנשים יותר גרוע מקורח. הם לוקחים את התורה ומפרשים אותה לפי האינטרסים שלהם. הם אפיקורסים וקוראים לאחרים אפיקורסים. הם עוקרי תורה, שונאי תורה והם אומרים על אחרים, מקיימי התורה ומזכי הרבים. וציבור של ליצנים, חלקים רבנים מתחבר אליהם וסומך עליהם. לא יואמן כי יסופר. אלה עברו את קורח. אבל ככה זה, זה הכח של הליצנות. ליצנות לא צריך בדיקה, אם זה מחליק, אם זה עבר, זה נתפס. איך אומרים" עלית על השמן, אין עצירה כבר". זהו, מפה זה רק דרדור לתהום. לכן כתוב "מושב לצים לא ישב". לא אמרו עם לצים לא ישב, אלא במושב שישבו בו לצים לא ישב. אשרי האיש. למה? כי פתאום יכול אדם לשבת במושב שישב עליו לץ, ופתאום הוא יתחיל לצחוק לבד . למה אתה צוחק? לא יודע, מאז שהתיישבתי פה אני צוחק. "במושב לצים לא ישב" כי אם יושב במושב שלהם, הוא יהי לץ בדיוק כמוהם. הליצנות משפיעה גם על המושב, גם על המקום וגם על האזור. הפלשתים היו לצים. לכן בסוף הם הביאו את שמשון אחרי 400 שנה, הם הביאו את שמשון שיתלוצץ לפניהם, יעשה להם שמה מלחמות וכו'. עד שהפיל עליהם את העמודים והרג אותם. אבל אברהם אבינו כבר ראה מראש את הליצנות של פלשתים, עליו נאמר "ומושב לצים לא ישב". שלא רצה לשבת אצל הפלשתים, בגלל הליצנות שלהם שהיא עתידה להיות בעוד מאות שנים. זהו " מושב לצים לא ישב".

אז לשמוע לצים, זה עוד יותר גרוע. לכן כתוב: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאת לא עמד ובמושב לצים לא ישב". "אשרי האיש אשר לא הלך"- אם הוא הולך איתם בהתחלה עם הרשעים ובסוף הוא יעמוד עם החטאים ובסוף הוא ישב גם עם הלצים. אז לכן, אשרי האיש אשר לא הלך, מהתחלה.

עכשיו נלמד עוד קטע גמרא, נראה מה קרה בסוף לקורח ועדתו ומה הסוף של כל בעלי המחלוקת והליצנים, מהסוג שדיברנו.

הקטע מבבא בתרא ע"ד, אמר אותו תייאה זה היה נדמה כרועה ערבי. אבל לפי העץ יוסף מבין שזה היה אליהו הנביא, שהוא נראה לרבה בר בר חנה. הוא פגש אותו בדרך ואמר לוף בוא ואני אראה לך את בלועי קורח. אלה שנבלעו באדמה, בוא ואני אראה לך אותם. אומר רבה בר בר חנה שהוא הראה לו שני סדקים בקרקע ועשן עולה מהם. נטל גיזת צמר,שרה אותם במים ונעץ אותם בראש רומח ונחרכה מהחום. קחו צמר גפן, הוא רטוב במים, שימו את זה על עשן שעולה ונשרפה, נחרכה. זאת אומרת, החום הוא חום גדול מאוד. אמר ליף האזן, מה אתה שומע? שמעתי אותם, אומר רבה בר בר חנה, שמעתי אותם אומרים "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים". על מי הוא מדבר? על בלועי קורח. ואמר לי כל 30 יום, מחזיר אותם הגהנום למקום הזה, כי הם מתהפכים פה כבשר בקלחת הרותחת ראיתם פעם איך עושים בצק גדול במאפיות? איך הוא והולך ומסתובב, כל פעם חוזר לאותו מקום. הוא אומר כל 30 יום עושים סיבוב בקלחת הרותחת וחוזרים לאותו מקום. ומה הם אומרים? משה אמת ותורתו אמת והם בדאים, שקרנים!

האשכנזים יש להם שיר: "משה אמת ותורתו אמת, משה אמת ותורתו אמת...איי, איי, אייה " אז עכשיו מה קרה? הם אומרים משה אמת ותורתו אמת ולמה בסוף הם אומרים "איי איי איה"? אתם יודעים למה? מהגחלים! בסוף הם אומרים "איי, איי, איה" מהגחלים! לכן, השיר מסתיים ב-'איי איי איה'.  

אז ובכן, מה עבר מהזמן שקורח נבלע האדמה עם כל אדמתו עד רבה בר בר חנה? עברו 1600 שנה! והם עדיי כבשר בקלחת. ולא רק אלה מאז עברו אלפיים שנה ועדיין הם בקלחת. והאר"י הקדוש אמר שקורח יעלה בסוף לימות משיח, בסוף הוא רק יעלה. עד אז הם צועקים "משה אמת ותורתו אמת והם הבאים". אבל נשאלת השאלה, אומר הרב גלינסקי: מה מועיל להם שהם צועקים כל הזמן "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים"? אם הם סברו שבזה שהם יודו ויצעקו כל הזמן, אז יחלצו אותם מהגהנום, אז ודאי שהם רואים שזה לא עוזר, הם כבר אלפי שנים שם, זה לא עוזר, לא מוציאים אותם. אם נאמר שהם צועקים בגלל שזה כואב, נו... אבל לא ראינו בן-אדם שנמצא אצל רופא שיניים ובשעה שכואב לו אומר 'אוי לי שלא צחצחתי שיניים, אוי לי שלא צחצחתי שיניים'. מקסימום הוא צועק 'אאאא, אאאא', זהו. אבל מישהו  שר? מנגן? אומר? מי אומר? אז למה הם אומרים את זה?

אלא, מצאנו תשובה לכך. בתהילים ד' כתוב: "עוברי בעמק הבכא מעיין ישיתוהו" גהנום קרוי עמק הבכא. מה הפירוש? מעמיקים לרשעים את הגהנום והם בוכים, בוכים ומורידים דמעות כמעיין. "עוברי בעמק הבא מעיין ישיתוהו". אבל יש להבין, גהנום הוא מקום של עונש וייסורים, למה קוראים לו על שם הדמעות והבכי עמק הבכא? תגיד עמק הייסורים, עמק העונש. למה עמק הבכא? אלא חייבים לומר שהצער הוא מכלל העונש ואולי אפילו תוקף העונש. זאת אומרת, שאתה מבין את הסיבה למה אתה נענש זה יותר כואב ומצער מהעונש עצמו. וכך מצינו שאמר הגאון מוילנא: שהצער הגדול ביותר לאדם זה בעת הפטירה. שמראים לו את העונשים של גהנום שמצפים לו ואת התענוגים של גן עדן שהפסיד בעצלותו. זה הצער הכי גדול! תארו להם בן אדם שקנה מפעל הפיס ופתאום הוא נתקע, אין לו כסף באוטובוס להגיע לאן שהוא צריך. ואמר לאחד: 'אתה יודע מה, אין לי כסף, אני מוכר לך את הכרטיס, תן לי רק כסף מזומן שאני אסיע לאוטובוס'. ולמחרת נודע לו שהזה זכה בעשר מיליון. איזה צער יש לו! איזה צער יש לו, על זה שהוא החזיר ביד 10 מיליון ומכר את זה בשביל כרטיס לאוטובוס. זה דבר קטן. אבל שאדם מפסיד גן עדן לנצח בגלל עצלנות שהיה יכול פה להרוויח, לנצל את הזמן. ורואה כמה שעות הלכו לבטלה וכל אחד יכול היה לקנות עידונים של גם עדן שעין לא ראתה. ומחת גודל תשוקתו לזכות, הוא מוכן להיצלות בגהנום לקבל עונש, כדי שיוכל להיכנס לגם עדן בסוף לקבל שכרו. ואין בכח אדם לצייר את גודל שבירת הלב והחרטה ומורט שערות וקורע בשרוט ואומר 'איי, איי, אוי לי שהחלפתי עולם תענוגים נצחיים בעולם חשוך'. והצער הזה, אומר הגאון מוילנא, קשה יותר מכל ייסורי הגהנום עצמו.

הגאון הצדיק רבי אברהם רוז'נסקי זצ"ל, ביאר את הגמרא כך, בבא בטרא ע"ה, על הפסוק: "  וברא ה' על כל מכון הר ציון עשן ונוגה אש להבה, כי על כל כבוד חופה מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקב"ה חופה לפי כבודו. ונשאלת שאלה: עשן בחופה למה? שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים, מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא. אתם שומעים? כל אלה שמתקנאים באלה שמזכים את הרבים, עיניהם יתמלאו עשן. ואש בחופה למה? מלמד שכל אחד ואחד נכווה מחופתו של חברו. אוי לה לאותה בושה, אוי לאותה כלימה. יוצא שגם בגן עדן יש גהנום. מי שקיים כל המצוות ועשה צדקה וחסד, אבל לא תמך בתלמידי חכמים, יצטער שם לבלי די. וזה העשן, אומר הרשב"ם: ומי שלא מיצה יכולותיו, יצטער עד מאוד בראותו לאן חברו הגיע ויכווה מחופתו, מה הוא זכה והוא לא, והצער יהיה עונשו. למעשה אין עונש נורא יותר מהצער האיום על חיים בטעות. כמו שמצינו שנפקחו עיניי יצחק להיווכח שהוא טעה בעשו, הוא התפלא מי בירכתי? ואז הרגיש שגהנום פתוחה מתחתיו. כתוב שהוא "חרד חרדה גדולה עד מאוד". אתם שומעים ממה הוא חרד? מהטעות שהוא עשה בין עשו לבין יעקב. יותר מהחרדה כשהוא עמד להישחט על המזבח. שמה חרדה שלו הייתה פחותה יותר. הוא הלך בהסכמה, בידיעה וברצון. והוא לא פחד מהשחיטה, כמוש הוא פחד מהטעות שהתברר לו. מי איפה הוא?" מי איפה, איפה מלשון אפייה. את מי הולכים לצלות בגהנום על הטעות הזאת שהוא התבלבל בין יעקב לבין עשו. רואים שהצער על טעות הוא יותר גרוע מעקידה.

מצינו שאמר אליהו הנביא: "עזבו בריתך בני ישראל". אמר לו הקב"ה: "חייך.." שבכל מקום שתהיה ברית מילה, אתה נצרך להזדמן שם. והפה שלך שהצהיר שישראל עזבו את הברית, יעיד הפה שלך שישראל שומרים את הברית. ועל מה הוא נענש? שאמר דיל תורה, לשון הרע, על בניו של המקום. הרי שהנוכח בטעותו, זה עונש. כך מצינו שיוסף הצדיק הביא דיבת אחיו לפני אביו ונענש. מה הוא אמר? אמר שהאחים שלו מזלזלים בבני השפחות, בלהה וזלפה, וקוראים להן עבדים. ולכן הוא נמכר לעבד. אמר שהם תולים את עיניים בבנות הארץ. ולכן, הוא הועמד בניסיון של אשת פוטיפר. מידה כנגד מידה.  הוא אמר שהם חשודים על אכילה של אבר מן החי. וראה בשעת מכירתו ששחטו שיער עיזים לטבול כותונתו בדמו. אבל לא אכלו איבד מן החי. ורבי חיים שמולביץ זצ"ל תמה: זה שהוא אמר שקוראים לאחים שלו עבדים והוא נמכר לעבד, זה אני מבין, זה עונש. זה שהוא אמר שהם נותנים עיניהם בבנות הארץ והעמיד אותו בניסיון עם הדובה, אשת פוטיפר, זה עונש. אבל זה שהוא אמר שהם חשודים על אבר מן החי, והוא רק ראה שהוא נוכח שהוא טעה, איפה העונש? מכאן, מוכח שאין עונש כמו שנוכחים בטעות! אז שאדם מתברר לו שהוא טעה כל החיים וחשב שיש לו תירוצים, יש לו הסברים, יש לו מה להגיד... שיתברר לו הטעות, זה העונש הכי גדול! יותר מהייסורים של הגהנום.

המשגיח, מספר הרב גלינסקי, רבי ירוחם ממיר זצ"ל, העיד שהסבא מקלם זצ"ל, היה חולה לב והוא התנזר מכל מותרות. אנחנו שומעים את דבר התוכחה של הסבא מקלם, חושבים היה פה אריה. חולה לב שהתנזר מכל מותרות והפנים שלו תמיד היו חיוורות כמו סיד. וכשהגיע השבת היו הפנים מאירות וזוהרות, סמוקות מאושר ושמחה. כמו מדרש :"ויברך אלוקים את היום השביעי ויקדש אותו". כתוב בבראשית רבה במדרש: "ברכו באור פנים וקידושו באור פנים. אינו דומה אור פנים של אדם כל ימות השבוע, כמו שמאירות פניו ביום שבת". ושבת אחת הבחינו שהוא חיוור כמו ביום חול. וכולם נבהלו. שאלו אותו על כך והוא ענה: בערב שבת באו ובישרוני שפרץ סמולנסקין, יש רחובות כאלה בארץ, כופר ידוע, עורך עיתון השחר שבו הוא שפך בוז ולעז על התורה ודבקיה, בעל המחבר של הספרים 'הטועה בדרכי החיים' ועוד ספר 'קבורת חמור', שהיה מסית ומדיח מין ואפיקורוס- מת! ברוך שפטרנו מעונשו של רודף זה. אז סיפרו לו את זה בערב שבת. וחשבתי: כעת עולה נשמתו למרום ורואה שאכן יש אלוקים במקום הזה ויש דין ויש דיין ומשה אמת ותורתו אמת, וכל ימיו הטיף לשקר ורדף את האמת- טעה והטעה, חטא והחטיא. היש לנו מושג בצער שיש לו? כל השבת לא יכולתי להירגע והוא נהיה חיוור כמו סיד. מהעונש שהוא, ההוא הולך לקבל. וזאת גם התשובה לשאלה שלנו. מה הם צועקים קורח ועדתו? משה אמת ותורתו אמת ואנו בדאים. זה לא חרטה בלבד, זו הודאה בטעות. זה העונש הנורא מהגהנום עצמו, הצער שאין דומה לו של הכרה באמת. אז תאמרו צער זה וברגע הכרה. אבל רבה בר בר חנה שמע אותם אחרי 1500 שנה ויותר!

אז נזכיר את דברי המשנה לסיום: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה : מאין באת ולאן אתה הולך ולפני אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת- מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך- אל מקום רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון- לפני מלך מלכי המלכים, הקב"ה."

תשמעו, אם מדייקים בדברים, לא כתוב, לא מפני עצם הדין וחשבון שאנחנו צריכים להיזהר. 'הסתכל שבשלושה דברים לא תבוא לידי עבירה..' לא בגלל עצם הדין וחשבון, לא מפני המשפט, לא מפני העונש, אלא לפני מי אתה הולך לתת דין וחשבון! אני בראתי אותך, אתה הכחשת את זה, אני פה. מה יש לך להגיד? זה לא אתה עומד לפני איזה שופט או משהו שאתה יכול למרוח אותו, לא, אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים. עכשיו מה תגיד?

וכתב רבנו יונה : משל למלך בשר ודם, אדם נכנס לפניו, ימצאהו מרמה במעשה או משקר בדבריו, הלא יתבייש בושה גדולה" טוב, זה מדובר לא בכלב ים, אלא מדובר באדם. שנכנס לפניו ואם יצא אותו מרמה במעשיו או משקר בדבריו, הלא יתבייש בושה גדולה. אז לפני בשר ואדם הוא מתבייש, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ושמתביישת הנפש, אחרי שהיא נפרדת מהגוף, הבושה היא לאין ארוך גדולה יותר מהבושה בגוף. כי טבע הגוף משכח ומיישן את הבושה. זאת אומרת, בן אדם תפסו אותו בכלכלתו, אז יום ראשון, שבוע ראשון קשה לו לרדת מהבית, הוא פוחד להיפגש עם אנשים, כי כל אחד אומר 'מה אתה? לא הייתי מאמין עלייך, ככה עד כדי כך? בואנה אתה, אני אומר לך...' הוא יתבייש. יש כאלה עברו דירה, יש כאלה עברו מדינה. אבל פה עוד אפשר להסתיר, עוברים את זה. שם, אין איפה להסתיר, אין איפה להסתיר. שמה אתה עומד עם הבושה לעולם ולעולמי עולמים. כמו בשעה שאתה תתייצב לפני הבורא, כך אתה תישאר מבויש לעולמים. לכן אמרו לנו: "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה". וכמו שהם ישאגו בעת הכרה בטעות, ככה הם שואגים לנצח. לכן, הם ממשכים כמו ברגע הראשון: משה אמת ותורתו אמת והם בדאים". הם לא מפסיקים, כי זה נשאר לנצח, ההכרה של הטעות, של השקר, של מה שהם עשו. זה המצב של הבן אדם לנצח. לכן הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. אם אתה רוצה להינצל, תראה מאיפה אתה באת? מטיפה סרוחה! זה השווי שלך. מה אתה שווה? זה שה' ניפח אותך כמו מזרון ים ונהיית עם צורה, יש היום מזרוני ים עם צורות, גם אתה עם צורה. אבל בסוף יוציאו לך את האוויר ואתה תהיה מאכל לרמייה ותולעה. תולעים לא ישאלו אותך, יעלו לך לעיניים ויכנסו לך באף ובאוזניים ויאכלו אותך ויכרסמו וישענו לך על "הנחרה" ויעשו ככה ויספרו עלייך בדיחות ואתה לא יכול לזוז, אתה "מרבוט" בתכריכים. וגם דאגו לקשור אותך שלא תוכל לבעוט, ולעשות איי, אי. יאכלו אותך ככה, אתה מונח כמו שניצל על הצלחת.

אז אם אתה לא  רוצה לעבור את כל זה ושלא יהיה לך חיבוט הקבר, אתה יכול להישאר ישן. כמו רבי אליעזר בן רבי שמעון. 22 שנה אחרי שהוא מת, היה בעליית הגג, כמו ישן. אתה יכול.. לא יגעו בך תולעים, אם חזרת בתשובה אמיתית ולא נשאר באברים שלך שום עבירה, הכל ניקית? לא יגעו בך תולעים. אתה תישאר ככה. עד תחיית המתים. זה אחת מהעונשים, שבע עונשים בקבר, תולעים. אבל לא חייבים לעבור את זה. אם תסתכל בשלושה דברים, מאין באת ולאן אתה הולך ותזכור גם לפני מי אתה עתיד ליתן דין- לפניו. אתה לא תבוא לידי עבירה, אבל אם אתה שוכח מהר- תתכונן.

שואל: ערב טוב כבוד הרב. בהרצאה האחרונה של כבוד הרב ברחובות, ביקשתי ברכה לאשתי שתמצא עבודה במקום ראוי. הרב הוסיף מעצמו שתמצא עבודה במקום ראוי וצנוע. וחמישה חודשים היא חיפשה עבודה, כל פעם נסעה לתל-אביב, ראיונות ואכזבה והכל. שהרב הגיע לרחובות, הוא בירך אותה. ואחרי שבוע היא מצאה ברוך ה'. עכשיו מה שהיה שרואים שזה הכח של הברכה של הרב, זה שהיא באה, היה איתי עוד חמישה אנשים, כולם עם ניסיון והכל והיא לקחה דווקא את אשתי. ודבר שני .. אני קצת מרגש הרב..

הרב: רואים.

שואל: ודבר שני.. שכחתי מה רציתי להגיד.

הרב: דבר שני רצית להגיד. שזה מקום צנוע?

שואל: כן.. הנה הרב יודע.

הרב: לא, הוא אמר לי.

שואל: אז כל פעם היא נסעה לת"א לראיונות, ואיפה היא מצאה עבודה? רחוב מקביל אצל אישה חרדית ברחובות. אז תודה רבה כבוד הרב.

הרב: ברוך תהיה.

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: גם אני מתרגש קצת. יש לי.. אני צריך הכוונה קטנה. קניתי לא מזמן תפילין וגילתי שהם פגומים. בתפילין של הראש, כאילו הם פתוחים כאלה בצד. וזה שקניתי ממנו זה סופר סתם שאנחנו גם נהיינו חברים במהלך הזמן וכמו שהבנתי מהרב, עם כל הבעיה של הכשרויות. והוא אוכל מה שהוא אוכל. אני הפסקתי לאכול בשר ועוף כבר כמעט שנה.

הרב: והוא כתב את התפילין

שואל: לא הוא כתב את התפילין, אבל הוא הביא לי אותם וגם שמעתי שאתה אמרת באחד השיעורים, אם קניתי את התפילין לפני ששמעתי את מה שאמרת זה בגדר כשר כאילו.

הרב: לא אמרתי ככה.

שואל: אוקיי, אז טעות שלי.

הרב: אמרתי אם קנו את התפילין לפני שהתחלתי להכריז בשנה וחצי האחרונות לערך על נושא כשרות, אז זה יה בחזקת כשרות. אבל מאחר שזה נודע שזה בעיה חמורה בכל השחיטות וכו'. מאותו הזמן, מי שאוכל נבילות וטרפות, הוא ממילא פסול לכתוב תפילין ומזוזות וספרי תורה.

שואל: הבנתי. אז קודם כל לפי מה שאת ה אומר התפילין פסולים.

הרב: לא. אם זה נכתב לפני.

שואל: אני לא יודע בדיוק מתי זה נכתב.

הרב: אז צריך לברר. דבר שני, צריך גם לבדוק מי הסופר שכתב. לא רק לקנות. לקנות זה לא חוכמה. צריך לדעת מי הסופר שכתב. אם הסופר לא יירא דמים, אז זה גם כן בעיה, בלי אכילה. צריך לשעת שהסופר ירא דמים. לצערנו הרב, יש כאלה שכותבים תפילין ומזוזות בקלות ראש. יש כאלה שהם לא ראויים לכתבו בכלל. יש כאלה שזה נשים כתובות. יש כאלה שזה ערבים כותבים ויש היום גם מכונות שכותבות. בדיוק רב. יש ספרי תורה. הסינים עשו מכונה שכותבת ספר תורה מהתחלה עד הסוף. רואים את זה בגוגל, את היכול לראות. יש היום הכל. אז לכן, אם לא מכירים את הסופר עצמו שהוא ירא שמים ומומחה ובקיא בהלכות, אז זה בעיה, זה ספק. עכשיו דבר נוסף, אין פה על מי להטיל את החזקה. כאילו, אתה לא מכיר את הבן אדם אז אין פה חזקה, חזקה של כשרות. צריך להכיר את הבן אדם. ככה כתוב בהלכה שצריך לבחור אדם מומחה וירא שמים. אם אתה קונה מחנות, זה בעיה. בחנות יש כל מיני סופרים שכותבים. יש זולים, יש יקרים וזהו. וזה לא בגלל היראת שמים. אף אחד לא משלם... ויגידו לך זה סופר יותר ירא שמים, תשלם יותר. לא, זה לא ניתן לבדיקה כאילו. אומרים לך זה הכתב שלו יותר מהודר, זה פחות מהודר. יכול להיות אחד שהוא לא ירא שמים כותב יותר מהודר ממישהו שהוא ירא שמים.

שואל: אז בעקרון, מה שאני באתי לשאול זה... אני לא יכול...

הרב: לוודא מהיכן, מי הכותב. א. ב-אם הכל עבר בסדר, לתקן את הראוי לתקן. ג- ואם לא, צריך לחפש סופר ירא שמים ושיש לו..

שואל: את יכול לעזור לי עם זה?

הרב: אני מכיר אחד כזה. אני אגיד לך אחר-כך. הוא אוכל רק מה שצריך והוא כותב ביראת שמים. אני עשיתי אצלו ספרי תורה.

שואל: אני אשמח מאוד. עכשיו, יש לי גם אם אפשר, שאלה או שניים.

הרב: כן

שואל: הבנתי שאני ממש חדש , לא מזמן התחלתי להתחזק...

הרב: ברוך ה'.

שואל: בזכותך.

הרב: בזכותי? חשבתי שיש כאלה מתחזקים בזכות אילן.

שואל: הבנתי ששלושה סוגי אנשים, התורה לא... כאילו הם לא מחויבים במצוות. שזה קטן...

הרב: שוטה חירש וקטן.

שואל: קטן זה מובן ושוטה גם מובן. חירש מה ההיגיון בזה?

הרב: חירש זה , חירש אילם. שהוא נולד ככה. אז הקליטה שלו שואפת לאפס. אומנם היום, יש כבר אפשרויות חדשות של כתב ברייל וכו'. אז זה כבר דין חדש שצריכים לבדוק אותו להלכה ולדין וכו'. אבל מי שנולד ככה וגדל ככה, בלי לדבר בלי לשמוע , אז הוא נידון כמו שוטה בדיוק.

שואל: שאלה אחרונה, אם אפשר.. עתיד לבוא, מה שאני יודע כרגע, זה שיש את העולם הזה ואת העולם האמת כביכול. ושתהיה תחיית המתים, אז הנשמות מתחברות לגוף. אז קודם כל, לאיזה מין כל הגופים, כי כל נשמה עברה כמה גלגולים. ושתיים, זאת אומרת שעולם האמת, הוא כביכול לא נצחי, גן עדו הוא לא נצחי, כי הנשמות יורדות משם באיזה שהוא שלב לעולם הבא, או שאני לא מבין לא נכון.

הרב: אתה מבין לא מדויק. בתחיית המתים אדן יקום בעיקר הגוף שנעשה בו התיקון. והגופים האחרים יתבטלו וגן עדן יישאר. מי שלא יקום בתחיית המתים, יישאר בגן עדן. דוגמה: עם הארץ שלא למד תורה ולא השיא את ביתו לתלמיד חכם, ולא עשה פרקמטיא לתלמיד חכם, ולא נתן מממונו לתלמידי חכמים, אבל הוא היה בסדר, שמר תורה ומצוות. אבל אל היה לו לימוד תורה. אין לו טל שיחיה אותו בתחיית המתים. אז איפה הוא יישאר? בגן עדן. אבל הוא לא יקום בתחיית המתים.

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: לפני איזה חודש וחצי בערך, הייתי אצל הרב בבני ברק. מאז שהגעתי לרב ועשיתי שמה שבת, הנדמה מאוד קשורה לרב.

הרב: תהיה בריא.

שואל: יש לי משיכה אני לא יודע למה. היום היה לי איזה שיחה. גיסתי התקשר אליי ואמרה לי יש לי איזה חברה שעשר שנים, לא יכולה להביא ילדים, לא יודעת מה לעשות. אז היא שואלת אותי האם ניתן לעשות כאילו כל מי שחובש כיפה ויש לו זקן ניתן לשאול שאלות וייתן תשובה, ככה היא חושבת... אז היא שואלת אותי שאלה האם מותר לה לחזור לשם המשפחה של ההורים שלה,בשביל שאולי היא תתפקד. כי היא שאלה איזה רב מסוים והרב אמר לה, לפי השמות שלה ושל בעלה, לא יכולים להביא ילדים לעולם. אין להם פרי בעצם. ככה הוא העמיד אותה בסימן שאלה.

הרב: אם זה הבעיה, אז החכם הזה היה צריך להגיד לכולם איזה שמות נכנסים להריון וכולם היו  מחליפים, כל העקרים והעקרות.

שואל: אז זה בדיוק  מה שאני אמרתי לה, לא יכול להיות מצב כזה או שמה הרב מבין או לא מבין, אני לא יודע. אז בקיצור, אני המלצתי לה כבוד הרב ש...

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

שואל: אני לא יודע. גיסתי התקשר אליי...

הרב: אז שתצלצל למשרד שופר...

שואל: שנייה רגע. היא התקשרה. אני היום לא ידעתי על ההרצאה. היא התקשרה ואמרה לה שהיא רוצה .. ביקשתי ממנה שתבוא לפה, להרצאה. היא כבר ביררה, אני על ההרצאה הזו אני כבר לא ידעתי. אז אם את יכולה לבוא, תבואי. אמרה לי שהיא לא יכולה לבוא. שאלתי אותה אם תוכל לדבר עם הרב אולי בשידור ישיר...

הרב: לא, לא. שתצלצל למשרד, בעזרת ה' יתברך..

שואל: היא צלצלה..ולא .הרב..

הרב: היא לא צריכה לדבר איתי,  היא צריכה להגיד מה היא רוצה ואני נותן את התשובה מה לעשות.

שואל: אוקיי, בסדר

הרב: אבל לא היה  בוער לה עד היום, אז לא יבער לה עד מחר.

שואל: אוקיי, תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.

שואלת: כבוד הרב. לפני החתונה בעלי הבטיח לי שהוא ישים טלית קטן וכיפה ושב פעם בשבוע. וזהו. עד עכשיו לא הולך שום דבר.

הרב: מה פירוש? הוא לא שם כיפה ולא טלית קטן.

שואלת: סתם, הבטיח ועד עכשיו זה חצי קלאצ'.

הרב: לא הבנתי. והוא נמצא פה?

שואלת: כן.

הרב:איפה הוא?

שואלת: וזה לא יפה, כי אני רוצה לשמור איתו על שלום בית ואני לא רוצה לריב.

הרב: מה יש לריב? אני אתן לו פשוט, אולי הוא לא היה לו הזדמנות לקנות.

שואלת: בינתיים זה מונח בארון.

הרב: תסתכלי עליו, איפה הוא נמצא אם הוא מסכים וכו'...

שואלת: נראה לי שכן..

הרב: טלית וכיפה ונגמור את העניין שיהיה..

שואלת: אבל גם שיעור...

הרב: יאללה בוא... זאת אישה חכמה! שבעלה יקיים דברו ויזכה למצוות.

תגיד לי משהו, יש משהו שהיא הבטיחה ולא קיימה? היא בדר? אם היא בסדר אז שניכם בסדר...

הרב: שאלה למארגן הערב, בכבוד.

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום וברכה, אלעד ג'מיל

שואל:אין לי שאלה. אני רוצה להודות לך שהגעת לעיר נס-ציונה. שנתיים לא היית פה. פעם שעברה 4 שנים לא היית. לאט ,לאט נביא אותך כל חצי שנה.

הרב: אבל לא למקום כזה קטן שאנשים עומדים צפוף ככה.

שואל: בסדר, ניסו להפריע, דגדגו אותנו קצת וזה התשובה לכל אלה שניסו כבוד הרב.

הרב: ברוך ה' , ברוך ה'.

שואל: ופעם הבאה נביא אותך  למקום יותר גדול. תדע שאנחנו אוהבים אותך, שומעים אותך בוקר, צהריים וערב. ואתה מורנו ורבנו ולאורך נלך, כמו שאומרים. רק דבר קטן אני רוצה שתגיד לציבור. יש כמה חברה שתלשו מודעות ואמרו לא להגיע. חבל בשבילם, בשבילך העולם הא, דיברנו על הקורח ועדתו. מה הדין של אלה שמונעים תורה מרבים או תולשים אפילו מודעה קטנה. זהו, כבוד הרב. אחרי זה אני רוצה כמה ברכות.

הרב:דבר פשוט: אין להם חלק לעולם הבא. עוכרי תורה , אפיקורסים, מסכנים.

שואל: אני רוצה ברכה לאשתי, זה שיעור גם לעילוי נשמת חמתי.

הרב: מה לא אמרתי את כל זה בהתחלה?

שואל: ברכה לאשתי אני רוצה.

הרב: מה השם.

שואל: רות בת גמילה

הרב: רות בת גמילה...

שואל: יפית בת גמילה!

הרב: סליחה! יפית בת גמילה

שואל: סליחה! יפית בת רות, סליחה...

הרב: סליחה גם. יפית בת רות ה' יזכה אותה לבריאות, הצלחה, נחת מכל הילדים ומהבעל.

שואל: ואת אימא שלי שהיא עכשיו בבית, כי הילדים שלי אצלה.

הרב: שמה?

שואל: שושנה בת קרלה.

הרב: שושנה בת קרלה תזכה לכל מיני דמיטב, אריכות ימים ונחת מכל יוצאי חלציה.

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום וערב טוב.

שואל: אין לי שאלה. רציתי להגיד לך תודה באופן אישי. לפני כשלושה חודשים, נתקענו ... לא שלושה חודשים סליחה, שלושה שבועות. מחילה אני מתרגש כפול מכולם פה. לפני שלושה שבועות, נתקענו בלי אוכל ודיברתי עם שלמה מהקהילה ברחובות אם הוא יוכל לעזור. לי וממש אחרי כמה ימים, התקשר אליי אסף, הוא אמר לי תשמע יש לי חבילה בשבילך ותבוא תיקח. בשבת האחרונה הגעתי  לקהילה והתיישבתי ליד אסף ושאלתי אותו מאיפה זה? אז הוא אמר זה בני ברק, מהרב. באמת הרב, אני מודה לך מאוד. עשית לו באותו זמן שבת, חבל על הזמן!

הרב: תהיה בריא. תגיד לי, מאז הכל בסדר או שצריך עוד?

שואל: משתדלים לשרוד הרב.

הרב: טוב, הבנתי. בעזר ה'.

שואל: רציתי גם מהרב שיברך את אשתי שבעזרת ה' תשים כיסוי ראש.

הרב: היא פה?

שואל: לא..

הרב: אז הנה אני נותן לה.. מה השם שלה?

שואל: ניסן בת רונית עליזה.

הרב: ניסן בת רונית עליזה, ה' יזכה אותה ללך בצניעות ובכיסוי ראש.

שואל: וברכה לאבא שלי שבעזרת ה' גם יחזור בתשובה.

הרב: שמו?

שואל: פרץ בן יחיה.

הרב: פרץ בן יחיה, ה' יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה.

שואל: עוד כמה... יש לי עוד שתי דברים הרב.

הרב: בבקשה

שואל: גם לרפואת חמי אבנר בן זהבה.

הרב: אבנר בן זהבה רפואה שלמה!

שואל: כמו שאתה רואה אני בקושי רואה...

הרב: מתי זה התחיל?

שואל: זה ב-30.9 קרתה לי תאונת עבודה ונכנס לי חומר לתוך העיניים , חומר כימי.

הרב: ומה אומרים הרופאים?

שואל: יש לי את כל האבחונים ,שהכל כתוצאת תאונת העבודה...

הרב: אבל מה הם אומרים, זה יכול להירפא?

שואל: לא אומרים, כל רופא שאני בא אליו, בורח מזה. וגם בגלל זה יש לי בעיות עם ביטוח לאומי, כי לא רוצים להכיר. אני תלוי באוויר, והגעתי למצב ש...

הרב: מה עדיף לך ביטוח לאומי או שתרפא?

שואל: ודאי שאני אתרפא.

הרב: מה שמך?

שואל: אברהם עידן בן נורית לאה.

הרב: ה' יזכה אותך לראות בעינייך, למרות שלאה עיניה היו רכות, עינייך יהיה בהירות! תהיה בריא.

איתי וגיא בן גלית, אמיר לאה בת רחלי, ורחלי בת שושנה – כל טוב בריאות והצלחה.

שואל: ערב טוב לכבוד הרב. ה' יברך את הרב בריאות אתנה ואריכות ימים אמן..

הרב: אמן!

שואל: רציתי להגיד לרב שאנחנו מאוד אוהבים את הרב ויש לי אחות שהיא ממש חסידה של הרב. היא ובעלה ברוך ה'. לפני שלושה ימים היא סיימה תענית של 40 יום וביקשה ממני... עכשיו דיברתי איתה בשיחת טלפון באנגליה, היא ביקשה אם הרב יכול לברך אותה לזרע של קיימא.

הרב: מה השם?

שואל: ג'קלין עדן בת אסתר.

הרב: ג'קלין עדן בת אסתר ה' יזכה אותה בעזרת ה' לפרי בטן מהרה. 

מישהו פה מנס ציונה מכיר את אילן דייזי? שמעתם  אחד כזה? אילן קייזי מכיר אותו?  עכשיו עצרו אותו בתחנה והוא הכה אחרי מילים זה מגיע למעשים, הוא הכה מישהו בפרצופו. יש אולי סרטון.. אפשר לראות...

שואל: ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב.

שואל: לפני בערך אולי שנה וחצי אולי פחות או יותר. הייתי אצל הרב בהרצאה בירושלים. ואמרתי לו שאני מתחזק, נכנסתי לישיבה והכל. ביקשתי ממנו אז שיברך את חברה שלי שתכנס למדרש והכל. היא נכנסה למדרשה למשהו שלא האמנתי בחיים, בחיים לא האמנתי שהיא תכנס למדרשה. נכנסה למדרשה ואחרי שנה התחתנו.

הרב: ברוך ה'.

שואל: החינה הייתה פה... ואני רוצה שתתן לה ברכה, אבל ברכה משהו ...

הרב: חנג'ורי, חנג'ורי!

שואל: תן לה משהו שיכלול את הכל.

הרב: אוקיי. מה השם?

שואל: קארין בת אילנה.

הרב: קארין בת אילנה, ה' יברך אותה בכל מכל כל.

שואל: אמן! מה איתי?

הרב: אמרת שהיא

שואל: רגע עכשיו אני..

הרב: שהיא תבקש בשבילך.

שואל: ישראל בן שלמה.

הרב: ישראל בן שלמה, ה' יזכה אותך איתה ביחד.

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: וברכה.

שואל: קודם כל, אני אחזק את דבריו של אלעד שאנחנו אוהבים את הרב, אנחנו נביא אותו בתדירות יותר גבוהה. התשובה לכל מי שניסה להפריע לנו בשבועיים האלה, היא פה- אולם מפוצץ עד אפס מקום. פעם הבאה 200, 300 יותר. רציתי במעמד הזה ברכה מהרב לבן זכר.

הרב: שמך ושם האימא?

שואל: אלירז בן מזל.

הרב: אלירז בן מזל, תזכו אתה ואשתך ששמה?

שואל: דניאלה בת אביבה.

הרב: דניאלה בת אביבה, לזרע חי וקיים מהרה.

  תבדוק אצל הרב קנייבסקי אם אפשר להשאיר את השם הזה דניאלה.

רפואה שלמה ליוסף בן שלום!

שואל: שלום כבוד הרב

הרב: שלום.

שואל: אני האבא של אשר אלפסי בנימין.

הרב: כן, ברוך תהיה.

שואל: אנחנו אוהבים אותך. אנחנו רק שומעים את השיעורים וזה..עברתי פסח משה והגעתי לשמה הוא אמר לי אבא אתה יודע שאנחנו לא אוכלים בשר, לא עוף, לא שום דבר.. אמרתי לו מה דאת האוכל אני אוכל. משמה ברוך ה', 40 יום ישבנו שמה וחזרנו לאר, אנחנו קיבלנו את ההזמנה לקחת עופות שלקהילות פז וברוך ה' הכל בסדר. אני רוצה שתברך אותו שיחזור לארץ.

הרב: בשמחה. מה השם?

שואל: אשר בן אליס.

הרב: אשר בן אליס אשתו והילדים יזכו לשוב לארץ ישראל מהרה, בבריאות שלמה ואיתנה ובקלות.

שואל: וברכה לבן הגדול שה' ייתן לו בת זוגתו..

הרב: הוא פה?

שואל: כן.. מרדכי.

הרב: יש לך ציצית מרדכי?

שואל: לא.

הרב: אז עכשיו אתה שם ובעזרת ה' תבוא כלה עם שמלה לבנה.

שואל: תודה רבה כבוד הרב.

הרב: מה השם רק תגיד לי?

שואל: מרדכי בן אליס.

הרב: מרדכי בן אליס, ה' יזכה אותך לזיווג מהרה השנה!

תברך שהחיינו....