תפילה זה קיום | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
מוכן?
המלאך הגואל אותי מכל רע
יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי
אמרו חכמים זיכרונם לברכה
אין קוראים אבות
אלא שלושה
ברכות ט'.
לכאורה,
למה דווקא אלו נקראים אבות
ולא משה רבנו?
הרי מצינו שמשה רבנו גדול מהאבות,
לכאורה.
כמו שאמרו בילקוט שמעוני דברים תתקנה.
זהו שאמר הכתוב
רבות בנות עשו חיל
ואת עלית על כולנה.
זה משה שנתעלה על כל אדם.
כיצד
אדם הראשון אמר
אני גדול ממך שנבראתי בצלמו של הקדוש ברוך הוא.
ומשה אמר לו
אותו כבוד שניתן לך,
ניטל ממך.
דכתיב אדם בעיקר בל ילין.
בהתחלה היית אדם בעיקר
צלם אלוקים מלא ושלם,
אבל בל ילין, לא נשארת במצב זה אלא הקדוש ברוך הוא מעט קומתך למאה עמה וכו'.
אבל אני,
זיו פנים שניתן לי כתוב לא כהתה עינו ולא נס לחו.
נוח אמר למשה
אני גדול ממך שניצלתי מדור המבות
ומשה אמר לו אתה הצלת עצמך
ולא היה בך כוח להציל את דורך.
אבל אני וינחם אדוני על הרעה
אני הצלתי את כל הדור שלי?
אברהם אמר
אני גדול ממך
שהייתי זן לעוברים ושווים
ומשה אמר לו אתה זן עובדי אלילים
ואני זן מאמינים
יצחק אמר
אני גדול ממך
יעקב אמר
אני גדול ממך וכך ממשיך המדרש
הרי מבואר דה משה רבנו
היה גדול מכולם
ואם כן למה אין קורין אבות אלא לשלושה?
וכן יש לשאול
על מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בתנא דוודיה ורבה קפה
חייב אדם לומר
מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב
למה הדגישו דווקא מעשי אבותיי
ולא מעשי משה רבנו?
הלא מבואר שמשה עולה במדרגה
יותר מהאבות
והיה להם לחכמים זיכרונם לברכה
לחייבנו לומר
מתי יגיעו מעשיי למעשי משה רבנו?
אלא הביאור בזה הוא
האבות הם השורשים
כל מעשי האבות
הם בגדר שורש
ומשורש יש צמיחה וגידול
וכל החיות תלוי במידת החיבור לשורש
כל המחובר יותר
יש לו חיות יותר
כשנפסק החיבור מן השורש
אי אפשר לחיות זמן רב
ובהכרח שימות
זהו
מעשי אבות
כל מעשיהם היו בבחינת
שורש
שמהם צמח כלל ישראל
וכל קיומם הוא
מפני שהם נתלים ומחוברים אל האבות
ובמידה שהם אוחזים במעשי האבות
והשורש
כך היא מידת ההצלחה והקיום
אז לכן רואים שהאבות הם שורש והמחובר לשורש יש לו חיות וקיום תמיד
מי שמתרחק מן השורש
אז החיות שלו היא פחותה
ומי שמתנתק מן השורש אז אין לו קיום
כן מבואר ברשי
כתוב כי מראש צורים אראנו
ומגבעות אשורנו
פירש רשי אני מסתכל בראשיתם
ובתחילת שורשיהם
ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים
כצורים וגבעות הללו
על ידי אבות ואמהות
זה פירוש רשי על הפסוק
שאמר בלעם
מבואר שהצלחתם וקיומם של כלל ישראל
הוא האבות הקדושים שהם השורשים
זהו מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
מעשה אבות
סימן לבנים
כל מעשה האבות
הם שורשים
ומהם נתהוו
כל המעשים של הבנים
כדרך ששורש מצמיח מתוכו פירותיו הטמונים בו
כך מעשי אבות
הם מהשורשים ומהם נצמח מעשה הבנים
ובכמה מקומות מצינו
שהאבות יתפללו על בניהם
כי זהו מציאות השורש שמצמיח ומגדל מה שבתוכו
ולכן יתפללו על בניהם
התפילה היא בוקעת
מלבו של האדם מתוך היותו
בכיוון שהם היו השורש שמצמיח ומגדל מה שבתוכו
לכן התפללו על בניהם
מעתה יבואר לנו
שאין קורין אבות אלא לשלושה
רק הם
אברהם, יצחק ויעקב
היו בחינת שורש
שמעשיהם סימן לבנים
וכל חיות הבנים תלוי בהם
ונכון שמשה רבנו נתעלה עליהם
מכל מקום לא היו מעשיו בבחינת שורש
ואם אינו שורש אין מעשיו סימן לבנים
ואין הבנים יכולים להתקיים על מעשיו
ממילא
מוכרח הדבר
דאין קוראין אבות
אלא לשלושה
דווקא האבות הם השורשים
שמהם יש צמיחה
ולכן אמרו חייב אדם לומר
מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי
ולא אמרו למעשי משה רבנו
כיוון שחייב אדם
לגע
במעשי האבות
כי במגע
עם השורש יש חיות וקיום
בדיוק הפוך
כיוון שאמרנו שהוא נתעלה מהם אז דווקא להגיע אליו
תפילות אבות תיכנו
בברכות כו
הביאור בזה כי האבות כל מעשיהם היו בבחינת שורש וקיום
ובלא תפילה
אי אפשר להתקיים
לכן תפילות אבות תיכנו
בלי תפילה אי אפשר להתקיים
וכל מעשה ופעולה
שנעשית על ידי אדם
אין לו קיום
אם לא קדמת תפילה
אף על גב דעכשיו נראה דמתקיים
לבסוף כל מעשיו יתבטלו
זאת אומרת כל מעשה שלא קדמת תפילה
לא יהיה לו קיום
וכן היא המציאות
בלא תפילה אי אפשר לשום מעשה להתקיים
לכן האבות התפללו ותיכנו לכל הדורות
שיתפללו גם
ומאחר שהם השורשים
ומהם צמח הכל
הם תיכנו תפילות
כדי שיתקיימו מעשיהם
ומעשיהם ביניהם
דבר זה מבואר להדיא בגמרא
אמר רבי אלעזר
שמואל מורה הלכה לפני ריבו היה
שמואל הנביא כשהיה קטן בגיל שנתיים
הוא הורה הוראה
לפני ריבו עלי
וכל המורה הלכה בפני ריבו חייב מיתה
אתה חנה וכה צווחה קמה אני האישה הניצבת עמך וזה
אמר לה שביק לי
דעי ענשי
ובעינא רחמי
יאיב לך רבא מנה
אמר לה עלי תשמעי הוא חייב מיתה
אני אהרוג אותו
כדין מורה הלכה בפני ריבו שחייב מיתה
ואני אבקש רחמים
ואני אתן לך בן גדול ממנו
אמרה לה אל הנער הזה התפללתי
כך מביאה הגמרא בברכות ל״א
מה התשובה היא עונה לו?
הוא אומר לה שהוא יביא לה בן
יותר גדול מזה
והיא אומרת לה נער הזה התפללתי
זה תשובה על מה שהוא אמר?
תגיד היא לא רוצה
אני רוצה את זה
אני לא רוצה להמתין, תגידי משהו
לא אל הנער הזה התפללתי
צריך ביאור
הרי עלי הבטיח לה שיתפלל בעדיו תזכה לבן יותר גדול משמואל
גדול בחוכמה, בנבואה
בכל המעלות
מכנה לו ענתה כלום במה שהיא אמרה אל הנער הזה התפללתי
לכאורה אין זה תירוץ
למה אינה סומכת להבטחת עלי שייתן לה בן אחר גדול משמואל?
הבאור הושחנה לא היה לה שום ספק בהבטחה של עלי
אבל היא ידעה את היסוד הגדול
שבלא תפילה אין קיום
אם כן
נהידה הבן האחר יהיה יותר גדול משמואל
אבל לא יתקיים לה אותו הבן
ושמואל
אף על גב שהוא יהיה קטן עכשיו מהבן האחר
יתקיים לה
כיוון שהוא בא לה על ידי תפילה
וזהו שענתה לעילי
אל הנער הזה התפללתי
פירוש כיוון שמואל בא לי על רוב תפילתי
תשע עשרה וחצי שנה התפללה ובחיות
כיוון ששמואל בא לי על רוב תפילתי ששפכתי ליבי בתפילה לפני השם
הוא יתקיים לי
אבל הבן האחר שאתה תיתן לי לא יתקיים כי לא התפללתי עליו
ועילי הסכים עימה
ולא יענש לה לשמואל ולא יעניש בסוף את שמואל
למה שיסוד הקיום הוא על ידי תפילה
אבותינו
היו עקרים
למה
כדי שיתפללו לפני השם יתברך
כמו שכתוב ביבמות סד
הביאור בזה
דייסוד הקיום הוא על ידי תפילה
ובלא תפילה אין קיום
לכן
אילו נולדו בנים לאבות בדרך הטבע דרך
תכף שהם התחתנו ישר היו באים להם ילדים
והיה חסר תפילה
לא היה אפשר להתקיים
ולכן היו עקרות
כדי שירבו בתפילה
והבנים שיוולדו להם על ידי כוח תפילתם
יהיה להם קיום
ומהם ייבנה הכלל ישראל העומדים
כשה אחד בין שבעים זאבים
בסובלים גלות הארוך והמר
בכל מיני צרות וייסורים
וכוחם לסבול מפני שנולדו על ידי כוח תפילה
ולפיכך אפשר להם להתקיים
כיוון שהתפילה היא קיום
בברכת התורה אנו אומרים
וערב נא השם אלוקינו את דברי תורתך בפינו
והיא תפילה על לימוד התורה
וכן אנו מבקשים
ותן בלבנו
בינה להבין
להסכין
פתח ליבי בתורתך
הוא יפתח ליבנו בתורתו
צריך ביאור
לא מצינו ריבוי תפילות על שאר מצוות
כמו על תלמוד תורה
אלא ביאור בזה הוא ישראל
בואורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא
מציאות כלל ישראל
ומציאות התורה
בלא תורה
אין חס ושלום כלל ישראל
לכן צריכים להתפלל על תורה
כי בלא תפילה אין קיום
מאף על גב דתלמוד תורה כנגד כולם
וכל חפציך לא ישבו בם
מכל מקום בלא תפילה
אי אפשר שיתקיים התורה אצלו
ולכן תיקנו הרבה תפילות
על דברי תורה שיתקיים אצל האדם
ובלא תפילה אין קיום
מסופר
על כמה מגדולי עולם בעלי שכל חריפים,
מפולפלים
כמו בעל האורים ותומים
והנציב
שהעידו על עצמם
שביום שלא כיוונו בברכת התורה ובאהבה רבה
לא חידשו בתורה כלום
ואיך ייתכן?
מה לא המה היו בעלי שכל חריפים
אלא באורו כמו שאמרנו
בלא תפילה אי אפשר לזכות לכלום
בעל יסוד ושורש העבודה
על כל דבר היה מתפלל להשם
אפילו אם הוא רוצה לקחת איזה דבר
או לסוע ממקום למקום
או לעשות כל פעולה, היה מתפלל שהשם יעזור לו לקיים את הדבר, את הפעולה וכו', על כל דבר ודבר תפילה.
ואפילו אם יזכה בלא תפילה
אי אפשר שיתקיים אצלו.
והרגישו אלה גדולי העולם
שכל חידושם
ביום שלא כיוונו בברכת התורה לא יתקיים בידם ואינו כלום
כי כן היא המידה
בלא תפילה אי אפשר להתקיים.
ואין לנו עצה אחרת
רק תפילה.
אז מי שיחזק את עצמו בתפילה
יצליח בלימודו
ותורתו תתקיים בידו.
יוצא שמי שמתפלל
יהיה קיום למעשיו
ויהיה קיום להשגותיו
ויהיה קיום לפעולותיו
ומי שלא מתפלל יכול להתבטל ממציאותו
וכל מעשיו יהיו לריק
ושום דבר לא יתקיים
והמבין מבין
ומי שלא מבין יבין
ומי שלא יבין יתפלל שיבין
ואם יתפלל שיבין אפשר שיבין
דוד המלך ושלמה המלך
בנו את בית המקדש
ואמר דוד המלך אמר שלמה המלך אבל אבנים אמר קהלת אבן אבן אבן אבן הכל האבן
אה
התרגום רבי יונתן בן עוזיאל אומר
שהוא ראה ברוח נבואה שעתידה מלכות לחלק
עתידה מלכות לחלק
בין רחבעם בנו
לבין ירבעם בן נבט
שזה ישלוט רק על שני שבטים וזה על עשרה
וראה גם שבית המקדש יחרב
ואמר כל מה שאני ואבא שלי עשינו ובנינו את בית המקדש
הכל הבל
שמעתם?
הכל הבל
הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבלים
אם יש מחלוקת
נחרב בית המקדש
ואפילו המעשה שנעשה לכבוד השם
אבל כיוון שלא נעשה בשלמות המחשבה
ובשלמות המעשים
אין לו קיום נצחי
וממילא זה בטל והפך להיות הבל
הבל פירושו דבר שלא מתקיים
אז זה אמר שלמה המלך על אבא שלו דוד
למרות שהתכוון מאוד לבנות את הבית
ושלמה השלים את הבית
מכל מקום זה מה שהוא אמר
כי הוא מצא בעצמו שלא היה שלם
כי הוא חטא בשלושה דברים
הוא אמר אני אסור
ולא הרבה
והוא נכשל
בשלושה דברים האלה
אין ביטחון לאף אחד בשום דבר רק אם יעשה את רצון הבורא בדיוק ובשלמות
בדיוק ובשלמות
ואתה נדבי ידיהו מביא מעשה שהיה אב אחד
שהיה כל שני וחמישי מתענש שבניו יהיו צדיקים
אבל היה מתענב ומתפלל
מתפלל
בשכיבה
לפני השם
על הרצפה
וכך היה מתפלל כל שני וחמישי
ויצאו מזרעו חמישים גדולי עולם ולא היה פרץ וצווחה בביתו
והוא מבין שהיה אחד
שהיה בא עם בנו הקטן לבית הכנסת
והילד היה שובב ומפריע
ההלכה אומרת לא להביא ילדים קטנים פחות מגיל שש שאין להם דעת מספיק והם מפריעים
היו אומרים לו הוא מפריע לתפילה והוא אומר הוא קטן,
הוא קטן, הוא קטן, לא עבר זמן והוא נפטר לו
זאת אומרת צריך לחיות עם תשומת לב ולהבין שדברים לא באים ככה
ילדים מוצלחים צריך להשתטח על הרצפה בתעניות בשביל שייצא משהו
צריך הרבה להתפלל בשביל שיהיה קיום
והם חושבים שזה ככה, מה ילד קטן זה מה זה, זה
אז התוצאות הן קשות
מכל מקום תפילה, תפילה צריך על כל דבר,
על כל דבר צריך תפילה
אבל רוב האנשים סומכים על הקומבינה
שהם יעשו ככה ויעשו ככה ויעשו שלט
אבא, מה עשו לך?
צריך רק לשנות את השלט ולכתוב אבא, מה עשינו לך?
לא מה עשו לך, מה עשינו?
אלה שמפרסמים את השלט
צריכים להגיד מה עשינו לך
לא עשינו מה שרצית
אם היינו עושים מה שרצית לא היה מחלוקת ולא היה פירוד ולא היה שום דבר והכל היה בסדר
כמו שהתאחדתם נגדי
הייתם צריכים להתאחד עכשיו נגד לפיד אולי
לקחת קורבן חדש, אבל למה החלטתם שכל אחד יהיה קורבן של השני?
אולי רציתם ללמוד על בשרכם מה שעשיתם לי?
זאת הכוונה?
זה יפה מאוד,
אבל זה היה צריך להיות קודם,
כי קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים.
תרצח את עצמך ואחר כך תרצח אחרים, לא עושים הפוך.
אבל הם לא התכוונו לזה, ומן השמיים החליטו שככה יהיה.
מידה כנגד מידה הוא בדיוק
בשביל שירגישו, ותראו פלא פלאות.
אלי אישה יום אחד פתחו עליו את הפה,
כבר הוא ואשתו והילדים לא יכולים לחיות,
אוי אוי אוי אוי, כמה הוא סובל.
ודורי אותו דבר, כבר מתפטר, כבר לא יכול, די, כולם חושבים, אוי אוי אוי.
טוב,
ואני, יצאו נגדי אלפי רבנים עם מגבעות וזקן, וראשי ישיבות וגדולי עולם,
ובחורי ישיבות חכמים וחריפים,
וכולם, כולם היו נגדי.
על מה ולמה לא חשוב, מה זה משנה. כשיש עליהו, מה זה משנה למה? העיקר שאפשר.
ואני החזקתי מעמד,
שלושה חודשים.
ויום אחרי הבחירות, בשבע בבוקר, כבר הייתי בשופר, המשכתי בעבודת הקודש,
והקמתי תוך חמישה חודשים בית כנסת ובית מדרש לתפארה.
מה קרה להם? כאלה חלשלושים?
מה, הכנסת לא חישלה אותם?
כנראה שהכנסת, חסר לה הבית כנסת.
כנראה הם לא התפללו הרבה.
אם היו מתפללים הרבה, אולי היה קיום למעשיהם.
אבל אנחנו התפללנו תמיד,
וגם התפללנו תמיד במניין,
וגם התפללנו תמיד
כמו שצריך להתפלל,
והמשכנו להקים בית תפילה,
ולתפילה יש קיום.
רבי חנניהו ברגשיו אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא זכה לישראל לפיקו חרבו לעם תורו ומספוט. שנה אמור, אדוני חופש למען סירגו, יגדיל תורו ויאדיר.