הרב אמנון יצחק בשאלות לרב מוצפי
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
שם ספר תורה, אז אני רוצה לקנות לו עלייה. מותר להזמין עלייה, על איזה זמר? כל עוד, כל עוד, והוא לא שב בתשובה.
לפי התנאים שהזכרנו לעיל,
אסור לצרף אותו למניין,
אסור להעלות אותו למניין שבעה,
ואסור לשמוע אותו, ויותר מזה אומר לך, אסור להסתכל בפניו,
כיוון שהוא מחטיא את הרבי.
אז זאת אומרת, הוא לא מצטרף למניין כמו מחנן שבת בפרהסיה. בוודאי, כן.
כי זה נקרא מומר לעבירה אחת, ויותר מזה,
דינו כמחטיא ערבים. אני לא רוצה להזכיר מה הרמב״ם אומר עליו.
מעניין הרב. דברים מאוד קשים.
מה, בשביל שידעו או שיזהרו?
אין לו חלק לעולם הבא.
השם רחל.
אין לו חלק לעולם הבא.
מי שהגיע למקום כזה של חתונה,
לא ידע את הדין, ועכשיו התברר לנו הדינים האלה. הוא יודע שהוא השתתף באירועים כאלה מחוסר ידיעה.
מה דינו עכשיו כלפי עצמו?
חוץ מלהתנתק מכל זה,
הוא צריך לעשות תשובה על זה? אחרי החתונה. כן, עכשיו היום, הנה, יצא שיעור. אם הוא באמצע החתונה, הוא צריך לקום בחתונה ולברוח.
אבל אחרי החתונה, שכבר זה קרה, הוא שומע את זה,
ראוי הוא שיקבל עליו תשובה.
אם יכול אפילו לצום חצי יום, הייתי מציע לו לטובת נפשו להתענות חצי יום,
תחת אשר נהנה שם מהשירה, כעת יענה גופו,
זו תשובת המשקל,
וכנגד זה, מהיום והלאה,
יקפיד מאוד לא לשמוע שירים, רק שירי קודש,
מפי הזנים יראה שמים.
האם ההמלצה,
לפני שהולכים לחתונה, לשאול את האנשים איזה זמר יהיה ואיזה שירים ישמעו שם,
זו המלצה נכונה? לעניות דעתי, ליום זה חובה.
לאחרי שיש היום בלי ריקודים ולבוא בתלבושת צנועה, כנראה גם, לצערנו, צריך להוסיף תקנה בקשר לזמן.
מה קורה כשמהפכים היום את הקערה,
ויש אנשים שאומרים שמה שאנחנו עושים בעצם, ואנחנו מוחים,
וזה קיצוניות,
באים ומפרסמים שזה ממש עושים הרס וחורבן, ומפרידים את החבורה, וזה יגרום לאנשים שלא יחזרו בתשובה וכל מיני דברים כאלה? ליצנים היו בכל הדורות,
ולא מפיהם אנחנו חיים.
ואסור לנו שאנחנו באים להתוות דרך, בקו,
להסתכל לא לימין ולא לשמאל,
אלא רק הקדוש ברוך הוא יהיה נגד עינינו,
בטובת עם ישראל.
עכשיו, זה שצריכים להחזיר אנשים בתשובה,
לעודד כנגד זה זמרים שהם יראי שמיים,
שהם יותר מקפידים, שהם מקפידים, מה זה יותר? מקפידים ממש על כל דברי הקדושה והטהרה,
ואדרבה, בזה שאנחנו נלחמים בזמרים הללו,
זה ירתיע אחרים אם חשבו חלילה לחקות את מנהגיהם,
או הדור הצעיר שחס ושלום יכול להידרדר, ללכת בעקבותיהם,
אנחנו על ידי זה עוצרים את הפרצה הנוראה הזאת,
והקדוש ברוך הוא ישלים את השאר.
אין לנו לחשוש שאנשים יגידו שזה קיצוני. זכור חשש ושום פחד.
מי שמניח אצלו עדיין את הדיסקים ולא מבער אותם מביתו,
הוא עובר בכל רגע... הוא מחזיק עבודה זרה בתוך הבית.
אז הוא עובר בכל רגע? כי זה ממש עבודה זרה. היום הזמר הזה נהיו אלילים.
משתחווים להם, מנשקים אותם, מבקשים מהם חטיבות.
רוצים להחזיק בבגדיהם, בקדימותיהם, כאילו יש עליהם איזה קדושה.
זה בוודאי שזה גורם טומאה. הרי יש בספרים הקדושים,
אפילו ספר תורא שפעם קרה בו איזה רשע כופר,
אז בהסתכלות הוא גרם שיהיה שם טומאה.
ואגיד לך עוד דבר, רבי אברהם אזולאי,
עליו השלום כותב בספרו חסד לאברהם.
למה אנחנו מסתכלים בספר תורה, באותיות?
המקור הוא במסכת סופרים,
ששם ברייתא אומרת שבשעה שבאים לקרוא בתורה,
שתחו את הספר תורה ויראו את הכתב,
תהייני כל הקהל, אנשים, נשים וטף, כך כתוב בברייתא.
אז הוא אומר, מה הסוד?
הוא אומר, תדע,
כשאדם מסתכל בפני דבר קדוש,
הדמות שלו נרשמת על הדבר הקדוש.
כשאתה מסתכל בדמות ספר תורה,
הדמות שלך נרשמת על הספר תורה.
ומי שיש לו עין יכול לפתוח לספר תורה ולראות את הפרצופים של האנשים שראו את הספר תורה.
ולכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו,
כי מנגד תראה את הארץ. למה תראה? על אל הר העברים הזה, לא ראה את ארץ כנען, אשר אני נותן לבני ישראל. מה מעלה ראה?
הוא אומר שמשה רבנו ראה את ארץ ישראל,
דמותו נחקקה בארץ ישראל כי השכינה נמצאת פה.
הוא הדין להפך.
חס ושלום, בדבר שיש שם טומאה נחקק כדמותו באותה טומאה. ולכן אמר הפסוק, אל תקנו אל הילידים.
אסור להסתכל בדבר של טומאה.
אחרת הדמות שלו נרשמת שם.
ולכן גם זה, כשהוא,
יש דיסק כזה וזה נמצא בבית, יש בזה טומאה,
זה מפריע לטומאה, לקדושה באותו בית.
שאלה נוספת, ארץ.
תחנות ושדרנים שמקדמים זה גמרים לא הגמונים.
מה דינם? אסור לשמוע אותם.
אבל מה דין אלה שמקדמים אותם ומפרסמים?
הוא זמר הבית היום. הוא עובר כל רגע על לפני עיוור לתת מכשול. אז הוא צריך לעזוב את העבודה?
בין כלפי האנשים המאזינים שהוא מחטיא אותם. אז הוא צריך לעזוב את העבודה? הוא חייב לעזוב את העבודה מיד עכשיו לבורך.
ודאי. זאת אומרת, אין מקום ליהודי לעבוד ברדיו בעצם.
אם התפקיד שלו זה לקדם צמרים או לראיין אותם או להלל ולשבח אותם,
זה דבר נורא ואיום.
זה כמו שמינו אותו להעביר על בתם אנשים על בתם.
אותו דבר.
האם מותר לחבר שירים עם מילים מכתבי הקודש, תפילות ודברי תורה שלו לשם שמיים למטרת רמח כספי?
אז אמרנו מה שכתב הרשב״א.
הרשב״א כתב
שאם כוונתו של החז״ן לשמיע את קולו ולא לשבח את הפועה,
אז עונשו גדול.
אז אסור לו להתפרנס מזה.
להתפרנס, אני לא אומר אסור להתפרנס. להתפרנס יהיה מותר,
כי סוף סוף היום זה מצב כבר נתון אצל כולם,
אבל לפחות לשמור שיעשה הכול לשם שמיים כמו שצריך.
אנחנו כבר מסיימים, הרב.
זמרים שידועים,
אני משתמש עדיין בזה, האשכנזים בארצות הברית קוראים להם מזמרים,
אבל הזמרים שעוברים עבירות של גילוי עריות, ידועים, מפורסמים.
מה דינם?
למרות שזה ברור, חשוב.
דינם שהם עוברים עבירות, שלוש עבירות שיהרג ואל יעבור,
אלא אסור לשמוע אותם ואסור להיכנס בתוך ארבע אמותיהם אפילו.
וכל שכן שאסור להסתכל לראות את דמותם ותמונתם וכן הלאה. אני אספר לך רק עוד סיפור קצר מהרב בן ציון אבא שאולי.
פעם היה מעשה בישיבה.
נפטר אחד מגדולי הרבנים בישיבה,
וכתבו מכתב תנחומים בעיתון חרדי מספר אחת, אני לא אזכיר שם.
והם ביקשו ממני, הייתי ילד,
לראות את העיתון לרב בן ציון, כי הוא אחד מהצוות של הרבנים.
אז הבאתי לו את זה. מתי תפסתי אותו? כשהוא יוצא מהשירותים ומנגב את הידיים במגבת.
אז הוא אומר לי, כן, כן. אני אומר לו, כבודו יראה, הנה, כתבו לרב כך וכך, וכתבו תארים כאלה וזה.
מה כן, כן, כן, כן? ולא הבנתי. בסוף, אני, בחדות העין,
הסתכלתי וראיתי שהוא לא רוצה לנגוע בעיתון.
אחר כך, כששאלתי אותו,
אחרי כמה ימים, שאלתי אותו לפשר הדבר, אמר לי, כן,
זה עיתונים שמפרסמים כל מיני זמרים וחזנים,
אני לא נוגע בהם,
ואני לא מכניס אותם לביתי,
ולא מסתכל על העיתון אפילו, בגלל שאותו העיתון מפרסם כל מיני זמרים וחזנים, ולא שחלילה היה זמר לפני נשיב.
אלא שזמרים, שהם קלי דעת,
ויש לפעמים מילים של קלות ראש וכדומה.
שני גברים אפילו.
בכל זאת, כמה,
אז התרחק אפילו מהעיתון שמפרסם אותו,
על אחת כמה וכמה ברדיו או בדברים כאלה זה... מה נדבר על הטענה שאומרים שיש הנהגה רוחנית לרדיו?
שיביאו את ההנהגה הרוחנית ונשאל אותם,
על סמך מה הדבר הזה מותר?
ושישיבו לנו על הן-הן ועל לאו-לאו, ומה יענו על הגמרא במסכת סוטה?
נשמח מאוד לשמוע את חוות דעתם ואת פסק דינם של הוועדה הרוחנית,
ולא יכולים להגיד ועדה רוחנית שהיא נסתרת, נעלמת.
היא צריכה להיות גלויה לעין ונדישה לכל שואל שנשאל על סמך מה ולמה. ורצוי גם שהם יוציאו פסק שלהם? זה לא רצוי, זה חובה.
זה, אדוני, זה הנפשות שלי ושלך,
של נכדיי ושל נכדיך,
ושל כל אחד מאיתנו וכל אחד מהצופים והמאזינים צריך לדעת שעתיד
מוטל על כף המאזניים, כי אנחנו בכל מקום