קרית מלאכי - ותרנות מידה מעולה

ערב טוב! בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה:

בלחש:... אמן, 

קהל: אמן! 

אריאל בן ברנו ורבקה בתרו, השם הרחמן ישפיע עליהם טובה וברכה שפע וההצלחה ברוחניות ובגשמיות שלום בית בריאות אתנה פרנסה בשפע אריכות ימים יזכו לרבות נחת לגדל את בניהם לתורה ליראה וכל זה יהיה במהרה אמן, 

קהל: אמן! 

הערב גם לעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן, אמן!

כשהיה האמורא רב גומר את תפילתו היה אומר: 'יהי רצון מלפניך השם א - לקינו שתיתן לנו חיים ארוכים' ואחרי כן היה מפרט מה הם חיים ארוכים ומונה תשעה (9) מיני חיים, בראשם: 'חיים של שלום'.

איי איי איי... מי יכול לזכות לחיים של שלום? עולם שאין בו קנאה ואין בו שנאה, ישררו בו אהבה ואחווה שלום ורעות, זה העולם עם איכות אחרת לגמרי, אדם שזוכה לחיים מסוג זה חייב ארוכים יותר. מי מאתנו יוותר על חיים כאלה?! מי לא חפץ בחיים כאלה? ולעתים זה נראה לא מציאותי שאפשר יהיה לחיות חיים של שלום, אבל כל אחד באמת יכול להגיע לזה כל אחד. אבל צריך עבודה מאומצת במידות, כדי לזכות לחיים כאלה צריכים גבורת נפש, לשתוק, להבליג, למחול ואז אפשר לחיות חיי שלום. אם אתה שותק ואתה מבליג ואתה מוחל אתה יכול לחיות חיים של שלום. אבל הברכה שיהיה לך בחיים האלה תפצה אותך על השתיקה והבלגה ועל המחילה, שווה! אם אתה רוצה חיים של שלום. אם אתה רוצה חיים של קטטות, מריבות, מחלוקות, אין בעיה - תסבול כל החיים שלך תסבול, אם אתה רוצה חיים של שלום – תשתוק, תבליג, תמחול.

אנחנו מייחלים לתקופה הנפלאה שמובטחת על ידי הנביאים שיהיה שלום בכל העולם כולו ממש: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ...: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו" (ישעיה יא, ז) איי אייי איי יהיה שלום לא רק בין בני אדם גם עם בעלי חיים, תינוק ישחק עם נחש, לא יאומן כי יסופר!

יעקב אבינו הוא קורא לבנים, לפני שהוא נפטר בלשון הזאת: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט, א) מה הוא ציווה אותם כאן? 

אומר המדרש: 'כאן ציווה אותם - על המחלוקת! אמר להם: 'תהיו כולכם אסיפה אחת (1) ואז התקינו את עצמכם לגאולה!'. אם תזכו להיות באסיפה אחת מאוחדים - אתם יכולים להמתין, הגאולה בפתח. איפה הוא אמר להם את זה? - כשהוא אמר להם: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" אם תהיו באסיפה אחת - אתם תהיו כבר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

ועוד אמרו רבותינו: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ" (דברים לג, ה) מתי ימלוך הקב"ה בישראל? – "בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (שם) אם תהיה אחדות אז הקב"ה ימלוך על כל העולם כולו. 

האם אנחנו יכולים פה בקרית מלאכי ובשאר המקומות לחבור למאמץ כלל עולמי? מה שלא זכו במשך כל הדורות עד עתה! אלפים (2,000) שנה מאז החורבן, האם אנחנו יכולים לזכות אנחנו להביא את הגאולה?

אז צריך לשים את האצבע על הנקודה שיכולה לקרב אותנו לכך... 

תקשיבו טוב! 

רבנו הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל מבאר את המשנה במסכת אבות: 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין' (אבות ב, א)

על פי הפשט אומר לנו התנא הקדוש: תדע, כל מה שקורה לְּמַעְלָה - זה מִמְּךָ. ועוד דבר תזכור, שיש עַיִן רוֹאָה ויש אוזן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין', על הכל אתה תבוא חשבון שום דבר לא נעלם זה הפשט.

אבל על פי הדרש אומר רבי חיים מוולוז'ין כך: 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ' - תתבונן בדורות שהיו לפניך לְּמַעְלָה-למעלה דורות המעולים 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ' הדורות המעולים שהיו לפנינו. באותם דורות מי שביקש לדעת מה מוטל עליו לעשות לא היה צריך להתאמץ, היה ניגש אל הנביא שנקרא גם: "הָרֹאֶה" (שמואל-א ט, ח) והיה יכול לגלות לו מה התיקון של נפשו רוחו ונשמתו ואז אדם חוזר הביתה עושה תיקון למה שאמר לו הנביא וזהו הוא נהיה מושלם. זה היה בדורות למעלה 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ'. 

אחר כך נפסקה הנבואה וירדו ירדו מדרגה עד שהיה להם רק רוח הקודש זה נקרא: 'אֹזֶן שׁוֹמַעַת' היו שומעים בת קול, היו שומעים רוח הקודש וזה היה בזמן התנאים ואפילו האמוראים זכו לשמוע את דבר השם באמצעות בת קול שהיתה יוצאת מן השמים, אז גם כן היו יודעים מה צריך לעשות על ידי בת קול.

אז מה היה לנו? - 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ' - זה דורות של הנביאים. 'עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת' הנביא היה רואה ודורות אחרי זה שמעו בת קול.

אבל מה נעשה אנחנו? - דור עני ואביון במעשים! אין לנו לא נבואה ולא בת קול, איך אנחנו נדע מה המעשה שאנחנו צריכים לעשות? 

אומר התנא הקדוש: 'וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין' תפתח את הספר! בתורה הקדושה כתוב הכל: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" (דברים י, יב) תלמד מה כתוב ותתקן את הדרוש תיקון.

התורה ניתנה עד סוף הדורות אין בשינוי אין בחידוש אין ברפורמות מה שנכתב נכתב לכל הדורות בדיוק אותו דבר. מי יודע להגיד לנו מה כתוב בתורה? - חכמי התורה! אלה ששוקדים עליה יומם בלילה, הם יודעים להגיד לנו מן התורה מה היא דורשת מאתנו... זה נקרא חכמים שיש להם דעת תורה.

היו שואלים את הרב שטיינמן זצ"ל: 'מה צריך להתחזק? עקב הצרות הקשות שפוקדות את עם ישראל?' 

מה היה משיב? – 'בין אדם לחברו! שמה צריך לעשות את התיקון הגדול, בין אדם לחברו'.

תשמעו דבר מדהים! מה אומר האר"י הקדוש, זה בדיוק מתאים למצב שבו אנחנו סובלים מלחמה כבר שמונה (8) חודשים עם חיות אדם! ולא יאומן כי יסופר מה קורה פה! תשמעו מה אומר האר"י הקדוש לפני כחמש מאות (500) שנה! 

יש פסוק (בספר דברים יז פסוק ח): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ". 

מה אומר הפסוק בפשט? 

אדם יכול לחיות והתעוררו לו שאלות שונות וכן במרוצת הדורות בנוגע להבדלים בעלי משמעות בהלכה בין דמים שונים, בין דינים שונים או בין נגעים שונים, זה הפשט.

אבל האר"י הקדוש אומר גם כן על פי הדרש: יש בפסוק הזה הוראה לעם ישראל ותשובה לשאלה שעלולה להישאל ואנחנו נשאל את השאלות עכשיו - בדורות הבאים, כבר מודיע לנו האר"י הקדוש לפני 500 שנה! אומר: תדעו לכם, בדורות הבאים, עם ישראל יתהו על אפליה לכאורה לרעה בין ההנהגה שמחייבת התורה לנהוג כלפי בעלי חיים לבין ההנהגה שנוהגים בעם הנבחר מן השמים'.

למשל; "בֵּין דָּם לְדָם" - התורה מצווה אותנו: 'לכסות את הדם של העוף הנשחט' אז איך זה שהדם של בני ירושלים בתקופת חורבן בית המקדש הופקר ונשפך כנהרות?!

התורה מקפידה שאנחנו אחרי שחיטה נכסה את הדם של העוף ואת הדם של עם ישראל התורה נותנת כהפקר?! איך זה?

וכך כתוב (תהילים עט, ב-ג): "נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאֵין קוֹבֵר".

זה לא אפליה בין דם של עוף לדם של יהודים כשרים?! 

כמו כן: "בֵּין דִּין לְדִין" ביחס לבעלי חיים אנחנו מצווים: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (ויקרא כב, כח) התורה מקפידה שאנחנו לא נשחט את השור או את השה עם הבן ביום אחד (1). 

וביחס לעם ישראל הנהגה אחרת רחמנא לצלן! - דם האבות מתערבב עם דם הבנים! ומשפחות שלמות נכחדות ביחד! בלי להותיר אחריהם שריד ופליט.

איך זה האפליה הזאת?! דואגים לבעלי חיים שלא ישחטו בעל חי עם בנו ביום אחד ואנחנו ראינו משפחות שלמות נגדעות ביום אחד.

אותו דבר: "וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע" מגיע הכהן לראות את הבית המנוגע ולהכריע אם הוא טמא או טהור והוא מורה להוציא תחילה מן הבית את כלי החרס כי אין להם טהרה במקווה כדי שלא יטמאו במידה ויתברר כי הבית טמא. אז לפני הבדיקה הוא אומר להוציא את כל כלי החרס למה? אם הוא יטמא את הבית הם יהיו טמאים ואם הם יהיו טמאים תקנתם שבירתם. לא אז הלך כל הכלים הלכו, התורה חסה על ממונם של ישראל. 

ובחורבן הבית כלי המקדש ביתו של הקב"ה שהם היו פרי נדבת ליבם של ישראל - לא חמל הקב"ה ואפשר לשונאים לטמא אותם ביד זדונית. איך יכול להיות אפליות כאלה? התורה דואגת לבעלי חיים, דואגת לכלי חרס דואגת ומה עם עם ישראל? אם אדם יתהה איך יכול להיות שהקב"ה עושה כן?!

התשובה היא לא תאמינו מה התשובה? מה? 'דברי ריבות בשעריך' מחלוקות במחנה פנימה! בקרב כלל ישראל! זה גורם את האסונות הנוראים בעם ישראל! וזה מגלגל עלינו את מידת הדין המתוחה!.

מה היה לפני השביעי באוקטובר? מחלוקות, מריבות, סכסוכים, הפגנות, שני עמים, מדינת יהודה, מדינת תל אביב ווי ווי ווי.. 

אמר האר"י הקדוש כבר לפני 500 שנה: יגיע הרגע שאתם תראו שהפסוק הזה שיש לו פשט, יש לו גם דרש, מה אני חוזר על הפסוק: כי יפלא ממך אם אתה תתפלא ולא תבין ותראה שיש אפליות "כי יפלא ממך" אם אתה תתפלא ולא תבין ותראה שיש אפליות, "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם" בין דם של עוף לדם של עם ישראל. "בין דין לדין ובין נגע לנגע" אתה יודע למה זה? "דברי ריבת בשעריך" ווי ווי ווי..

שיש שנאת חינם בין איש לרעהו ההנהגה עמנו כבר לא הולכת לפי הכללים הקבועים וההלכות המקובלות, כי כשניתנת רשות למשחית - הוא משחית ולא חס ולא מרחם על אף אחד.

עכשיו בואו נחשוב רגע: שני ילדים מתקוטטים מה אבא רוצה? שהם ימשיכו להתקוטט שאחד ינצח את השני או שהוא רוצה שירגעו ושלום יהיה ביניהם? מה רוצה הקב"ה מאתנו? יש שתי קבוצות של יהודים, יש שמאלנים יש ימניים יש חילונים יש דתיים יש ויש.. מחלקים לקבוצות מה הוא רוצה? רוצה הקב"ה שיהיה שלום ביניהם, רוצה הקדוש ברוך הוא שיהיה שלום ביניהם.

אנחנו אומרים כל יום 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ויאמרו אמן'. מה יש לעשות שלום במרומיו? מה זה שמים? אש ומים נכון.. אש ומים זה שני אויבים. אם האש מתגברת - היא מאדה את המים, לא יהיה מים. אם המים מתגברים - הם מכבים את האש, הם לא יכולים לדור במחיצה אחת, כל אחד מנסה להתגבר על השני. אז איך יש לנו שמים? כי השם עושה שלום במרומיו בין האש לבין המים. איך נעשה השלום אתם יודעים איך נעשה השלום? זה רמוז במילה 'שמים' אם השמים מורכבים מאש ומים - איך היו צריכים לקרוא לשמים אשמים אשמים אש - מים אשמים. למה הורידו את הא' מהאש? מה.. למה הורידו את הא' מהאש? בשביל שיהיה שמים למה? בשביל שיהיה שלום בין האש לבין המים - צריך שמישהו יוותר. אז האש מוותרת על הא' - ונהיה מזה שמים, אם זה היה אש מים היה מלחמה! אבל אם מורידים את הא' מהאש וויתור של האש אז נהיה 'שמים' שלום במרומיו.

 אבל יש שאלה שאלה השאלה: היא למה האש צריכה לוותר על הא' כשהיא רק שתי אותיות? והמים זה שלוש אותיות ולא רק זה המים יש לה שני ממים, שני ממים תוותרי על מ אחד האש תישאר עם שתי אותיות ואת עם שתי אותיות - ויקראו לזה 'אשמי' במקום שמים אשמי! מה הבעיה? נו מה הבעיה מי יודע למה צריך? למה? למה? האש צריכה לוותר על הא' ולא המים על המ למשל? אתם יודעים למה? כי כשיש ויכוח בין שניים מי צריך לוותר? מישהו אש! מישהו אש עצבני וזה וזה.. הוא יכול לפרק את הכל, אם הוא יוותר יהיה שקט הכל יהיה בסדר. לכן האש צריכה לוותר!

לכן הקפלניסטים צריכים לוותר, אבל הם לא יוותרו הם לא יוותרו, הם אש אש הם לא יכולים לסבול את השם ביבי.. ביבי.. לא יכולים לסבול איי איי איי..

טוב אז אם יש שני ילדים לאבא והם מתקוטטים ודאי שההוא רוצה שיהיה שלום ביניהם, ככה הקב"ה רוצה שיהיה שלום בינינו ואם יהיה שלום בינינו - אז עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל.

אבל אנחנו צריכים לוותר! אם לא מוותרים זה לא יעזור שום דבר.

איך מוותרים? תמיד בבית יש כל מיני דברים שמתרחשים כל רגע הבית יכול לגעוש על כל דבר וצריך להיות מישהו מבוגר שהוא תמיד יודע לוותר.

יש שכנים שלא תמיד מסתדרים, מישהו צריך לותר. בית כנסת יש לפעמים מחלוקות, מישהו צריך לותר. [ד.א. ביכ"נ שיש בו מחלוקת תדירה אל תתפללו שם כי מחלוקת זה חלק מוות] מחלוקת זה חלק מוות. 

אם אנחנו רוצים: 'גאולה!' כל אחד צריך להרגיל את עצמו בוויתור! וויתור מתחילים בבית במשפחה אחר כך בסביבה הקרובה וכן הלאה כשמתרגלים לזה - זה אושר שאין כדוגמתו! אתה יכול לחיות חיים של שלום, כי זה לא מטריד אותך, אם פגעו בך אם עלבו בך אם הזיקו לך.. אם אתה מקבל את הכל כמו שאומרים ביידיש: 'בסבבה'... אז אתה חביבי יכול לחיות חיי שלום, שלום עם עצמך, ממילא עם הסביבה, אתה סופג הכל! וואי וואי וואי איזה דבר זה.

לכן אנחנו צריכים לשים לב! שלא להיתפס למחלוקות לא למריבות לא לכעסים והכל כי הכל מאת השם ניסיונות שהשם שולח אלינו והוא רוצה שמהם נתעלה. הרי באנו לעולם הזה רק בשביל ניסיון ככה אומר הרמח"ל הקדוש שאנחנו ירדנו לעולם לניסיונות וניסיון זה 'נס' נס, זה "לְהִתְנוֹסֵס" ("נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" תהלים ס, ו) לעלות למעלה להתרומם: "הָרִימוּ נֵס" (ישעיה סב, י) אז אנחנו צריכים לעמוד בניסיונות, אז כל דבר כזה אתה צריך לחייך להגיד: 'הבנתי! שלחו לי ניסיון אני עובר אותו בקלות מחייך וממשיך...'

יש קונטרס שכתב הבן של החפץ חיים והוא מספר מה הוא ראה אצל אבא שלו החפץ חיים: בעיירה ראדין שהתגורר החפץ חיים היה בית חולים והיה מצוקה כלכלית, המנהלים נכנסו לחפץ חיים ואמרו: 'שהם רוצים לעשות דינר סעודה ולהזמין עשירים ולהתרים אותם לבית חולים' 

והוא אמר: 'שהוא מוכן לבוא בשמחה!'.

אספו לשמה ארבעה עשר (14) עשירים גדולים ביותר והוא דיבר איתם על חשיבות התרומה שכל אחד יתן 

ואז כל אחד אמר כמה מיטות הוא תורם לבית החולים - והחפץ חיים הראה להם פנים שמחות! וברך אותם וכו'. אחד תרם שש עשרה (16) אחד שלושים (30) אחד חמישים (50) מיטות כל אחד תרם כפי יכולתו כפי שליבו נתן לו. 

פתאום הגיע בחור ישיבה ואמר: 'שדחוף! הוא רוצה להיכנס לחפץ חיים', 

אמרו לו: 'יש עכשיו אסיפה אז תבוא בעוד שעה...' 

הוא לא, לא וויתר הוא אמר: 'פיקוח נפש!' וכו' וכו'. 

טוב, שמע את הסיפור החפץ חיים ודיבר אתו מה שדיבר ואחרי זה החפץ חיים כיבד אותו מאוד וליווה אותו וממש ראו שיש לו יחס מיוחד לבחור.

היה שמה עשיר חצוף! שאמר לחפץ חיים: 'כמה מיטות הוא תרם לבית חולים?' 

אמר לו החפץ חיים: 'הוא תרם 50 מיטות!'. 

בחור יכול לתרום 50 מיטות?! מה שעשירים פה לא תרמו 50 מיטות הוא תרם?! לא הבינו! 

אז הוא אמר: 'אני אסביר לכם', 

הוא אמר: 'בזה שהוא לומד תורה - הוא חוסך 50 מיטות של חולים ומטופלים שלא יצטרכו, זה התרומה שלו!'

והיום יש דיון בבג"ץ: לקחת את החרדים... 

ואני נדהם! איזה שקר!! איזה שקר!!! איזה שקר: 'לקחת החרדים' 

בוא נגיד שהם צודקים צריך ש: אלה שלא לומדים תורה – 'ללכת'... בסדר? יאללה, הסכמנו? יפה! 

מה עם עשרות אחוזים תל אביבים שלא מתגייסים!! 

כי הם אומרים: 'זה כיבוש!' קפלניסטים... 'כיבוש!!' מחזיקים דגלים של פלסטין של החמאס והם לא מתגייסים - אף אחד לא מדבר עליהם! הם כאילו לא נמצאים בכלל. ומדובר על כמויות אדירות!! מה עם זה? 

בסדר, אם אתם אומרים זה - אז כולם!

דבר שני (2): ערבים!! אתם אומרים שהם 'אזרחים שווים!' הם לא 'שווים' - הם שווים יותר!! הם מקבלים קרקע בצפון בחמישים אלף (50,000) שקל! שישראלי חייל!! במיליון (1,000,000) שקל!! אותו שטח. והם פולשים! תראו כמה בכביש שש (6) מצד ימין ומצד שמאל - אין להם גבולות! אף אחד לא נוגע בהם. 

תראו בדרום איך הם משתלטים על שטחים! אין מי שאומר להם כלום. 

מה עם לשרת? - אַה אתה לא סומך עליהם? אתה מפחד!! אוקיי. ומה עם 'שירות לאומי'? - שום דבר! 

שקר! כל הסוגיה היא פוליטית!! אין פה שום. 

הצבא לא יודע להסתדר עם חרדים! זה גם עולה לצבא יותר מדי!! הם צריכים בשר גלאט כשר!!! הם צריכים כל מיני דברים שזה... יש להם שעות לתפילות והם צריכים ללמוד והם צריכים... 

איך אתה רוצה צבא... 

אומר: 'אני יכול! אני יכול...' 

הנה 'נצח יהודה' - חרטא ברטא! זה לא חרדים ולא בטיח יש שמה חילונים! ומחללי שבת!! 

ואמר מי שאמר: 'שהוא קיבל sms בשבת מחייל שמה שפונה אליו!...' עיתונאי, שדרן יותר נכון. 

אז אז מה החרטה הזאת?! 

ואחר כך יגידו להם: 'אתם לא יכולים לא לשמוע שירת חיילות! אתם לא יכולים זה...' 

למה כל הצרות האלה?! מי צמצם את הצבא? - כל האייזנקוטים (אייזן...) כל הגנצים (גנץ...) כל הכוכבים... וכל... אלה צמצמו את הצבא!

אמרו: 'לא צריך! לא צריך!!' הורידו מאה אלף (100,000) ממה שהיה!! ופתאום צריכים את השלושת אלפים (3,000) חיילים חרדים?! 

למה? - כי יש עכשיו 'מלחמה' וצריכים! זה 'מלחמת קיום'!! 

וכמה זמן יקח להכשיר אותם? - למה אם הם באים עכשיו הם ישר יורים?! – לא! זה יקח...! יקח חודשים טירונות ואחר כך קורסים ואחר כך זה... ורובאי זה... ורובאי... 

הלו! על מי אתם עובדים?! ויש לצבא זמן עכשיו להתחיל לחנך וזה...?! דיי! די עם החרטות האלה. 

תראו את הסרט שעשינו: 'המנצחים' המנצחים תכתבו ב: יוטיוב 'המנצחים' אתם תראו שמה את התשובה ניצחת לכל החרטות שעושים פה! 

הכל זה פוליטי, שקר גמור! 

הם ודאי יותר מועילים שהם לומדים תורה! ודאי וודאי!! הרי מי ניצח כל הדורות עד שהיה צה"ל? עד שהיה צה"ל - מי היה? מי היו ראשי הצבא? - ראשי ישיבות! המנהיגים של הדור; יהושע בן נון. שמעתם עליו? - הוא ניצח שלושים ואחד (31) מלכים! כן זה היה המצביא הכי גדול בהיסטוריה!! 

לקחת עם של עבדים! בלי להכשיר אותם!! ולהילחם ולא נפלו חללים!!! כי לא לקחו לצבא רק צדיקים גמורים! 

אם בן אדם היה מדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש הוא... 

אומרים לו: 'לך! אתה עבריין!! לך, אתה לא יכול... אתה לא יכול להלחם' - לא יאומן כי יסופר! 

וניצחו. 

וחיינו אלפי שנים! עברנו אלפי שנים!! 

ולמה קראו אסונות מדי פעם? - בגלל שעם ישראל חטאו! עבדו עבודה זרה, עברו על עריות, שפיכות דמים כמו שהיה בבית ראשון. נו, אז בטח שהקדוש ברוך הוא אומר 'פרשת הקללות' גמרנו עכשיו בחוקותי, כתוב על מה ולמה; אם לא שומעים לקדוש ברוך הוא - באים כל זה. 

מה אתה שואל: 'למה על העוף מכסים אותו? ועל הדם של יהודים לא?' 

כי אתם עברתם על התורה! אתם מצפצפים!! אתם לא מסכימים אפילו שיהיה 'הקפות שניות' אתם לא מסכימים, נכנסתם לבתי כנסת עם בגדי ים בראש השנה ויום הכיפורים!! אתם לא מתביישים?! 

אם גויים היו עושים דבר כזה ליהודים - העולם היה מזדעזע!! 

ויהודים עושים את זה ליהודים?! אז כשיש מחלוקות - חלק מוות, המוות מופיע. 

ותכף ומיד אחרי הפסק של בית המשפט העליון - הגיע השביעי באוקטובר בשמחת תורה!! כמו שהיה ביום הכיפורים, מלחמה, ביום שהיה צריך להגן ולכפר על עם ישראל! השם הראה: כמה הוא כועס! וביום הכיפורים מתח את מידת דינו, ככה בשמחת תורה במקום לשמח בתורה... לא רצו בג"ץ שישמחו: 'לא לעשות הפרדה!' 

השם אומר: 'לעשות הפרדה!' 

בג"ץ אומר לו: 'סליחה! אנחנו קובעים פה לא עושים הפרדה'. 

אז לא היתה הפרדה אחר כך גם כן בתוצאות רחמנא ליצלן!!

בקיצור, יהודים יקרים! אם אנחנו נדע לוותר - אנחנו נרוויח הרבה!!

הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זכר צדיק לברכה היה אדם גדול! שאם נתחיל לדבר עליו לא נוכל לגמור, הוא היה מכהן בכמה ערים בחוץ לארץ כרב, כשהוא הגיע להיות ראש ישיבת סלובודקה סבל יִסורים נוראים ברוסיה אצל הקומוניסטים, ייסורי תופת אי אפשר לתאר הוא חיבר עשרים וחמשה (25) חלקים של ספריו 'חזון יחזקאל על התוספתא' הוא נפטר בשנת תשל"ו וציווה שבהלוויה שלו יניחו על המיטה את ה - 25 כרכים של הספרים.

פעם אחת הוא התפלל בבית המדרש והבעל קורא לא ידע לקרוא כל כך שגיאה את נו הציבור עוד יכול לסבול אבל שגיאה ועוד שגיאה ועוד שגיאה - התחילו כולם לצחוק! רבי יחזקאל לא צוחק, נשאר בכובד ראש!! וזה היה קשה מאוד על פי טבע לא שייך היה לא לצחוק מהקשקשת שיצא מהבעל קורא. 

אחרי התפילה שאל אותו אחד התלמידים: 'מורנו ראש הישיבה! אני מצליח להבין הכל, אבל הטעות שהוא אמר - זה כבר לא היה שייך להתאפק וכולם פרצו בצחוק! איך כבודו נשאר רציני?' 

תשמעו מה הוא ענה לו... 

אמר לו: 'באותה שניה שהוא אמר את הטעות הזו, לא היה אפשר לשמוע אותה בלי לחייך, אבל באותו רגע עבר בראשי מאמר חכמים: 'המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא!' וחשבתי לעצמי: 'חיברתי 25 כרכים הרבצתי תורה, עשיתי כל כך הרבה, הייתי רב בלונדון, הרבה עבודת השם, אני יזרוק את כל זה לפח?! כי 'המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא!!' אז כל מה שעבדתי כל ימי חיי בחיוך אחד שאני מבייש אותו - אני זורק את כל מה שעמלתי כל חיי לפח?! ובאותו רגע ציירתי לעצמי את המאמר הזה ולכן נשארתי רציני וחשבתי: מה עתיד לקרות!!'. 

נו, כמה אנשים יכולים לבלום צחוקים יש באמת דבר שמצחיק זה אוטומט הטבע שלנו בלי לחשוב אוטומט צוחקים, אתם יודעים איזה שליטת צריך להיות לבן אדם שלמרות שזה מצחיק הוא אפילו לא עושה כלום, הוא מתאפק כי הוא רואה מול העיניים מאמר של חכמים ש: 'מי שמלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא!'.

עוד מעשה אתו: הוא התפלל בבית הכנסת עד היום האחרון לחייו כבר היה למעלה מתשעים (90). שנתיים (2) לפני שהוא נפטר הוא הולך ברחוב ורואה ילד בוכה! אדם תלמיד חכם גדול כזה לא מחויב לטפל בילד בוכה, יש דין ש: 'ואינה לפי כבודו' אפילו מציאה, אם תלמיד חכם גדול עובר ורואה מציאה, בדרך כלל כל יהודי מחויב להרים את המציאה ולהכריז: שהוא מצא! למי זה שייך? והוא שומר על המציאה עד שיבוא הבעלים, יש דינים בזה וכו', אבל תלמיד חכם גדול – פטור! כי זה 'לא לפי כבודו' להתחיל עכשיו להתכופף ולחפש למי וכו' וכו', התורה פטרה אותו. יש גם 'ביטול תורה' שעכשיו מה יתחיל לטפל בילד קטן להרגיע אותו וכו' וכו'... אבל לא, 

הוא ניגש לילד ואומר לו: 'ילד יקר! אתה בוכה כי אתה מחפש את אבא או את אמא? אתה רוצה שאני אעביר אותך את הכביש?' 

הילד אומר לו: 'לא-לא' 

- 'אז למה אתה בוכה?' 

אומר לו: 'לפני כמה דקות אמר לי ילד: 'שהחולצה והמכנסיים שלי לא יפים בכלל!' 

מה עשה? - הוציא את המשקפיים והסתכל על הילד ואמר לו: 'וואו! איזה חולצה יפייפיה איזה מכנסיים מגוהצים יפה איך קוראים לך? ילד מתוק!' 

ואז שואל אותו הרב: 'אתה מכיר אותי?' 

אז הילד אומר: 'ראיתי אותך הרבה פעמים', 

אז הוא אומר לו: 'תשמע קוראים לי יחזקאל אברמסקי אני הרב של הבית כנסת הזה, לך לאבא ואמא תגיד להם: שהרב אברמסקי אמר: שהמכנסיים והחולצה שלך יפים מאוד! ועוד תגיד להם: שהשם שלך מתוק ויפה ונפלא!'. 

הילד קרן מאושר מחה את הדמעות והלך הביתה חלפו דקות ההורים הגיעו לרב במרוצה אחוזי התפעמות: 'מה היה כאן?' 

אמר להם רבי יחזקאל: 'חכמים ז"ל אומרים על הפסוק: "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים ל, כ) יש מצווה: להדבק בקב"ה. 

שאלו חכמים ז"ל: 'וכי אפשר להדבק בקב"ה?! הלא הוא אש אוכלה! אלא אמרו חכמים: הדבק במידותיו מה הוא חנון - אף אתה היה חנון. מה הוא רחום - אף אתה יהיה רחום'. 

ויש פסוק בישעיה הנביא, כשהמשיח יבוא הקב"ה יאמר על עצמו... על עצמו! הקב"ה אומר על עצמו!! מה הוא יעשה?

מאה (100) שקל למי שיודע... מה הוא יעשה? מה הוא יעשה?? - הוא ימחה את הדמעות! מעל פניהם של עם ישראל!! "וּמָחָה ה' א-לקים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים הקב"ה" (ישעיה כה, ח) ימחה את הדמעות מעל הפנים של עם ישראל, מעכשיו הכל יהיה בסדר אז אני רציתי להדבק במידות של הקב"ה ראיתי ילד בוכה יורדות לו דמעות, אז רציתי כמו הקדוש ברוך הוא למחות לו את הדמעות. 

מדברים על יהודי זקן! כבן 90 גדול דור!!! שמתעסק עם תינוק! כמו שאומרים, למה? הוא רוצה להדבק במידותיו של הקב"ה, הקב"ה רחום וחנון - גם הוא רחום וחנון. השם מוחה דמעות - גם אני מוחה דמעות. זהו. איי איי איי איי איי ומה הוא עשה לילד הזה - החייה אותו!

אתם יודעים, יש ילדים שביזו אותם בילדות - זה נשאר להם לכל החיים! אתם יודעים כמה תימנים עזבו את הדת בגלל שיכו אותם בשביל שהם ילמדו טוב, אין לכם מושג תלכו לראש העין עוד תמצאו כאלה וואי וואי וואי וואי וואי... מה שילד סופג ביזיונות בילדות או הכאות או כל מיני דברים זה נרשם אצלו וזה הופך להיות הפרעות בהמשך. 

פה - הוא הציל אותו! הציל אותו!! 'חולצה יפייפיה איזה בגדים מגוהצים ונקיים איזה שם מתוק' - וואי וואי וואי החיה אותו... נו, נו, מה היו אומרים? הם היו מביאים איזה מחנך או מחנכת: 'מי עשה לך את זה? איך קוראים לו? בוא איתי אליו!' ומטפלים כאילו בהוא... אבל מה פתרת את הבעיה?! לזה לא פתרת את הבעיה, זה גאונות, לשלוט במידות זה גאונות! 

הגאון מצ'יבין זצ"ל בעל שו"ת דובב משרים, קראו לו: רבי דוב בריש וידנפלד, תקשיבו טוב! הוא היה שר וגדול גדול מאוד בתורה! אתם רוצים לדעת כמה הוא גדול? שמעתם על החזון איש זצוק"ל גאון הגאונים, החזון איש לא נפגש עם הרב מצ'יבין, רק פעם אחת (1) ויחידה! בלוויה של רבי משה בלוי זצ"ל. 

אחד מהקנאים הגדולים בירושלים, כל יום היו כותבים עליו כתבות הוא עושה הפגנות בירושלים כל יום היו כותבים עליו כתבות נגדו-נגדו נגדו! עיתונים מלאים נגד הרב משה בלוי, הוא ביקש: 'שיקברו אותו עם כל העיתונים', ויום אחד, יום אחד שלא כותבים עליו הוא אומר: 'סימן שלא עבדתי את השם כמו שצריך!'.

החזון איש עמד בלוויה ליד הרב מצ'יבין, לאחר מכן שאל החזון איש אחרים: 'מי זה היהודי עם הפנים המאירות?' 

אמרו לו: 'זה הרב מצ'יבין.' 

כשבא הביתה ביקש החזון איש: 'שיביאו לו את הספר שלו', במשך כמה ימים עיין בספר ולא פסק מלשבח אותו! 

אחד מתלמידי החזון איש, קראו לו רבי דוד פרנקל זצ"ל, סיפר לרבי מצ'יבין: 'שלחזון איש יש חומרא: לא להשתמש בפסח בגמרות ובשולחן ערוך שהוא רגיל להשתמש במשך כל... כל השנה שמא נפל בתוכם פירור. אבל השו"ת שלך דובב משרים הוא אמר להשאיר בחוץ להשתמש בו בפסח למרות שהוא קרא בו ימים רבים בימות החול!'.

מה אמר המיצ'יבינר רוב? 

אמר בענווה: 'כנראה שכל השנה הוא לא השתמש בזה זה לכן הוא יכול ללמוד בזה בפסח'. 

כששמע זאת החזון איש שזה מה שהוא השיב אמר מיד לרבי דוד פרנקל: 'לא-לא, לך תאמר לו: שאני משתמש בספרו כל השנה! ורק מרוב החשיבות שיש לי לצ'יבינר רוב - אני משאיר את זה גם כן בפסח'.

כשחלה הצ'יבינר רוב, הלך הסטייפלר בעצמו! ללא שום גבאי לפונוביז' ולבית כנסת לדרמן בערב שבת והדביק מודעות בעצמו: 'להתפלל על הגאון מצ'יבין!' אתם יודעים מי זה הסטייפלר, אבא של רב חיים קנייבסקי גאון הגאונים.

הרב מצ'יבין היה איסטניסט גדול מאוד, מידי לילה היה אומר שיעור לבעלי בתים בבית, חוץ משיעורים שמסר ללומדים, בשיעור שלו השתתף בעל חנות דגים, ידוע לנו מי שעובד עם דגים איזה ריח נודף מגופו, היהודי היה מגיע בלי להתקלח כי הוא חשש שאם ילך הביתה להתרחץ להחליף בגדים יפסיד את השיעור.

אצ'יבינר רוב הריח והריח היה מפריע לו מאוד, פעם אחת הרגיש שמציק לו ביותר והניח שמא שמציק לרב זה הריח של הדגים ואחרי שווידא שזה העניין, העיר לאותו יהודי. 

עצר אותו הרב מצ'יבין ואמר לו: 'אני מזהיר אותך! אם תאמר לו על כך אפילו ברמז הכי קטן לא תהיה לך דריסת רגל בבתי...' 

זאת אומרת הוא יסבול שנים מהריח שהוא לא סובל! ולא להעיר מילה ליהודי!! 

חלפו שבועות, הרב בעצמו כבר לא יכול להחזיק מעמד! ביום מן הימים ביקש להודיע: 'ממחר מתבטל השיעור'. אף אחד לא ידע את הסיבה. 

ואחרי כמה ימים נכנס אחד ממקורביו ושאל אותו: 'האם הסיבה זה מוכר מחנות הדגים?' 

הצ'יבינר לא רצה לשקר ולכן אמר לו: 'שזה הסיבה', 

אמר לו: 'רבנו! 'תורה היא וללמוד אני צריך' יש פה שיעור תורה לרבים הרב אוחז שמותר לבטל שיעור של רבים ובלבד שלא לומר ליהודי דבר שאולי יפגע בו?!' 

מה ענה לו? 

- 'תגיד לי, מי יש לנו גדול מרבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא? שחיבר שישה סדרי משנה וחכמים מספרים כשנפטר ביום שישי - נעצרה השמש! ולא שקעה עד שאחרון המלווים חזר הביתה והכין צורכי שבת. 

וגם יצאה בת קול בלוויה ואמרה: 'כל מי שהשתתף - יזכה לחיי העולם הבא!' 

רבנו הקדוש אחרי הפטירה שלו - היה בא כל ליל שבת מהעולם העליון והיה נראה כאדם חי, עושה לבני הבית קידוש ומוציא אותם ידי חובת קידוש! 

ושואל רבי עקיבא איגר זצ"ל: 'הרי כתוב: "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" (תהלים פח, ו) איך יכול רבנו הקדוש להוציא את אשתו וילדיו חובת קידוש? ומה הוא מתרץ? - 'גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם!'. 

ומסופר... תקשיבו! רבנו הקדוש אמר שיעור לתלמידים, באמצע השיעור הריח ריח של שום והוא היה איסטניס גדול רגיש מאוד לא יכול לסבול ריחות כאלה 

ולכן ביקש: 'מי שאכל שום – שיצא!' 

קם רבי חייא ויצא. ראו שרבי חייא יצא - קמו כולם ויצאו כולם והשיעור התבטל!

אם חס ושלום היה יוצא מי שבאמת אכל את השום - היה מבויש, כולם היו אומרים לו: 'אתה לא מתבייש?! אתה לא מצחצח שיניים...?!' אבל כשיצא רבי חייא שלא הוא אכל את השום - יצאו כולם אתו וגם זה שאכל את השום וככה הוא לא התבייש.

למחרת רבי שמעון הבן של רבי יהודה בא לרבי חייא ואמר לו: 'אתה הוא שאכלת ובגללך ביטל אבא תורה אתמול?!' 

ענה לו: 'חס ושלום! לא תהא כזאת בישראלא. 

שואל המהרש"א (על המקום בסנהדרין יא): 'מה באמת חשב רבי חייא וכי יש לנו עוון גדול יותר מביטול תורה? ועוד יותר ביטול תורה דרבים?' 

אלא, אומר המהרש"א... תקשיבו טוב! 'בוודאי שביטול תורה זה עוון בחטא גדול, אבל אין עוון יותר גדול מלבייש איש ישראל ומוטב שתתבטא ולא יבוש יהודי!'. 

וזה היתה תשובה של הרב מצ'יבין לתלמיד ששאל: 'למה הוא ביטל את השיעור תורה? די הוא לא יכול היה יותר אבל להגיד לו משהו בעניין הוא לא אמר ומאיפה הוא למד? - מפה הוא למד: שעדיף לבטל תורה אפילו דרבים ולא לבייש יהודי שיש לו חנות דגים!

שמעתם מה זה מידות טובות? שמעתם מה התורה מבקשת מאתנו??

תקשיבו, יותר מזה! 

הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוונשטיין זצ"ל, היה גאון וקדוש עליון, בשנחאי כשהישיבה של מיר גלתה לשם בשואה וניצלה, ראו אצלו דברים מעבר לגדר הטבע! מה שיצא מפה הקדוש שלו - זה היה נפלאות, אמונה וקדושה. 

פעם בא אליו אחד מגדולי ישראל הרב שלום שבדרון זצ"ל ואמר לו: 'שהציעו לו הצעה להרביץ תורה במקום פלוני', 

אז שאל אותו: 'מה הספקות? למה אתה שואל? מה הספק?' 

אמר לו: 'אני מפחד כי ההצעה הזאת שמציעים לי זה למלא מקום, יש שמה מישהו שכרגע הוא לא יכול להיות לתקופה ורוצים שאני אמלא מקום' 

וכולם יודע שהרב שלום שבדרון הפה שלו היה מפיק מרגליות! חמש (5) שעות הוא יכול לדבר רצוף ולרתק את האנשים! 

'ואני חושש: כשיגיע בחזרה רב הקבוע יגידו התלמידים שנהנו ממני יותר ממנו ויעדיפו שאני אשאר ושהוא לא יחזור אז ללכת לקחת את התפקיד או לא לקחת?' 

מה ענה לו הרב הקדוש? 

אמר לו: 'מקובל אצלי איש מפי איש עד אליהו הנביא: שמוטב שבית המקדש לא יבנה - אם זה יגרום עלבון או בושה לאיש יהודי!'.

שמעתם דבר כזה?

כמה דמעות נשפכו על החורבן! כמה תפילות אנחנו מתפללים: 'וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב' כמה מיליונים-מיליונים יהודים אומרים: 'אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ' כמה מיליונים-מיליונים ואלפי שנים אנחנו אומרים: 'וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ' כמה אומרים: 'וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים' כמה אומרים: 'רחמנא!' 

אבל, 'מוטב שבית המקדש לא יבנה וחלילה יגרם בושה ליהודי!'

ואז הבין הרב שלום שבדרון: שהוא לא מקבל את ההצעה.

אתם שומעים מה זה? ואנשים מדברים מה שהם רוצים ומבזים וקוראים לזה היום ככה בלשון נקיה כאילו 'לא! זה רק היה סטלבט... זה לא ממש זה לא התכוונתי לפגוע בו סתם! צחוקים-צחוקים...' – כן, אבל שיעשו עליך אותם את הצחוקים האלה נראה אם אתה תצחק....

הגאון רבי אהרון קוטלר זכר צדיק לברכה ראש ישיבת לייקווד, עשה מהפכה גדולה אחרי השואה! אף אחד לא האמין שאפשר להעמיד תורה באמריקה והוא בא עם חזון לבנות עולמות, היה ידידם של גדולים מישראל, אחד מהם היה רבי מקופיטשניץ זצ"ל מבורו פארק, שהוא עוד היה אדמו"ר לפני השואה, אדם אצילי עדין נפש גדול בישראל וצנוע מאוד. 

לפני שנים במירון ניגש יהודי ומספר שהוא מהתלמידים של רב אהרן קוטלר, הוא רוצה לספר סיפור שהוא היה נוכח בעד בו. באחד הימים רבי אהרון קוטלר הרים טלפון לרבי ושאל אותו: 'עד מתי? עד מתי??' 

שומע אותו הרבי ואומר: 'מה קרה ראש הישיבה? מה קרה?' 

אומר לו רבי אהרן: 'איני מסוגל!' 

שואל אותו: 'אבל מה קרה?' 

אומר לו רב אהרן: 'באתי כעת מאירוע שדיבר בו אברך חסידי והוא אמר: 'שאפילו אם אדם היה יכול להביא בכוחות המשיח, אם זה עלול לפגוע בכבוד הזולת - עדיף שמשיח לא יבוא!' 

אז הוא שואל את הרבי: 'ככה מדברים אצלכם? ככה מחנכים?? כלל ישראל מחכה למשיח!' 

אמר לו הרבי: 'למה ראש הישיבה כל כך כועס? הרי זה כתוב במפורש בתורה! 

הקב"ה אומר למשה רבנו: 'לך למצרים תגיד לפרעה: 'שיוציא את עם ישראל ממצרים!' 

משה רבנו מסרב פעם (1) פעמים (2) שלוש (3) שבוע (7)! 

עד שאומר לריבונו של עולם: למה אני מסרב? - יש לי אח גדול ממני בשלוש (3) שנים! איך אני יכול ללכת?! הרי זה יפגע בו...' 

מה? מה?? הקב"ה אומר לך: 'לך!' עם ישראל סובלים יסורים נוראים! לך תגאל אותם! מה הוא אומר? – אומר: 'לא, אבל אהרון אחי יכול להתבייש.'

מה רואים? - שאם הגאולה תהיה על חשבון פגיעה בשני - עדיף שלא תבוא! מאיפה לומדים? - ממשה רבנו! הוא מסרב ללכת לגאול את עם ישראל אם יש חשש שאחיו יפגע! האח הגדול. 

הוא נמצא במדיין, איפה אחיו? - במצרים. מי מנהיג את העם עכשיו? - אהרן, אהרן היה נביא, מה, עכשיו יבוא האח הקטן ויהיה המנהיג על חשבון אחיו שהיה עד עכשיו?! מה, הוא לא יפגע?! איך אני יכול לעשות דבר כזה?

מעיד הקב"ה ואומר לו: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד, יד) אין לו שום קפידה על זה! אני יודע מה יש לו בלב אני אומר לך: הוא רואה אותך והוא ישמח בְּלִבּוֹ, לא הצגות בפה, שיניים וזה... אני רואה את הלב שלו! ואני אומר לך: שהוא שמח בְּלִבּוֹ. 

מה אמר לו רב אהרן קוטלר? – 'ניצחת אותי, רבי ניצחת אותי!'. 

בהתחלה הוא לא תפס: 'איך אפשר להגיד כזה דבר?! כל עם ישראל מחכים 2000 שנה, אז אם יפגע אחד, נו, נו? מה קרה? העיקר שיבוא משיח נו!...' 

אומר: החסידים אומרים כזה דבר: 'שעדיף שלא יבוא! רק שלא יפגע יהודי!!' - אז הוא ממש כעס על מה שהוא שמע מהאברך החסידי, אז הוא צלצל לרבי, אומר לו: 'איך אצלכם אומרים דבר כזה?' 

הביא לו את הראיה ממשה רבנו - אמר לו: 'ניצחת אותי ניצחת אותי!'.

זה בעצם הדברים שאמר רבי יחזקאל לוונשטיין: 'אני לא רוצה לומר פירושים על כך, אבל אני חושב שזה פשוט! הרי כל חורבן בית המקדש היה בגלל 'קמצא ובר קמצא!' אם כך איך יתכן שבניין בית המקדש יהיה על ידי פגיעה באדם?! הוא נחרב על ידי פגיעה באדם? אז הוא יקום עם פגיעה באדם?!'

זאת אומרת אם אנחנו רוצים שהוא יבנה - אז אנחנו צריכים לחיות בשלום, אנחנו צריכים לחיות בשלום וכל בן אדם שמסוגל לספוג פגיעות ביזיונות היזקים והכל להבליג ולוותר! הוא יחיה בשלום והוא יכול לגרום שאחרים ילמדו ממנו וכן הלאה... ולך תדע מה זה יכול לעשות אין לכם מושג.

אני אספר לכם סיפור מאוד-מאוד מרגש! מה זה וויתור;

אשה צדיקה 'אשת חבר' זה אשתו של רב גדול היתה בירושלים והיא תלתה כביסה, איפה היו תולים פעם כביסה? בחצר וחצר משותפת ולבניין נכנסים והחבל עוברים אין מה לעשות זה היה מקום שתמיד תלו כביסה, סדינים חולצות לבנות כמות, זה היה לפני כמאה (100) שנה. 

[אתן זוכרות חלק מכן אני רואה שיש פה שיודעות איך היינו עושים כביסה נכון, אני אומר: 'היינו', אני הייתי מסתכל איך אמא שלי עושה את הכביסה. היה דוד מרתיחים אותו על הגז עם מים או פרימוס מלמטה, המים רותחים, מכניסים את הכביסה לתוך הדוד ושמים חומר כזה היו שמים כחול אתם זוכרים את הכחול ועוד איזה סבון היה כזה פתיתים כאלה משהו, לוקחים מקל כמו מטאטא ומערבבים את הכביסה בתוך המים חמים עם הסבון ככה הרבה דקות זה היה הכביסה, זה היה מכונת כביסה של פעם וככה אשה צריכה היתה לעשות ככה וכל יום יש כביסה תלוי כמה הילדים כל יום. אחרי זה... רגע! אין מייבש, היא עם הידיים הצנומות צריכה לקחת את הכביסה לאמבטיה ושמה היא צריכה לסחוט ביד! את הכביסה, אחר כך היא צריכה לנער, לנער את זה שיהיה ישר כמה שיותר בשביל לתלות את זה עכשיו זה משקל! תוציא כביסה כזאת ואיך מוציאים את זה באיזה כלי כזה או איזה פלסטיק ולוקחים את זה לחצר ואז צריך להרים את זה על החבלים ואחר כך לשים את האטבים וכו' וכו' והיא פרסה את הכל אה... אחרי שהיא גמרה צריך לנוח שעה-שעתיים רק מהכביסה! 

היא נכנסת הביתה מה היא רואה דרך החלון - מגיעה שכנה עצבנית מרשעת, נכנסת לבית מוציאה מספריים הולכת לחבלים וחותכת את החבלים וכל הכביסה על הבוץ הכל הלך פאייפן...

היא רואה את זה מהחלון והתחילה לבכות והיא רצתה לצעוק לשכנים שיצילו, שיעזרו, שייעשו משהו – בסוף: החליטה להתגבר! נשכה את השפתיים כמו שאומרים ולא עשתה שום דבר אבל אמרה: 'שהיא מחכה לבעלה שהגיע בערב שתספר לו מה עבר עליה היום'...

יצאה החוצה, אספה את הכביסה, החזירה אותה בחזרה, לחמם את הדוד מחדש, להכניס את הסבון וכחול, לקחת עוד פעם את המקל להתחיל לסובב את הכל מחדש, לסחוט באמבטיה, לצאת החוצה לחצר אחרת, לתלות את הכביסה ולחזור הביתה. אם מותשת מה זה מותשת. 

הבעל הגיע בערב, היא רצתה לספר לו... דפיקות בדלת, מי בדלת? - השכנה, בוכה: 'תמחלי לי... תסלחי לי... עשיתי פשע נורא... תמחל לי... תסלחי לי... כבר קיבלתי את העונש... הבן שלה קטן קודח מחום... תמחל לי... תסלחי לי!' - סלחה לה, סלחה לה! ואז נודע לבעל הסיפור בלי שתספר! מזה שהשכנה באה ואמרה... 

הזוג הזה היו חשוכי בנים! שנים!! חשוכי בנים, לשנה הבאה נולד לה בן - כוחו של וויתור! איך קראו לבן? - יוסף שלום אלישיב! הרב אלישיב! נולד מהכביסה שנפלה על הרצפה...!!

שמעתם דבר כזה מה מרוויחים?! שמעתם! כדאי לוותר או לא כדאי לוותר? אתם לא יודעים מה מרוויחים מוויתור אתם לא יודעים מה מרוויחים מוויתור. 

אספר לכם עוד סיפור:

היתה משפחה שהיתה להם בת חולנית, חולנית. וכשהיא קודחת מחום - זה פיקוח נפש! אם לא מצליחים להוריד לה את החום היא תמות! (ל"ע) חמישה (5) ימים היא קודחת ארבעים (40) מעלות חום, כל הרופאים מנסים בכל הדרכים להוריד את החום לא מצליחים! 

אמרו לאבי המשפחה: 'תתכונן... אין מה לעשות!'. מה הוא עושה? לובש את המעיל ויוצא לרחוב, 

אשתו אומרת לו: 'לאן אתה הולך?' 

אומר לה: 'לחפש ביזיונות!' הולך החוצה הוא היה מנהל גמ"ח מסוים ניגש לאיזה אשה דיבר אתה מה שדיבר והיא פתחה עליו את הפה ובזתה אותו ברבים ברחובה של עיר, מה זה, ביזיונות...! חזר הביתה מאושר! 

שואלת אותו הרבנית: 'מה, מה? מה אתה שמח?' 

אמר לה: 'הבת תהיה בריאה!' 

- 'איך אתה יודע?' 

הוא אומר: 'קיבלתי ביזיונות' ובאמת הבת החלימה הבת החלימה. 

אחרי תקופה עוד פעם חלתה, עוד פעם היה מצב מסוכן, איפה אתה הולך? להביא ביזיונות! יצא החוצה חזר אחר כך - 'נו, מה קורה?'

אמר: 'לא מצאתי ביזיונות'. באותו יום היא מתה. 

אתם שומעים מה ביזיונות יכולים לעשות? להציל אדם ממוות! לא יאומן, זה וויתור, וויתור, לספוג, להבליג, אם בן אדם מסוגל - החיים שלו הם אחרים לגמרי! אחרים לגמרי. אין דבר שיורד לעולם בלי הסכמה ואישור של הקב"ה, זה אתם יודעים? שום דבר! 'הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים' אף אחד לא יכול לפגוע בכם בלי רשותו, אף אחד לא יועיל לכם, לא יזיק לכם בלי רשותו, הכל זה מאת השם בדקדוק מדוקדק למה איך וכמה, הכל!

מה עושים שקשה לעמוד בזה? פתאום מישהו בא באמצע אוטובוס באמצע לא יודע מה ופתאום פותח עליך ואתה לא מבין על מה ולמה וכו'. הבן אדם באינסטינקט רוצה לענות נכון רוצה לענות! מה עושים להתגבר באותו רגע?

בקהל: שר

הרב: בדיוק הוא מתחיל לשיר ישר, 

"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)

לרקוד-לרקוד

"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"

עכשיו רגע-רגע רגע רגע רגע רגע רגע רגע לא לשבת, רגע, כל אחד יברך את זה שלידו בכל הברכות שהוא רוצה לברך, קדימה, כל אחד יברך את חברו, הברכות האלה יתקבלו! תדעו לכם: ברכה מתוך שמחה! 

אז עכשיו יש לנו פתרון לכל המצבים כן אם מישהו מנסה לצער אתכם להקניט אתכם להזיק לכם תרקדו אתו יכול להיות שהוא ירקוד אתכם גם כן אתם יכולים להפוך מאש ומים ל: 'שמים' מי שעושה שלום במרומים הוא יעשה שלום עלינו אמן, 

קהל: אמן!

חלק השו"ת [שאלות ותשובות]

הרב: תן לה רגע לשאול שאלה, תן לה רגע בנגרר... כן, 

שואלת: טוב, אני קצת מתרגשת אני בדרך כלל לא רגילה לדבר, רציתי לספר על נס שהיה אתמול בשבת הבן שלי נפל שמונה (8) מדרגות, משהו כמו שמונה מדרגות אחורה הוא לא הצליח לשבת היה כמה שניות שאיבד את הנשימה לא ראיתי את זה, הילד קרא 

אמר לי: 'אמא!' שאח שלו נפל, ירדתי אליו 

אמרתי לו: 'יונתן! מה קורה? אתה יכול לקום' 

אומר לי: 'אני לא יכול אם אני קם אני לא יכול לנשום', 

הזמנו אמבולנס לקחו אותו עם הקרש ואני אומרת להם... שמעתי את ההרצאה שלך אני אומרת להם: 'תהיו בשמחה! אל תבכו לא כלום תהיו בשמחה,' אנחנו מגיעים ככה באמבולנס יושבים ככה מגיעים ל... מיון באיזשהו שלב הם רצו גם חדר הלם ולפני כן אני אומרת ליונתן: 'יונתן! "עִבְדוּ..." התחלנו לשיר בשקט "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" 

הוא אומר: 'אמא! כואב לי!' 

אני אומרת לו: 'לא נורא "עִבְדוּ..." וברוך השם ברוך השם הכל היה בסדר הילד אחרי כמה שעות אה... פשוט הכל היה תקין אתו חזרנו הביתה.

הרב: ברוך השם!

[הקהל מוחא כפים] 

ש. כן וכבוד הרב כבוד הרב אני רוצה להגיד לך תודה רבה על ההדרכה וכמובן לקדוש ברוך הוא.

הרב: תודה רבה.

תן לבחור שמה בסוף, 'הרבה אנשים נושעו מ: "עִבְדוּ..." - הרבה אנשים.

[ב"ה בזכות השעתים וחצי לאחר 17 שנים נפקדו בתאומים!]

ש. רגע הרב אני קצת מהכפיים, מהריקודים אני קצת אה... אני מתנשף אז סליחה קודם כל שנזכה באמת לקיים כל מה שלמדנו כמו ששמענו מהרב שנזכה לקיים. 

עכשיו אני בא לפה כדי קודם כל לא להיות כפוי טובה! לא להיות כפוי טובה.

הרב: לאט-לאט, אני לא מבין מה אתה מדבר. 

ש. אני בא לפה כדי לא להיות כפוי טובה 

הרב: כן 

ש. מי שלא יודע מהסרטונים מהקודמים השם שלי:' נהוראי חלא' אולי כבר הרב כבר זוכר מי אני, הרב דיבר בהרצאה באלעד לפני שלוש עשרה (13) שנה היה על הכשרות הרב זוכר עכשיו?

הרב: כן 

ש. ואחרי זה באשקלון, בדיוק... בדיוק לפני שמונה (8) חודשים בדיוק ביום זה כה', כה' אז גם גם אז כה' אלול ובאתי לרב, אשתי דחקה בי, אשתי צדיקה! 

אמרה לי: 'לך לרב אמנון יצחק שליט"א, תבקש ממנו ברכה!' 

עשינו כל מיני דברים - לא הלך כדי להביא ילדים שבע עשרה (17) שנה! חכיתי לילדים 17 שנה, אני רוצה: שיראו אותי טוב פה וגם בעולם שיראו מה זה קידוש שם שמים! כמו שאז זכיתי לקדש שם שמים בכשרות שגם עכשיו הקדוש ברוך הוא זכותי לקדש שם שמים באמת; הרב ברך אותנו 

והרב אמר לנו, אמר לי: 'אתה מקבל על עצמך שעתיים תענית דיבור?', 

אמרתי לו: 'זה קשה לי!' 

הרב הכריח אותי: 'אתה רוצה?' 

אמרתי לו: 'כן!' וקיבלתי שעתיים תענית דיבור ואשתי חצי שעה ב: 'שערי תשובה' והמשכנו לא שלושה (3) חודשים המשכנו עוד היום זה קצת קשה אבל המשכנו עוד! ולא תוך 'כמה חודשים' תוך חודש אשתי זכתה! וזכינו להיכנס להריון. ולפני חודש היא ילדה לא אחד (1) שנים (2); בן ובת 

[מחיאות כפיים] 

ש. עכשיו 

הרב: לא הבנתי

ש. תודה רבה

הרב: לא הבנתי מה אמרת 

ש. עכשיו-עכשיו, אשתי 

הרב: לא הבנתי מה אמרת שנים? ומה?

ש. בן ובת 

הרב: אה בן ובת.

ש. היתה "מריבה" בינינו; אני רציתי בנים והיא בנות בקיצור השם נתן בן ובת, עכשיו אשתי ביקשה ברכה, שהילדים עדיין פגים הא ילדה בחודש השישי (6) תחילת שביעי (7) ברוך השם! גדלים ברוך השם היא מבקשת ברכה: 'לחזור בידיים מלאות!' באנו מהבית חולים עכשיו, אשתי נמצאת פה אה... שנחזור ידיים מלאות ברוך השם בריאים! ברוך השם אבל היא רוצה...

הרב: אתה יודע למה הם יצאו בחודש השישי? 

ש. אמרו לנו: 'משה רבנו, דוד המלך' לא יודע, אמרו לנו כל מיני דברים... לא יודע 

הרב: לא, אתם חיכיתם כל כך הרבה, שלא רצו שתחכו עוד שלושה חודשים... 

[השואל והקהל צוחקים...]

ש. זה האמת שאני שמח שהם יצאו ככה פחות, צריך לעזור 

הרב: תגיד לי משהו, הפגים שנולדו ל... 

ש. א... הראשונה קוראים לה: יעלת חן בת נהוראי וחגית 

הרב: לא-לא מה האמא?

ש. חגית אורית בת תקווה חביבה

הרב: בת תקוה חביבה, חביבה - השם יזכה אותה בעזרת השם לקבל את הילדים בידיים מלאות הביתה, בריאים ושלמים אמן, 

השואל והקהל: אמן! אמן! 

ש. תודה רבה כבוד הרב 

הרב: תהיה בריא מותק. 

[מחיאות כפיים] 

שואלת: ערב טוב כבוד הרב, אני חייבת וידוי קטן, בהתחלה שאתה התחלת לחזור בתשובה וגם להחזיר בתשובה, בעוונותי הרבים אמרתי: 'לא, הרב הזה יותר מדי קשה! אני לא יכולה לשמוע אותו וחזרתי הביתה'. וכשחזרתי אמרתי: 'כל מילה שלו זה מילה חקוקה בסלע, כל מילה שלו זה בן אדם הכי אמיתי והכי אהבת ישראל שיש בו זה הוא ואני הולכת אתו בלי נדר.' ועכשיו יש לי בקשה כבוד הרב הבן של אחותי חייל משוחרר הוא בדיכאון הוא לא מתקשר עם אף אחד הוא לא רוצה לעבוד, כלום, אוכל, חוזר לחדר יוצא עושה צרכים חוזר לחדר ומתקלח וחוזר לחדר הוא עוד מעט בן עשרים וארבע (24) והוא בן יחיד אחרי שלוש (3) בנות בבקשה! תברך אותו 

הרב: הוא חילוני או דתי?

ש. לא, הוא לא-לא דתי בכלל אבל כשאמא שלו שאלה אותו בפעם האחרונה: 'עד מתי ככה?' אמא! אז הוא אמר לה: 'א-לקים יודע...' כל כך פיקח כבוד הרב, שאם הוא אמר: 'א-לקים יודע' זאת אומרת שזה לא רק א-לקים יודע גם הוא יודע...

הרב: תגידי לי משהו, הוא יסכים לבוא, שאני אדבר אתו? למה את אומרת 'לא'? 

ש. לא, הוא לא יסכים כי האבא שלו, אני לא רוצה להגיד לך מה הוא חושב, אני לא רוצה להגיד מה הוא חושב אבא שלו עליך. 

הרב: לא חשוב, תקשיבי מה השם שלו?

ש. אסור להגיד... השם שלו? סהר ניסים בן שרה, שרה כשמה כן היא. 

הרב: סהר ניסים בן שרה, אני פונה אליו, תראה את המצלמה: סהר ניסים בן שרה, אני מבקש ממך! לבוא לדבר איתי, בעזרת השם אני יוציא אותך מהמצב הזה לחיים טובים ומאושרים! תבוא, תבוא ותרוויח. 

[הקהל מוחא כפים]

ש. אבל הוא לא רואה אותך, כבוד הרב...

הרב: תקשיבי 

ש. הלוואי אמן-אמן אמן 

הרב: תקשיבי-תקשיבי, עכשיו זה שידור חוזר, זה קוראים לו יעקב

ש. אבא שלו קוראים לו יעקב...

הרב: אפשר לדבר?

ש. כן, כן 

הרב: זה יעקב יחתוך את הקטע הזה שאני אמרתי, תביא לו טלפון הוא ישלח לך את הקטע תראי את זה לו

ש. אני לא יכולה, אבל אני לא יכולה, הוא לא מדבר עם אף אחד 

הרב: את לא שומעת? לא צריך לדבר להראות לו את הסרטון

ש. אבל הוא לא יוצא מהחדר 

הרב: אמרת שהוא יוצא לעשות צרכים נכון? תעמדי שמה 

ש. אני אתן את זה לאמא שלו?

הרב: כן, שהיא תראה לו שאני קורא לו ואז אם הוא יסכים לבוא - אני אשכנע אותו כבר 

ש. בעזרת השם הלו שתצליח אני בטוחה שתצליח אין לי ספק אפילו כי אני תמיד אומרת שרק...

הרב: אבל אם בוכה את... לא רק אסור את גורמת יותר גרוע! מה את צריכה לשיר?

הקהל והרב שליט"א שרים: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" ומחיאות כפיים!

ש. כבוד הרב! עוד בקשה אחרונה, זה זיווג לי ולאחותי שירה, שירה שהיא גם בזכות בתשובה ברוך השם 

הרב: השם יזכה אתכן 

ש. קורים לה, אסתר בת שירה רחל, היא כבר בת, עוד מעט 31 ועדיין לא-לא נשואה, אני רוצה חזרה בתשובה וזיווג לאסתר בת שירה רחל 

הרב: אמן 

ש. ובשבילי גם זיווג למרים מרינה בת אסתר 

הרב: אמרתי אמן

ש. אבל תגיד את זה בבקשה 

הרב: למה צריך להגיד? 

ש. אני רוצה 

הרב: משה רבנו הוא מספיק טוב?

ש. כן 

הרב: איך הוא ברך את אחותו?

ש. "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (במדבר יב, יג) 

הרב: ראית? הוא לא הזכיר את השם שלה [הקהל מחייך...] לא צריך להזכיר אל 

ש. הצלחת להצחיק אותי זה כבר טוב 

הרב: לא צריך, אני מדבר איתך, לא צריך, הכל בסדר כן

ש. שהשנה אני אתחתן 

הרב: אמן 

והקהל: אמן 

הרב: כן שאלה נוספת ואחרונה הנה הגברת פה תן לה

ש. אני רוצה שכבוד הרב יברך את ליאור בן יהודית הוא יושב פה איתנו בחור יקר מאוד עם לב זהב לשידוך במהרה לשידוך הגון 

הרב: דתי או לא?

ש. יושב פה אתנו

הרב: כן, ליאור?

ש. בן יהודית

הרב: בן יהודית, השם יזכה אותו לזיווג הגון מהרה 

קהל: אמן 

הרב: אבל אתה צריך להוריד את הבטן... אתה יודע, הוא כבר הוריד פעם! הוא היה פעם גדול והוא ירד יפה! ועכשיו הוא חוזר, אבל בעזרת השם, השם יזכה אותך. 

טוב, אני מודה לכם רבותי! בואו אני אתן לכם כמה דברים טובים.

[הרב שליט"א מחלק מתנות לקהל היקר הי"ו, ברקע שיר ממחרוזת קפז']: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה''.