נס ציונה - אמונת חכמים

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

הערב יהיה ל: זיווג מהרה ל; רחל בת חוה, שתתחתן עוד השנה עם תלמיד חכם, מתמיד, דבוק בבוראו ותזכה לס"ד בכל. 

הערב גם לע"נ; עובדיה בן סםלם, נורית מזל בת צאלח ומרים, זייתא בת מהלה, קידנו ברק בן זייתא, תגלה בן מוצִ'י וכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהם קדיש ולע"נ הורי מנוחתם עדן, אמן!

 

היום אנחנו נלמד 'אמונת חכמים' 

- חשוב מאוד! מי שיש לו אמונת חכמים והוא דבוק בחכמי אמת - אשריו ואשרי חלקו!!

בפרשת 'שופטים' יש ציווי: לשמוע דברי חכמים ולסור למשמעתם ולא לסטות מדבריהם כחוט השערה. 

וכך נאמר בכתוב: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא). 

חכמי התורה שבכל דור ודור יורדים לסוף דעתה של תורה וממשיכים את האור המופלַא הטמון בדבריה והם היחידים מוסמכים לקבוע את פרשנות התורה ולהורות לנו את הדרך נלך בה. 

בספר החינוך (מצווה תצו') מבאר שמה את המצווה: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר" והוא אומר ש: 'מכיוון שדעות בני אדם דעותיהם חלוקות זו מזו, כידוע: 'כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות' הרי שאילו היתה ההכרעה מסורה לכל אדם ולא היתה מסורה לחכמים שבכל דור ודור - לא היה קיום לתורה!'. 

כי כל אחד היה אומר: 'אני מבין ככה ואני מבין ככה...' ועושה מה שהוא רוצה.

אז הוא אומר ככה: 'לפי שדעות בני אדם חלוקים זה מזה, לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים ויַדע אדון הכל ברוך הוא: שאילו תהיה כוונת כתובֵי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש כפי שִׂכלו – יפרֵש כל אחד דברי תורה כפי סברתו ויַרבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות ותֵעשה התורה ככמה תורות!

'על כן א-לקינו שהוא אדון כל החכמות השלים את תורתנו תורה אמת, עם המצווה הזאת: 'שלא לסור מדבריהם!' וציוונו: להתנהג בה לפי הפרוש האמיתי המקובל לחכמינו הקדמונים ע"ה ובכל דור ודור גם כן שנשמע לחכמים הנמצאים שקיבלו דבריהם ושתו מַים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מיליהן ופליאות דעותיהן ועם ההסכמה הזאת - לכוון אל דרך האמת בידיעת התורה, זולת זה' - אם לא נעשה כך – 'נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו ולא נצלח לכל!'. 

ועוד הוא כתב: 'על דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצווה אמרו בספרי: 'לֹא תָסוּר ממנו יָמִין וּשְׂמֹאל' – 'אפילו אם יגידו לך על יָמִין: 'שהוא שמאל!' ועל שמאל: - 'שהוא יָמִין!' - לֹא תָסוּר ממצוותם'. 

הרב שליט"א מדגים לאחד מהקהל: איפה יָמִין שלך?

(היהודי מראה)

והרב מגיב בשלילה: 'זה שמאל!'... 

'אפילו אומרים לך על יָמִין' שכל אחד יודע איפה הימין 'יאמרו לך: 'זה שמאל!' - אתה צריך לקבל.

מה זה אומר? למה שהם יגידו על יָמִין: 'שזה שמאל'? מה, דוקא? למה הם יגידו כזה דבר? 

תשמעו מה הוא אומר; 

אומר: 'לֹא תָסוּר ממצוותם - אפילו יהיו טועים!' אין טעות יותר ברורה מימִין להגיד עליו שהוא שמאל, טעות גמורה! זה ברור שזה טעות. 'אפילו יהיו הם טועים על דבר אחד מן הדברים - אין ראוי לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם!' 

למה? – 'טוב לסבול טעות אחד (1) ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטובה תמיד! ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת! ויהיה חילוק לב העם ויהיה הפסד האומה לגמרי! ומפני הענינים האלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל ונצטוו גם כן: שיהיו לעולם הכת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובים!'. זאת אומרת הולכים אחרי רוב. 

היה 'סנהדרין' שבעים ואחד (71), אם היו שלושים וחמישה (35) גדולי תורה שהיה כל אחד (1) מהסנהדרין ידע שבעים (70) לשון, חכמים אדירים! אם שלושים וחמישה אמרו ושלושים ושישה (36) אמרו הפוך - שומעים לרוב! 

אַיי! זה כמעט שקול? - כך הקב"ה קבע: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" (שמות כג, ב) מסר את התורה בידם של החכמים, הדברים הברורים ברורים אין מחלוקת. דברים שצריכים להכריע והם לא ברורים וצריך להכריע ע"פ סברא, או ע"פ ראיות כאלה ואחרות, או ללמוד את זה מ: 'שלוש עשרה (13) מידות' אז היו יושבים 'סנהדרין גדולה' - וקובעים והולכים אחרי הרוב.

אף אחד מהחכמים לא יגיד על ימין שהיא שמאל, כל ילד קטן יודע מה זה ימין מה זה שמאל, אבל עד כדי כך אומרת התורה: שאפילו אם הטעות שהם יגידו תהיה ברורה!! וזה נדיר יהיה פעם אחת (1)! עדיף לנו לסבול טעות פעם אחת, מאשר ח"ו כל אחד יגיד: 'אם ככה - אז אני גם כן חכם! ואני לא צריך רב ואני יקבע לעצמי והכל בסדר ואני אקרא את הכתובים ואני יבין מה שאני יבין...' 

- זה התורה מזהירה!

ויש לנו מעשה מפורש! 

בגמרא (בבא מציעא נט'): מחלוקת רבי אליעזר וחכמים בתנורו של עכנאי, זה תנור של חוליות והם נחלקו: האם זה טהור או לא?... רבי אליעזר עמד יחיד נגד כל החכמים וניסה להשיב להם ולהוכיח להם בראיות כאלה ואחרות, בסברות והכל - לא קיבלו ממנו. השיב להם כל תשובות שבעולם ולא קיבלו ממנו. 

אמר להם: 'אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח'. הוא ראה שהוא לא יכול לשכנע אותם בשֶׂכל התחיל לעשות להם אותות ומופתים. 

אמר להם: 'החרוב יוכיח', 

החרוב שהיה ליד בית המדרש נעקר ממקומו לעיני כולם - ועף מאה (100) אמה ונתקע שמה. 

אמר להם: 'הנה! אתם רואים? אם כדברַי - החרוב יוכיח אם אני צודק - הוא יעקר'. נעקר! 

אמרו לו: 'אין מביאים ראיה מן החרוב'.

אמר להם: 'אם הלכה כמותי - אמת המים תוכיח' יש אמת מים ויורד המים למטה כדרך הטבע נכון? 'מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך'. 

הוא אומר להם: 'אמת המים תוכיח'. מה קרה? התחילו המים לחזור אחרה רברס, נגד הטבע!

אמרו לו: 'אין מביאים ראיה מאמת המים'. 

אמר להם: 'אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו' הקירות נטו ליפול! ארבע (4) קירות נוטים ליפול, בסוף; הם לא נפלו לגמרי - בגלל שהיה שמה גם רבי יהושע, אז משום כבודו לא נפלו רק היטו. 

מה אמרו לו? – 'אין מביאים ראיה מכותלי בית המדרש'. 

חזר ואמר: 'אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו'. 

יצאה בת קול ואמרה: 'מה לכם אצל רבי אליעזר? שהלכה כמותו בכל מקום!' - לא רק במקרה הזה הוא צודק... בכל מקום הוא צודק! 'שהלכה כמותו בכל מקום' לא רק פה גם בשמים. 

יש לכם ראיה מופת יותר?! בשמים מתערבים! יוצאת בת קול כולם שומעים: 'שהלכה כמותו!' אז מה הם צריכים לעשות? לקבל!

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: '"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא!" (דברים ל, יב) התורה כבר ירדה לארץ היא "לֹא בַשָּׁמַיִם" בשמים יכול להיות שאתה צודק, אבל פה בארץ, לא הלכה בשמים. 

מה זה "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא!"? 

'אמר רבי ירמיה: 'כבר נִתנה תורה בהר סיני ולא משגיחים בבת קול כיוון שכתוב בתורה: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת". 

האמת אצל רבי אליעזר 'חכמים לא ירדו לסוף דעתו' הוא הביא מופתים! איפה כתוב בתורה שע"פ מופתים מכריעים דין?! 

אמרו לו: 'אין הלכה כמו חרוב כמו אמת המים כמו כותלי בית המדרש, מה אתה מביא ראיות ומופתים? כתוב בתורה: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" מי הרוב? אנחנו!' 

אפילו שהוא צודק - הם לא עושים דוקא, הם באמת לא ירדו לסוף דעתו. כל הראיות שהוא הביא שמעו ולא קיבלו! 

טוב, נגמר הדיון.

מצא רבי נתן את אליהו הנביא זכור לטוב, אמר לו: 'מה עשה קוב"ה באותה שעה שהיה מחלוקת בבית המדרש? מה עשה?' 

אמר לו: 'היה הקב"ה שׂוחק ואומר: 'נְצָחוּנִי בָּנַי נְצָחוּנִי בָּנַי!' 

מה פרוש? 

האמת אצל רבי אליעזר, אבל הבנים שלי נצחו אותי! למה נצחו אותי? לא יצא הדין ע"פ האמת בסוף, ע"פ האמת האמתית לא יצא בסוף למה? בגלל ש: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" אז הם נצחו, כתוב בתורה! מה אני יכול לעשות? זה מה שכתוב בתורה. 

אתם שומעים דבר כזה?... 

מצד אחד (1) רואים: שמסכימים מן השמים עם רבי אליעזר, מצד שני (2) רואים: שהקב"ה נהנה מהניצחון של חכמים, על סברת הבית דין של מעלה, כי בית דין של מעלה הכריעו: 'שהוא צודק!' משום שהקב"ה נתן את ההכרעה בידי החכמים, הכל מסור בידם לטמא או לטהר ורצונו של המקום שהחכמים יפסקו לפי דעתם ולא לפי מה שפוסקים בבית דין של מעלה. הפוך! מה שפוסקים פה למטה - מקבלים למעלה. 

אתם שומעים איזה כח יש לחכמי התורה...!

ה' אומר: האמת פה למעלה בשמים, אני יודע את האמת, האמת! כן, אבל הוא נתן את השליטה ביד החכמים להכריע ע"פ האמת. 

- כמובן, מדובר בחכמים אמתיים שמבקשים את האמת.

גם רבי מאיר, לא נפסקו הלכות כמותו בהרבה מקומות, למה? גם כן: 'לא ירדו החכמים לסוף דעתו' הוא היה כל כך עמקן! כל כך גדול, לא ירדו לסוף דעתו. אז לא נפסקה הלכה כמותו, למה? כי הולכים אחרי רוב, ככה ה' החליט, ככה הוא רוצה. 

וככה פוסק בעל החינוך: 'שאפילו אם תהיה טעות אחת - כדאי לנו לשמוע לחכמים גם בטעות! ולא נֵאבֵּד את כל התורה כולה!! וכל אחד יעשה דין לעצמו!' זה נדיר שיקרה כזה דבר, נדיר. 

יחזקאל הנביא אומר: "וְאַתָּה בֶן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם מִמֶּנִּי" (יחזקאל לג, ז). 

המלבי"ם מפרש: 'הנביא החכם, נמשל לצופה שעומד בראש המגדל וצופה ונושא עיניו לכל עבר והוא מבחין: מתי האויב מתקרב לעיר. הוא מתריע ומעורר את אנשי העיר: 'להתכונן!' 

'באותה מידה' - מבאר המלבי"ם: 'עומד הצדיק צֹפֶה בין בני העם, הראיַּה הזכה נמשכת למרחוק והוא מסוגל להתריע בפני בני עמו על סכנות רוחניות שאיש מלבדו אינו מבחין בהם!

זאת אומרת יש דין לתלמיד חכם כמו הצופה. 

והנביא נאמר עליו: "וְאַתָּה בֶן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" התפקיד של התלמידי החכמים האמתיים - זה 'לראות את הנולד' ולהזהיר את העם מפני מה שהולך להיות. ואם העם חכם - שומע לחכמים האמתיים שעומדים במבחן של אמת עשרות שנים! ואז לא נכשלים.

הגאון רבי יחזקאל אברהמסקי זצוק"ל הוסיף ביאור נפלא! 

נדמיין; שעומד צופה בראש המגדל ואומר: 'שמתקרבים חיילי האויב!'. 

בני העיר למטה שלא רואים מה שהוא רואה – מתנגדים! ואומרים: 'מה פתאום? לא יכול להיות! זה הכל דברי הבל וכזב!'. 

מה הראיה שלהם? - הם לא מבחינים! הם לא מבחינים בשום חיל: 'מאיפה אתה אומר שיש חיילים מתקרבים?' 

אבל הוא למעלה! הוא רואה למרחוק!! אתם למטה! אתם לא יכולים מה שהוא רואה למרחוק... 

לא, אבל הם אומרים: 'לא!' 

מה היה עם החיסונים? הזהרנו! אמרנו!! הבאנו ראיות!!! 

- 'אַההּ... מה, יהרגו את כולם?! מה, יעשו דווקא?! מה, אתה רוצה להגיד זה קנוניה עולמית?!'

היום יש אחת פרופסורית גליה, דוקטורית, חרטטית לא משנה... 'גליה רהב' קוראים לה, היום היא מודה: 'שהחיסון גורם לדום לב!' היום היא מודה! 

היא עודדה את כולם: 'לקחת חיסון' 

- והיום היא מודה, 

אז עכשיו ברור: שהחיסון הורג אנשים! צעירים והכל, תוך שלוש-שש (3-6) שנים האנשים מתים מהחיסון זהו! 

מה אמרו אנשים? 

- 'הנה! לקחתי שלוש-ארבע (3-4) לא קרה לי כלום!' 

- בטח! חכה עד שיהיה לך קרישים בדם ואז כשיהיה לך 'דום לב' לא יהיה אפשר אפילו להגיד לך: 'הנה! אתה רואה? צדקנו!...' 

כמה אתם שמעתם בסביבתכם שמתו אנשים! כמה 'לידות שקטות' קוראים לזה שעוּבּרים מתים בבטן!! כמה נשים לא יכולות להרות, כמה גברים אִבְּדו את הפוריות, כמה מחלות, יסורים והכל? ביפן, בסין בהודו – בחמישים אחוז (50%) ירדה הילודה בשנה זו! מה זה אומר? איך זה קרה?

 - חיסונים! זה התכנית. 

והם מכינים לכם עכשיו 'נגלה' חדשה אוקטובר-ספטמבר (09-10) תתחיל 'קורונה' חדשה - עם סגרים, מסכות וערים של חמש עשרה (15) דקות, יכלאו אתכם בגטו, יקחו לכם לאט-לאט את הרכוש, לא יהיה מזומנים, הכל יהיה 'בסדר' לפי התכנית 2030 אג'נדה של האו"ם שפרסמנו אותה לפני שלוש (3) שנים! 

אבל מי ששומע – שומע! ומי שלא שומע – 'אוכל' אותה. 

המסילת ישרים אומר: 'שיש גן המבוכה' פעם היו המלכים עושים גן, דונאמים! ושותלים עצים ושיחים ושבילים מלא שבילים מלא-מלא מלא-מלא... ואתה נכנס בצד אחד ואתה וצריך להגיע לאכסדרה שנמצאת באמצע, אבל זה 'גן המבוכה' מה פרוש? אתה נכנס ופתאום אתה נתקע! אין מוצא, חוזר בחזרה מחפש דרך אחרת - מגיע עוד פעם לאין מוצא, יכול לקחת לך ימים, שבועות עד שתמצא – ככה זה, זה מקום ענק! זה משחק של המלכים. 

מה יעשה אדם בשביל להגיע ישר לאכסדרה? - אם יש מישהו שכבר הגיע לשמה

 - ישאל אותו: 'איך עוברים?...' 

הוא כבר עבר את הדרך - הוא יודע... 

אבל אדם טיפש לא שואל. 

רואים אחד מסתובב כל הזמן, עוצרים אותו: 'למה אתה מסתובב?'

- אני מחפש כתובת'

- 'אז תשאל!' 

- 'לא-לא, אני אמצא לבד!' 

טמבלולו...!

- 'יש לך ווייז?' 

- 'כן', 

- 'אז למה אתה לא פותח?' 

אומר: 'לא! אני לבד! אני לבד' 

הוא מוצא לבד. לא צריך לסמוך על אף אחד הוא לבד, הכל לבד, 'שטוח' כזה... אז זאת אומרת בן אדם צריך להיות חכם ולשאול את אלה שכבר הגיעו.

עכשיו צריך להבין ש: 'בכל דור ודור הקב"ה שותל צדיקים; הקב"ה ראה שהצדיקים מועטים - עמד ושתלן בכל דור ודור' אין הרבה צדיקים, מעט! ראה הקב"ה שהם מועטים - עמד ושתלן כמו שתילים, בכל דור ודור. בשביל שלא יהיה דור שלא יהיה בו צדיק אמת: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) מי מחזיק את העולם? - "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם".

ולכן אומר המדרש: 'אל תאמר: 'אילו היה רבי עקיבא קיים - הייתי קורא לפניו, אילו היה רבי זירא ורבי יוחנן קיימים - הייתי שונה לפניהם' 

'אלא, דור שבא בימיך וחכם שבימיך - כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך!' 

זאת אומרת צריך למצוא בכל דור ודור - את החכמים האמיתיים שאפשר ללמוד מהם ולהלך לאורם. 

לא להגיד: 'אין, בדור הזה אין! אם הייתי בדור של רבי עקיבא ואחרים - הייתי נשמע להם ועושה הכל!'... 

הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל שלח אגרת לבן שלו והוא כותב לו ככה: 'בני! כתבת לי שאתה מקורב לרב הגאון רבי נפתלי אמסטרדם ומאוד שמח ליבי מזה! כידוע לך וכבר כתבתי לך מזאת: 'להדבק לאיש צדיק אמיתי! ולעשות הכל על פיו', אך מה שכתבת: 'שאח"כ אתה עושה לפי שכלך' - מזה יש לי עגמת נפש רבה!'. 

וכאן עובר רבי ישראל סלנטר להגדרה מופלאה: מה כוחו של צדיק הדור? 

צריך להבין: ששֶׂכל הצדיק הוא אור גדול המביט אלף (1,000) פרסאות למרחוק! ואור שִׂכלנו מביט רק סביבנו! ודי למבין... 

יכול לומר לאיש הנוסע לביתו: 'לא תִסע בדרך זו, אף כי מתחילה היא דרך טובה וישרה, אבל כאשר תעבור בה עשר (10) פרסאות - יהיה מוכרח לחזור, יהיה שמה מים, עַד כְּדֵי כָּךְ רְאִיַּת צַדִּיק לְמֵרָחוֹק, הוּא 'חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד' 'וּסְתִירַת זְקֵנִים בִּנְיַן!'.

אם זקן אומר לך: 'לסתור דבר, לשבור, לפרק, לא לעשות!' - זה בִּנְיַן!

'בִּנְיַן נְעָרִים – סְתִירָה' (מגילה לא:) - בִּנְיַן, נְעָרִים אומרים: 'מה, צריך לעשות, צריך לפעול! צריך...' - זה סתירה! זה הרס וחורבן!

לעומת זאת מה שלא נראה לך; החכם אומר לך: 'לא!' - הוא רואה למרחוק וזה הבנין. זה נראה לך כאילו אתה מפסיד, כי חשבת שהוא יגיד לך: 'כן', הוא אמר לך: 'לא!' אם תעשה לפי הסברא שלך - יתברר לך: שטעית בסוף.

מי שראה בהרצאה האחרונה בבני ברק ('אם אין אני לי מי לי' בית מדרש 'קהילות פז' 27.08.2023 נקודת זמן: 1:32:00 ואילך https://shofar.tv/lectures/1545 ), היה שמה בחור שבא ואמר: 'הם באו אלי קבוצה ואמרו: 'שצריך להקים מפלגה עם דוקטור (ד"ר אריה) אבני וזה וזה...' 

אמרתי להם: 'חרטא! לא יצא מזה כלום ולא יהיה לו אלפים (2,000) בקושי!'

- 'לא! אתה יודע כמה אנשים בעד ונגד החיסונים וזה... וצריך ובוא ובוא...' 

- אומר: 'טעיתי! צדקת!!'.

אנשים יש להם לפעמים התלהבות יתר, חושבים: 'שהם הולכים להפוך את העולם!' כל פעם באים אלי משלחות כאלה שהם "מבינים". 

ואומרים: 'צריך לפעול! צריך לעשות, צריך... צריך...' - בסוף יוצא מזה רק חורבן. 

יש כמה ליצנים עכשיו שהחליטו: 'שהעולם שטוח! וזה...' 

אמרתי להם: 'אל תדברו מזה בכלל! ויהיה רק מחלוקת ונזק', 

לא שמעו - עכשיו הם נתבעים - אין שכל! 'אֵין שֵׂכֶל - אֵין דְּאָגוֹת...'

אז זאת אומרת אנשים צריכים להבין: צריך מישהו שיהיה למרחוק! ולא כל אחד מסתכל למרחוק, מסתכלים: 'מה בוער להם הרגע!' ורוצים לפתור את הבעיה הרגע, אבל לא רואים למרחוק.

הרב חיים גריינמן זצ"ל, באו אליו זוג, חברים רוצים: לפתוח עסק משותף רציני! משהו גדול, 

אמרו לו: 'מה הרב אומר'? הסבירו לו מה העסק 

אמר להם: 'הנשים שלכם הן ביחד?' 

אמרו: 'לא כל כך', 

אמר: 'אל תעשו עסק!', 

- 'עסק של מיליונים!' 

- 'אל תעשו עסק!' הוא ראה את הנולד... 

הקנאה שתהיה בין הנשים - היא תגיד לו: 'הוא גונב אותך! הוא זה... הוא מרוויח יותר ממך! אתה עובד יותר הרבה! והוא ככה פפפפפפפפ... פפה...' - הכל יֵהרס! חורבן, מלחמות, בתי משפט, הכל יתפרק - שמעו לו. 

אבל יש כאלה לא ישמעו, כי אם הם רואים: 'מיליונים! בדרך...' לא לוקחים בחשבון דברים כאלה – תסתכלו: על מה מסתכל החכם...! לא מסתכל עכשיו, איפה הוא יפתח, מה העסק? מה זה, מה זה... 

יתקיים העסק או לא יתקיים? קודם כל: יהיה לו קיום או לא יהיה לו קיום? מה יכול לגרום שלא יהיה? אז הוא בדק קודם כל אצל הנשים, הם הודו: שהן לא כל כך מסתדרות - אז זה יהיה חורבן. 

נו, לך לעורך דין, לך לרואה חשבון, לך לאלה תגיד להם: 'כדאי להם לפתוח עסק?' 

ישר יגידו לך: 'כן, חשבונאית כן, זה וזה... כן כדאי!' 

הוא יחשוב בכלל על נשים? משהו כזה?! - זה ראיה של חכם!

תשמעו עכשיו דבר מדהים! לא יאומן כי יסופר, לא יאומן כי יסופר!

שמעתם על בְּנֵי פָּפּוּניׇא? שם מצחיק! נכון? בני פפוניא, שם מקום: 'פפוניא' הגמרא (פסחים מב') אומרת: 'רב מתנה דרש בעיר פפוניא קודם חג הפסח ולימד את בני העיר הלכות קשורות לאפיית מצות, בין ההלכות הוא אמר: 'אשה לא תלוש אלא במים שלּנו'.

אתם יודעים מה זה 'מים שלּנו'? - מים שהם נמצאים בבאר וכל הלילה הם היו בבאר, הם מצוננים ואז לוקחים את המים האלה בשביל לאפות בהם את המצות, כי אם לוקחים מים מברזים או ממקומות אחרים שהם גלויים - אז הם חמים ואם המים חמים הם יחמיצו את הבצק! ואז יהיה חמץ, המצות יהיו חמץ! אז צריך 'מים שלּנו' את הלילה, אז הוא אמר להם הלכה. 

מה ההלכה? – 'אשה לא תלוש אלא 'במים שלּנו' זאת אומרת היו לילה שלם והצטננו. 

תושבי העיר לא הבינו את הכוונה, היו בטוחים שכשהוא אומר: 'מים שלּנו' - זה המים שלו ושל אשתו, אז הם באו ועמדו בתור, כל בני העיר עומדים בתור עם דליים לקחת מים מכבוד הרב! הרב מתנה: 'תן לנו מים!' 

הוא מיד העמיד אותם על הטעות, אני אמרתי לכם: ללוש במים 'שלּנו' - לינת לילה.

למה מספרת לנו הגמרא את הסיפור הזה? - לבזות את בני פפוניא?! שנדע: שהיו בני פפוניא אנשים שלא ידעו בין ימינם לשמאלם, שהם עמי הארצות?! מה הגמרא רוצה לספר? זה מה שהיא רוצה לספר לנו?! שכולם לא ידעו הלכה פשוטה ושהם טעו כאחד?! 

בשם האבני נזר מבואר: ההיפך! באה הגמרא לומר, היא מספרת לנו: את השבח של בני פפוניא!! איזה 'אמונת חכמים' היתה להם באופן נפלא! 

הם היו יכולים לחשוב: 'הרב אמר שנבוא ונקח מהמים שלו?! – בטח הוא רוצה לעשות עלינו כסף...! הוא מבקש למכור לנו מים פשוטים בדמים מרובים...! ראית? אַה...! עושה עלינו 'קופה...' 

הם לא חשבו! הם עמדו כולם בתור באמונה תמימה והתייצבו בפתח ביתו והמתינו. אז זאת אומרת זה מראה את האמונה שלהם ברב בלי הרהור! שום הרהור, 

לא קם אחד-שנים (1-2) ואמרו: 'מה הולך פה? מה זה? למה דוקא מים שלו... מה, המים שלי לא טובים? מה, אין להם מים, אני צריך לבוא אליו לקחת מים שלו... מה הענין?! מה זה, כסף! מה זה, כבוד? מה זה?!' 

אף אחד! כל בני פפוניא עמדו מהבוקר לקבל את המים - זה שבח גדול אמונת חכמים!

בשו"ת דברי יציב אומר: הבינו בני פפוניא: שסדר אפיית המצות לא מובן להם, לא התחכמו, לא ערערו, באו בהכנעה לקבל מים שבודאי הם כשרים לאפיה, אולי המים שלו הם מסוננים, אולי הם מיוחדים! לא שאלו שאלות, הרב אמר - הרב אמר! 

ומסיים שמה: 'בעוונותינו הרבים - זה קלקול דורנו! מחשיבים את חכמת האומות יותר מאמיתות תורתנו הקדושה ועוזבים "מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם!" (ירמיה ב, יג)'. 

כן, מדינת ישראל אומרת: 'אנחנו שייכים לתרבות המערב!' אין להם תרבות של יהודים, אין להם ספר תורה... אין להם חכמת חכמים שקבלו את התורה, אין להם... יש להם חכמת הגויים'.

איך שופטים בבית משפט? - לפי חכמת הגויים 'המשפט העברי'? - לא מכניסים - בושה וחרפה! 

בדרום קוריאה לומדים גמרא חמשים וארבע מליון (54,000,000) תלמידים! תרגמו את הגמרא לדרום קוריאנית ומלמדים גמרא! למה? כי הם הבינו: שהעם היהודי הוא העם הכי חכם! 

הם שאלו: 'מה החכמה? מאיפה היא נובעת?' 

אמרו להם: 'מהתלמוד!'. 

אז הם אמרו: 'גם אנחנו רוצים להיות חכמים...!' 

אל תאמינו לי תפתחו ב: 'גוגל' תכתבו: 'דרום קוריאה גמרא' - ותראו אם אני צודק. 

- הם מבינים! 

איפה לומדים בישראל 'תלמוד' בבתי ספר ממלכתיים?! - הוציאו את התנ"ך בכלל...! אין 'אמונת חכמים' אין אמונה בה', אין אמונה בכלום. 

הגוי, עֵשָׂו, עשו כותב על הדולר: In God we trust – 'בא-לקים אנחנו בוטחים!' 

יש לך איזה שקל או איזה שטר שכתוב עליו שם השם?! 

בצה"ל כשכתבו: 'ברוך השם!'

 - הוציאו חוק: 'שלא לכתוב: 'ברוך השם' בדפים של הצבא....

עכשיו תשמעו מה זה 'אמונת חכמים' - לא יאומן כי יסופר...! 

אתם תצחקו - אבל בשמים לא צוחקים! המים מאושרים.

חסידי סלונים בעיירה ברנוביץ', שנים לפני החורבן, היה שם אדמו"ר בשם בעל 'ברכת אברהם' הוא הנהיג את החסידים: 'אין דבר כזה להותיר אורחים והעניים ללא קורת גג לראשם! בשבתות ובימים טובים כל אחד לוקח עני! לא משאירים עני'. וכדי שיהיה בטוח שמקיימים - הוא היה נשאר אחרון בבית המדרש בבית הכנסת אחרי התפילה לראות: שלא נשאר עני בבית הכנסת שכולם לקחו...

פעם אחת נותרו אנשים בודדים ופזרו אותם ובסוף נשאר חסיד אחד ועני אחד. 

אמר האדמו"ר לחסיד: 'אורח זה מוטל על כתפיך...!' 

החסיד קם ממקומו רץ לעני, הזמין אותו בשמחה לסעוד על שולחנו, העני מתכונן להתלוות אל החסיד - פתאום התכופף החסיד כרע ברך והניף אותו על כתפיו. 

- 'מה אתה עושה?' אומר לו העני: 'למה אתה מרים אותי?' 

אמר לו: 'לא שמעת מה אמר הרב? הוא אמר במפורש: 'שאתה מוטל על כתפַי! פשוטו כמשמעו, הרב אמר: 'על הכתפים' - זה על הכתפַים!' לקח אותו על הכתפים הביתה. 

אמר לו: 'תקשיב! הוא לא התכוון לזה, הוא התכוון: שאתה תדאג למחסור שלי... וזה מוטל על כתפיך'.

- 'אני לא אסור מדברי הרב! הוא אמר לי: 'על הכתפים' - זה על הכתפים!' 

באמצע השבת כולם רואים אותו את החסיד רץ עם מישהו על הכתפיים שלו לכיוון הבית... 

- זה אמונת חכמים! 

שמעתם? 

אמרתי לכם שאתם תצחקו... אבל בשמים מאושרים! אם יש לאדם אמונת חכמים כזו והוא לא זז ממה שאמר הרב - פיששש... 

האדם הזה מובטח: שתפילותיו יתקבלו! העצות שהוא יקבל - יתקיימו.

רבותינו במדרש אומרים על הפסוק: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא) - 'דרש רבא: 'למה נמשלו דברי תורה לאגוז? האגוז כל זמן שעצו דבוק לפריו - הוא משומר, פרש ממנו - משליכים אותו לאשפה!

'כך ישראל: כל זמן שהם דבוקים לחכמים ושומעים לדבריהם - זוכים לקנות שני (2) עולמות! אם פורשים מהחכמים - אבדו שני עולמות!' 

זה נקרא: ""אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" אנחנו נמשלנו לאגוז; כשמחובר לעץ - קיים, נשר - נזרק. 

בספר דברים כתוב: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (דברים א, יג)

 - אומר המדרש: וַאֲשִׂימֵם - כתוב אבל וְאָשְׁמָם. 

'אמר רבי יהושע בן לוי: 'אמר להם משה: 'אם אי אתם נשמעים להם - האשמה תלויה בְּרָאשֵׁיכֶם!' 

כאילו כתוב "וְאָשְׁמָם" באמת כתוב עם יו"ד (וַאֲשִׂימֵם). 

אבל המדרש ממשיך וממשיל משל נפלא! 'למה הדבר דומה? – לנחש; 

אמר הזנב לראש: 'הֵי! עד מתי אתה מתהלך תחילה?' כל הזמן הראש שלך בראש ואני תמיד בסוף... עד מתי? 'אני אלך תחילה!' 

אמר לו: 'לך'. 

הלך ומצא גומה של מים - השליך אותו לתוכה. מצא אש - השליך אותו לתוכה. מצא קוצים - השליך לתוכה. מי גרם? שהלך הראש אחרי הזנב. 

כך, כשהקטנים נשמעים לגדולים - אז הגדולים גוזרים גזרה ובשמים שומעים להם! אבל אם הגדולים הולכים אחרי הקטנים - נופלים על פניהם!!'. 

והיו כמה קטנים סביב כמה גדולים, ולצערנו הרב! אמרו להם מה להגיד בענין החיסונים - והם אמרו... ופעם אמרו ופעם לא אמרו, זה כשיש "גֵחזים" - לאלישע הנביא היה משרת שקראו לו: גֵּחֲזִי (מלכים-ב ד, יב). 

יכול להיות שגחזי יכול להטעות את הנביא אלישע?! – כן! זה מה שהיה... לכן נקראים כל אלה שנמצאים סביב הגדולים ומשתמשים בגדולים למטרות שלהם - קוראים להם: 'גחזי!' זה נגרם כשקטנים אומרים לגדולים מה לעשות. ואם הגדולים מאמינים לקטנים - זה חורבן! צריך להסתכל: מי נמצא סביב הגדולים, קוראים להם: 'עסקנים, עסקונה...' והם גובים כספים בכניסה גם; 

- 'רוצה להיכנס? - תשלם... - תכנס, אתה רוצה זה... מעכבים אותך תבוא זה פה שם 

- עד שאתה אומר לו: 'בא! אני אתן לך זה וזה...' 

ככה עושים ביליונים! מה לעשות? - עולם השקר...!

כאשר הראש צועד ומוביל - הגוף בטוח ושקט! כשהעינים מובילות מנהיגות ומוליכות, עם ישראל הולך אחרי חכמיו האמיתיים וסר למשמעתם - הדרך בטוחה. 

אבל כאשר הזנב העיוור חסר העינים מחליט: ללכת בראש - הוא גורר את כל העם ואת הראש גם כן; לגומות של המים, לאש, לקוצים, לכל הסכנה!

אומרת הגמרא (חגיגה יד'): 'רב דימי אמר: 'שמונה עשרה (18) קללות קילל ישעיה את ישראל! ולא נתקררה דעתו!! עד שאמר להם את הפסוק הזה: "יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד" (ישעיה ג, ה). 

כל הקללות, שבע עשרה (17) הקודמות - לא נחשבו מאומה אצל ישעיה הנביא מול הקללה האחרונה! שזה נקרא: 'קללת בזיון תלמידי חכמים! ולא לקבל את דעתם'. יִרְהֲבוּ - יעיזו בחוצפה וגאווה "יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד" - אנשים שהם קלים ונקלים יזלזלו ויבזו את הגדולים. 

המשגיח הצדיק רבי ירוחם ממיר זצ"ל ביאר: 'לא נתקררה דעתו' אין הפרוש: שהוא כעס או זעם, אלא ישעיה עדין לא ראה את בכך את המצב הגרוע ביותר בעם ישראל, כל מה שהתנבא עליהם פורענויות שונות ומשונות שצריכות לבוא עליהם - עדין לא ראה את המצב גרוע, אבל כשהוא ראה: שהם יזלזלו בדברי הזקנים והנכבדים ויבוזו את דעתם – אמר: אין יותר גרוע מזה! זו הקללה הנוראה ביותר, אין מנהיג.

אתם יודעים, שבהיסטוריה של המדינה הזאת היו מקרים שהיו ממש חמורים! נגיד להפציץ את הכור העיראקי, (מנחם) בגין (שר"י) הלך לרבה' מלעלוב ולבאבא סאלי (זצ"ל) לפני המבצע, 

שאל: 'אם לעשות? ואיך לעשות?'

הרב מלעלוב נתן לו ברכה: 'שזה יצליח!'. הבאבא סאלי גם. 

אז הבאבא סאלי רק שאל אותו: 'באיזה שעה זה יהיה?' 

אז הוא אמר לו את השעה. 

אז הוא אמר לו: 'לא! תדחו את זה בשעתים (120 דקות)!'. 

הוא אמר לו: 'למה?' 

אמר לו: 'מתי שאתם רוצים לתקוף - בני הישיבות בהפסקה, תאחרו בשעתים, כשהם חוזרים ללמוד וזכות התורה תעמוד!' וככה היה.

ומי שקרא בעיתונות מה היה? - הם הגיעו והיה עננים, הם קרובים למטרה, לא יכולים להנמיך יותר מידי שלא יראו אותם, אז הם מעל לעננים והם לא רואים את המטרה ואיך שהם הגיעו ממש הכי קרוב שאפשר, שכבר זהו שאם הם יפספסו - הם עברו את הכור, פתאום נפתחו העננים כמו כיכר... ראו את המטרה - הפציצו! וחזרו לשלום!

נו, בגין לא הלך לשאול את הרמטכ"ל, הוא לא הלך לשאול את ראש השב"כ, הוא לא הלך לשאול אף אחד! הוא הלך לשאול שני צדיקים והם אמרו לו מה ואיך - וזו התוצאה. 

יש עוד כל מיני מקרים כאלו שהיו בעבר והיו כאלה שהתיעצו בענינים הרי גורל! 

בסוף-בסוף גם החילונים הכופרים! יודעים: שצריך להתייעץ עם חכמי התורה. לא תמיד זה נקי לפעמים זה פוליטי, אבל גם בדברים כאלה שהם כִּבדי משקל יש כאלה שיש להם את השֶׂכל לשאול גם כן. 

והיהודים שלנו מאמינים בתורה, מקיימי מצוות - לא שואלים... הם 'חכמים לעצמם, לבד' הם לא צריכים, הם לא צריכים ראש, יש להם ראש לבד. גם הזנב חשב שיש לו ראש... אז אם ככה - הדבר היותר גרוע זה שמעיזים הקטנים נגד הגדולים. 

רבותינו הפליגו בחומרה של מי שמגנה את החכמים! 

כתוב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא) – 'ללמד אותך: שכל המאמין ברועה ישראל - כאילו מאמין במי שאמר והיה העולם! כל מי שמדבר נגד רועה נאמן - כאילו מדבר במי שאמר והיה העולם!'. 

ורבותינו לומדים את זה מסמיכות הזכרת משה רבנו להזכרת הקב"ה בפסוק הזה: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"; כי מי שמאמין ברועה ישראל - כמאמין במי שאמר והיה העולם, מי שאינו מאמין ברועה ישראל בגדולי הדור המנהיגים את הדור – כמוהו ככופר בריבונו של עולם!'.

רבי יצחק לוי מברדיצ'וב זצ"ל אומר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". 

הוא שואל: 'קשה! מה גרם לישראל להתחזק באמונה בכח הנביאות של משה רבנו, בעת שהם ראו את הנסים של הקב"ה והיד הַגְּדֹלָה והחזקה שלו, איך זה מוביל להתחזק באמונה במשה רבנו? 

אז הוא אומר: 'אחד הגורמים שמפריעים יותר לאדם ומונעים אותו מלהאמין בדברי חכמים - זה המחשבה: 'שבן אנוש לא מסוגל להגיע להשגות רמות ונפלאות!'. 

ואז האדם אומר: 'למה שאני אסמוך עליו? מה הוא יותר טוב ממני?! גם אני חכם...! הוא אדם כמוני, הוא אוכל, שותה, יושן, גם אני; אוכל, שותה יושן. הוא לומד? גם אני לומד! מה הבעיה? שאדם יגיע להשגות רמות כאלה - שאני יאמין בו כבר?!' 

והאדם שוכח: שצדיק - זה בגדר: "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כח, יב) הצדיק נראה אדם פשוט, רגיל, הוא הולך כמונו פה בארץ - אבל הראש שלו בין מלאכי השרת!

אומר רבי לוי יצחק: 'כשעמדו ישראל בקריעת ים סוף על שפת הים והם זכו להשגות מופלאות! 'שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במעשה מרכבה!' חדרה לליבם הכרה: לאן יכול להגיע בן אנוש! בשר ודם בהשגות רוחניות... - כולם הפכו להיות נביאים! הם ראו, האשה הכי פשוטה! ראו - מה שיחזקאל הנביא לא ראה! אז מה הם ראו? - שאדם יכול להגיע לדרגות הנשגבות האלה... אוֹ!... אז עכשיו הם טעמו קצת מי זה משה רבנו... 

והם ראו: שהם עצמם בלי שום הכנה, הוא היה נביא! היו לו הכנות, בשביל להגיע לדרגת נביא צריך הכנות! צריך להיות מושלם!! צריך מידות נפלאות, צריך ענווה, צריך הרבה דברים! והם פתאום בין רגע זכו לראות יותר ממעשה מרכבה! נפתחו להם השמים!!.. אז הם הבינו: שבן אדם באמת יכול להשיג. מאותו רגע: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".

זאת אומרת אם הם חשבו: 'שאדם לא יכול להגיע עד כדי כך שאני יאמין בו שהוא כזה ונמצא בעולמות למעלה...!?' 

הקב"ה עשה להם את החסד ופקח את עיניהם! לכן כתוב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" ממש! כאילו להשוות את הנביא להשי"ת; מי שלא מאמין בו - כאילו לא מאמין בה'!

אבל זה ניסיון קשה להיות מאמין באמונת חכמים! ובפרט שהשֶׂכל וההיגיון של האדם מושכים אותו לכיוון אחר והחכמים אומרים לו: 'בדיוק הפוך!' ועכשיו יש לו הכרעה; או ללכת אחרי שִׂכלו או אחרי החכם.

אם ננתח את המצב; נמצא: שהסיבה, אדם אינו מבין שכמו בכל חכמות העולם גם חכמת התורה שהיא אֵם החכמות כולן, מבוססת על אמונת חכמים. 

הלוא בכל חכמה וחכמה אדם אינו מבקש לסמוך רק על דעתו והבנתו. 

לשם דוגמא: יש אחות ראשית היא מוסמכת עם בעלת ידע רפואי רב, אחראית על מחלקה בבית חולים! היא יודעת: שפלוני זקוק לתרופה מסוימת.

יום אחד היא מוצאת פתק, שהפרופסור, ראש המחלקה אומר: 'לשנות את התרופה למשהו אחר!' האם היא תפקפק בדבריו?! האם היא תערער?! 

כי היא אומרת: 'אני רגילה תמיד לתת את הכדור הזה... מה פתאום עכשיו משנים?!' 

ודאי שהיא לא תעשה כך! היא יודעת: שהידיעות שלה מוגבלות, היא רק אחות והוא פרופסור! ואין לה זכות לחלוק על פרופסור מדופלם, אפילו שהיא לא מבינה מה פשר ההוראה! היא יודעת: שידיעותיו עולות על ידיעותיה עשרות מונים והיא חייבת להיות כפופה לדעתו. 

אז במה נגרעת חכמת התורה בענין זה?! מה קרה? למה בעניני תורה אדם חושב: 'שהוא בר סמכא! ולא צריך אף אחד מעליו, למה אדם טיפש? 

אומר: 'אני לא צריך רב! אני יודע לקרוא לבד'?... 

זה מראה: כמה האדם הזה נבוב, כמה הוא חלול! האם אדם לא אמור לחשוב בדעתו: שעם כל הכבוד למה שהוא יודע והוא השיג אפילו אם הוא בן עשרים ושש (26)... עדין צריך להכפיף את דעותיו לדעותיהם של הגדולים ממנו! מבוגרים ממנו, ניסיון גדול יותר, שעמדו לצדם של גדולי עולם!! שבחנו אותם ימים ולילות! 

והוא מחליט: 'שהוא מבין הכל לבד!' - אדם נבוב 'שטוח' חלול...

וכך מוצאים את ההגדרה של הגמרא (ברכות): 'אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ!' 

שמעתם? 

'קרא ושנה' יודע את הכל בע"פ, אומר את הדפים... חרטה! לא משנה, אף אחד לא בודק אם הוא אמר נכון. אף אחד לא בדק בפנים אם הוא אמר מה שכתוב שמה נכון וקשור למה שהוא אמר. כי אנשים מתפעלים אחד אומר: 'בר... בר בר...' - כולם מתפעלים! 

אבל אם הוא 'לא שימש תלמידי חכמים' שנים ועשרות שנים להיות במחיצתם וגם הם יבחנו אותו במעשיו ובלימודו – 'הרי זה עם הארץ!' 

אדם יכול לקרות ולשנות, ללמוד גמרא והלכה - ולהִשאר עם הארץ! למה? - לא שימש תלמידי חכמים. הוא לא כפוף להוראותם, 

הפוך! 

הוא אומר: 'שכולם טפשים! ואף אחד לא מבין!!' 

אם הוא מצא טעות בדקדוק אצל מישהו - הוא כבר לא שווה שום דבר! אין טעות לשונית, אין בן אדם פתאום יצא לו ככה...

- לא-לא לא... טעה? - נגמר הסיפור! הוא לא שווה כלום!! 

והטיפש הזה, טועה בהלכות פשוטות! שכתובות בשולחן ערוך ברור, הוא לא יודע אפילו לקרוא מה שכתוב 'עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן!'.

כותב החזון איש (קובץ אגרות א, קפב') שאלת: 'איך הדרך לאמונת חכמים?' 

תשובה: 'אמונת חכמים תלויה באמונת החכמה בכְּלל, אין חכמה בעולמנו בלתי אם עברה לנו דרך נשמת חכם חי!' אתה לא יכול להשיג חוכמה זה לא לקרוא מה שכתוב ואתה נהיה חכם, אתה צריך לקבל אותם מחכם חי! 

החזון אי"ש אומר במילים קצרות! 'סוד אמונת חכמים, תומכת אמונת החכמים באמונת כל החכמות שבעולם, אם אתה לא מאמין באמונת חכמים - איך תוכל להאמין בכל חוכמה שהיא?! 

'אם אין אתה מקבל ללא עוררין דעת רבותינו חכמי התורה - לא תוכל לקבל עליך כל דבר חכמה אחר! כי כל החכמות בעולם מבוססות ובנויות על אמונת אומן זו, אמונה בכוחם ובהבנתם של מי שטרחו, עמלו ויגעו וקיבלו איש מפי איש את סודות החכמה ואת שורשיה האיתנים'. 

אם אתה קורא בספר, אז לכאורה זה חכמה של חכם, זה לא אומר שאתה מבין, יש הרבה אנשים שיקראו אותו קטע ויבינו כל אחד משהוא אחר! אפילו בגמרא אתה רואה שיש אנשים יושבים זה אומר על אותם דברים סברא כזו יש אחר אומר סברא אחרת והשלישי (3) אומר סברה אחרת! מי אמר שאתה צודק?! זה שיש לך סברא כזאת זה אומר שאתה צודק?! רק אם זה עבר דרך חכם חי! שהוא למד מפי רבותיו ורבותיו... עד משה רבנו. 

'ואם בכל חכמה אמורים הדברים, בחכמת התורה - על אחת כמה וכמה!' 

ומענין, שאותם 'שטוחים'... מאמינים למדענים, 

הם אומרים: 'שהמדע משקר!' 

ומאמינים למדענים אחרים... מה הם יותר טובים מאלה?! מי אמר שלהם אין אינטרסים? מי אמר שהם לא קונספירטורים? אלה אנשי אמת!? בדקת אותם שהם אנשי אמת? הם חיים ע"פ האמת? הם השיגו את האמת בעולם? הם חיים כמו עובדי עבודה זרה! והכל, אז למה אתה מאמין להם? מה הם שונים מזה? זה אומר כך וזה אומר כך למה בחרת בזה?

 - כי אתה ליצן! אתה תכריע, בגלל שמֵראש יש לך כוונה להכריע כך - אז אתה מגבב לך את כל האנשים שיגידו בדומה לך, לא משנה מי הם, מהשוק, מהמדע, מפה, משם, אין שום בעיה.

'אז אם בחכמה רגילה זה ככה - בחכמת התורה על אחת כמה וכמה...! הלוא התורה הקדושה תורה עמוקה ורחבה עד אין קץ: "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא, ט) וכל אדם שיעמיק ויתיַגע עוד ועוד - הוא מבין: כמה הוא לא מבין! ככל שהאדם לומד עוד ועוד – מגלה: עולם אדיר של חכמת התורה! פרטי פרטים ופרטי פרטים דימויים והקשים וחילוקים ופלפולים 'ותכלית הידיעה: שלא נדע!'

 בסוף התכלית אחרי כל מה שלמדת - אתה צריך להבין: שאתה לא יודע עדין כלום! 

יש טיפשים שאומרים: 'שהם כבר יודעים הכל!' ולא רק זה, אלא הם: 'יודעים יותר מכולם!' - איזה "ענוה" - מדהים...

'וזה הסיבה: שהגדול בדור גאון הגאונים קוראים לו: 'תלמיד חכם!' למה? כי הוא רק 'תלמיד' וללמוד זה אף פעם לא מסתיים ולימוד התורה פרה ורבה וככל שלומדים מבינים: שאין סוף וקץ!'.

'אבל בשביל להחליט ולפסוק ולדעת איך להתנהג מתי כן ומתי לא - צריך חכם חי! 

מי לא מתבטל בפני חכמים? מי זה שאומר: 'אני לא צריך רב' מי זה הטיפש? 

אחד משתים (2); או (1) שהוא כופר במושג: 'אמונת חכמים' והוא לא מבין שבלי האמונה הזאת לא תִתכן מציאות של חכמה בעולם! 

או (2) שהוא בַּעַר וּכְסִיל שאינו מבין: כי חכמת התורה עמוקה ורחבה עד אין קץ, גבול ומידה! והוא סבור בעם ארצותו: שאפשר לכל אחד להשיג את חכמת התורה במיעוט ימים ומאמצים. 

זהו, גיל 26 - זה כבר שיא השיאים עקף את כולם...!

הגאון הגדול רבי אליעזר סילבר זצ"ל עקר לארצות הברית והוכתר שם כרב של קהילה קטנה, כולם היו עמי ארצות! ותקופה קצרה שהוא שרד שמה, כי פיטרו אותו ראשי הקהילה וגם אמרו לו מה הסיבה... 

אמרו לו: 'אנחנו ראינו באחד הלילות שהאור דולק בביתך בסקרנות הצצנו מהחלון לראות: מה אתה עושה בשעה כזאת בלילה? ונדהמנו לראות שאתה יושב על השולחן ולומד! אתה מפוטר! למה? כי לקחנו אותך לרב וחשבנו: 'שאתה כבר למדת הכל!' אנחנו רואים: שאתה עוד צריך ללמוד?! לא לזה התכוונו... מפוטר!!' 

הם גדולים! מה? "יודעים" לבחור רב, הם רוצים רב שלא צריך שום דבר, הכל הוא אומר: ב"שלוף" לא חשוב נכון לא נכון... אבל אסור לו ללמוד יותר, סימן: שהוא עוד לא גמר את הלימודים... אתה בא ללמוד על חשבוננו? לקחת משכורת?!

- זה מעשה אמיתי! רבותי. 

הקושי שעומד לפני אדם לקבל דעת חכמים - שייך אצל תלמיד חכם, שיש לו ידע נרחב בתחומי התורה הקדושה והוא צריך לבטל את דעתו בפני דעת חכמי הדור ולקבל ללא עוררין את הוראותיו.

אבל אדם שאינו יודע דבר על בוריו - איך הוא יכול להרהר אחרי גדולי הדור ולהעיז פניו נגדם?! - זה טיפש גמור! אתה לא יודע כלום! למה שלא תשמע ממי שחכם?! 

דומה לאדם שעלה למטוס נכנס לתא הטייס ושואל את הטייס: 'מה הכפתור הזה?'

- זהו? את כל מאות הכפתורים האחרים אתה מכיר? אתה מבין?! 

דוד המלך בתהילים אומר: "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" (תהלים צב, ז) מי זה בַּעַר? מי שלא יודע חכמה, בַּעַר זה כמו בעל חי! אבל בַּעַר לפחות מכיר שהוא בַּעַר! והוא לא מתכחש. יש כסיל "וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" זאת אומרת הכסיל אומר: 'אני לא מבין אֶת זֹאת!' רק דבר אחד (1) כאילו הוא לא מבין, כל השאר הוא מבין...

פעם אמר לי מישהו: 'אה... איך לא ידעתי מזה?' 

אמרתי לו: 'את הכל אתה יודע רק זה לא ידעת?!' 

- 'אֶה... איך לא ידעתי את זה?!' 

כל החכמה אצלו בכיס! רק את זה הוא לא ידע - זה כסיל. מה זה כסיל? 'לא ידעתי אֶת זֹאת! זה לא מובן לי.'

הכסיל לא יודע להצניע את בערותו והוא נוהג כאילו החכמה מצויה בכיסו ורק כמה פרטים חסרים לו.

זה דומה בדיוק - מי שאינו תלמיד חכם, הוא בכסילותו מטיל דופי בהוראות של גדולי הדור וכאילו הוא לא מבין: 'איזה טעם בדבריהם?' 

והוא אומר: 'אני לא מסכים איתם! בזה? - אני לא מסכים! בזה - אני לא מסכים! "וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת".

עכשיו בואו נשאל שאלה חזקה!

אז לפי מה שאמרנו 'אמונת חכמים' אז אסור להרהר אחריהם כאילו נכון? האם אסור לשאול, לברר, לחקור, להקשות על הנהגות של חכמים ולנסות לרדת לסוף דעתם? 

- ודאי שמותר! לא רק מותר, צריך לשאול, לחקור, לדרוש, ללמוד, להעמיק! אחרת, לא לומדים! 'לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד' (אבות ב, ה).

אבל שאלות שאתה שואל בהלכה, אתה לא יכול להפוך אותם למעשה, אם אתה שואל - אתה צריך לקבל את התשובה, אבל אתה לא שואל בשביל לקיים את מה שאתה רוצה, אל תעשה את ההלכה שאתה שואל למעשה... ותעשה בסוף מה שאתה רצית. מותר לשאול, מותר לברר, מותר לחקור, אבל מי שחכם גדול ממך - אתה צריך לקבל בסוף, כמו הפרופסור והאחות.

כשמגיעים להכרעה למעשה - צריך להתבטל בפני גדולי התורה!

הגאון הרב דסלר זצ"ל מסביר את התביעה שנתבעו אהרן ומרים שהעבירו ביקורת על משה רבנו, מה הם אמרו? 

"וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר" (במדבר יב, ב) – 'מה, משה רבנו נביא לבד? גם אנחנו נביאים... לא להקניט! 

הם התפלאו על ההנהגה של משה רבנו: איך הוא פרש מאשתו ציפורה?! אנחנו גם נביאים ולא פרשנו, למה הוא צריך לפרוש? היא מצטערת! מסכנה' - זה היה הטענה... 

האם היה אסור להם לדון בהנהגה של משה רבנו, להבין את המניעים שלו? - בודאי שמותר! אבל אסור להפנות ביקורת באופן אישי כלפי משה רבנו. מותר לדון במעשה שהוא עשה, לברר, לשאול: 'למה?' 

אם היו מבררים כמו שצריך, היה אומר להם מה שאמר הקב"ה: "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה, כז) בכל רגע! אז הוא צריך להיות טהור. אדם שנמצא עם האשה - צריך טהרה! צריך כל מיני דברים, אז הוא לא יכול להיות בכל רגע מצוי לפני ה'. היות וה' היה מדבר אתו בלי הקדמות, מיד! הוא חייב להִשמר טהור כל הזמן, קדוש, לא כמו אצלם.

לכן הקב"ה הפתיע אותם! וקרא להם מיד - והם נמצאו במצב לא טוב... (עיין פרוש רש"י) אז הראה להם: היחידי שהיה מוכן לנבואה - זה היה משה רבנו!

והקב"ה עמד על הנקודה הזו ואמר להם כך: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (במדבר יב, ח) - זה התביעה! 

למה דיברתם בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה... שתי (2) טענות; 

אחד (1): הוא משה! חכם גדול, רבם של כל הנביאים, המלה "משה" אומרת הכל. 

דבר שני (2): הוא עבדי, מה, אני בוחר בבן אדם ואתם יכולים לדבר עליו?! מה, אני לא יודע מה אני בוחר? אז יש לכם תלונה גם עלי...! 

ולכן היה להם פגם באמונת חכמים! פגם קטן!! אי אפשר לדבר באדם גדול כזה שבחר בו הקב"ה, אי אפשר!

רבי עקיבא איגר, מגאוני ישראל! נודע בקושיות העצומות שלו על מפרשי הש"ס, על רבותינו הראשונים וככה אומרים בישיבות: 'קושיה של רבי עקיבא איגר - הם יודעים - זה סלע!' איך הוא חותם בחלק מהקושיות? 

כותב תרוץ ואומר: 'וה' יאיר עינַי בתורתו!' בפשטות גמורה, מתבטל התבטלות מוחלטת כלפי רבותינו הראשונים שהוא מקשה עליהם קושיה, סלע! מציג את הקושיות – אבל לא נפגם באמונת חכמים. זה שיש לו קושיה - זה לא מוריד מכבודם, ממעלתם, מחכמתם והכל 'ה' יאיר עיני בתורתו!' זאת אומרת אני מקשה את הקושיה, אולי יש לי תרוץ אולי אין לי, אבל אני יודע: שעדין אני זקוק שה' יאיר את עיני בתורתו! לא קובע: 'שאני צודק ואני יודע והקושיה שלי היא פגז...!' - לא.

כמו ה'שטוח' הזה... שאומר: 'שהרמב"ם התקשה בגלל שהוא האמין ליוונים, אבל אפשר להתיר את הקושיה שלו בפשטות ואומר תשובה'. 

הרמב"ם - לא ידע (ח"ו!) והוא ידע 'בקטן' ככה בלי להעליב כמו שאומרים...

רבי עקיבא איגר לא העז לחלוק על גדולי הראשונים! גם כאשר כל ישותו בערה בקושיה אדירה על דבריהם. 

לשאול – מותר! לחלוק - אסור! ואם לא מבינים את דברי הראשונים - החיסרון בנו וצריכים להתפלל: 'ה' יאיר עיני בתורתו!'. 

עלינו לדעת: שכוח רבותינו זה לא רק בפרשנות של הכתובים ופסיקת ההלכה, אלא כל אורחות חיינו צריכים להיות מנותבים ע"פ דרך התורה. 

לתלמיד חכם יש ראיה זכה, בהירה ואמתית, רחבה ועמוקה בכל עניני העולם! מעבר למה שאנחנו מסוגלים לחשוב. 

לעומת זאת, אדם שנועץ בעם הארץ גם בענינים שלכאורה הוא מבין, מסתכן: בקבלת עצה לא הגונה! 

לעמוד על שפלות דעתם של עמי הארץ, נציין את דבריו של מהרי"ו בתשובתו למהר"ש, הסמ"ק (חושן משפט סימן ג' סעיף קטן יג'): 'ואם תשמע לעצתי, לא תשב אצל הקהל בשום דין, כי ידעת: שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים - הם שני הפכים!' 

ככה היה אומר החזון אי"ש: 'אם אתה רוצה לדעת: מה דעת תורה? - תשמע מה דעת בעלי בתים - תעשה הפוך! זה דעת תורה!!'. 

סוד הראִיה הבהירה של תלמיד חכם, מאין הוא שואב את כוחו להורות וליעץ גם בענינים שלא קשורים לתורה? זה נעוץ בשלוש (3) סיבות;

אחת (1): התורה הקדושה מזככת את השֶׂכל של האדם, מיַּשרת אותו, מפשטת אותו, מטהרת אותו מנגיעות וסטיות, מאירה אותו באור יקרות, אור של תורה.

כתב הרב שך זצ"ל (הקדמה לספרו 'אבי עזרי') מבאר מה זה המושג: 'דעת תורה'; 

וכך הוא אומר: 'אחרי עמילתו ויגיעתו בתורה ככל הצורך, עד כמה שיש בשִׂכלו להגיע, אבל בלי שום נגיעה ונטיה כלשהי ויהיה שִׂכלו זך ונקי וטהור! - אז השֶׂכל שלו הוא שֶׂכל מופשט, קראו לזה: 'התפשטות הגשמיות!' ואז דעתו ושִׂכלו היא 'דעת תורה' ממש! זה מה שאמר שלמה המלך ע"ה: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱ-לֹקִים תִּמְצָא" (משלי ב, ד-ה) זה השיעור של יגיעה ועמילות בתורה.'

כמו אדם שכל יום כל יום כל יום... הולך להביא כסף, אפילו אם היום לא הצליח מחר הוא ילך ואם לא? חודש אין משכורת! הוא ממשיך-ממשיך כל החיים! הוא מבקש: כסף! הוא מבין: בלי כסף אי אפשר לחיות. 

"וְכַמַּטְמוֹנִים"; אם אומרים לך: 'שיש מטמון בחצר!' - אתה תחפור קילומטר! אם אתה בטוח שיש מטמון, אין דבר כזה שלא מצאת... אם יש מטמון - חופרים עד שמביאים את המטמון. 

זאת אומרת אדם שלומד תורה ככה, כל יום כל יום כל יום... וחופר חופר-חופר כי הוא יודע: שודאי יש תשובה לכל דבר! - זה נקרא אדם שלומד.

אז זאת אומרת זה מסירות נפש לתורה! צריך, זה לא אנשים שלומדים שיעור פעם (1) בשבוע פעמַים (2) ביום אני יודע מה, קשקושים, זה אנשים שכל החיים שלהם זה תורה ומצוות, כל החיים שלהם!

יהודי ירא שמים מסוֹחַרי ברנוביץ' נכנס לחדרו של הגאון הגדול רבי אלחנן וסרמן השם ינקום דמו (אמן), לקבל עצה בעניני מסחר: 'האם להכנס למסחר או לא?' 

הציג את השאלה על כל הצדדים, הרב הקשיב בתשומת לב, נטל את הגמרא והתחיל לעיין בגמרא, אחרי דקות הרים את העינים ואמר לסוחר מה לעשות. 

הסוחר הודה לו ועזב את החדר. 

אחד התלמידים שהיה במקום שאל את הרב: 'כבוד הרב! מה נוגע השאלה שהוא שאל בעניני מסחר לגמרא? מדוע היה זקוק כבודו לעיין בגמרא?' 

אמר לו: 'דע לך בני חביבי! דברי תורה מיַּשרים את השֶׂכל! זורעים אורה וברכה, מפשטים כל עקמימות, למדתי מעט - והקב"ה עזר וסייע לייעץ לאותו יהודי עצה ישרה!' 

שמעתם...?

סיפור על מוֹצַרְט; 

אחד המוזיקאים הגדולים שעמדו בהיסטוריה! הבן שלו רצה להקים אותו משינה עמוקה, ניגש אל הפסנתר בפינת החדר התחיל להקליד על הקלידים נעימה מפעימה! הבן זייף את הנגינה בזיוף קל, 

באותו רגע קפץ מוצרט: 'זיוף! זיוף...!!' כל זמן שהוא ניגן והמנגינה היתה בסדר - הוא לא התעורר, שמע את הזיוף - פַאח! קפץ ישר: 'זיוף!'

הרגישות של מוצרף לזיוף בנגינה - משמש לנו משל אחרי אלף (1,000) אלפי הבדלות! לרגישות של חכמים לזיוף בשֶׂכל של השני (2) מתי הוא מזויף; בן אדם חושב שהוא אומר דברי אמת! בטוח 

- 'מזויף! שקרן, רמאי...!' - לא יאומן. 

יש להם אוזן השומעת את הזיופים, היא שומעת גם מאיפה זה נובע! ולמה הוא שואל? ומה הוא מתכוון בשאלה? ומה השאלה הבאה שהוא מכין, את כל זה שומעים החכמים כבר עוד לפני... עוד עם האצבע כשאתה עושה ככה (מרים כדי לשאול) ומצביע - כבר יודעים את הכיוון. 

תלמידי חכמים שרגילים לחשוב מחשבות ישרות של דעת ה', לא יכולים לסבול סטייה מדרך התורה הקדושה, לא יכולים לסבול זיוף קל שבקלים בתורה המסורה לנו מדורי דורות ולכן צריך לסמוך על דעתם 'דעת תורה'. 

עוד סיבה (2): תלמידי חכמים שמשקיעים ימיהם ולילותיהם בתורה הקדושה נעשים בקיאים מופלגים בכל חדרי החכמות העולם! כי התורה היא אֵם כל החכמות: 'הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם' אז מה יש בעולם? - כל מה שיש בתורה! ממילא מי שלומד את התורה כמו שצריך - יכול להבין גם בחכמות העולם. 

הרמב"ם כותב: 'כי בתורה נכללו חמישים (50) שערי בינה חסר אחד (49) ובתורה כלולים חכמת הטבע וכל החכמות וכדי לידע אותם צריך אדם לדרוש בתורת הרמז!' דרך תורת הרמז אפשר להבין את הכל, כל מה שקורה בעולם. 

וכך נאמר בגמרא; אומרת הגמרא בלשון תמיהה: 'מי איכא מידי דכתיבא בכתובי ולא רמיזא באורייתא?!'... = האם יש דבר שנאמר בכתובים שלא רמוז בתורה?! - אין דבר כזה. 

מי שזוכר עוד בהתחלה-בהתחלה של (שמעון) פרס (שר"י) הבטיח לנו: 'שלום במזרח התיכון!'... 

אני אמרתי: 'שלא יהיה שלום' – 'וּשְׁלָמְכוֹן דְעִם מְחַבְּלָא לָא יִתְקַיָם מְחַת סָנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר' מאיפה ידעתי את זה? – מהתרגום (יונתן בן עוזיאל זיע"א)! (ישעיה כח, יח).

[בתחילה נאמר בפסוק: "כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ" (ישעיה כח, טו) וממשיך הנביא ואומר: "וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס" (שם פסוק יח)]

אין דבר שלא רמוז בתורה, כמה זמן עבר? שלושים-ארבעים (30-40) שנה! נו, איפה השלום? כבר עמדו לחתום! ערפאת היה בפריז... נתנו לו העט! ישראל הסכימה: 'תחתום!' – 

השאיר את העט והלך. 

'וּשְׁלָמְכוֹן דְעִם מְחַבְּלָא לָא יִתְקַיָם' רק מכת השונא תלך ותתגבר! בהתחלה היה אבנים ואח"כ... אתם זוכרים את הסיפורים שהיו... היום אתם רואים: 'המערב הפרוע!' כל יום שתים-שלוש-ארבע (2-3-4) גופות! (רח"ל, הי"ד!)

לא רק זה, כל תולדותיו של אדם כתובים בתורה! 

(הרב שליט"א פונה לאחד מהקהל): מה השם שלך?

 – 'אלעד' 

כתוב עליך בתורה: מי ההורים שלך, איפה נולדת, כמה תחיה, מה יעבור עליך, מה תעשה, מה לא תעשה, עם מי תתחתן, אם יהיה ילדים כמה, מה יהיה אתם - הכל כתוב על כל אחד! 

ככה כותב הגאון בהקדמה (ביאורו לספרא דצניעותא): 'והכלל: כי כל מה שהיה, הווה ויהיה עד עולם - הכל כלול בתורה מ: "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) עד "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב)' זה חמשת (5) חומשי תורה! 'ולא רק הכללים בלבד, אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט וכל מה שאירע לו מיום היוולדו עד סופו וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו!'.

כמעט בלתי נתפס הדבר, איך אפשר לכלול בחמישה ספרים את כל תולדות וקורותיהם של מיליארדים בני אדם ובעלי חיים בפרטי פרטים עד סוף כל הדורות כולם? הכל רמוז בתורה! 

שהרי אמרו רבותינו: 'אסתכל בתורה וברא עלמא!' הקב"ה הביט בתורה וברא את העולם, כל העולם איך שהוא נברא עם כל הליכותיו הכל זה ע"פ התורה, אז לכן הכל כתוב בתורה. 

וכתב הרמב"ן (פרוש לתורה בראשית ה, ב): 'שמצא חיבור מרב שרירא גאון ובה הוציא רב שרירא משני (2) פסוקים;

שני פסוקים: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א) פסוק אחד (1). (2): "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב) - את כל עניני שרטוט תווי הידים והפנים. 

ידוע שיש 'חכמת הפנים' וחכמה בתווי הידים שאפשר לדעת את כל מה שקרה לבן אדם וכל מה שעתיד להיות אתו לפי הידים. 

אני הייתי אצל אדם אחד כזה קראו לו: 'הרב שכנא מירושלים' בהתחלה-בהתחלה כשחזרתי בתשובה, שמעתי שיש דבר כזה הלכתי אליו, הוא הסתכל אמר לי מה יהיה אתי עד הסוף! בלי להגיד זמן, אבל מה יהיה... כל מה שהוא אמר - התקיים עד עכשיו!! דברים שאי אפשר היה לצפות בהם, אי אפשר היה לדעת אותם, היה לי בעיות בהתחלה, היה לי כל מיני דברים, שבכלל מה שהוא אמר לי שיהיה... אין, זה... אם הוא לא היה מסתכל ביד, והיינו יודעים שיש חכמה ביד - היינו אומרים: 'שהוא נביא!'. 

על משה רבנו כתוב בתורה: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח, כא) מה זה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה"? – 'בחכמת המצח' (הפרצוף) משה רבנו הסתכל על כל האנשים, בחר את האנשים לפי חכמת הפנים, בחכמת הפנים אפשר לראות הכל!

ואם קשה לכם להבין? 

אז בואו אני אתן לכם דוגמא מהטבע; יש רופא עינים שמסתכלים לך בתוך העין ואומרים לך איזה מחלות יש לך ומה יש לך בגוף. ויש סינים שיודעים באוזנים, לפי מחטים, לוחצים פה ופה ויודעים. ויש כאלה שעושים לך ברגלים ויודעים, ובכל חלק ובאברים שיש לך בגוף יכולים לדעת מה יש בגוף. והנה מוציאים לך שערה ורואים את כל הדי. אן. אי. (D.N.A.) שלך ורואים את כל המחלות שיש לך, את הגנטיקה שלך ואת הכל! במה? – בשערה! הכל נמצא בפנים.

אז אם הקב"ה בטבע נתן לבן אדם יכולת לדעת על גוף האדם ופנימיותו ומה יהיה אתו, משערות, מציפורנים, מעינים, מאוזנים, מרגלים... 

התורה אומרת בפרשת יתרו! כתוב בזוהר בקדוש: 'חכמת הפרצוף'! 

אז רואים: שבתורה רמוז הכל מכל כל... והוא מצא את זה רב שרירא בשני פסוקים, את כל החכמה! כל החכמה כתובה משני פסוקים. 

חפשו אתם עכשיו, נראה אם תמצאו, הנה הפסוקים לכו תחפשו ולפי זה אני רוצה לראות שאתם יודעים כבר את חכמת הפנים וחוכמת הידים - זה רק חכמים גדולים אמיתיים יכולים לראות מה רמוז בתורה!

מעשה באחד התלמידים של הרמב"ן שנהיה כופר! כופר!! תלמיד של הרמב"ן נהיה כופר, קראו לו: 'אבנר' יצא לתרבות רעה ונהיה שר גדול.

יום הכיפורים, הרמב"ן שלח לתלמידו שיבוא אליו והתלמיד הזה אבנר הרשע 'עז מצח!' היה, בא לפני הרמב"ן, לקח חזיר בפנים שלו, נחר אותו בישל... 

ואמר להרמב"ן: 'תגיד לי כמה כריתות עברתי עכשיו ביום הכיפורים?' 

אמר לו הרב: 'עברת על ארבע (4) כריתות!'. 

התלמיד המפולפל התעקש! אמר: 'לא, עברתי על חמש (5)'. 

התחילו לפלפל, עד שהרמב"ן הודה לו ואמר: 'עברת על חמש!', 

שמעתם איזה תלמיד זה? לא סתם טֵמבל, חכם!... יכול להתווכח עם הרמב"ן והרמב"ן הודה לו: 'אתה צודק! חמש'. 

שאל אותו הרמב"ן: 'אם אתה כזה גדול בכח התורה - איך הגעת לכפירה לכפור בתורתך משה רבנו?' 

אמר לו: 'בגללך!' ככה אמר לו החצוף. 

אמר לו: 'אני שמעתי אותך בדרשה בפרשת "האזינו" שאמרת: 'שכלולים בפרשה הזאת כל המצוות וכל עניני העולם, הכל נרמז בפרשת האזינו!' 

ואמרת: 'שצריך רק סיעתא דשמיא להבין את כל הענינים והסודות ששם'. 

בעינַי זה לא היה הגיוני! ואז נקבע בלבבי החטא: אין אמת בדבריך! יצאתי ופקרתי והפכתי לאיש אחר!' 

הרמב"ן אמר לו באותה העת: 'אני עומד על דעתי שכל מה שאמרתי - אמת! תשאל אותי שאלה ואני אענה לך תשובה'. 

אמר לו: 'אם כדבריך, תראה לי איפה כתוב השם שלי 'אבנר' בפרשת "האזינו"?' 

הוא חיפש כבר, לא מצא את השם שלו, לכן הוא שאל. 

עמד הרמב"ן והתפלל לה' בכל לבבו ונפשו ונפל בפיו הפסוק "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" (דברים לב, כו). 

אמר לו: 'תשמע! האותיות השלישיות במילים האלה - ר"ת אבנר; "אַפְאֵיהֶם" האות השלישית אל'ף. "אַשְׁבִּיתָה" האות השלישית בי'ת. "מֵאֱנוֹשׁ" האות השלישית נו'ן. "זִכְרָם" האות השלישית רי'ש = "אבנר" הכל רמוז בפרשת האזינו. 

שמע התלמיד - נפלה עליו חרדה גדולה! 

שאל את הרמב"ן: 'אם אחזור בתשובה יש לי תיקון ותרופה?' 

אמר לו: 'הלא שמעת את נבואת הפסוק, כי יושבת מֵאֱנוֹשׁ זכרך! לא תועיל לך שום תרופה. וַואו! הפסוק הזה גם אומר מה יהיה הסוף שלו "אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם"!' 

הלך התלמיד לקח סירה ללא מלחים וללא חבלים וללא מפרשים והפליג למעמקי הים, לאן שהוליכה אותו הרוח וצעק במר נפשו על טומאתו ואובדנו, במשך זמן רב לא נודע ממנו מאומה! ואח"כ הִרבה עליו הרמב"ן בתפילה: 'שיתכפרו עוונותיו!'. 

ובא התלמיד לרב בחלום והחזיק לו טובה, אמר: 'התפילות שלך - העלו אותו מכף הקלע לגיהנם! ודנים אותו בגיהנם!! ואחרי שנים עשר (12) חודש יהיה לי מזור ותרופה להוליך אותי לגן עדן!!!' 

שמעתם?...

מופיע המעשה (קב הישר פרק כג') ומרומז בדברי הרמב"ן (ספר הגאולה) ושם הוא כותב על 'שירת האזינו': 'שנתנבא בשירה הזו, אשר היא בנו לעֵד אמת ונאמן, בכל הצרות המגיעות אלינו בגלות הזאת כגון; "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם"' - רמז את המעשה הזה. 

במשנה כתוב: 'הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ' (אבות ה, כב) - תהֲפֹךְ בתורה כי הכל נמצא בתורה! הכל, כל חכמות הטבע, הכל, כל הנימוסים, כל החוקים, כל הגינונים, כל המשפטים. 

ודוד המלך אמר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (תהלים קיט, צו) כל חכמה - יש לה גבול! כמה לומדים להיות רופא? חמש-שש (5-6) שנים. פרופסור? עוד קצת, זהו נגמר! קיבל תעודה הוא לא לומד יותר אין לו מה ללמוד, אלא אם כן הוא חוקר, מדען, זהו נגמר. אצלינו בן ששים (60) לומד תורה בלי הפסקה! - הוא נקרא: 'אברך צעיר'... 

"לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ" אומר דוד המלך: "רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" אין סוף וקץ! "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא, ט). 

החפץ חיים אומר: 'מה זה "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ"? אני מודד את השולחן הזה במטר (100 ס"מ). כבישים מודדים בקילומטרים! כל כדור הארץ... - המידה שאתה רוצה למדוד את התורה יותר אֲרֻכָּה מכדור הארץ! כשמתחילים אתה למדוד "וּרְחָבָה מִנִּי יָם"... 

מה עשה אדם הראשון בגן עדן? - למד תורה! הוא לא היה צריך לעבוד, הכל היה מזומן לו והיה לו שֶׂכל מופלא! זך וטהור, היה יכול לשבת ללמוד ששת אלפים (6,000) שנה! לפחות. 

ואנחנו קטני השכל, כי ימינו כְּצֵל עוֹבֵר (תהלים קמד, ד) פרנסה ועול החיים מוטל על צווארנו כרחיים, האם נוכל לומר: 'שגמרנו את חוק לימודנו! - ?! 

"לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה" (משלי ח, יד) אדם יכול להסתפק מהתורה בכל ענין - אם ישקיע את כוחותיו!

דוד המלך אומר: "גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי אַנְשֵׁי עֲצָתִי" (תהלים קיט, כד) עדות = המצוות, התורה הם-הם אַנְשֵׁי עֲצָתִי, אני נועץ בתורה בכל דבר.

הגאון רבי חיים מבריסק אמר על מה שהגמרא אומרת (עירובין ק'): 'אמר רבי יוחנן: 'אלמלא לא ניתנה תורה - היינו למדים; צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה ודרך ארץ מתרנגול'. 

והוא שואל: 'אם אפשר ללמוד איסורי גזל ועריות מנמלה ויונה מצניעות ודרך ארץ מחתול ותרנגול? למה אין גויי הארצות ויהודים עמי הארצות עושים כן? מדוע הם לא לומדים מבעלי חיים המוזכרים את ההנהגות המופלאות? מדוע רואים אנו בעינינו כי מי שאינו בן תורה אינו זהיר בכל אלה? הגמרא מעידה: שהם יכולים לשמש לנו מקור נאמן ללמוד!'.

ואז הוא נותן תרוץ מדהים! 

כתוב: 'אלמלא לא ניתנה תורה' הגמרא מדגישה לפנינו: 'אם לא היתה ניתנת התורה - היינו יכולים ללמוד מבעלי החיים שהם יהיו הדוגמא!' אבל אחרי שניתנה התורה - אין אפשרות ללמוד מאומה משום דבר שהוא לא התורה הקדושה, כי התורה היא: 'תורת אמת!' ואת האמת לומדים ממקור האמת. 

אבל אם לא היתה ניתנת תורה היינו לומדים צניעות מחתול. אחרי שהיא ניתנה והיא האמא של כל החכמות - נסתמה האפשרות לינוק קמצוץ חכמה לא מן התורה הקדושה.

לכן הגויים לא לומדים מוסר מבעלי חיים, כיוון שהתורה כבר מצויה בעולם. 

והוא לומד את זה מפסוק: "רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כ-כא).

אדם יכול לראות בעיניו דברים רבים שיכול ללמוד מהם מוסר, רָאוֹת רַבּוֹת - אבל הוא לא שומר וְלֹא תִשְׁמֹר, אדם יכול לפקוח אָזְנַיִם ולהאזין ולקחת חכמה ומוסר, פָּקוֹחַ אָזְנַיִם, אבל וְלֹא יִשְׁמָע, למה? משום ש: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" ה' נתן לנו את התורה ובה יכול אדם להפוך להיות צדיק מופלא, לכן נסתתמו כל מקורות החכמה מבלעדיה!

אני אומר לכם דבר מדהים שראיתי! 

אתם יודעים: שהמדענים המפגרים אומרים: 'שהעולם התפתח אבולוציונית; היה פיצוץ ומהפיצוץ נהיה מה שנהיה ולאט לאט באבולוציה זה התפתח עד שנהיה כל העולם...' 

זאת אומרת 'קטן עליהם' שזה יכול להיות 'במקרה' קטן עליהם. 

אבל הם גילו הקוטב אבנים גדולות עגולות, כמו ריחיים אחת על גבי השניה והם תמהים! 

אל'ף (1): מי עשה אותם? 

בי'ת (2): מי הניח אותם? 

גימ'ל (3): לשם מה? 

טמבלים! אם כל העולם יכול להיות ב: 'פוקס' כזה מפותח! אז מה הבעיה ששלוש (3) אבנים יהיו אחת על גבי השניה?! עגולות! מה הבעיה? 

אבל הם מבינים: ששלוש יעמדו אחת על גבי השניה ויהיו עגולות ויהיה ככה ויגיעו לקוטב - צריך שמישהו יעשה אותם! ולאיזה סיבה? 

אבל בשביל לכפור בא-לקים - מתאים להם להגיד: 'שהעולם נוצר בלעדיו. פוקס!' פוקס מתוכנן! לא סתם פוקס, בלי מתכנן, פוקס מתוכנן בלי מתכנן... 

זה פעם אמרתי לאשה היתה בהרצאה, היא אמרה: 'שהיא באה מהקופים!'. 

אמרתי: 'רואים עליך!'.

אבל, אמרתי לה: 'תגידי, יכול להיות שאני אקח קסת דיו ואני אשליך אותה באוויר על סדין שתצא האות אל'ף בכתב 'דפנה'! אבל בדיוק בלי ריטוש ממש כמו בדפוס - יכול להיות?' 

בהתחלה היא אמרה כזה היססה בסוף אמרה: 'יכול להיות...' 

אבל אמרתי לה: 'כמה... כמה פעמים צריך לזרוק עד שיהיה דבר כזה?' 

היא אמרה לי: 'אתה צריך לזרוק מיליונים! בשביל שיצא פעם אחת (1)'. 

אמרתי לה: 'טוב, זרקנו – נהיה'. 

אמרתי לה: 'עכשיו כמה פעמים אני צריך לזרוק עוד פעם אחרי שיש לי אל'ף, כמה פעמים אני צריך לזרוק שיצא האות מ'ם ליד האל'ף? אותו כתב! אותו גודל! כמה פעמים צריך לזרוק?' 

- 'אֶהה...' אמרה לי: 'מיליארדים...!' 

אמרתי לה: 'לא! חייב להיות בפעם הראשונה, אם לא - זה ימחק את האל'ף, אם אני זורק עוד פעם זה ימחק את האל'ף! ועד שעשיתי אותה - מיליונים - אני רוצה לעשות מ'ם ליד האל'ף. ליד!' 

אז היא אמרה: 'אי אפשר!'. 

אמרתי לה: 'שמעת? שמעת?? אי אפשר לעשות אל'ף ואח"כ מ'ם - אין סיכוי בעולם! למה? כי אז אפשר לעשות כל פעם במכה ראשונה! ואם אגיד לך רוצה גם נו'ן אחרי האל'ף? איך יהיה? אז כאילו שאת חוזרת וסותרת את דבריִך הראשונים שרק אחרי מיליונים יכול להיות מקרה שיצא אל'ף נכון?' 

אמרתי לה: 'עכשיו תקשיבי! 'א.מ.נ.ו.ן.' - לעולם לא יכול להיות בכתב בפוקסים נכון? סיכמנו, אחרי המ'ם כבר הפסקנו! נכון? איך 'אמנון' - א' מ' נ' ו' ן' מורכב כזה! ממיליארדים ביליונים של חלקיקים - נוצר בפוקס?!' 

זה מדרובים...! זה המדענים, זה הרופאים, זה הפרופסורים, זה המסטולים! זה לא יאומן, זה כל זה בשביל לא להגיד: 'שיש תורה!' בשביל לא לשמוע לחכמים ולהגיד עליהם: 'שהם פרימיטיביים, שהם אנשים שלא מבינים, והם לא מתמצים והם צריכים ללמוד 'ליבה' ואם לא - הם סתומים...' 

הסתומים אומרים לנו: 'שאנחנו סתומים', שמעתם?! והם חושבים: 'שהעולם התפוצץ ונהיה ככה...'

טוב, אני לא רוצה לעייף אתכם, אני מבין שאתם מבינים את החומר, אז אני אחפש לכם פה עוד איזה סיפור משהו שיתן לכם ככה איזה מתיקות.

'החת"ם סופר' נחשב אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים! רבים מכל העולם צעדו לאורו, שאלות כִּבדות משקל הריצו לפתחו.

פעם אחת יצאה משלחת מחדרו של החתם סופר ופנה אליו הבן שלו 'הכתב סופר' שאל אותו: 'אבא! איך אתה מכריע כל כך מהר בענינים חמורים שעומדים 'ברומו של עולם'?'

אמר לו האבא הגדול: 'יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי! (בראשית מח, יט) כי לא דבר קטן הוא 'ושמעתא בעיא צילותא' להכריע בדין צריך צלילות הדעת! אבל תדע לך: שבכל דור ודור מעמיד הקב"ה "אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כז, טז) להאיר להם את הדרך, להתיר להם את הספקות ויען כי רובם ככולם שואלים דבר ה' מפי - נראה בעליל: כי מן השמים מסכימים לזה וברוך ה' למדתי ככל הצורך וכוונתי: בלתי לה' לבדו, על כן איני חושד לקב"ה שיכשילני ח"ו ובדאי יסכים להוראתי. ואם הרֵאיָה לפעמים אינה אמת - מכל מקום הדין הוא אמת!' 

שמעתם דבר כזה...?

בחרו בו מן השמים! 'ה' לא יכשיל אותי, לא תצא תקלה מתחת ידי!' הוא אומר: 'אפילו אם הראיה שהבאתי לדין שפסקתי - היא לא נכונה, אבל הדין - הוא אמת!'. לא יאומן כי יסופר, אבל זה בדיוק כמו הגמרא שלמדנו, עם תנורו של עכנאי. 

מה היה שמה? 

הראיות של החכמים נגד רבי אליעזר - לא נכונות! ומה היה הדין? הדין היה שהם צודקים.

'בכל דור ודור!' מבאר החתם סופר: 'מעמיד הקב"ה מנהיג על העדה להאיר את הדרך, להתיר את הספקות של העם ומכיוון שהחתם סופר הכיר בערך עצמו וידע: שמעשיו לשמים – וראה: שרוב השאלות החמורות בדור מוגשות אל פתחו, בטוח היה: שהוא מנהיג הדור והקב"ה לא יכשילנו בהוראה שאינה הוגנת!'.

אני אסיים במעשה; 

פעם פגש הרב שמחה כהן קוק רבה של רחובות את הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה זצ"ל ושוחח עמו בדברי תורה, 

לפתע אמר לו הרב וולבה כך: 'אתה יודע? רבי שמחה יקירי! על מה אני מכוון בברכת 'על הצדיקים'?' 

והשיב לו מיד: 'כשאני אומר 'על הצדיקים' אני מכוון על הרב אלישיב. וכשאני אומר 'ועל החסידים' אני מכוון על הרב אלישיב. וכשאני אומר 'ועל שארית עמך בית ישראל' אני מכוון על הרב אלישיב. 

פעם הייתי במנצ'סטר ונכנסתי להִפרד מהגאון הצדיק רבי יהודה סגל זצ"ל, שוחחנו מעט ואז הוא אמר לי הרב סגל: 'אתה נוסע לארץ ישראל, אני רוצה לעשות אותך שליח, כשתגיע לבני ברק תכנס אל ראש הישיבה הרב שך ותדרוש בשלומו ותאמר לו: 'שאני מתפלל לשלומו יום יום!'.

'כשהגעתי לארץ ישראל נסעתי מיד לבני ברק, עליתי לביתו של ראש הישיבה' סיפר הרב וולבה: 'כשהשמעתי באוזניו את דבריו של הרב סגל - עלה חיוך של קורת רוח מרובה על פניו 

והשיב לי: 'ישר כח!' בפה מלא'.

כשמתכוונים 'על הצדיקים' צריך להתכוון איזה צדיק.

אז אדם צריך לדעת: 'אמונת חכמים' - זה יסוד מוסד בכל בית יהודי, בית שלא נשען ונסמך על גדול בדור - אין לו סיכויים שהוא יכוון אל האמת, אין לו סיכויים, כל מי שנשען על עצתם של גדולים - לא מפסיד.

תזכרו: מי החזיק את עם ישראל מיציאת מצרים עד קום המדינה? - רק ראשי ישיבות. רק גדולי תורה! לא היה מדינה. 

ועכשיו מי מחריב את העם? - המדינה. הם לא מתייעצים עם חכמי התורה ולכן הם פועלים הפוך מן התורה! לעקור הכל. לעקור את המשפחה - אין משפחה – יש: 'הורי אל'ף והורי בי'ת' (רח"ל!). אין 'אבא ואמא' – יש: 'זוגות זהים' (רח"ל!). וגם אתה יכול להחליט: 'שאין לך מגדר' אתה לא זכר ולא נקבה, לא אנדרוגינוס וגם לא טומטום... אתה אבו המטומטמים. אין לך מגדר! 

שואלים אותך: 'מי אתה?' אתה יכול להיכנס לאיזה שירותים שאתה רוצה. אף אחד לא יכול להגיד לך כלום. יכול להיכנס לפה ולהגיד: 'עכשיו אני זכר' יכול להיכנס לפה ולהגיד: 'עכשיו אני נקבה' אף אחד לא יכול להגיד לך כלום. אסור להגיד לך משהו! אסור! - זה פגיעה... 

אם אומרים לך: 'אתה לא כזה! אתה כזה' - זה פגיעה! אתה יכול לתבוע אותו; 

- 'אתה אל תקבע לי מי אני, אני כל רגע מתחלף...' 

אני זיקית... לא יאומן כי יסופר! זה הערכים של המדינה הזאת? כן, הם מתכוונים לעשות אותנו זומבים עוד מעט, עוד מעט יפתחו לכם את הגולגולת ישימו לכם צ'יפ של אילון מאסט ואתם תתחילו לדבר עם תנועות של רובוט. כבר היום אתם מדברים רובוטים בטלפונים, אתה מצלצל לקופת חולים עונה לך רובוט: 'כן, תן זה-זה...' ואם הוא לא הבין אותך משהו אומר לך: 'תתחיל מחדש!' נו, לך תתווכח אתו תכעס עליו תגיד לו משהו... אין עם מי לדבר! אתה מדבר עם מכונה.

עכשיו עשו רובוט טייס! אמרו: 'שחסרים קפטנים במטוסים!' כי הרבה מתים תוך כדי טיסה, קיבלו חיסונים... אז עכשיו עשו רובוטים שיטיסו מטוסי נוסעים, יהיה לכם 'בטחון גמור!' בטח... לא?! ואל תשכחו שעל הרובוט הזה יש שליטה עליו מרחוק, 

אז יכולים להגיד לו: 'אל תנחת! כן תנחת, תנחת בים...'

אתם יודעים שהיום כל הרכבים שלכם שיש מחשבים נשלטים ע"י אנשים והם יכולים לכוון לך את ההגה שאתה תרד למדרון, הם רואים איפה אתה, הם יכולים לנעול לך את הברקסים ולהשתלט לך על ההגה - ואתה תסע והם יודעים איפה אתה נמצא, איפה הסיבוב למדרון - ואתה תיפול למדרון ואף אחד לא יֵדע! הכי חוקר שיכול לחקור: מה סיבת התאונה? - לא יכול לדעת - 'זה סייבר!' סייבר נכנסים לך לתוך המחשב ומשתלטים עליו. 

כמו שנכנסו עכשיו לבית החולים 'מעייני הישועה' (בני ברק) ולקחו משם את כל הפרטים! כמו שאחד פה בישראל נער נכנס לפנטגון - ולקח את כל הפרטים! היום בסייבר אתה יכול להיכנס לכל מקום שמישהו מחזיק פלאפון או מחשב או כל דבר אחר, הוא רואה אותך, הוא מצלם אותך, באייפונים שלכם כל חמש (5) שניות אתם מצולמים! 

זה העולם עכשיו עד 2030 יש לכם עוד סיכוי לשרוד משהו... אחרי זה לפי התכנית שלהם אתם עבדים גמורים! בלי רכוש בלי כסף בלי שום דבר.

אם תצעקו לה' ותתפללו מתוך תשובה, לא רק אתם, כל ישראל - יש לנו סיכוי שהקב"ה "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ" (תהלים ב, ד) אז, מה יקרה אז?

 - "אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ" (שם פסוק ה) הקב"ה יבוא ויתן להם בראש! כמו שצריך, אבל זה רק אם נזעק אליו, לה', הוא מחכה: שנזעק כמו ביציאת מצרים, 

הוא אמר: 'שהם יצאו!' אבל הוא חיכה שיצעקו: "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ" אז – "וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ" (דברים כו, ז).

לא צועקים - לא נענים! אפילו שאתה מובטח - הוא מחכה שתצעק. רוצה לשמוע: "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד) אני רוצה לשמוע. 

אבא רוצה לתת מתנה לילד אבל הוא מחכה שיגיד: 'אבא! תן לי, אבא...' 

– תגיד: 'אבא!' – אוֹ! אם אתה אומר 'אבא' - אני אתן לך. אם אתה תבוא ותגיד (בטון כועס): 'תן לי! תן לי!' - לא יתן. תבקש יפה מאבא, תזכור: שיש אבא שהכל ביד שלו! הקב"ה רוצה לתת...

טוב, אני מקווה שחיזקתי אתכם במשהו, 

- הקהל מוחא כפים...

תחפשו לכם תלמיד חכם אמיתי, שבחנתם שבאמת בכל הליכותיו ודרכיו ומעשיו ותתחברו ויוביל אתכם בדרך בטוחה: "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים" (שיר השירים א, ח) מה זה "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן"? 

אדם שלא יודע איך הולכים, יש שדה מוקשים, העולם הזה מלא מוקשים! איך אני יוכל ללכת ולא להתפוצץ? 

"צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי" איפה שדרכו - לא התפוצצו, תלך באותם דרכים שהם הלכו - לא תתפוצץ, בשדה מוקשים אם אתה רואה פסיעות – אתה יכול לדרוך שמה על בטוח! כי מישהו דרך ולא התפוצץ, אבל אם אתה תלך איך שאתה רוצה - ותעשה 'קיצורי דרך' וכו' - יגיע הרגע שבום טראך – 'להתראות'... 

אז כדאי ללכת בְּעִקְבֵי הַצֹּאן כאבותינו הקדושים, החכמים האמתיים בכל הדורות - אמן ואמן.

- הקהל מוחא כפים...

שאלות... (נקודת זמן 2:02:41 עד 2:16:13) לא מוגה!.

שאלות אלי רז שלום כבוד הרב שלום תודה רבה על הרצאה ותודה לצוות שאיתך יוחי אה קרתי בספרים של הרב ארון רטה ששומר אימונים אני לא טועה שזכות אבות שזכות בנים כבר לא מסת לאבות משהו כזה זה התייחס לדור רק או לדור הזה שזכות אבות ה בן לא מזכה אבא כאילו ברא לא מזכה אבה אני לא מאמין שיש דבר כזה הוא רשם את זה אני לא הבנתי את הזה שמה פשוט אז צריך לשלוח לי ואני אסביר לך טוב חוץ מזה אני רוצה לעשות תשובה ברבים אני רוצה לעשות תשובה ברבים ד שזה מועיל אני עבדתי בעבודות מפוקפקות של אבה גזל אנו יודים שאנו עובדים אנשים חים משוחררים ואני מאוד מצר על זה אני הייתי גם ליצן לא קטן לא ידעתי לא ידעתי מהחומרה של ליצנות ני יודע ש לשכינה אח לפני שנה חדשה אני רוצה שאני אחתם לחיים טובים ולשלום ובור את הדין אתה מתחרט על העבר בטח אתה מקבל לעתיד לא לעשות בטח תתוודה אנה השם חטאתי עויתי פשעתי תגיד אנה השם ת חטאתי עויתי פשעתי ב ב ליצנות ב ליצנות גזל גזל בכל מה שאתה עשית באריות ב בליצנות ובדברים ש במה לא במה לא כן במה לא בהכל ואתה מתחרט אמיתי אני קורא את הספרים אני רואה כמה רשע איתי טוב אתה הולך לדרך חדשה בעזרת השם אתה יודע הרב הרב דיבר בזה על ברכת הצדיקים אני רשמתי כבר מהבית את הדבר הזה רצה להגיד לרב שמגד ברכ הצדיקים אני מכון על הרב על החסידים אני מכבן על הקהילה על גרי הצדק על מיכאל ועל השים חלק מים זה אני שאני אגיע לשם ללמוד אתכם בעזרת השם יפה מאוד מוד א משהו אחרון הרב לא יש שתי דברים אני רוצה שרב המליץ לי אה הרב שנייה שנייה שניה אני חיב להגיד לך משהו של סיעת דשמיה שאין כזה דבר שנה שעברה לקחתי לעצמי לכוון בברכות כמו שצריך עכשיו בברוך השם הרב פתאום הוצאו את הבריסטול האלה של הברכות זה הגיע לאחרי שסיימתי כאילו ירדתי כבר מזה כא לא הצלחתי לכיים את הברכות ברוך אתה וכולי וכולי אז הגיע להם סגי מזרחי הבי לי ברוך השם שיהיה ברי וזהו רציתי יצא לקבלה חדשה לשנה החדשה שאני מסק לעבור את הדין בעזרת השם בהצלחה גדולה ו ברה לזיווג השם יזכה אותך לזיווג הגונ ראוי לך רה אמן תודה שאלה [מוזיקה] נוספת שאלה בפינה יש שלום כבוד הרב תודה רבה על השיעור ש רציתי לשאול את הרב במה אפשר להיות שותף עם הרב בזיכוי הרבים במה לא יש אפשרות בתרומה יש אפשרות בפעילות יש אפשרות בהדבקת מודעות יש בפרסום יש בהפצה יש בכל מיני בהסעות בהדבקת מודעות בכל מיני דברים מה יותר הרצאות הסעות ספרים לפי הצורך צלצל לשופר יגידו לך מה נדרש ביותר כל הנטפל לעושה מצווה כ עושה מצווה אם אפשר עוד שאלה לגבי תפילות האם יש תפילות כמנהג אבותינו בקהילה של הרב מה הפירוש אצלנו מתפללים בתימנית מה השאלה עכשיו מתי כל יום תודה כבוד הרב כותב ספר ח ספר זיכרון כן למה שאלה נוספת כן הנה הבחור פה שלום כבוד הרב שלום תודה על הרצאה בעקבות לבק דתיה או לא דתיה ממש ממש בת כמה 40 מה יש לה כמה זמן של ש מה הסיכוי ש אומרים מה פירוש למה לא כלו להוריד את זה מהתחלה הורידו וזה זר זר בתח חזר כשלת מעיים שאלו כאלה שעושים השתלה או מקצרים רו כמה רים חצי שמעתי ועכשיו זה רק שמה או בעוד מקומות לא בעוד מקום אה בעוד מקום מה ה בעלה עושה לא לומד לא דתי בעיה זה גם גזירה עליו וכמה ילדים איפה לומדת בגן וההורים שלה דתיים או לא אבא כן קיצור כל הסביבה לא יכולה להגן עליה כל האחים כמה זה אחים בנים בנות והם כולם דתיים ממש מסורתיים כן טוב תראה אם כל המשפחה הבעל והאחים וההורים יקבלו על עצמם תענית 40 יום לא אוכלים מעמוד השחר עד צת הכוכבים 40 יום חוץ משבת וחגים וילכו לק המערבי לגמור את ספר תהילים שלוש פעמים בשבוע עם תשובה שהם יעשו יכול להיות שיתרחש נס אבל זה צריך להיות תשובה באמת 40 יום זה ממש יכולים לקצר את זה לשלושה ימים רצוף 72 שעות ולכותל המערבי כל שבוע שלוש פעמים ולגמור ספר תהילים מה ביחד לא חייבים יחדיו אבל צריכים כל אחד לעשות ככה למה מי שלא יעשה הוא פשוט מאוד ייראה שהיא לא חשובה כל כך בשמיים מסתכלים היא חשובה או לא חשובה מעבר למה שיש לה זכויות או אין לה כי הגזירה היא לא רק כלפיה הגזירה היא גם כלפיהם אם חשובה להם והם רוצים שהיא תישאר והם עושים את כל ההשתדלות הקדוש ברוך הוא לא מביא צער על אנשים שלא ראויים לקבל צער אם הם עושים תשובה אז הם שינו את השם הם כבר לא הרשעים שהיו קודם אם הם רשעים ואז לא מגיע לצער אותם שתמות להם האחות או הבת לא מגיע וכתוב אצור תמים פעלו ככל דרכו משפט איל אמונה ואין עבל הוא לא יעשה עבל אם הם חזרו בתשובה ואם עשו כל מה שאמרנו זה מראה שבאמת אכפת להם והם רוצים שהיא תישאר והיא הגורמת במקרה שיש לה להם לעשות את כל מה שאני אומר אז הזכויות שייכות לה אז היא הגדילה את הזכויות שלה בשביל להישאר ואפשר ש כל המקרה זה רק בשביל להביא אותם לתשובה ולחיבור וכולי וכולי אם זה יצלח יצלח אם לא לפחות לעולם הבא היא תזכה בזכות שהחזירה בתשובה את המשפחה כי לפעמים יש גזירה בדם ולפעמים הגזירה בתית אם היא בתית ניתן למחות את התית אבל אם זה בדם השם יודע למה הוא עושה ומה הוא עושה כי כל בן אדם יום המוות מיום מולדו כל בן אדם קצוב לו כמה יחיה ואם הגיע הזמן השם יודע מה אנחנו לא יודעים אנחנו צריכים לפעול לפי מה שאנחנו יודעים על פי התורה א תודה רבה על ה על התשובה עכשיו עוד דבר שאני רוצה להוסיף היא חזרה בתשובה ראשונה בכל המשפחה ובעקבותיה כל המשפחה חוץ מהאמא שעדיין לא בסדר אני מדבר עכשיו על תשובה שלמה כי כרגע אתה רואה שהם כל מה שהתעוררו בעקבותיה עדיין לא הספיק תשובה שלמה תשובה שלמה זה להיות חרדים באמת בלי משחקים וצריך לזכור שהעולם גלגל היום זה עליה מחר זה יכול להיות על מישהו אחר וכל אחד יחשוב אם הוא היה במצב של היה רוצה שייעשו בעבורו את זה או לא רוצה בוודאי שהיה רוצה נכון אז לכן נתנו את הפריבילגיה כרגע שאתה לא בחולי אתה הבריא אז תתמוך בחולה מחר זה יכול להיות הפוך ואז תחפש מי שייעשה והיו גם כן כמוך שלא יסכימו אז צריך לזכור את זה בוחנים את האדם מי שמרחם מרחמים עליו מי שלא מרחם לא מרחמים עליו תודה ק תהיה בריא שאלה אחרונה כן תן לתימני פה שלום גודה שלום שאלה יקום כבודו יקום אין כוח נקום איך אנחנו ידע אחרי איזה רב ללכת ובמי להידבק במי ללמוד בצב צ צי לך בעקבי עצו ממש קשה עד היום את מי הכרת מה מה את מי הכרת עד עכשיו את הראשונים והקדושים מצויין אז תמשיך עם הראשונים והקדושים אבל אתה צריך אדם חי זה הבעייה מה הבעיה עד היום לא היה לך אף אחד הרב קנבסקי היתי לך איתו עכשיו איננו כמה פעמים היית שואל אותו הרבה פעמים הרבה פעמים יש לי רב שלי אבל דברים גדולים הייתי מבקש מהרב הייתי שואל אותו בסדר יש את הרב לנדה עכשיו שמה יש את הרב היר שיש כמה אם אתה הולך לפי האשכנזים לא קשור לפי הגדולים אתה אומר אז אלה היום הגדולים של האשכנזים לא קשור לאשכנזים זה לא קשור למי מה זה לא קשור אתה הרב קניבסקי אשכנזי לא זה לא משנה מה הרב אני אמרתי שזה משנה זה משנה מה אתה רואה ברב אז זה מה שאני אומר אלה אותו דבר מקווה שאני פגש אמה כן סיימנו כן הגברת מה הגברת תצליחו בקרן ההרצאות בפרט שאני אוציא אוטובוס מפתח תקווה ותזכי בקלות להוציא אוטובוס מפתח תקווה תודה רבה תה השם מברך אותכם אני רוצה לתת לכם כמה מתנות בכתיבה וחתימה טובה [מוזיקה] אמ תרכו לי ישמחו במלכותך שומר שומר שומרי שבת קוראה עונק שבת ישמחו במלכותך שומרה שומרי שומרי שבת וקורא עונק שבת ם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת קדקד [מוזיקה]