שהזיווג יעלה יפה | הרב אמנון יצחק
נציב יום: לע"נ סעדיה בושארי בן יחיא זלה"ה תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן, אמן!!
מדוע מאחלים בנוסח: "שהזיווג יעלה יפה"?
מנהג העולם כאשר באים בקשרי שידוכים מאחלים המחותנים זה לזה: "שהזיווג יעלה יפה". הנוסח הזה מופיע בגמרא (פסחים מט):
"אמר רבי יוחנן: "בת כהן ישראל, אין זיווגן עולה יפה". פרש רש"י: "אין זיווגן עולה יפה - במזל טוב, בת כהן לכהן, בת כהן לישראל אין זיווגן עולה יפה". ורש"י אומר: "אין זיווגן עולה יפה במזל טוב". צריך מזל טוב: 'שיהיה במזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת!'. עכשיו, הנוסח של האיחול הזה מובא בספר "שדי חמד" (במערכת חתן וכלה אות כב) וכתב: 'שמנהג קדום בירושלים עיר הקדש תובב"א. שבשבת לפני החתונה הקרובים מוליכים את החתן לבית הרבנים ולבית החכמים המופלגים, לנשק ידיהם קודש ומקבלים מהם ברכת צדיקים: 'שזיווגם יעלה יפה'.
וכן בקיצור שולחן ערוך של הרב גנצפריד זתע"א כתב: 'נוהגים שהאבות והקרובים אנשי צורה, מברכים את החתן והכלה: 'שיהיה זיווגם עולה יפה'. יש להבין: מה הטעם שמאחלים בנוסח זה: "שהזיווג יעלה יפה" דוקא למה יעלה יפה? למה לא אומרים ומאחלים 'שהזיווג יעלה טוב' או 'מזל טוב' למה?
ובכן, אומרים בשמו של הרבי מסאטמר זתע"א: 'שהבית היהודי הוא מקום להשראת השכינה כמו שהיה במשכן. בית יהודי זה 'מקדש מעט'. אם מתנהגים בקדושה ובטהרה השי"ת משכין את שכינתו בתוכם. כמו שאמרו חכמים (סוטה יז): "איש ואשה זכו שכינה ביניהם". זאת אומרת זה לא זכיה ב'פיס' אלא זכו מלשון זכות, הזדככו זכים וברים. אם האיש והאשה זכו הבית הוא מקום להשראת שכינה, שכינה ביניהם, זה כשהם מתנהגים בקדושה ובטהרה.
הוא אומר: כשתעיין בספר "החינוך" (שכתב אותו הרא"ה, שמה יש את כל התרי"ג מצוות ע"פ הרמב"ם) תמצא דבר פלא! מצוה צה: היא המצווה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". "במנין המצוות: המצוה צה 95 זה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". נו, אז מה יש? זה גימטריא "יפה" - שיעלה זיווגן יפה? מה זה שיעלה זיווגן יפה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", וזו הכוונה שמברכים לחתן ולכלה בעת שהולכים להקים משכן לה', להעמיד בית נאמן בישראל: 'שהזיווג יעלה כמנין "יפה"' כלומר: כמספר המצוה צה שהיא מצוות "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" ויזכו להתנהג בביתם בקדושה ובטהרה, ואז יקוים בהם המשך הפסוק "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ותשרה השכינה ביניהם!'.
אז הוא אומר: שזה ממש כנגד המצוה הזאת הכתובה צה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" שזה עולה גימטריא "יפה". 'שיעלה זיווגן יפה' פרושו של דבר; שיזכו לבנות 'בית מקדש מעט' בביתם והשכינה תשרה ביניהם. אז אם אנחנו נתמה ונגיד: מה, כזה דבר, בשביל זה מכוונים ככה ואומרים ככה וכו'? אז בדומה לזה מצאנו גם כן שמניין הסימנים בטור או בשולחן ערוך, מרמזים על הענין המדובר בסימן הזה, כל סימן מרמז על הענינים הכתובים בסימן, כמו שאמרנו שסימן צה שזה עולה "יפה" מרמז על "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ".
כך כתב בסידור היעבץ ז"ל בדיני 'תקיעת שופר' (בניצוץ ו אות ז): 'דבר נפלא אירע בטור אור החיים בסימניו, שנזדמנו דיני שופר להיכתב בסימן תקפו שעולה בגימטריא שופר. מתקדמים סימן א' ב' ג' ד', כשהוא הגיע לסימן תקפו - דיני שופר. וזה בדיוק הגימטריא שופר. הוסיף היעבץ ז"ל: 'שאע"פ שלא התכוון הטור לכך, מכל מקום נפל האמת באמת, להראות: 'שמן השמים הסכימו על ספריו ארבעה טורים!' לפי שחיבר אותם לשם שמים, ובכל העוסקים במלאכת שמים לשמה - מראין להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם. כמו פז שמופיע הרבה פעמים בהרבה פסוקים באותו ענין.
אז היעבץ, למשל הוא כתב: 'למשל בשולחן ערוך שהיה שיך לו, כמעט על כל סימן וסימן את הרמז של אותו סימן! למשל: סימן יב שמדבר בעניני ציצית, מה זה יב? יב' גודלין אורך חוטי הציצית. אורך הציצית צריכה להיות יב' גודלין. סימן צ': ציבור - בתפילה. סימן צא: צ'ורך א'זור בשעת התפילה. צורך אזור לשים אזור. סימן צה: צ'ורך ה'כוונה. סימן קכח: ק'דושת כ'הנים ח'ובה - זה דיני נשיאת כפים. סימן רמב: ר'ש מ'כבד ב'וראו בדבר מועט לכבוד שבת. סימן תצב: ת'ענית צ'יבור ב'.ה.ב. (שני חמישי שני). סימן תקעה: ת'ענית ק'הל ע'ל ה'גשמים, וכהנה רבות!' ישב היעבץ וראה: שכל סימן מרמז על התוכן של הסימן, אפילו שלא כיונו את זה באופן הזה, מן השמים סידרו שכך יצא.
וגם "נציב יום" גימטריא "יצחק", ולכן מי שזוכה לעשות נציב יום כמספר התיבות, כפול תרי"ג מצוות, זה מצוות גדולות! וזה גימטריא "א-לקים כל יכול" עם ו', וזה גם "נחמו נחמו" - יש בזה נחמה, לע"נ, ויש בזה רפואה, ויש בזה ישועה, שיעורי תורה להצלחה! לזיווגים, לכל דבר שבקדושה, זכות שיעור תורה, מועיל מאוד מאוד בשביל שאנשים יצליחו ויעלו במעלות התורה, ויקבלו ישועה מן השמים! "נציב יום" כל אחד זוכה שיש לו יום אחד בשנה, יומים בשנה, שהוא מעמיד שיעור תורה בישראל וכל ישראל זוכים בזכותו שישמעו דברי תורה 'דברי א-לקים חיים!' נציב יום - יצחק, אחרי זה הוא יכול לצחוק...
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".