מי הוא התלמיד חכם הנתעב והנאלח? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 20.02.2018, שעה: 08:28
נציב יום: יוסי בן רינה- יזכה לחכמת התורה, יראת שמים, וכל מילי דמיטב בזכות זיכוי הרבים - אמן, אמן!!
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות כה יא)
במדרש רבה (פרק לד ג): כתוב:"וְעָשׂוּ אֲרוֹן" (שמות כה יב)
ונשאלת השאלה: מפני מה בכל הכלים כתוב "וְעָשִׂיתָ"? ודוקא בארון כתוב "וְעָשׂוּ" בלשון רבים?
אמר רבי יהודה ברבי שלום; 'אמר לו הקב"ה: 'יבואו הכל ויעסקו בארון - כדי שיזכו כולם לתורה'.
הקב"ה אמר למשה רבנו: כולם יעסקו בארון כדי שכולם יזכו לתורה. לכן בשאר הכלים "וְעָשִׂיתָ" אבל בארון "וְעָשׂוּ".
'אמר רשב"י: שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים הֵם: כֶתֶר מַלְכוּת, כֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶּתֶר תּוֹרָה; כתר מלכות - זה השלחן, דכתיב בו: "זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות כה כד) כתר כהונה זה המזבח, דכתיב בו: "זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות ל ג) כתר תורה זה הארון, שכתוב בו:"זֵר זָהָב" (שמות כה יא) למה בכולם כתוב: "וְעָשִׂיתָ לוֹ" ובארון כתיב "וְעָשִׂיתָ עָלָיו"?
ללמדך: שכתר תורה מעולה יותר מכולן! לכן כתוב לא "וְעָשִׂיתָ לוֹ" "וְעָשִׂיתָ עָלָיו" עָלָיו מלשון שהוא מעולה יותר מכולן; מכתר מלכות ומכתר כהונה! זכה אדם לתורה - כאילו זכה לכולן; לכתר מלכות כהונה ותורה.
אפשר להסביר: איך זה כאילו ;כי מלכות זה מלך, ומלך אמיתי זה מי שמושל בעצמו בגופו וברצונותיו, זה המלך - כמו יוסף הצדיק, אז מי שלומד את התורה ולומד ומקיים אותה ודאי שהוא מלך על עצמו. וכהונה - זה לשון שררה (לאו דוקא כהן לוי ישראל) כהונה זה כהנים זה גם 'משרתי הא-ל!' אלה שיש להם תפקיד בחייהם ועושים אותו: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט ו) שמפיצים כבוד ה' בעולם, שמקדשים שם שמים וכו'.
צריכים ביאור את דברי המדרש: 'יבואו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה' אפשר לומר שהכוונה על דרך זו: לזכות לתורה אי אפשר רק ע"י 'כולם', כולם ביחד, כל אחד עם סגולותיו וכשרונו יכולים לעלות לרום מעלות התורה, אבל ביחידות לא זוכה לתורה אף אחד. זאת אומרת אם אדם לומד לבד, לא יצא ממנו הרבה, צריך להיות 'יחיד מיוחד במינו - שאין כדוגמתו' בשביל שיצא, בודדים בעולם בזכות שלמדו לבד יכלו להתרומם, אבל סתם בני אדם לא יכולים. ביחידות לא זוכה לתורה אף אחד. אבל לא שלא יהיה לו ידיעות, ידיעות יכול להיות לכל אחד גם אם ילמד לבד, אבל למעלת התורה, לזכות להיות ממש 'תלמיד חכם אמיתי!' כמו שנברר עכשיו, זה לא יכול רק ביחד.
כי לכל אחד יש סגולות וכשרונו וכשיושבים ביחד ולומדים ביחד, אז מגיעים לרום מעלות התורה, כי אם זה רק אתה – אז יש לך רק את הכישרון שלך והסגולות שלך, אבל לאחרים יש מה שאין לך, 'מה שיש ביד זה אין ביד זה' אז לכן כשלומדים ביחד כל אחד תורם מכישרונותיו מיכולותיו מסגולותיו לתוך הלימוד לתוך ההבנה, לכן אתה רואה בגמרא, סברא כזאת סברא כזאת, זה אומר בכה זה אומר בכה, ואם תשאר עם עצמך מי אמר שאתה תגיע לחקר האמת באמת 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא'? וזה גם מקניני התורה.
מה ההסבר של הדבר? אפשר להסביר את זה עפ"י מה שאומרים חז"ל (תענית ז.): "הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן" זאת אומרת בכדי להיות תלמיד חכם צריך רבי, רב שילמד אותך, צריך חברים וצריך תלמידים, וכל אחד לומד מהשני באופן אחר, ורק באופן כזה יכולים לזכות לתורה. כל אחד הוא בורג במכונה שיוצרת תורה, אבל הוא רק בורג במכונה, כשיש את כל הברגים אז המכונה משומנת ועובדת כראוי. אם אדם זוכה לעשות לעצמו רב: "עֲשֵׂה לְךָ רַב" (אבות א טז) וגם זוכה ש: 'וּמוֹרָא רַבְּךָ, יהיה כְּמוֹרָא שָׁמַיִם' (אבות ד יב) לא רב לידיעות (זה לא אוניברסיטה) אלא שיהיה רב ש:מוֹרָא רַבְּךָ, כְּמוֹרָא שָׁמַיִם.
וזכה! שלב א' הוא עבר בהצלחה. אבל לא קיים לעצמו: "וּקְנֵה לְךָ חָבֵר" (אבות א ו) אצל רב כתוב 'עֲשֵׂה לְךָ רַב' אצל חבר כתוב: 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר' גם אם אתה לא מוצא 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר!' תשקיע בו, תשלם עליו, תזמין אותו, תעשה כל מיני דברים שיהיה קנוי לך. 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר' כי מרב אתה שומע פעם ביום, פעם בשבוע בישיבות ראש הישיבה נותן שמה משהו, אבל החברים זה כל הזמן זה תדיר, ואם חברים לתורה, חברים למצוות, אז הבירורים שאתם עושים תוך כדי... הן הרבה הרבה יותר ממה שמהרב. לכן: 'הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מרבותי' אז אם לא קיים 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר!' לא יכול לבוא למדרגת: 'תלמיד חכם אמיתי!' כי צריך שיתלבנו הדברים עם עוד, צריך ללעוס את זה כך וכך.
ואם לומד ומשתלם רק לעצמו עם רב ועם חבר; הוא דואג לעצמו, יש לו רב, יש לו חבר 'חברותא' לומדים כל היום הכל בסדר, אבל אין לו תלמידים - אז יהיה חסר לו: "ומתלמידי יותר מכולן". כי מתלמידים לומדים יותר מכולן, תלמיד שואל שאלות שאתה פסחת עליהן, עברת כאילו הכל מובן, אתה לומד 'הכל מובן!' אבל תלמיד שהוא לא יודע הרבה הוא שואל שאלות כי הוא להבין את זה! הוא לא הבין את מה שאתה דילגת - הוא שואל,
ופתאם אתה מתעורר: 'אֶה! זו נקודה שלא עמדתי עליה'. אז הוא מחדד אותך עוד יותר. אז אתה לומד מהתלמיד עוד יותר. ילדים שלומדים ב'תלמוד תורה' באים לאבא שואלים אותו פתאם שאלות - שהוא לא יודע מה לענות!
- "מה, אבל אתה תלמיד חכם!" שואל אותך ילד קטן מהחיידר מה אתה לא יודע לענות?! 'ומתלמידי יותר מכולן'.
והעצה היא: 'יבואו הכל ויזכו לתורה, לכך נאמר: "וְעָשׂוּ" לשון רבים אצל הארון, שזוכה לכתר תורה כדברי רשב"י. אז לכן "וְעָשׂוּ" צריך שכולם יהיו יחדיו אז יזכו לתורה.
זה דבר אחד שלומדים מהארן "וְעָשׂוּ" לא "וְעָשִׂיתָ" אלא כולם יחדיו.
עוד דבר לומדים מהארן: "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ"
רש"י מפרש: 'שלש ארונות עשה בצלאל; שנים של זהב ואחד של עץ. ארבע כתלים ושולים לכל אחד ופתוחים מלמעלה. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ. וחיפה שפתו העליונה בזהב; נמצא מצופה מִבַּיִת וּמִחוּץ'.
אומר רש"י: היו שלוש ארונות; ארון אחד של זהב - זה הפנימי, ארון מעץ עצי שיטים אמתים וחצי על אמה וחצי ברום אמה וחצי, והיה ארון חיצוני גם זהב.
זאת אומרת הזהב החיצוני היה, הכניסו לתוכו את הארון מעץ ואח"כ הכניסו את הארון מעץ את הארון מזהב. אז זה "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ" את מה? את ארון העץ "זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" והיו לו ארבעה כתלים ושולים לכל אחד, בשביל לסגור את הקנט למעלה של העץ, ופתוחים מלמעלה, כי מלמעלה שמו את הכפורת, שהיתה טפח זהב ושמו את הכפורת ועליה הכרובים. 'נתן של עץ בתוך של זהב הגדול החיצוני, ושל זהב בתוך של העץ, זה הזהב הקטן יותר הפנימי, וחיפה שפתו כמו שאמרנו על הקנט העליונה בזהב, נמצא; שהוא מצופה מִבַּיִת וּמִחוּץ'.
עוד שם בגמרא (יומא עב): "מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" אמר רבא: 'כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו - אינו תלמיד חכם!'
רבא אומר: כמו שהארון מעץ היה מצופה בחוץ ובפנים זהב - ככה צריך להיות תלמיד חכם; שהתוך הפנימיות שלו, הלב שלו, היראת שמים שלו יהיה כמו החוץ שלו, מה שרואים בחוץ זה מה שיש בפנים, כמו שהזהב היה מצפה בדיוק אז צריך להיות בדיוק, בדיוק. אז הוא אומר: 'כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו בדיוק - אינו תלמיד חכם!'
- "מה, הוא יודע את כל התורה כולה בעל פה! מה, הוא מקיים מצוות, מה, הוא לא עובר עבירות! יכול שאחד כזה לא יהיה תלמיד חכם?!"
אומר: 'אינו תלמיד חכם!' (תיכף נבין).
'אמר אביי ואיתימא רבה בר עולא: 'נקרא נתעב!! שנאמר (איוב טו טז): "אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה"
זאת אומרת אומר אביי ואיתימא רבה בר עולא: 'נקרא נתעב!!' מי שאין תוכו כברו הוא נקרא נתעב. ומביא פסוק מאיוב (טו טז): "אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח" כל שכן אַף כִּי, כל שכן "אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה" (תיכף נבאר את הפסוקים).
'אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: 'מאי דכתיב :"לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן" גם זה נבאר (משלי יז טז) 'אוי להם לשונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהם יראת שמים!'
זאת אומרת יכול להיות אדם 'תלמיד חכם' בכל הגדרים כביכול, ואין לו יראת שמים – 'אוי להם!!' כשאומרים תמיד: 'לשונאיהם של תלמידי חכמים' זה שלא תהיה "האוי להם" על תלמידי חכמים אז אומרים כאילו לשונאיהם, אבל הכוונה תלמידי חכמים... אז שומעים פה דברים איומים! שמי שאין תוכו כברו - הוא לא תלמיד חכם! יותר גרוע מזה הוא נקרא: "נִתְעָב וְנֶאֱלָח" ואוי לו! אם יש לו אפשרויות לקנות חָכְמָה וְלֶב אָיִן הכוונה שאין בו יראת שמים.
ע"ז כבר דיברנו שאם אין יראת שמים "יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיה לג ו) - חבל שהעלית!' חבל שלמדת בכלל תורה.
טוב, עכשיו נבאר את מה שאומרת הגמרא ענין: "מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" שנאמר בארון, הארון זה כנגד התורה שם יש את הלוחות ואת ספר התורה שכתב משה רבנו, זה נמצא בארון. אז הארון זה כנגד התורה. והארון מראה על 'תוכו כברו' שצריך להיות כך תלמיד חכם, בדיוק; זהב "מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" בדיוק אותו דבר. וזה מובן, וזה מובן שכך צריך להיות הארון. מי שיש לו תורה היא צריכה להיות ככה "תוכו כברו" הפנימיות והחיצוניות אותו דבר אין פה שקרים והטעיות.
אבל מה שאמר אביי: שהוא נקרא 'נתעב' ומביא ראיה מהפסוק, הלא בפסוק נאמר רק שנתעב: "מי ששֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה" אבל אין לתוכו כברו דמיון, מה הדמיון לאין תוכו כברו? מה כתוב בפסוק? שהוא נקרא נתעב, למה הוא נקרא נתעב? מי ששֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה והנה רש"י זלה"ה פרש: "אִישׁ שֹׁתֶה תורה כַמַּיִם ויש בו עַוְלָה" אז זה אין תוכו כברו, הוא שותה 'ידיעות' ידיעות לומד תורה לומד לומד-לומד כמו אדם שותה מים שותה שותה-שותה אבל יש בו עַוְלָה! זאת אומרת התורה לא משפיעה עליך אבל עדין יש בך עַוְלָה! אז זה נקרא 'שאין תוכו כברו'.
וצריך עיון להבין את הדברים הקדושים. שמעתי ממורנו ה'סבא מקלם 'שאמר כך: הנה לאכול, מפחד האדם קצת לא כל דבר הוא אוכל ומברר: מה טוב לאכול? בודק שזה טרי, בודק אולי זה שמן יותר מדי? ואז זה יכול לעשות סתימה לעורקים, אולי חמוץ מדי ויקלקל את הקיבה, אבל לשתות מים - אדם לא מפחד, ואפילו אם הוא לא צמא גם אם זה לא יועיל אבל לא יזיק אם שותים מים. על זה מתאונן הפסוק: אִישׁ ששֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה בלי להרגיש שעושה חטא ופשע! ובליעה אחר בליעה כַמַּיִם ככה בקל עושה עַוְלָה אחרי עַוְלָה בלי שום פחד! אדם כזה: "אִישׁ נִתְעָב וְנֶאֱלָח" זאת אומרת יכול להיות 'תלמיד חכם' שהתלמיד חכם הזה לומד את כל התורה, ושותה כַמַּיִם תורה, תורה, תורה, תורה שותה-שותה כמים
- 'מה הבעיה ללמוד? תענוג!'
תענוג תענוג מים מרווים, התורה נמשלה למים, כן: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיה נה א) אבל הוא שותה כַמַּיִם עַוְלָה! כמו ששותים מים ואין מזה שום היזק כאילו, שותים מה הבעיה? מה זה מזיק אם תלמד - תהיה חכם. אבל גם "עַוְלָה" הוא גם ככה עושה, כמו ששותים מים בליעה אחר בליעה ככה הוא עושה עוולות כאלה. עכשיו מה זה עַוְלָה? יכול להיות שבדיני ממונות...
כמו ששמעתי הרבה מקרים של תלמידי חכמים! אפילו כאלה שמעבירים שיעורים בדינים ו... כשהם מגיעים לדיני ממונות, לממון שלהם אז הם מוצאים כל מיני קומבינות וכו' וכו' וכו' וכו'. כמו ששמעתי לא בזמן במקרה שתלמיד חכם כן, לפי ההגדרות האלה הוא לא, אבל 'תלמיד חכם' שמישהו לווה ממנו כסף מיליון שקל (1,000,000)! תלמיד חכם 'בלי עין הרע' מיליון שקל לווה ממנו, וההוא היה חייב כסף לאדם שהיה מחליף כספים טש'נג'ר, וההוא באיזה שהיא דרך הצליח לתפוס את הכסף ממנו וע"פ דין: הוא לא חייב להחזיר. הג'נג'ר לא חייב להחזיר, הוא תפס את הכסף כדין מהלווה.
בא התלמיד חכם ביקש מהלווה את הכסף שהלווה לו את המיליון,
אמר לו: לקח את זה פלוני אלמוני שהייתי חייב לו כסף, לקח! לא נתתי לו, לקח ממני 'ואין מוציאים מידו' ע"פ דין אין מוציאין מידו.
הלך התלמיד חכם אליו וביקש ממנו שיתן לו את הכסף.
אותו אחד הלך לתלמיד חכם אחר ושאל אותו: אם הוא חייב להחזיר לו או לא?
אז ההוא פסק לו פסק הלכה מנומק: שהוא חייב להחזיר לו לתלמיד חכם! שיפדה מהחייב מהלווה.
ההוא שמע את הפסק קרא אותו, נדהם! 'מי כתב לך את זה?' שוכנע שזה האמת, וויתר? לא וויתר! הלך והפעיל ההוא לחצים ורחמנות וכל מיני דברים וכו' כו' וכו', עד שההוא בלית ברירה בגלל שהוא תלמיד חכם, ההוא התביש! התביש ממנו... כאילו ע"פ דין זה שלו! הוא לקח את הכסף ממנו בחזרה! - לקח את הכסף ממנו בחזרה. אבל אתה יודע שהדין אתו, מה אתה בא? אתה לוקח את הכסף שלו! עכשיו, זה לא הכסף של ההוא, כבר זה שלו! אתה באת לקחת ממנו, זה לא עַוְלָה להוציא ממנו?!
ההוא לא יוכל לגבות ממנו בחזרה כי אין לו כסף, והיה לו כבר, זכה בשלו! והוא הלך והוציא את זה ממנו. נו, כל מיני קומבינות... ושמעתי ממנו גם כן על התלמיד חכם הזה כל מיני קומבינות, איזה דברים ותרגילים וכל... אז מה שווה כל התורה שאתה לומד?! אם כשאתה מגיע למבחן המציאות - אתה נכשל!
עכשיו בואו נלמד עוד פרוש מה זה בכלל "הנאלח" הזה? "נאלח" אומר רש"י: 'זה גם נתעב ומעורבב' מה פרוש? זה לא בדיוק 'תוכו כברו', וכן: "כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ" (תהלים נג ד)
המלבי"ם אומר: 'אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח, כשאיש נתעב זה מצד פחיתות חומרו, כמו תועבה! החומר.... מצד פחיתות חומרו הוא נִתְעָב. אבל "נאלח" זה מצד רגשות תאוותיו. הוא לא יכול להשתלט על הרגשות והתאוות שלו למרות שהוא לומד ולמרות הכל. אומר המלבי"ם: 'והוא שותה כמים עַוְלָה שטבעו נוטה לעשות עַוְלָה כמו שהטבע בטבעו לשתות מים, אֶה... אין בעיה לעשות עוולות. "ונתעב" אומר עוד בביאור המילות: "נתעב" זה מצד עצמו, כמו שאמרנו פחיתות גופו, "ונאלח" זה ע"י תאוות גופו וטומאותיו, 'ושותה עַוְלָה' זה ע"י דעות כוזבות.
כן, אז מי נמשל לדבר הזה? 'אמר אביי ואיתימא רבה בר עולא: 'נקרא נתעב!! שנאמר: "כי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה" זה 'תלמיד חכם שאין תוכו כברו'.
על דרך זה 'אמר אביי: 'כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו נקרא: 'נתעב!' כיון שהוא תלמיד חכם רק בחיצוניות שלו, אבל בפנימיות שלו הוא לא בסדר, והוא דומה למי שבולע מים שאין לו שום פחד! ולא מרגיש חשש לקלקול קיבה, ככה לא איכפת לתלמיד חכם כזה לעשות מה שלא בסדר, אם רק 'בחוץ לא רואים' כי בפנימיותו לא איכפת לו אם הוא לא מתנהג טוב ו:"שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה".
יש אחד שחושב שהוא תלמיד חכם, קוראים לו בן זימרי (דוד בניזרי) והוא עכשיו יצא נגד ברלנד (אליעזר ברלנד), ואמר דברים איומים וקשים!! 'איך עושה מעשים של זנות?!' וכו' וכו' ועוד התלמידים שלו אומרים: שהוא עושה תיקונים?!' ואומרים ככה! וצועק! 'וכל הרבנים שותקים! ופושעים!!...' הבהבהב!!
מה זה, אתה שומע בן אדם שחורה לו וכואב לו... ! מה זה ניאוף?!
ומה עם ההקלטות של הקטינה שאתה היית מתעסק אתה? והיא סיפרה את כל הסיפור...! ועוד סיפרה יותר מזה למישהו שמה... שאמרה: שהאמת היא אמרה שהיה בינינו... איייי. אתה זוכר את הפיג'מה שאמרת לה בשעה שתים שאתה עכשיו עם פיג'מה... אתה מדבר בשקט כשאשתך ישנה... את זה אתה זוכר? אתה מדבר על ניאוף? "כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל" נו, צדיק אה? אין תוכו כברו. "נִתְעָב וְנֶאֱלָח שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה" אַה, איזה צדיקים יש בדור... אפילו לא 'נסתרים' גלויים רק מעשיהם בסתר, המזל שיש הקלטות.
אז יתכן עוד יותר כי התלמיד חכם שמוצא 'היתר' על מעשיו הרעים הפנימיים...
בטח! כל זה עם הפיז'מה היה רק לקרב אותה... זה היה 'קירוב'... ההוא זה 'תיקונים' ואתה זה קירוב, כל אחד יש לו תירוצים על המעשים הרעים הפנימיים שלו...
על אלה נאמר: "נִתְעָב".
אחרי כן מוסיף: 'ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: 'מאי דכתיב: "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן" עוד מוסיף ע"ז ואומר: 'אוי להם לשונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקים בתורה, עוסקים! זה העסק שלהם! עוסקים בתורה ואין בהם יראת שמים!' ואין בהם יראת שמים.
איזה פרוש, איזה פרוש נפלא נותן המלבי"ם, זה לא יאומן! לא יאומן כי יסופר, אה אַה המלבי"ם הקדוש! אומר: "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן" אומר: יש הבדל בין הלוקח בכסף ובין הלוקח במחיר; הלוקח בכסף נותן דבר הנתן בהוצאה, אבל הלוקח במחיר ובחליפין - מחליף ונותן בעד דבר חֶפץ דבר שחָפץ בו. הכסיל שהגדר שלו שהוא אוהב תאווה, כשבא לִקְנוֹת חָכְמָה מה יקרה? היא תעצור אותו בעד תאוותיו, כי מי שלומד חָכְמָה רואה: שאסור להימשך אחרי התאוות! ונדמה לו שנותן מְחִיר בעד חָכְמָה; שאם יחזיק בחפץ החכמה - יצטרך לתת בעדה חפץ התאווה! וחפץ התאווה הוא גם כן יקר בעיניו!!! והוא אין לו לב; שהוא כח המושל לעצור בעד תאוותיו וללכת בחוקי החכמה.
אַה "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן" אז זה הולך מְחִיר, כשאומרים מחיר ולא קניה, קניה אתה נותן כסף ואתה מקבל את החפץ אז גמרנו. אבל מחיר, פרושו שאתה נותן מחיר בעד, חליפין, אז יש פה וויתור על תאוות בשביל החכמה, אם הוא קונה חוכמה, הולך לקנות חכמה אז הוא יודע שהוא יצטרך לשלם מחיר, מה המחיר שהוא יצטרך לשלם? שהוא יצטרך לוותר על התאווה, אבל הוא לא יכול לכבוש את התאווה, כי "לֶב אָיִן!" אין לו לב שיכול לגדור אותו ולחסום אותו מפני התאוות! אז לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל? למה אתה הולך לעשות את החליפין?
הולך ללמוד תורה כי היא תעצור אותך מהתאוות ואתה לא תוכל לעצור אותה כי אין לך לב! אז מה אתה עושה?! 'אוי להם! אוי להם! לשונאיהם של תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורה ואין בהם יראת שמים!!' אין מה שיעצור אותם מלמלא תאוותם. וזה מדובר על 'תלמידי חכמים'! אם אין יראת שמים.
לכן (בסימן רמג) ב'יורה דעה' כתוב: 'תלמיד חכם שאין בו יראת שמים והוא מזלזל במצוות – הרי הוא כקל שבציבור!'
זה לא תלמיד חכם, תלמיד חכם 'שאין תוכו כברו' - הוא לא תלמיד חכם! והוא נִתְעָב וְהוא נֶאֱלָח! ואוי לו!! ואוי לו!!! ואוי לו!! ע"ז שאין לו יראת שמים, ואין מעשיו כפי לימודו וחכמתו.
(זכרון מאיר)
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
© 2024 כל הזכויות שמורות