קרית מלאכי - צ'יק צ'ק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

בפרשת השבוע למדנו על הפסוק

וידבר העם באלוקים ובמשה,

למה העליתונו ממצרים למות במדבר?

כי אין איך נעים כאן בלבדוקים.

אומר ראש המקום ודם דם העליתונו לשניהם שווים.

כביכול הקדוש ברוך הוא ומשה רבנו שווים,

והם טוענים טענה למה העליתונו.

העניין של השוואת עבד לריבו

יש ברעיון עמוק מאוד שאומר דורשני.

זו לא פליטת לשון,

אלא ההשוואה שבאו להשוות בין הקדוש ברוך הוא לבין משה רבנו,

הכילה בחובה זלזול כלפי מעלה.

למה העליתונו שווים הקדוש ברוך הוא ומשה רבנו?

זאת אומרת, בתוך-תוכיותם

היה פה הבעה של זלזול כלפי שמיים.

הרלב״ג,

אחד המפרשים על התורה בפרשת קדושים, מסביר

בעניין זה שהתורה הזהירה

על זריעת כלאיים והרכבת כלאי בהמה,

וזו הלשון שלו,

עוד יזיק לאמונה

כי הוא ידברך הבדיל בחלוקת המינים בחילוק הצורות,

כי זו הצורה היותר נכבדת מצורת בעל חי אחר.

באמנה במעלת הצורות

הוא המגיע בסדר המדרגות

להחשיב הצורה היותר נכבדת

עד כי יגיע עוז וכבוד אליו יתברך אשר הוא נבדל בצורה יותר נכבדת בכל הנמצאים.

זה יהיה שירנו להשגתו יתברך

וכן למעלת מדרגת הנפש, מעלת החוכמה ומעלת הצורה.

אני אבאר את הדברים שהוא אומר.

אומר הרלב״ג, למה התורה אסרה

לזרוע כלאיים

ולמה איסור להרכיב כלאי בהמה?

אז מעבר לטעם והסוד הכמוס שיש בכל טעמי המצוות,

הוא אומר שיש פה עניין של אמונה.

מה העניין של האמונה?

אם אדם מחליא בהמות

או בגדים

או דברים כאלה, זה פוגע ומזעיק את האמונה.

למה?

אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא את כל הברואים וחילק אותם למינים שונים,

ויש הבדל בין צורה לצורה.

יש נכבד יותר ונכבד פחות

אפילו בבעלי חיים ובצמחים,

ולכל אחד יש את החשיבות שלו והמדרגה שלו,

ואין אחד דומה למשנהו.

כמו שברור לנו שמעלת האריה

גבוהה ממעלת החמור בבעלי חיים,

כך אנחנו צריכים להבין שבכל דבר ודבר שבבריאה

יש מעלות ומדרגות שונות.

וזה שהקדוש ברוך הוא ברא את הכול במדרגות ומעלות שונות, בחילוק הצורות,

זה יביא את האדם להחשיב צורה יותר נכבדת,

וכך יותר נכבדת, עד שהוא יגיע לעוז וכבוד, לשם יתברך, שהוא נבדל בצורה יותר נכבדת בכל הנמצאים.

וזה יישר את האדם להשיג את השם יתברך ולהבין

את גדלותו ומעלתו של הבורא יתברך.

וכך יוכל להבחין גם האדם במעלת החוכמה שהיא בתוך מעלת הצורה.

יש את הגופים

ויש את הצורות הפנימיות, דהיינו הנפש הרוחנית.

אז גם במעלת הגופים יש שוני והבדלה,

ועוד יותר במעלה הפנימית הרוחנית שבכל ברור וברור.

ממילא, כשאדם מסתכל כל פעם במעלה יותר גבוהה ויותר גבוהה, יגיע בסופו של דבר למעלת השם יתברך בהסתכלותו ובהתבוננותו.

ואם אדם מחליא,

פירושו שהוא לוקח מין בשעינו מינו ומעלה שלא במעלתה,

ומחבר ביניהם, רוצה ליצור דבר חדש,

הוא בעצם כופר

בעניין שהקדוש ברוך הוא ברא צורות נבדלות,

והוא משווה ביניהם.

ואצלו הכול שווים.

איך בני אדם אומרים, דבר אליי בגובה העיניים.

אנשים רוצים תמיד להיראות שווים.

כמובן, אלה שלמטה, לא אלה של מעלה.

ותמיד רוצים להשוות.

כולם שווים, כי כל העדה כולם קדושים.

אנשים רוצים לראות את הדברים יותר ככה בצד השוויון. שוויון וסובלנות קוראים לזה היום. הכול שוויון. גברים, נשים,

בני אדם, בעלי חיים, הכול שווה.

הכול שווה רוצים לעשות היום. הכול שווה.

התורה אומרת, לא הכול שווה. מה לעשות?

הקדוש ברוך הוא עשה מדרגות

בחילוק צורות ומינים,

וכל דבר, כל מין למינו ישכון.

ממשיך הרלב״ג ואומר,

אולם בהרכבה, עם כלאי בהמה, עם כלאי זרעים,

הרי מערב צורה בצורה,

כי אין מחשיב כלל את מעלות הצורה, וזוהי כפירה גדולה.

וכן, בכלאי בגדים.

יש איסור שעטנז.

צמר ופשתים יחדיו, אסור מן התורה. זה שעטנז.

וזה כלאיים.

וזה אסרה התורה.

למה? כי צורת הפשתן,

שהוא בא מהצמח,

הוא יותר שלם מהצמר.

אנחנו מבינים שפשתן הוא פחות

וערכו מעט.

פשתן זה מה שמסובבים מסביב לצינור באינסטלציה.

אז כולם חושבים, פשתן זה ערכו מעט.

אבל התורה אומרת שחשיבותו יותר מהצמר היוצא מבעל חי.

למה?

כי זה בא מפועל המין המכוון לעצמו.

הפשתן בא ממין

שהקדוש ברוך הוא ברא אותו להיות מכוון לעצמו להיות פשתן מן הצומח.

זה מעלתו, זה מדרגתו, וזה רצונו להתברך שהוא יהיה.

והצמר, אף על פי שהוא בא מבעלי החיים, שמדרגת הבעלי החיים היא יותר מהצומח,

אבל כיוון שהוא בא ממותרות החומר של הבעל חי,

הוא פחות בערכו מהפשתן שמכוון במינו להיות מה שהוא.

הציפורניים והסערות שלנו זה מותר הגוף, זה המותרות של הגוף.

גם כשאדם נפטר,

אפילו ללא מזון,

חודש ימים לאחר מכן הציפורניים והסערות ממשיכות לגדול.

זה מותר הגוף,

מותרות.

כמו שאנחנו אומרים, פסולת.

אז כיוון שזה כך,

חשיבותו פחותה מהפשתן.

ואין לערבב זה וזה,

ומי שמערבב,

הרי זו כפירה בהאמנה שלנו שהבורא ברא את הכול נבדל

במדרגות שונות.

והקדוש ברוך הוא החכים אותנו באלה המצוות,

שנוכל להשיג על ידם את מדרגות הצורות בכל הנמצאים,

קצתם במעלה יותר על קצתם,

ומזה נעמוד על מציאות השם יתברך.

המשכיל יוכל לעלות מעלה-מעלה ולהבחין

עד שהגיע למציאות הבורא יתברך בכל הבריאה כולה.

עכשיו נבין לאור זאת מה שמסביר הרב״ג,

את החטא של אלה שהשוו עבד לקונו,

כי בהשוואה בין עבד לקונו יש חתירה וכפירה

בעצם המהות של מעלות

ומדרגות הקדושה,

יש כפירה בביטול התחומים,

בהריסת הסייגים והגבולות,

והשלבים והעליות שבקודש ייסוד אותם.

השקפה המשווה עבד לקונו מגלה את הכפירה שבלב.

על היעדר ההכרה שיש גדול וקטן, מה לעשות, יש גדול וקטן,

יש חשוב ופחות ממנו.

יש כהן, יש לוי ויש ישראל.

יש חכם ויש חכם ממנו.

יש טיפש ויש טיפש גדול ממנו.

מה לעשות, יש מעלות ויש שוני בין בני האדם.

בכל עצם מקודש למעלה מחברו.

וזה חטא גדול ונורא.

הרבה יותר מעצם התלונה שהם התלוננו,

כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקן.

זה החלק הקל שבחינוך.

החלק הקשה זה שישבו עבד לקונו ואמרו למה העליתונו הקדוש ברוך הוא ומשה שבים

בהאשמה שמאשימים בני ישראל.

עכשיו מובן למה אמרו חכמים זיכרונם לברכה כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו.

דבר קשה ביותר אמרו חכמים זיכרונם לברכה מי שמבזה תלמיד

חכם אין רפואה למכתו והוא בכלל האפיקורסין.

אפיקורס זה מי שכופר בכל התורה כולה.

גם בזה תלמיד חכם הוא בכלל האפיקורסין

ואין רפואה למכתו. למה?

משום שביזוי תלמיד חכם זה לא רק זלזול בכבודו של התלמיד חכם,

אלא מה שמונח פה זה שהוא משווה אותו אליו, הוא יכול לדבר עליו ככל העולה על רוחו.

אין הבדל בינו לבינו, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה.

שפתנו איתנו, מי אדון לנו,

אומר דוד המלך בתהילים על אלה שמתירים את חרצובות לשונם

לומר ככל העולה על נפשם.

אז אומר דוד המלך,

מי אדון לנו?

פירושו,

אלה שאומרים שפתנו איתנו ואנחנו יכולים לומר הכול,

בעצם מסתתר מאחורי זה,

מי אדון לנו?

אפיקורסים.

אין מעלינו אף אחד, אין מי שיגיד לנו מה לומר ואין מי שיאמר לנו מה תעשה,

ואנחנו נעשה מה שנרצה ונגיד מה שנרצה ונבזה את מי שנרצה ונדבר עם כל אחד מה שאנחנו רוצים.

אדם כזה, שדעתו משובשת עד כדי כך,

וחושב שאין דבר נבחר ומעולה בבריאה והכול שווים, אין לו רפואה למכתו,

כיוון שהוא לעולם לא ירגיש רגשי חרטה ותשובה,

כי אינו חושב שחטא בכלל.

וכיוון שהוא לא חוטא בכלל, כך הוא מבין,

אין לו תשובה.

אין לו תשובה,

אז אין רפואה למכתו.

אותו דבר אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, כל המספר לשון הרע,

כאילו כופר בעיקר.

למה?

שוב פעם, הוא לא רואה בחברו שיש לו איזו מעלה. הוא לא מתבונן ומעיין במעשיו, בדרכיו, במידותיו.

הוא לא רואה בו שום דבר חיובי, רק מה שהוא רוצה לספר עליו.

אותו חטא של השוואה,

אני יכול להגיד על מי שאני רוצה מה שאני רוצה.

דבר זה,

כמי שכופר בעיקר שהקדוש ברוך הוא אמר שיש עוני ומדרגות בין בני אדם,

ואפילו בין בעלי חיים,

ואפילו באבנים

יש מעלות,

יש סגולות באבנים, חוץ מערכם.

יש זהב, הוא מועט במציאות, אז הוא יקר. פלטיניום יותר מועט, יותר יקר.

אבל לא זה הדבר היחיד, יש סגולות באבנים. כל האבנים שהיו על החושן,

היה לכל אחת ואחת מהן סגולה

של ריפוי או דברים כאלה ואחרים.

בכל דבר יש את הסגולה והמעלה שלו.

ומי שמספר לשון הרע,

מרגיש שהוא יכול להגיד על כל אדם בלי שום בחינה,

בלי שום בקרה, מה שהוא רוצה.

דבר זה, כחופר בעיקר, שהקדוש ברוך הוא, שהוא עיקרו של עולם, אמר שיש שוני בין הצורות והבדל בין המינים.

לכן נענשו דור המדבר בזה,

ששלח עליהם הקדוש ברוך הוא את הנחשים לנושכם.

מה היה העונש של אלה שהתלוננו?

הקדוש ברוך הוא שלח נחשים להקישם.

ולמה דווקא נחשים?

כי ידוע שהנחש הקדמוני הוא הסמל של לשון הרע.

הוא החטיא את חווה

והוא אמר לה דברים שהם דברי כפירה.

הוא סיפר לשון הרע.

הוא קינא באדם.

הנחש בתחילת בריאתו היה הכי קרוב לאדם.

הנחש היה מהלך על שתיים.

היחידי בבריאה, והולך זקוף כמו אדם.

הכי דומה לאדם הוא היה.

עד היום תראו בנחשים שהשתסמה נפשו היו לו רגליים פעם.

פעם תתבוננו בגן חיות.

או בכל מקום שתרצו, תוכלו לראות שם את הסימנים.

שהיו לו פעם רגליים.

וכיוון שהוא נתקנא באדם וחשק בחווה,

אז הוא בא לחטיא אותם.

ומה היה הסיפור שלו? הוא אמר שהקדוש ברוך הוא אוסר עליהם לאכול מעץ הדעת.

כיוון שהוא בעצמו אוכל מעץ הדעת,

ואיך הוא חכם גדול,

ואיך הוא ברא עולמות,

הוא אוכל מעץ הדעת, ועל ידי זה בורא עולמות.

וכיוון שהוא לא רוצה שאתם גם תבראו עולמות ותהיו כמוהו,

הוא אסר עליכם לאכול מעץ הדעת.

לכן הוא אמר, אם תאכלו מעץ הדעת,

והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע.

השווה עבד לקונו.

אמר לאדם בחווה,

אתם יכולים להיות בדיוק כמו האלוקים אם תאכלו מעץ הדעת.

הוא אמר, לא, אני אומר כן,

תאכלו ותהיו כמוהו.

הוא הראשון שהשווה בין עבד לקונו.

שלח אותו הקדוש ברוך הוא לבני ישראל להכישם,

שגם הם השוווה בין עבד לקונו.

מה יהיה עונשו של הנחש?

עפר תאכל כל ימי חייך.

הקדוש ברוך הוא העניש אותו שכל דבר שבעולם שהוא יאכל,

מתוק, טעים, מבוסם,

הכול הוא יטעם בו טעם עפר.

הוא יאכל מינים הרבה,

הוא יאכל צבי שלם,

הוא יאכל בעל חי אחר,

הוא יאכל אפילו בן אדם,

הוא יטעם טעם עפר.

מה העונש?

אתה השווית בין עבד לקונו,

אתה, כל המינים בעולם יהיו שווים אצלך בטעם אחד עפר.

זה העונש שלך,

מידה כנגד מידה.

וגם באחרית הימים שהעולם יגיע לתיקונו, וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ,

ופרה ודוב תרענה באחו,

הנחש לא יתרפא ממכתו,

והוא ימשיך לטעום עפר.

אז הקדוש ברוך הוא שלח אותו,

ושלח אותו לעניש את אלה שישבו גם בין

עבד לקונו.

שלח את הנחש, שאוכל מינים הרבה ותועם טעם אחד,

להעניש את אלה שאוכלים מין אחד,

זה המן, וטועמים בו טעמים הרבה.

הם, שאכלו רק מן, וטעמו בו כל טעם שבעולם,

והקדוש ברוך הוא הראה להם שאין השוויה,

ישבו בין עבד לקונו, נענשו

מן הנחש עצמו.

אוכל מינים הרבה,

טועם טעם אחד,

הם אוכלים מין אחד, טועמים מינים הרבה, יבוא זה ויענוש את אלה.

מה הרפואה שלהם?

הקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבנו לעשות נחש נחושת, ולתלות אותו על נס גבוה למעלה, מורם.

וכל מי שמסתכל בנחש,

בחי.

אם הקיש אותו נחש במדבר בגין החטא שלו,

מה הרפואה? לרוץ לאוהל מועד,

להסתכל על הנחש, וכשהוא מביט בנחש,

הוא נרפא. איך זה עובד?

איך זה עובד?

סתם ככה היום, אם אדם רוצה להירפא מהקשת נחש,

צריך לתפוס את הנחש,

להביא אותו למעבדה, שתוציא את ההרס ממנו.

מזריקים לו את ההרס שהקיש אותו, וזה רפואתו.

אבל אז לא היו צריכים להוציא את ההרס. מסתכלים עליו, וחי, מתרפא.

מה פירוש הדבר?

פשוט מאוד,

הקיש אותם נחש.

משה רבנו אומר להם, תרוץ מהר לאוהל מועד, תסתכל על הנחש שם,

תתבונן ותעיין

למה הוא נענש.

הוא נענש

שהוא אוכל עפר,

טועם עפר כל הזמן בגלל שהוא שווה עבד לקונו.

גם אתה השווית בין עבד לקונו,

לכן הוא הקיש אותך.

אתה רוצה לרפא?

תתבונן בסיבת זה שהוא נענש.

תחזור בתשובה ותרפא, וחי.

ככה עשה הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל שהתלוננו.

אבל עם ישראל לא היו צריכים להתלונן.

הרי הקדוש ברוך הוא לימד אותם שיש שוני בין בני אדם ויש מדרגות שונות.

איך?

המן,

כתוב שירד במחנה.

ברדת

המן על המחנה, ברדת הטל

על המחנה. משמע, איפה הוא ירד, הטל?

במחנה.

יצאו העם ולקטו,

פירושו יצאו מחוץ למחנה.

אז היה מן במחנה

והיה מחוץ למחנה.

וכתוב, שתו העם ולקטו וטחנו ברחיים.

אז שתו העם ולקטו ופירושו הלכו למרחוק מחוץ למחנה.

כיצד?

יורד במחנה, יורד מחוץ למחנה, והולך גם רחוק.

צדיקים מקבלים את המן בפתח אהוליהם.

בנונים מחוץ למחנה.

רשעים,

רחוק רחוק מן המחנה.

הקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד לפי מה שהוא,

אז הם ראו את ההבדל.

צדיק קיבל בבוקר,

הבינוני פותח את הדלת, אין מן.

אין מן.

אז הוא צריך לצאת למחנה לחפש.

הרשע לא מוצא בכלל מן בתוך המחנה, צריך ללכת הרחק הרחק,

מחוץ למחנה.

נו, וכתוב שהיה לחם,

והיה עוגות,

וכתוב, טחנו

ועפו.

אז היה לחם, היה עוגות, טחנו. מה היה שם?

צדיקים,

לחם,

בנונים, עוגות,

ורשעים היו צריכים לטחון ולאפות.

אז ראו במן

בדיוק את המעלות והשונים בין כל אדם לאדם.

אז איך השבו בין עבד לקונו?

לכן נענשו בעונש זה.

והינה, אנחנו נמצאים כרגע

כחמישה שבועות

לפני מצעד הגאווה.

שמעתם עליו?

שמשנים מין במינו ומין בשאינו מינו,

וקוראים לזה גאווה.

מה הגאווה בזה?

אנשים שסטו מן המחנה

וחיים בדרך לא טבעית,

ועושים מזה מצעד גאווה.

עכשיו, לא עושים את זה בסתר,

לא עושים את זה בערים כאלה שמוגדרות מתאימות.

בירושלים הקדושה,

בירושלים הקדושה,

ולא מצעד של מקומיים בעלי גאווה,

אלא הזמינו את כל הסוטים מכל העולם לירושלים לבוא למצעד הגאווה הבין-לאומי.

בושה וכלימה.

ירושלים אינה סדום.

זה היה בסדום, בעמורה.

זה היה בדור המבול שהביא הקדוש ברוך הוא

מבול על העולם בשחט כל בשר את דרכו.

על זה הביא מבול.

הקדוש ברוך הוא שונא זימה.

בחטא העגל מתו כשלושת אלפים איש.

בבנות מדין מתו ארבע עשרה אלף.

זאת אומרת,

האנשים האלה באים,

יש לך בעיה?

לך לרופא.

אבל מה אתה מציף אותה ברחובה של העיר?

להכעיס.

להכעיס. בירושלים דווקא?

אם היו עושים מצעד כזה בוותיקן,

היו שותקים?

היו עושים מצעד כזה במכה,

היו שותקים?

עושים את זה בירושלים ואין פוצה פה ואין מצפצף?

מה זה?

אז החלטנו שאנחנו עושים מעשה.

ואנחנו עושים קונטרה.

מצעד הענווה.

במקום צנוע,

לא ברחובה של העיר,

באצטדיון טדי,

22,000 איש,

מחאה שקטה.

נאמר את דברינו שם.

יישמע בכל העולם,

באינטרנט,

בלוויין,

לכל המדינות בעולם.

שידור בכל הרדיו,

מעמד אדיר ומפגן ענק.

אנחנו מוחים נגד התועבה בירושלים,

בענווה.

בלי מלחמות,

בלי מהלומות.

עצם הנוכחות שלנו,

קידוש השם גדול.

אנחנו מוחים.

כל אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל הפרהסיה שייך לכולם.

בבית שלך תחיה מה שאתה רוצה, אתה והקדוש ברוך הוא, בחשבונך.

אבל הפרהסיה שייכת גם לנו,

כולם.

ואין שם שום דבר חוץ מלהכעיס.

זו לא רק פגיעה ברגשי דת,

שזה חוק.

לדוגמה, שינוי,

עשו בזמן הבחירות

תשדיר בחירות

שרואים חרדים כמו עלוקות נדבקים לאדם

משינוי לקלפי.

השופטת

פסלה להם את השידור, הם המשיכו לשדר.

הם הגישו ערעור לבגץ.

אנחנו לקחנו את אותו תשדיר

ושמנו רק אדם שדיבר בגרמנית את כל הטקסט.

אותו תשדיר, רק בגרמנית.

מחריד.

הגשנו בקשה ליועץ המשפטי לחקור חקירה פלילית כנגד עושה התשדיר,

כיוון שזה תשדיר אנטישמי.

הוא דחה אותנו על הסף, אמר אין אנטישמיות בין יהודים.

הגשנו ערעור, עדיין לא ענה.

בינתיים עברו שלושה חודשים מהבחירות ובגץ פסק

השבוע

השופטים ברק ופרוקצ'יה פסקו את דברם, שזה היה שידור אנטישמי נאצי

ואסור היה לשדרו, והוא עבר את כל הגבולות של חופש הביטוי ודמוקרטיה והכול, וזו פגיעה ברגשי דת בצורה חמורה ביותר.

אז יש גבול,

יש גבול לכל דבר.

אי אפשר לקחת את הפרהסיה ולעשות מה שרוצים בשביל להשיג איזה משהו.

ולכן כל מי שמרגיש שנעשתה פה פרובוקציה יזומה

בשביל לעלות

לאוויר העולם

ולהציף את כל אלה שיצאו מהמגירה ומהארון

ולהוליך אותם ברחובות קרייה יפהפייה ירושלים,

מוזמן להצטרף למצעד הענווה בליל טו באב

ב-8 באוגוסט 2006 באצטדיון טדי.

למי שיש שאלות, בבקשה.

מי שרוצה לעזור יכול לפנות למטה

מפגן הענק

בארגון שופר,

טלפון 03-677-7779,

ושם יעזרו בו בשמחה רבה.

כן.

תן לו בבקשה מיקרופון.

הערב הוא לרפואת רונן בן מרים ויוסף,

רפואה שלמה בתוך שאר חונה עומו ישראל, מהרה.

כן.

כן, אתה יכול לדבר ישר.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. שאלוהים ייתן לך בריאות, ותודה על כל מה שאתה נותן לכל עם ישראל. אמן.

הדבר הראשון, למה פרה אדומה זה סודי?

דבר שני,

עם ישראל יתפלג עוד בתקופת מצרים.

עם כל הניסים שהיה.

והשלישי, שראיתי חלק מהקלטות שהסרצה,

שאנשים דתיים שהולכים ברחוב במשטרה עם אלות,

היו מפוצצים להם את הראש, וברגע שגם הם יהודים.

לא די עם מה שעבדנו בשואה, כל עם ישראל, ושהם יהודים הם בעצמם.

ושעכשיו מצעד הגאווה הזה, שאני יודע כבר חתמו אלפים,

למעלה מ-150 אלף איש. נגד. נגד.

וחלק,

שאני שמעתי גם חילונים שהם קצת נוטים לדת,

הם אמרו, אם יצטרכו גם לשכב ברצפה או להתעמת, הם יתעמתו איתם. זה אני לא מסכים.

דבר שני,

אני רואה את כל המכות בעולם, הטורנדו,

הציקלונים, ההרי געש, הצונאמי שהיה.

אני אומר, עדיין אלוהים אוהב אותנו, ואולי בנקודה מסוימת אנחנו צריכים לחשוב פעמיים לפני שיקרה אסון בכלל לכל עם ישראל.

תודה.

תהיה בריא. פרה אדומה, למה היא סודית?

הקדוש ברוך הוא אומר,

זאת חוקת התורה.

חוקה חקקתי, גזרה גזרתי,

ואין לך רשות להרהר אחריה.

הקדוש ברוך הוא עשה חוקים,

מצוות ומשפטים.

למצוות יש טעם, למשפטים יש היגיון,

וחוקים זה ללא טעם וללא היגיון.

למרות שיש בהם טעם והיגיון, אבל כמוס, כמו שאתה אומר.

שלמה המלך אמר,

אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא יצר חוקים. אם כל דבר אנחנו נבין ונעשה רק לאחר הבנה,

אז אנחנו לא עושים את המצוות בגלל שיש מצווה מעלינו,

אלא בגלל שאני מסכים איתו ואני מבין מה שהוא אומר. במידה ואני לא אסכים ולא אבין,

אני לא אקיים, כי זה לא נשמע לי הגיוני.

ואין הדבר יכול להיות כן. אפילו בצבא, אתה הולך לצבא,

אז אומרים לך, אדוני, אל תחפש היגיון בצבא.

אתה חייל ותבצע את מה שאומרים לך.

יש חכמים יותר ממך, בעלי ניסיון של עשרות שנים, שזה תפקידם לשקול ולהחליט את ההחלטות, ואתה חייל, תבצע.

תאר לך שכל חייל יבוא לקצין ויגיד לו, תשמע,

אני מעוניין לקבל הסבר משכנע,

אם לא, אני לא מעוניין לצאת לפעולה.

אפשר לנהל צבא כך?

אי אפשר.

אז אם אתה מבין, זה בצבא קטן של מדינה אחת,

מי שמנהל עולם שלם.

תאר לך שש מיליארד, כל יום שואלים אותו, רק רגע, אני רוצה להבין.

למה פרה אדומה עושה כך וכך?

חוקה חקקתי, גזרה גזרתי,

ואין לך רשות להרהר אחריה.

מלך שמצווה, מלך בשר ודם,

מישהו יכול להגיד לו, תסביר את עצמך?

תשכנע אותי?

אז במה הוא מלך?

מלך מלכי המלכים,

אין לו בעיה להגיד הכול, אבל הוא יודע את קטנותו של האדם,

כמה האדם חושב את עצמו לאדם מבין וגדול,

והוא יתחיל לשאול שאלות וקושיות כל היום, אתה מבין? ולא יעשה שום דבר.

לכן השם אמר,

זאת חוקת התורה.

גם מה שאתה מבין וגם מה שאתה מבין, את השכל שבעניין,

אל תקיים בגלל שאתה מבין או בגלל שאתה יודע את הטעם.

אלא תקיים את זה כחוקה

בשביל שאתה לא תוכל לערער אחריה.

שמעת במקרה, אולי בזמן האחרון, שאומרים חוקה לישראל?

מה זה חוקה?

אתה יודע מה זה אומר?

שאם יחוקקו חוקה בישראל,

אלה חוקי יסוד שלא ניתן יותר להפריכם.

זהו.

זה הסטטוס לעולם.

חוקה לישראל,

אז אם חוקה לישראל, אנשים מבינים שצריך?

אז איך הקדוש ברוך הוא לא יכול לחוקק חוקה, ושואלים מה פתאום זה כך וכך?

ומי אמר לך שדמוקרטיה זה תמיד טוב?

יכול להיות שזה טוב, יכול להיות שלא טוב. אפשר לנצל את הדמוקרטיה גם בשיטה סטלניסטית ולקרוא לזה דמוקרטיה.

אני חושב שכל הדמוקרטיה זה דבוכרתא, זה לא דמוקרטיה.

אז יש פה שקר שקוף.

אם אתה נניח היום בערב פה, אני לא יתפלא אם אני אראה ממרץ,

או אנשים בחוץ יבואו ויפגינו נגד, כמו ברגע שבתיאטרום מראים דברים שהם לא טופס בשכל, אף דתי לא ילך לשם ויזרוק אבנים ויפגינו. אין בעיה, אין בעיה.

זה אין בעיה. שיבואו מרץ ויבואו שינוי,

יפגינו זה טוב, ככה אני עושה סרטים ומפיץ.

זה טוב, זה דווקא טוב.

דמוקרטיה כזאת, אין בעיה.

שאלוהים יברך אותך ושיעיר את הדרך. אמן. אבל הנקודה היא לא זה.

יש שמשתמשים בדמוקרטיה כמילה, אבל במעשים לא.

הרי אין שוויון בין חרדים לשאר האוכלוסייה.

כיוון שאומרים שהחרדים לא משרתים בצבא, מה שלא נכון, רק חלקם באישור,

וכיוון שהם לא יוצאים לעבודה, וגם זה שקר גמור, כי רובם עובדים, רובם ככולם, הפוך, יש עילונים יותר שלא עובדים ולא משרתים בצבא,

אבל זה עליהום כזה שכבר הולך עשרות שנים ואף אחד לא מפריע להם,

ממילא רואים בזה לגיטימציה, אתה מבין? להפלותם.

עכשיו,

קח את הדרוזים,

קח את הערבים,

קח אזרחים אחרים,

שגם הם נכללים בכלל אותן טענות שטוענים עלינו, הם לא מופלים.

הפוך, הם נקראים

אפליה מתקנת.

בגלל שהם מיעוט ומיעוט קטן, אז עושים להם אפליה מתקנת,

נותנים להם יותר מכשיעור.

אבל אצלנו בדרך כלל זו אפליה מעוותת,

כי כך זה ראוי.

רגע,

זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין

שיש דמוקרטיה, אין דמוקרטיה.

אנחנו צריכים לעשות

מה שהתורה מחייבת אותנו,

להשתדל להיות אזרחים טובים במה שאפשר,

לא לוותר על האמונה שלנו בשום מחיר, כמו שלא ויתרנו בשום מקום בעולם,

גם עם גזרות שמד.

צריכים להמשיך.

יש לך כלי ביטוי,

הוא עושה מצעד,

גם אתה תעשה מצעד.

הוא מקבל תקציב על המצעד,

גם אני אקבל תקציב על המצעד.

בג״ץ פסק לתת לו 350,000 שקל בגלל שהם צעדו בגאווה.

אני רוצה גם כן 350,000 שקל, אני צועד בענבה.

תודה רבה.

אין דבר כזה. הם לא ייתנו. אין דבר כזה, בג״ץ פסק.

אם ייתנו, ברוך השם, הם ייתנו. אין להם ברירה, הם פסקו.

אני אסביר לך מה קרה.

אני לא רצו לתת לי לשדר בערוצי זהב. בערוץ המקומי לא רצו לתת לי לשדר.

אמרו שהקלטות שלי הן קהל שבוי,

הם אמרו שזו השפעה בלתי הוגנת,

אמרו שזו פגיעה בדתות,

אמרו כל מיני סעיפים שלא קיימים לאף אחד.

העיקר לא לשדר את הקלטות שלי.

הגשתי בג״ץ.

ארבע שנים.

בסוף הם התקפלו,

משדרים אותי עכשיו

כמו שאני טבעי,

ושילמו לי צ'ק מהמדינה 15,000 שקל.

רגע.

ועכשיו חברת יס

גם לוקחת קלטות שלי ומכניסה.

הבנת?

מה לעשות?

אתה צריך להתמודד

כמו שצריך עד הסוף.

אין שום בעיה מתוקה.

כל מי שיצא נגדי במשך כל השנים בעיתונות, כולם הפסידו.

ידיעות אחרונות,

הארץ,

רשת שוקן,

שתי ערים,

רשות השידור,

כולם שילמו ג'ובו.

לקח זמן,

אבל אני סבלן.

לפני שלושה שבועות הייתי מופתע, ראיתי בידיעות האחרונות תמונה של אישה ערבייה שבעלה עשה מזוזה בדלת,

שאומרת שזו סגולה.

האם יש דבר ממשי במזוזות כאלה?

המזוזות לא ניתנו כסגולות, זו מצווה ליהודי. לנו, בסדר. כן, אבל לא לערבי, וזו גם כן לא סגולה, זו מצווה לקיים את זה,

כיוון שהקדוש ברוך הוא פסח על בתי העיוורים בהוציאו אותו מארץ מצרים,

אנחנו שמים את האות הזה על המזוזה.

המזוזה זה שני הצדדים, משקוף זה למעלה.

ואני אספר לך על עוד מקרה של ערבי שצלצל אליי, הוא במקרה דרוזי,

הוא צלצל אליי מאחד הצמתים בצפון,

והוא ביקש אותי, והעבירו.

ואז שאלתי אותו, כן, מי אתה? אז הוא אמר לי את השם, הוא לא רוצה שאני אזכיר, כי הוא פוחד לחיים.

והוא בכפר מסוים,

והוא אומר, תשמע, מחלקים קלטות שלך בצומת, ואני ביקשתי, ולא נותנים לי.

שאלו אותי, אתה יהודי או גוי? אמרתי, גוי, אמרו, זה לא בשבילך.

ואני שומע את הקלטות שלך קבוע,

ואפילו מחלק אותן,

והם לא רוצים לתת לי.

תגיד להם שייתנו לי.

אמרתי לו, תשמע רגע,

תן לי את הפרטים.

אני אדאג שישלחו לך.

אבל תגיד לי, למה אתה מחלק את הקלטות שלי?

אתה יודע מה הוא אמר לי?

אמר לי, אני יודע דבר אחד,

אני מחלק ליהודים קלטות שלך,

אם אני אחזיר יהודי אחד בתשובה,

אני בן העולם הבא.

זה לא סגולה, זה מציאות.

תודה.

תהיה בריא.

כן, הנה, פה מאחור, שורה שלישית.

זה רפואה שלמה, אני יכול להתבקש בזרה?

אם כבר עמדת, כן.

מה השם?

אני עברתי תאונת דרכים בגיל 12, היינו שבעה, נהרגו שישה.

כתוצאה מהתאונה קיבלתי מחלת כלי דם קשה,

ואני סובל ממנה עד היום,

ואני רוצה שתברך אותי ברפואה שלמה. אתה שומר תורה ומצוות היום? כן.

הכל? כן.

אתה תהיה מוכן לגדל זקן?

כן, אם יגדל לי.

מה זה אם יגדל? אני רואה שיש לך ואתה מתגלח.

אה?

אני רואה שאתה מתגלח.

אני מתגלח מוכנה.

בסדר, אז אתה לא תתגלח, זה יגדל.

בעזרת השם. אתה מוכן?

כן. טוב, מה השם שלך ושם האימא? משה ציון בן אסתר.

משה ציון בן אסתר,

השם יזכה אותך לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, בזכות הזקן.

אמן.

כן.

יש לך שאלה?

שאלה. שאלה. תן לו רגע, תן לו.

כבוד הרב,

איך זכה הרשע הזה בלעם

שאנחנו שומעים עליו כל שנה בפרשה,

מה לא עשו?

שהרשע הזה קיבל קודם כל פרשה שלמה,

ובמקום לקלל אותנו, הוא בירך אותנו, ואנחנו צריכים את הברכות שלו.

עכשיו, איך הרשע הזה, עכשיו הזכרת לי עם הדרוזי,

נזכרתי בבלעם.

אז אם הרב יכול להסביר את המהלך הזה, מה שקורה בפרשה בשבת הזאת.

תראה, בלעם, הקדוש ברוך הוא, העמיד לאומות העולם

גם כן נביאים בשביל שלא יוכלו לטעון שעם ישראל מקיימים את התורה והמצוות ונשמעים לקדוש ברוך הוא בגלל שהעמיד להם נביאים.

אם הוא היה מעמיד לנו נביאים גם אנחנו היינו שומרים תורה ומצוות, גם אנחנו היינו שומעים בקולם כמו ששמעו למשה רבנו.

אז הקדוש ברוך הוא העמיד להם את בלעם.

ובלעם היה בכמה דברים אפילו יותר ממשה רבנו.

מחזה שדה, יחזה, נופל וגלוי עיניים, יודע דעת עליון,

דברים אמיתיים, לא צחוק.

ואף על פי כן,

הוא היה כמו אלה ממצעד הגאווה.

כן, אתה יודע מה הוא היה עושה שם, כמו שכתוב בפרשה.

ובלעם הזה, עם כל זה שהוא הגיע למדרגות הכי גבוהות, הוא חי עם בעלי חיים.

זה הבלעם.

אז היה להם נביא, נביא גדול, הם יכולים להגיד שהיה להם נביא, אבל הנה,

מי ילך אחריו? מה ילך אחריו?

אריסטו היה גדול מאוד,

גדול מאוד עד שהרמב״ם הפליג במעלתו ואמר שהוא היה קרוב לנבואה.

בשכלו.

אבל אריסטו, בשעה שהיה אוכל,

או במקרים אחרים,

אם היו שואלים אותו איך אתה אוכל בצורה כזאת או איך אתה מתנהג בצורה כזאת,

הוא היה אומר, עכשיו אני לא אריסטו.

אריסטו זה וזה.

בעוד שאם תלמד על חכמינו, זיכרונם לברכה, ותראה את התנהלותם

כל ימי חייהם,

תראה איזו שמירה

על רמה של מוסריות ומידות שאין לה דומה בכל העולם כולו.

במאמרי החכמים, זיכרונם לברכה, מלאים מזה.

ואם היו מוצאים שתלמיד חכם יש בו איזה שינוי, מה?

כבר היה פסול אצלם. פסול. לדוגמה,

היה אחד גדול מאוד בישראל שקראו לו שבתאי צבי,

שם רשעים ירכיו. הוא היה ענק בתורה, גדול מאוד.

והוא אמר שהוא משיח.

ואיך בדקו אם הוא באמת או לא? היו רואים אצלו אותות ומופתים.

איך בדקו?

אמרו שילכו לראות כיצד הוא ישן.

אם הוא ישן

על גבו או על בטנו,

אז הוא חרטא ברטא.

למה ההלכה מחייבת את האדם, הגבר,

לישון על הצדדים

מסיבות שלא אפרט כאן,

ואם הוא ישן בצורה כזו או אחרת,

אז הוא לא מה שאנחנו חושבים שהוא אומר על עצמו.

וכשהבחינו בזה, ידעו שהוא לא שייך בכלל,

ואכן בסוף נתברר שהוא שקר וכזב.

אתה רואה איפה בחנו אותו?

לא בשכלו, לא בידיעתו, לא בפילוסופיה, לא בכלום.

בהנהגתו היומיומית

בעת השינה.

אתה שומע?

זה המבחן.

לכן

אין עם כלביא.

בלעם מתפעל.

איך העם הזה קם בבוקר, להניח תפילין, לקרוא קריאת שמע,

מתמודד מול המידות. אדם רוצה לישון בבוקר עוד חצי שעה, עוד שעה, עוד עשר דקות. חמש דקות, תן לי.

עוד חמש דקות.

וקמים וישר למקווה, לבית הכנסת, תפילין, קריאת שמע.

מה זה?

זה אריות זה.

להתגבר על הטבע?

זה אריה.

הן עם כלביא יקום וכארי יתגבר.

זו ההתפעלות שלו.

למה אנחנו צריכים את הברכות שלך?

שלו, סליחה.

מה אכפת לך שהגוי מקלל ויוצא ברכה?

הפסדנו, עד היום אנחנו מתפרנסים מהם.

האשכנזים,

בתחילת הסידור שלהם כתוב לפני התפילה,

מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. מי אמר את זה? בלעם הרשע.

על הבוקר מתחילים עם בלעם.

למה?

למה?

אם בלעם אומר, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל,

יש לך דבר יותר חשוב מזה?

אם האויב אומר עליך שאתה גיבור וחזק, אתה צריך עוד ראייה?

אם הוא מעיד עלינו שאנחנו כך,

אין לך שבח יותר גדול מזה?

מגיעה לו פרשה.

תודה רב.

תודה. תהיה בריא.

כן.

רגע, שאלות אני מחפש כרגע. שאלה יש לך?

לא. שאלות, שאלה?

יש לי גם מה לעשות אם אנחנו לא יודעים עם חברה שעולקת למות.

אז אנחנו לא יודעים.

אה, הבנתי. עכשיו זה ככה שואלים שאלות, טוב?

כן, זו שאלה.

אנחנו לא יודעים איך לעזור לה.

אנחנו קבוצה של 14 נשים,

נתנו לנו,

ריגשו מאותנו לעשות איזה מצווה, ללכת לאיזו אישה, אישה מקסימה,

היא אוהבת את האנשים, את עם ישראל,

והיא עכשיו הולכת למות, כי הרוחים אמרו לה שאין להם עוד מה לעשות איתה.

היא עברה ניתוח עשר שנים לפני בשעת, היה לה סרטן.

עכשיו היא מרגישה מה זה לא טוב,

ואני שאלתי את השם מה לעשות. הוא שלח אותי אליך.

תודה להשם שזכיתי לראות אותך ולשמוע אותך.

ואני חושבת שהספקתי עוד לראות אותך ולשמוע איך לעזור לחברה שלנו,

לתושבת של בת-ים. בבקשה, רב. טוב, שאלה. איך הוא שלח אותך לפה, הקדוש ברוך הוא?

הבנתי, כנראה הבנתי. אה, הבנת.

טוב,

יפה.

יש לך קשר ישיר.

כמה חברות? יש פה 14?

לא, הן לא פה. אני אחת, הן מאמינות, מה שאת תגידי להן הם יעשו. כן, הן האמינו לי שאני אבוא, ואני אמסור להם דש ממך.

את הנציגה. הבנתי.

טוב.

תראי, אם כל הנשים יסכימו ללמוד

חצי שעה מוסר כל יום לרפואתה,

כל יום חצי שעה מוסר בספר שערי תשובה של רבנו יונה,

ויקבלו על עצמן לקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן שהן רגילות לקבל,

בעזרת השם אני אתן ברכה, ותקוותי שהיא תועיל.

אז קוראים לה חיה לאה בת אסיה.

חיה לאה בת אסי.

אסיה.

חיה לאה בת אסיה.

אסיה זה שם טוב, זה שם של...

רפואה, אסיה זה רפואה.

חיה זה גם טוב.

לאה זה קצת שהיא עייפה.

לאה.

אבל בסדר, חיה זה טוב, אסיה זה טוב.

חיה לאה,

בת אסיה.

השם ישלח לה רפואה שלמה בזכות הנציגה של 14 אנשים,

שילמדו חצי שעה מוסר ויקדימו את השבת בחצי שעה. אמן, כן יהי רצון.

אמן.

הרבה תודה לך, רב.

עוד כמה שניות, אני אשתדל כמה מהר לספר לך על הבעיות שלי.

אה, התראינו עכשיו?

הבעיות שלי ככה.

יש לי בן,

אלכס בן רוזה, ובת טלי, בת רוזה, ילדים גדולים.

עכשיו, אין לנו שלום, אין קשר.

אני בבת ים ארבע שנים, בן שלי לא לקח את הטלפון לשאול אותי אם אני נושמת או אם לא נושמת.

הוא לא צריך לשאול, הוא יודע שאת נושמת.

עכשיו, רב,

אני לא יודעת, אתה צריך להסביר. בבקשה, רב. רגע, רגע, רגע. ועוד משהו, אני גרה על האדמה ובלי בית

ובלי בעל.

איך אני יכולה לעשות את השבת כמו שרוצה מאותנו אשים? מה פירוש על האדמה?

בינתיים על האדמה. עוד לא עליתי כל כך גבוה.

עכשיו רק על האדמה.

אה, אבל יש לך בית.

אין לי.

אז איפה את גרה?

ככה אני גרה, בשכירות. זה לא בעייה.

אה, גם אני גרתי בשכירות.

לא ידעתי שהייתי על האדמה. רב, אם אתה יכול להתייעץ לי משהו,

אז אני אהודה לך.

בסדר.

אליס וטלי בני?

רוזה.

רוזה.

השם ייתן בליבם

לאהוב את אימאם ולהתקשר אליה מהירה, לדע אם היא נושמת.

תודה רבה. תודה רבה, רב.

בהזדמנות זו אני רוצה לספר לכם משהו.

הייתי באיזשהו מקום בפתח תקווה, שאני לא יכול להגיד את המקום,

אבל שם ניגש אליי איזה אדם מבוגר,

חילוני, גמור, לא שומר מצוות כלל וכלל,

והוא

פותח עם בעיות שיש לו ומבקש ממני מה לעשות ואם אפשר לקבל ברכה.

יש לו שלושה ילדים,

הוא התגרש לפני שנה, הוא אומר,

ושלושה הילדים האלה עזבו אותו והתרחקו ממנו כבר

כמה שנים,

לא סובלים אותו, לא מדברים איתו, לא שום דבר.

מה לעשות?

אמרתי לו, מה אכפת לך אם הם בקשר איתך או לא?

הוא אומר, מה זה? אין לי כלום בעולם.

יש לי רק את הילדים האלה.

אין לי אישה, אין לי ילדים, אין לי כלום, מה?

אמרתי לו, ואתה רוצה אותם איתך?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, טוב.

אתה רוצה, כן.

אמרתי לו, אתה שומר שבת?

הוא אומר לי, לא.

אמרתי לו, תשמע,

אתה רוצה את הבנים שלך איתך,

והקדוש ברוך הוא רוצה אותך איתו בשבת.

מה אתה אומר?

אם אתה הבן של האבא,

תשמע לאבא ותתקרב אליו בשבת,

אז הוא יקרב את הבנים שלך אליך.

התרחקת ממנו,

הוא הרחיק אותם ממך.

אתה רוצה או לא רוצה?

אני לא יכול להתחייב.

אמרתי לו, טוב, גם אני לא.

הוא אומר, לא, אבל תעשה משהו.

אמרתי לו, אין בעיה לעשות, אני יכול לתת לך ברכה.

אבל אם על מה שהיא תיתפס,

מה יועיל?

אני מוכן להתחייב שאני אנסה ללכת לבית הכנסת בשבת בלילה.

אמרתי לו, יפה, אבל צריך להמשיך.

אתה מוכן?

אני אנסה.

אמרתי בליבי,

הוא ינסה?

יאללה, בוא נעזור לו.

מה השם שלך?

נתתי לו ברכה.

למחרת הוא פוגש יהודי

שהביא אותו אליי

ואומר לו, תשמע,

זה לא בסדר.

אני ביקשתי מהרב עצה וברכה,

והוא חייב אותי בשבת.

זה לא ככה.

מה, מה, צריך לחייב מישהו במשהו בשביל לקבל ברכה? מה, הוא לא יכול לברך בלי?

אז הוא לאט לאט הסביר לו, תשמע, זה לא הולך ככה.

אתה עושה משהו, אז יש בזה אפשרות שהוא יפנה לקדוש ברוך הוא?

כמו פריעת חוב.

אחד חייב כסף, רוצה שידברו עם השלטון.

אז אומרים, טוב, תיתן מפרעה, משהו שיכולים לבוא, הינה, הוא הולך להסדיר את החשבון, הינה, הוא הולך להסדיר את החשבון.

אבל אומרים, לא, הוא לא מוכן לשלם, ותוותרו לו. אין דבר כזה.

אין דבר כזה. משהו, צריך מפרעה.

הסביר לו,

הבן אדם,

הבין,

נרגע.

למחרת הוא רץ,

צועק,

נס,

נס, נס.

הבן שלו אחרי שש שנים בא,

בוכה כמו ילד קטן, מבקש מחילה מאבא על כל התקופה.

הוא לא מבין איך, הוא לא מבין מה. הולך לכל אחד, מספר לו,

מספר לו, מספר לו, מספר לו, מספר לו.

אם תפתחו לי פתח כפתחו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של אולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

וזה רק, הוא אמר, הוא ינשא.

הוא ינשא.

והיה לו עוד תרעומת למחרת.

אתם מתארים לכם מה זה.

זה כמו אחד הולך לרופא,

ואומר לו, שמע, אני חולה, תרפא אותי.

אז הוא אומר לו, טוב, אתה צריך לקחת כדורים,

ואתה כל שבוע אתה צריך לקבל זריקה.

הוא יוצא, אומר, ראית?

באתי לבקש רפואה, נותן לי זריקות, נותן לי כדורים.

מה יש? אי אפשר לקבל רפואה בלי זריקות, בלי כדורים. מה זה?

ישר תוקעים בבן אדם, מה זה?

זה אף אחד לא אומר אצל הרופא.

יכול לחתוך אותו אפילו, לעשות לו ניתוח.

הוא אומר לו, תודה רבה, רק שיהיה מוקדם. רק שיהיה מוקדם.

לא לחכות הרבה.

מגיעים למצוות, אומרים לו, תעשה משהו קטן,

קצת מכל המצוות שאתה חייב. קצת.

מה זה? איזה לחץ. כפייה דתית.

כן,

כן?

מי מדבר?

אני?

את?

תן לה שם את המיקרופון.

מי הצביע שם למעלה קודם?

הנה, שם למעלה.

תכין את המיקרופון שם, כן?

תן לה מיקרופון.

אני רוצה להזכיר למי שירצה בעזרת השם להשתתף במצוות התנועה באיצטדיון טדי,

יוכל לרכוש פה כרטיסים בסוף הערב.

אפשר לקחת לא רק אחד, גם למשפחה, גם לחברים.

כן.

30 שקלים, ומקבלים גם דיסק ועוד כמה דברים טובים.

יש הסעות? יש הסעות, ויש גם רכבת מיוחדת מכל הארץ

שתגיע רכבת שתגיע עד לאצטדיון, למלחה.

גם מהדרום, גם מהצפון, גם מהמרכז, רכבת וגם חזור.

גם חזור.

בלי פקקים, בלי כלום.

חוץ מתחבורה שתהיה בערב זה על ידי חברות פרטיות.

בתשלום מזערי כגון מאשדוד, אמרו לנו, יהיה 28 שקלים הלוך חזור,

וגם מהמרכז 28 שקלים, פחות מאגד.

הלוך חזור עם המתנה.

כן, הלוך חזור.

תכף, רק רגע. בבקשה, כן.

כבוד הרב, אתה דיברת עם הבן שלי לפני זה בערך שנה בקשר שהוא לא הרגיש טוב, והוא דיבר איתך,

קוראים לו אלירן מרמת השרון,

והוא הסביר לך את כל הבעיה שיש לו, שהוא חולה וכל מה שהרגיש.

אז שאלת אותו אם הוא יכול לקחת עליו ללכת או לבית הכנסת או לקרוא פעמיים בשבוע התורה.

ומרוב שהוא מכבד אותך ואוהב, הוא התבייש,

אבל בתוך המחשבות שלו שהוא חולה,

הוא לא יכל, הוא ניסה ולא הצליח.

אבל בתוך הבית מדי פעם הוא פותח ספר, הוא קורא, קורא תהילים,

אבל המחלה שלו מפריעה לו.

עכשיו היום הוא מרגיש...

לא טוב, הוא בבית חולים ואני באתי משם לפה

אם מישהו יכול לקחת עליו משהו, אחותי היא בבית, היא שומרת עליו לפעמים, אבל היום הוא בבית חולים

אם מישהו מוכן לקחת משהו עליו שהוא יוצא כבר שבע שנים הולך ובא לשם

עם כדורים וזריקות, בדיוק כשדיברת על הזריקה ועל הכדורים אז אני נזכרתי בו, זה מה שעושים לו, זריקות וכדורים וללכת הביתה

הוא שבע שנים, היום דווקא הוא דיבר עליך, הוא שאל איך אתה, איפה אתה נמצא?

אמרתי לו שהוא מסתובב, אמרתי תמסרי לו דעש ממני.

אז אם אפשר לעשות משהו, קודם כל מה השם שלו? אלירן.

בן? אלירן בן אמירה, הוא בן 22 וחצי יום, זה שבע שנים יש לו את זה. אלירן בן מאירה. אמירה.

אלירן בן אמירה. כן, א'.

אלירן בן אמירה. כן.

השם יזכה אותו, בעזרת השם, לרפואת הנפש והגוף מהירה, מהירה, מהירה. אמן, אמן, אמן.

מי מוכן מהקהל לקבל, כבוד הרב. רגע, איזה איומים.

מי מוכן לקבל על עצמו שתי הלכות בכל יום לרפואתו?

מי מוכן שתי הלכות לרפואתו?

חבר. יהי רצון שמה שקיבלתם על עצמכם יעמוד לזכותו לרפאותו מהרה, אמן.

אמן. כן.

שם למעלה, נו.

יש מיקרופון שם?

ביקשתי למסור למעלה.

שם דיברתי. האצבע שלי לא עקומה.

שם.

שם.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

למה החרדים לא אומרים ביום העצמאות הלל?

הקב' ברוך הוא נתן לנו מתנה.

את המדינה שלנו.

אנחנו יכולים לקיים מצוות בשלום.

והביאו לי על זה משל גם מאוד יפה. כמו ילד נולד לאימא,

וגם אם בגיל הנעורים הוא יחטא וימרוד, עדיין ההורים יחגגו לו יום הולדת.

ככה זה גם עם המדינה.

שמעתי.

עכשיו,

בקצרה אני אגיד לך.

כשהמצרים טבעו בים,

מלאכי השרת, רצו לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא מנע אותם.

את יודעת מה הייתה הסיבה?

הוא אמר מעשי ידיי טובים בים, והייתם אומרים שירה, שזה היה מעשה ידיו.

נכון.

עכשיו, אם הם מעשי ידיו,

והמצרים היו יותר גרועים מהגרמנים.

הם לקחו ילדים והטביעו אותם ביור.

חיים.

הם לקחו ילדים, תינוקות, ושיקחו אותם בתית,

כהשלמת המכסה של הוריהם שהחסירו.

הם היו רוצחים ורצחנים.

ואף על פי כן, כשרצו לומר שירה על אחים שסוף סוף הקדוש ברוך הוא משלם להם כגמולם,

אמר להם, מעשי ידיי טובעים בים,

ואתם רוצים לומר שירה?

את מבינה את הטענה של הקדוש ברוך הוא?

כן.

מסכימה איתו?

כן, בטח. יופי.

יום העצמאות בא לומר שקמה מדינה, תן לה לדבר, תן לה, תן לה. באה מדינה,

קמה מדינה,

אבל המדינה רצתה לקום בצביון לא יהודי,

בצביון ישראלי צברי.

דהיינו,

להיות טיפוס אירופאי ולא עם מסורת יהודית גלותית.

דהיינו,

שאנחנו נהיה כמו תרבות המערב ותרבות הגויים.

מה שאומר שכל תורת ישראל עתידה להשתכח מישראל, וכמו שאמר ראש הממשלה הראשון, שתוך שלושים שנה לא יהיה יהודי אחד חרדי.

זאת הייתה התוכנית.

על זה היא קמה, ולכן יש אי שוויוניות כנגד שומרי תורה ומצוות, בתואנות ובטענות שווא.

עכשיו, אומר הקדוש ברוך הוא,

בניי

טובעים

בים הכפירה,

ואתם רוצים לומר הלל?

כמה ילדים לא יודעים קריאת שמה מתוך מיליון ושמונה מאות

אלף אלף שלומדים

במוסדות החינוך.

את יודעת

מה קראתי באינטרנט?

קראתי השבוע שבאתר של משרד החינוך,

לקראת מצעד הגאווה,

למרות שזה ימים

שלא הוכרו כרשמיים במדינה,

החליט משרד החינוך

ללמד את הנושאים האלה של הגאווה מתוך סולידריות לאלה שצועדים שם,

ולהסביר את השקפתם,

שהיא השקפה נאותה,

וללמד את התלמידים בלי רשות ההורים שזה בסדר ונורמלי.

וזה לקראת המצעד,

לא סתם ביום חול,

אלא לקראת המצעד, וזה באתר הרשמי של משרד החינוך.

אז אני שואל אותך שאלה,

זה מה שצריך ללמוד ילד יהודי שצריך כשהתורה אומרת שזה עונש כרת?

זה ברור שיש חסרונות, אבל יש גם המון יתרונות.

מה הם?

לומדים כאן תנ״ך, יהדות, נכון. לומדים, נכון, תנ״ך עם קסוטו,

שהיה מפרש שלא אסביר לך מה הוא.

אבל גם בימי רחבע, שהיה מלך מאוד רשאי, אליהו הנביא רץ לפניו.

צריכים לדעות גם על דבר רע לקדוש ברוך הוא.

ואליהו הודיע לו גם שהוא גומר את חייו עוד מעט, וכן היה.

נכון, הקדוש ברוך הוא נותן לנו לשאול שם, הנה ראינו מה קרה לאריאל שרון גם.

אני לא אשם, אני לא אשם.

אבל אני אומר לך דבר אחד,

מדינה יכולה להיות דבר טוב מאוד, יכולה?

בינתיים לא.

מניחים ליהודים ברוב העולם לשמור על דתם יותר מארץ ישראל.

אין בעולם רדיפה אחרי יהודים חרדים, לא בגלל יהדותם, בגלל חרדיותם כמו בארץ ישראל.

אבל המדינה גם נותנת המון תקציבים למוסדות תורה. בלית ברירה.

ועד לפני כמה זמן הם נקראו ייחודיים.

הם לא היו בכלל התקציב הרגיל והנורמלי,

היו צריכים לקרוא לזה ייחודיים,

כי אלה אנשים שהם לא שייכים כל כך לכלל,

עד שעיגנו את זה באחרונה בספר התקציבים, לא בכל העניינים.

אם היית עוקבת אחרי עיתון ארבע כנפות

שיוצא על ידי רשת שופר ניוז,

היית רואה מה האפליות שיש כל הזמן למגזרים האלה.

אבל כמו בכל מדינה,

יהודי צריך לשמור על יהדותו

וצריך להיות אזרח טוב ולעשות מה שצריך כשזה לא נוגד את התורה.

ואין לנו בעיה עם זה.

או להגיד הלל על זה שמיליונים של יהודים נהיו כופרים באביהם שבשמיים, על זה לומר הלל?

הרי כל היהודים שבאו מארצות המזרח,

מארצות המערב,

היו מאמינים אדוקים בתורת השם.

תראי איפה הילדים שלהם, תראי איפה הנכדים שלהם.

ואיפה הנינים?

זה אותו דור?

לא.

אז מחליפים לנו מילים. אומרים, זה מודרני.

מודרני.

פעם היו קוראים לו השטן.

פעם קראו לו השטן.

הוא היה מטעה את בני האדם.

אבל השטן התלונן

שהמילה שטן מפחידה את האנשים.

אז קשה לו להשפיע, כי אומרים, זה השטן.

פחדו.

אז הוא ביקש להחליף שם.

אז החליפו לו את זה ליצר הרע.

יצר הרע זה משהו שובבי כזה. זה לא השטן.

אז היום רגילים לא אומרים יותר. לא תשמע אנשים אומרים, השטן. אומרים יצר הרע. זה יש לו יצר הרע, זה אינו יצר הרע.

נהיה מעודן. מעודן.

אבל הוא ראה שכבר יצר הרע גם כן התחילו להתרגל.

ולא מצליח להשפיע. אמר, עוד פעם הוא רוצה להחליף שם.

ועכשיו קוראים לו מודרני.

מודרני.

לא יצר הרע מודרני.

מילים שוויון, סובלנות, הדדיות,

פלורליזם, כל מיני מילים, עיזים, עיזים, מכניסים לנו את כל העיזים ועושים מה שהם רוצים.

אבל זה כמו זה.

מצעד הגאווה, מה יש להתגאות?

זו המילה הכי רחוקה מהמעשים שלהם.

אבל מה הבעיה? מדביקים מילה ונגמר.

טוב שלא קראו לזה מצעד הקדושה.

הרב, יכול להיות שהם נולדים ככה?

לא, מה פתאום?

יש מחקר שיצא בארצות הברית ביום רביעי שעבר, התפרסם בידיעות אחרונות,

שזו נטייה של האדם לתאוות.

הוא לא נולד כך וזה לא גנים.

אבל יש כאלו שהם מהגן ככה, זה לא...

מהגן, אז מה יש?

יש אנשים מהגן שהם קלפטומנים.

יש להם כסף, ארנק מלא, אבל הם אוהבים ככה לקחת קצת,

לשחרר את הלחץ.

יש כאלה.

יש כאלה שהם עצבניים מלידה,

יש כאלה אדישים מלידה, נכון?

בני האדם נבראו שונים,

אבל התורה אומרת,

למרות שנבראת כך, אתה צריך לעבוד על כך.

מה הפירוש?

אם התורה אמרה

לא יהיה קדש בבני ישראל ולא תהיה קדשה בבנות ישראל,

פירושו שזה איסור ואי-אפשר לאסור על אדם נכה,

אל תהיה נכה אם לא תקבל עונש.

אם הוא נולד נכה,

בלי עיניים,

ואומרים לו, תסתכל עליי אם לא תקבל עונש,

איך הוא יסתכל?

אין לו עיניים.

אתה יכול להעניש מי שאין לו עיניים?

תרוץ, אין לו רגליים.

איך אתה מצווה אותו לרוץ?

תניח תפילין, אין לו יד.

מי שאין לו יד ואין לו ראש, פטור מה תפילין?

פטור.

מה פירוש? התורה תצווה, אסור?

אם אי אפשר, אין דבר כזה.

אלא מה?

כתוב שנפשו של האדם חמדתן.

נפשו של האדם מחמדת גזל ועריות.

נפשו של האדם באופן נורמלי, טבעי, מחמדת.

ולמרות כל זאת, התורה אומרת שזה אסור.

ויש 36 כריתות בתורה,

ועריות בתורה, ואיסור עריות זה יהרג ולא יעבור.

אם יאמרו לאדם תעבור עבירה

מסוג זה,

אם לא נהרוג אותך צריך למסור את נפשו ולא לעבור את העבירה.

כמו שאם יאמרו לאדם

תהרוג את חברך, שאם לא כן נהרוג אותך,

צריך הוא למות ולא להרוג את חברו.

וכמו שיאמרו לאדם,

השתחווה לצלם, ואם לא נהרוג אותך צריך למות על קידוש השם.

אלה שלוש מצוות הכי חמורות

איסור עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

נו,

והם עוברים על זה וקוראים על זה גאווה.

איזה גאווה.

ומחנכים את זה,

ומחנכים את זה, ומלמדים את הילדים.

אז צריך להגיד הלל על זה?

לא.

זהו, יפה מאוד.

שאלה יש לך?

רגע, יש פה שאלה.

חולצה עם אדום,

רק רגע.

נו, נו, שאול בריצה, שאול,

פה חולצה אדומה.

כבוד הרב,

אם אמרת לגבי מצעד הגאווה הזה שזאת אויבה והקדוש ברוך הוא,

איך אומרים?

סונאי זימה. סונאי זימה.

אז איך אתה מסביר את זה שהערבים,

יימח שמם,

שולחים אנשים לפגוע באנשים חפים מפשע?

ילדים, תינוקות של בית רבן נפגעים,

בני שלוש, בני שנתיים.

הוא לוקח אותם, הוא לוקח את הטובים.

למה אלה הוא לא שולח איזה אחד

ערבי שייכנס בהם פעם אחת ויוריד אותם?

ולא רק זה,

איפה הלכת, דחילה כתוב?

ולא רק זה, ולא רק זה, איך אתה מסביר את זה? אני בתשובה שנה.

אני, איך אומרים,

הייתי בחילוניות, הייתי בדת, בשניהם סבלתי.

בשניהם.

עכשיו, איך אתה מסביר את זה שכאילו,

הקדוש ברוך הוא אומר, תתקרבו אלינו,

אני איתכם.

אבל בינתיים רואים רק סבל, לא רואים חיים נורמליים.

זה נהרג, זה נפגע, זה, ואנשים טובים.

אנשים פשוט שלא חטאו.

איך אתה מסביר את זה?

טוב.

אז קודם כל צריך להבין דבר אחד,

זה שהקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב לכול,

ואין אתה יכול לדעת את חשבונו עד שתגיע למקומו.

עד הגיעה מקדשי אל,

הבינה לאחריתם,

אמר דוד המלך עליו השלום, שהתחבט גם כן בכמה שאלות.

גם משה רבנו שאל, צדיק ורע לו,

רשע וטוב לו,

וגם הנביא ירמיה.

אבל אנחנו לא רואים את כל המקיף

של כל אדם ואדם, ואנחנו גם לא יודעים את סדרת הגלגולים שכל אחד עבר. ולמה?

אנחנו באים באמצע הסרט, מה שנקרא.

אז אנחנו לא יודעים חשבון שמיים במדויק.

מכל מקום, הקדוש ברוך הוא לא רוצה להרוג,

לא את אלה מהמצעד, אגב,

ולא את הקטנים שאתה מציין.

אבל יש חשבון, מה זה לא רוצה? הוא הרג. אמרתי, הוא לא רוצה.

מלכתחילה הוא לא רוצה.

כשהוא ברא את העולם עם אדם הראשון,

הוא לא התכוון שמישהו ימות,

רק הוא הזהיר את האדם הראשון.

אם אתה תאכל מעץ הדעת,

ביום אכולך ממנו מות תמות. אתה תביא עליך את המיטה,

לא אני.

אני אומר לך שיש חשמל בשקע.

אני אומר לך, אל תכניס את האצבע לשקע.

אתה מכניס, לא אני הרגתי אותך,

אתה הרגת את עצמך, כי אמרתי לך, אל תכניס.

כיוון שאדם חטא, הביא מיטה לכל זרעו אחריו, וזה התיקון שלו בעצמו.

אבל לא ניכנס לכל זה מההתחלה, נסביר כך.

הקדוש ברוך הוא מסתכל על כל אדם כפרט,

ומסתכל גם עלינו ככלל.

זאת אומרת, יש חשבון לפרט ויש חשבון לכלל.

לדוגמה,

למה מתו תינוקות

במחלוקת קורח ועדתו?

מה אשמים?

הם בטפם מתו ונפלו.

מה חטאו?

מה חטאו?

אלא יש סוג דברים שאתה לא יכול להבין כנראה, אבל תשמע אותם, אולי תבין.

כשיש מחלוקת וכפירה וקורח ועדתו, כפרו במנהיגותו של משה רבנו, שהשליח השם, נביא האמת,

ואכן הם נענשו כמו שהוא ביקש, ואם בריאה עברי ה' ופצתה האדמה את פיה,

בריאה מיוחדת,

מה שלא היה בעולם,

שתיפתח האדמה, לא רעידת אדמה,

אלא תיפתח האדמה ותשפוך את כולם כמו משפך לתוכה.

מי שהיה באותה מחלוקת וכפירה הוא רעל,

אפילו קטן שהוא בעריסה והוא לא קולט מה יש מסביבו, הוא קולט.

יש רעל רוחני מעבר למה שאתה מבין, רעל של חיידקים.

רעל רוחני זה האווירה שבה אתה נמצא,

והאווירה משפעת.

כשאתה נכנס לשיקגו,

אתה מרגיש את שיקגו.

גם אם אתה לא תהיה ברחובות ותראה מראות אסורות,

אתה הגעת. כשתגיע לירושלים, אתה תרגיש משהו אחר.

כשתגיע לבית מקדש,

תרגיש משהו אחר, אפילו שזה לכאורה בניין בלבד.

כתוב, במושב לצים לא ישב.

לא כתוב, במושב שישבו בו לצים לא ישב,

אלא במושב לצים

לא ישב, במושב שישבו בו לצים.

אחד יכול לבוא לשבת על כיסא ופתאום,

מה אתה צוחק?

היו לצים שישבו על הכיסא קודם, הוא מתעלם מצחוק.

הוא לא מבין למה.

אדם יושב במקום של טומאה, הוא נספג טומאה. אדם שמגיע למקום קדושה,

אם משה רבי יהושע,

עוד כשהוא היה תינוק בעריסה,

שמה אותו בבית המדרש שיספוג תורה.

והיום זה מוכח מדעית

שילדים קולטים

כל מה שיש בסביבתם, אפילו שהם עוד לא יודעים לתרגם את זה.

שלא לדבר פיזית,

שאפילו בבטן של אימא,

אם היא מעשנת,

אז הם נרקוטים כשהם יוצאים וכו'.

זאת אומרת,

יש השפעה כזאת, וכיוון שהושפעו התינוקות האלה,

לא היה להם תיקון, כי אם הם יגדלו, אפילו שהם לא יודעים מה הייתה המחלוקת,

הם ספגו כזה רעיון.

של כפירה ואפיקורסות,

לכשיגדלו זה יבעבע ויצוץ החוצה,

ואז שוב פעם תהיה מחלוקת על אותו בסיס,

ואם הקדוש ברוך הוא לא חוסם את הדבר הזה,

אז יכולים לבוא לידי קליה אלפים ורבבות.

אז יש דברים שאתה לא מבין, מה לעשות?

עכשיו,

בסדום ועמורה,

זה הכל מילא את כל החלל עד שהכל השתנה לרעה,

וכן הלאה.

עכשיו, יש מקומות שמוגדרים כמקום סכנה,

לא רק מבחינת הניידות לתפוס טרמפים וכו',

אלא במקום שאדם דר אם הוא מקום של טומאה, הוא עלול להיפגע עם כולם.

אפילו אם הוא צדיק כשנמצא בין אותם,

אלא אם כן הוא צדיק גמור,

שאז הקדוש ברוך הוא שולף אותו מתוך הערימה, מה שנקרא.

אבל אם הוא לא צדיק גמור,

כשניתנת רשות למשחית, אינו מבחין בין צדיק לרשע.

זאת אומרת,

יכול להיתפס בעוון הסביבה שבה הוא דר.

לכן הרמב״ם, בלקות דעות,

אומר לאדם שילך לדור בעיר שיש בה יראת שמיים.

אם אין, יעבור לאחרת.

ואם לא ימצא בכל העולם, ידור במדבר.

מי יתנני מילון אורחים במדבר.

החזון איש זכר צדיק וקדוש ברוך הוא אמר, היום המדבר זה הישיבות.

הישיבות ואוהלי התורה,

היכלי התורה זה מקום שלא רואה את הרחוב,

זהו המדבר שמציל את האדם.

זאת אומרת, אין מה לעשות,

יש דברים שאתה לא יכול לפרש אותם בדרך רגילה.

אז אתה צריך לדעת עוד כמה כללים בתורה הקדושה. אמרתי לך, רק פן אחד,

יש עוד כמה פנים לדבר מכל מקום.

מעבר לזה שתינוק יכול להיות בגלגול,

ועל זה זה קרה,

אז צריך להבין,

הקדוש ברוך הוא, גם אם לקח מי שטוב בעיניך,

אז הטוב הזה לא הפסיד.

למה הוא לא הפסיד?

כיוון שאם הוא טוב והוא צדיק,

והוא השלים את התיקון, אם הוא קטן,

אז הוא הולך לגן עדן.

אז אנחנו הפסדנו.

אתה הפסדת, נכון,

לכן אתה צריך להגיד יתגדל ויתקדש מרבה שאנחנו נגדיל ונקדש את שמו יתברך תמורת החסרון שהוא לקח. נכון.

למה?

כי אם היינו ראויים זה לא היה קורה,

והייתה הזכות שלנו מגינה על הסביבה.

אבל כיוון שאנחנו לא מספיק ראויים

והרע יותר גדול וגואה,

ממילא נתפסים בעוון, גם כאלה שנראים בעינינו חפים מפשע.

הבנת?

אז צריכים לתקן את מעשינו, מה לעשות?

אם כל אחד יבדוק את עצמו,

הוא יראה כמה הוא חסר עדיין.

הבנת?

כן, תודה. ותאמין לי שהקדוש ברוך הוא כל כך רחמן,

שאין לך מושג אפילו עד כמה.

והסברתי את זה בכמה מקרים.

רחמן,

רחמן אתה אומר?

כן.

זאת אומרת, הוא אומר, כאילו, תתקרבו אליי,

אני ארחם עליכם, אני אציל אתכם, אני אעשה לכם הכול.

זה מה שאתה אומר.

זה אחד מהדברים.

בינתיים, שנה אנחנו בתשובה, ואני רק אומר,

אלוהים, יש, אני לא חסרי על לא מאמין או משהו כזה, אבל

המצב נשאר אותו מצב, זה לא משתנה כלום. קודם כל אני עודד אותך.

קודם כל אני עודד אותך. היה אחד שהלך לחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

ואמר לו, כבוד הרב, אני כבר שנתיים בתשובה,

ואני רואה שמשהו השתנה.

אז הוא אמר לו, משל לאדם שנכנס לביצה

והלך במרחק רב.

והנה, יום אחד הוא החליט לצאת מהביצה.

הוא סובב והתחיל ללכת בכיוון השני.

ואחרי תקופת מה, הוא אומר, שמע, אני מרגיש שאני עדיין בביצה.

אז הוא אומר, לא נכון, אבל אתה בכיוון ליציאה.

קודם היית בכיוון לכניסה.

עכשיו, כדרך מה שהלכת, צריך גם לחזור.

אז מה אתה רוצה?

הופ! קופץ מהביצה ונמצא בחוץ?

זה על הצד שאתה כבר פנית לגמרי.

ויש בן אדם שלא חתך לגמרי בתשובה, הוא עוד עם צדודית.

אז ייקח לו עוד יותר זמן, כי כשהולכים באלכסון,

זה לוקח עוד יותר זמן להיות בביצה.

אבל אם אתה תסתובב באמת ותצא,

אתה בדרך החוצה, זה הכי חשוב.

הבנת, יוני?

חן-חן.

תודה רבה. תהיה בריא.

היי, נזכרתם פתאום. כולכם נזכרתם.

רגע, תן, תן, תן, תן. רגע, שאלת כבר, תן לו.

פה עם הכחול.

אחר כך למעלה. שנייה, שנייה.

תן.

תכף, רק שנייה.

כבר, כבר, כבר, כבר.

כן.

כבוד הרב, אני הרבה זמן מחכה לשאול אותך שאלה.

לא ויתרתי, אני מחכה כבר כמעט חודשיים כדי להגיע להרצאה שלך.

שמעתי הרבה תשובות על מה שאני מנסה לקבל עליהן תשובות.

זה ש...

אני יודע שהעולם הזה שקרי.

ואני יודע שיש חשבונות שמיים שמכיוון זה שאני פה והגעתי לעולם.

אבל דבר אחד אני חושב ש...

אני יודע שבאיזשהו יום גם אני אמות.

ואני לא אהיה פה.

אז למה לי לא כבר מעכשיו להיות ליד הקדוש ברוך הוא וגם להוכיח לו שמה?

למה לי להוכיח לו פה ולא להוכיח לו שמה?

איך תוכיח לו שם אם אין לך גוף לקיים את המצוות?

יש לי נשמה.

אבל נשמה לא יכולה לקיים את זה. אני רוצה להיות רוחני, אני לא רוצה להיות ממשי.

תודה רבה לך שאתה רוצה.

אני לא רק רוצה,

אני חושב שיותר טוב להיות רוחני מאשר להיות גשמי.

אבל יש לו כבר מלאכים, הוא לא צריך אותך מלאך, יש לו כבר. הוא רוצה אותך בן אדם עם גוף

ושתהיה יותר ממלאך.

אבל בשביל מה לי יצר הרע ו... זה לא בשבילך. יצר טוב. למה הוא נותן לי לבחור? אני רוצה רק יצר טוב. אני רוצה רק לעשות דברים טובים. רגע, מה הבעיה שלך?

אתה מוכן אפילו לבחור במוות, למה שלא תבחר ביצר הטוב?

מה יותר קשה, לבחור במוות או ביצר הטוב?

אני לא מפחד מהמוות.

ראיתי.

במילים אתה טוב, אבל אני שואל... לא, מה זה במילים אני טוב? מה יותר קשה, לבחור במוות או לבחור ביצר הטוב?

אתה מוכן ללכת... במוות, ברור שבמוות. נכון. אבל זה עדיין מפחיד, ברור שזה מפחיד. אתה מוכן, אתה מוכן. אנחנו יודעים מה יקרה אחרי המוות. אתה מוכן ללכת, אנחנו מאמינים.

אתה מוכן ללכת לבית הכנסת בכל יום בבוקר? אני קיבלתי על עצמי לשמור שבת, ואני שומר שבת כהלכתה,

היא כמה שאני יכול, הולכת לכל השילות, הכול.

רק שנייה. אתה מוכן ללכת בבוקר השכם לבית הכנסת?

אני מרגיש שזה עדיין כבד עליי.

אני לוקח על עצמי כמה שאני יכול. שמעתי, שמעתי. זאת אומרת, אתה מוכן למות ולהוכיח לשם

שמה שאתה לא... שמעתי. אני מרגיש שאני רוצה להיות לידו. שמעתי. אני עדיף להיות לידו מאשר להיות פה.

שמעתי, אבל מה תוכיח לו? שהיה לך קשה לקום לבית הכנסת?

אתה תבוא לידו.

אבל למה לי לא להוכיח לא לקדוש ברוך הוא לידו? עוד לא הוכחת לעצמך שאתה יכול לקום בבית הכנסת. אז תגיד לי, בשביל מה באתי לפה?

בשביל ללכת לבית הכנסת. למה?

מה הפירוש? אתה רוצה להיות לידו. איפה הוא נמצא? בית הכנסת. לא, לא, לא. אפילו לבית הכנסת אתה לא מוכן ללכת. אתה רוצה להיות לידו. אני אמרתי שאני לא מוכן ללכת לבית הכנסת. אבל תלך, אמרת קשה לי.

אני מוכן ללכת לבית הכנסת. אז תלך לבית הכנסת.

אני הולך לבית הכנסת. מה יש בבית הכנסת?

תפילות.

לא.

וקוראים תורה. לא. יש שכינה.

אם יש מניין, שכינה שרויה. אתה נמצא קרוב אליו.

אז אם הוא נמצא מרחק מאות מטרים מהבית שלך, אתה לא הולך. אתה רוצה להגיע עד אליו.

לא, אתה מדבר משהו אחר. משהו אחר. אולי תיכנס לראש שלי. יאללה. יאללה.

אני מבין את הכל. אני מבין כל מה שאתה אומר, ואני גם מקבל את זה. יופי. יש הסכמה?

איתי כן.

יופי.

אז ככה.

אני אומר לך שאני רוצה להיות הקדוש ברוך הוא. אני יודע שאני צריך להוכיח לו. אבל אני פה. אני גשמי עכשיו. בקיצור, בוא נקצר. אתה רוצה שאני אטפלל עליך שתלך אליו צ'יק צ'אק?

אין בעיה. אני אגיד מי שווה לך.

אבל בוא תגיד לנו מה אנחנו כולנו נוסעים פה. אבל אני אגיד מי שווה, אבל על כל רגע שאתה פה.

אתה רוצה שאני אגיד מי שברך ואתה תלך?

אני לא צריך שתברך אותי בזה. אם הוא ירצה, הוא ייקח אותי לבד.

אז מה אתה רוצה,

אז מה אתה רוצה? לא, מה שאני מנסה שתסביר לי זה למה ובשביל מה אני פה. אה, אתה אומר רק תאורטית.

לא תאורטי, גשמי.

גשמי?

כן. אפשר להתחיל מי שברך?

עוד לא. עוד לא. אני גשמי בינתיים.

תשמע, מותיק,

אתה באת לפה בדיוק כמוני.

המטרה של שנינו לעשות את רצונו יתברך, להוכיח שאנחנו באמת

ראויים להיות לידו.

בשביל להיות לידו צריך להיות ראויים.

איך נהיים ראויים?

אם שומעים למה שהוא מבקש ועושים,

אז הוא אומר, בוא לידי.

אבל אם אתה לא עושה, מה הוא צריך אותך לידו?

לידו יהיה לי יותר קל להוכיח. מה תוכיח? שמה?

שם אני כבר יודע הכל.

אז זה חוכמה?

שהוא עושה לך את העבודה? למה אני צריך חוכמה אם אני לידו?

עוד פעם,

היית לידו והוא הוריד אותך לפה.

אם הוא היה רוצה להשאיר אותך, אני אשאיר אותך לידו.

אבל הוא שלח אותך לפה בשביל שלא תהיה לידו.

בשביל שתעשה מה שהוא רוצה, ואחר כך תגיע. אני צריך שהוא יעזור לי בשביל שאני אדע בדיוק מה הוא רוצה, בכל דבר. עזר לך אחרי חודשיים, הגעת לפה, שאלת, עניתי,

לך עכשיו לבית כנסת, תעשה מה שהוא רוצה ותהיה לידו.

זה קל להגיד, קשה לעשות. למה אני עושה? הנה, גם אתה עושה, לא? גם אתה עושה? מי עוד עושה? תראה כמה עושים, מה קשה?

אבל חלק עושים, לא כולם. נכון, חלק כמוך וחלק כמוהם.

עכשיו, אם אתה רוצה להיות מהם,

אלה שעושים יהיו לידו.

אוקיי, בסדר, קיבלתי תשובה. ואתה הולך מחר לבית הכנסת.

אני בינתיים משתדל להניח תפילין בבית. קודם כל קיבלתי על עצמי שבת. נפלא. החלטתי שאני לוקח על עצמי שבת

ועושה אותה כהלכתה. נפלא. בלי, בערך, קדימה-אחורה.

שומר שבת. ומה אם לקום בבוקר? וגם הולך לשיעורי תורה. מצוין. ומה אם לקום בבוקר להיפגש עם הקדוש ברוך הוא על הבוקר?

יכול להיות שזה רק בגלל עצלנות.

ברור שזה עצלנות.

אם היית מעריך את הקדוש ברוך הוא כל כך, היית רץ לקראתו.

אם היו אומרים לך שיש אורח חשוב שמגיע אליך, היית מחכה לו בדלת, לפחות.

נכון?

הקדוש ברוך הוא מחכה לך בבית הכנסת.

אתה לא בא לראות אותו?

למה רק בבית הכנסת? הרי הוא נמצא בכל מקום. למה הוא לא יכול להתחלל בבית?

נכון, הוא נמצא בכל מקום, אבל בשביל להוריד שכינה צריך עשרה.

בשביל שיישמעו התפילות שלך צריך זכות של עשרה.

אם אתה יחיד אז אין לך מספיק זכויות בשביל שתוכל להטריח את הקדוש ברוך הוא כל בוקר באיזה שעה שאתה קם.

אתה יודע היה אחד... מה אתה צוחק? מה?

תשאל גם אתה שאלה. מה, אתה צוחק עליי?

אני אגיד לך, היה פעם אחת מלך.

היה מלך ש... הוא העיקר צוחק והוא חבר שלי בא איתי וצוחק עליי.

כשאני שואל שאלות, שעם הוא אומר לי תשאל אותו,

תשאל אותו.

הוא אומר לי, הוא אומר לי, תשאל אותו מה זה יקום.

אתה יכול להגיד משהו?

כן.

אני התחלתי לשמור שבת בגלל יאניב.

יפה.

עכשיו, זה כל החבר'ה בשכונה, אתה יודע,

כאילו, אחד גורר את השני לטובה כמובן. באיזה שכונה? נווה עמאל, הרצליה. יפה.

גם היינו בישיבה, איך קוראים בישיבה הזאת בפתח תקווה? כפר גנים.

או, אצל הרב גרנמן. היית שם לפני שבועיים, נכון? נכון. אמרו לנו.

בן דוד שלי שם גם בישיבה והכול. נשאר הרושם, אה?

כן.

יחד עם זאת, איציק,

כאילו, לפני שהוא התחיל לשמור שבת, הוא שאל הרבה שאלות.

מי זה איציק? יאניב?

לא, זה יאניב זה איציק. אה, כן. וזה אביחי.

הבנתי.

אז אני פה אמרתי לו, תשאל את השאלות, אל תתבייש.

תשאל אותם.

הוא רוצה לדעת,

אל תשחקו עכשיו, הוא רוצה לדעת מה זה יקום.

כן. יקום.

יקום. והוא התבייש לשאול, אז אמרתי לו, תשאל מה זה יקום.

נכון. נכון.

וגם משהו שואל אותך לפני זה,

יש לו שתי שאלות, לא שאלה אחת, אוקיי?

אז תסביר לו מה זה יקום, הוא לא יודע מה זה יקום.

יקום זה כל הבריאה שקמה על רגלה,

ובזכותך, ובזכותה תקום על רגליך לפני השם יתברך.

בסדר?

עכשיו אספר לך את הסיפור שרציתי.

היה מלך אחד שפתאום הוציא גזרה ואמר שהוא מבקש מכל הנתינים שלו במדינה להביא לו בקבוק יין משובח.

עד תאריך כך וכך, בשועה כך וכך, המועד האחרון.

כולם רצו, כל אחד חיפש את היין הכי משובח.

היה שם אחד עני מרוד שלא היה לו מה לאכול.

אמר, מאיפה אני יכול להביא יין? אני מים בקושי מוצא.

אני יכול להביא יין? מאיפה אני אביא יין?

וכולם רצים, רצים, רצים, רצים, וכולם

מוסרים את היינות שלהם.

פתאום הוא פוגש חבר שלו עני.

הוא אומר, תגיד, מה אתה עשית עם הגזרה?

אתה הבאת יין גם?

הוא אומר לו, לא, גם אני עני כמוך, מאיפה אני אביא?

אז הוא אומר, אז מה עשית?

הוא אומר, לקחתי מים, צבעתי אותם בצבע של יין,

ועמדתי בתור,

אמרתי, קח, קח, קח, מסרתי, וזהו, והלכתי.

אמרתי, אתה יודע, איך לא חשבתי על זה?

הלך,

מלא בקבוק מים, שפך עניהם קצת צבע ורץ,

אבל מה לעשות, הוא איחר.

הוא איחר, כבר סגרו את השערים, נגמר הזמן,

אבל הוא דופק, דופק, למה?

כל אחד נרשם, מי מסר?

הוא פוחד שיגלו אחר כך שהוא לא מסר,

יוציאו אותו להורג.

דופק, דופק, דופק.

השרים מלמעלה אומרים, מי שם, מי שם? הוא אומר, הבאתי יין, הבאתי יין.

אומרים לו, איחרת? הוא אומר, לא, לא, זה חשוב מאוד, יין משובח למלך.

אמרו, זה מטריח כל כך?

יאללה, בכבוד, תיכנס.

אומרים, בוא, אתה תיגש למלך, תיתן לו מהיין שהבאת,

אתה אחרי השעה באת.

נוזגים למלך, המלך רק טעם איכית מעב.

אמר, מה זה? תבדקו. שלח למעבדה,

ראו מים עם צבע.

הוציאו אותו להורג.

זה משל

לאלה שמתפללים בציבור.

אדם מתפלל בציבור,

אפילו התפילה שלו

זה רק עם צבע.

זה לא באמת שהוא מתכוון למה שהוא אומר, הוא קורא.

אתה יכול לדבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר. הכל צבע, העיקר לגמור, בלה, בלה, בלה, בלה, גמר.

אבל זה עולה עם כל התפילות של כולם מעורביו,

ותפילת רבים אינה שבה ריקם.

אבל יש אחד קם ב-10-11 בבוקר, דופק שערי שמיים.

הלו, שחרית!

רגע, עוד לא הספקתי, שחרית!

פותחים,

בודקים את התפילה,

חרטא ברטא, מה הוא מדבר על זה?

הטריח את השמיים דופקים.

יכול להיות לו בלגן.

לכן אמרו להתפלל תפילת רבים, ללכת לבית הכנסת, איפה ששכינה,

שם זה עובר. הן אל כביר ולא ימאס.

תפילת רבים לא שבה ריקם, ולא עוד,

אלא שצריך שיהיו בה חוטאים,

כמו החלבנה בסממני הקטורת של ריחה רע.

אבל אם בן אדם סומך על עצמו מתי שאני אקום, הוא ידפוק למעלה? אוי ואבוי, זה לא טוב, זה עושה קטרוג.

זה לא אומר שהוא פטור מלהתפלל,

אבל הוא עושה את זה בדרך לא נכונה.

אז כדאי לך בבוקר ללכת להתפלל.

שווה.

בעזרת השם, בלי נדר. אשריך לחיי העולם הבא.

בבקשה, קחי את המיקרופון.

עובד, הכול עובד. בבקשה, תן לה חשמל.

נו, תעשי פים פום פום פום.

כן,

עובד, עובד.

דברי, דברי.

דברי, הוא מכוון בינתיים.

הוא החליט שזה לא עובד.

רגע, אבל אי-אפשר ככה, הם לא שומעים.

איפה יש עוד מיקרופון?

כבוד הרב,

אני אתמול חזרתי מבית חולים.

אני רוצה... תזוז עם הרמקול. לפה, לפה, לפה, לפה, לפה.

כן, בבקשה.

אני רציתי לדעת מה אני צריכה לקבל על עצמי כדי להחליט. אני לפני שמונה חודשים עברתי ניתוח כהסתרי.

לפני תשעה ימים היה לי הריון מחוץ לרחם, הוציאו לי חצוצרה,

ואתמול הגעתי לבית חולים עם סחרחורת וקיבלתי שתי כדורים,

ואני צריכה להיות כרגע במנוחה.

אני באתי לפה כדי לדעת מה אני צריכה לקבל על עצמי כדי להחליט.

יש לי רק ילדה אחת בבית, בינתיים.

טוב.

את שומרת מצוות הכול?

אני מתפללת, שחררת כל בוקר, כיסוי ראש.

שבת, כשרות, הארה, הכול. בוודאי, בוודאי, הרת משפחה.

תקפידי בצניעות גמורה.

דהיינו, סגור לגמרי,

שרוולים עד לפה לפחות, גרביים,

ותלמדי חצי שעה מוסר כל יום.

אני שווה איך אני יכולה ללמוד איפה אנחנו יודעים.

ספר, שערי תשובה של רבנו יונה.

שערי תשובה של רבנו יונה. אם לא תדעי, צלצלי לשופר, יגידו לך.

מה השם שלך ושם האימא? אורלי בת יהודית.

אורלי בת יהודית,

השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

חזק וברוך.

הנה, פה עם הירוק.

רגע, יש פה ירוק, יש צבעים.

יש צבעים. רגע.

רגע, כבר יגיע אליכם למעלה.

כן.

לא עובד.

איפה? השני היה פה. הנה. אה.

שלום, הרב.

שלום, רב. שאלה באמונה.

אנחנו יודעים שהכל מהשמיים, חוץ מיראת שמיים, ושאין מקרה...

בעולם, ובן אדם שמאמין אומר הכל מהשמיים, הכל מהשמיים.

שאלה שלי, איך מסתכלים על מקרים שקורים בחיי היום-יום, בן אדם שמאמין, איך עושה את החשבון?

כאילו, אני אתן דוגמה גם, עצר אותך שוטר, נתן לך דוח,

ואתה עשית את הטעות.

אם זה באמת מהשמיים, או שאתה היית אשם במקרה הזה?

לא, לא צריך להגיע לשמיים כל זמן שאתה עושה טעויות בארץ.

לא, יש עוד הרבה מקרים כאלה. מתי מגיעים לשמיים? כשאין הסבר בארץ.

הבנת?

אחד נותן לעצמו מקום ואומר מה זה מהשמיים,

או שזה אני?

בסדר. הבנת? כן.

תהיה בריא.

למעלה, למעלה.

למעלה.

רגע, רגע.

רגע, למעלה, למעלה.

רגע, למעלה, אמרתי.

למי שלא זוכר,

זו הרצאה ראשונה בסדרה שתהיה בבת ים.

ככה הבטיח רבי אליהו זוארץ.

דרך אגב,

רבי אליהו זוארץ התחייב לקחת 2,000 כרטיסים למצעד הענווה באצטדיון טדי הצנוע.

כן. הנה, הנה, את פה, לא גדולים.

ערב טוב, כבודו. תגיד לרב שלי. ערב טוב.

אני קצת מתרגשת.

אני חוזרת בתשובה קצת יותר מחצי שנה,

ורציתי להתייעץ עם כבודו.

אני לקחתי על עצמי צניעות, כשרות,

טהרת המשפחה,

ושבת כמובן, ובעלי לא ממש בכיוון.

עכשיו, חלק אומרים לי, תלחצי עליו.

וחלק אומרים לי, תעזבי אותו, הוא יבוא לבד.

בינתיים הוא עושה מה שטוב לו, מה שנראה לו, ו...

יש לך חלקים. יש לך חלקים? הוא בא מבית עם רקע? לא.

כלל או כלל לא?

יש לו אח שחזר בתשובה מגיל 16. בזכותו הם עושים קידוש.

ההורים שלו נגד שבת, ונגד כל זה. מאיזה עדה הוא?

הוא פרסי.

פרסים מאמינים, אבל. נכון.

אבל, אתה רואה?

קשה לו. רגע, אז איפה הוא למד?

איפה הוא למד?

אני לא יודעת.

בית ספר חילוני.

באיזה מקום?

באזור המגורים שלו, ביד אליהו, שם.

בתל אביב? כן.

הבנתי.

השאלה... הוא לא אנטי.

הוא לא אנטי.

טוב לו שככה אני,

כאילו, שאני שומרת שבת, ואני הולך בצניעות, כי טוב לו ככה, אבל אותי תעזבי.

אני, היא לידה חיים שלי. כלום הוא לא חושה חוץ מקידוש?

כלום, כן.

הוא ראה קלטות שלי?

אני משמיעה כל יום את הקלטות שלך. לא, הוא רואה גם?

לא עכשיו, אין לי זמן, אין לי עצבים.

הראיתי לו אמת לקלטת שלך אחרי שיחה מאוד רצינית איתו,

את ניסים התותח.

כן. אמר, וואו, וואו, וואו, איזה יופי זה.

וזה נגמר.

טוב. זה כאילו... יש לי המלצה בשבילך.

כן.

תגידי לו שיעשה לך טובה, ויבוא איתך

לאצטדיון טדי.

תשמעי מה שאני אומר.

חכה. הוא יהיה בין 22,000 איש יהודים.

כתוב שב-22,000 איש יורדת שכינה כמו במעמד הר סיני.

למה? כתוב, שובה ישראל, רבבות אלפי ישראל.

רבבות שתיים,

אלפי שתיים, זה ה-22,

וכתוב שבמעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא בא עם 22,000 מלאכים, 22,000 מלאכים,

כמו שכתוב, ריבותיים אלפי שנאן.

ריבותיים שניים,

אלפי שניים, 22,000. מי שיתברך באותו מעמד,

הברכה לא חוזרת ריקה.

זה במעמד של שכינה.

השאלה היא אם היא הסכימה לבוא.

הוא מפחד ממך. אני אומר לך, תשמעי, הוא מפחד ממך. כן, כולם מפחדים ממני,

כולל התשקורת,

אבל מה לעשות,

האמת מפחידה, לא אני.

אבל אני אגיד לך משהו.

סיפרו לי לאחר האצטדיון הקודם,

לפני שש שנים,

באו אליי למשרד

ארבעה זוגות.

הם חילונים גמורים, היו מצפון הארץ,

מנהריה.

הם לקחו חופש שבוע ימים בירושלים בבית מלון.

ביום שהיה אצטדיון הם סיימו את החופשה

והתכוונו לחזור הביתה.

ופתאום הם רואים שכל העיר פקוקה,

והם לא הבינו מה קרה.

והם שאלו, מה קרה?

הם רואים תנועה

בכל מקום.

אמרו להם, יש הרצאה של הרב אמנון יצחק באצטדיון טדי.

מי זה הם לא ידעו.

אמרו, טוב, אם כולם הולכים לשם, בואו נגמור את החופש שם.

הלכו לשם,

חיפשו כרטיסים, אין.

שבוע לפני כבר לא היו כרטיסים.

אבל היו שם כמה שמכרו להם במקום ב-20 שקלים דאז,

ב-100 שקלים כרטיס.

והם כחילונים קנו ב-800 שקלים שמונה כרטיסים ונכנסו.

כולם חזרו בתשובה באותו ערב.

לא דיברתי על חזרה בתשובה.

לא אמרתי שום דבר משכנע.

עצם זה שהם היו בתוך 24,000 איש שנדחסו שם,

זה עשה את שלו. הם הרגישו את העם היהודי ביחד, מחובר,

חילונים, דתיים, חרדים, מכל הסוגים, מכל המינים.

זה עושה את שלו.

אם הצלחת להביא אותו לשם,

הרווחת בעל.

איך אני יכולה לשכנע? אולי בזכות הברכה שלך? את קונה לו מתנה כרטיס ליום הולדת.

אתה תוכל לברך אותו? בהחלט שאני אוכל לברך אותו. מה שמו?

שרון, שרון בן שושנה.

שרון בן שושנה, השם יהפוך לבבו לטובה לשוב בתשובה איתך יחדיו. אמן.

אמן.

כן.

תן לרבי אליהו. היי, אחד, שניים.

הרב, קודם כל, ערב טוב, ותודה רבה לך, הרב, לכל איפה שמזמינים אותך, השם ישמור אותך ומברך אותך ושאתה מגיע.

קודם כל, יש פה יהודי שעזר לי מאוד להכין את הערב, רונן בן מרים, שהוא צריך, אם אפשר, רפואה שלמה, הרב.

אמרתי באמצע, לא שמעתי. נחילה.

הרב, יש לי שאלה קטנה רק.

יש יהודי יקר מאוד שהוא נפטר, ואני עושה בשבילו הרבה דברים, קוראים לו רבי חנניה סוויסה.

ורבי חנניה סוויסה הזה עזר לי המון בקטע של זיכוי רבים.

כל הזמן הבן אדם הזה היה נותן לי מנות שלא אוכל, נותן לי הרבה דברים. מה אני יכול לעשות לעילוי נשמתו זה, אחד?

ושתיים, אם אפשר, הרב,

כל מי שמקבל עליו עשר כרטיסים פה,

אם אפשר, אני רוצה לקחת רשימה מסודרת ולהכניס לך, אם אפשר, הרב,

כי הרבה מאוד אנשים רוצים ישועות. אני אישית עשיתי כנס ראשון איתך, הרב,

ולא היה לי ילדים חמש שנים,

וזכיתי בבן זכר ישתבח שמו לעג,

ומאז אני לא אפסיק לעזור לך, הרב.

כל עזרה שאתה תבקש ממני, הרב, בלי נדר אני אעזור לך.

אני קיבלתי עליה אלפיים כרטיסים, בלי נדר, ואני רוצה לעמוד בזה.

אבל אני צריך את העזרה שלך, הרב.

ומה העזרה שלך, הרב? אם אפשר, בבקשה,

שכל יהודי מפה יקבל עליו רק עשר כרטיסים.

שהוא יקבל עשר כרטיסים, אני אבוא לך עם הרשימה המסודרת,

כל ישועה וכל ברכה שאנשים רוצים, כי הברכות שלך נושאות פרי בשמיים.

ומי שמזכה את הרבים, אין חטא בעל ידו, ואני אישית התברכתי ממך וזכיתי בבן.

והרבה מאוד אנשים רוצים דברים.

פה, אם אפשר, הרב, ואני יודע שקשה לך לברך את כולם, ואתה לא תגמור עם זה,

מי שיקבל עליו עשר כרטיסים וישלם לי עשר כרטיסים,

אני אבוא לך עם רשימה מסודרת, ואתה תקבל עליך לברך אותם. יפה. עשינו עסקה, הרב? רגע.

רגע.

בסוף אני מוכר את הכרטיסים. בוודאי, הרב. מה שאתה תגיד, הרב, מה שאתה אומר, אני עושה. ומה עם האלפיים שלך?

רגע, אבל אני צריך אותך, כל אחד עשר כרטיסים,

ואז אני בלי להדרך, אגיע לאלפיים. איך אני אגיע לאלפיים?

אתה באת, אמרת לי, תעשה משהו גדול ותזכה בבן זכר, הרב.

אני הבנתי אותך שזה טדי, כי אני רציתי להביא את האמפי תיאטרון בבת ים,

וראיתי שהשמיים סגרו לי את זה,

אמרו לי שצריך עוד אלפיים דולר,

אני איתך עוד אלפיים דולר, אני איתך באמפי תיאטרון. ראיתי מהשמיים, סגרו לי, הבנתי מהשמיים,

מכוונים אותי לטדי.

אמרת לי, אתה רוצה אלפיים כרטיסים? אמרתי לך, בלי להדרך, הרב, אני איתך באלפיים כרטיסים.

אני צריך אותך איתי?

מה אני צריך איתך איתי? רק עשר אנשים, כל אחד יקבל עליו עשר כרטיסים, ואני רק אומר לך... בוא, בוא אני אראה לך שהרבה לא רוצים ברכות.

מי לא רוצה? אתה יודע כמה באים אליי, הרב, אתה אישית. תכף תראה.

מי לוקח על עצמו עשר כרטיסים?

כמה היו עצים? הנה.

שלושים שקלים עולה כרטיס. קודם כל, כבוד הרב, ערך טוב. אתם לא חייבים לשלם, אתם יכולים למכור את זה לאחרים.

אתם רק משלמים לו,

ואתם מוכרים לאחרים.

אז אתם לא עולה לכם חוץ מהכרטיס שלכם.

אבל מי מוכן עשרה כרטיסים למכור?

אתה רואה שלא הרבה רוצים ברכות? אמרתי לך. מה, איפה? אני לא רואה, אני לא רואה. כבוד הרב. איפה עשרה שמוכנים? איפה?

אני לוקחת עשרה, אבל אני רוצה... נו, ואיך אתה תרשום? איך אתה תרשום עכשיו? הינה, מרימים.

טוב, מי שלוקח עשרה כרטיסים,

בעזרת השם ירשום את השם בשם האימא, ואני אתן בלי נדר ברכה.

בעזר השם. אני רוצה להגיד לך, כבוד הרב, בערב הזה, נו, תעבור בין האנשים, תרשום. קודם כול, לפני שנה היית בחולון ובירכת את שתי הבנות שלי

בזרע בר קיימא.

אחד זכיתי, אני רוצה הרגע זה להודות לך,

תודה רבה,

שברוך השם זכיתי לנכדה. ברוך השם.

ועכשיו אני רוצה, בבקשה, שתברך את השנייה עשר שנים שהיא לא זכתה. עשר כרטיסים. אני מקבלת עליו. גמרנו, הנה, תרשום. בבקשה, תברך אותה, איריס בת שבע בת חנא. מה השם? איריס בת שבע בת חנא.

כמה שמות זה? זה הרבנים שנתנו.

קוראים לה איריס, אבל הרב אלעזר נתן את הבת שבע. איריס בת שבע, בת חנא. כן.

שרה, איריס בת שבע, בת חנא.

שרה, איריס בת שבע, בת חנא. השם יזכה אותה עוד השנה. השם יזכה אותה לטעומים.

אמן!

זה שני שמות זה.

רגע, עשר כרטיסים? מי מרים את הידיים? איפה עשר כרטיסים?

הנה, יש למעלה, בקצב הזה שאתה רושם, וואי וואי וואי וואי.

כן.

רגע, קודם כל עשר כרטיסים.

רגע, עשר כרטיסים. צ'יק צ'אק, תעזרו להם לרשום.

כן.

כבוד הרב. בבקשה, תפרח את שר מחנות גבולות. חבל שלא הבאתי לכם את השיר שיהיה בירושלים.

איזה שיר.

ירושלים העיר העתיקה,

ירושלים העיר הקדושה,

כולה מלאה טהרה,

כולה מלאה שכינה.

קודם כל צריך ללכת במה שיש בירושלים כרגע.

אחר כך נמשיך, בלי נדל.

אבל יאללה, כרטיסים.

בעזרת השם יתברך.

בעזרת השם.

מי שרוצה גם מודעות ופליירים לחלק,

יכול לקחת כאן.

ומי שרוצה לתרום הוראת קבע ולהיות שותף בהפקת הערב, יזכה. עוד דבר.

מי שרוצה שבאותו מעמד תהיה ברכה כוללת לעילוי נשמת, לברכה, להצלחה, לזיבוב, זה ליל טובעיו,

יכול לפנות לארגון שופר,

יירשם שם, ובעזרת השם יברך, יוזכר שם.

שם יזכה את רחמים בן אסתר לכל מיני דמיטב, איזה שהם רוצים.

מי שרוצה להיות נזכר באיצטדיון טדי במעמד של 22,000 בברכה כוללת,

יכול פה למלא הוראת קבע בעזרת השם יתברך.

אתה רואה?

זה ראשון בסדרה.

יהיה המשך.

קאמן, קאמן, קאמן את הפסק.

כן.

רק הלווינו. לא לעלות, לא לעלות, לא לעלות.

גלית, מנוריאל, זיווג ארגון מהירה.

כן.

בן כמה הוא? אין לנו על מילי שואל.

מה שמו?

דרור בן מרסל נאורה אברג'ל, השם יזכה אותו, בעזרת השם נמרה, לחזור בתשובה שלמה.

שם.

חנמאט.

רחל, זיווג הגון, אבל תלכו בצניעות, לחזור לכם. דבר שני, תשתדלו להיות באצטדיון.

זה ליל טו באב, זה יום מסוגל מאוד לזיווגים.

חזק, חזק, חזק, נשחזק חזק, כי חזק.

חזק, חזק, נשחזק חזק, כי חזק.

אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב א

עולם שהחיינו וגימנו והגיאנו לזמן הזה!

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה, אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10 בני ברק, או לטלטל למספר 03-677-10.

777-9 וגם מפקסס ל-036765320. כתוב תנו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההרצאות של הרב אמנון יצחק שריטה ולכן ניתן לרכוש משרדי שופר בעברות הצפייה.

שחרור אונים

אינציקלופדיות ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.