קרית מלאכי - מחפש ריגוש

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מר, קטן דולק, רועד, מועד דבח השכחה

ועד שתיים. ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

לפני שנתחיל את הערב,

המארגנים התחייבו שלא יישבו אנשים במעברים כיוון שזה מהווה סכנה,

אז אם אפשר, יש מקומות פה עדיין, בתוך המקומות, להיכנס לבפנים, גם אנשים שם,

להיכנס לתוך הכיסאות הפנויים.

פה יש באמצע, פה יש כאן,

פה יש מקומות.

תרימו את הידיים איפה שיש מקום פנוי כדי שיוכלו לבוא.

אצל אנשים יש מקום פנוי להרים את היד שם?

הנה יש שם מקום, בבקשה.

פה יש מקום יהודי יקר, פה, פה. פה, באמצע יש.

שם למעלה יש.

הנה היד מורמת, אפשר לראות.

שם למעלה יש.

פה יש עוד מקום.

פה יש שני מקומות, באמצע, כאן.

שני מקומות.

בואו מסביב, מסביב.

טוב,

בעזרת השם נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב לעילוי נשמת המנוח רפאל נחמני בן רבקה

ויוסף עמנו בן סעיד, מנוחתם עדן.

זרע חי וקיים לליאת בת מרים,

ורפואה שלמה לעזרה בן יוסף ומרים בת שרה.

רפואה שלמה.

אמן, אדוני היושב-ראש.

בפרשת השבוע הקרוב,

פרשת ניצבים,

כתובה

מצוות התשובה.

ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו

ככל אשר אנוכי מצווך היום,

אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך.

התורה מצווה את היהודי לשוב בתשובה

אל השם יתברך ולשוב עד השם אלוקיך

בכל לבבך ובכל נפשך.

אומר רבי חיים מבולוז'ין, זכר צדיק וקדוש לברכה,

שאדם צריך לעשות תשובה במסירות נפש.

למה?

כתוב, ובכל נפשך,

כמו שכתוב בשמע ישראל,

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך ובכל נפשך, זה אפילו נוטל את נשמתך,

צריך לאהוב את השם.

גם כאן כתוב, ושבת עד השם אלוקיך ובכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך.

זאת אומרת, אם אדם יודע שעל-ידי התשובה

שהוא יעשה, הוא ימות באותו רגע,

בגלל התשובה

צריך למסור את נפשו על התשובה.

כך אומר רבינו חיים מבולוז'ין,

זכר צדיק וקדוש ברכה, תלמידו המובהק של הגאון מבינה.

אז המצווה הזאת, ושבת עד השם אלוקיך,

אבל יש אנשים שנמצאים במצב כזה שהם מרגישים שהם למטה, למטה, למטה,

שקשה להם להאמין שהם יוכלו לעלות מאיפה שהם נמצאים,

ואם יסלחו להם בכלל,

כמו שאמר לי פעם אדם,

אני שומע מה שאתה אומר,

גן-עדן, גיהינום, זה, פה, שם.

אני היום חזרתי בתשובה,

הוא אומר לבד,

אבל אני לא מאמין שאני אקבל גן-עדן.

אני בטוח שאני אקבל גיהינום.

למה, אני יודע מה עשיתי בחיים שלי,

ולא שייך לסלוח לי על מה שעשיתי.

אז אמרתי לו, אז למה חזרת בתשובה אם אתה לא מאמין?

אז הוא אומר, אני לא חזרתי בשביל לקבל שכר.

אני חזרתי בשביל לעשות נחת רוח לקדוש-ברוך-הוא על כל מה שכעסתי אותו כל ימי.

אמרתי לו, זאת התשובה הכי מעולה שיש,

שלא על מנת לקבל פרס.

ואתה תקבל גן-עדן גדול מאוד.

לא מיראת העונש,

אלא בגלל ההכרה האמיתית,

שציערתי את הקדוש-ברוך-הוא כל כך,

שאני רוצה לעשות לו נחת רוח.

ואם אדם נפל,

תמיד ידע שיש לו האפשרות של התקומה.

כתוב בפסוק במיכה,

אל תשמחי אויבתי לי,

כי נפלתי קמתי,

כי יושב בחושך

השם אור לי.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים,

אילולא נפלתי לא קמתי.

זאת אומרת, אם אדם לא נופל נפילה ממש,

לא יוכל לקום.

אדרבה, מתוך הנפילה

אדם מתאושש וקם.

ואילולא שישבתי בחושך,

לא היה השם אור לי.

זאת אומרת, פעמים האור ניכר דווקא כשאתה נמצא בחושך.

גם לגבי מלחמת האדם עם יצר הרע נאמרו הדברים.

זאת אומרת, הנפילה והישיבה בחושך, חושך המעשים,

והנפילה והדרדור שהאדם מתרחק מבוראו,

הם דווקא כשמביאים את האדם לראות את אור האמת,

ומתוך החושך שהוא נמצא בו הוא מבחין באור ביתר שאת.

זאת אומרת,

אם אדם כבר נמצא למטה, לא צריך להתאייש. הוא אומר, אין לי תקווה, בדיוק הפוך. יכול להיות שבגלל החושך הגדול שאתה נמצא,

האור יבוא ויהיה עצום יותר,

כי אין יותר לאן לרדת.

יש לגבי אפשרות רק לעלות.

ולכן כתוב, הבא לי טמא, פותחין לו.

הבא לי טמא, מסייעים לו.

מי שבא לי טמא, רוצה לשוב בתשובה, מסייעים לו מן השמים, מסייעים.

למה לא עוזרים לו לגמרי? למה רק מסייעים?

כי הוא צריך לעשות את העבודה בעצמו.

אז למה מי שבא לטמא, פותחין לו?

למה פותחין לו? למה לא מקשים עליו?

אלא אם יקשו עליו, אז הוא ירד לאט לאט לאט לאט לאט, וזה ייקח הרבה זמן שהוא ירד, ירד, ירד,

והוא לא יתעורר.

אבל אם פותחים לו אז הוא יעשה גלישה ישר, טררררר טח,

והוא יתעורר יותר מהר.

אז יש חשבון בשמים שלפעמים אדם ירד,

ירד, ירד, מהר מאוד,

הסתבך מאוד מאוד,

ואז הוא יוכל להתעורר בבת-אחת.

פתאום הוא מוצא את עצמו,

כמו שאומרים, בשאול תחתית,

אז הוא יתעורר.

מה זה, איפה נפלתי, איפה הייתי,

ואיפה אני היום?

פתאום הוא התבונן.

שני מעשים, לדוגמה, מביאה הגמרא

על יוסף משיטה

ויקום איש צרורות.

וככה מובאים המעשים בגמרא.

בשעה שביקשו שונאים להיכנס להר-הבית,

לבית-המקדש,

אמרו ייכנס מבני ישראל תחילה.

האויבים פחדו להיכנס לבית-המקדש. בבית-המקדש כתוב, הזר הקרב יומת.

פחדו השונאים להיכנס לבית-המקדש. אז אמרו, נכניס קודם כול ישראלי אחד, נראה מה יקרה אתו.

אמרו לו ליוסף,

יוסף משיטה.

אתה היכנס.

ומה שאתה מוציא, שלך הוא. היו צריכים לפתות אותו במשהו.

אמרו לו, תיכנס מבית-המקדש,

מה שתוציא מכלי בית-המקדש יהיה שלך. דבר ראשון שאתה מוציא, שלך.

זאת אומרת, משתלם. תיכנס, תרוויח.

נכנס והוציא מנורה של זהב.

הוציא את המנורה.

אמרו לו, אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו.

אמרו לו הגויים שמנורה זה גדול, גדול מדי. מה שלקחת זה יותר מדי, הגזמת. זה לא בשביל אדם הדיוט, אדם פשוט.

זה אתה לא יכול להשתמש.

לא התכווננו לכזה גדול, כזה דבר חשוב. לא.

אלא היכנס פעם שנייה, ומה שאתה מוציא, שלך הוא.

ולא קיבל עליו. לא הסכים.

אמרו לו, לא די איש, הכעסתי את בוראי פעם אחת,

אלא שהכעסנו פעם שנייה?

אמרו, אני לא נכנס.

פעם שנייה אני כבר לא נכנס.

מספיק, די.

פעם אחת הכעסתי את הבורא,

פעם שנייה אני לא אכעס אותו יותר.

מה עשו לו?

נתנו אותו בחמור של חרשים,

והיו מנסרים בו.

הוא היה צובח ואומר,

אוי לי, שהכעסתי את בוראי.

הכניסו אותו בחמור של חרשים.

זה מין מכשיר שמשכימים את הבן-אדם בפנים,

והוא נסרים נסרים,

והוא נמצא בפנים,

ואז מנסרים לו את הרגליים.

אומרים לו, אתה מסכים או לא מסכים?

מה הוא אומר? אוי לי, שהכעסתי את בוראי. חותכים לו עוד חתיכה.

וככה, חותכים את החתיכות, אחת אחרי שנייה.

והוא צועק, לא, אוי, לא. הוא אומר, אוי לי, שהכעסתי את בוראי.

שמעתם דבר כזה?

הנפילה היתה גדולה ועמוקה כל כך.

החושך והאפלה שהיה יוסף משיטה

שרוי בו איום ונורא.

שהשונאים, מחריבי בית-המקדש, לא העזו להיכנס לבית-המקדש.

פחדו.

והוא היה מוכן והסכים להיכנס לבית-המקדש תחילה.

הוא היה מוכן, תראו באיזה שפל הוא היה. הם לא הסכימו להיכנס ראשונים, והוא כן היה מוכן.

ואפילו כשהוציא את המנורה לא הרגיש מה שהרגישו השונאים,

שלא ראוי להדיוט להשתמש, כאילו, איך אתה לוקח את המנורה ואתה רוצה לקחת את זה לך?

גם את זה הוא לא הרגיש.

והוא לא שמה לבו על גדולת שפלותו, מה שנקרא.

לפתע ראה לאיזה תהום התדרדר,

ועל כן, על-ידי זה, העיר לו השם יתברך ואמר,

די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת.

פתאום הוא תפס

מה שהוא לא תפס קודם.

איך הוא נכנס בכלל?

איך הוא העז להמרות את פי השם? איך הוא העז לעשות עבודה בשביל הגויים? ואיך הוא העז לקחת דבר קדוש כזה?

פתאום הוא תפס.

ואפילו שעינו אותו בייסורים גדולים, לא הסכים להיכנס,

ולא צווח ולא צעק,

אלא אמר, אוי לי, שהכעסתי את בוראי.

ברגע קטן הוא עלה מתהום תחתיות עד לדרגה עליונה של מסירות נפש,

ומחושך נורא לאור גדול

בהשם היה אור לו.

ונתקיים בפסוק, כי נפלתי קמתי,

הנפילה גרמה לי שקמתי,

כי השם בחושך השם אור לי. אבל אילולא נפל,

לא היה חוזר בתשובה ולא היה עולה מבור תחתיות שהוא הגיע עליו למעלה וזוכה למסירות נפש נפלאה כזאת,

והגמרא מציינת את זה, נשבח גדול ביותר.

אבל רק אחרי שהוא ירד למטה הוא הצליח להגיע למדרגה של קידוש השם כמו רבי עקיבא וחבריו.

שמעתם? אדם שהגיע על שפל המדרגה כזאת,

שמסוגל להיכנס,

אנחנו היום שומעים שבן-אדם יכול להיכנס לבית-הכנסת, לגנוב ספר תורה.

אנחנו מסתכלים עליו שזה צריך להיות אדם שפל שאין כדוגמתו.

להיכנס, לגנוב ספר תורה.

נכנס לקודש הקודשים, להיכנס לבית-המקדש,

להיכל, לקחת משם את המנורה בשבילו פרטי לשימוש חול.

זה שפל שאין כדוגמתו.

אבל מתוך השפל הזה השם האיר לו.

עוד מעשה מובא בגמרא,

יקום איש צרורות.

היה בן-אחותו של רבי יוסף בן יועזר, איש צרידה,

שהיה אחד מן הזוגות מגדולי ישראל,

והיה רכום על סוסו בשבת,

מחלל שבת בפרהסיה, הוא פקר,

עזב הכול,

היה רכום על סוסו בשבת,

שהוליכו את דודו רבי יוסף בן יועזר להיתלות.

תפסו

הגויים, את רבי יוסף בן יועזר,

על שמסר נפשו על התורה בשעה שהיתה גזירה של הגויים,

ולקחו אותו לתלות אותו במרכז העיר.

כשהוא רואה

את דודו הולך להיתלות,

הוא רוכב על סוס בשבת,

יקום איש צרורות,

אמר לדוד שלו בשעה שהוא מובל למיטה,

ואל תראה איזה סוס.

ואל תראה איזה סוס הרכיב אותי האדון שלי,

הרומאי,

ותראה על איזה סוס הרכיב אותך ריבך,

בורא עולם.

אתה הולך להיתלות, ואני יצאתי נשכר, הרווחתי.

אני על סוס דוהר בשבת,

מבסוט,

לא חסר לי כלום,

הגויים מכבדים אותי.

מה יצא לך מכל התורה שלמדת?

לוקחים אותך לתלייה עכשיו במרכז העיר.

אמר לו רבי יוסף,

אם למכעיסיו כך,

קל וחומר לעושה רצונו.

אם הקדוש-ברוך-הוא עושה לי שנים ממכעיסיו כך,

קל וחומר לעושה רצונו, כמה שכר הוא ייתן לעושה רצונו.

אני הכעסתי את הבורא, לכן אני מקבל עונש כזה.

אבל,

אבל, אלה שעושים את רצונו, וואי, וואי, וואי, כמה שכר הוא ייתן להם.

אמר לו, יקום,

וכי עשה אדם רצונו יותר ממך?

אתה אומר שאתה במכעיסיו, אתה רואה אין מי שעשה את רצונו יותר ממך.

אמר לו, אם כך, לעושה רצונו,

קל וחומר למכעיסיו,

אז אם אני נקרע,

אתה יודע שאני הייתי עושה רצונו של הקדוש-ברוך-הוא.

ואם הייתי עושה רצונו,

וככה הוא עושה לי, לוקח אותי לתלות,

מה מחכה לך שאתה ממכעיסיו?

יא וואי וואי, מה מחכה לך?

ולמה הוא אמר לו ככה?

בשביל שהוא יגיד.

למה הוא קרא לעצמו ממכעיסיו בהתחלה?

בשביל שהוא יגיד, מה פתאום, אתה ממכעיסיו?

אתה עושה רצונו.

אז אמר לו,

אם אני עושה רצונו וזה העונש שמגיע לי על משהו שעשיתי,

מה מחכה לך שאתה ממכעיסיו?

מה קרה אם יקום שהוא שמע את זה?

נכנס בו הדבר כהרס של עכנאי,

כמו הרס של נחש,

הקיש אותו הדברים האלה.

הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית-דין.

מתוך תשובה הוא עשה את זה.

הוא הבין כמה הוא ציער את הקדוש-ברוך-הוא וכמה הוא לא היה בסדר.

פתאום הוא תפס

איפה הוא מונח שהוא חושב שהוא יושב על מרצדס ומבסוט בשבת,

וואי וואי, מבסוט.

פתאום הוא תפס,

הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית-דין.

נתנמנם רבי יוסף בן יועזר איש צרידה וראה מיתתו של יקום פרחה באוויר.

אמר, בשעה קלה קדמני זה לגן-עדן.

עשה תשובה וקיבל עליו ארבע מיתות בית-דין,

וזכה להיכנס לגן-עדן לפני רבי יוסף בן יועזר שעומד להתלות,

בגלל שהתשובה שלו היתה בהכרה אמיתית ברורה.

זאת אומרת,

תראו באיזה שפל הוא היה.

את הדוד שלו לוקחים. דוד שלו היה צדיק גדול, הוא ידע שהוא צדיק. הוא אמר, אתה?

אתה אין כמוך מי שעשה את רצון הבורר. אז אתה יודע שהוא הצדיק הכי גדול.

אז אם אתה רואה אותו, אתה מסתלבט עליו, יושב על הסוס בשבת, מחלל שבת וצוחק על הדוד שלך.

הולכים לתלות ועוד מנגן לו על המצפון,

אומר מה יצא לך מכל מה שלמדת תורה, הנה לוקחים אותך לתלייה.

איזה שפל יכול להיות לבן אדם שרואה אחד הולכים אותו להריגה ועוד מלגלג עליו.

ולא מדובר באדם זר ולא באויב, בדוד שלו הצדיק.

נו, איזה שפל הוא היה.

ובמקום להשתתף בצערו עוד מתקלס בו.

אבל, דווקא מתוך זה שהוא ירד לשפל כזה,

כי נפלתי קמתי,

כי יושב בחושך השם אור לי. מתוך הירידה התהומית הזאת

אפשר לעלות עם אור גדול בבת אחת

ולזכות לגן-עדן מייד.

היה עוד אחד, קראו לו רבי אליעזר, רבי אליעזר בן דורדיה,

שהוא עשה עבירות מנגונות ביותר באופן קבוע.

פעם אחת הוא הלך למקום מסוים, ואמרה לו אותה אישה,

אמרה לו,

אתה לא תזכה לחיי העולם הבא.

פתאום הוא תפס מה היא אומרת לו,

שהוא לא יזכה לחיי העולם הבא,

שם את ראשו בן ברכיו וגעה בבחייה,

געה בבחייה, עד שנפח את נשמתו מתוך תשובה.

לא יכול היה לסבול את עצם הקיום והחיים שלו בהכרה מה הוא הכעיס את השם ומה הוא זלזל בשם במעשים המגונים שהוא עשה.

יצאה בת קול מן השמים ואמרה, אשריך רבי אליעזר בן דורדיה,

שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

ואי, אי, אי, אי, אי, אמר רבי, לא דיין

לבעלי תשובה שמקבלים אותם,

אלא עוד שקוראים להם רבי.

אתמול היה העבריין הכי גדול,

חזר בתשובה ברגע אחד, בהכרה אחת אמיתית,

ולא רק שמקבלים אותו, ובמקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד, אלא שקוראים להם רבי.

מי קרא רבי? בת קול יצאה מן השמים ואמרה.

זאת אומרת, כל אדם, אפילו שיהיה למטה, למטה, למטה,

יכול לעלות בבת-אחת למעלה למעלה.

וזה מה שכתוב בפסוק, ושבת עד השם אלוקיך, ושבת עד השם אלוקיך. אדם יכול לשוב בתשובה שתגיע עד כיסא הכבוד, ממש.

גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד, שנאמר שוב הישראל עד השם אלוקיך.

וכן אמרו חכמים, במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד,

שנאמר, שלום, שלום, אמר השם,

לרחוק ולקרוב.

קודם כול, הוא אומר,

שלום, שלום לרחוק, מי שיהיה רחוק מהשם,

ואחר כך לקרוב.

וזה משום שעל-ידי הנפילה נוצרת התקומה.

על-ידי הישיבה בחושך ישנה אפשרות להתנער ולראות את האור הגדול.

וזה מה שאמר הנביא, כי חשלת בעווניך,

שעל-ידי כך אתה יכול להתרומם ולהגיע עד השם אלוקיך.

כיוון שאדם נכשל בעוון,

אז הוא יכול לעלות מעלה-מעלה מגודל הירידה,

מעומק הירידה לגודל העלייה.

אבל מהו בעצם המפריע הכי גדול לאדם להתעלות?

נו,

אז אמרנו דברים יפים,

ואמרנו פסוקים,

ואמרנו מעשים שהיו,

והבנו את הפרינציפ.

אז למה לא כולם חוזרים בתשובה?

הרי יש אנשים שבאמת מעשיהם

מעשים לא טובים כלפי השם אני מדבר וכלפי החברה בדברים שהתורה עשתה.

למה הם לא מתעוררים?

למה הם לא שווים בתשובה?

כי המפריע העיקרי זה שאדם חי בהרגל, בהרגל.

עצם זה שהוא התרגל למצבו,

מה אני אגיד לך, ככה אני חי, זה אני, מה אני אגיד לך, דוגרי, אני ככה חי, אני לא יכול משהו אחר,

אני לא

לא יכול לעשות שינויים וזה, אני הכול לוקח ב-easy, הכול לאט-לאט. אני לא יכול לקפוץ מהר, אני לאט-לאט, הכול לאט-לאט אצלי, לאט-לאט.

בן 70, הוא עוד לאט-לאט, לאט-לאט, לא בוער לו, הוא לאט, הוא לאט.

מה בוער? יש לו עוד 240 שנה לחיות, הוא לא בוער לו שום דבר, לאט.

והוא גם לא מרגיש בהכרה,

הוא לא מרגיש בהכרה שיש לו איזה הכרח להתעלות מעלה-מעלה,

כאילו, מה חסר לי? למה אני צריך להשתנות?

תראה, אני נכון, לא צדיק, אני לא עושה הכול, אבל מה רע לי?

מה חסר לי?

אין לי צרות, אין לי מחלות, אין לי איסורים. למה אני צריך להשתנות?

למה? מה קרה? מה רע?

הוא לא מרגיש הכרח לצאת מהביצה שהוא נמצא בה. הוא גם לא קורא לביצה,

זה פנאן.

חיים מסודרים עם תוכניות, עם הכול.

יש לו לוח זמנים קבוע, מזכירים, מזכירות, הכול.

חי טוב.

למה שהוא יתעלה?

למה שהוא יעלה מעלה-מעלה?

מה בוער? מי דוחק בו?

אין איסורים, אין צרות, אין מחלות. למה שהוא

חי בארגן ולא מרגיש שהוא מכריח לעלות?

וגם אין לו התרגשות.

He's not exciting.

הוא לא, הוא בכלל לא, לא מתפעל מכלום.

הוא פשוט מאוד חי בכיף, וזה לא מתרגש, אין לו ריגושים. כן, זה אני מכיר, זה הייתי, זה אני חי.

לא, קטן עלי, זה לא.

אין לו ריגושים.

רף הריגושים שלו גבוה מאוד, ממעלה אין מה לחדש לו.

אבל זה בדיוק מה שכתוב בישעיה הנביא.

יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כיבדוני,

בלבו רחק ממני.

יש הרבה אנשים שאומרים, ברוך השם, ברוך השם, אני חי טוב, ברוך השם.

הוא עושה את כל העבירות ומשתמש בשם השם.

ברוך השם,

השתבח הבורא, ברוך השם.

כן, איפה תהיה בשבת? בעזרת השם, אנחנו נוסעים לכינרת.

בעזרת השם. הוא לא נוסע בלי עזרת השם. הוא לא סומך על האוטו. הוא רק עם עזרת השם נוסע.

כן.

זאת אומרת, בפיו ובשפתיו כיבדוני, בפיו ובשפתיו כיבדוני,

אבל לבו רחק ממני.

ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה.

כל יראת השמים שלו, והוא אומר, אל תראה אותי ככה, אני מאמין.

אני הולך לבית-כנסת, אני משלים עניין. לפעמים אני גם תומך, אני גם נותן צדקה.

אל תראה אותי. אסור לגלות כל דבר, לא מגלה כל דבר.

הוא לא עושה כל כך הרבה. הוא לא מגלה.

הוא לא מגלה.

אתה יודע, אסור לגלות.

וככה הוא חי עם מבסוט, עם מחשבים.

צבא שבעצם הוא בסדר גמור. השם מכיר אותו, השם הוא אוהב אותו, יודע במעשה,

קצת עבירות פה ושם. מה, אני צדיק? אני לא צדיק. אני אגיד לך את האמת, אני לא צדיק. הלוואי שהייתי יכול.

נו, בוא תתחיל.

לא, תשמע, זה לא ככה. צריך לקבל החלטה, יש אשה, יש ילדים, צריך להתייעץ.

יועץ מס?

עורך-דין צריך, רואה-חשבון, דווקא דין.

איי, איי, הקב'ה אומר,

והוא מחליט מה שהוא מחליט.

הוא מחליט מה שהוא מחליט.

והלב רחוק,

עושים מן השפה לחוץ,

ויראתה מותי היא יראה חיצונית שאין לה כלום עם מעמקי הלב,

התלהבות ורגש אין בכלל, הכול נעלם.

יש מעשים של הרגל מילדות.

בבית הוא חונך קצת להאמין, קצת מסורת, קצת פה, קצת שם,

וזה נשאר לעולם.

בעסקים, הוא לא יגיד ככה.

תשמע, אני התרגלתי למשכורת מינימום, אני מבקש לא להעלות לי את זה, כי אני פשוט מאוד לא אוכל.

גם קניתי ארנק קטן,

אז אני לא יודע אם אתה תביא לי יותר, אולי זה יגלוש, יגלוש, הכסף יגלוש.

אז אני רגיל ככה, אתה מבין, אני לא,

גם האוטו, אני לא מחליף מודל 82, כי אני רגיל.

קח חדש, לא, לא, לא, זה כבד עלי,

אני לא רוצה יותר מדי לעלות, אתה מבין.

בכל העניינים הוא רץ וטס, ולא מספיק לו.

וענייני מצוות,

בי כאפי.

מספיק, די, לא צריך להגזים.

תשמע,

צריך להיות בהכרה, לא לאבד שליטה.

איזה צדיקים.

משהו.

מדהים.

וכיוון שנשאר האדם במצבו, ואין לו הכוח והרצון לתעלו,

אז רק זעזוע של מכה קשה תעורר אותו.

זאת אומרת, הוא מזמין בעיות.

הוא מזמין בעיות.

כי הקב'-הוא אומר, תשמע, הבן-אדם חי בסבבה,

הוא לא רוצה לצאת מהשגרה.

הוא לא רוצה לצאת מהשגרה.

אבל אני אוהב אותו,

אני רוצה לקרב אותו,

אני לא רוצה שהוא ימשיך להיות ככה, כי הוא יקבל גיהנום.

מה אני אעשה עם הבן-אדם? מה אני אעשה עם הבן שלי? מה אני אעשה איתו?

חייב להכניס לו חלעה אחת?

שהוא יבין שאין מצב של שגרה,

לא לעולם חוסן, אין דבר כזה קבוע, אין דבר כזה, הכול משתנה.

אז הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לו איזה משהו ככה שפתאום הוא יקבל איזה משהו, הוא יבין את החושך ואז הוא יתגעגע על האור, יואו, יואו, יואו, יואו, תחזיר אותי למצב הקודם.

אז הקדוש ברוך הוא עושה לאדם את החסד הזה.

הבא לטמא, פותחים לו.

גליצ'ה, טאח.

פתאום הוא מתעורר.

איי, איי, איי, איי, הוא מזמין את זה.

והקדוש ברוך הוא אומר לו, עכשיו אני אתן לך קפיץ,

תרד למטה ותגיע עד השם אלוקיך.

פתאום תפילות, פתאום קברי צדיקים, פתאום הכותל המערבי, פתאום הוא טס לפה, טס לשם,

מחפש רבנים, מחפש, מה קרה?

מה קרה?

איזי איזי.

לא.

בלחץ.

בלחץ. הוא כבר רואה שמלאכי חבלה רודפים אחריו.

אז הוא כבר בלחץ.

מקדים, מקדים תרופה למכה.

איי, איי, איי, איי. למה צריך את זה?

למה צריך לחכות עד שיעוררו אותך ככה בדרך הזאת?

תתעורר לבד.

למה אתה צריך להיות יקום איש צרורות,

או יוסף משיטה,

או רביל עזר בן דורדיאה? למה אתה צריך להגיע עד שאתה תמות מתוך תשובה? למה?

למה?

אפשר לחיות מתוך תשובה. אפשר לחיות בכיף מתוך תשובה.

אפשר לחיות חיים מאושרים, חיים של מצוות, חיים של דרך ארץ.

מה לא טוב? למה צריך, איך קוראים?

למה צריך לחכות,

חס ושלום, שיעוררו אותנו בדרך כזאת?

זה מה שכתוב בפסוק, כי תוליד בנים

ובני בנים בנושנתם בארץ

והשחטתם

בעשיתם פסל.

התורה אומרת,

תדעו לכם,

אתם תולידו בנים ובני בנים בארץ הקודש. תגיעו לארץ הקודש ואתם תולידו בנים ובני בנים.

ונושנתם בארץ, היי, תתרגלו, הכול יהיה ישן, נושן, כבר תהיו רגילים,

תתרגלו למצב,

ואז מה יקרה?

מה כתוב? והשחטתם, ואז תשחיתו את דרככם,

ואתם תעשו פסם.

זאת אומרת, ההתיישנות, ההתרגלות,

המורגלות יכולות להביא את האדם לקיפאון כשהוא הולך ומידרדר. אתם יודעים,

מי שלא עושה פעילות עם השרירים,

השרירים נהיים מדנדלים.

אבל אם בן-אדם עושה ספורט,

אז הוא שומר על האלסטיות של השרירים.

הם נשארים טפוחים,

אבל מפסיקים,

אחר כך נהיה פה,

למה?

כי הוא לא עושה כלום.

אין מצב שאתה לא עושה כלום, נשאר אותו דבר. תמיד זו ירידה.

מצב קבוע זה ירידה.

אז לכן אתה צריך לדאוג תמיד להתעמל, להתעמל במצוות, להתעמל במוח, להתעמל בגוף.

ההתעמלות, העמל שאתה עושה,

זה מה שגורם,

שאתה לפחות שומר על הקיים, ואפילו מתחזק.

אבל אם אתה לא, אתה במצב של שגרה, אתה יורד, אתה שוקע ולא מרגיש.

לא מרגיש.

לכן מזהירה התורה שלא נהיה במצב ונושנתם,

ואחר כך והשחטתם ועשיתם פסל.

נו, אז עכשיו, כשאנחנו לפני ראש השנה, שבוע לפני ראש השנה,

פחות קצת,

כשאנחנו נמצאים לפני ראש השנה, וכל השנה היינו במצב של שינה, שינה,

של רגילות,

של רגילות, רגילים ככה יום-יום, קמנו אותו דבר, אותה תוכנית.

פתאום מגיע חודש אלול,

עוד מעט תקיעת שופר, ויום הדין. חביבי, קובעים מי יחיה,

מי ימות, מי יהיה בריא,

מי יהיה חולה, מי יהיה עשיר, מי יהיה עני,

מה יהיה?

קובעים עכשיו, בשבוע הבא.

אז אדם צריך להתעורר לפני שיעוררו אותו. יותר טוב שהוא יתעורר לבד.

יותר טוב.

אתם יודעים,

אחת היתה לו תרנגולת לבנה יצאה ותלכלכה בעפר.

אז הוא הכניס אותה הביתה ורצה לנקות אותה.

אז מה הוא חשב לעשות?

לקח מחבט של השטיחים,

שם אותה על השולחן ונתן לה חלע, חלע,

חלע, חלע.

והיה יורד לה, אבל היא היתה עושה קוקריקו, קוקריקו.

היא לא יכולה, כואב לה.

כואב לה.

אז הוא אמר, טוב,

לא צריך לחנות אותה ככה.

התחיל להכניס את האצבעות בין הנוצות ולהוציא ככה צווית, צווית,

צווית, צווית, צווית, צווית. אז היא היתה, קוקריקו.

אז הוא ראה שזה לא הולך. כואב לה.

בסוף היא אמרה לו, אתה יודע מה,

עזוב, אני מתנער לבד. עזוב.

עשתה פרר,

והורידה את הקול.

אומר הקדוש-ברוך-הוא אותו דבר.

אני רוצה להגיד לכם שאני אגיד לכם חלע, חלע, צבית, צבית.

בשביל מה?

תתנערו לבד, תזרקו את העבירות, תזרקו את החטאים, תשנו את הדרך לטובה, לבד לא יכאב לכם.

אתם תעשו תשובה לבד, אל תחכו שאני אוריד אתכם למקומות שאחר כך תצעקו אור, אור.

תהיו חכמים.

לכן, כיוון שישנו במשך השנה, והגיע הזמן עכשיו שאנחנו נמצאים לפני ראש השנה,

אז עכשיו צריך לחזור בלהט של קודש ורגשות מחודשים,

ולא להישאר במצב של השגרה,

להתעורר ולהחליט על דרך חדשה,

דרך חדשה, דרך של תשובה, לקיים את הפסוק

ושבת עד השם אלוקיך.

והקדוש-ברוך-הוא, מי ששב אליו,

אומר שלום, שלום,

לרחוק,

ואחר כך לקרוב.

קודם הרחוקים, בואו, בואו, מתוקים שלי, בואו, בואו, בואו.

שובו, בנים שובבים,

ארפה משובותיכם, שובו.

הקדוש-ברוך-הוא, שובו, שובו אלי,

ואשובה עליכם.

הקדוש-ברוך-הוא מבקש מאתנו, בואו.

ויורד הקדוש-ברוך-הוא בעשרת ימי תשובה.

דרשו השם בהימצאו, קראוהו הוא בהיותו קרוב. הקדוש-ברוך-הוא בא ומזמן עצמו ואומר, בני,

חביבי, יקירי,

בואו אני מושיט לכם יד,

ובעזרת השם תשובו בתשובה.

הייתי לפני שנים רבות ב-United States of America,

והייתי בית-כנסת של פרסים.

היה שם תימני אחד,

לא יודע איך הוא יתפלח לשם.

ישב,

שורה ראשונה בדיוק מולי,

ודיברתי על תשובה במשך שעתיים,

ואחר כך אמרתי, בוא נעשה מעשה.

הביאו לי תה,

ואמרתי לו, סליחה,

אני רוצה להציע לך כוס תה לשתות.

אמר לי, תודה, כבוד הרב, אני לא רוצה לשתות.

אמרתי לו, אין דבר,

אבל אני מזמין אותך, כוס תה, נתנו לי, אני נותן לך בקשה.

אמר לי, כבוד הרב, אני לא רוצה לשתות.

אמרתי, אתה מעליב אותי, אני מציע לך כוס תה, למה אתה לא רוצה לשתות?

הוא אומר, אני לא רוצה לשתות.

אמרתי לו,

אבל היד שלי כואבת.

הוא אומר, אבל אני לא רוצה לשתות.

אז החזקתי את הילד ככה, אמרתי לו, שמע, אתה לא יכול להחזיק מעמד הרבה זמן,

אני מבקש ממך שתבוא לשתות.

בסוף לא היה לו נעים, אז הוא קם.

לקח את הכוס, בא לשתות, אמר לו, רגע, תברך.

אמר, בוא, שתה.

בא לשבת, אמרתי לו, רק רגע,

כמה זמן אתה מכיר אותי?

הוא אומר, שעתיים.

אמרתי לו, אתה מכיר אותי רק שעתיים.

ואני ביקשתי ממך לשתות, מה שאתה לא רוצה לשתות.

ושמעתי כמה פעמים שאתה לא רוצה לשתות,

וברור שאתה לא רוצה לשתות.

ולמרות זאת אמרתי לך, תשמע, יד כואבת לי, זה שכנע אותך, כאילו, לא נעים לייבש לי את היד ככה.

אז באת ולקחת ושתית למרות שלא רצית.

ואתה מכיר אותי רק שעתיים.

עכשיו אני שואל אותך שאלה, בן כמה אתה? אמר לי, ארבעים פלוס.

אמרתי לו, הקדוש-ברוך-הוא הפותח יד בתשובה.

הקדוש-ברוך-הוא פותח יד

בתשובה לשווים. הקדוש-ברוך-הוא נותן לך יד ומחכה שתשוב בתשובה.

הוא מחכה לך מגיל 13 עם היד, ייבשת אותו.

נותן לך הקדוש-ברוך-הוא יד, בוא תשוב אלי, בוא.

וככה אתה מייבש אותו מגיל 13? אני, אתה מכיר אותי שעתיים,

וקמת לשתות מה שאתה לא רוצה,

אז לא מגיע לקדוש ברוך הוא שתושיט לו יד סוף-סוף

ותגיד לו, בוא, אבא, אני מוכן לבוא, תרים אותי למעלה.

הוא חזר בתשובה מכוס תה.

בורא עולם

חכה לנו הרבה שנים.

שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, והוא מושיט את היד.

הפותח,

פותח יד לקבל שנים.

נו,

לא מוכנים למסור לו את היד?

לא מוכנים למסור לו את היד?

אתם יודעים לפעמים שזה זמר

באיזה אולם.

הוא עושה ככה עם הראש, ואני יודע מה, יש אורות ועשן והכול.

וכשנגמר הכול, כולם מושיטים יד לגעת בו.

יואו, יואו, יואו. זמר, זה לא צחוק.

יואו, יואו.

והקדוש ברוך הוא מושיט יד, ואף אחד אומר מידו, כאילו, לא כלום.

לא זמר, הקדוש ברוך הוא.

הוא לא מושיט לו יד.

שחקן כדורגל,

חותכים לו את החולצות עם הזיעה, עם הסרחון, עם הכול,

שיהיה מזכרת.

למה? הוא בעט בכדור, זה לא צחוק. בשבת הוא בעט, זה בעיטות קודש.

וואי, וואי, וואי, מחכה, איך יבעטו בו אחר כך.

שחקו אתו סטנגה.

והקדוש ברוך הוא ממתין, ממתין, ממתין, ממתין, ממתין, ממתין, יואו, יואו, יואו.

אדם צריך להיות חכם,

לנצל את ההזדמנות. הקדוש ברוך הוא נותן לו הזדמנות

שינצל אותה.

ראש השנה זה הזדמנות. אפשר לתקן את כל השנה,

אפשר לתקן את כל השנים,

ואפשר לתקן את הגלגולים הקודמים גם כן.

אם מחליטים לעשות תשובה אמיתית, להתחרט על העבר

ולקבל מעכשיו והלאה,

ללכת בדרכי טובים על פי התורה ולומר את הווידוי, אנה ה' חטאנו עבנו פשענו,

אדם זוכה ברגע זה לחיי העולם הבא.

בשנייה.

לא צריך ועדות, לא וינוגרד, לא חנינה של פרס, לא שום דבר.

על המקום הוא יוצא זכאי.

על המקום.

מי מוכן לקבל על עצמו תשובה?

מי מוכן לקבל על עצמו תשובה?

הנה, מארגן הערב מוכן. יפה.

הוא בטח חכם. אם הוא ארגן ערב כזה, בטח הוא מוכן.

אין עוד מי שמוכן לקבל עליו תשובה?

מי מוכן שירים את היד?

כי מי שלא מרים את היד ומוכן לעשות תשובה,

רק רגע.

מי שלא מרים את היד ומוכן לעשות תשובה, אין טעם שילך בראש השנה בבית-הכנסת. שלא יבלבל את עמו על הקדוש-ברוך-הוא, יחרט עליו,

וסתם יגיד, אבינו מלכנו, אבינו מלכנו, חרטא.

אם אתה חוזר בתשובה, יש לך על מה ללכת, שימחלו לך על העוונות. אם לא, על מה אתה הולך? למה אתה הולך? תפוס מקום.

מי מוכן לעשות תשובה שיקום? שיקום.

נו?

וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, אשרים ישראל, אשרים ישראל.

זה קריית-מלאכי. רגע, אני רוצה לתת לכם מתנות. רק שנייה.

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

להיום הצוות,

לפי תפצועות, מייכו וייעדוים,

יחסו יחדו וחייבו כל השם,

לשמור וללו,

השם אלקים זו ומלך שנפלו.

קרית תפצועות, מייכו ויהו,

יקרית תפוצוגו,

יחדו ועצום,

מייעדו וידם כל השם,

לשמור ולכו.

השם עת איזהו ומלך, מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך

עד כאן יש לי מלך מלך,

שם יאזור ומלך מלך מלך מלך מלך,

ובחוזר עקב השלום.

ירידת עבור, כי אף תביע ומיתו מכל יצור,

כי אף יזרקו עם הקול אשר נשארו ויחוי,

השם יזור ומלמדו ולמוד ירידת עבור,

כי אף תביע ומיתו מכל יחזור,

כי אף יזרקו עם הקול אשר נשארו ויחוי,

השם ילכי יזור ומלך,

מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך,

כיסוי ראש לנשים. מי מהנשים רוצה? בבקשה.

אף ילכי יזור ומלך, מלך מלך, מלך מלך, ובחוזר בבקרים ראשונות.

אף ילכי יזור ומלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך,

כיסוי ראשון ויחוי, השם יזור ויאף ומלך מלך.

מלך מלך מלך מלך מלך מלך.

אי-אי-אי, מלך מלך מלך.

אשריכם ישראל.

אנחנו עוברים לחלק של שאלות ותשובות.

רגע, רגע, לא למסור עד שאני אגיד. מי רוצה לשאול שאלה?

שאלה יש לך? ממש שאלה, אבל לא ברכות, שאלות רק.

רק שאלה אני רוצה,

כן?

לא, שאלה אני רק רוצה, שאלה.

יש לך שאלה שם?

שאלה. לך שמה באדום.

כן, באדום, באמצע. כן.

תודה.

שאלה.

קודם כול, ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי שלושה ילדים, שני בנים ובת.

יש לי ילד בן 16 וחצי שלפני שנתיים חזר בתשובה והוא עכשיו בישיבה.

כן.

ועוד ילד בן 13 וחצי יושב בשורה הראשונה עם הצהוב.

כן.

הוא עושה לי גם בלאגן לישיבה.

בלאגן זה?

כן.

קשה לי לשלוח אותו.

מה פירוש קשה? הוא הולך לבד.

הוא ביתר בבית-ספר עמל פה, בתיכון,

והוא לא רוצה ללכת.

הוא צודק.

אבל לא מקבלים אותו בישיבה, כי הוא קטן.

אז יש, בן כמה אתה?

13 וחצי?

אני מוכן לעזור שיקבלו אותו.

רגע, רגע. יש לך עוד אחד, לא? איפה הוא?

לא, יש לי שתי בנים ובת קטנה. אהה, ואיפה היא?

בבית.

היא בסמינר בת יעקב, לא?

לא, אבל רגע, השאלה שלי. כן?

אני מאוד רוצה לעזור להם, להיות כמוהם, ונורא קשה לי.

אני שומרת שבתות,

בית-כנסת, חצאית בשבת.

אבל אין לי את ה... ככה זה זורם להם בדם הדת. אין לך את החשק.

אין לי.

זה בגלל שלא למדת מספיק את הנושא. אבל אם תלמדי את הנושא, אז ודאי שיהיה לך חשק. אני מציע לך ללכת לסמינר,

ובסמינר תשעי בבית-מלון במשך

ארבעה עד שבוע ימים, תלוי,

יש סמינרים כאלה ואחרים,

שם תרכשי את הידיעות, שם תשאלי את השאלות,

שם תחווי את החוויות, תעשי שבת ביחד

עם הרבה אנשים, ואז תקבלי מושגים. ממילא תביני מה הטעם, הערך שתוכלי להשיג על-ידי זה.

ואז, אם תלכי, ודאי שתביני למה את עושה,

מה מקבלים על זה ומה גודל השכר.

אז תברך אותי. בהחלט. מה שמך ושם האמא?

סיגלית בת יהודית.

סיגלית בת יהודית השכילה שוב בתשובה שלמה עם כל בני...

המשפחה, ולהיות דוגמה לאחרים.

יש?

יש? יש עוד מטפחת לתת לה?

לא, לא. עוד לא הגענו לזה.

כן, לא נשאר לנו.

כן, רק רגע, עוד מעט טוב.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה? שאלה ממש.

הנה, פה יש בחורצ'יק עם חולצת חלד. תקום, תקום. בוא, בוא, בוא. תן לו, תן לו, תן לו.

רגע.

מאחוריך המיקרופון.

וואי, וואי, וואי, היית בצבא, אה?

עוד לא. לא אתה, זה שזורק רימונים.

השאלה שלי היא איך לחיות עם הדת בעולם של היום.

זה עולם, אתה יודע, שצריך להתפרנס,

צריך לשרת בצבא, צריך לעשות הרבה דברים שמתנפשים עם הדת.

לא מתנגש שום דבר. לעבוד מותר,

לצבא אפשר,

ואני לא מבין מה הבעיה.

אתה יכול להיות דתי, שומר תורה ומצוות, בלי שום בעיה.

מותר לברך על כל דבר שאוכלים ושותים?

מותר.

מותר לשמור שבת?

כן. מותר.

מה הבעיה, להתפלל שלוש תפילות?

לא בעיה, אני מנסה, אבל זה לא מצליח.

למה לא מצליח? מתפקשש? היום מה הייתי בבית-כנסת.

מה, מה למשל, ניסית ולא הצלחת? לא יודע, הלכתי להתפלל, ו... נו, ומה קרה? גירשו אותך? לא. לא, אז מה הבעיה?

לא יודע, לא. מה לא? אין לך חשק גם כן?

זה הבעיה, לכולם היה את החשק. לא היה, לכולם היו כולם...

למה שיהיה לאדם חשק אם הוא לא מכיר בכלל מה זה דת? אם הוא לא יודע מה הערך של מה שהוא עושה? מכיר את הדת.

אתה יודע את המצוות, מה צריך לעשות, אבל אתה לא מכיר את הערך.

אם תלמד ותבין את הערך של מה שאתה עושה,

יש אדם, אני אתן לך דוגמה.

יש אחד סוחב אבנים

ויש אחד סוחב יהלומים.

זה שסוחב אבנים מקטר כל הזמן.

זה שסוחב אבנים, יהלומים, רוקד משמחה.

המשקל אותו משקל.

למה זה רוקד ולמה זה בוכה?

כי זה סוחב כלום,

רק משקל, וזה יודע מה הוא סוחב, הוא סוחב יהלומים.

הבנת?

כן. אם ישימו עליך משקל, ואתה יודע שזה לחינם,

אז ודאי שאתה תצטער.

אבל אם אתה יודע שהערך של מה שאתה סוחב הוא גדול מאוד, זה יהלומים,

אתה לא תרגיש את המשקל בכלל.

אתה תרוץ מהר.

אם יגידו לך שיש עוד שקית כזאת ועוד שק כזה, אתה תלך עוד יותר מהר.

אם אתה יודע שכל מצווה שאתה עושה זה חבילות-חבילות של שכר,

ותבין את הערך,

ודאי שתעשה.

אם היית יודע שבכל תפילה מחלקים 100 דולר,

היית מפספס תפילה?

לא. ואם היה 1,000 דולר,

היית נשאר למנחה משחרית.

אבל מה,

בגלל שאתה לא יודע את הערך,

לכן אתה אומר, יואו, עוד פעם אני אלך לבית-כנסת,

יואו, עוד פעם אני, יואו, אתה מבין?

אבל אם אתה יודע את הערך, אתה תרוץ לזה.

אתה מבין מתוק?

אני מבין, ויש עוד משהו שלא הבנתי, שאמרת מקודם,

שאמרת

שהקדוש-ברוך-הוא נותן מכות בשביל שנתעורר.

נכון. זה שגם אנשים עם אמונה שלמה ותשובה מלאה מקבלים מכות.

כי לפעמים גם ישנים.

אם אתה ישן חזק, נכון? אומרים לך, משה, משה, אתה לא קם. מתחילים לעשות לך, משה, משה,

אם אתה לא קם, משה, הם כבר ערים, אבל הם כבר ערים. לא, הם לא ערים. יש אנשים ישנים בהליכה.

אתה לא מכיר את אלה שנתקעים לפעמים בעמוד, אי, אי. פתאום הוא רואה שהוא שקוע במחשבות, הוא שקוע בהרגלים, הוא שקוע,

אתה מבין, בעסקים. הוא לא שם לב.

אתה חושב שכל מי שמתפלל בסידור הזה באמת מסתכל עליו מלים?

הוא חושב כמה יש לו אובר בבנק, כמה יש לו זה. לא כולם מונחים בתוך הסידור.

אני לא מתכוון לזה. אני מתכוון, נגיד, לסיפורים מהתורה,

רבנים גדולים שקיבלו מכות.

כל מי שקיבל, קודם כול מגיע לו.

דבר שני, השם יודע בדיוק למה הוא נתן לו,

אבל זה בשביל לעורר אותו.

אף אחד לא צריך לצעוק לו אם הוא שומע בשקט.

נכון?

כן. זהו. אז אם אתה שומע, לא צריך לצעוק.

אם אדם ער לדברים, לא צריך להזהיר אותו.

אם אתה יורד לכביש ולא שם לב שהם יכולים להתקרבת, יגידו לך, תיזהר, תיזהר. למה אמרו לך תיזהר? כי ראו שאתה לא שם לב.

סליחה שאני גוזל מהזמן שלך, אבל נגיד דוגמה שעלתה לי עכשיו בראש. משה.

כן. משה רבנו, אתה מתכוון. כן.

על דבר קטן שהוא עשה, שהוא הכה בסלע, זה לא קטן, זה גדול מאוד.

בסדר,

אבל כל החיים שלו היה נהישר. כל החיים שלו, אם אתה רואה, או, או,

מה למדנו עכשיו על יוסף בן יוחזר, איש צרידה,

שהוא אמר, אם, אם, לא עושה רצונו כך, יא ווי ווי, מה מחכה למכעיסה?

זאת אומרת, הקב'-הוא מדקדק עם כל אחד כחוט השערה.

עכשיו, משה רבנו, היה שם מקרה שהוא לא כל כך,

לא כל כך היה חלק. למה?

השם אמר לו, ודיברתם על הסלע, והוא הכה בסלע.

מה ההבדל בין אם מדברים, אם מכים, בסוף זה נותן מים. מה זה משנה?

מה זה משנה?

אז יש אחד שיגיד שזה לא משנה, ויש מי שיגיד שזה כן משנה.

אם אתה מדבר לסלע, אז ברור שלסלע אין אוזניים, נכון?

אם הסלע שומע לך, אז ודאי שישראל צריכים לשמוע לך, נכון?

עכשיו, הסלע, גם אם לא ישמע למשה רבנו, יקבל עונש בגיהינום?

לא.

ובכל אופן הוא שומע לו.

אז אם סלע שלא שומע,

שומע אף-על-פי שאין לו עונש,

ישראל שיש להם אוזניים וצריכים לשמוע, ויש להם עונש אם לא שומעים, ודאי צריכים לשמוע.

אז זה קידוש השם.

שאם משה שולט

על הדומם אפילו בבריאה,

לאכול לצוות עליו ולהגיד לו שייתן מים,

אפילו שהוא סלע,

אז ודאי שישראל צריכים לשמוע. זה קידוש השם, נכון?

מזה נמנע. למה? כי הוא היכה.

אז מה אם הוא היכה?

ואם מכים יוצא מים מסלע?

אלא יש תמיד כאלה שיאמרו,

אה, משה רבנו היה רועה צאן, הוא מכיר את כל הסלעים, זה אבן גיר.

הוא נתן מכה, הוא יודע, זה הסלע הזה, יש בו מים בפנים, נתן מכה. חכם עלינו.

אבל אם הוא היה מדבר, אי-אפשר להגיד שמדיבור סלע שומע.

הבנת?

אז נמנע קידוש השם גדול מאוד מאוד מאוד.

לכן השם אמר, יען,

מאנתם להקדישני לעיני העם.

היה אפשר לעשות קידוש השם גדול וזה נמנע. וכשמונעים דבר כזה מקבלים עונש.

אבל העונש היה עם חשבון, לא סתם עונש. השם לא רצה שהוא ייכנס לארץ, שהיא היתה חשובה בעיניו מאוד בגלל מצוות התלויות בארץ-ישראל, כמו שמיטה שעכשיו אנחנו נעשה מראש השנה.

אבל החשבון היה גם למה? כי משה רבנו היה רועה נאמן שהוציא את ישראל ממצרים?

אם הוא היה נכנס לארץ-ישראל הוא היה בונה את בית-המקדש, אם הוא היה בונה את בית-המקדש בית-המקדש לא היה חרב לעולם בגלל צדקותו של משה. ואז אם הקדוש-ברוך-הוא היה כועס על עם ישראל, היה צריך לפגוע בישראל ולא היה יכול לקחת את המקדש כפרה במקומם.

הקדוש-ברוך-הוא כעס על ישראל במקום להוציא את חמתו על בני ישראל, להוציא על העצים והאבנים של בית-המקדש.

כמו אחד רוצה להכות את בנו, אבל הוא לא רוצה באמת להכות את בנו, הוא רוצה רק להרתיע אותו, אז הוא הוציא את החגורה ונתן מכה על השולחן.

כשהוא ישמע את המכה אז הוא יבהל במקום להרביץ לו. כך עשה הקדוש-ברוך-הוא. אבל אם משה היה נכנס והיה בונים את המקדש, היה קיים לעולם.

שהרי דוד בנה,

התחיל לבנות ובנה את הכותל המערבי, ה' אומר לו, תעצור, כי אם לא, לא יחרב.

ולכן הוא לא חרב עד היום בכותל המערבי אלפי שנים.

למרות שבאו אויבים והחרימו את המקדש, הכותל המערבי מעולם לא חרב בגלל שהתחיל את הבניית דוד המלך.

ועוד דבר, משה רבנו צריך להכניס את עם ישראל שמתו במדבר. מתו שם 600,000 איש,

אז הוא צריך להכניס אותם.

אתה היית רועי נאמן, הוצאת ממצרים, השארת אותם במדבר שמתו בעוון המרגלים.

אתה צריך להכניס אותם. כשיבוא מלך המשיח הוא יכניס אותם,

ועוד כל מיני חשבונות.

אבל נבחר לו עונש לפי החשבון שהקדוש-ברוך-הוא יודע,

אבל הוא היה ראוי לעונש הזה.

גם משה רבנו אמר,

משה רבנו אמר הקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם, מה,

בשביל פעם אחת שאני עשיתי כך וכך,

אז אתה לא נותן לי לזה? אמר לו, הקדוש-ברוך-הוא, לא פעם אחת,

שש פעמים כבר עשית דברים שאני לא אמרתי.

אבל החמש הראשונים היו ביני ובינך,

אז השארתי את זה.

אבל זה פועל לעיני כולם, לעיני בני ישראל.

יען מאנתם לקדישני לעיני ישראל.

אז לכן אני לא יכול לעבור על זה, כי זה היה לעיני כולם. אבל בינינו מה שהיה,

שאתה אמרת לי, למה הרעת לעם הזה,

והצל לא הצלת,

וכל מיני דברים כאלה שהיו בינינו, זה אני אמרתי בשתיקה.

אבל עכשיו שזה היה כבר בפרהסיה, אני לא יכול להביא.

לכן אמר לו, רב לך, אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה.

הבנת?

תזכור,

אלף דולר כל תפילה.

כן, יש לך...

שאלה?

תנו לו פה שאלה.

כבוד הרב, אני בן 17 וחצי, בן למשפחה דתית.

עכשיו, אחי הבכור הוא חילוני.

יש לו חברה חילוניה, והם כבר בערך ארבע שנים חברים.

עכשיו,

בגלל שיש לו חברה חילוניה,

זה מאוד עושה צער להורים שלי. בן כמה הוא? הוא בן 23 בערך.

כן.

הוא היה בהתחלה מביא אותה הביתה, וזה מאוד היה צער להורים שלי.

אז הוא כבר לא מביא אותה הביתה, ובקושי מגיע הביתה.

הוא בעצם שבתות עושה עורץ להם בבסיס, והוא בקושי מגיע הביתה.

עכשיו באמת, בבקשה, בבקשה, בבקשה, אם אתה יכול לגרום לו איכשהו שיתנער ויחזור בתשובה. למה הוא לא מתחתן?

ההורים שלי עושים לו בלאגן על זה, הם לא רוצים שיתחתן אתה.

ולמה הם לא פועלים כשהם יחזרו בתשובה? הם פועלים, ניסינו. כל הדודים שלי, כל המשפחה שלי ניסתה לדבר אתו. הראיתם לו DVD שלי?

הוא ראה, יש לנו מפולגנות אצלך. הוא ראה ולא חזר בתשובה? כלום. סבתא שנביאה לנו בסטוק עם קלטות וקרטוט. והוא רואה? הוא רואה, אבל זה לא עוזר.

אז כנראה שהוא מכור.

יש מצב.

הוא מזה פעם הבאה. הוא, איך אני אסביר לך את זה? הוא חילוני, אבל עדיין יש לו את הזיקה ליד, נקרא לזה.

הבנתי. תגיד לי משהו.

באיפה הוא גר? בבית?

בעיקרון יש לו חדר בבית, אבל הוא לא נמצא בבית.

או שהוא בשיא, הוא רוב הזמן יוצא חברה שלו.

הוא אומר שהוא לא רוצה להיות בבית כי הוא יודע שהוא נמצא איתה במקום שעושים לה טוב, ואנחנו בבית לא עושים לה טוב.

בחור בעייתי.

תראה, אני מוכן לתת ברכה,

אבל אני רוצה גם לדבר איתו. אפשר?

בוודאי.

בוודאי. אז אתה תעביר לנו את הטלפון ונדבר איתו.

אין בעיה. מה השם שלו? עידו בן חבצלת.

עידו בן חבצלת. חבצלת.

והשם שלה?

נינה אני יודע, אני לא יודע מה שמה. נינה!

אההה! עכשיו הבנתי.

טוב, עידו בן חבצלת.

השם יעזור, שיחזור בתשובה שלמה. אמן.

ויגייר אותה. אמן.

ואם צריך, יתחתנו, ואם לא, ייפרדו. בעזרת השם. תהיה בריא. תודה.

כן, הנה בחור באמצע. תקום.

כן.

שלום,

אדוני היושב-ראש. שלום, שלום. רציתי לשאול, בן-אדם שמקבל על עצמו משהו, למשל להתחזק בכשרות,

נגיד בשמירת העיניים, פתאום נופלים עליו כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה דברים.

זאת אומרת, כאילו, השם אומר לך, בוא תתקרב אלי, כמו שהרב אמר,

אבל לא מצד אחד מאפיין עליך את כל הצורות שבעולם.

כאילו, איך זה מסתדר עם העניין, כאילו?

זה כמו אחד שאומרים לו, בוא תקבל בשר בחינם מהטליס, והוא בא, ואחרי שהוא יוצא מהטליס, אז הכלב רודף עליו, כי הוא אוריח את הבשר.

איך שאתה מתחזק, יצר הרע אשר אחריך, הכלב הזה לא עוזב.

הוא רק מריח אחד שמתקדש, הוא בא ישר לטרוף.

הבנת? זה לא הקדוש-ברוך-הוא. הקדוש-ברוך-הוא נותן לך אפשרות לחזור,

אבל יצר הרע לא מוותר עליך, כי אתה לקוח ותיק.

והחוכמה שלך היא להגיע הביתה עם כל הבשר,

לא להשאיר לו כלום.

הבנת, עיוני?

בהצלחה.

שאלה פה באדום.

פה יש שאלה באדום.

אפשר להעביר לו מיקרופון?

ערב טוב לכולם.

אני לא רגיל להתרגש, הפעם כן.

כבוד הרב,

אני למעשה חי בחברה שאני חושב כחי טוב.

עשיתי תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, תואר שני גם בבר-אילן.

אני עובד בעבודה שהרבה מייחלים לה.

אני עובד בתפקיד ביטחוני,

תפקיד טוב,

אבל אני יכול להגיד שאני כל בוקר קם עם רקנות.

זאת אומרת,

כשעשיתי למשל את התואר הראשון, אמרתי, בטח יהיה לי ריגוש. אז היה לי ריגוש חודש, חודשיים, שלושה, בסדר.

אחר כך באה הריקנות, אמרתי, אני אחפש ריגוש, סיפוק.

עשיתי תואר שני,

הייתי בעננים, חודש, חודשיים, שלושה,

ולאחר כך עוד הפעם הירידה הזו.

ויש גם את העבודה שהיא באמת, לא שאני בא לפרסם את עצמי,

אני היססתי המון לפני שאמרתי, כמו שאמרתי,

אבל יש גם את העבודה שהיא נחשבת

ממש-ממש טובה.

אבל עדיין,

הריקנות קיימת. זאת אומרת, אני קם לעתים במחשבה של מה הצעד הבא, אז אני אלמד תואר שלישי?

למדתי? מה הלאה?

אז במעמד זה אני אתרגש כבוד הרב.

במעמד זה אני מוכן להשתדל לעשות יותר ולנסות להתקרב

לבוראי.

אבל יש לי,

לא תנאי, אבל בקשה.

אני רוצה להמשיך בעבודה הזאת, כי אני אוהב את העבודה,

ושניים שאני אמשיך להיות בריא.

אלה הבקשות שלי. להיות בריא.

רגיל. אתה בריא, לא?

ברוך השם. אתה אפילו בריא בנפשך,

מה שאין הרבה.

כי אם אתה יודע להבחין שאתה ריקני ואתה מחפש מילוי,

כמו שכתוב בפסוק, וגם הנפש לא תמלא כי הנפש כשהיא ריקה היא מבקשת מילוי,

אני יודעת שהמילוי לא בא לא מתואר ולא מאוכל ולא מבילוי ולא מכלום. זה יוצר יותר הקנות, כמו מים מלוחים. מי ששותה מים מלוחים,

הוא מרבה את צמאונו לרגע, אבל הוא נהיה יותר צמא אחר כך. כל מי שמלא את אהבתו,

הוא נהיה עוד יותר צמא.

מרעיבו שבע, משביעו רעב.

וזה שאתה מרגיש בזה זה מעלה, ואתה הראשון שקפצת כשאמרתי מי רוצה לחזור בתשובה, אתה היית הראשון שקמת.

אשריך ואשריך רק אחד. תהיה בריא ותצליח בתשובה ותהיה מורה לרבים.

חזק וברוך. הנה שם הבחורצ'יק,

תן לו,

תקום עותק,

יופי.

ערב טוב, כבוד הרב.

בחורצ'יק אמרתי, אבל טוב, גם אתה צעיר.

טוב, רציתי לשאול שאלה לגבי החברה הישראלית.

לגבי הדת שלנו,

אנחנו אומרים לא חזרנו בתשובה, כן חוזרים בתשובה,

אבל האם לדעתך אנחנו קוראים לו הדת?

אנחנו נוהגים כמו שצריך לנהוג,

כי בארץ יש כמה אנשים שהם לא יהודים.

לפני חודש, חודש וחצי הייתי גר בתל אביב,

ושם אני עזבתי את הדירה בגלל שראיתי מראות

לא טובים. לא טובים.

מה אתה אומר לי על הדברים האלה?

קודם כול, זה שעזבת מקום לא טוב ועברת למקום שיותר טוב מבחינתך, עשית מעשה נכון ונבון, כמו שאומר הרמב״ם,

שאם אדם דר בעיר שאין בה יראת שמים,

הוא ילך לעיר שיש בה יותר יראת שמים.

אז קודם כול, שתי נקודות.

דבר שני, מה ניתן לעשות עם תל אביב? זו בעיה, היא בלי הפסקה.

העיר הזאת חרתה על דגלה להיות כמה שיותר רחוקה מהקדוש-ברוך-הוא ולא קרובה אליו,

והיא רוצה להיות מודל וחיקוי, אתה מבין, למערב הפרוע.

אבל יש אפשרות שם גם לפעול, ופועלים קצת בכמה מקומות.

השיטה הכי טובה זה לחלק DVD בכמויות שם. אם יציפו את תל-אביב ב-DVD,

אז יכול להיות, אתה מבין, שנוכל מזה להוציא כמה עשרות-אלפים של יהודים, שאולי אחר כך, אם הם ימשיכו לדור שם, יעשו שם מהפכה, כמו שהשתדלנו ועשינו במקומות רבים.

רק שם

זה אנשים שהם בליינים, שהם רוצים לבלות, אתה מבין, מבלי עולם, מה שנקרא,

יושבים, בתי קפה, אתה יודע,

פנאנט,

כאילו גן-עדן זה פה.

פה, אתה מבין?

אבל הם שוכחים את אחריתם

מהרבה תמהים,

איך זה שהם מצליחים וכל כך,

אבל כבר ענש דוד המלך בתהילים ואמר, איש בער לא ידע, אוכסי לא יבין את זאת,

בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי עוול, להישמדם עדי עד.

אז הם מקבלים פה את הפנן בעולם הזה,

אבל אחרי זה,

הם יגיעו לשם, המצב שלהם יהיה עגום.

לצערנו הרב, לא כל עם ישראל

קרוב ללא קו כרגע,

אבל אני יודע שיש רגעים מסוימים

שכולם נדבקים בו. אתה יודע מתי? כשמתחילה מלחמה והקסאמים מתחילים והטילים מגיעים וכשנהיה סכנה,

פתאום כולם נזכרים בבוידם, מחפשים את התפילין, מחפשים ציצית,

בודקים תזוזות, פתאום כולם, אתה מבין, מתעוררים.

אז יש להם את זה.

זה כבוי קצת בפנים, זה כמו גחלת עמומה.

צריך רק

התאמין כמה קסאמים, ככה, טח-טח-טח,

ופששש, שמתקרבים לקדוש-ברוך-הוא. זה מה שאמרתי קודם. אדם הולך בשגרה,

חי את החיים שלו,

אבל אם הקדוש-ברוך-הוא לא מעורר אותו בבת-אחת,

הוא לא יתעורר.

אז לכן אנחנו משתדלים

ומפיצים כמה שיותר, ועכשיו באינטרנט רואים אותנו,

ו-3,000 לפחות נמצאים כרגע, כמו הממוצע,

של ההרצאות שלנו.

אז מתעוררים מכל העולם, מסתכלים, מתעוררים, ולאט-לאט. זה לוקח טיפה זמן. תראה, כשהתחלתי לפני 30 שנה,

אז היו בודדים, עשרות ומאות,

אולי אלפים היו,

של חוזרים ותשובה.

היום יש למעלה ממיליון בעלי תשובה, אתה מבין?

זהו, זה מה שאני יכול להגיד לך.

טוב, תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, הנה לפניך פה בחורצ'יק עם כיפה סרוגה,

חולצה חומה.

בכבוד. שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. השאלה היא כזאת,

אם אנחנו יודעים שכל חיסרון שיש לאדם,

אם נניח ראייה או שמיעה,

או לדוגמה חיסרון שכלי או מצעד החומר,

אז איך אפשר להסביר בעיות נפשיות?

אם אנחנו יודעים שיש חיסרון כזה,

איך נסביר בעיה נפשית? מה זה קשור ה בה, לפי מה שאתה שואל?

זאת אומרת שאם, לדוגמה, ליד אדם יש איזשהו קוצר ראייה,

זה לא שהנפש היא קצרה בראייה, זה הדברים נובעים מהגוף.

לא.

אז הנפש לא רואה?

לא.

אז?

כל הבעיות מתחילות מהנפש.

אין חוליים בגוף בלי חולי הנפש.

אוקיי.

אתה יודע,

בצבא אומרים, נפש בריאה בגוף בריא.

לא נכון.

הם אומרים שהנפש היא בריאה אם הגוף בריא. בדיוק הפוך.

גוף בריא בגלל נפש בריאה.

זאת אומרת, הרמב״ם אומר, בלקודת דעות פרק ב',

שחולי הנפשות

זה אלה שמחליפים בין טוב לרע,

כמו אלה שטועמים בחולי הגוף מר מתוק.

זאת אומרת, מה יעשו אלה שהם רואים הכול לא נכון על-פי תורה?

ילכו אצל החכמים, שידריכו אותם.

עכשיו, אם יש לך ליקוי בנפש במשהו,

נתראה איך הקדוש-ברוך-הוא בנה את גוף האדם בחוכמה.

הקדוש-ברוך-הוא נתן בתורה תרי״ג מצוות 613, שמחולקות

רמ״ח מצוות עשה, שזה 248 מצוות עשה,

כגון תפילין, קריאת שמע, ברכת המזון,

סוכה וכו'.

ושסה מצוות לא תעשה, 365 מצוות לא תעשה,

לא תגנוב, לא תרצח, לא תנף וכו',

שזה 365 גם כמניין ימות החמה.

ביחד זה תרי״ג.

והוא ברא את האדם

בדיוק לפי זה,

רמח איברים ושסה גידים.

עכשיו, כל מצווה שאתה עושה

שהיא רוחנית,

היא מחיה את האיבר ונותנת לו חיות ומזון רוחני להתקיים.

אם אדם פוגם במצוות התלויות בעיניים,

אז הוא לוקה בעיניים.

אדם לוקה בשמיעה רוחנית, אסור לו לשמוע לשון הרע, אסור לו לשמוע שירים של גויים וכו', והוא שומע,

אז הוא יכול ללקוט באוזניים.

אבל לא תמיד זה בא בדיוק אחד לאחד, כי אז לא היתה בחירה.

כי אם אדם היה נוסע בשבת, היה נגיד נשרף חלילה,

אז הוא לא היה נוסע בשבת, אבל זה היה באונס.

וכיוון שהשם רוצה שאדם יחיה בבחירה,

אז הוא לא מעניש מייד.

נותן שהסעה תתמלא, נותן את זה להתמלא, ואז כשאין ברירה והבן-אדם לא מבין וחושב שחיי השגרה יובילו אותו, אתה מבין,

לחיים מאושרים, אז הוא מעורר אותו.

אז זאת אומרת,

חולי הנפש נובע בעיקר מעבירות.

אין מיתה בלא חטא

ואין ייסורין בלא עוון.

אז מה קודם לכל התחלואים האלה?

חטא ועוון.

ממילא גם חולי הנפש, זה מראה כבר על בעיה יותר חמורה אפילו מחולי הגוף.

לדוגמה, אם אדם, היו לו מחשבות אפיקורסיות, לדוגמה,

או שהיו לו מחשבות זרות

או מכוערות או כל מיני דברים כאלה,

הוא יכול ללכות בעניין זה.

לדוגמה.

בן-אדם שנניח נולד מישהו, אבל עם איזו בעיה גופנית.

זה על גלגול קודם. מי שנולד עם פגם גופני או רוחני,

אז ודאי שזה לא על עכשיו, כי הוא לא חייב בכלום.

זה על גלגול קודם,

כיוון שהשם נתן אפשרות

לתקן את מה שלא תיקן אדם עכשיו בגלגול הבא שלו,

כדי שיוכל לתקן ולא יצטרך להצטער בגיהנום להמון זמן,

אז נותנים לו אפשרות לרדת עוד פעם ולתקן.

זה לא דבר פשוט, זה לא כל כך קל,

אבל יש אפשרות כזאת. ואם הוא נולד בעל מום,

אז זה על עבירות קודמות שלו, והמום הוא בסוג העבירות

שהוא עבר.

אז אני מבין שבגלגול ראשון בן-אדם בדרך כלל בא שלם, כי לא יכול להיות שהנפש באה עם איזשהו חיסרון מבורא עולם לעולם. בדיוק אמרת, האדם הראשון הראשון נברא שלם בשלמות גמורה,

חטא ונתגמת בקומתו,

הוא לא היה כל כך גמד, מהמה,

זאת אומרת 50 עד 60 מטר,

אבל הוא נתגמת, מייד הפגם שהוא עשה, הוריד אותו.

הבנת?

וככה זה בכל הדברים.

אנחנו עושים עבירות,

אז התבואה שלנו מתולעת. פעם לא היו תולעים כמו היום, היום אין דבר לא מתולע.

וכתוב בכללות

שאחת מהקללות זה תולעים במאכלים.

היום זה לא אותו אוכל שהיה לפני 30 שנה, כשאני אכלתי. זה לא השזיפים של פעם, ולא המישמיש, וגם לא אבטיח, כלום. הכול הולך, יורד, יורד, יורד, יורד, יורד, יורד, יורד.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שמה למעלה, שורה ראשונה בלבן.

תקומי בבקשה.

כן, לקום, לקום. הנה, למסור לשם את המיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה שמאוד מציקה לי.

אני בת 21,

ואולי השאלה הזאת נובעת מזה שבכלל חזרתי בתשובה.

אבל השאלה היא ככה,

למה הקדוש-ברוך-הוא ברא אותנו בכלל?

למה הוא צריך אותנו?

הוא שלם?

למה הוא צריך אותנו? למה הוא צריך חטא ועונש? נחזור בתשובה? נתקרב אלוהים? אני לא מערערת אפילו באות אחת בתורה כולה.

ממש, אני מאמינה בכול.

קודם כול, יש לי בשבילך DVD שלם בנושאים האלה. קוראים לו מבראשית.

אם קשה לך לרכוש אותו, תוכלי לראות אותו באינטרנט שופר.net ושם תמצאי את כל ה-DVD, הכול שם בחינם. תוכלי לראות. זה אחת.

בקצרה, אני אומר לך,

הקדוש-ברוך-הוא שלם ואינו חסר והוא לא צריך אותנו,

אבל מדרך הטוב להיטיב,

וה' הוא טוב לכול ורחמיו על כל מעשיו,

ומי שרוצה להיטיב,

והוא נמצא לבדו בעולם והוא רוצה להיטיב,

אז צריך שיהיו מקבלי הטבה.

אז הוא ברא ברואים, שיקבלו את ההטבה.

ומה ההטבה הכי גדולה שהקדוש-ברוך-הוא יכול להעניק

לאלה שהוא ברא?

שהם יהיו הכי קרובים למקור הטוב

והכי דומים למקור הטוב.

אבל מהיותם נבראים, אז ברור שהם פחותים יותר מהבורא שברא אותם.

אז המקום שהקדוש-ברוך-הוא נותן ומייעד לברואים שלו, שנבראו בנשמה,

שנכנסה בגוף ועוזבת אחר כך,

זה שהם יחיו חיי נצח בטוב נצחי.

וזה מטובו להיטיב.

כולנו נחיה בטוב נצחי.

בטח, הרי זה מה שאנחנו עובדים,

לחיות בטוב נצחי. אז יש ככה, עולם הזה,

שאת העולם הבא אנחנו בונים בעולם הזה. כל מי שעומד בניסיונות בעולם הזה, בזה הוא בונה את העולם הבא שלו, בניסיונות שהוא עומד.

כמו אדם שהולך לצבא,

בזה שהוא עובר קורסים, הוא עובר ניסיונות, הוא עובר אימונים, הוא עובר ועובר ועובר, ככה הוא מקבל דרגה יותר.

כמה שהוא מתנשא יותר ומנוסה יותר ומצליח יותר, ככה הוא משתדרג גם בעבודה.

אם אדם מצליח יותר ועושה יותר ופועל יותר ומביא תוצרת יותר, הוא עולה.

ככה אותו דבר.

העולם הזה,

עולם הנשמות זה גן-עדן וגיהינום,

מי שזוכה כבר הולך ישר לגן-עדן,

ששם מסגלים את הנשמה להתכונן לקראת האושר שיהיה בעולם החמישי, העולם הבא.

הגוף נמצא למטה בקבר נפרד, בשביל שהוא יתנקה למטה,

ואחרי זה יש עולם, ימות משיח, שאנחנו צפויים לו בקרוב,

ובימות משיח יהיה שלום ואחווה ולא ייצר הרע ויחיו מאות שנים,

משהו אדיר ונפלא, בלי מלחמות, בלי כלום, הכול טוב, מעדנים, חוכמה,

כולם לא יצטרכו ללמד אחד את השני, כולם יכירו את האמת,

בלי ללמוד כלום,

אוטומט, יודעים בטבע, כמו שבעל-חי ניגש ויודע מה המזון שלו בלי שילמדו אותו,

הוא יודע שאש לא נוגעים, הוא לא צריך לעשות ככה ולנסות, הוא יודע בטבע.

ככה אנחנו בטבע נדע את השם.

אחרי 40 שנה יהיה עולם תחיית המתים,

שאז הנשמות הקדושות מגן-עדן ייכנסו לגופות, שיהיו כבר נקיות,

יתחברו ויעמדו בתחיית המתים בדרגה של אדם הראשון לפני החטא.

ואחרי זה יחיו אלף שנה,

ואחרי זה יהיה עולם הבא נצחי בטוב הקבוע לעולם ועד,

וזה הכול בהכנה מעכשיו.

מעכשיו, מהרגע הזה, כל רגע אנחנו בונים את העתיד הנצחי הזה.

מי שממעט בעבודה פשוט מפסיד, על זה אמרו חכמים.

מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

מה יאכל? מה שהוא טרח.

קנה רק פיסטוק, יאכל פיסטוק.

קנה קשיו, יאכל גם קשיו. קנה מנגו, יאכל גם מנגו.

הביא חלות, יאכל גם חלות. מה שיביא, זה מה שיש.

מה יש לך לעולם הבא, מה שהבאת?

אדם שהלך פנן בשינקין,

לא יהיה לו אפילו כוס קפה קטן. כלום לא יהיה לו, שום דבר.

אבל אדם שטרח, הלך לבית-הכנסת, רץ, עשה תפילין, צדקה, חסד, הכול,

כל מצווה ועוד מצווה ועוד מצווה ועוד מצווה,

מזה הוא בונה את העולם הבא לנצח נצחי.

אוקיי, ואם אפשר לקבל ברכה?

את הראשונה, אני רואה.

יש לך זכות ראשונים.

מה השם שלך הראשונה?

חיה בת תמר. חיה בת תמר, תזכי לכל תו בריאות והצלחה.

כן. מעט?

שני ואחזי.

שני בת אילנה ו... שני בת אילנה ו... זיווג חזי בן ניצנה.

בהצלחה.

חזי וניצן בני...

חזי בן ניצנה.

חזי בן ניצנה יזכו לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל. בהצלחה.

אמן. מאחורייך יש שם בחורה בירוק.

תודה.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. רציתי לשאול בנוגע עין הרע.

למה? עין הרע.

איזה עין?

כן.

לדוגמה,

בקבלה יש ניסוי כזה שאתה ממלא קערית,

שמן. אין בקבלה דברים כאלה.

יש. לא, יש אצל מקובלים, כאילו.

נתניהו הכהן. מה?

שאתה ממלא כוס, לא כוס,

לוחית שמן. כן.

מים. כן.

והשמן אמור, ואתה לוקח כפית שמן ושופך.

כן. עכשיו, שמן אמור לצוף.

נכון. והוא שקע לי, לי ולאמא שלי.

כן.

כנראה זה שמן לא טוב.

לא.

השמן מזויף.

דקה.

ועם אותו שמן עשינו עוד ניסוי וזה היה אותו נשאר צער,

וחלק ממנו, אז יכול להיות שהצלחת,

ששמתם, קולקלת.

חלק ממנוצה וחלק ממנושקה.

אז חצי מקולקל, חצי בסדר.

זה לא שייך לעין הרע. זה לא שייך לעין הרע. זה שייך לשמן.

ובקשר ללשון הרע,

אתה יכול להסביר קצת? רק על רע את שואלת?

לא, אני רוצה לדעת. הבנתי.

ובכן, לשון הרע

זה עבירה חמורה. מי שמדבר לשון הרע על אחרים, הוא פוגע בהם. הרי אפשר להרוג בן-אדם בנשק ואפשר להרוג אותו במינים.

אם אומרים על בן-אדם שהוא עשה ועשה, והוא כזה וכזה וכזה, אף אחד לא ירצה להתעסק אתו, כולם יתרחקו ממנו.

אז למעשה גרמו לו שהבן-אדם יפסיד והחברה תתרחק ממנו.

זה להרוג אותו. לא צריך להרוג אותו פיזית.

אז בלשון הרע כתוב שהוא הורג את שלושה,

המדבר, השומע וזה שמדברים עליו.

זאת אומרת,

לשון הרע, מי שרגיל בזה, אומר הרמב״ם, אין לו חלק לעולם הבא.

זה חמור ביותר.

אפשר לעשות תשובה על לשון הרע ולבקש מחילה מאותם אנשים שדיברו עליהם,

אבל צריך להיזהר מאוד שלא להיות רגיל בלשון הרע.

עכשיו לעניין עין הרע.

מי שמאמין בעין הרע יכול להיתפס בזה.

מי שלא מאמין בעין הרע ובוטח בשם,

עין הרע לא תזיק אותו.

אז כדאי לך לא להאמין ולא להתעסק עם שמן, בפרט עם אום קולקל.

רגע, זה בקשר לברכות.

למה? ברכות.

ברכות?

כן. ברכות זה טוב.

בריאות לכל המשפחה,

לכל הסובבים אותי ולכל ה... גם אלה שמסביב פה? הכול, על כולם. הכול.

אז נברך את כל עם ישראל.

כן.

יהי רצון שכל עם ישראל יבורכו בכלל הברכות הכתובות בתורה, במשנה, בגמרא ובזוהר הקדוש.

בהצלחה בחיים ובלימודים גם. בטח, כי נתתי את כל הברכות שכתובות בתורה, במשנה, בגמרא ובזוהר הקדוש.

כן, הנה, פה בחור בירוק, פה שורה ראשונה מהגברים למעלה,

רק שנייה, בחור בירוק, לידו חבר, אני יכולה? חולצה של ברזיל.

כן.

אני יכולה, בבקשה, שושר? מי חטף?

כן, בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי שאלה בזמן המשיח, מה יהיה עם הגויים?

מה יהיה נחמד?

הרי יש לנו חיים נצח.

הגויים שיכירו בשם יתברך והגויים שהם חסידי אומות העולם יישארו,

ולכל בן-אדם שיש לו ציצית, לדוגמה, שלקח היום ציצית וישים אותה, לא בארון,

זה לא סגולה.

זה צריך לשים.

אז מי שייקח וישים, יהיו לו 2,800 עבדים מהחבר'ה האלה.

זהו עוד משהו? זהו, תודה.

כן.

לבחור שכאן, כן.

יופי, נער, יופי.

לבחור פה עם הירוק, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי דבר ראשון להגיד

שאני מאוד שמח שהרב הגיע היום לפה,

שאנחנו רואים את הרב פה.

אני רציתי להגיד דבר כזה.

אני הייתי עובד בתור מנהל עבודה באיזשהו מקום בחברת כוח-אדם מעוף.

אני לא רציתי לעבוד שם. למה? בגלל הסיבה הזאת, שאימא שלי לא הרגישה טוב,

שהיה לה מצב לא טוב.

אז אני אמרתי לעצמי שאני אלך ללמוד כל היום בלי לעבוד.

עכשיו, השאלה שלי,

האם אני עשיתי פה איזה מעשה לא טוב, שבגללי כל העובדים יצאו מהעבודה,

שזה בערך, סך הכול, 48 עובדים.

והם גם הלכו ללמוד לפחות.

הלוואי, אבל אני לא יודע. חלק נשארו בלי עבודה וחלק רואים אותי פה, אני לא יודע.

ורק היום גם שמעתי שהחברה פשטה רגל.

מאשימים אותי.

הכי קל.

האם עשיתי את זה? עכשיו אני לומד בכל יישוב ישראל כל היום. לא עשית שום עוול בחייך הקודמים,

ואדם שזוכה ללמוד תורה זה הדבר הכי חשוב.

והפרנסה היא מהשם,

ולא אתה מפטר,

ולא פשיטת רגל בגללך,

ויש חשבון בראש השנה, ונגזר שלקראת סוף השנה יפשטו את הרגל,

ב-48 ילכו הביתה, ואתה תלך לכולל.

ומה שרציתי להגיד זה דבר כזה,

ואיך שאלתי,

אני רוצה ללמוד בכולן,

למחרת אמא שלי ישר הרגישה טוב, והיא הלכה גם לעבודה.

ברוך השם. שבכלל יעבוד שבע שנים. ברוך השם.

חזרתי ברוך.

ואם אפשר לברך אותי שיהיה לי זיווג הגון.

בעזרת השם תזכה לזיווג הגון מהירה.

אמן. תודה.

כן, רק רגע שם למעלה, ורוד.

יש הרבה, אני יודע, סבלנות.

הנה, צבא-הגנה לישראל חטף.

חטף כמו המטוס היום שחג מעל סוריה,

בלי רשות.

כן.

אני אנסה לדבר קצת יותר במובן, שיבינו את זה יותר.

טוב.

הייתי שם עם כדורגל,

הייתי שם,

ובוצעתי כדורגל בנתניה.

היית שוער בכדורגל בנתניה? כן.

הייתי זמר, הייתי נהג, נהג בזבב, ומאות דברים יכולים להזרזר, ואני המצב הרפואי שלי.

כן.

מה אני יכול לעשות? כי זה לא דברי.

כדי להיות בריא, אתה מקיים תורה או מצוות?

בערך.

בערך?

אז בשביל זה אתה בריא בערך.

אם אתה רוצה להיות בדיוק, אז תשמור מצוות בדיוק.

תקבל עליך לחזור בתשובה שלמה,

ואני אתפלל עליך שהקדוש-ברוך-הוא ירפא אותך ברפואה שלמה.

כן.

אתה מוכן?

כן. נפלא.

מה שמך ושם האמא?

מוטי בן זוזונה.

מרדכי בן שושנה.

שושנה. שושנה.

בסדר.

מרדכי בן שושנה, שמזכה אותך לבריאות שלמה ואיתנה בזכות התשובה.

כן.

כן, תן לה שמה.

קח ממנו.

כן, למעלה, ורוד.

לא, לא, לא. כן, כן, כן.

ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קודם כול, אני רוצה להביא לו ספר, שערי תשובה של רבנו יונה.

למי? לבחור הזה? החייל?

כן. יפה מאוד.

הברכה כבר עזרה.

ויש לי שתי שאלות.

אחת, אם סבתא נפטרת

ועושים שיעור לעילוי נשמת,

מה זה עושה לה בשמים?

מעלה את הנשמה שלה למעלה למעלה, לפי גודל הזכויות שהיא צוברת ממה שאתם עושים.

ועכשיו יש לי עוד משהו לומר. יש לי מכר

שהוא חלה במחלה,

והוא נמצא פה והוא רוצה ממך ברכה. איך עשית לי את זה בעקיפה?

וואי וואי וואי. כן.

איפה הוא?

אין הוא, שם. איפה שם?

עם החולצה אדומה.

אתה?

תן לו בבקשה את המיקרופון. יש עוד מיקרופון או שהיום אתם חסכתם?

הנה עוד אחד.

מי יכול למסור? בוא, בוא.

כן, אין אתיקה מפה.

הנה, תיקח.

וכבוד הרב, לפני שנה בערך,

פחות,

נערכת אותי לבעל צדיק, וברוך השם זכיתי.

כן, והוא פה, הוא פה.

בטח הוא לומד תורה, לא? נכון. ברוך השם, אשריו.

כן, נו, אני לא רואה את הבחור. בוא לפה, שאני אראה אותך.

אז בוא, בוא למעלה קצת, שאני אראה אותך טוב.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומבורך. יש לי שאלה אחת. מה דעתך על אלה שטסים לאומן בראש השנה?

כן. בראש השנה הם לא טסים, לפני.

בסדר, אתה הבנת את הכוונה.

כן, תקרב את המיקרופון.

תקרב את המיקרופון, לא אני, באמריקה לא שומעים.

מה דעתך בעניין הזה?

האם יש היתר מרבנים לטוס לשם? כי אני יודע, יש שלושה דברים. תראה, הרבנים נגד הנסיעה לאומן בראש השנה, וגם אומרים ראשי תיבות אלול,

אני לאומן, ודודי. לא, אני לאומן, ומאר אטיל אומי.

הבנת?

אז איך אתה מסביר את הניירה הזאת?

מה? איך אתה מסביר את הניירה הזאת? שאני ענתי כבר 11 שנה,

אני דתי ואני ענתי לדבר הזה.

בסדר, לא חייב להיות אנטי, אתה לא חייב לטוס. אנטי-אנטי. אנטי-אנטי? כן, אבל אנשים שמראש השנה הולכים לשם, לא בראש השנה, לפני ראש השנה,

ועושים מזה ממש כמו איזה,

ממש פולחן.

לא, זה לא פולחן.

אנשים מאמינים בזכות של הצדיק, והם רוצים להיות שם.

אבל הנכון יותר, אומרים הרבנים, להיות בחיק המשפחה,

להיות בבית-הכנסת, לא בדחיפות ולא בזה, למרות שיש כאלה שאומרים שהם מתעוררים שם, וזה,

כל מיני אנשים משפיעים עליהם. מה עושים על הדיסים בארץ-עברית? לא חשוב, הם רוצים לטוס, מקבלים כרטיס חינם, הוא מוזל, רוצים להיות גם ברוסיה.

יש כל מיני חשבונות.

אבל יש גם מקום שם,

יש דברים טובים, ויש גם דברים לא כל כך טובים שם, שיש גם קלקולים, לצערנו הרב, שומעים בשנים האחרונות.

שם, באזור, יש כל מיני בעיות שלא נפרט.

אבל מכל מקום, הרב עובדיה יוסף, באחרונה, יצא נגד זה בגלוי ואמר

שלא נכון לנסוע לראש השנה,

ואדם צריך להיות בחיק משפחתו ולהיות מרוכז לתפילה כמו שצריך.

חוץ מזה, יש גם בהלכה, לא, שרשום, או להתחתן, פרנסה.

אם אתה יוצא לחוץ-לארץ, לא, לקברות צדיקים מותר לצאת, גם לחוץ-לארץ? כן, לקברות צדיקים.

מה דעתך בעניין שבאים אנשים לדרוש שיעור?

בא לדרוש שיעור, תורה.

כן.

הוא לא רב, לא כלום,

וקביעים אנשים,

הרב, הרב, הרב, הרב, הרב, הרב.

כן. יש זילות בעניין.

אתה מבין מה אני מתכוון?

כן. כי עשו את התואר הרב כבר מוזל. כל אחד שעולה לדרוש שיעור, אני יודע מה, שנה הוא דתי, כבר הופכים אותו רב. ההוא מסכן 14 שנה בישיבה,

קושי נושם, 14 שעות עובד. לא משנה, תראה, רב. נותנים לו רב. תקרא לו מורי, תקרא לו מלמד. מה אתה נותן לו רב עכשיו? כבר נתת לו את התואר, הוא לומד שבע שנים, משכת. הבנתי. אני אגיד לך, אני הייתי עכשיו במלון כינר, ויש שם גם כן רב, רב מלצרים.

קוראים לו,

לא, עכשיו לא נגיד איך קוראים לו, אבל רב זה בסדר, לא נורא, נו, מה אכפת לו? לא, מה דעתך בעניין? עזוב, לא נריב על זה. לא נריב. לא, אני מתקומם על זה, כן. אתה הכול אנטי-אנטי-אנטי, די, עזוב אותך, תהיה פלוס. פלוס? כן, ראש השנה. כמה קוראים של זה?

לא, ככה אתה חפיב, דנין.

טוב, אם אמרת משהו, עכשיו אני רוצה דברים אחרים. תהיה מריב. תן לו, תן לו.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. אני לא אנטי.

אתה מומלץ? אתה מומלץ? כן. אני רציתי רק לשאול את כבוד הרב מה אני יכול לעשות בשביל לעצמי, בשביל להיות בריא יותר.

מה הבעיה?

בדם, סרטן הדם.

הבנתי.

כמה זמן עוד יעולך?

מזמן כבר. הייתי בבית-חולים, וזה הסתדר, יצאתי מזה, עכשיו זה כאילו חזר.

אתה שומר תורה ומצוות מלא?

כן.

מה כן?

לא מלא, אני משתדר.

שומר שבת הולך עם ציצית, שמתי כיפה, ואני מחזק לאט-לאט. אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום? מה שתגיד אני מוכן.

יופי. אז שעתיים ביום. אני רוצה לעלות אליך שתברך אותי.

לא צריך.

אני יכול לברך גם מפה.

אבל תשמע רגע, שעתיים תלמד תורה כל יום.

כל יום. אבל אל תוותר על זה. מה ללמוד?

תורה זה גמרא, זה פרשת השבוע, זה הלכות, זה מוסר, זה כל דבר, חוץ מתהילים. תהילים זה תוספת.

ללמוד שעתיים ביום.

לזה אתה מוכן?

כן. יופי.

ובעזרת השם יתברך,

אם אתה יכול לעשות חסד בכל יום,

שזכות החסד ייעשה אתך, השם חסד גם.

כמו מה?

כל דבר שהוא חסד עם הזולת.

לא חסרות דרכים ואפשרויות. בסדר?

בסדר. מה שמך ושם האמא?

שמעון בן יהודית.

שמעון בן יהודית.

השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל ויעתיק את המחלה ממך וידביק אותה לאחמדינג'אד מהרה. אמן. אמן. הרב, אתה יכול לארח אותנו, שיהיה לנו שלום בית? מה שלום בית? אמרת שהוא צדיק. לא, ברור, להתחזק, שנתחזק בעזרת השם. ועזרה של בר-קיימא?

הבנתי. מה השם ושם האמא? אמראל בת שרה. איך?

אמראל בת שרה. אמראל. אמראל. אמראל. אמראל.

אמראל.

אני לא שמעתי שם כזה בחיים שלי.

תגידי את האותיות.

א.מ.ר.א.ל.

אמראל.

אמראל.

אמראל.

יא וואי וואי.

אמראל בת שרה.

שרה ו?

איתי בן שושנה.

איתי בן-שושנה, תזכו בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים מהרה.

כן.

כן, הבחור פה שורה ראשונה.

לא להעביר את המיקרופון סתם.

אה, עד חצי שעה עומדת, טוב.

כבוד הרב, אני רוצה שתברך את אימא שלי וגם אותי לזיווג.

בעזרת השם, אמרתי ברכות בסוף, אז אתה רוצה עכשיו או בסוף? כן, עכשיו. אבל זה לא הסוף.

סוף שנה.

מה השם שלך ושם האימא?

אימא בת שבע ואני אריאל.

אריאל?

בן בת שבע, תזכה לזיווג הגון מהרה.

אמן.

כן, בבקשה.

אפשר לפתוח?

ככה שומעים את הרשימה?

כן.

אני קצת מתרגשת ומקווה שאני אצליח להסביר את עצמי.

ככה, אני בת בכורה,

כשנולדתי להורים,

ואני בת 21. כשנולדתי,

אמא שלי מאוד מאוד מאוד התעקשה שהיא תקרא לי מיכל,

וסבא שלי, זיכרונו לברכה, שאז היה רב מאוד ידוע בשכונה,

אמר לה, אל תקראי לה מיכל, השם לא במזל שלה,

היא תצא לזה עקשנית, לא יהיה לה טוב.

ככה גדלתי עם השם הזה עד גיל 15. בגיל 15 עברתי משברים,

והחלטתי שאני רוצה לשנות את השם.

אז פניתי לסבא,

שהיה בחיים, נפטר לפני ארבע שנים כמעט,

והוא הסכים עם זה שאני צריכה להחליף את השם.

אז באתי עם רשימה של שמות,

והשם הראשון שהיה ברשימה היה השם ליאל.

הוא לא נתן לי אפילו להמשיך את הרשימה,

ואמר לי, זהו, תעצרי, זה השם שלך.

ככה.

מה השם?

ליאל.

כן.

ואני, לפני שהחלפתי את השם,

גם אני וגם אחותי מאוד רצינו את השם סתיו.

אז שאלתי אותו אם אפשר להוסיף את השם סתיו,

והוא אמר לי שאין עם זה בעיה.

מאז,

טוב לי עם השם הזה.

ברוך השם,

התחתנתי, זכיתי להכיר את היהלום שבכתר, בעל צדיק וירא שמים,

יושב פה בקהל.

לפני כחצי שנה התחתנתי,

ולפני בערך חודש וחצי הייתי בשיחה של איזשהו רב,

שאני מעדיפה שלא להזכיר את השם,

והוא אמר שהשם שלי הוא מאוד מאוד מאוד בעייתי.

ואני נורא פוחדת מזה. כמה עלתה ההבחנה?

כמה עלתה מה? ההבחנה שלו.

לא עלתה.

לא עלתה בחינם? הוא אמר לך את העצה הזאת?

כן. אפילו בלי לפנות אלי באופן אישי,

אמר שהשם שלי מאוד מאוד בעייתי. איזה אין? ליאל או סתיו?

ליאל,

ועם סתיו אין עם זה בעיה, לפי מה שהבנתי.

עכשיו,

בגלל שהשם של בעלי גם כן נגמר בשם אל, קוראים לו אדיאל,

יכול להרים פה יד.

לא חשוב, כן.

והוא אמר שזה נורא נורא כבד לשנינו,

ויש עם זה בעיה,

בעיה יכול להיות בעיה בילודה.

טוב. אין שום בעיה,

ולא ללכת יותר לקשקושים ותמשיכו בשקט ובלי שום בעיות, בסדר?

כן. ואל תמצאי בעיות לבד.

אפשר לקבל ברכה? כן.

ליאל ועדיאל, תזכו

לברכות האל.

אמן,

ואיזה.

רק רגע, רגע, בצד הזה לא שאלו כלום.

הנה, פה יש בחור, תן לו.

לא פה.

מלמעלה קודם.

ערב טוב.

ערב טוב.

לצערי, גם אני, זו לא שאלה יותר ברכה,

אבל אני אגיד דבר קטן, מכובד הרב.

היום בצהריים הייתי בישיבה,

אמא שלי התקשרה לבית-החולים ואומרת לי,

את הולכת לבקר את לימור, אחותי, מצב קשה בבית-חולים.

אמרתי לה, לא, אני הולך היום להרצה של הרב עמון יצחק.

אז באמת אני אספר לך משהו.

אחותי היא כרגע בלי הכרה,

בטיפול נמרץ.

אתמול היא התעוררה, אמא שלי היתה בבית,

אחות של אמא שלי יצאה לידה.

המלים היחידות שהיא אמרה זה,

תשיגי לי את אמא שלי עכשיו בטלפון, מרופלת.

יכול להיות שאמא שלי התקשרה מהר לאמא שלי.

במלים, כמעט היא בקושי נושמת,

היא אמרה את המלים האלה,

תגידי ליוסי שילך לערב עמון יצחק ויעשה עלי סרט.

זה מה שאחותי אומרת.

אחותי, אני אספר, אם הרב יוכל, תן לי דקה אחת להגיד מה של אחותי.

כבר שנה וחצי כמעט אנחנו רואים איתה ייסורי איוב.

לאחותי יש מחלה קשה מאוד, שיש לה חומר בדם, חלבון,

שפוגע לה בכל האיברים.

לפני ארבעה חודשים הרופאים חשבו שזו רק הכליה ועשו לה השתלת כליה, ובאמת היה מצב מדהים שניתוח הגיל אורך חמש שעות, אצלה פחות משעתיים, היא היתה אחרי ניתוח והכליה עבדה כמו בן-אדם נורמלי.

רק שמאז היא בבתי-חולים והמצב שלה היה מידרדר מיום ליום, כי פשוט לא לקחו ברשימה שזה פגע בעוד איברים.

גם הקיבה, שכרגע ערכה טוטלית, היא גם נפגעה.

היום היא בחורה בת 29,

שבחורה מטר שבעים, שאתה מוכן נראה בלי עין הרע, ברוך השם,

משקעת בערך 32 קילו.

ביום רביעי האחרון, אמא שלי קראה לי ולאחי, תבור מהר, זה הסוף.

לקחו אותה לטיפול נמרץ.

מהבוקר, מ-10 בבוקר עד 11 בלילה,

הרופאים עפדו עליה הצוותים התחלפו,

וכל מה שעשו לה, החדירו צינורות לכל מיני מקומות בגוף, הכול בלי הרדמה, כי הלחץ שלם היה פחות מ-60.

לא היה אפשר להרדין.

כבר שלושה חודשים שהיא לא יכולה לזוז, כי היא תת-משקל.

אין לה כוח בגוף.

ביום רביעי האחרון היא זזה, לא בגלל שהיה לה כוח,

בגלל האיסורים של הגוף שלה,

האינסטינקטים היא זזה קצת.

זהו, כבוד הרב, אלה המלים האחרונות שהיא אמרה.

כרגע היא מצב שההכרה הולכת וחוזרת,

אבל אין לה הרבה מלים. המלים האחרונות שהיא אמרה זה, תגידו לרב מונית חק שעשה עלי סרט.

אני חושב שהרב יודע מה היא מתכוונת.

כן.

אני, הרב, כבוד הרב, השם זיכר אותי קצת להיות קשור לזיכוי ערבים. אני עושה קצת, השם זיכר אותי, נותן לי חיים, בריאות, ואני אנצל את זה לקרב אנשים אליו.

אני יודע, הרב,

אולי הרב ידריך אותי מה לעשות, אבל אפשר לעשות, הרב.

אני יודע שהרב יש לו ברכות גדולות, אבל ברכה פה לא תספיק,

כי פניתי להרבה רבנים, להרבה ישיבות בחו״ל, בארץ, קהילות גדולות, מתפללים עליה.

הרבה אנשים מתפללים עלי, עכשיו אפשר לעבור בהרבה מקומות, אבל צריך לעשות משהו אחר, כבוד הרב.

רק להגיד לנו מה לעשות, כבוד הרב. אני חושב שזו הכתובת האחרונה.

המצב של המידרדר ואין לה הרבה זמן.

טוב.

מי מוכן ללמוד שעתיים תורה כל יום במשך חודש לרפואתה? שירים את היד.

תרימו גבוה גבוה, שעתיים תורה, חודש ימים לרפואתה,

בעזרת השם. חזק וברוך.

כבוד הרב, יש עוד דבר כזה. רגע, עוד לא סיימתי.

אבל עוד לא סיימתי.

להוריד את הידיים.

מי מוכן לשמור שבת,

שלא שמר עד עכשיו, לרפואתה? להרים את הידיים, לשמור שבת,

בעזרת השם. הנה יהודים יקרים, תראו כמה יהודים מרימים ידיים, אשריכם.

מי מוכן להניח תפילין לרפואתה? להרים את הידיים, בעזרת השם.

חזק וברוך, אשריכם.

מי מוכן ללמוד

שתי הלכות ביום לרפואתה. שתי הלכות רק. שתי הלכות לוקח דקה-שתיים.

שתי הלכות ביום לרפואתה.

חזק וברוך. רגע,

מי מוכן לקרוא מזמורי תהילים לרפואתה במשך חודש כל יום? מי מוכן?

להרים ידיים.

אשריכם. רגע, לא סיימתי.

רגע, אני אגיד.

ועכשיו אני מציע פה הצעה שתהיה טובה לכם וטובה לה,

והיא תהיה מאוד מאוד טובה. אם אתם תזכו לעשות את מה שאני מבקש עכשיו,

אני מאמין באמונה שלמה שיכולה לצאת מזה. תשמעו טוב מה שאני מבקש.

אני מבקש מכם פדיון נפש

של 1.5 שקל ביום.

1.5 שקל ביום בחודש זה 50 שקלים.

50 שקל תרומה בהוראת קבע למשך 20 חודש

זה 1,000 שקל.

בתמורה אנחנו נחלק, או אתם תחלקו,

מ-DVD נחזיר יהודים בתשובה לרפואתה.

אם יחזרו יהודים בתשובה יתקבל חיים במתנה.

למה? כל המציל נפש אחת בישראל

כאילו הציל עולם מלא.

זאת אומרת,

אתה מחזיר נפש לאביה שבשמים?

אז הקדוש-ברוך-הוא יחזיר את הנפש מידה כנגד מידה.

אלה שרוצים לזכות מכספי מעשר, 1.5 שקל ביום זה 50 שקלים,

20 חודש,

או על-ידי בנק הדואר, או במזומן, או ב-20 תשלומים, 10 תשלומים, כמה שכל אחד יכול.

נעביר ביניכם עכשיו הוראות קבע.

תרשמו שם בשם האמא שאתם מעוניינים.

ברכה, לרפואה, להצלחה, לעילוי נשמת,

מה שאתם רוצים.

בסך כל מה שאתם תעשו,

אלפי ה-DVD שיחולקו,

בעזרת השם, יהיו להקים אותה לחיים טובים שלנו, ושנזכה בזכותכם לעשות סרט כמו שהיא ביקשה.

אז מי שמוכן ירים את היד, יעברו במהירות,

יחלקו, ונברך מייד לאחר מכן אותה ואתכם כולם.

בבקשה, בזריזות, דקות ספורות בעוד דבר, עוד דבר. שים לב, מי שרוצה לזכות בכתיבה וחתימה טובה,

אז הוא יכתוב את ההוראת קבע כתיבה, יחתום למטה זה חתימה, ויזכה לכתיבה וחתימה טובה.

בבקשה.

זריז, זריז. נעביר בין כולם. קבלו עתים למלא ולהתברך.

ונברך את האישה היקרה.

אנחנו לא סיימנו את הערב, אנחנו ממשיכים בעזרת השם. אבל זריז, זריז.

מה? לא, ממלאים אותי. אם אתה רוצה ערב, אתה יכול להעביר פה.

אם רוצים לשלוח, כן, אם רוצים לשלוח בדואר או

לברר פרטים 036-77779. שיש, תשע, בסוף, חמש, שבע באמצע.

מי שרוצה יוכל לצלוח.

נחלק מהר.

אחר כך, אבל נמלא קודם.

תכף, סבלנות.

אז בסדר, תכף.

תכף, תכף. מלא בינתיים, אל תדאג.

אני אענה לך, אמרתי.

זריז. עת?

עוד מעט, עוד מעט.

תרשום שם את השם שלו ואת האימא, ברכה. תרשום.

נו.

למסור הוראות קבע ועתים.

איפה דוד וארנון? דוד וארנון פה?

נו, קדימה, קדימה, נו.

דוד אשר, להרים ידיים, אלה שרוצים, לא יודעים למי לגשת. הנה, הנה.

דוד, פה הנה, בחורצ'יק. תרים את היד. תרים. הנה, פה. פה לפניך. כן, קדימה.

הנה, עוד אחד. דוד, דוד. דוד, פה, פה.

זריז, חבר'ה.

תכתוב.

תכתוב, הכול. תכתוב.

המשפחה, אני אגיד לך, אני אגיד לך, תרשום, אני אגיד לך, תרשום טלפון.

חבר'ה, זריז, לא למדתם לכתוב. צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, חתימה לאוויר. מהר.

כן, זריז.

נהרי? כל הכבוד, נהרי.

דרור, חבר'ה,

חבר'ה.

דחס רוח בלחון.

כן.

אנחנו נגיד את השם של הבחורה תכף.

תכף. תיקח ממנו, שפריד, מהר.

דחס רוח בלחון.

למלא ולהעביר. הנה, הראשונים מגיעים.

לימור אפרת בתניצה, תזכה לכל איתו בריאות והצלחה במעשה ידיה.

שי בן-ישראל אבימטי, זיווג ארגון בהצלחה.

אמן.

להעביר בזריזות מהר את ההוראות.

תרשום שמה, מאחורה.

כן, זריז, זריז. חבר'ה, להעביר מהר.

אלף שקל.

100 DVD זה מהפכה.

נחשו אבינו.

איפה נקרא בריאותינו.

איפה נקרא בריאותינו.

שיהיה לטוי, לטוי, לטוי.

נחשו אבינו. רפואה שלמה, שלמה חיים בן נורית, יהודית בת חנה וכל המשפחה.

נעלו משמת סעידה בת לאה, מנוחתה עדן. חזרה בתשובה מאהבה לדוד בן-יהודית.

הצלחת שמעון בן-יהודית וכל משפחתו.

שירה בת עדנה, בריאות והצלחה ותשובה שלמה.

משפחת קדוש, אבי ועופרה, הצלחה במעשי דיהם.

איתן אלי, חיים ונתני, בריאות והצלחה ומעשי דיהם.

שלום בית וזרע של חיימר, רינת בת מלכה, קרן בת יוכבד,

בת שבע, בת נעמי,

טלי בת ציונה,

עמראל בת צרה, בריאות והצלחה. לשמעון בן-יהודית, אורנית בת-אביבה וכל חולי עמו ישראל,

ושלא יהיו מניעות לחוזרים בתשובה.

סיגלית מטטו, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיה.

אבית בת רבקה וישראל חיים בן-אחל, אם האישה תשים כיסוי ראש ולא פאה, תזכה לזרע חי וקיים מהרה.

טובית, טובית, בת רבקה וישראל חיים בן-אחל, זרע חי וקיים מהרה.

נכון.

כן, זריז, אחרונים. נו, מה הבעיה? כותבים, חותמים, מעבירים.

שקל וחצי.

אפילו עני יכול.

אפילו עני.

ברוך השם.

ברוך השם.

יהיה בריא.

עוד מעט.

שגב בן-סימה, חזרה בתשובה שלמה ורפואה שלמה ליצחק בן-סימה, זרע חי וקיים.

זיווג משל רשמה לצור בן-סימה וליגן בן-סימי.

טובול בן-סימה יחזור בתשובה. יזכה בן-סימה, זיווג הגון.

שלום בית לרותי בת-סימה ותצליח לגדל את הילדים בדרך תורה ומצוות.

משפחת דני, ציון ואריאלה, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם.

סימה יצחק תזכה לכל טוב ובריאות והצלחה.

אליסף אוחיון יזכה לכל טוב וברכה. מירית ואליסף אוחיון וליאור אוחיון, בריאות והצלחה ולידה קלה ופרנסה טובה.

אליסף אוחיון לא חתם. איפה אליסף אוחיון?

אליסף אוחיון.

נעילוי נשמת זוהרה בת ימנה ויעקב בן זוהרה מנוחתם עדן

זיווג אריה בן זוהרה והצלחת משפחת

חזן, רומא בת סבתלנה

יזכו לכל תום חזרה בתשובה לאסיה בצרה, דוד בן אסיה ואלה בן אסיה ילדים וזרחם קיים יחזרו בתשובה פרנסה ובריאות לענות אמן, אברהם בן שושנה רפואה שלמה מהרה שילמד שעתיים תורה כל יום במשך שלושה חודשים

רחל בת שער רפואה שלמה זיווג הגון אליהו דוד וראשאל בני אברהם

מזל מור בת רותי זיווג הגון צוריאל משה בן רותי תלמיד חכם ירא שמים וזיווג אוריאל אהרון ורותי תלמיד חכם ירא שמים וזיווג אסתר חן עוד אליה שרי תהילה קרן אביה רעות בני רותי יזכו לכל טובות והצלחה

הודיה שלומית בטרות נסים ולמזל ורותי בת אסתר בריאות והצלחה בריאות הנפש והגוף אוריאל ילך לישיבה אביה והודיה יזכו לכל טוב ויצליחו ללמוד היטב

מיטל בת יונה עינב הדר בנות יונה לימור מוריה יעלה בנות יונה

יזכו לבריאות והצלחה במעשי ידיהם שלמה בן-התל הרפואה שלמה משפחת פטנה משפחת נגרד יזכו להצלחה בכל מעשי ידיהם

הישעם למלאם אבי בן מביצ'ית רבקה בת אל-מראש רפואה והצלחה במעשי ידיהם

הצלחה בלימוד התורה לדודו אובנה בן ענני לכל המשפחה ולעילוי נשמת ענני בת נכנש ולהצלחה של סיגל ספי

תודה זיווג הגון והצלחה למיטל בת יונה

עניאש בת מתן ברכה והצלחה סיון בת שולה, זיווג ארגון ופרנסה טובה בשפע מרדכי בן-דינה, רות בת מזל, רחל בת אישה עמין בן סוליקה, תמר בת רחל, חנה בת תמר, זרע חי וקיים ורפואה שלמה מרים חן בת שמחה ושחר שמעון בן תמר

מתן בן תמר, זיווג הגון, לידה קלה לדנה בת מריסחן וגולה בציפורה, כל טוב והצלחה,

רפואה שלמה ליהודה בן חווה,

בהצלחה לשני בת אילנה וחזי בן ניצנה, מהרה

מרים, למשפחת כהן, תזכה לרפואה שלמה ובריאות מהרה,

לעילוי נשמת זלמן בן טוב ים מנוחתו עדן, והצלחת ישראל בן אסתר ושרית בת אורה,

זרע חי וקיים לחי מרדכי בן שולמית וזלפה זהבה בת מרים,

ישראל סימן-טוב ושרית סימן-טוב, ברכה והצלחה בזוגיות וחינוך הילדים, פרנסה בשפע, משפחת משאייב, בריאות והצלחה ובריאות לכל עם ישראל, זיווג הגון לאתי אסתר בת הלן,

מהרה רפואת הנבש והגוף ובעיניים לאתי אסתר בת הלן, משה פרץ, הצלחה ותשובה שלמה,

פנחס בן רחל והלן בן מסעודה, בריאות והצלחה,

שושנה בת זוהרה, זיווג הגון,

זיווג ברכה לטלי, לטל בת מרסל, מיתר בת הלן, כל טוב וצלחה, תמר בת הלן, שי בן זוהרה, שלום בית נאמן, תשובה שלמה למיתר בת הלן,

ומטיה בת הלן, הצלחה לאליהו בן הלן, בריאות והצלחה.

כוח שלמה למהרד ורחמים בני קברה.

מהרד ורחמים בן קברה, בריאות והצלחה,

ויצליח בהשתלת מוח העצם.

טוני אהובה תמר, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם.

בין תמרה, זיווג הגון, ובין בן תמרה, זיווג הגון.

רפואה שלמה והצלחה לרבי יושעיהו בן זוהרו והרב מאיר מויאל.

רפאיל בן-עלי, זרפואה שלמה.

בריא בטן מהרה לחגית בת אסתר.

לימור אפרת בקניצה, רפואה שלמה.

זיווגים הגונים, פרנסת הוראה ובריאות.

לכל הכתובים בפתק הזה מאריכים,

ירדן בת פולט, רותם בן חווה, מתן בן חווה,

רפואה שלמה, פרנסה, אושר ובריאות.

יאסו בן רות, אברהם בן רות, זהבה בטרות, דורית בת עדינה.

רפואה שלמה, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם.

בריאות, אושר והצלחה ליהו בן רות, זהבה בטרות, משפחת יאסו, דורית בת עדינה.

אזהרה ותשובה ופרנסה לאבי בן שרה, אסיה בת שרה, פרנסה, רומה בצבתלנה,

אליהו חיים בן? לאה. לאה, רפואה שלמה מהירה. בריאות, נבחור בן קצייה ושרה בת קצייה, יצחק בן שרה חזרה בתשובה, ומרינה בת שרה חזרה בתשובה שלמה.

ג'נט בן מרסר, רפואה שלמה, קרן בת מרים, זיווג הגון.

אחרונים להחזיר,

שלמה לימור אפרת בת ניצה,

אז זה השם?

סיגלית בת יהודית, כיסוי ראש.

כן, מה השם של החולה?

ג'וליה דמנטינה, רפואה שלמה.

מי שברך למותנו, שרה רבקה, רחל ולאה,

הוא יברך את השם הטוב, לימור אפרת בת ניצה,

שה' ישלח לה רפואה שלמה ברנה באיברים ושסה גידים, בזכות המצוות שקיבלתם,

בזכות התורה, שבת תפילין וההלכות,

ובזכות זיכוי הרבים בחזרה בתשובה בתרומות הנפלאות לחלוקת DVD לרבים, להצילם מרדת שחת לחיים טובים שלום.

כל הזכויות יצטברו,

שתזכה לסרט של קידוש השם. אמן.

אמן.

לעילוי נשמת המנוח איבי ז'נט, בת מרגלית, וחזרה בתשובה בבריאות לרזיאל בן-אילני, תפואת הנפש והגוף מהרה.

כן, כן, דבר.

דבר.

חד-שמע.

כבוד הרב, אולי דבר קטן להגיד. אני יודע שדבר כזה לא קורה כל היום.

והרב יודע את זה מסתמה.

אני רוצה לדבר דבר קטן על הצדיקה הזאת. למה השם עשה לה את זה?

למה כל עם ישראל עכשיו יד אחת עושים בשבילה?

אחותי התחתנה לפני ארבע שנים. היא בחורה שנראית טוב לעין הרע, והיא גם בחורה מסודרת,

התחתנה עם כדורגלן.

אבל ברגע שהבינה שיש דרך אחת, שיש דרך של תורה,

היא אמרה לבחורה הזאת, תשמע,

אני הולכת בדרך של השם, אני שומר את שבת ואני מגריבה הכול לבורא העולם.

הבחורה הזאת לא הסתדר טוב והם התגרשו. היא, כאב לה, כי היא אהבה אותו.

אבל היא אמרה לי דבר אחד,

אני מאמינה בשם, אם בורא לה מועצות היא דתייה ואני צריכה להקריב,

אני מוותרת על הבית שלי כשהיא בורא עולם.

אני חושב שבגלל זה הצדיקה הזאת זוכה שהרבה יהודים מתקרבים למענה.

זאת בחורה, הוא יזכה אותה. ואני אומר לה רק דבר אחד,

כשהיא היתה בריאה היא משרה נפש על עם ישראל.

נזכה לראות את זה.

אמן לאמן.

כן, יש לנו פה בחור על כיסא גלגלים, מה השם שלו?

יקר חיים בן.

שימה, השם ישלח לו רפואה שלמה והחלמה מהירה. מהרה, יש שם בחור בירוק? תנו לו בבקשה מיקרופון.

רפאל בן?

דנית.

רפאל בן אילנית, רפואה שלמה והצלחה במעשי אדם. תן לו.

כן,

שאלה, לשבת.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. שאלה.

לפני 15 שנים בערך נפטר הרבי האחרון שהיה ליהודים,

ורציתי לשאול, עד בוא המשיח, או לפחות בזמן הקרוב,

אם עלול לקום לנו רבי חדש ליהודים?

אני לא יודע. יכול להיות שיהיה. יש הרבה תלמידי חכמים,

ויש הרבה שנפטרים, ותמיד יש, העולם תמיד נשאר עמלו צדיקים.

ועוד שאלה קטנה, בתחילת ספר ב...

רשום בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, ובארץ הייתה תוהו ובוהו. תוהו ובוהו,

מכל הפרשנים לא מוצאתי הסבר מדויק. יש כאלה שאומרים ככה שממה, ויש כאלה שאומרים שהיה עוד עולם,

עולם אחר לגמרי. מה בדיוק הפירוש של ה... פשוט מאוד, העולם היה תוהה ובוהה.

זאת אומרת, אם תרצה בפירוש פשוט, זה נקרא אנדרלמוסיה של תערובת

של כל הבריאה עצמה,

אבל תוהה ובוהה.

זו התהומה. איזה אנדרלמוסיה? על מה בדיוק מדובר? תערובת של מים עם עפר,

עם רקיע, עם הכול. הכול היה באנדרלמוסיה,

ומזה נתפרד הכול והסתדר על מקומו.

תודה. תהיה בריא.

חדד חממה, בריאות בהצלחה ורפואה לבן אליהו מנחם בן חממה, יונה למאור עיניים מהרה.

אמן. אם אפשר ללמוד לרפואתו שעתיים ביום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף הגברים,

בנשים חצי שעה לקרוא ספר מוסר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים.

כן, רק רגע.

שם הבחורים הצעירים, ירוק ושחור,

כן.

מהר לרוץ שם לתת להם.

שורה ראשונה, אחרונה.

לשבת, חבר'ה, לשבת.

לשבת, יש כיסאון.

תשאיר.

כן.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לדעת אם הרב יכול להסביר על עניין יין נסך ופת עקום.

אז חכמים אסרו עלינו לשתות יין נסך.

פירושו של דבר, כיוון שגויים היו מנסחים לעבודה זרה,

אז הרחיקו אותנו מיינם ומהפת שלהם שהם עושים בשביל שאנחנו לא ניקח את פיתם ובסוף נתחתן עם בתם.

אז כדי להרחיק אותנו מהם,

הרחיקו אותנו מדברים שבדרך כלל אוכלים ביחד, סועדים ביחד.

כשיושבים, אתה מבין?

אז אם אנחנו מרוחקים מהדברים האלה, ממילא לא נתקרב בצורה כזאת שנבוא למכשלה.

כן, אבל כשמישהו מחלל שבת ונוגע ביין, אז היין הופך להיות יין נסך, נכון? זה מפני שיש לו דין של גוי. מחלל שבת בפרהסיה, יש לו דין של גוי. הוא לא גוי, הוא יהודי,

אבל יש לו דין של גוי,

שהוא כמו גוי מנסך את היין.

ואסור לשתות או לאכול מהאוכל שהוא מכין? אסור לשתות מיין שהוא נגע, מותר לאכול מהאוכל שהוא הכין.

בברכה אפשר?

צריך לשפוך את היין אם הוא נגע בו.

כן, ברכה אתה רוצה?

מה השם בשם האמא? יקיר בן רותי.

יקיר בן רותי.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה. מהרבה. אמן.

כן?

פה יש בחור צעיר, כאן באמצע.

ערב טוב.

ערב טוב.

אם הייתי רוצה לבקש ממך משהו,

יש פה איזה שתי זוג שרוצים להתגרש,

והייתי רוצה לבקש ממך שתגיד להם מה לעשות, כי יש פה מישהו שלא רוצה שאני אגיד עליה,

אז היא מתביישת, אבל היא רוצה שתגיד להם מה לעשות בשביל שלא יתגרשו מה...

אמרת שהם רוצים להתגרש. הם רוצים או לא רוצים? כן, לא. האשה לא רוצה, אבל הבעל כן.

הבנתי.

קשה מאוד לדבר מעורפל בלי לדעת מה הרקע,

אבל אם היא רוצה, נברך אותה, אין בעיה. מה שמה בשם האמא?

זה היה כזה, אני לא רוצה שאני אגיד.

הבנתי. אבל אתה יכולה להגיד.

אז יהי רצון, זאת שרוצה שלא נגיד,

תזכה לחיות עם זה שהיא לא רוצה שנדע,

ובעזרת השם יחיו חיים טובים.

וגם אתה תהיה מבורך.

כן.

הנה הבחור פה עם הירוק. פה, פה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

תחילת הערב דיברת על תשובה. נכון.

אבל דיברת כאילו אלוהים, אלוהים קיים במובן מאליו.

לא הסברת על אלוהים.

ולפני כמה ימים בא אלי בחור לא שומר תורה ומצוות,

ושאל אותי אם אני יכול להוכיח לו שיש אלוהים.

כן.

אמרתי, כן, אני יכול להוכיח לך.

וחשבתי שתי דקות, לא עלה לי שום מחשבה,

כאילו, לא שום הוכחה.

ומה אני אמור להגיד לבן-אדם כזה? כדאי לך לתת לו קלטת מבראשית, ושם הוא ישמע את ההסבר באריכות.

ואתה יכול להוכיח לי שיש אלוהים? בטח.

השאלה היא אם אתה יכול להבין.

אני אנסה. תנסה. אתה בראת את עצמך או שנבראת?

אני נבראתי.

נבראתי. היה מי שקדם לך?

כן.

ראשון הנבראים, מי ברא אותו?

נבניח אלוקים.

הבורא.

הבורא.

אז

כל נברא מעיד על מי שקדם לו, נכון?

כן.

והראשון של הנבראים מעיד על זה שברא אותו,

נכון?

כן. וכל נברא, ודאי שקדם לו בורא, נכון?

אז ממילא הבורא הראשון,

הבורא הראשון הוא ברא, ואין לפניו בורא שברא אותו.

כי אם היה בורא שברא אותו, אז היו נבראים בלי בורא.

כי מוכרח שיהיה בורא ראשון לכל הנבראים.

ואם לבורא הראשון יהיה גם בורא,

בורא זה ברור שיש, אבל מאיפה אני אמור לדעת שהוא האל,

שהוא האלוהים?

השאלה.

מה פירוש? אז מי שברא את כולם, אז מה הוא? הוא לא הבורא שלך.

אם הוא ברא את כולם, אז הוא לא שלך.

אתה שלא, בסדר. הוא לא שלך, אתה שלא.

אם הוא ברא את כולם,

אם האדם הראשון ברא את כל הברואים, למה אנחנו נקראים בני-אדם?

בני-אדם,

על שם האדם הראשון.

אם הוא היה הראשון, כולם יצאו ממנו,

אז אנחנו בני-אדם, נכון?

אז אם יש בורא ראשון שברא את כל הברואים,

אז הוא הבורא של כולם.

בבקשה, שלום, כבוד הרב, אני רציתי לדבר אתך על משהו שקרה לי בחיים.

אני גדלתי בבית דתי ובגיל 13 פשוט חשבתי לעצמי שאני רוצה להתחזק יותר ממה שהייתי.

התחזקתי מגיל 13 עד בערך 14 ופתאום אני מרגיש שאני יורד

ועולה כאילו פחות מצוות, פחות תורה ממה שהייתי,

ואז פתאום אני חוזר חזרה למה שהייתי.

איך אני יכול להשאיר את זה שזה תמיד יהיה ככה?

אתה לומד איפה?

פה בישיבת אורי-ציון,

במרכז שפירא. אתה לומד רציני או שאתה גם לומד בהפסקות ככה? רציני.

ממש.

כן.

אם אתה לומד רציני אתה צריך רק לעלות.

אבל לפעמים יש פה ויש שם ירידות. לא, זה מפני שאתה מציץ החוצה.

אם לא תציץ החוצה אז הכול יהיה בסדר. ברגע שמוציאים את הראש החוצה אז זהו, יצר הרע אומר לך בוא, בוא, בוא, בוא.

אבל אם לא תיתן לו פתחון ולא תיתן לו פתח, אז הוא לא יאכל עליך.

אם אדם פותח את החלון סביר שהוא יתקרב,

ואם הוא סוגר את החלון אז הוא לא יתקרב.

אם פותחים פתח לייצר הרע הוא נכנס.

אתה צריך להיות חכם, לא לתת לו אפשרות.

טוב, תודה רבה. יש לקבל ברכה? בטח.

תזכה לעלות בתורה ובירת שמים,

להתמיד בתורה ולא להצטנן.

תודה רבה.

משפחת רונוק, פרנסה טובה וחזרה בתשובה, אמונה ושלום-בית מלא.

יש סליחות ב-12.5 של הרב פינטו בבית-העלמין?

ממש שם?

טוב, אני לא אחראי.

הרב, הנה בבקשה, שם יש שאלה למעלה. אפשר לקבל ברכה? אחותי ילדה היום.

שמה? מיכל בת-אורנה.

מיכל בת-אורנה, החלמה מהירה ובריאות לרך הנולד.

תודה רבה. שם, בבקשה, תן לבחורה.

אחר כך יש עוד אחת שם,

ולאחר מכן ניפרד בכתיבה וחתימה טובה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה.

אתה פה?

אז אני אתך לדבר לבד. אל תדאג.

כן,

מה שאלתך?

לא נותנים רמקולים, מיקרופונים, הכוונה, כן?

אפשר לתת לה מיקרופון.

אייל, אייל, שם, שורה ראשונה.

רפואה שלמה, אייל.

איזה צורה?

מה?

בצורה הכי נאותה כמו שכתוב בהלכה, צריך לכבד את אביו ואת אמו וצריך להירום מהם. כתוב ברמב״ם, בעלקות כיבוד אביהם, שם אפשר לקרוא את הכול באריכות,

להתייחס אליהם בכבוד, להישמע בקולם, כמובן, כשהם אומרים לעשות דברים שהם מצוות, לא עבירות.

ואי-אפשר,

אי-אפשר חלילה להתחצף להורים, לא לסתור את דבריהם, לא להכריע את דבריהם.

צריך לשמוע בקולם, צריך לרצות אותם.

אם צריך, לעזור בהלבשה אפילו, בהנעלה,

בהאכלה.

כל מה שרק אפשר לעזור להורים, צריך לעזור.

אוקיי. אפשר ברכה?

בהחלט. מה השם? בתל בת ישראל. בתל בת ישראל, תזכי לכבד את ההורים ותזכי לכל טו וזיווג הגול.

אמן. בהצלחה בפסיכומטרי גם.

גבוה.

טוב, תעבירו.

אני על פסיכו לא מדבר.

בבקשה שם.

רציתי לבקש מכבוד הרב שיברך את בעלי לרפואה שלמה,

כמו שרחמים מהרת ובן קברה.

רחמים בין?

בן קברה.

בן קברה.

קר,

בן קברה.

אני מסרתי פתק.

זה נמצא לידך.

יש הרבה פסקים פה, אני לא יודע.

רחמים בין.

קברה.

קברה. קברה. קברה.

קברה.

קברה.

קברה.

קברה.

קברה. קופרש בית ה. אתה לא יודע מה היא אומרת?

אתה יודע? מי יודע?

אולי אני אעביר פתק? אה, תגידי, כמו קוברה.

רחמים בן קברה יזכה בעזרת השם לבריאות והצלחה ונחת וכל תום. אמן.

ומי שברך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון ודוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והתורות, יברך את כל הקהל הקדוש הזה ואת אלה שרואים אותנו באינטרנט ואלה שיראו אותנו בשידור חוזר.

ואת כל עם ישראל שיזכו לבריאות וכתיבה וחתימה טובה.

הצלחה, בריאות ופרנסה, סייעתא דשמיא, ותשובה שלמה בכל טוב אמן.