עלית שטראוס מאוס

- - - לא מוגה! - - - 

אני שואל אתכם שאלה.

אם יהיה דבר כזה, לדוגמה,

שחברה מסוימת

תעשה משהו נגד דת ישראל כמו היוונים,

ממש כמו היוונים,

היא תדאג ותתמוך בחילולי שבת,

היא תעשה דברים נגד טהרת עם ישראל וקדושת עם ישראל, הברית-מילה,

ותעשה דברים של תועבה שהן כדוגמתן,

שתדאג לחלל את מועדי ישראל.

מה אתם אומרים?

אחרי שאנחנו נמצאים בחנוכה ומבינים את כל מה שנלחמו החשמונאים והמכבים

נגד יוון,

שרצו להחדיר ולמנוע מאתנו את הדברים האלה. מה אתם אומרים?

אם החברה הזאת, לדוגמה, מוכרת שוקולד,

נמשיך לאכול את השוקולד שלהם או שאנחנו נוותר עליו בגלל מעשיהם?

מה אתם אומרים, נמשיך או נפסיק?

יש חמישה אנשים פה שיפסיקו, אני רואה.

לא רע. אתם אוהבים שוקולד, אה?

מי היה מפסיק אם היה דבר כזה? מי היה מפסיק שירים את היד?

או, בלי עין הרע,

יש בעיה לעילית שטראוס.

יש בעיה.

אז בואו אני אספר לכם סיפור שתאמינו או לא, אבל זה הסיפור.

החברה הזאת, עילית שטראוס,

ממש כמו יוון,

בשלושת הנקודות האלה של חנוכה שמח, שבת, מילה וחודש,

פוגעת בציפור נפשם של היהודים שומרי התורה והמצוות ושחוגגים את חג החנוכה.

תחילת הדבר במצעד התועבה שהיה בתל-אביב בסוכות

2005. 220,000 חוגגים במרכאות,

חלקם בעירום חוסר כול,

על משאיות של מילקי שטראוס,

מאז היא נקראה מילקי מאוס.

במימון של מיליון וחצי שקל של מילקי חוגגים בתל-אביב. אין בעיה, מי שרוצה לחגוג יחגוג, אבל לא על חשבון הציבור הכללי ולא בתועמות,

ברחובה של עיר, כמו שהיה במצעד,

לא נזכיר איזה, בירושלים, שכבר רצו לעשות אותו עולמי ולהביא את כל הפופויים.

מכל מקום,

אנחנו ביקשנו מהחברה שבועיים לפני שיהיה,

שלא יעשו את זה, כי בכל אופן על שולחננו נמצא מילקי,

ונמצא מעדנים שלהם ודברים שלהם, ואנחנו שמחים לאכול דברים שהם טובים ובהכשר טוב,

אבל מה לעשות שאנחנו לא יכולים, מה שהפך להיות סמל לתועבה,

כשאתם לוקחים את הסמל, המותג שנקרא מילקי מאוס,

אתם שמים אותו, סמל למצעד התועבה, זה הסמל שבו חוגגים.

לנו יש בעיה להכניס ושהילדים שלנו יהיו

חלק מתוך המשחק המלוכלך הזה.

אז ביקשנו, צפצפו עלינו,

חשבו שזה קטן עליהם, הם ינפנפו אותנו בשנייה,

ואנחנו יצאנו בקריאה להימנע מלאכול את מוצרי שטראוס,

וראה זה פלא,

תוך חודש ימים 45% מכלל החרדים

הפסיקו לאכול מוצרי שטראוס.

כמובן, החברה לא האמינה לנתונים האלה, למרות שהיא הרגישה את זה בכיס.

היא עשתה סקר משלה שלא פרסמה את תוצאותיו, כי התוצאות כבר היו אחרי שבועיים יותר גרוע.

אז

ביקשנו מהם בסך הכול התנצלות

והתחייבות להבא

שלא יעשו כזאת.

דרך אגב,

הם כל כך זלזלו ברבנים

שהם כתבו לאחד הרבנים החשובים בבני ברק,

שהפעם אין ברירה כי כבר הם קבעו,

אבל לשנה הבאה הם מתחייבים שהם יבקשו את ברכת הדרך מהרב לפני אירועים דומים.

סטלבט דאורייתא ודרבנן.

טוב,

אנחנו המשכנו לפרסם,

לא נחנו מן הדבר, וזה הביא את התוצאות.

היו להם פה ושם עוד כמה זיופים בדרך.

בחוף ניצנים גילינו את הפרסומת שלהם בחסות,

גם קולה היתה מעורבת באותו עניין.

צלצלנו לשם, אם אתם לא יודעים, יש לנו עיתון שקוראים לו ארבע כנפות,

הנפוץ ביותר בתוך המגזר החרדי,

ופרסמנו את הדברים, וצלצלנו, ואמרנו, רבותי,

אנחנו רואים שיש לכם חסות.

לא, לא, טעות, זה לא אנחנו,

זה מישהו שם בלי לשאול אותנו, לא, לא, חכה, תרד, תוך שעה-שעתיים זה יורד.

זה לא ירד תוך שעה-שעתיים, אבל תוך 24 שעות נעלבה חסות.

קוקה-קולה רועדת,

שטראוס מפחדת.

הורידו.

טוב,

הורידו, אין לנו בעיה, לא עשינו כלום.

פרסמנו שהם הורידו.

כל הכבוד.

אנחנו משבחים את מי שעושה טוב ליהודים. לדוגמה,

בשבוע שעבר בעיתון ארבע כנפות פרסמנו אזי בימי חשמלים.

חשמלים.

למה?

פרסמנו לשבחת חברת החשמל שהחליטה שכל

החשמל בארץ-ישראל לא יופעל יותר על-ידי יהודים שיחללו שבת,

אלא על-ידי גויים.

זה דבר גדול מאוד ליהודים.

אז פרסמנו את זה בכתבה, ארבעה עמודים.

כל מי שהיה מגיע לו יישר כוח, קיבל אותו, ובגדול.

למה לא? אם יהודים עושים דברים טובים, מצווה לפרסם.

כן,

אבל פתאום מתברר לנו שיש פה איזה מהלך, עוד פעם.

מתברר לנו שיש דבש שקוראים לו יד מרדכי.

שמעתם על דבש יד מרדכי?

נתקלתם?

של מי זה? אתם יודעים?

קיבוץ. עילית. לא של הקיבוץ, של עילית.

עילית.

קוראים לזה מחברות יד מרדכי.

עילית קנתה את ה-6,000 מחברות

מהקיבוץ.

לעילית יש 51% במניות,

ולקיבוץ נשאר 49%. ומה לעשות שיש מרכז המבקרים במחברות,

שמפרסם לבוא לבקר, יראו לך איך רודים דבש מהכברות.

אנשים באים, משלמים כרטיסים, עושים להם סיור, יש כברן,

בכ׳, לא בק׳,

והוא מראה לכולם איך רודים את הדבש מתוך הכוורת.

רק דע עקא,

דע עקא.

כולם מוזמנים לשבת, וראש השנה לבוא, לרדות, לנסוע, כמובן, טיול מורגן בראש השנה, במקום לחזור בתשובה,

לשמוע תקיעת שופר,

סוף-סוף חשבון נפש,

אפילו בטלוויזיה עושים חשבון נפש בראש השנה,

אבל

פנינו כמובן לפני הזמן, בשבועיים, ביקשנו בבקשה מה קורה פה,

ביררנו בעוד מחברות בארץ,

פנינו לרבנות הראשית, שאלנו מה קורה,

ופתאום התחילו להתחמק,

לא, זה לא שלנו, זה שלהם, זה שלו,

זה לא ברשותנו,

זה של הקיבוץ, זה לא אנחנו, זה לא פה. טוב, מה לעשות, היום יש טלפונים,

אתה מרים טלפון לעילית ברמת-גן,

ואומר, אני מעוניין להגיע למרכז המבקרים שלכם, אם אפשר לרכוש כרטיסים.

אומרים, כן, במקום אתה יכול להגיע למחברות,

תקבל כרטיס בכניסה,

זה שלכם? בטח זה שלנו.

אלא של מי?

שלנו.

אתה מצלצל להשגחה, זה לא שלהם, זה כן שלהם.

אחד אומר, שמע, הם רק 49%. זה לא.

אומרים לו, לא, זה 51%,

49% זה קיבוץ.

אז מה הוא אומר?

טוב, אבל זה לא הכול, זה לא כל האחוזים שלהם.

אפשר לחלל שבת ב-49%?

מ-14 בצהריים עד מוצאי-שבת אפשר לחלל לפי זה.

לא יאומן כי סופר.

פרסמנו ואמרנו, מי שלא רוצה שיהיה לו על שולחן,

בראש השולחן,

להגיד שנה מתוקה ולטבול את התפוח בדבש,

בדבש שיש בו צד של חילול ראש השנה במכוורות של עילית, שלא ייגע.

וכך היה.

אתם חושבים שהם לומדים?

לא.

אנחנו רואים לפני שבועיים

אין לי את שטראוס, נותנים חסות לגן החיות התנ״כי בירושלים.

לא חייבות בשמירת שבת.

הפיל והברדלס

יכולים לחלל שבת,

אבל יהודים לא יכולים לחלל שבת, מה לעשות?

מה לעשות?

ובכל אופן,

עילית ממשיכה לתמוך במה?

שימו לב עכשיו.

חילול שבת,

כמו שהיוונים, שבת.

ברית מילה,

מצעד התועבה,

שזה ההפך משמירת הקדושה של המילה.

וראש חודש ומועדי,

שזה ראש השנה והחגים שפתוח אצלם בלי שום בעיה.

עכשיו, למי שלא יודע,

אלעד, יש עליה חרם כרגע מהחרדים,

בגלל שהיא טסה בשבת,

למרות שיש סיכום,

כשהממשלה מכרה את האחוזים לאלעד,

יש התניה מפורשת, כמו שידוע לנו, שהם ישמרו על השבת גם כחברה פרטית.

צריך לבדוק כמה אחוזים יש במניות.

יכול להיות שהממשלה עדיין יש לה יותר מניות.

אם מישהו יגיש בגץ כנגד זה, לבדוק למה היא מחללת, אם יש הסכם וכך היא נרכשה,

יכול להיות שהוא יזכה ולא יצטרכו לריב בכלל.

אבל מכל מקום,

אלעל מתרצת שיש לה הפסדים בזה, והיו לה נוסעים שנתקעו והיא היתה צריכה לחלץ אותם, איזה סיפור, כאילו הם נפלו מאיזה צוק,

וחייבים מטוסי אלעל להגיע בשבת, לחלץ אותם.

בעיה, שבוע שעבר, נצפתה טיסה בשבת,

נצפתה טיסה של אלעל בשמי ישראל לכיוון בן-גורגור.

אה,

מה זה? אמרו טיסת מבחן.

טיסת מבחן.

את מי בוחנים, את השבת או את הקדוש-ברוך-הוא?

את המטוס אפשר ביום ראשון, שני, שלישי.

מה בוער בשבת?

אבל אתם יודעים, אני רואה את אלעל פחות חמור

מעילית-שטראוס.

מסכנים, אלעל מפסידים כספים, חברה שלא הולכת לה ענייה ממש.

זו חברה לאומית,

היא נותנת כבוד למדינה כשהיא נושאת את הדגל על הכנף.

אז

אני יכול להבין שאם יש לה הפסדים, נו, מה לעשות? חייבים לטוס בשבת, חס ושלום, כן?

אבל אלעל טוענת בגלל הפסדים, או בגלל נושאים, או בגלל מבחנים, או בגלל

עילית לא טוענת כלום.

עילית תומכת, תומכת סתם בחילול שבת,

סתם במצעדי תועבה, סתם נגד החגים. מה זה?

ואני אכניס את השוקולד שלהם אלי לפה?

אני היום חוגג את חנוכה בגלל נס חנוכה,

אבל נס חנוכה לא יכול ללכת עם נס קפה של עילית.

אז לכן אתמול אמרתי בבית,

ילדים,

כל מוצרי עילית,

לאסוף מהר לשקית

בפח הזרן.

זרקנו את הכול,

ומהיום והלאה,

נס רק בחנוכה, ולא בעילית.

כתבנו את זה בעיתון בארבע כנפות בכתבה ראשית.

ברוך השם, היום שמעתי כבר אנשים שמצלצלים לשאול את ההלכה,

האם מותר להחזיר למכולת,

או חייבים לזרוק.

אז אמרנו שמה ששלם

ניתן להחזיר למכולת,

ומה שפתוח,

לזרוק לאט-לאט.

לאט-לאט.

שזה יהיה בכיף,

לשם מצווה.

ואתם יודעים מה? שתיתי היום נס קפה שאני לא מכיר אפילו,

והוא היה כזה טעים.

אתם יודעים למה?

כי היה בו קידוש השם.

הרגשתי כמו חשמונאי,

כמו מכבי שעומד מול היוונים ולא מסכים לחילול שבת,

ברית מילה וראש חודש.

ואני מאחל לכולם חנוכה שמח,

עם שבת מילה וחודש אמן.