שלום לך ארץ נהדרת
- - - לא מוגה! - - -
עד כמה הדברים כואבים, עד כמה הדברים כואבים.
יש פה כמה שאולי יבינו מה שנאמר כאן, שימו לב.
זה שלח לי אחד
אחרי ההפגנה,
והוא כותב כך
שלום לך ארץ נהדרת
זה לי כמה שנים בארצנו הקטנטונת לאחר אלפי שנות גלות בארץ ניכר.
התארחתי אצל בנימין זאב מרחוב הרצל,
השכן של זאב מרחוב ז'בוטינסקי,
דודו של נחמן מרחוב ביאליק, אח של סבא אליעזר מרחוב בן-יהודה,
שכן של יצחק מכיכר רבין שהכיר את אדון דוד משדרות בן-גוריון ואת מנחם מרחוב בגין,
בן-דודו של ברל מרחוב כצנלסון שהיה שכן של חיים מרחוב הרצוג ושל יצחק מרחוב בן-צבי, כיסו של הירקן שאול מרחוב צ'רניחובסקי,
חבר טוב של אחד העם,
עד שהגענו למנדלי מוכר ספרים ואמרתי לו שלום עליכם.
אך כאשר ביקשתי לדעת
היכן רחוב משה רבנו,
שעל-פי תורתו חונכתי אני ואבותי מדורי דורות,
אז הוא לקח אותי לרחוב.
משה שרת,
משה סנה,
משה הס,
משה דיין ועוד הרבה מוישה לו.
אך את רחוב משה רבנו עדיין אני מחפש.
וכך אני ממשיך לטיין עם ידידי היקר בדרכים,
דרך פתח תקווה,
דרך יפו,
דרך השלום,
דרך בן-צבי,
דרך נמיר,
דרך ההגנה.
אני שואל את ידידי,
היכן דרך התורה?
אז הוא ענה לי,
מכאן עד הסוף שמאלה זה דרך ההלכה.
בכך מן הדרכים הגענו להרבה כיכרות,
כיכר המושבות,
כיכר דיזנגוף,
כיכר מוגרבי,
כיכר העצמאות, כיכר ההסתדרות, כיכר ויצמן.
ואז שאלתי,
האם יש גם כן כיכר המסמלת היום המיוחד שלנו, של עם ישראל?
והוא עונה לי, ודאי, ודאי,
כיכר ה' באייר.
לא אני אומר, כוונתי ליום השבת שלנו.
ואז הוא עונה לי, אה,
יש איזה רחוב קטן,
יום מתגוררת קבוצה קטנה מימי הביניים,
קבוצה פרימיטיבית בלב העיר ירושלים,
והם קוראים לה כיכר השבת.
אבל ה' באייר?
זה אחד הניסים הגדולים שלנו, שהוא יום העצמאות.
ואז שאלתי, האם יש גם כן כיכר י' באגר?
זכר לאורי?
או כיכר כה' בכסלו?
זכר לחנוכה?
כיכר יציאת מצרים?
כיכר מתן תורה?
אז הוא לקח אותי לכיכר המדינה ואמר,
זה כולל הכול.
כך הוא אמר.
וכך, בטרם יצאנו לכיוון ירושלים,
והנה אני צופה בהרבה בניינים מפוארים.
בית ברל,
בית אשכול,
בית ההסתדרות,
בית המהנדס,
בית הסופרים,
בית האיכרים,
בית החקלאים.
שאלתי את ידידי,
האם יש גם זכר לבית-המקדש?
אז הוא ענה לי,
החוק היום זה בית-המשפט,
וזה מאוד קדוש לנו.
שאלתי, מה זה כל כך קדוש?
אז הוא ענה לי, מה?
לא ראית את אלפי האנשים שהיו בגן-סאקר שהזדהו עם בית-המשפט?
אז שאלתי אותו,
ומה עם החצי מיליון שהיו מנגד?
אז הוא ענה לי,
זאת הקבוצה הקטנה מכיכר-השבת.
סליחה, אדוני, אני עוצר ושואל,
כמדומני שחצי מיליון זה קצת יותר מכמה אלפים.
אז הוא אמר לי, לא,
החצי מיליון הם לא אנשים,
הם רק כינים בעלוקות.
אבל אנשים הם אלה שהיו בגן-סאקר.
שאלתי אותו,
אבל החצי מיליון היו נראים כמו אנשים.
אז הוא אמר לי, לכן יש לנו שופטים בבגצים,
והם קובעים מי אנשים ומי כינים.
לכן, אנו קוראים למדינה שלנו מדינה דמוקרטית,
מדינה ליברלית,
מדינה חופשית,
חופש הדת,
חופש הביטוי.
כאשר חזרתי סוף-סוף הביתה, אחרי יום טיולים ארוך,
שאלתי את עצמי,
האם היה זה טיול בארץ-ישראל במדינת היהודים,
או שאני עדיין באמצע החלום?
במדינת היהודים יהודים נלחמים נגד יהודים,
מוכנים לעשות שלום עם ערבים, מוכנים לעשות שלום עם כל מדינות העולם,
משלימים עם תופעות חברתיות מגונות שהיו לפני 10 ו-15 שנה.
יהודים נלחמים נגד יהודים.